Ilan Shapira

מעולה וכל הכבוד על ההתמדה!

אתחיל בזה שלא ניתקלתי ב uhc שנתן לי תמונה מספקת כמו ה DGM או אפילו O3 ישן שהיה לי. עם ה O3 החדש והצר יותר, הוא נשאר פחות בקופסה אבל הוא וה DGM משמשים לאובייקטים שונים. אזכר בשם הדגם ואשתף כמובן. בכל ה UHC שניסיתי השמיים בהירים יותר והערפיליות בולטות פחות. לגבי 2" או 1.25 זה יחסית פשוט. המון מהערפיליות הן גדולות ועל כן אני צופה בהן עם עיניות של 2". לדעתי קניית פילטר 1.25 היא בזבוז - אלא אם הפוקוסר הוא 1.25" - כי בסוף יש צורך ב 2" שמתאים גם לעיניות של 1.25 מבחינתי ה NPB הוא השימושי ביותר וה O3 עדיף עליו בחלק מהאובייקטים

קודם כל אתחיל שצילום וצפייה באותה המערכת זו כמעט משימה בלתי אפשרית, לפחות בתקציב נמוך. מצלמת DSLR לא ממש שונה ממצלמה אסטרונומית. יש חיישני קרופ ויש חיישנים עם סנסור גדול יותר (Full frame). חשוב להיות מסוגל לשלוט על המצלמה מרחוק כי כל נגיעה תגרום לרעידות שימרחו את התמונה. לצפייה מחפשים את הקוטר הגבוה ביותר ואילו לצילום משתמשים במגוון טלסקופים וזה תלוי מטרה. ערפיליות פלנטריות או צבירים קטנים - אורך מוקד ארוך בעוד לערפיליות שהן יחסית גדולות משתמשים בטלסקופים בעלי אורך מוקד נמוך יותר כדי לקבל שדה רחב יותר. ראיתי שהומלץ לך להשתמש בעדשה עם המצלמה שלך ואני חושב שזו התחלה מצויינת. עם זאת עדשת הקיט 18-55 לא ממש מתאימה לצילום אסטרונומי. בנוסף, למצלמות DSLR יש פילטר IR שמסנן אורכי גל שבצילום אסטרונומי דווקא די חשובים. הסבה של מצלמה כזו זה תהליך עדין שימנע ממך להשתמש בה לשימושים אחרים וכנראה בלתי הפיך. אני התחלתי לצלם אובייקטים של חלל עמוק עם טלסקופ קטן בקוטר של 60ממ, הנה תוצאה (שיש לא מעט מה לשפר בה) לדוגמה: טלסקופים קצרים כאלה סלחניים יותר מאשר טלסקופ באורך מוקד ארוך יותר, מאפשרים צילום של שדה רחב יותר ולא דורשים חצובה משוגעת טובת העקיבה. ה AZ GTI ששחר המליץ לך תסחוב כזה מכשיר די בקלות. האפשרויות שלך לטלסקופ של 8" הן כאלה: ניוטוני באורך מוקד של 1000ממ או טלסקופ קטדיופטרי באורך מוקד של 2000ממ. ניוטוני יכול להגיע על חצובה דובסונית ממונעת ולאפשר עבודה בחשיפות קצרות יחסית או על חצובה משוונית שלרוב נקנית לחוד ולאפשר חשיפות ארוכות יותר. קח בחשבון שטלסקופ כזה ידרוש קולימציה מדוייקת ככל הניתן, בעיקר לצילום. טלסקופ קטדיופטרי לרוב נמכר בקיט עם חצובת אלט-אזימוט שוב, אותה הבעיה של חשיפות קצרות (בגלל סיבוב השדה) או עם חצובה משוונית. קצת לגבי עלויות - טלסקופ צילום 60ממ יעלה בסביבות 400-500$ ואפשר גם להגיע לקטרים של 70-80ממ ולהשאר בטווח מחירים סביר. זה המחיר ללא החצובה. טלסקופ קטדיופטרי 8" יעלה 1200$ ויותר וידרוש חצובה מסיבית הרבה יותר מה AZ-GTI. בכל מקרה, כדי להגיע לזמני חשיפה ארוכים מאוד (לא תמיד חייבים) יש צורך בטלסקופ קטן נוסף ומצלמה אסטרונומית פשוטה לתיקוני עקיבה - חשוב לדעת שהחצובה שתקנה תומכת בזה (רובן תומכות) ---------------------------------------------------- אכלתי לך את הראש אבל ממליץ שתמשיך לחקור את התחום על מנת לקנות משהו שיהיה שימושי ובמחיר שפוי. אם תאהב את התחום תמיד אפשר לשדרג. אם תרצה להעמיק יותר אתה מוזמן ליצור קשר גם בפרטי, אשמח לענות על כל שאלה

