עבור לתוכן
  • צור חשבון
  • entries
    10
  • comments
    51
  • views
    854

רואים בעיניים - סיכום קצת שונה לתצפית המשפחות מה-29 ליולי 2022


nirzon

515 צפיות

ביום שישי האחרון, 29 ביולי, ירדתי עם אישתי, שניים משלושת ילדי, ומשפחות שני אחים שלי לתצפית כוכבים בדרום.

לא הייתי לבד. בליל קיץ חמים זה הגיעו המונים לתצפיות כוכבים בכל רחבי הארץ, ויחד איתם גם בני משפחות רבים של חברי הפורום.

20220729_192127

 

היתה חוויה מרגשת לראות את המשפחות של החברים, ולהכיר את הנפשות מאחורי הסיפורים והפוסטים. במהלך הלילה היו גם תנאים טובים למדי לתצפית, בה הספקתי לצפות במספר אובייקטים רבים, בטלסקופ שלי, בטלסקופים של החברים, במשקפת, וגם... בעיניים.

אני מניח (ומקווה) שעוד משתתפים בתצפית יעלו את החוויות שלהם מהתצפית, אבל דוקא בגלל הצפייה בשמיים בלווית המשפחה, שאיננה מתורגלת בשימוש בכל הציוד שיש לנו, התחלתי לחשוב על נושא תצפית כוכבים בעיניים בלבד, ללא עזרים נוספים, לא טלסקופים, לא משקפות. ככה - לשבת על כסא, או לשכב על מחצלת, ולהביט לשמיים (טוב... אם חייבים, אז מותר להרכיב משקפיים. אבל כאן אני מותח את הקו).

מה בדיוק רואים, מה זו נקודת האור הזו, ומה הוא הכתם ההוא, ולמה.
אחרי שגלקסיית אנדרומדה בצבצה לה, ועלתה מספיק גבוה, מעבר לזיהום האור מהבסיס הצבאי שבאופק, חשבתי לי על הרגע בו האור הזה עזב את מקורו, והמרחק שהוא עבר עד שנקלט אצלי ברשתית העין.

אז מה ראינו בשמיים עם העיניים?

כשהשמש שוקעת, ואור הדימדומים מתחיל להחלש, הכוכבים הבהירים ביותר מתחילים לצוץ. בליל קיץ כזה, הכוכב הראשון שמופיע הוא ארקטורוס, כוכב כתום ברום הרקיע, שמרחקו מאיתנו 37 שנות אור. במונחים אסטרונומיים, מדובר על שכן קרוב מאד. למעשה, רוב הכוכבים הבהירים ביותר בשמיים הם שכנים קרובים כאלו. הם נראים לנו כל כך בהירים גם בגלל שהם כוכבים שפולטים הרבה מאד אור (הרבה יותר מהשמש שלנו), וגם בגלל שהם קרובים אלינו. מייד אחריו נראה את וגה, הכוכב הבולט ביותר במשולש הקיץ, משולש ענקי בשמיים, שקודקודיו הם הכוכבים המאד בהירים, וגה, אלטאיר ודנב. וגה ואלטאיר מרוחקים מאיתנו 25 ו-17 שנות אור בהתאמה, אבל דנב הוא סיפור אחר - הוא מרוחק מאיתנו בערך 1400 שנות אור, והסיבה שהוא אחד הכוכבים הבהירים ביותר בשמיים, למרות המרחק, היא שהוא פשוט כוכב שפולט כמויות אור מטורפות, והוא נחשב כאחד הכוכבים הגדולים ביותר המוכרים לאנושות.

כוכב נוסף שניתן להבחין בו בתחילת הערב הוא אנטארס, כוכב בעל צבע כתום בולט, הוא מופיע נמוך יותר בשמיים, והוא גם הכוכב הבולט ביותר בקבוצת עקרב היפה, שהיא אולי קבוצת הכוכבים ששמה וצורתה הכי תואמים. אנטארס, גם הוא, כמו דנב, אחד מהכוכבים הגדולים הידועים לנו, ומרחקו מאיתנו כ-600 שנות אור.

ככל שאור הדימדומים נחלש, והחושך העמיק, יותר ויותר כוכבים הופיעו בשמיים, ובשלב מסויים, התחלנו לראות סימנים ראשונים של שביל החלב... כפי שרואים במרכז התמונה הבאה.

20220729_221136_a

לראות את שביל החלב בשמיים זו תמיד חוויה נהדרת, ואני תמיד חושב לעצמי כמה חבל שרוב האנשים שחיים היום מעולם לא ראו אותו בגלל זיהום האור הנובע מתאורה מלאכותית.

בתמונה שלמעלה, ניתן לראות מצד ימין למטה את קצה זנבו של העקרב (העוקץ), וממש במרכז, נוטה שמאלה, את האסטריזם (צירוף כוכבים) המפורסם, הקומקום, המהווה חלק מקבוצת קשת. ניתן לחשוב על שביל החלב, כאדים היוצאים מהזרבובית של הקומקום.

למעשה, שביל החלב הנגלה לפנינו בשמיים הוא מליוני, או אפילו מליארדי כוכבים, השייכים לגלקסייה שלנו, שזהו שמה, שביל החלב. הם כל כך רחוקים, שאנו רואים רק נוגה של אור שמגיע מכולם יחדיו. הנקודה הזו, בצ'ופצ'יק של הקומקום, בו שביל החלב מתחיל להתגלות לנו, היא למעשה מרכז הגלקסיה. בהמשך הערב, כשהחושך האסטרונומי הגיע, ראינו שם את הקטע המפורסם ביותר של שביל החלב. קוטר הגלקסיה שלנו הוא כ-100,000 שנות אור, והאור המרכיב את השביל מגיע מכוכבים לאורך כל הגלקסיה, החל ממרחק של מספר מאות שנות אור ועד לקצה. אבל רוב האור שאנו רואים בשביל שמופיע בשמיים מגיע מהמסה הצפופה של כוכבים במרכז הגלקסיה, המרוחק מאיתנו כ-26,000 שנות אור.

כך נראה האזור הזה, מרכז הגלקסיה, בשעה עשר, תחת חושך אסטרונומי מלא.

20220729_220752

מימין לשביל, הכוכב הכתום הבולט הוא כמובן אנטארס, וצורת הקומקום כמעט ולא ניתנת להבחנה תחת עושר הכוכבים של שביל החלב (היא עדיין שם, צריך רק לחפש טוב).

