גם אתם רוצים לצלם פנורמות ברזולוציה גבוהה של הירח, ויש לכם רק טלסקופ ללא עקיבה?
הגעתם למקום הנכון.
הקדמה
אחד הדברים הראשונים שעוברים בראש למישהו שמביט לראשונה בירח דרך עדשת הטלסקופ זה "ממש בא לי לצלם את זה"... זה בודאי קרה גם לכם.
אבל אז גיליתם שסתם להצמיד מצלמה לעינית ולצלם לא ממש נותן את אותו האפקט.
במדריך הזה נסביר מה נדרש וכיצד להערך ולצלם באיכות הגבוהה ביותר שתוכלו תמונה פנורמית של הירח ברזולוציה גבוהה. נכסה את הציוד הנדרש, התוכנות המומלצות, והטכניקות לצילום שיאפשרו לכם לקבל תמונה דומה לזו שלמעלה.
הציוד הנדרש
לפני הכל, בשביל לצלם צריך מצלמה. המצלמה יכולה להיות הטלפון שלכם, או מצלמה אסטרונומית ייעודית. המזל הגדול שיש לנו עם הירח זה שהוא כל כך גדול, וכל כך בוהק, שלא נדרשת לנו מצלמת על מקוררת באלף דולרים. גם הטלפון שלכם יכול להספיק, אבל עדיין עדיף מצלמה ייעודית. התמונה למעלה צולמה בעזרת מצלמת פלנטרית של סבוני, SV105, שעולה מתחת ל-50 דולרים.
אם אתם רוצים לצלם עם הטלפון, גם זה אפשרי - אבל רק עם מחזיק טלפון מיוחד שאיתו ניתן לקבע את הטלפון לעינית. אין טעם לנסות לבצע תצלום כפי שמוסבר כאן רק על ידי החזקת הטלפון ביד מול העינית. משהו דומה לזה...
וכמובן - נדרש לכם טלסקופ ללא עקיבה...
תשאלו - ואם יש לי עקיבה? מה? אז זהו - שהמדריך הזה מיועד למי שאין לו עקיבה. צילום בטלסקופ עם עקיבה הוא פשוט יותר, והטכניקות שמוסברות במדריך כאן מיועדות להקל עד כמה שאפשר למי שאין לו עקיבה.
אבל... גם בעלי טלסקופים עם עקיבה מוזמנים לקרוא את המדריך ויוכלו להשתמש בחלק מההסברים שיש בו.
התוכנות הנדרשות
Sharpcap - תוכנה למחשב. למי שיש ברשותו מצלמה אסטרונומית כגון ה-SV105. דרך התוכנה הזו תוכלו גם לצפות בצורה חיה במה שהמצלמה מצלמת, וגם תוכלו לצלם איתה סרטונים - שזה מה שנדרש במדריך הזה. במדריך נכסה חלק מהאפשרויות שיש ב-Sharpcap, אבל מומלץ לפני לקרוא ולצפות במדריכים ביוטיוב עליה. יש הרבה מהם ברשת, ומומלץ קצת להתנסות איתה לפני שמנסים לצלם את הירח לפי המדריך הנוכחי.
לפי שמצלם בטלפון - חובה שתהיה לכם אפשרות לשליטה ידנית על כל הפרמטרים של צילום וידאו, וזה כולל בעיקר: צמצם, זמן חשיפה של כל פריים, פוקוס, איזון לבן (WB) ו-ISO. אם אין לכם את האפשרויות הללו באפליקציה המובנית בטלפון, חפשו אפליקציית צילום שנותנת אותן. אחת האפליקציות המומלצות לאנדרואיד היא ProCam X - גם בגרסת הלייט שלה ניתן לקבל את כל הפונקציות הללו, אם כי, יש יתרון כמובן לגרסה בתשלום. יש עוד הרבה אפליקציות דומות לה - אתם יכולים לחפש בעצמכם את זו שתתאים לכם ביותר. לאייפונים יש את NightCap המומלצת.