אתה מוזמן להגיע אלי למצפה (נקבע בפרטי) ותוכל לראות מספר סוגי ציוד שונים בפעולה. בסופו של דבר אין תחליף למראה עיניים

היי, זיהום אור לא ממש יאפשר צפייה באובייקטים כמו ערפיליות בצורה מיטבית. חלקן הקטן תצליח לראות אבל ללא פירוט. זה דרך אגב לא משנה אם תשתמש בטלסקופ של 150ממ או 500ממ. אור זה אור. צבירים לעומת זאת יראו טוב יותר, בעיקר הפתוחים אבל גם כאן, רמת הפירוט תיקבע גם על בסיס זיהום האור. ה Skyliner הוא טלסקופ נהדר שיוכל לשמש אותך גם מהבית וגם אם תחליט להגיע למדבר בצורה טובה מאוד. אני מאמין שאם התחום יקסום לך אתה תצא למדבר יותר מהר ממה שאתה חושב. אם תחליט שאתה צופה רק מהבית לך על הדגם הקטן יותר אחרת - הגדול.

יפה! אין ספק שאתה צריך טלסקופ גדול יותר 😃

השאלה הראשונה היא - איפה שמעת את הדבר הזה?

נהדר ניר! אהבתי את הרעיון והביצוע!

יפה מאוד, השיפור אכן עצום והתמונות אחידות. לגבי gain, לכל מצלמה יש ערך מסויים שאחריו מקבלים יותר רעש מתועלת. אני תמיד מעדיף לא לעבור את הערך הזה ולנסות חשיפות ארוכות יותר. בגלקסיות נניח אני עובד בזמנים של ~10 שניות ו gain=120. אני חושב שאתה צריך להגיע למצב שאתה יכול לחשוף 10 שניות ללא מריחה. אני לגמרי מסכים עם שחר - זה אמור להיות בסט היכולות של החצובה שלך וההבדלים בתוצאות יהיו די גדולים

נשמע שהייתה לכם תצפית נהדרת ופורייה.

זה יכול להיות tilt. תתקין N.I.N.A ותעשה אנליזה. יגיד לך אם זה טילט, קומה או בעיות אחרות

ברגע שפירקת הפלאטים צריכים להלקח מחדש. אני מציע לך לקחת 10 פלאטים + 10 דארקים לפני שאתה מתחיל ולהשאר באותן ההגדרות. כמו שיוסי אמר, גלקסיות זה מאתגר יותר. אני ב f/6 מצלם ב 9 שניות חשיפה. מעל זה הכוכבים הבהירים מתחילים להשרף. תנסה מגוון חשיפות עד שתקבל תוצאה שתאהב. אל תוותר על קליברציה, זה מאוד חשוב

לקחת פלאטים ודארקים?

יופי של סיכום לסופש אסטרונומי נהדר! כיף לשמוע שהיה כל כך מוצלח

יפה מאוד. שליטה ברמת auto-stretch יכול להיות שימושי. שימוש בכל הפריים של המצלמה זה דווקא מצויין ל EAA, זה לא ממש דחוף