בינתיים, במהלך התצפית, התחילו חברי המשפחה לראות אורות שזזים בשמים. אלו לא היו כוכבים, אלא עצמים הרבה יותר קרובים אלינו, לווינים. כמעט כל הלווינים שרואים בשמיים נעים בגובה נמוך יחסית, של עד 2000 ק"מ, והרבה מהם שייכים לקבוצת סטארלינק של אלון מאסק, שאלפים מהם שוגרו לאחרונה. רואים אותם היטב מייד אחרי השקיעה, כאשר אור השמש עדיין מאיר אותם. יצא לנו לראות גם את אחד הלוויינים המרגשים ביותר לצפיה, תחנת החלל הבינלאומית, ה-ISS. זהו הגוף המלאכותי הגדול ביותר שמקיף את כדור הארץ, והיא משייטת לה בגובה של 400 ק"מ. בשל הגודל שלה, והלוחות הסולאריים הגדולים שלה, היא מחזירה הרבה מאד אור מהשמש, ונראית כנקודת אור בוהקת במיוחד כאשר היא עוברת מעלינו.

עוד אורות זזים שראינו בשמיים הגיעו ממקורות הרבה יותר קרובים אלינו, מטוסים. ניתן לזהותם בקלות, מאחר ופנסי המטוסים מהבהבים. ברוב המקרים בצבעים אדום וכחול. מטוסים טסים בגבהים של קילומטרים ספורים (בין 6 ל-12), ולמעשה, אלו הגופים הקרובים ביותר אלינו שנוכל לראות בשמי הלילה.

קבוצת הכוכבים הבולטת ביותר שמופיעה כעת בקיץ, מייד אחרי השקיעה, היא כמובן, העגלה הגדולה, שהרבה מתבלבלים וקוראים לה הדובה הגדולה. למעשה, העגלה הגדולה, שבעת הכוכבים הבהירים שמזכירים צורה של עגלה עם יצול, היא חלק מתוך קבוצת הדובה הגדולה, הכוללת מספר גדול יותר של כוכבים. כוכבי העגלה הגדולה נמצאים במרחקים של בין 80 ל-120 שנות אור מאיתנו. אחד מהם, מיזר, הכוכב השני (האמצעי) של יצול העגלה, שימש בימים עבר כסוג של מבחן ראיה, מאחר וממש בסמוך אליו נמצא כוכב נוסף, אלקור, שהוא הרבה פחות בהיר ממיזר. היכולת להבחין באלקור נחשבה כמבחן לראיה תקינה. כל חברי המשפחה עברו את המבחן בהצלחה (אם כי חלקם נעזרו כמובן במשקפיים).

שימוש נוסף וחשוב לעגלה הגדולה, הוא ציון דרך לכוכב הצפון, פולאריס. כאשר ממשיכים בקו הישר המחבר את שני הכוכבים החיצוניים של העגלה, פוגשים בכוכב הצפון. פולאריס נקרא כוכב הצפון, כי הוא נמצא ממש בסמוך לציר סביבו מסתובבים שמי הלילה (למעשה כדור הארץ מסתובב, אבל לא ניכנס לקטנוניות), ולכן, הוא מציין את כיוון הצפון. פולאריס איננו מהכוכבים הבהירים ביותר בשמיים, ומרחקו מאיתנו עומד על כ-400 שנות אור. למזלנו, בסביבתו הקרובה, אין עוד כוכבים בהירים יותר ממנו, ולכן קל מאד להבחין בו.

כשהלילה הלך והתמשך, ובעיקר בחצי השני שלו, החל משעה שתיים, התחילו להופיע בשמי הלילה אורות שזזו מהר מאד, רובם בצבע ירוק, וחלקם היו ממש בהירים ביותר. אלו היו כמובן מטאורים, חלקיקי אבק (רובם בגודל של גרגרי חול) המרחפים להם בחלל, עד שכדור הארץ "נתקל" בהם, ובמהלך תנועתם דרך האטמוספירה שלנו, הם מתחממים ונשרפים. בזמן השריפה שלהם הם פולטים לעיתים אור חזק במיוחד. רוב המטאוריטים נשרפים באטמוספירה בגובה של בין 76 ל-100 ק"מ.

חלק גדול מהמטאוריטים שצפינו בהם בלילה הזה היו שייכים למטר המטאורים המפורסם, הפרסאידים, שמגיע לשיאו כל שנה ב-12 באוגוסט. חלק נוסף הגיעו ממטר המטאורים הפחות מפורסם, דלתא אקוורידים דרומיים, שהגיע לשיאו בדיוק בלילה בו ערכנו את התצפית. מטרי מטאורים מתרחשים תמיד באותו התאריך, מאחר ומדובר על אזורים מסויימים בחלל שיש בהם הרבה גרגרי אבק (שבדרך כלל הגיעו לשם בעקבות תנועה של כוכב שביט שעבר שם לפני שנים רבות מאד), מאחר ולוח השנה שלנו, מתואם להקפת כדור הארץ את השמש, יוצא שהוא עובר תמיד באותם האזורים באותם התאריכים.

אורות נוספים, וחזקים במיוחד שעלו וזרחו במהלך הלילה היו כמובן כוכבי הלכת.
ראשון זרח לו שבתאי, שכולם התלהבו לצפות בו גם דרך הטלסקופ. שבתאי הוא כוכב הלכת השישי מהשמש, שמרחקו מאיתנו בימים אלו 1330 מליון ק"מ, או 74 דקות אור. כשעה ומשהו אחריו הופיע צדק, הגוף הבהיר ביותר שצפינו בו בלילה הזה. כל כך בהיר, עד שדרך הטלסקופ הוא ממש סינוור אותנו, ונתתי לבני המשפחה לצפות בו דרך פילטר ירח. צדק הוא כוכב הלכת החמישי מהשמש. מרחקו מאיתנו כעת הוא 650 מליון ק"מ, או 37 דקות אור, והוא גם כוכב הלכת הגדול ביותר במערכת השמש. לצדק יש ארבעה ירחים גדולים, הקרואים הירחים הגליליאניים, על שם גלילאו גליליי, שזיהה אותם לראשונה, שראינו אותם בקלות דרך הטלסקופ, אבל אח שלי טען שהוא מצליח לראות אחד מהם גם בלי הטלסקופ. אם הוא אכן לראות אותו, היה זה קליסטו, שהיה מרוחק מאד מצדק ביום התצפית.
מאוחר יותר היה ניתן גם לצפות במאדים, הכוכב האדום. מאדים הוא הכוכב החמישי מהשמש, והוא נמצא כעת במרחק של 171 מליון ק"מ, או 10 דקות אור מאיתנו. למרות שהוא כל כך קרוב אלינו, הוא פחות בולט ופחות מאיר בשמיים מאשר צדק, מאחר והוא הרבה יותר קטן מצדק. למעשה מאדים קטן יותר מאשר כדור הארץ. בימים אלו מאדים הולך ומתקרב אלינו, ובכל יום נעשה גדול יותר ובוהק יותר. בחודש דצמבר הקרוב יגיע מאדים למרחק הקרוב ביותר לכדור הארץ שיהיה בו בשנתיים הקרובות, ואז הוא יהיה בוהק כמעט כמו צדק.

