עבור לתוכן
  • צור חשבון
  • entries
    95
  • comments
    384
  • views
    7,067

התמונות הראשונות של James Webb - מנקודת המבט שלי


Ilan Shapira

425 צפיות

בימים האחרונים עולם האסטרונומיה עצר את נשימתו לקראת התמונות הראשונות של המצפה המתקדם ביותר שנשלח לחלל.

הטלסקופ, רק נזכיר על קצה המזלג, הוא מצפה בעל מראה גדולה מאוד מצופה בזהב ומיועד לצפות באורכי גל של אינפרא אדום. למה דווקא אינפרא אדום? כדי לצפות באובייקטים מרוחקים שעד היום היו מחוץ להשג יד המדע. היקום כמו שהתגלה מתפשט וככל שאובייקט רחוק יותר הוא מתרחק במהירות גבוהה יותר, מה שמסיט את האור שמגיע ממנו לצד האדום של הספקטרום (אפקט דופלר). מכיוון שהשמש גם היא פולטת אורכי גל של אינפרא אדום וזה ממסך את האור החיוור שמגיע מגלקסיות מרוחקות, James Webb נשלח למרחק של 1.6 מיליון קילומטרים מכדור הארץ שם המראה שלו פונה הרחק מהשמש כדי לא "להסתנוור" ממנה. מה אמור הטלסקופ הזה לתת למדע? יכולת לראות רחוק יותר מכל מכשיר - לזמן הכי קרוב למפץ הגדול ששם היקום התחיל להאיר, לגלות הרכב אטמוספרי של כוכבי לכת במערכות שמש אחרות ולספק פרטים שלא נראו עד היום.

המסע של James Webb לנקודת L2

Webb's trajectory and orbit

אחרי טיסה של חודש ותהליך ארוך של מספר חודשים בהם המראות יושרו והתקררו וכל המכשירים נבדקו NASA פרסמה את התמונות הראשונות. התמונות כוללות צביר גלקסיות, ערפילית שבה נוצרים כוכבים, ניתוח אטמוספרי של כוכב לכת מרוחק וערפילית פלנטרית. סה"כ מגוון של מטרות שונות שאמור להציג את יכולותיו של המכשיר המרשים הזה.

NASA ייצרה הייפ די גדול ודיווחה שהמדענים בכו למראה התמונות ובזמן הפרסום שלהן אני בהחלט יכול להזדהות עם המשפט הזה - התמונות פשוט מדהימות בכל קנה מידה. מאז הפרסום אני מוצא את עצמי בוהה בתמונות האלה ומנסה לעכל כל חלק וחלק בהן.

עכשיו, אחרי ימים של בהיה בתמונות התחזקה אצלי ההחלטה (הוויזואלית) מי מהתמונות היא המועדפת עלי 

היכן ניתן לראות את התמונות ברזולוציה המלאה שלהן? בעמוד הפליקר הייעודי שנאסא פתחה.

הפוסט נכתב מתוך נקודת המבט שלי - לרוב בתור צופה ולא מדען ומתייחס לתחושותי לגבי התמונות.

אני ממליץ בחום להעמיק בדף של @Ella Shartiel - שערכה עבודת רקע ומחקר מקיפים: איך זה שכוכב

אז מה ראינו עד היום?

הרכב אטמוספרי של כוכב לכת מרוחק

[square version] NASA’s Webb Reveals Steamy Atmosphere of Distant Planet in Detail

על פניו לא מרשים מבחינה וויזואלית או נראה כמו תהליך פוקוס אוטומטי לא תקין בצילום אבל הגרף הזה מציג יכולת מדהימה של הטלסקופ "להראות" ממה מורכבת שכבת האטמוספירה של כוכב לכת מרוחק. זה נעשה על ידי ניתוח האור שנפלט מהכוכב. אור זה כאשר הוא עובר דרך האטמוספרה של הכוכב נשבר על ידי החומרים המרכיבים אותה וכל חומר שובר את האור לאורך גל שונה.

מה שמדהים בכל הסיפור הזה זה המרחק של הכוכב מאיתנו - 1150 שנות אור מאיתנו - והיכולת לזהות הרכב  אטמוספרי בפירוט שכזה.

Carina Nebula בית יולדות לכוכבים

NASA’s Webb Reveals Cosmic Cliffs, Glittering Landscape of Star Birth

בתמונה רק חלק ממלכת הדרום, ערפילית Carina שמביישת בגודלה את מלכת הצפון - ערפילית אוריון. ענן של גזים שמהם נוצרים כוכבים ועוצמתיים שהקרינה הנפלטת מהם מאירה את הענן הנהדר הזה ומפזרת את הענים שמסביבם.

