עבור לתוכן
  • צור חשבון

nirzon

מנהל
  • הודעות פעילות

    395
  • הצטרפות

  • ביקר לאחרונה

  • ימי נצחון

    75

nirzonהנצחון האחרון היה ב ינואר 24

nirzon היה בעל התוכן עם הכי הרבה לייקים

מבקרים אחרונים

הצגת המבקרים בפרופיל מנוטרלת, ולא ניתן לראות מי ביקר לאחרונה בפרופיל .

nirzon's Achievements

Proficient

Proficient (10/14)

  • One Year In
  • Very Popular Rare
  • Collaborator
  • Reacting Well
  • One Month Later

Recent Badges

525

מוניטין

  1. פנינה, מספר נקודות לפני שאת מקבלת החלטה: 1. עם סי סטאר תוכלי לצלם גרמי שמיים רחוקים (ערפיליות, גלקסיות, צבירי כוכבים), בקלות רבה. כל מה שתצטרכי לעשות זה להניח אותו תחת השמיים, להדליק אותו, ותוך מספר דקות הוא יתחיל לצלם לך מה שתרצי, גם ממקומות עם הרבה זיהום אור (מרכז גוש דן). 2. עם טלסקופ ויזואלי (אם תקני את אחד המומלצים), בשלב ראשון, תוכלי לראות מהעיר את הירח, שנראה מדהים דרך הטלסקופ, וגם כוכבי לכת, וזה ממש נחמד. רק שעונת כוכבי הלכת כמעט מסתיימת עכשיו (עוד ניתן לראות את צדק בימים אלו). כפי שנאמר, עם הסיסטאר, החוויה של צפיה בירח ובכוכבי הלכת הרבה פחות מרשימה. 3. עם טלסקופ ויזואלי, לא תוכלי לראות גרמי שמיים עמוקים מהעיר, ותצטרכי לנסוע לאזורים עם פחות זיהום אור, וגם תראי פחות יפה וברור מאשר עם הסיסטאר. בנוסף, בתור מתחילה, יהיה לך קשה, או יותר מאתגר, למצוא את אותם אובייקטים שניתנים לצפייה ויזואלית. יש כמובן אפליקציות שמאד עוזרות בכך, אבל עדיין, אין מה להשוות לנוחות ולקלות בה הסיסטאר פשוט מגיע לאובייקט ומצלם אותו. בקיצור - הכל תלוי באיך את רוצה לחוות את השמיים, וההעדפות הפרטיות שלך. יש מי שמכשיר אוטומטי לחלוטין כמו הסיסטאר טיפה מרתיע אותו, כי זה "לא הדבר האמיתי", ויש מי שמתלהב מאד מהמכשיר הזה (אגב, הוא מקבל ביקורות מהללות - זה באמת מכשיר מאד מאד מוצלח). יש אנשים שיותר מתחברים לצפיה הויזואלית, להרגשה שהם רואים בעצמם, דרך העיניים, את השמיים, ויש שיותר מתלהבים מצילום השמיים - ויש שאוהבים את שניהם. בכל מקרה - אני חושב שההחלטה לרכוש סיסטאר בתור התחלה לתחביב האסטרונומיה היא החלטה מצויינת, ובתנאי שאת מודעת ליתרונות (קלות השימוש, תמונות מרהיבות) והחסרונות (צפייה מוגבלת בכוכבי לכת, צפייה דרך מסך) שלו.
  2. מנסיון - M81 ו-M82 יחסית קל לראות. אני מצליח לראות אותם עם 6 אינטש מהבית, שזה בורטל 6-7. כשהיינו לפני שבוע ביער עופר בתצפית EAA (כלומר, עם עיניים שלא מורגלות בחושך), הצלחנו גם לראות אותם. את שלישיית ליאו היה לי מאד קשה לראות, כנראה מאותה הסיבה. אני זוכר שהייתי פעם בתצפית ביער עופר בה ראיתי את השלישייה בקלות.