PIPP - תוכנה למחשב היודעת לקחת סרטונים, ולגזור מתוכם חלקים, תוך כדי ייצוב התמונה.
AutoStakkert - תוכנה למחשב היודעת לקחת אוסף של תמונות, או סרטונים, ולצרף (לעשות סטאקינג) של התמונות הללו, תוך כדי ייצוב שלהן, לקבלת תמונה מאוחדת עם טווח דינמי גדול יותר ועם הרבה פחות רעש (גרנולריות).
Registax - תוכנה למחשב היודעת לקחת תמונה ולבצע עליה התמרות Wavelets, ועיבודים נוספים, איתה נשפר את התמונה הסופית שנקבל. יש להתקין את גרסה 6.1.0.0 ואחר כך באותה תיקייה להתקין את עדכון 6.1.0.8.
Image Composite Editor - תוכנה ליצירת פנורמות מתמונות בודדות. בקישור יש הסברים מלאים על ההתקנה ודרך ההפעלה שלה.
חוץ מזה, מי שרוצה לבצע בסוף התהליך עוד המרות, עיבוד, עריכה או כמעט כל דבר נוסף שיעלה על הדעת, מומלץ להתקין את GIMP - תוכנת הקוד הפתוח המקבילה לפוטושופ.
הצילום עצמו
הרעיון הכללי בצילום פנורמי של ירח ללא עקיבה הוא לנצל את תנועת הירח בשמיים בזמן שהטלסקופ לא זז, וכך לצלם סרטונים ארוכים שמכסים "פסים" חופפים של הירח. את הסרטונים הללו נעבד אחר כך במחשב עד לקבלת הפנורמה.
בתמונה המצורפת מסומנים בצבעים שונים עם חצים שני מסלולים של הירח דרך עדשת המצלמה. יש לנסות לצלם סרטונים כאלו עם חפיפה של 50% בין המסלולים, על מנת למנוע "פספוס" אזורים מסויימים בירח, אותו נגלה רק כשיהיה מאוחר מדי (מול המחשב).
אבל רגע, הקדמנו קצת את המאוחר. לפני שמתחילים בצילום...
הכנות לצילום
* למי שמצלם עם הטלפון, העבירו את כל הפרמטרים של הצילום למצב ידני, ואת הפוקוס למצב אינסוף. הגדילו את הזום הדיגיטלי של הטלפון כך שתקבלו במסך תמונה שתמלא לכם את כל המסך (בלי לראות את העיגול של העינית). ודאו שהטלפון מקובע היטב ובמדוייק לעינית כך שעוצמת התאורה שמתקבלת היא אחידה בכל נקודה במסך. כמו כן, ככל שתשמשו בעינית עם אורך מוקד נמוך יותר (הגדלה גבוהה יותר), תקבלו רזולוציה גבוהה יותר, אבל תדרשו ליותר זמן צילום ועבודה. בהכללה אפשר להמליץ לעבוד עם עינית בעלת אורך המוקד הנמוך ביותר שנוח לכם לעבוד איתה.
- פוקוס - הדבר החשוב ביותר שצריך לדאוג לו הוא הפוקוס. תנו לירח להסחף דרך המצלמה, ותוך כדי כך כוונו בצורה עדינה ביותר את הפוקוס עד שתגיעו לפוקוס מדוייק ביותר. קשה להפריז בחשיבות של השלב הזה. עדיף שתשקיעו בכיוון העדין של הפוקוס יותר זמן בשלב הזה, מאשר לגלות בזמן העבודה מול המחשב שהכל צולם במטושטש. מי שמשתמש ב-SharpCap - ניתן בתמונה לבצע זום דיגיטלי של התמונה - הגידלו אותה כמעט עד שרואים ממש את הפיקסלים.
- פוקוס - לא הדגשתי כמה חשוב שהפוקוס יהיה מדוייק - אז תעברו שוב ותראו שיש לכם באמת את הפוקוס הכי חד.
-
תהיו בטוחים שיש לכם פוקוס טוב! - הכל מתחיל ונגמר כאן. מקווה שהרעיון עבר.