צביר הגלקסיות הקומפקטי Stephan's Quintet

NASA’s Webb Sheds Light on Galaxy Evolution, Black Holes

מדובר בתמונה לא פחות ממשוגעת שמאוד רצוי להוריד ולהתבונן בעיון רב ובזום על כל חלק מהאזור הזה. מעבר לגלקסיות המרכיבות את הצביר עצמו ניתן לראות עוד המון גלקסיות רחוקות הרבה יותר (ולחשוב שהצביר מרוחק מאיתנו "רק" 300 מיליון שנות אור)

מותו של כוכב: ערפילית הטבעת הדרומית

NASA’s Webb Captures Dying Star’s Final ‘Performance’ in Fine Detail

מדובר בכוכב שדומה לשמש שלנו שמת לפני אלפי שנים ומרוחק כ 2500 שנות אור מכדור הארץ. הכוכב שמ ופלט את כל החומר שבנה את הערפילית הוא דווקא הכוכב החיוור יותר מתוך צמד כוכבים והוא נמצא בשעה 8 מהכוכב המרכזי הבהיר. גודל הערפילית הוא 0.4 שנות אור בלבד והפירוט שמתקבל בתמונות הוא (שוב) חסר תקדים, מה שמביא אותי לתמונה החביבה עלי:

NASA’s Webb Captures Dying Star’s Final ‘Performance’ in Fine Detail

במבט ראשון רואים שדפנות הערפילית שפונות אל הכוכבים מספקות פירוט עצום והתמונה היא תלת מימדית כאשר אנו מסתכלים כאילו אל תוך מנהרה של חומר מתערבל. כאשר עשיתי זום פנימה נשימתי פשוט נעתקה. זה מבט אל תוך כדור של גזים משתוללים אשר מוארים מבפנים על ידי הכוכבים שבפנים וניתן לראות ממש שכבות של גלי הדף שעיצבו את הערפילית. ממש מבינים את מבנה הערפילית ואת זה שאנו צופים דרך הקיר שפונה אלינו, רואים את הזוהר של הכוכבים ואת הקיר האחורי. הקירות שבצדדים מספקים את תחושת העומק המרהיבה הזו.

כאשר מבינים מה רואים כאן, קשה שלא לחשוב שבעבר, כל החומר הזה שמפוזר על פני 0.4 שנות אור היה מרוכז בכוכב אחד בקוטר של כ 1.5 מיליון קילומטרים בלבד - זה 4.6 שניות אור! זה נתון שלמוח לוקח זמן לעכל.

ההרגשה היא ממש כאילו טסים בחללית במעמקי הערפילית ועוד רגע ניתן להושיט יד ולגעת בדפנותיה. אמנם תמונת צביר הגלקסיות נותן המון פרטים על אובייקטים מרוחקים מאוד והגרף של ההרכב האטמוספרי של כוכב הלכת מראה יכולות אדירות של הטלסקופ אבל זו התמונה שלפחות לי נתנה את התחושה של טיסה בחלל ואת היכולת לדמיין את תנועת החומר הנדחף הרחק מהכוכב שפלט אותו.

ההשקעה העצומה והציפיה המתוחה לתמונות הוכיחה את עצמה ולנו נותר להמשיך לצפות אל היקום דרך החלון החדש ש James Webb  פתח

6 תגובות


תגובה מומלצת

לפני 31 דקות שחר רייש אמר:

איך התעלמת באלגנטיות מהתמונה של העידוש הכבידתי... 😇

שום אלגנטיות, מכוון. בסופו של דבר עידוש כבידתי התגלה קודם והוכח בלי טלסקופ שעולה 10 מיליארד דולר. מה גם ש Hubble הראה אותו יפה מאוד ועל כן, התמונה הזו לא נכללת כאן בכלל

קישור לתוכן
לפני 1 דקה Ilan Shapira אמר:

שום אלגנטיות, מכוון.

ברור לי שזה מכוון. לא חשבתי ששכחת... ולכן האלגנטיות.

קישור לתוכן

אילן היי שותף אתך בהתרגשות על התוצאות זה אשנב חדש ליקום וברור שבעזרת הטלסקופ הזה אולי תיפתרנה חלק מהחידות. ערפילית קרינה וסטפנזון הם בית גידול לכמה מהכוכבים הגדולים ביותר הידועים לאדם כמו אטא קרינה כוכבי R136 בצביר בעל אותו שם ועוד אחרים. אגב שולח אליך את הגרסה הסופית של הספר

קישור לתוכן

יפה. נהניתי מאוד לקרוא. ובהחלט מדהים. כמות החומר הגולמי שניתן לעיבוד על ידי הקהילה המדעית (והפרה-מדעית), עצום - יהיו עוד המון בקרוב... אבל זה בהחלט מרשים ומדהים. מה שתמיד מדהים אותי זה שגם אם היינו קרובים לערפילית הזו - לא היינו רואים את זה בעין... זה מדהים.

קישור לתוכן
אורח
Add a comment...

×   הודבק כטקסט מיוחד.   הדבק כטקסט רגיל

  Only 75 emoji are allowed.

×   Your link has been automatically embedded.   Display as a link instead

×   התוכן הקודם שלך שוחזר .   נקה

×   You cannot paste images directly. Upload or insert images from URL.