  3. טל, אז ממה שאני מבין שאתה אומר - לפחות בסלסטרון - יש צורך לבצע את תהליך האיפוס. ההרגשה שלי שבמיד זה לא נחוץ ואני אסביר. במיד יש אפשרות לשפר את דיוק העקיבה דרך השלט בצורה דומה למה שאפשר לעשות בסלסטרון דרך התוכנה - כלומר להוסיף עוד נקודות סנכרון. עם השלט זה נעשה על ידי לחיצה ארוכה על מקש ה-ENTER, ואז אישור, כשעושים את זה, שומעים מהשלט צפצוף שמאשר שהנעילה הזו התבצעה. כל נעילה כזו משפרת את העקיבה ודיוק ה-GOTO. בסלסטרון, דרך השלט אפשר לאפס רק על שני כוכבים - אם רוצים - אפשר דרך השלט להחליף את אחד הכוכבים שמשמשים לאיפוס בכוכב אחר. דרך התוכנה שלהם, CPWI, אפשר באמת להוסיף הרבה נקודות איפוס. עכשיו - כשאני מבצע עם Sharpcap פעולה של Plate solving על אובייקט בחצובה של המיד, אני תמיד שומע בדיוק את אותו סוג של צפצוף, כאילו החצובה מאשרת לי נעילה. מעשית, ניסיתי לעשות את זה באמת בחצובה של המיד בפעם האחרונה שהשתמשתי בה, לא ביצעתי בכלל איפוס, אלא פשוט מנקודת ההתחלה, שלחתי אותה לשני כוכבים שונים, ביצעתי Plate solving דרך Sharpcap, ואחר כך לא הרגשתי שהעקיבה וה-GOTO שלה היו פחות טובים מאשר כשעשיתי את תהליך האיפוס דרך השלט (על התוכנה של מיד אני לא רוצה להרחיב, היא מיושנת, לא נוחה, ולא עובדת עם Sharpcap ו-ASCOM - למעשה יש דרייבר אחר לחצובות מיד שעובד עם ASCOM).
  4. יש לי שתי חצובות אלט-אז רובוטיות. אחת SLT של סלסטרון, ואחת של מיד - עם שלט AudioStar. כשאני עובד עם עיניות, לכל חצובה יש את הדרך שלה לאיפוס, אבל בסוף זה מסתכם בנעילה על שני כוכבים, ושהחצובה מודיעה לך שהאיפוס הושלם בהצלחה (Alignment succesfull). בסלסטרון יש גם אפשרות לבצע איפוס כזה כאשר שולטים על החצובה דרך המחשב עם התוכנה שלהם, CPWI. כשאני מחבר לטלסקופ מצלמה, ומקשר בין Sharpcap לחצובה (ככה שהוא מצליח לשלוט עליה), אני יכול לבצע Plate solving ב-Sharpcap, ואחרי Plate solving, למעשה, החצובה "מתאפסת" על הנקודה. ועכשיו לשאלה שלי: האם יש טעם בכלל לעבור על תהליך האיפוס דרך השלטים (או בסלסטרון דרך התוכנה שלהם)? אולי מספיק פשוט לכוון את החצובה לצפון, לנוע לעבר שניים שלושה כוכבים, לבצע את התיקון והאיפוס עם ה-Plate solving של Sharpcap וזהו. האם יכול להיות שזה מספיק מבחינת החצובה והעקיבה תהיה לא פחות טובה? זה פשוט חוסך הרבה התעסקות. ניסיתי את זה בחצובה של מיד, פשוט לא ביצעתי דרך השלט את תהליך האיפוס, וראיתי שהעקיבה היתה די סבירה.
  5. לאחר שהחצובה הרובוטית שלי התקלקלה, וגיליתי שהתיקון שלה או יקר מאד או לא פשוט בכלל, @Gal Golan פנה אלי עם הצעה אי אפשר היה לסרב לה. הוא מצא ביד 2 טלסקופ ישן של Meade LT 8, כמו בתמונה הזו: והציע לי לקחת את החצובה, ושהוא ייקח את הטלסקופ (אותו הוא מתכנן לעלות על חצובת AM5). המחיר היה כזה שבאמת אי אפשר היה לסרב להצעה הזו. יש רק בעיה קטנה - אם תביטו בתמונה, הטלסקופ הזה מגיע משודך לחצובה בצורה בלתי ניתנת להפרדה (בקלות). וככה הגיעה אלי בשבת האחרונה חצובה בלי דרך