-
תאורה - הירח נותן המון אור, יותר מכל גוף אחר בשמיים מלבד השמש.
ב-SharpCap, הורידו את ה-Gain למינימום, והקטינו את זמן החשיפה של כל פריים לזמן הגדול ביותר בו עדיין אין רוויה (Saturation) מהאזורים הבהירים יותר של הירח. תמצאו איזה מכתש בהיר במיוחד (לדוגמא, מכתש אריסטרכוס), והביאו את זמן החשיפה לגבוה ביותר איתו עדיין רואים בו פרטים, והוא לא הופך להיות לבן לגמרי.
על מנת לוודא שאין לכם באמת רוויה, ניתן להשתמש בהיסטוגרמה של התמונה החיה שנמצאת בתחתית המסך מצד ימין. אנחנו רוצים להגיע למצב שההיסטוגרמה הזו ממלאה את כל הרוחב, אבל לא "נתקעת" בקצה הימני - שזה אומר רוויה.
מספר דוגמאות: - חשיפה נמוכה מדי, ההיסטוגרמה לא מכסה את כל הטווח. - חשיפת ייתר, ההיסטוגרמה "נתקעת" בצד הימני. - חשיפה אופטימלית. ההיסטוגרמה מכסה את כל הטווח.
רק אם אתם משחקים עם זמן החשיפה ומקבלים משהו דומה לזה...
נסו להגדיל קצת את ה-Gain, על מנת "למתוח" את ההיסטוגרמה בשביל לקבל יותר טווח דינמי.
מי שמצלם בטלפון - אותו הרעיון, הורידו את ה-ISO למינימום, ושחקו עם זמן החשיפה של כל פריים עד שתמצאו את זמן החשיפה הכי גדול שלא שורף לכם פרטים בתמונה.
רק להמחשה - בפנורמה הזו זמן החשיפה היה גדול מדי, וכל האזורים שקרובים להיקף הירח פשוט שרופים ובלי פרטים.
- חשיפה נמוכה מדי, ההיסטוגרמה לא מכסה את כל הטווח.
- חשיפת ייתר, ההיסטוגרמה "נתקעת" בצד הימני.
- חשיפה אופטימלית. ההיסטוגרמה מכסה את כל הטווח.
שקט מצלמים
אז אחרי שיש פוקוס וחשיפה מדוייקים, צריך להתחיל לצלם את הסרטונים כפי שהוסבר קודם. הסרטון צריך להתחיל במצב בו הירח נכנס לפריים, ולהסתיים כשלפחות חצי מהפריים כבר בלי ירח. בזמן הצילום עצמו, אין לגעת בטלסקופ, ופשוט לתת לתנועת הירח עצמה לעשות את שלה.
כפי שנאמר קודם, מומלץ לתכנן חפיפה של לפחות חצי מסך בין סרטון לסרטון. אם לא בטוחים, עדיף לעשות עוד סרטון, מאשר לגלות בסוף שחסר משהו.
זמן סרטון כזה על ירח מלא צריך לקחת קצת מעל לדקה. במופעים מוקדמים יותר של הירח, תלוי בזוית בה הירח נכנס לתמונה, זה יכול להיות פחות.
דוגמא: הפנורמה המוצגת בתחילת המדריך היא ברזולוציה של 4000 על 4000, כאשר הרזולוציה של ה-SV105 היא 1920 על 1080 - כלומר, ניתן להכניס כמעט חצי ירח לרוחב התמונה, ולכן נדרשו ארבעה סרטונים כאלו לצורך יצירת הפנורמה.
עצה: מי שיש לו פיינדרסקופ, יכול מאד להעזר בו על מנת לראות את תנועת הירח עוד לפני שהוא נכנס לתמונה, לצורך תכנון מיקום הטלסקופ עבור הסרטונים.
כפי שנאמר, יש לצלם מספר קטן של סרטונים, שאורך כל אחד מהם קצת מעל לדקה. סה"כ זמן הצילום כולו, כולל כיוון הפוקוס והחשיפה צריך לקחת בין 10 ל-15 דקות לכל היותר.
עכשיו צריך לקפל את הציוד, להכנס לבית, ולהתיישב מול המחשב.
עיבוד הסרטונים לתמונות
יצירת סרטונים קטנים מיוצבים מתוך הצילומים הגולמיים
נפתח PIPP, ונסמן בו את Solar/Lunar Close-up למטה:
נגרור לתוכו את הסרטון הראשון, השם שלו יופיע מתחת ל-Filename, ויפתח לנו חלון נוסף של PIPP, שם נראה את הפריים הראשון של הסרטון:
יש לשים לב, בשני החלונות של PIPP ניתן לראות מה מספר הפריימים שיש לנו בסרטון (במקרה הזה 2167), ומה הרזולוציה שלו (1920x1080). שני פרמטרים חשובים לנו.
עכשיו, יש ללחוץ על לשונית Processing Options בחלון הראשי, ושם יש לסמן את הצ'ק בוקס Enable Area Of Interest. וודאו שכל הצ'ק בוקסים אצלכם מסומנים כמו בתמונה הבאה (את Converst Colour To Monochrome אתם יכולים לבטל, אם בא לכם ירח צבעוני). אין חשיבות כרגע למספרים השונים שמופיעים שם.
הלחיצה על Enable Area Of Interest תגרום לריבוע כחול להופיע על המסך השני.
כעת, נעבור ללשונית Input Options, ושם נסמן את הצ'ק בוקס Input Frame Range. אחרי שנסמן אותו, נוכל לשנות את הערכים של השדות Start Frame ו-End Frame שמתחתיו.
אנחנו רוצים לייצר סרטונים של בערך 10 שניות, במקרה של הסרטון כאן, שצולם ב-30 פריימים לשניה, מדובר על בערך 300 פריימים. מכל סרטון כזה נייצר אחר כך תמונה אחת ע"י ביצוע סטאקינג, אבל לא נקדים את המאוחר.
בשלב הראשון נזהה את הכיוון של התנועה של הירח בסרטון. אפשר לעשות את זה די בקלות מתוך PIPP, הביטו בשני פריימים שונים במרחק המבוקש (300 במקרה שלנו) ע"י הקשת מספר הפריים הרצוי בריבוע Start Frame (בלשונית Input Options), ואז הקישו על המקש Test Options בצד שמאל למעלה. התמונה שרואים בחלון PIPP השני תתעדכן. לדוגמא, הפריים ה-300 בסרטון בדוגמא נראה ככה:
אם נשווה בין שתי התמונות שכאן, אפשר לראות שבסרטון הזה הירח נע למטה וימינה, כאשר התזוזה למטה מהירה יותר. אם כך - החלק העליון השמאלי שנמצא בתמונה של פריים 1, נוכח גם בפריים 300, כלומר, אנחנו יכולים לייצר תמונה אחת מתוך אגירת 300 פריימים מהחלק העליון השמאלי שמופיע בפריים הראשון.
יש רק בעיה "קטנה" שהפריים הראשון כולל "מעט מדי" ירח. כדאי פשוט להתחיל מפריים יותר גבוה, במקרה הזה, עדיף היה להתחיל עם פריים מספר 100. נכניס 100 ל-Start Frame ו-500 ל-End Frame. נכון שאנחנו רוצים לאגור כ-300 פריימים, אבל לא מזיק לנסות קצת יותר.
נלחץ שוב על Test Options בשביל לעדכן את התמונה, ועכשיו מגיע החלק החשוב, בחלון עם התמונה, יש לשנות את גדלי המלבנים הכחול והאדום על מנת שיתאימו לתמונה שאותה אנחנו רוצים לייצר.
המלבן הכחול יהיה למעשה מסגרת התמונה הסופית, ולכן הוא צריך להיות דבוק לפינה השמאלית העליונה.