  • Blog Entries

    • 0 comments
      לאחר שהחצובה הרובוטית שלי התקלקלה, וגיליתי שהתיקון שלה או יקר מאד או לא פשוט בכלל, @Gal Golan פנה אלי עם הצעה אי אפשר היה לסרב לה.
      הוא מצא ביד 2 טלסקופ ישן של Meade LT 8, כמו בתמונה הזו:

      והציע לי לקחת את החצובה, ושהוא ייקח את הטלסקופ (אותו הוא מתכנן לעלות על חצובת AM5). המחיר היה כזה שבאמת אי אפשר היה לסרב להצעה הזו.
      יש רק בעיה קטנה - אם תביטו בתמונה, הטלסקופ הזה מגיע משודך לחצובה בצורה בלתי ניתנת להפרדה (בקלות).
      וככה הגיעה אלי בשבת האחרונה חצובה בלי דרך נורמלית להעלות עליה את הטלסקופים שלי. אז מה עושים? דבר ראשון, רק בשביל לבדוק שהיא תקינה ועובדת, חיברתי לה את ה-SCT הקטן שלי עם אזיקונים.

      האמת - הצלחתי לראות שהחצובה תקינה ככה ואפילו לעשות קצת EAA - אבל זה לא פתרון.
      הפתרון הוא כמובן להצמיד לחצובה מחבר דובטייל נורמלי. למזלי, גל גם נתן לי אחד כזה שלא היה לו שימוש עבורו.

      (מצטער על איכות התמונה. את זה צילמתי בשביל לשלוח למישהו שיראה מה זה. כשהטלסקופ עוד לא יצא מהאוטו שלי)
       
      את לוח המתכת הגדול שהחזיק את ה-SCT המקורי פירקתי.

      ונשארתי עם הציר של החצובה ו-3 ברגים...

       
      ועכשיו השאלה - איך מחברים את מחבר הדובטייל הזה, שיש לו 4 חורים ל-3 הברגים הללו?
      והתשובה - מתכננים ומדפיסים מתאם בתלת מימד.
      את התכנון עשיתי עם תוכנת Onshape החינמית שעובדת online. היא מומלצת ביותר, ויש לה גם הרבה מדריכים טובים ב-Youtube, שאני למדתי מהם.
      לאחר שני איטרציות ראשוניות, שנועדו רק לראות שמיקמתי את החורים של כל הברגים במיקום המדוייק, הגעתי לתכנון הבא:

      רואים כאן את שני הצדדים של המתאים. בגלל מיקומי הברגים נאלצתי למקם את ציר הסיבוב של החצובה לא בדיוק במרכז המתאם, אבל זה לא אמור להפריע.
      מי שמעוניין, יכול לראות את התכנון המלא כאן:
      https://cad.onshape.com/documents/2da0423542ebfeba1fd085fc/w/a9a94024425f6a7bbbd43369/e/d25b4b9abbbfd0bcb8bfc495?renderMode=0&uiState=65af73c1f7b0160ebed1d2b6
      הדפסתי את המתאם עם צפיפות גבוהה, ככה שיהיה מספיק חזק, וזה מה שקיבלתי
      מייד אחרי שההדפסה הסתיימה:

       
      הצד שמתחבר למחבר הדובטייל:

       
      הצד שמתחבר לציר החצובה (כרגיל יצא לי חור טיפה קטן מדי, ושייפתי אותו במקום להדפיס מחדש - בתכנון ששלחתי את הקישור אליו החור כבר מוגדל):

       
      אחרי החיבור לחצובה:

       
      ואחרי הרכבת המחבר על המתאם:

       
      ובסוף, סוף סוף, עם הטלסקופ WO שלי:

       
      ועכשיו - רק לחכות שהגשם והעננים יעברו...
    • 1 comment
      לפני כיומיים הגיע לידי הטלסקופ החדש (והרביעי) שלי, William Optics Zenithstar 70ED, שאותו קניתי יד שנייה, באדיבותו של @Guy, שויתר עליו, כנראה בגלל חוסר מקום בארון הטלסקופים שלו.
      וויליאם אופטיקס מייצרים את הדגם הזה כבר הרבה זמן, ובכל כמה שנים מוציאים מודל חדש שלו. נדמה לי ששלי הוא מודל 2009.
      מדובר על שובר אור איכותי, עם מפתח 70 מ"מ ואורך מוקד 420 מ"מ (F6), כאשר עדשות ה-ED שלו (כנראה FPL51, אני לא בטוח), מקטינות מאד את האברציה הכרומטית שכל שוברי האור נאבקים בה. פוקוסר ה-2 אינטש 2 מהירויות שלו הוא ממש תענוג.
      כבר ביום בו קיבלתי אותו, חיברתי לו זמנית עם אזיקון פיינדר נקודה אדומה (לא לדאוג - אסדר חיבור קבוע בהמשך), והעלתי אותו על חצובה פשוטה, להרגיש קצת את הטלסקופ ויזואלית. בין העננים הצלחתי לראות קצת את צדק, ועם עינית איכותית של 4.7 מ"מ (הגדלה X90) ראיתי יפה מאד את חגורות העננים שעליו. כפי שציפיתי, כמעט ללא אברציה כרומטית.
      אתמול, למרות התחזית לשמיים מעוננים, הערב התחיל בלי עננים. חיברתי את הטלסקופ לחצובה הרובוטית שלי, סלסטרון Nextstar SLT, ונראה לי שנולד כאן צמד מנצח.