תענוג גדול לשמוע שהיה לכם לילה נהדר וכל הכבוד על סיום הקטלוג, ועכשיו להרשל

את מעקב השבוע ממש פיספסתי. שבוע ראשון של חזרה לשגרה דורש את הזמן שלו. מהתמונות הבודדות שצילמתי לאחרונה השמש נראית בפעילות גבוהה מאוד ומספר כתמי השמש הגיע בשיא אף ל 122 בעשירי לחודש. אבל רק 56 בשישי לחודש. מצד שני כמות קרינת x-ray שנפלטה מהשמש ביום הזה היא גבוהה יותר, מה שמראה על פעילות גבוהה סה"כ צילמתי פעמיים, ורוב התמונות במקרה הזה הן פנורמיות. ניסיתי אתגר של לצלם את רוב החלק המערבי של השמש אבל משום מה רבע לא התחבר כמו שצריך ונאלצתי לזרוק חלק נכבד ממנה ובמקרים אחרים שתי תמונות פנורמיות שונות התחברו להן בקלות. 09-09-2022 בחזרה לפילמנט העצום ולאזור הפעיל שאותו הוא מלווה, AR3092. הפעם בצד המזרחי, זזים להם אל האופק ולצד הרחוק של השמש. תמונה נוספת מאותו היום, שמראה את רוב היקף השמש, מהמזרח וממש עד ל AR3092 (למטה מימין) מראה כמה פעיל כל חצי הכדור הצפוני 11-09-2022 דווקא ביום הזה שבו לא היה לי בכלל זמן וגנבתי כמה תמונות זריזות הגיעה הפתעה - תמונה פנורמית שחוברה משתי תמונות פנורמיות שונות. ללא שום מחשבה מראש. אבל לפני זה, הפנורמה הגדולה של החלק המערבי כולו שנהרסה ונותרה עם רבע שמש, החלק הדרום מערבי. למרות מספר בעיות בתמונה (כולל הצבע התפוזי משהו) התמונה נותנת תמונת על די טובה וכזו שמאפשרת זום פנימה כדי לגלות עוד ועוד פרטים. חלקים מעניינים נפלו בחיבור הלא מוצלח אבל בסופו של דבר יצא משהו מעניין מאוד. ולתמונה הפנורמית הכלל לא צפוייה. שתי פנורמות עם מספיק חלק משותף שמאפשר חיבור. למרות האופי הדינאמי של השמש, החיבור הזה היה אוטומטי. ארבעה אזורים פעילים, משמאל לימין AR3099, AR3096, AR3098& 3094 ואפילו חלק מאזור חמישי בפינה הימנית למעלה התמונה המפתיעה של אותו היום הייתה האחרונה לעיבוד - גם באמצעים יחסית אוטומטיים, צריך זמן לעבד את כל החומר, זמן שיש פחות ממנו. וכתם חדש שהופיע מעבר לאופק בחלק הדרום מזרחי (התמונה מסובבת 180 מעלות), AR3100. והפעם לא פנורמה. זמן לקצת צילומי לילה אם רק העננים יאפשרו

לגבי קולימציה, בניוטוני חשוב לעשות קולימציה בכל שימוש, במיוחד אם מזיזים את המכשיר ממקום למקום. הקולימציה הראשונה אולי תיקח יותר זמן אבל אחר כך זה מאוד זריז. לא יקרה כלום אם תדלג על התהליך מדי פעם, העין שלך לא ממש תרגיש בהבדל. אמנם הבעיה הסתדרה אבל אם בכל מקרה תרצה מדריך קולימציה:

לפי הטלסקופים ששחר מתכנן לקנות זה נראה שמאונט ALT-AZ יהיה לו מיותר, מה גם שהוא לא יאפשר לו לצלם אניצמיות כי הפריים יסתובב לו. מה גם שמאונטים ALT-AZ סבירים לא ממש בנויים להתמודד עם משקלים. במקרה שלו משווני יתאים בול.

הקלאץ של iOptron לא עובד על לחץ אלא על ניתוק מלא של ה worm. זה אומר שיש מצב סגור ופתוח, אין באמצע. ב SW שם הקלאץ עובד על לחץ ועל כן מאפשר סגירה חלקית וגם הזזה ידנית, דבר שלא אפשרי ב iOptron. לפחת אצלי זה ככה

כן. 1800$ ל 60ממ זה קצת לא שפוי ואני לא מדבר על הגדולים יותר. לא ברור המהלך

היה כיף לקרוא! שמח שניצלתם את הסופש הזה ואצטרף להבא בתור

לגבי הלונט, אם יש לך 9,000 דולר פנויים אני מאוד ממליץ על ה 100. גם ה 80 חמוד 🙂 . במבט שפוי יותר של עלות\תועלת - או קווארק או לונט 60 (שגם הוא יקר בטירוף יחסית לגודל)

לפי מה ששחר תיאר, הוא מעוניין גם ב EAA וזה נעשה לעיתים קרובות בספקטרום המלא ובמקרה כזה גם חצובה משוונית וגם טלסקופ ללא או עם פחות אברציה הוא אכן מומלץ (גם לוויזואלי - אבל זה כבר וויכוח ישן וארוך). לצילום שמש לא באמת צריך חצובה משוונית אבל אם רוצים (ואנחנו מכירים את שחר) לצלם אנימציות אז שוב עדיף משווני

לא רק wifi מובנה שאפשר להוסיף לחצובות SW יחסית בקלות, הייתרון של iOptron זה שחיבור למחשב דרך Ascom דורש כבל USB רגיל בעוד SW דורשים כבל ייחודי עם התקנות ובלגאן מסביב. אני לא הסתדרתי איתו. בכלל הקישוריות של iOptron למחשב טובה יותר בכל המובנים וזה עדיף מאשר לעבוד דרך wifi