המלבן האדום צריך להקיף פרט שטח בתמונה שיהיה קל ל-PIPP לזהות, ולפיו הוא ייצב את התמונה. במקרה הזה, ניקח פשוט חלק מההיקף של הירח. מהנסיון, כשלוקחים חלק מההיקף, כדאי לבחור מלבן אדום גדול ככל שניתן. באזורים בהם לא רואים את ההיקף, כדאי לסמן דוקא מלבן אדום קטן סביב איזה מכתש בולט.
לדוגמא, במקרה שלנו סימנו את המלבנים בצורה הבאה:
שימו לב שהמלבן הכחול מכסה קצת פחות מחצי התמונה... זה בסדר גמור.
כעת לחצו על לשונית Do Processing, ובה לחצו על Start Processing.
PIPP יתחיל לעבוד, ובסוף התהליך יספר לכם מה אורך הסרטון שהצליח לייצר:
ניתן לראות שבמקרה הזה הוא אכן הצליח לייצר סרטון של מעל ל-300 פריימים. אם קיבלתם פחות פריימים, נסו להקטין את המלבן הכחול, ותנו לו לעבוד מחדש. אל תוותרו, שחקו עם גודל המלבן הכחול עד שתצליחו לייצר סרטון של 300 פריימים. המלבן הזה ישמש אתכם ליצירת כל הסרטונים האחרים, אז כדאי להשקיע פה על מנת למצוא את המלבן הכחול הגדול ביותר שנותן לכם את זה.
PIPP מייצר על כל נסיון תת ספרייה עם הקידומת pipp. מחקו את כל הספריות שנוצרו בנסיונות הראשונים. בזו האחרונה, תמצאו את הסרטון ש-PIPP יצר.
אם תנגנו אותו, אתם אמורים לראות סרטון של 10 שניות המורכב מהמלבן הכחול שסימנתם. אל תבהלו מהרעידות הקלות שמופיעות. ה-AutoStakkert יתמודד איתן בלי בעיות. באזורים בהם יש מכתשים ברורים, בהן ניתן להשתמש עם המלבן האדום, יווצרו סרטונים יותר יציבים.
זה מה שקיבלנו במקרה הזה:
אחרי שנוצר הסרטון הראשון, אפשר להמשיך בעבודה ידנית מעט מונוטנית, אבל די קלה.
חזרו ללשונית Input Options, והגדילו את המספרים של Start Frame ו-End Frame ב-200 (בצעד השני זה אומר לשנות אותם ל-300 ו-700 בהתאמה). לחצו על Test Options, ושחקו עם המלבן האדום בחלון השני כך שיקיף פרט שטח בולט (נסו לא לשנות את המלבן הכחול). עברו ללשונית Do Processing, לחצו שם על Start Processing, ווודאו שנוצר לכם עוד סרטון של 300 פריימים. ככה יש להמשיך עד שמגיעים לסוף הפריימים (במקרה שבדוגמא, עד ליצירת סרטון שמתחיל מפריים 1700 או 1900 - תלוי מה רואים בפריימים האחרונים - צריך לראות את הקצה השני של הירח).
בדוגמא שלנו, ככה יראה חלון התצוגה של PIPP עבור פריים מספר 1900:
את התהליך הזה (החל מטעינת הסרט המקורי ל-PIPP) יש לבצע עבור כל הסרטונים הארוכים שצילמתם.
בסופו של דבר תקבלו המון ספריות המתחילות ב-pipp ובתוך כל ספרייה סרטון של בערך 300 פריימים.
המרת הסרטונים קטנים לתמונות
נפתח כעת את תוכנת AutoStakkert, ונגרור לתוכה את אחד הסרטונים המיוצבים שיצרנו.