       
      המצלמה שלי היא מצלמה פלנטרית איכותית SVBONY SV705C, עם חיישן של 8 מגה פיקסל, בגודל של בערך 11 על 6 מ"מ (2.9 מיקרון לפיקסל).
      את כל הצילומים ערכתי עם חשיפות של 16 שניות לפריים. במוד אלט-אז אפשר אולי למשוך קצת יותר, אבל לאור התוצאות, נראה לי שזה מספיק.
      האובייקט הראשון שכיוונתי אליו היתה ערפילית הכוכב הבוער - Flaming Star Nebula, IC405. מדובר גם על אובייקט קשה לתצפית, וגם היא עדיין היתה נמוכה למדי.
      זו התמונה שקיבלתי (כפי שהופיעה על המסך, ללא עיבוד נוסף), אחרי כמעט 14 דקות:

      רואים היטב את הסיבוב שנוצר בשל העקיבה במוד אלט-אז.
      מה שעוד ראיתי מייד זה שלא מבחינים בכלל בתופעות האברציה הכרומטית שמנפחת את הכוכבים בצילום דרך טלסקופ אכרומט רגיל.
      תופעה נוספת שרואים כאן, ובשאר התמונות, זו קומה קלה שמופיעה מצד ימין של התמונה. באמת לא נורא. מעניין שזה רק בצד אחד.
      מכאן עברתי לגלקסיה הנהדרת NGC 891, עליה השקעתי 12 דקות. כאן כבר התחלתי להנות יותר.

      ניתן לראות מצד שמאל שלה יפה גם את הגלקסיה NGC898, ויש עוד כמה גלקסיות בתמונה.
      בגלל שרציתי לראות באמת את איכות התמונה מבחינת איך הכוכבים יוצאים, הלכתי עכשיו לצביר הפתוח M38. עליו ישבתי כמעט 20 דקות.
      זו התמונה שלו כפי שקיבלתי אותה במסך בזמן התצפית:

      וזו אותה תמונה, אחרי עיבוד עם סיריל וגימפ

      משמאל ל-M38 זהו הצביר NGC1907.
      לאחר הפסקה של כשעה, בשל עננים, עברתי לגלקסיה נוספת, NGC 2403. אותה צילמתי לאורך קצת מעל ל-14 דקות:

      היא באמת אובייקט שראוי לצלם עם אורך מוקד גדול יותר (מה שכבר עשיתי עם ה-SCT שלי), אבל היא יפה גם ככה, עם כל הכוכבים מסביב.
      מה שבאמת עניין אותי היתה ערפילית ראש הסוס והלהבה, אבל גם בגלל העננים, וגם בגלל עץ שהסתיר לי אותה, עברתי זמנית לערפילית הרוזטה, C49.

      רק 8 דקות במצטבר (יותר בגלל איבוד פריימים בגלל העננים), אבל איזה יופי של פרטים עדינים אפשר לראות בערפילית הזו. היא כל כך גדולה, שהיא לא נכנסת לי ברוחב השדה שאני מקבל עם המצלמה והטלסקופ.
      ולקינוח, מה שחיכיתי לו כל הערב - ראש הסוס והלהבה. ככה זה נראה על המסך בזמן אמת אחרי 12 דקות (רציתי יותר, אבל העננים עצרו אותי)

      וככה אחרי עיבוד של קובץ ה-FITS עם סיריל וגימפ:

       
      אני ממש מרוצה מהטלסקופ הזה. אני חושב שזה הטלסקופ האיכותי ביותר שיש ברשותי. 
      אמשיך לחקור למה יש טיפה קומה דוקא בצד ימין. אולי בעתיד אקנה לו רדוסר ופלטנר, שיטפל בבעיה הזו, וגם יגדיל לי את רוחב השדה.
      אני מתכנן עוד לטפל בו יפה. נדפיס לו מסיכת בכרטינוב ייעודית (השתמשתי כאן במסיכה שהכנתי לאכרומט 70 מ"מ, שיושבת עליו ככה ככה). נסדר לו פילטר אור לבן לשמש. נתקין עליו פיינדר נקודה אדומה בצורה קבועה וטובה, ואולי גם נשיג לו איזה ראש חצובה נורמלי, לצורך תצפיות ויזואליות. לאט לאט. יש מה לעשות.
    • 2 comments
      במוצאי שבת נערכה תצפית גדולה יחסית באזור חשוך בדרום הארץ. השתתפו בתצפית כ-25 תצפיתנים וצלמים, כולל כמה משפחות עם ילדים. אם ספרתי נכון היו כ-15 טלסקופים, החל משובר אור אכרומטי 40 מ"מ (פירוט בהמשך) ועד דובסוניים גדולים של 14, 16 ו-"18.
      התנאים היו טובים. כבר לאורך הדרך מהצפון ועד הדרום היה ברור שהשמיים נקיים יחסית והשקיפות צפויה להיות טובה מאוד. גם היציבות הייתה די טובה. לא היו עננים בכלל והלחות הייתה נמוכה.