נורמלית להעלות עליה את הטלסקופים שלי. אז מה עושים? דבר ראשון, רק בשביל לבדוק שהיא תקינה ועובדת, חיברתי לה את ה-SCT הקטן שלי עם אזיקונים. האמת - הצלחתי לראות שהחצובה תקינה ככה ואפילו לעשות קצת EAA - אבל זה לא פתרון. הפתרון הוא כמובן להצמיד לחצובה מחבר דובטייל נורמלי. למזלי, גל גם נתן לי אחד כזה שלא היה לו שימוש עבורו. (מצטער על איכות התמונה. את זה צילמתי בשביל לשלוח למישהו שיראה מה זה. כשהטלסקופ עוד לא יצא מהאוטו שלי) את לוח המתכת הגדול שהחזיק את ה-SCT המקורי פירקתי. ונשארתי עם הציר של החצובה ו-3 ברגים... ועכשיו השאלה - איך מחברים את מחבר הדובטייל הזה, שיש לו 4 חורים ל-3 הברגים הללו? והתשובה - מתכננים ומדפיסים מתאם בתלת מימד. את התכנון עשיתי עם תוכנת Onshape החינמית שעובדת online. היא מומלצת ביותר, ויש לה גם הרבה מדריכים טובים ב-Youtube, שאני למדתי מהם. לאחר שני איטרציות ראשוניות, שנועדו רק לראות שמיקמתי את החורים של כל הברגים במיקום המדוייק, הגעתי לתכנון הבא: רואים כאן את שני הצדדים של המתאים. בגלל מיקומי הברגים נאלצתי למקם את ציר הסיבוב של החצובה לא בדיוק במרכז המתאם, אבל זה לא אמור להפריע. מי שמעוניין, יכול לראות את התכנון המלא כאן: https://cad.onshape.com/documents/2da0423542ebfeba1fd085fc/w/a9a94024425f6a7bbbd43369/e/d25b4b9abbbfd0bcb8bfc495?renderMode=0&uiState=65af73c1f7b0160ebed1d2b6 הדפסתי את המתאם עם צפיפות גבוהה, ככה שיהיה מספיק חזק, וזה מה שקיבלתי מייד אחרי שההדפסה הסתיימה: הצד שמתחבר למחבר הדובטייל: הצד שמתחבר לציר החצובה (כרגיל יצא לי חור טיפה קטן מדי, ושייפתי אותו במקום להדפיס מחדש - בתכנון ששלחתי את הקישור אליו החור כבר מוגדל): אחרי החיבור לחצובה: ואחרי הרכבת המחבר על המתאם: ובסוף, סוף סוף, עם הטלסקופ WO שלי: ועכשיו - רק לחכות שהגשם והעננים יעברו...
  6. אני חושב שאם תעבוד עם שארפקפ (ואני יודע שאין לך מחשב חלונות), תוכל להתגבר בקלות על בעיות חוסר הדיוק בעזרת ביצוע Plate Solving ותיקון אוטומטי ששארפקפ יודע לעשות.
  7. לפני כיומיים הגיע לידי הטלסקופ החדש (והרביעי) שלי, William Optics Zenithstar 70ED, שאותו קניתי יד שנייה, באדיבותו של @Guy, שויתר עליו, כנראה בגלל חוסר מקום בארון הטלסקופים שלו. וויליאם אופטיקס מייצרים את הדגם הזה כבר הרבה זמן, ובכל כמה שנים מוציאים מודל חדש שלו. נדמה לי ששלי הוא מודל 2009. מדובר על שובר אור איכותי, עם מפתח 70 מ"מ ואורך מוקד 420 מ"מ (F6), כאשר עדשות ה-ED שלו (כנראה FPL51, אני לא בטוח), מקטינות מאד את האברציה הכרומטית שכל שוברי האור נאבקים בה. פוקוסר ה-2 אינטש 2 מהירויות שלו הוא ממש תענוג. כבר ביום בו קיבלתי אותו, חיברתי לו זמנית עם אזיקון פיינדר נקודה אדומה (לא לדאוג - אסדר חיבור קבוע בהמשך), והעלתי אותו על חצובה פשוטה, להרגיש קצת את הטלסקופ ויזואלית. בין העננים הצלחתי לראות קצת את צדק, ועם עינית איכותית של 4.7 מ"מ (הגדלה X90) ראיתי יפה מאד את חגורות העננים שעליו. כפי שציפיתי, כמעט ללא אברציה כרומטית. אתמול, למרות התחזית לשמיים מעוננים, הערב התחיל בלי עננים. חיברתי את הטלסקופ לחצובה הרובוטית שלי, סלסטרון Nextstar SLT, ונראה לי שנולד כאן צמד מנצח. המצלמה שלי היא מצלמה פלנטרית איכותית SVBONY SV705C, עם חיישן של 8 מגה פיקסל, בגודל של בערך 11 על 6 מ"מ (2.9 מיקרון לפיקסל). את כל הצילומים ערכתי עם חשיפות של 16 שניות לפריים. במוד אלט-אז אפשר אולי למשוך קצת יותר, אבל לאור התוצאות, נראה לי שזה מספיק. האובייקט הראשון שכיוונתי אליו היתה ערפילית הכוכב הבוער - Flaming Star Nebula, IC405. מדובר גם על אובייקט קשה לתצפית, וגם היא עדיין היתה נמוכה למדי. זו התמונה שקיבלתי (כפי שהופיעה על המסך, ללא עיבוד נוסף), אחרי כמעט 14 דקות: רואים היטב את הסיבוב שנוצר בשל העקיבה במוד אלט-אז. מה שעוד ראיתי מייד זה שלא מבחינים בכלל בתופעות האברציה הכרומטית שמנפחת את הכוכבים בצילום דרך טלסקופ אכרומט רגיל. תופעה נוספת שרואים כאן, ובשאר התמונות, זו קומה קלה שמופיעה מצד ימין של התמונה. באמת לא נורא. מעניין שזה רק בצד אחד. מכאן עברתי לגלקסיה הנהדרת NGC 891, עליה השקעתי 12 דקות. כאן כבר התחלתי להנות יותר. ניתן לראות מצד שמאל שלה יפה גם את הגלקסיה NGC898, ויש עוד כמה גלקסיות בתמונה. בגלל שרציתי לראות באמת את איכות התמונה מבחינת איך הכוכבים יוצאים, הלכתי עכשיו לצביר הפתוח M38. עליו ישבתי כמעט 20 דקות. זו התמונה שלו כפי שקיבלתי אותה במסך בזמן התצפית: וזו אותה תמונה, אחרי עיבוד עם סיריל וגימפ משמאל ל-M38 זהו הצביר NGC1907. לאחר הפסקה של כשעה, בשל עננים, עברתי לגלקסיה נוספת, NGC 2403. אותה צילמתי לאורך קצת מעל ל-14 דקות: היא באמת אובייקט שראוי לצלם עם אורך מוקד גדול יותר (מה שכבר עשיתי עם ה-SCT שלי), אבל היא יפה גם ככה, עם כל הכוכבים מסביב. מה שבאמת עניין אותי היתה ערפילית ראש הסוס והלהבה, אבל גם בגלל העננים, וגם בגלל עץ שהסתיר לי אותה, עברתי זמנית לערפילית הרוזטה, C49. רק 8 דקות במצטבר (יותר בגלל איבוד פריימים בגלל העננים), אבל איזה יופי של פרטים עדינים אפשר לראות בערפילית הזו. היא כל כך גדולה, שהיא לא נכנסת לי ברוחב השדה שאני מקבל עם המצלמה והטלסקופ. ולקינוח, מה שחיכיתי לו כל הערב - ראש הסוס והלהבה. ככה זה נראה על המסך בזמן אמת אחרי 12 דקות (רציתי יותר, אבל העננים עצרו אותי) וככה אחרי עיבוד של קובץ ה-FITS עם סיריל וגימפ: אני ממש מרוצה מהטלסקופ הזה. אני חושב שזה הטלסקופ האיכותי ביותר שיש ברשותי. אמשיך לחקור למה יש טיפה קומה דוקא בצד ימין. אולי בעתיד אקנה לו רדוסר ופלטנר, שיטפל בבעיה הזו, וגם יגדיל לי את רוחב השדה. אני מתכנן עוד לטפל בו יפה. נדפיס לו מסיכת בכרטינוב ייעודית (השתמשתי כאן במסיכה שהכנתי לאכרומט 70 מ"מ, שיושבת עליו ככה ככה). נסדר לו פילטר אור לבן לשמש. נתקין עליו פיינדר נקודה אדומה בצורה קבועה וטובה, ואולי גם נשיג לו איזה ראש חצובה נורמלי, לצורך תצפיות ויזואליות. לאט לאט. יש מה לעשות.