יש לוודא שבמסך הראשי של התוכנה מסומנות התיבות הבאות:
תחת Image Stabilization:
Surface, Improved Tracking, Cropped
תחת Quality Estimator:
Laplace Δ, Noise Robust 5, Local
תחת Reference Frame:
Auto size
תחת Stack Options:
PNG, Save in Folders
תחת Advanced Settings:
Off
ובאופן כללי - ודאו שהתמונה של המסך הראשי נראית ככה:
במסך השני, עם התמונה, מקמו את המלבן הירוק כך שיעמוד מעל תוואי מוגדר, ולא מעל אזור שחור, כך:
כעת לחצו על הכפתור Analyse במסך הראשי, ואז במסך השני נלחץ על Place AP grid. רשת של נקודות אדומות תופיע על פני האובייקט, אלו הן נקודות העוגן עליהן יבסס האלגוריתם כשיעשה את הסטאקינג.
נשים לב שהנקודות לא חורגות החוצה מגובולות האובייקט. אם הן חורגות, נשחק עם המדדים בצד שמאל של Min Bright ו- Auto AP. ככל שהערכים יהיו גבוהים יותר, כך התוכנה תפרוס פחות נקודות.
כעת נבחר בכמה תמונות התוכנה תשתמש לצורך ביצוע הסטאקינג על לחיצה עם העכבר על גראף האיכות שבמסך הראשון (ללחוץ, לא לגרור). כל לחיצה תמקם את הבר הירוק בנקודה בה לחצתם. למעשה התוכנה מסדרת את הפריימים לפי מדדי איכות שלה, וככה בוחרים איזה איכות פריימים לקחת לצורך הסטאקינג. כלל אצבע - בחרו את כל הפריימים מעל 50% או מעל 70%. ברגע שתלחצו על הגראף, יופיע אותו הפריים במסך השני, עם המספר הסידורי שלו, וככה תוכלו לדעת כמה פריימים התוכנה לוקחת.
בדוגמא שלנו, ניקח בערך רבע מהפריימים (מתוך ה-300), כלומר - 75 פריימים, באיכות מעל בערך 60%:
כעת נלחץ על הכפתור Stack, והתוכנה תייצר עבורנו תמונה חדשה המורכבת מסטאקינג של כל אותן 75 תמונות. תמצאו את התמונה תחת ספרייה חדשה AS_P25, שנוצרה לצד הסרטון.
כמו עם יצירת הסרטונים ב-PIPP, גם עכשיו, נדרשת קצת עבודה מונוטונית, וצריך לעבור ידנית סרטון סרטון ולייצר מכל אחד מהם תמונה כזו.
לא להתייאש עכשיו - אנחנו כבר כמעט בסוף!
יצירת הפנורמה
למעשה, זה החלק הקל ביותר. את העבודה הקשה כבר עשינו.
מומלץ לאסוף את כל התמונות שיצרנו לספרייה אחת. אפשר פשוט מתוך File Explorer לבצע חיפש על כל הספריות של כל קבצי ה-PNG (*.png), לבחור את כולם, להעתיק אותם לספריה אחרת. שימו לב שיכולים להווצר קבצים עם שמות זהים, ואז יש להורות לחלונות לשמור את שני הקבצים, אחרת תקבלו חורים בפנורמה.
מכל הקבצים הללו, יש לייצר פנורמה עם Image Composite Editor, לפי המדריך.
חידוד התמונה
כל מה שנשאר עכשיו זה טיפה לשפר את הפנורמה עם Registax.
נפתח את התוכנה, ונגרור לתוכה את תמונת הפנורמה שיצרנו בשלב הקודם.
נגביר את המדדים שבצד שמאל ונשחק עם הנתונים. כלל אצבע הוא שכל שכבה מתוך השש התחתונות, צריכה להיות נמוכה מקודמתה, אבל אין לזה ממש חוקים. יותר עניין של רגש. בתמונה הבאה ניתן לראות את הפרמטרים איתם נוצרה הפנורמה שהובאה כאן כדוגמא.
נלחץ על כפתור Do All, מאחר וזו תמונה גדולה, זה ייקח קצת זמן.
נשמור את התמונה.
תגובה מומלצת
הצטרף לשיחה
אתה יכול לכתוב עכשיו ולהרשם אחר כך אם יש לכם חשבון הכנס עכשיו בשביל לכתוב מהחשבון שלך