      בתחילת התצפית הרוח החזקה והפרוג'קטור של המקומיים התחרו ביניהם מי מפריע יותר. הפרוג'קטור כובה יחסית מהר, אבל הרוח דעכה לאט יותר. בסופו של דבר הכל הסתדר והיה אפשרי להנות מהמראה הנהדר של שביל החלב, אלפי כוכבים, אובייקטי DSO וכוכבי לכת, בעין, במשקפות ובטלסקופים.
      מה שהיה מיוחד מבחינתי הוא שהגעתי לתצפית רצינית בדרום עם הבת שלי (בת 6) בפעם הראשונה. מה לעשות שדובסוני של "10 ובוסטר לא נכנסים יחד ברכב פרטי קטן יחסית, אז זו הייתה גם הפעם הראשונה שלקחתי למדבר מערך קטן: חצובה ידנית AZ5 על טריפוד פחמן קל ושני טלסקופים קטנים. הראשון, ללילה, שובר אור טריפלט GT71 באורך מוקד 420 מ"מ, שכבר הרבה זמן תכננתי לקחת כדי להנות מהשדה הרחב שלו. על השני אפרט וארחיב בסוף.
      הבת שלי לא החזיקה מעמד המון זמן לפני שהתעייפה אבל הספיקה לראות צבירי כוכבים וערפיליות במרכז שביל החלב, את הצעיף, כמה צבירים בטלסקופ של אסף ונהנתה מטיול בשביל החלב במשקפת. לסיום הלילה מבחינתה, שבתאי עם טבעותיו, מרווח קסיני ו-4 ירחים בהגדלה גבוהה וצביר הרקולס בדובסוני "16 של שמוליק. מקווה שהיא תמשיך להגיע לתצפיות ולהתעניין.
       
      מבחינתי שובר האור הקטן של 71 מ"מ הצטיין בכמה דברים, בשדות של 2, 3 ו-5° (!):
      - צבירי כוכבים פתוחים גדולים ושדות כוכבים כמו הפליאדות, היאדות, סגיטריוס, אזור קסיופאה ועוד.
      - גלקסיית אנדרומדה העצומה.
      - הפתיעה מאוד לטובה ההליקס, הערפילית הפלנטרית הגדולה ביותר בשמיים, עם UHC בשדה של 3°. גם המשקולת והטבעת היו נחמדות.
      - אולי המראה הכי מיוחד בשדה של 5° היה ערפילית הצעיף שנכנסה כולה והייתה בהירה ובולטת עם פילטר O3. כל צפון אמריקה נכנסה בקלות ונראתה לא רע בכלל גם היא.
      היו גם נסיונות פחות מרשימים, בעיקר עם פילטר Hbeta על Gamma Cygni שבה זיהיתי בקושי חלקים עמומים וערפילית קליפורניה שראיתי את כל הצורה שלה אבל רק בראיה מוסבת ובמאמץ. גם ערפיליות הלב והנשמה או חדק הפיל עם UHC/O3 נראו חיוורות מאוד ביחס לציפייה שלי, אם בכלל. אולי המפתח הקטן כבר לא לגמרי מספיק במקרים האלו, גם אם הייתי בהגדלה נמוכה ואישון 5 מ"מ.
      בין לבין יצא לי להציץ בטלסקופים הגדולים יותר. ראויות לציון גלקסיית הפסל עם המון פרטים וגלקסיה NGC891 עם פס כהה באמצע שראיתי בראיה מוסבת. גם צדק ושבתאי נראו טוב בהגדלות גבוהות וברגעי התייצבות של הרוח היה ממש נהדר ומפורט. קצת אוריון לקינוח, יפה אבל לא גבוה מספיק וגם אני פרשתי לישון בסביבות השעה 2.
       


      בבוקר קמנו למראה מדברי יפה והשמש עלתה. זה היה הזמן לצפות בה עם לונט 40 מ"מ, טלסקופ שמש קטן אבל מעולה, אולי עם היחס הנאה לקוטר מהגבוהים ביותר שיכולים להיות. הראה המון פרטים גם בפני השטח וגם בקצוות והיו התפרצויות גדולות ומרשימות (מצרף דוגמה להמחשה של צילום עם פלאפון מוצמד לעינית, בעין זה הרבה יותר מרשים). שמחתי שהרבה מהמשתתפים הצטרפו וראו את המראה הנהדר של השמש ב-H alpha בעצמם. זהו, היה נהדר ואני כבר מחכה לתצפית הבאה.