כשמאדים כבר עלה, היה ניתן ממש לראות בעין את מישור המילקה, אותו המישור שחולקים כל כוכבי הלכת, אשר אותו אנו רואים בשמיים כקו עליו הם נעים. בקצה האחד ראינו את שבתאי, באמצע עמד לו צדק, ובקצה השני, מאדים. מדובר על קו שכוכבי הלכת נעים בו מלילה ללילה (לא נראה אותם זזים בתצפית של לילה אחד). למעשה התנועה הזו של כוכבי הלכת, נתנה להם את שמם, כי בניגוד לכוכבים האחרים, הם אינם קבועים ביחס לכוכבים האחרים בשמיים, אבל התנועה שלהם נעשית על אותו הקו, מישור המילקה, והם עושים תמיד את אותו המסלול בין הכוכבים האחרים.

בשעה זו, בסביבות שתיים בלילה, זרחה לה באופק אחת מקבוצות הכוכבים האהובות ביותר על אסטרונומים, הפליאדות, שבע האחיות, ניתן לראות אותה בבירור בתמונה הבאה, בצד ימין למטה.

20220730_015102_a

האורות הללו שרואים באופק מגיעים מתאורה מלאכותית רחוקה, הפוגמת לנו ביכולת להבחין בעצמים עמומים בכיוון הזה, אבל הפליאדות הם כוכבים כל כך בהירים, עד שאין בעיה לראות אותם, גם תחת זיהום האור הזה. אורות הפליאדות מגיעים אלינו לאחר מסע של 444 שנים בחלל (מרחקם מאיתנו 444 שנות אור), והן ידועות עוד מתקופת התנ"ך, אשר בו הן מוזכרות בשם "כימה". הפליאדות היא גם אחת מקבוצות הכוכבים הצעירות ביותר, והן נוצרו לפני כ-100 מליון שנה בלבד. כלומר, הדינוזאורים כנראה ראו אותן נוצרות.

גם הפליאדות שימשו בתקופה הקדומה כמבחן לראיה, ומי שהיה יכול לראות בהן שישה או יותר כוכבים נפרדים, נחשב כבעל ראיה תקינה. אישתי ספרה שש. למעשה יש שם כאלף כוכבים שונים.

קבוצת כוכבים ידועה נוספת שראינו בשמיים בקלות בשעה הזו היא קסיופיאה, שצורתה כצורת האות האנגלית W. בתחילת הערב עוד היתה מתחת לאופק. בתמונה למעלה ניתן להבחין בה בחלק השמאלי העליון, כאשר ה-W מסובבת ב-90 מעלות נגד כיוון השעון. כוכבי קסיופיאה נמצאים במרחקים של בין 50 ל-440 שנות אור מאיתנו. גם קסיופיאה ניתנת לשימוש לצורך איתורו של כוכב הצפון (קיראו כיצד בקישור).

קצת מתחת לקסיופיאה, רואים בתמונה אזור קטן (בערך בגודל של הפליאדות), שהוא בהיר יותר ועם הרבה כוכבים, זהו הצביר הכפול, אחד מהצבירים הפתוחים היפים ביותר לתצפית בכל אמצעי שהוא, בעין, במשקפת או בטלסקופ. אני השתמשתי בכולם על מנת לחקור אותו. מדובר על צבירי כוכבים המרוחקים מאיתנו בערך 7,500 שנות אור, והם ידועים לאנושות עוד מהתקופה הפרה-היסטורית, ומוזכרים בכתבים יוונים עתיקים.
 

בנוסף, בתמונה למעלה ניתן גם לראות את הגוף שאורו מגיע מהמרחק הגדול ביותר שעין אנושית יכולה לצפות בו. זוהי כמובן גלקסיית אנדרומדה. הגלקסייה הגדולה הסמוכה ביותר לשביל החלב שלנו.

למי שמתקשה לראות אותה, סימנתי אותה כאן בעיגול אדום:

20220730_015102_a

אנחנו רואים אותה כפי שהיא היתה לפני 2.5 מליון שנים, וזהו מרחקה מאיתנו, 2.5 מליון שנות אור. גודלה האמיתי בשמי הלילה הוא פי שש מקוטרו של ירח מלא. למעשה היא הולכת ומתקרבת אלינו, ובעוד אי אילו מיליארדי שנים ניתן יהיה להבחין בה יותר טוב בשמיים (או כמו שיהודה צחק איתי, הוא זוכר אותה קטנה יותר שהוא היה צעיר).

אנדרומדה היא אובייקט נהדר לצפיה בכל האמצעים, אתמול בלילה נראתה בבירור בעין, ותחת הגדלה של משקפת ראו את כל השטח העצום שהיא תופסת בשמיים.

 

לסיכום

היה לילה נהדר, חוויה נהדרת עם המשפחות, וחוויה נהדרת לראות את שמי הלילה סתם ככה בעיניים. אסכם כאן את רשימת כל הדברים שראינו בעין, והפעם מהקרובים לרחוקים:

מטוסים, במרחק של 6 עד 12 ק"מ מאיתנו.
מטאורים, במרחק של 76 עד 100 ק"מ מאיתנו.
לווינים, במרחקים של בין 400 ל-2000 ק"מ.
כוכבי לכת, במרחקים של עשרות דקות אור.
כוכבים בהירים, במרחקים של מספר עשרות שנות אור.
כוכבים ענקיים, במרחקים של מספר מאות שנות אור.
צבירי כוכבים, במרחקים של מאות ואלפי שנות אור.
אורות שביל החלב, במרחקים של עשרות אלפי שנות אור.
גלקסיית אנדרומדה, במרחק של 2.5 מליון שנות אור.

