מאמר מספר 45 – על הזמן המשך

מאמר מספר 45 – על הזמן המשך

מאת  עמי אור

זהו מאמר שני מתוך שישה

 תפיסת זמן היא תכונה ביולוגית המאפשרת ליצור חי לחוות את השינויים שסביבו באופן השוואתי. דוגמה, היכולת של אדם לבחון כמה חלקי יממה אורכת פעולה מסוימת, היא תפיסת הזמן שלו לגבי אותה פעולה.

תפיסת הזמן היא ביטוי ליכולת הפנימית של אדם להיות מזוהה עם מעבר הזמן. קיימות זוויות בחינה שונות לשאלה, האם תפיסה ביולוגית היא נרכשת, כלומר - נגזרת מקיום חוקיות של פרקי הזמן במציאות הממשית, או בלתי נרכשת, כלומר, מבטאת יכולת ביולוגית טבעית לחוש מעבר זמן ביחס למהירות תהליך החשיבה עצמו.

על פי התפיסה הראשונה (תפיסת זמן כמיומנות נרכשת), יחידות הזמן השונות  - שנייה, שעה, יממה וכולי, נלמדות עקב הפנמה של תהליכים שיטתיים שונים: יום-ולילה, מהלך השעון וכדומה. על פי התפיסה השנייה, (תפיסת זמן בלתי-נרכשת) יחידות הזמן השונות, הן כלי לכימות תפיסת הזמן, אשר קיימת בלא קשר לקיומן.

ידוע כי קיימות מספר תפיסות זמן מקבילות, הנבדלות בקנה מידה. הקשר בין תפיסות הזמן השונות הוא ככל הנראה מורכב.

דוגמה: אורך יממה עשוי להיקבע באופן שונה, בהתאם לקנה המידה. לעיתים, במהלך היום אדם חש כי הוא ארוך ביותר, אך לעומת זאת, בסיכום שבועי נראה כל יום כקצר.

תפיסת הזמן של האדם המערבי מחולקת לתפיסת העבר, ההווה והעתיד. באופן תאורטי, קיומה של תודעה המתייחסת לזמן, מחייבת את עצם קיומם של עתיד, עבר והווה כמושגים הנגזרים מתפיסת האדם.

ההווה, אם כן, הוא המצב האפשרי היחיד המתקיים עבור התודעה, בעוד העתיד והעבר הם הפשטות שאינן קיימות בפועל. עם זאת, ככל שהתודעה מתקדמת בזמן, העבר מכיל מאורעות רבים יותר, ואילו העתיד מכיל מאורעות מעטים יותר.

תפישות זמן אחרות קיימות בתרבויות אחרות. למשל, בתרבות ההודית תפישת הזמן היא מחזורית. כתוצאה מכך, יחידות הזמן של שנייה, דקה, שעה, יממה, שבוע, חודש ושנה, הודות לכך שהן מבוססות על מחזורי היום והלילה, משמשות בהודו בצורה דומה לדרך בה הם משמשות בשאר העולם. אולם, שאר יחידות הזמן מוגדרות על ידי סיבובי גלגל החיים.

 על תפיסת זמן - מתוך מאמר ב :MAKO

שעה של בטלה מרגישה כאיטית יותר משעה בה אנו עסוקים. בגלל הסיבה הזאת בדיוק, הוסיפו מראות למעליות. אנשים הבינו שזמן המתנה במעלית, שמטפסת שלושים קומות, היא חוויה די משעממת והסתכלות במראה מעבירה את הזמן מהר יותר. חס וחלילה שאנשים מסכנים וחסרי מזל שגרים במגדלי יוקרה ענקיים, ירגישו משועממים לעשר שניות שלמות. 

פרספקטיבת הזמן בסופרמרקט - באוניברסיטת פרינסטון ניסו להבין מה הגורמים המשפיעים על קונים בבחירת תור לקופה בסופר. הם גילו שאנשים העדיפו לעמוד בתור קצר שעובר לאט מאשר לעמוד בתור ארוך שעובר מהר. כלומר תפיסת הזמן שלנו לא רק שאינה תואמת את המציאות, אלא גם נוגדת לפעמים את האינסטינקט שלנו. ובגלל דברים כאלה בדיוק, הרבה יותר כיף לעשות משלוח מהסופר לבית.

המסקנה מהאמור לעיל, היא, שהמתנה היא סוג של עינוי בשבילנו. בהקשר זה, הניו יורק טיימס דיווח כי אנשים שמחכים בתור לקניית כרטיסים להופעות מוזיקה, מתעצבנים לא רק על אנשים שחותכים את התור ועוקפים אותם מקדימה, אלא גם על אנשים שעוקפים אחד את השני מאחוריהם או בתורים אחרים על ידם. תחושת התסכול הזו, קורית לנו בגלל שאנחנו יודעים עד כמה זה עינוי לעמוד ולהמתין ולכן אנחנו כועסים גם אם העקיפה בכלל לא משפיעה עלינו ישירות.

הצורה בה אנו חווים את הזמן מעסיקה לא מעט חוקרים. הפסיכולוג ארון סאקט ניסה להבין כיצד משתנה חווית הזמן של אנשים וממה היא מושפעת. באחד הניסויים שלו הוא אירגן שתי קבוצות של סטודנטים. לכולם הוא לקח את השעונים והטלפונים והכניס כל קבוצה לחדר אטום נפרד. סאקט נתן לשתי הקבוצות לעשות את אותה המשימה, שנמשכה עשר דקות בדיוק. אך לקבוצה אחת אמר שהמשימה תימשך חמש דקות ולקבוצה השנייה אמר שהמשימה תימשך 20 דקות. ממצאי המחקר שלו היו חד משמעיים- כל הסטודנטים שהיו בקבוצת "חמש דקות" הרגישו שהזמן לא עובר וסבלו מהמשימה, הקבוצה השנייה שהייתה "עשרים דקות" העידה שנהנתה מאוד מהמשימה ושהזמן עבר להם מהר.

על העיקרון הזה שחקר סאקט עובדים בפארקים שונים ברחבי העולם. כך למשל בדיסנילנד, לפני כל כניסה למתקן, ישנו לוח אלקטרוני המציג את זמן ההמתנה המשוער של העומדים בתור. נמצא כי תמיד זמן ההמתנה המצוין על הלוח הוא גבוה יותר מזמן ההמתנה האמיתי. האנשים שמגיעים לפארק מרגישים כאילו הם נהנו יותר כי הם לא חווים את התחושה המעיקה של זמן המתנה ארוך.

קבלו ביטול על קלישאת הזמן הכי גדולה בעולם: שני חוקרים גילו שאנשים מרגישים שהזמן עובר לאט יותר כשהם מאזינים למוזיקה. ההנחה היא שבחלק מהפעילויות האהובות עלינו, המח שלנו, שם לב לפרטים ומתעמק בהם, כמו למשל במילות השיר או בווידאו, ולכן אנו מעבדים לאט יותר, את החוויה שעוברת עלינו. רוצים עוד הוכחה לכך שצריך לזרוק את הקלישאה הזאת לפח? בבקשה: כמעט כולם יכולים להעיד ששנות הילדות שלהם עברו לאט, בעוד שמבוגרים מרגישים שהשנים עוברות להם מהר מדי. הסיבה היא שכילדים אנו חווים המון דברים חדשים שדורשים מאיתנו תשומת לב לפרטים, ולכן תפיסת הזמן שלנו היא איטית יותר.

המאמר הבא  46 המשך