    • 3 comments
      צדק נחשב בעיני ככוכב הלכת היפה ביותר לצילום (כן, יותר משבתאי). מאז ומעולם הייתי מרותק ממנו, והשינויים שרואים בו דרך הטלסקופ.
      מאז שקניתי את הטלסקופ שלי, אוריון SkyQuest 6XT plus - דובסוני של 6 אינטש עם אורך מוקד 1200 מ"מ - F8, נהניתי לצפות דרכו בצדק, וכמובן גם לצלם אותו.
      הקולג' הבא מתאר את ההתפתחות של צילומי צדק שלי שנעשו כולם דרך אותו הטלסקופ. הסדר הכרונולגי של הצילומים הוא משמאל לימין ומלמעלה למטה.
       
      מקרא
      1. (שמאלי עליון) - צילום דרך הטלפון, פריים בודד, כאשר הטלפון מוחזק ידנית מול העינית - יוני 2021.
      2. (אמצעי עליון) - צילום דרך הטלפון, כאשר הטלפון מחובר לעינית עם מתקן מתאים, צילום של סרטון, הערמה ועיבוד. עקיבה ידנית.
      3. (ימני עליון) - צילום עם מצלמת סבוני SV105. צילום של סרטון, הערמה ועיבוד. עקיבה ידנית.
      4. (שמאלי תחתון) - צילום עם מצלמת סבוני SV105. צילום של סרטון, הערמה ועיבוד. עקיבה ידנית.
      5. (שני משמאל תחתון) - צילום עם מצלמת סבוני SV705. צילום של סרטון, הערמה ועיבוד. עקיבה ידנית.
      6. (שני מימין תחתון) - צילום עם מצלמת סבוני SV705. צילום של סרטון, הערמה ועיבוד. עקיבה בעזרת פלטרפומה משוונית.
      7. (ימני תחתון) - צילום עם מצלמת סבוני SV705. צילום של סרטון, הערמה ועיבוד. עקיבה בעזרת פלטרפומה משוונית - יולי 2023.
    • 4 comments
      בערב יום שישי האחרון, גם עקב תנאי מזג אוויר פחות טובים בדרום הארץ, נפגשנו מספר תצפיתנים ובני משפחתם לתצפית קיצית ברמת הגולן. הגענו מכל קצוות הארץ, מהקריות, ועד לאזור מרכז הארץ.
      התחזית דיברה על לילה חמים, של 23 מעלות, ללא רוח או אובך, והצפי היה לתנאים טובים מאד.
      @Guy כרגיל היה הראשון בשטח, ודיווח על קרוואן חשוד שחונה לו במקום התצפית, עם שתי מכוניות לצידו. חשוד, מאחר ואנחנו ממש לא רוצים איתנו בתצפית עוד משתתפים לא קרואים שלא מקפידים על משמעת חושך. מאחר ולא היה איש בקרוואן, וכבר היה מאוחר לחפש נקודת תצפית אחרת, הוחלט להשאר בנקודה המיועדת ולקוות לטוב... אני רק אציין שמתישהו התעורר חשד שכמעט הביא אותנו להזמנת משטרה למקום, אבל נשאיר את הסיפור הזה להמשך.
      אני הגעתי למקום רגע לפני השקיעה, אחרי שרוב התצפיתנים כבר היו במקום, כולל @Ehud Spiegel שכבר הקים שתי עמדות - את גולי (C11) עם הממזר (אכרומט 70 מ"מ) כפיינדר, ועוד עמדת EAA עם דוד (אפו 72 מ"מ), לצורך בדיקת אפליקציית OLS הנהדרת של @Artyom.


      השמש החלה לשקוע, הטמפרטורות התחילו לצנוח במהירות, הרבה מתחת ל-23 המעלות החמימות ש"הובטחו" לנו על ידי התחזית, והתייצבו סביב ה-18-19 מעלות בתחילת הערב, וירדו עד ל-16 בסופו - מה שבסופו של דבר הביא את כולם לעבור לביגוד קצת יותר חם מהצפוי (מי שזכר להביא). למזלנו, שאר התחזית לא אכזבה, וקיבלנו לילה בהיר ויפה, לחות לא מורגשת של 50 אחוזים, ללא טיפה של אובך או עננים, וכמעט ללא רוח. מלבד פרצי רוח מוזרים שכל פעם הגיעו בטמפרטורה אחרת. כאילו מישהו פותח מזגן פעם אחת על חימום ופעם על קירור.
      התמונה הבאה היא של אזור התצפית מייד עם השקיעה, עוד לפני חושך אסטרונומי. ניתן לראות בחזית התמונה את הדובסוני 6 אינטש שלי על הפלטפורמה המשוונית שבניתי. שידרגתי לאחרונה את הפלטפורמה על ידי החלפת הגלגלים בה למשטחי טפלון, מה שהוסיף יציבות רבה לכל המערכת. הפלטפורמה הזו מאפשרת לכל טלסקופ שמונח עליה לעקוב אחרי השמיים, ובכך נותנת לתצפיתן אפשרות להתעמק בתצפית בלי צורך "לרדוף" אחרי האובייקט בו הוא מתבונן. שדרוג רציני של חווית התצפית.