7 תגובות


תגובה מומלצת

סיכום נהדר ניר - ממש גורם להרגיש כאילו הייתי שם איתך... אהבתי גם את נקודת המבט של הצופה ה"פשוט", ללא טלסקופ ואף ללא משקפת. הבעיה היא איך לא להתדרדר ללעשות שימוש בלייזר ירוק כדי לכוון את הטיול של כל הצופים יחדיו, וכך לפגוע בחווית הצפייה של כולם....

קישור לתוכן

זווית הסתכלות מעניינת.

את הרוב המוחלט של מה שכתבת כבר ידעתי, ולמרות זאת נהניתי לקרוא. ממש מעביר את החוויה.

קישור לתוכן

איזה כייף של סיכום, ניר! נשמע שנתת את המקסימום והעברת כמות ידע עצומה לכל מי שהגיע איתך, היה בסביבתך והקשיב.

היה תענוג לפגוש אותך! להכיר את המשפחה ומאוד שימח שקישרת את היהשוף אליי, ממש נהניתי לראות אותו בעוד סקופ ומשקפת, אחד האהובים עליי באמת.

כייף לי שבחרנו להתניע תצפית שכזו למרות החוסר ודאות, אפילו שזה שינה את אופי התצפית, פעם ב-.. זה מעולה לגוון בטח ובטח כשזה פותח את העולם שלנו בפני היקרים לנו.

בקרוב גם הסיכום שלי 🙂

קישור לתוכן

כמו שציינו מעלי - זה סיכום שמאוד כיף לקרוא.

שיתוף המשפחה זה דבר נהדר וזו הפעם השניה שזה קורה וחלק מהאנשים חוזרים עם חוויה משנה חיים.

היה קהל די גדול שמאוד נהנה, אנשים שמטיילים בין הטלסקופים ומקבלים מראה מעט שונה בכל מכשיר, אנשים שהגיעו באמת להנות ממה שיש לשמיים להציע.

תודה על הסיכום, על האורחים והחברה

קישור לתוכן
לפני 5 שעות Guydive אמר:

מצוין! מה היתה ההתרשמות של בני המשפחה?

 

אני חושב שבסך הכל הרוב מאד נהנו. מי יותר ומי פחות. לא לכולם (או יותר נכון לכולן) מתאימים תנאי השטח והלינה באוהל.

הטיול בכביש 10 בסוף התצפית (לא מוזכר בסיכום) מאד הוסיף לחוויה המשפחתית.

הבן שנאלץ להפסיד את זה בגלל תורנות בצבא קצת התבאס, התלהב מאד מהתמונות, וביקש להצטרף לתצפית הבאה.

קישור לתוכן
אורח
Add a comment...

×   הודבק כטקסט מיוחד.   הדבק כטקסט רגיל

  Only 75 emoji are allowed.

×   Your link has been automatically embedded.   Display as a link instead

×   התוכן הקודם שלך שוחזר .   נקה

×   You cannot paste images directly. Upload or insert images from URL.

  • Blog Entries

    • 0 comments
      לאחר שהחצובה הרובוטית שלי התקלקלה, וגיליתי שהתיקון שלה או יקר מאד או לא פשוט בכלל, @Gal Golan פנה אלי עם הצעה אי אפשר היה לסרב לה.
      הוא מצא ביד 2 טלסקופ ישן של Meade LT 8, כמו בתמונה הזו:

      והציע לי לקחת את החצובה, ושהוא ייקח את הטלסקופ (אותו הוא מתכנן לעלות על חצובת AM5). המחיר היה כזה שבאמת אי אפשר היה לסרב להצעה הזו.
      יש רק בעיה קטנה - אם תביטו בתמונה, הטלסקופ הזה מגיע משודך לחצובה בצורה בלתי ניתנת להפרדה (בקלות).
      וככה הגיעה אלי בשבת האחרונה חצובה בלי דרך נורמלית להעלות עליה את הטלסקופים שלי. אז מה עושים? דבר ראשון, רק בשביל לבדוק שהיא תקינה ועובדת, חיברתי לה את ה-SCT הקטן שלי עם אזיקונים.

      האמת - הצלחתי לראות שהחצובה תקינה ככה ואפילו לעשות קצת EAA - אבל זה לא פתרון.
      הפתרון הוא כמובן להצמיד לחצובה מחבר דובטייל נורמלי. למזלי, גל גם נתן לי אחד כזה שלא היה לו שימוש עבורו.

      (מצטער על איכות התמונה. את זה צילמתי בשביל לשלוח למישהו שיראה מה זה. כשהטלסקופ עוד לא יצא מהאוטו שלי)
       
      את לוח המתכת הגדול שהחזיק את ה-SCT המקורי פירקתי.

      ונשארתי עם הציר של החצובה ו-3 ברגים...

       
      ועכשיו השאלה - איך מחברים את מחבר הדובטייל הזה, שיש לו 4 חורים ל-3 הברגים הללו?
      והתשובה - מתכננים ומדפיסים מתאם בתלת מימד.
      את התכנון עשיתי עם תוכנת Onshape החינמית שעובדת online. היא מומלצת ביותר, ויש לה גם הרבה מדריכים טובים ב-Youtube, שאני למדתי מהם.
      לאחר שני איטרציות ראשוניות, שנועדו רק לראות שמיקמתי את החורים של כל הברגים במיקום המדוייק, הגעתי לתכנון הבא:

      רואים כאן את שני הצדדים של המתאים. בגלל מיקומי הברגים נאלצתי למקם את ציר הסיבוב של החצובה לא בדיוק במרכז המתאם, אבל זה לא אמור להפריע.
      מי שמעוניין, יכול לראות את התכנון המלא כאן:
      https://cad.onshape.com/documents/2da0423542ebfeba1fd085fc/w/a9a94024425f6a7bbbd43369/e/d25b4b9abbbfd0bcb8bfc495?renderMode=0&uiState=65af73c1f7b0160ebed1d2b6
      הדפסתי את המתאם עם צפיפות גבוהה, ככה שיהיה מספיק חזק, וזה מה שקיבלתי
      מייד אחרי שההדפסה הסתיימה:

       
      הצד שמתחבר למחבר הדובטייל:

       
      הצד שמתחבר לציר החצובה (כרגיל יצא לי חור טיפה קטן מדי, ושייפתי אותו במקום להדפיס מחדש - בתכנון ששלחתי את הקישור אליו החור כבר מוגדל):

       
      אחרי החיבור לחצובה:

       
      ואחרי הרכבת המחבר על המתאם:

       
      ובסוף, סוף סוף, עם הטלסקופ WO שלי:

       
      ועכשיו - רק לחכות שהגשם והעננים יעברו...
    • 1 comment
      לפני כיומיים הגיע לידי הטלסקופ החדש (והרביעי) שלי, William Optics Zenithstar 70ED, שאותו קניתי יד שנייה, באדיבותו של @Guy, שויתר עליו, כנראה בגלל חוסר מקום בארון הטלסקופים שלו.
      וויליאם אופטיקס מייצרים את הדגם הזה כבר הרבה זמן, ובכל כמה שנים מוציאים מודל חדש שלו. נדמה לי ששלי הוא מודל 2009.
      מדובר על שובר אור איכותי, עם מפתח 70 מ"מ ואורך מוקד 420 מ"מ (F6), כאשר עדשות ה-ED שלו (כנראה FPL51, אני לא בטוח), מקטינות מאד את האברציה הכרומטית שכל שוברי האור נאבקים בה. פוקוסר ה-2 אינטש 2 מהירויות שלו הוא ממש תענוג.
      כבר ביום בו קיבלתי אותו, חיברתי לו זמנית עם אזיקון פיינדר נקודה אדומה (לא לדאוג - אסדר חיבור קבוע בהמשך), והעלתי אותו על חצובה פשוטה, להרגיש קצת את הטלסקופ ויזואלית. בין העננים הצלחתי לראות קצת את צדק, ועם עינית איכותית של 4.7 מ"מ (הגדלה X90) ראיתי יפה מאד את חגורות העננים שעליו. כפי שציפיתי, כמעט ללא אברציה כרומטית.
      אתמול, למרות התחזית לשמיים מעוננים, הערב התחיל בלי עננים. חיברתי את הטלסקופ לחצובה הרובוטית שלי, סלסטרון Nextstar SLT, ונראה לי שנולד כאן צמד מנצח.

       
      המצלמה שלי היא מצלמה פלנטרית איכותית SVBONY SV705C, עם חיישן של 8 מגה פיקסל, בגודל של בערך 11 על 6 מ"מ (2.9 מיקרון לפיקסל).
      את כל הצילומים ערכתי עם חשיפות של 16 שניות לפריים. במוד אלט-אז אפשר אולי למשוך קצת יותר, אבל לאור התוצאות, נראה לי שזה מספיק.
      האובייקט הראשון שכיוונתי אליו היתה ערפילית הכוכב הבוער - Flaming Star Nebula, IC405. מדובר גם על אובייקט קשה לתצפית, וגם היא עדיין היתה נמוכה למדי.
      זו התמונה שקיבלתי (כפי שהופיעה על המסך, ללא עיבוד נוסף), אחרי כמעט 14 דקות:

      רואים היטב את הסיבוב שנוצר בשל העקיבה במוד אלט-אז.
      מה שעוד ראיתי מייד זה שלא מבחינים בכלל בתופעות האברציה הכרומטית שמנפחת את הכוכבים בצילום דרך טלסקופ אכרומט רגיל.
      תופעה נוספת שרואים כאן, ובשאר התמונות, זו קומה קלה שמופיעה מצד ימין של התמונה. באמת לא נורא. מעניין שזה רק בצד אחד.
      מכאן עברתי לגלקסיה הנהדרת NGC 891, עליה השקעתי 12 דקות. כאן כבר התחלתי להנות יותר.

      ניתן לראות מצד שמאל שלה יפה גם את הגלקסיה NGC898, ויש עוד כמה גלקסיות בתמונה.
      בגלל שרציתי לראות באמת את איכות התמונה מבחינת איך הכוכבים יוצאים, הלכתי עכשיו לצביר הפתוח M38. עליו ישבתי כמעט 20 דקות.
      זו התמונה שלו כפי שקיבלתי אותה במסך בזמן התצפית:

      וזו אותה תמונה, אחרי עיבוד עם סיריל וגימפ

      משמאל ל-M38 זהו הצביר NGC1907.
      לאחר הפסקה של כשעה, בשל עננים, עברתי לגלקסיה נוספת, NGC 2403. אותה צילמתי לאורך קצת מעל ל-14 דקות:

      היא באמת אובייקט שראוי לצלם עם אורך מוקד גדול יותר (מה שכבר עשיתי עם ה-SCT שלי), אבל היא יפה גם ככה, עם כל הכוכבים מסביב.
      מה שבאמת עניין אותי היתה ערפילית ראש הסוס והלהבה, אבל גם בגלל העננים, וגם בגלל עץ שהסתיר לי אותה, עברתי זמנית לערפילית הרוזטה, C49.

      רק 8 דקות במצטבר (יותר בגלל איבוד פריימים בגלל העננים), אבל איזה יופי של פרטים עדינים אפשר לראות בערפילית הזו. היא כל כך גדולה, שהיא לא נכנסת לי ברוחב השדה שאני מקבל עם המצלמה והטלסקופ.
      ולקינוח, מה שחיכיתי לו כל הערב - ראש הסוס והלהבה. ככה זה נראה על המסך בזמן אמת אחרי 12 דקות (רציתי יותר, אבל העננים עצרו אותי)

      וככה אחרי עיבוד של קובץ ה-FITS עם סיריל וגימפ:

       
      אני ממש מרוצה מהטלסקופ הזה. אני חושב שזה הטלסקופ האיכותי ביותר שיש ברשותי. 
      אמשיך לחקור למה יש טיפה קומה דוקא בצד ימין. אולי בעתיד אקנה לו רדוסר ופלטנר, שיטפל בבעיה הזו, וגם יגדיל לי את רוחב השדה.
      אני מתכנן עוד לטפל בו יפה. נדפיס לו מסיכת בכרטינוב ייעודית (השתמשתי כאן במסיכה שהכנתי לאכרומט 70 מ"מ, שיושבת עליו ככה ככה). נסדר לו פילטר אור לבן לשמש. נתקין עליו פיינדר נקודה אדומה בצורה קבועה וטובה, ואולי גם נשיג לו איזה ראש חצובה נורמלי, לצורך תצפיות ויזואליות. לאט לאט. יש מה לעשות.
    • 2 comments
      במוצאי שבת נערכה תצפית גדולה יחסית באזור חשוך בדרום הארץ. השתתפו בתצפית כ-25 תצפיתנים וצלמים, כולל כמה משפחות עם ילדים. אם ספרתי נכון היו כ-15 טלסקופים, החל משובר אור אכרומטי 40 מ"מ (פירוט בהמשך) ועד דובסוניים גדולים של 14, 16 ו-"18.
      התנאים היו טובים. כבר לאורך הדרך מהצפון ועד הדרום היה ברור שהשמיים נקיים יחסית והשקיפות צפויה להיות טובה מאוד. גם היציבות הייתה די טובה. לא היו עננים בכלל והלחות הייתה נמוכה.