      כשהגיע החושך האסטרונומי, התגלה לפנינו שביל החלב במלוא הדרו. אולי טיפה פחות בולט מאשר במדבר, אבל מרשים לא פחות.

      אגב, התמונה הזו, וזו שאחריה, של שביל החלב שחוצה את משולש הקיץ, צולמו במוד האסטרו של טלפון סמסונג גלקסי S22 אולטרה. המוד הזה מאפשר לבצע חשיפות ארוכות ביותר ללא עקיבה (4 דקות לתמונה הראשונה, ו-10 לשנייה), כאשר התוכנה של הטלפון יודעת לפצות על תנועת הכוכבים. מרשים ביותר.

       
      התצפית התנהלה בכיף ובשמחה, במיוחד עם הילדים והנכדים של אהוד.
      אני התחלתי כמובן עם M51, שנמצאת בנקודה מצויינת לפתוח איתה תצפיות בחודש יולי, עברתי על צבירים פתוחים וסגורים למיניהן, על אזור משולש הקיץ, וחיכיתי ששביל החלב טיפה יתרומם מעל העצים, על מנת שאוכל להתעמק בו כמו שצריך.
      בין לבין, עברתי בין הטלסקופים השונים של כולם, דובסוניים של 10 ו-12 אינטשים, וכמובן הרבה קפיצות לראות את השמיים דרך גולי של אהוד.
      אחת הנקודות שמאד עניינו אותי היתה לבצע השוואה בין מה שרואים בגולי, כזכור C11 ענקי ומעולה (עם תו מחיר שלא נציין פה), והפיינדר הממזרי שלו, סלסטרון אכרומט 70 מ"מ בעלות של מספר עשרות דולרים בלבד. להפתעתי, מה שראיתי בממזר היה פשוט מהמם. כמובן שבגולי או בדובסוניים השונים ראו יותר טוב, אבל אם ההפרש במחיר בין גולי לממזר היה כמו ההפרש באיכות הצפייה, היה אפשר לקנות את גולי במחיר הרבה יותר זול... ראיתי בממזר את צביר הרקולס יפה וברור. לא עם ההפרדה שהמפתחים הגדולים נותנים, אבל זה לא היה כתם, ראו בבירור שמדובר בצביר מרשים. הלגונה (M8), נראתה ממש מעולה דרכו, כאשר ראו בקלות את ההפרדה של שני חלקיה. והפלוס הגדול שלו היה השדה הרחב שאני מאד אוהב. בקיצור - לפי שמעוניין להתחיל לתצפת, ויכול להגיע לבורטל נמוך מספיק (3 או 4), אכרומט כזה, של 70 מ"מ, כמובן על חצובה נורמלית, יכול להוות יופי של דבר.
       
      ועכשיו הסיפור על קרוואן האימה...
      הבטחתי, ועכשיו אקיים. מפה לפה, שכחנו בכלל שעומד לידנו קרוואן, שאין בו אף אחד.
      אני חייב לתאר לכם את הקרוואן - בצידו, חבלי כביסה שעליהם תלויים בגדים לייבוש, לצידו, צילייה קטנה עם שולחן ומספר צעצועי ילדים. על השולחן סיר, ובו עגבניות שרי חתוכות, יבשות לחלוטין. כאילו מישהו התחיל לעשות סלט, ופתאום נאלץ לעזוב במפתיע. לצד הקרוואן חנו שתי מכוניות, עם ציוד בתוכן, כולל תיקי גב ועוד דברים. אחת המכוניות בכלל לא היתה נעולה.
      אמרתי מוזר, לא?
      אז תוך כדאי התצפית, שכחנו בכלל מקיומו של הקרוואן ומהחשש שמישהו בו יתחיל לסנוור אותנו באורות לבנים. חשבנו שאולי זו משפחה שיצאה לטיול בגולן, ושהיא תגיע מתישהו. הרי המכוניות שלה עמדו ליד. רק שזה היה אחד הימים החמים של השנה, והחושך כבר ירד, ואף אחד לא הגיע, ופתאום חשבנו על זה (אני וגיא), שאולי משהו קרה להם - וכדאי אולי להזעיק משטרה או כוחות חילוץ שיחפשו אותם.
      מצד שני, המראה של הקרוואן, עם תיקי הגב במכוניות, הסיר, הצעצועים המפוזרים בחוץ, לא סימן על איזו משפחה שיצאה לטיול. סקרנו קצת את הקרוואן והמכוניות עם פנסים אדומים, ואני אפילו חששתי שאולי נגלה משהו שלא נרצה לראות בתוכו.
      לאחר התייעצות, החלטנו שאין טעם עכשיו להזמין את כוחות הבטחון ונעשה את זה בבוקר.
      בסופו של דבר, כשעה בערך אחרי (נדמה לי לקראת שעה 23:00), פתאום, הגיעה מכונית נוספת, סינוורה אותנו קצת. ממנה יצאה משפחה עם ילדים קטנים. נכנסה לקרוואן והלכה לישון. זהו. התעלומה נפתרה (כמעט - מה עם שתי המכוניות הנוספות שחנו שם?) - וחוץ מקצת בכי של הילדים, שהביא את גיא לעבור לתצפית עם אוזניות (האמת שהבכי פסק די מהר), לא היתה הפרעה נוספת לתצפית.
       