      בתחילת התצפית הרוח החזקה והפרוג'קטור של המקומיים התחרו ביניהם מי מפריע יותר. הפרוג'קטור כובה יחסית מהר, אבל הרוח דעכה לאט יותר. בסופו של דבר הכל הסתדר והיה אפשרי להנות מהמראה הנהדר של שביל החלב, אלפי כוכבים, אובייקטי DSO וכוכבי לכת, בעין, במשקפות ובטלסקופים.
      מה שהיה מיוחד מבחינתי הוא שהגעתי לתצפית רצינית בדרום עם הבת שלי (בת 6) בפעם הראשונה. מה לעשות שדובסוני של "10 ובוסטר לא נכנסים יחד ברכב פרטי קטן יחסית, אז זו הייתה גם הפעם הראשונה שלקחתי למדבר מערך קטן: חצובה ידנית AZ5 על טריפוד פחמן קל ושני טלסקופים קטנים. הראשון, ללילה, שובר אור טריפלט GT71 באורך מוקד 420 מ"מ, שכבר הרבה זמן תכננתי לקחת כדי להנות מהשדה הרחב שלו. על השני אפרט וארחיב בסוף.
      הבת שלי לא החזיקה מעמד המון זמן לפני שהתעייפה אבל הספיקה לראות צבירי כוכבים וערפיליות במרכז שביל החלב, את הצעיף, כמה צבירים בטלסקופ של אסף ונהנתה מטיול בשביל החלב במשקפת. לסיום הלילה מבחינתה, שבתאי עם טבעותיו, מרווח קסיני ו-4 ירחים בהגדלה גבוהה וצביר הרקולס בדובסוני "16 של שמוליק. מקווה שהיא תמשיך להגיע לתצפיות ולהתעניין.
       
      מבחינתי שובר האור הקטן של 71 מ"מ הצטיין בכמה דברים, בשדות של 2, 3 ו-5° (!):
      - צבירי כוכבים פתוחים גדולים ושדות כוכבים כמו הפליאדות, היאדות, סגיטריוס, אזור קסיופאה ועוד.
      - גלקסיית אנדרומדה העצומה.
      - הפתיעה מאוד לטובה ההליקס, הערפילית הפלנטרית הגדולה ביותר בשמיים, עם UHC בשדה של 3°. גם המשקולת והטבעת היו נחמדות.
      - אולי המראה הכי מיוחד בשדה של 5° היה ערפילית הצעיף שנכנסה כולה והייתה בהירה ובולטת עם פילטר O3. כל צפון אמריקה נכנסה בקלות ונראתה לא רע בכלל גם היא.
      היו גם נסיונות פחות מרשימים, בעיקר עם פילטר Hbeta על Gamma Cygni שבה זיהיתי בקושי חלקים עמומים וערפילית קליפורניה שראיתי את כל הצורה שלה אבל רק בראיה מוסבת ובמאמץ. גם ערפיליות הלב והנשמה או חדק הפיל עם UHC/O3 נראו חיוורות מאוד ביחס לציפייה שלי, אם בכלל. אולי המפתח הקטן כבר לא לגמרי מספיק במקרים האלו, גם אם הייתי בהגדלה נמוכה ואישון 5 מ"מ.
      בין לבין יצא לי להציץ בטלסקופים הגדולים יותר. ראויות לציון גלקסיית הפסל עם המון פרטים וגלקסיה NGC891 עם פס כהה באמצע שראיתי בראיה מוסבת. גם צדק ושבתאי נראו טוב בהגדלות גבוהות וברגעי התייצבות של הרוח היה ממש נהדר ומפורט. קצת אוריון לקינוח, יפה אבל לא גבוה מספיק וגם אני פרשתי לישון בסביבות השעה 2.
       


      בבוקר קמנו למראה מדברי יפה והשמש עלתה. זה היה הזמן לצפות בה עם לונט 40 מ"מ, טלסקופ שמש קטן אבל מעולה, אולי עם היחס הנאה לקוטר מהגבוהים ביותר שיכולים להיות. הראה המון פרטים גם בפני השטח וגם בקצוות והיו התפרצויות גדולות ומרשימות (מצרף דוגמה להמחשה של צילום עם פלאפון מוצמד לעינית, בעין זה הרבה יותר מרשים). שמחתי שהרבה מהמשתתפים הצטרפו וראו את המראה הנהדר של השמש ב-H alpha בעצמם. זהו, היה נהדר ואני כבר מחכה לתצפית הבאה.


    • 3 comments
      צדק נחשב בעיני ככוכב הלכת היפה ביותר לצילום (כן, יותר משבתאי). מאז ומעולם הייתי מרותק ממנו, והשינויים שרואים בו דרך הטלסקופ.
      מאז שקניתי את הטלסקופ שלי, אוריון SkyQuest 6XT plus - דובסוני של 6 אינטש עם אורך מוקד 1200 מ"מ - F8, נהניתי לצפות דרכו בצדק, וכמובן גם לצלם אותו.
      הקולג' הבא מתאר את ההתפתחות של צילומי צדק שלי שנעשו כולם דרך אותו הטלסקופ. הסדר הכרונולגי של הצילומים הוא משמאל לימין ומלמעלה למטה.
       