      תצפית על ערפילית הצעיף
      בתחילת הערב, ניסינו (אני ועוד כמה) לתצפת על ערפילית הצעיף, אבל לא ראו אותה טוב. אחרי כמה שעות, כשהיא היתה ממש בזניט, @Yossi Zamir, הזמין אותה לצפות בה דרך ה-10 אינטש שלו, עם פילטר O3 - והיא פשוט היתה מהממת. אחרי שראיתי אותה אצלו, ניסיתי לראות אותה גם אצלי ב-6 אינטש (כמובן עם O3), וגם אצלי ראיתי אותה לא רע, אבל לא יפה כמו אצל יוסי. מסקנה - צפו בה כשהיא גבוהה.
      תצפית על ערפיליות שביל החלב
      כשהשביל היה מספיק גבוה, תצפתתי על הערפיליות היפות שלו, הלגונה (M8), הברבור (M17) והנשר (M16). עם ובלי פילטר UHC. כמובן שהתצפית עליהן עם הפילטר הרבה יותר מרשימה, ורואים ממש פרטים עדינים במבנים שלהם. את ערפילית הנשר לא יכולתי לראות כלל ללא הפילטר.
       
      תצפית EAA ראשונה שלי בבורטל נמוך
      אני אוהב לצפות ב-EAA (אס"א - אסטרונומיה בסיוע אלקטרוני) מהבית. תצפית כזו מאפשרת לי לראות מהבית, בבורטל 6, אובייקטים שקשה לי לראות בעין בבורטל נמוך. לקראת סיום התצפית, ולאחר שאהוד התחיל לעשות קצת אס"א עם דוד, החלטתי שאפשר כבר לאבד ראיית לילה, ולנסות גם. חיברתי את המצלמה שלי (SVBONY SV705C) לטלסקופ. הוצאתי לפטופ, וערכתי תצפית מהירה של מספר דקות בודדות על שלושה אובייקטים בלבד. עם העקיבה של הפלטפורמה שלי, הגעתי ל-5 שניות לחשיפה בודדה.
      התחלתי עם גלקסיית אנדרומדה, שכבר עלתה, וצפיתי בה קודם ויזואלית. כמובן שהמערכת שלי, לא נותנת לי אפשרות לצלם את כל הגלקסייה הענקית הזו, ופשוט ניסיתי לראות מה רואים ממרכז הגלקסיה.
      זה מה שראיתי שם אחרי 2 דקות תצפית:

      רואים יפה את מרכז הגלקסייה וכמה נתיבי אבק. 
       
      משם, עברתי לערפילית המשקולת, שהיתה כמעט בזניט (לא קל עם דובסוני לצפות בזניט), וזה מה שקיבלתי אחרי קצת יותר מ-3 דקות תצפית.

       
      ולבסוף, עברתי לשכנה של אנדורמדה, גלקסיית המשולש (M33).

      זו תוצאה של קצת יותר מחמש דקות.
      אני חייב לציין, שבבורטל נמוך כזה, מקבלים תמונות בתצפית אלקטרונית במהירות גבוהה פי 2 או יותר, מאשר מהבית. אני מתחיל להבין את כל הצלמים שנוסעים למדבר עם כל הציוד.
       
      זהו. זה סיום הדיווח שלי על התצפית המהנה הזו.
      אני ואהוד היינו האחרונים לקפל ציוד, להכנס לאוהלים וללכת לישון קצת לפני הנסיעה הביתה. רגע לפני שהלכתי לישון, אחרי שכבר קיפלתי את הטלסקופ, ניסיתי לראות פעם אחרונה את אנדרומדה דרך המשקפת שלי (סלסטרון 25X70 - משקפת גדולה וכבדה על חצובה), אבל קצת פיספסתי בכיוון הראשון, ופתאום ראיתי איזה כתם. אחרי שנתתי לעצמי קצת להתרכז, ובדקתי מה זה הכתם הזה, הבנתי שהצלחתי לראות את M33. הפתעה - קראתי על זה שאפשר לראות את M33 במשקפת, או אפילו בעין, אבל מאחר ובטלסקופ תמיד היה לי ממש קשה להבחין בה. בהירות השטח שלה די נמוכה, לא ציפיתי שאוכל להבחין בה ככה, עם המשקפת.
      זהו.
      נקווה לעוד תצפיות מהנות ונחמדות כמו זו.
      שמיים צלולים לכולם.
×
×
  • צור חדש...

Important Information