      מקרא
      1. (שמאלי עליון) - צילום דרך הטלפון, פריים בודד, כאשר הטלפון מוחזק ידנית מול העינית - יוני 2021.
      2. (אמצעי עליון) - צילום דרך הטלפון, כאשר הטלפון מחובר לעינית עם מתקן מתאים, צילום של סרטון, הערמה ועיבוד. עקיבה ידנית.
      3. (ימני עליון) - צילום עם מצלמת סבוני SV105. צילום של סרטון, הערמה ועיבוד. עקיבה ידנית.
      4. (שמאלי תחתון) - צילום עם מצלמת סבוני SV105. צילום של סרטון, הערמה ועיבוד. עקיבה ידנית.
      5. (שני משמאל תחתון) - צילום עם מצלמת סבוני SV705. צילום של סרטון, הערמה ועיבוד. עקיבה ידנית.
      6. (שני מימין תחתון) - צילום עם מצלמת סבוני SV705. צילום של סרטון, הערמה ועיבוד. עקיבה בעזרת פלטרפומה משוונית.
      7. (ימני תחתון) - צילום עם מצלמת סבוני SV705. צילום של סרטון, הערמה ועיבוד. עקיבה בעזרת פלטרפומה משוונית - יולי 2023.
    • 4 comments
      בערב יום שישי האחרון, גם עקב תנאי מזג אוויר פחות טובים בדרום הארץ, נפגשנו מספר תצפיתנים ובני משפחתם לתצפית קיצית ברמת הגולן. הגענו מכל קצוות הארץ, מהקריות, ועד לאזור מרכז הארץ.
      התחזית דיברה על לילה חמים, של 23 מעלות, ללא רוח או אובך, והצפי היה לתנאים טובים מאד.
      @Guy כרגיל היה הראשון בשטח, ודיווח על קרוואן חשוד שחונה לו במקום התצפית, עם שתי מכוניות לצידו. חשוד, מאחר ואנחנו ממש לא רוצים איתנו בתצפית עוד משתתפים לא קרואים שלא מקפידים על משמעת חושך. מאחר ולא היה איש בקרוואן, וכבר היה מאוחר לחפש נקודת תצפית אחרת, הוחלט להשאר בנקודה המיועדת ולקוות לטוב... אני רק אציין שמתישהו התעורר חשד שכמעט הביא אותנו להזמנת משטרה למקום, אבל נשאיר את הסיפור הזה להמשך.
      אני הגעתי למקום רגע לפני השקיעה, אחרי שרוב התצפיתנים כבר היו במקום, כולל @Ehud Spiegel שכבר הקים שתי עמדות - את גולי (C11) עם הממזר (אכרומט 70 מ"מ) כפיינדר, ועוד עמדת EAA עם דוד (אפו 72 מ"מ), לצורך בדיקת אפליקציית OLS הנהדרת של @Artyom.


      השמש החלה לשקוע, הטמפרטורות התחילו לצנוח במהירות, הרבה מתחת ל-23 המעלות החמימות ש"הובטחו" לנו על ידי התחזית, והתייצבו סביב ה-18-19 מעלות בתחילת הערב, וירדו עד ל-16 בסופו - מה שבסופו של דבר הביא את כולם לעבור לביגוד קצת יותר חם מהצפוי (מי שזכר להביא). למזלנו, שאר התחזית לא אכזבה, וקיבלנו לילה בהיר ויפה, לחות לא מורגשת של 50 אחוזים, ללא טיפה של אובך או עננים, וכמעט ללא רוח. מלבד פרצי רוח מוזרים שכל פעם הגיעו בטמפרטורה אחרת. כאילו מישהו פותח מזגן פעם אחת על חימום ופעם על קירור.
      התמונה הבאה היא של אזור התצפית מייד עם השקיעה, עוד לפני חושך אסטרונומי. ניתן לראות בחזית התמונה את הדובסוני 6 אינטש שלי על הפלטפורמה המשוונית שבניתי. שידרגתי לאחרונה את הפלטפורמה על ידי החלפת הגלגלים בה למשטחי טפלון, מה שהוסיף יציבות רבה לכל המערכת. הפלטפורמה הזו מאפשרת לכל טלסקופ שמונח עליה לעקוב אחרי השמיים, ובכך נותנת לתצפיתן אפשרות להתעמק בתצפית בלי צורך "לרדוף" אחרי האובייקט בו הוא מתבונן. שדרוג רציני של חווית התצפית.

      כשהגיע החושך האסטרונומי, התגלה לפנינו שביל החלב במלוא הדרו. אולי טיפה פחות בולט מאשר במדבר, אבל מרשים לא פחות.

      אגב, התמונה הזו, וזו שאחריה, של שביל החלב שחוצה את משולש הקיץ, צולמו במוד האסטרו של טלפון סמסונג גלקסי S22 אולטרה. המוד הזה מאפשר לבצע חשיפות ארוכות ביותר ללא עקיבה (4 דקות לתמונה הראשונה, ו-10 לשנייה), כאשר התוכנה של הטלפון יודעת לפצות על תנועת הכוכבים. מרשים ביותר.

       
      התצפית התנהלה בכיף ובשמחה, במיוחד עם הילדים והנכדים של אהוד.
      אני התחלתי כמובן עם M51, שנמצאת בנקודה מצויינת לפתוח איתה תצפיות בחודש יולי, עברתי על צבירים פתוחים וסגורים למיניהן, על אזור משולש הקיץ, וחיכיתי ששביל החלב טיפה יתרומם מעל העצים, על מנת שאוכל להתעמק בו כמו שצריך.
      בין לבין, עברתי בין הטלסקופים השונים של כולם, דובסוניים של 10 ו-12 אינטשים, וכמובן הרבה קפיצות לראות את השמיים דרך גולי של אהוד.
      אחת הנקודות שמאד עניינו אותי היתה לבצע השוואה בין מה שרואים בגולי, כזכור C11 ענקי ומעולה (עם תו מחיר שלא נציין פה), והפיינדר הממזרי שלו, סלסטרון אכרומט 70 מ"מ בעלות של מספר עשרות דולרים בלבד. להפתעתי, מה שראיתי בממזר היה פשוט מהמם. כמובן שבגולי או בדובסוניים השונים ראו יותר טוב, אבל אם ההפרש במחיר בין גולי לממזר היה כמו ההפרש באיכות הצפייה, היה אפשר לקנות את גולי במחיר הרבה יותר זול... ראיתי בממזר את צביר הרקולס יפה וברור. לא עם ההפרדה שהמפתחים הגדולים נותנים, אבל זה לא היה כתם, ראו בבירור שמדובר בצביר מרשים. הלגונה (M8), נראתה ממש מעולה דרכו, כאשר ראו בקלות את ההפרדה של שני חלקיה. והפלוס הגדול שלו היה השדה הרחב שאני מאד אוהב. בקיצור - לפי שמעוניין להתחיל לתצפת, ויכול להגיע לבורטל נמוך מספיק (3 או 4), אכרומט כזה, של 70 מ"מ, כמובן על חצובה נורמלית, יכול להוות יופי של דבר.
       
      ועכשיו הסיפור על קרוואן האימה...
      הבטחתי, ועכשיו אקיים. מפה לפה, שכחנו בכלל שעומד לידנו קרוואן, שאין בו אף אחד.
      אני חייב לתאר לכם את הקרוואן - בצידו, חבלי כביסה שעליהם תלויים בגדים לייבוש, לצידו, צילייה קטנה עם שולחן ומספר צעצועי ילדים. על השולחן סיר, ובו עגבניות שרי חתוכות, יבשות לחלוטין. כאילו מישהו התחיל לעשות סלט, ופתאום נאלץ לעזוב במפתיע. לצד הקרוואן חנו שתי מכוניות, עם ציוד בתוכן, כולל תיקי גב ועוד דברים. אחת המכוניות בכלל לא היתה נעולה.
      אמרתי מוזר, לא?
      אז תוך כדאי התצפית, שכחנו בכלל מקיומו של הקרוואן ומהחשש שמישהו בו יתחיל לסנוור אותנו באורות לבנים. חשבנו שאולי זו משפחה שיצאה לטיול בגולן, ושהיא תגיע מתישהו. הרי המכוניות שלה עמדו ליד. רק שזה היה אחד הימים החמים של השנה, והחושך כבר ירד, ואף אחד לא הגיע, ופתאום חשבנו על זה (אני וגיא), שאולי משהו קרה להם - וכדאי אולי להזעיק משטרה או כוחות חילוץ שיחפשו אותם.
      מצד שני, המראה של הקרוואן, עם תיקי הגב במכוניות, הסיר, הצעצועים המפוזרים בחוץ, לא סימן על איזו משפחה שיצאה לטיול. סקרנו קצת את הקרוואן והמכוניות עם פנסים אדומים, ואני אפילו חששתי שאולי נגלה משהו שלא נרצה לראות בתוכו.
      לאחר התייעצות, החלטנו שאין טעם עכשיו להזמין את כוחות הבטחון ונעשה את זה בבוקר.
      בסופו של דבר, כשעה בערך אחרי (נדמה לי לקראת שעה 23:00), פתאום, הגיעה מכונית נוספת, סינוורה אותנו קצת. ממנה יצאה משפחה עם ילדים קטנים. נכנסה לקרוואן והלכה לישון. זהו. התעלומה נפתרה (כמעט - מה עם שתי המכוניות הנוספות שחנו שם?) - וחוץ מקצת בכי של הילדים, שהביא את גיא לעבור לתצפית עם אוזניות (האמת שהבכי פסק די מהר), לא היתה הפרעה נוספת לתצפית.
       
      תצפית על ערפילית הצעיף
      בתחילת הערב, ניסינו (אני ועוד כמה) לתצפת על ערפילית הצעיף, אבל לא ראו אותה טוב. אחרי כמה שעות, כשהיא היתה ממש בזניט, @Yossi Zamir, הזמין אותה לצפות בה דרך ה-10 אינטש שלו, עם פילטר O3 - והיא פשוט היתה מהממת. אחרי שראיתי אותה אצלו, ניסיתי לראות אותה גם אצלי ב-6 אינטש (כמובן עם O3), וגם אצלי ראיתי אותה לא רע, אבל לא יפה כמו אצל יוסי. מסקנה - צפו בה כשהיא גבוהה.
      תצפית על ערפיליות שביל החלב
      כשהשביל היה מספיק גבוה, תצפתתי על הערפיליות היפות שלו, הלגונה (M8), הברבור (M17) והנשר (M16). עם ובלי פילטר UHC. כמובן שהתצפית עליהן עם הפילטר הרבה יותר מרשימה, ורואים ממש פרטים עדינים במבנים שלהם. את ערפילית הנשר לא יכולתי לראות כלל ללא הפילטר.
       
      תצפית EAA ראשונה שלי בבורטל נמוך
      אני אוהב לצפות ב-EAA (אס"א - אסטרונומיה בסיוע אלקטרוני) מהבית. תצפית כזו מאפשרת לי לראות מהבית, בבורטל 6, אובייקטים שקשה לי לראות בעין בבורטל נמוך. לקראת סיום התצפית, ולאחר שאהוד התחיל לעשות קצת אס"א עם דוד, החלטתי שאפשר כבר לאבד ראיית לילה, ולנסות גם. חיברתי את המצלמה שלי (SVBONY SV705C) לטלסקופ. הוצאתי לפטופ, וערכתי תצפית מהירה של מספר דקות בודדות על שלושה אובייקטים בלבד. עם העקיבה של הפלטפורמה שלי, הגעתי ל-5 שניות לחשיפה בודדה.
      התחלתי עם גלקסיית אנדרומדה, שכבר עלתה, וצפיתי בה קודם ויזואלית. כמובן שהמערכת שלי, לא נותנת לי אפשרות לצלם את כל הגלקסייה הענקית הזו, ופשוט ניסיתי לראות מה רואים ממרכז הגלקסיה.
      זה מה שראיתי שם אחרי 2 דקות תצפית:

      רואים יפה את מרכז הגלקסייה וכמה נתיבי אבק. 
       
      משם, עברתי לערפילית המשקולת, שהיתה כמעט בזניט (לא קל עם דובסוני לצפות בזניט), וזה מה שקיבלתי אחרי קצת יותר מ-3 דקות תצפית.

       
      ולבסוף, עברתי לשכנה של אנדורמדה, גלקסיית המשולש (M33).

      זו תוצאה של קצת יותר מחמש דקות.
      אני חייב לציין, שבבורטל נמוך כזה, מקבלים תמונות בתצפית אלקטרונית במהירות גבוהה פי 2 או יותר, מאשר מהבית. אני מתחיל להבין את כל הצלמים שנוסעים למדבר עם כל הציוד.
       
      זהו. זה סיום הדיווח שלי על התצפית המהנה הזו.
      אני ואהוד היינו האחרונים לקפל ציוד, להכנס לאוהלים וללכת לישון קצת לפני הנסיעה הביתה. רגע לפני שהלכתי לישון, אחרי שכבר קיפלתי את הטלסקופ, ניסיתי לראות פעם אחרונה את אנדרומדה דרך המשקפת שלי (סלסטרון 25X70 - משקפת גדולה וכבדה על חצובה), אבל קצת פיספסתי בכיוון הראשון, ופתאום ראיתי איזה כתם. אחרי שנתתי לעצמי קצת להתרכז, ובדקתי מה זה הכתם הזה, הבנתי שהצלחתי לראות את M33. הפתעה - קראתי על זה שאפשר לראות את M33 במשקפת, או אפילו בעין, אבל מאחר ובטלסקופ תמיד היה לי ממש קשה להבחין בה. בהירות השטח שלה די נמוכה, לא ציפיתי שאוכל להבחין בה ככה, עם המשקפת.
      זהו.
      נקווה לעוד תצפיות מהנות ונחמדות כמו זו.
      שמיים צלולים לכולם.
×
×
  • צור חדש...

Important Information