  8. אתמול חזרתי לעשות קצת EAA עם הדובסוני שלי על הפלטפורמה, אחרי הרבה זמן שזנחתי את הנושא הזה. למרות ירח מלא, הצלחתי להגיע לחשיפות של 16 שניות ויותר לפריים, אחרי איפוס הפלטפורמה בשיטת אסטרוהופר. להלן שתי תמונות של גלקסיות העבם, NGC 2683, וגלקסיית המערבולת, M51, שצילמתי אתמול בלילה והיום לפנות בוקר. תחת ירח מלא, בלי לקחת דארקים ופלאטים. יותר עניין אותי נושא העקיבה של הפלטפורמה. המסקנות שלי מהלילה הן: 1. יציבות העקיבה טובה למדי. ב-16 שניות לפריים כמעט ולא איבדתי פריימים. ב-20 שניות לפריים היו קצת איבודים, בעיקר לקראת סוף התנועה של הפלטפורמה. 2. מהירות תנועת המנוע של הפלטפורמה, שקבעתי אותה ל-6.9RPM - יש סיכוי שהיא לא מדוייקת לגמרי, וייתכן שצריך טיפה להגביר אותה. 3. רזולוציית השליטה על מהירות הסיבוב, שהיא כרגע 0.1RPM (כלומר, כל לחיצה על הכפתור שמעלה או מוריד את המהירות משנה אותה ב-0.1) כנראה גסה מדי, ואני צריך לשנות את התוכנה (די קל) על מנת לאפשר רזולוציה עדינה יותר. את המסקנה שהמהירות לא מדוייקת ויש ולשפר את הרוזולציה אני מסיק מגראף הדריפט של הצילום: שימו לב לנקודה שסימנתי בחץ אדום, ברגע הזה העלתי את מהירות הסיבוב של המנוע מ-6.9RPM ל-7.0RPM (לחיצה אחת על כפתור העלאת המהירות) - אם הייתי יכול להעלות את המהירות ל-6.95RPM, יש סיכוי גבוה שהדריפט היה נעצר כמעט לחלוטין. אנסה לעשות חישוב מדוייק מה היא מהירות הסיבוב הנכונה מבחינה תאורטית של המנוע. אני חוזר קצת ללימודי הגאומטריה בתיכון: יחס הסיבוב של הבורג החלזוני לסיבובי המנוע נקבע מיחס גלגלי השיניים שעליהם, שעומד אצלי על 12:30, כלומר, כאשר המנוע מסתובב במהירות סיבוב של M (ב-RPM), הבורג החלזוני מסתובב במהירות של 12/30*M סיבובים בדקה (RPM). כל סיבוב שלם של הבורג החלזוני מקדם את הפלטפורמה במילימטר אחד (זהו הליד של הבורג). ולכן, מהירות התנועה של הפלטפורמה עומדת על M*12/30 מיליטמרים בדקה. רדיוס הסיבוב של הקשת הגדולה, לפי האקסל הוא 628 מ"מ, לפי התכנון, אבל הבורג דוחף אותה בקו ישר, ולכן מהירות הסיבוב של הפלטפורמה משתנה קצת בקצוות בהשוואה למרכז - אבל בשלב ראשון, לצורך פשטות החישובים, אני מניח שמהירות התנועה של המנוע היא מהירות התנועה הקווית של התנועה במעגל בקוטר 628 מ"מ. לפי מה שאני זוכר מהתיכון, המהירות הזויתית שהפלטפורמה נעה בה היא המהירות הקווית חלקי הרדיוס, בראדיאנים לדקה, כלומר במקרה שלנו היא M*12/30/628 . לצורך נוחות אני ממיר את המספר הזה למעלות, כלומר מכפיל אותו ב-360 ומחלק ב-2 פאי. אם נעשה את כל המכפלות והחילוקים נקבל בסוף M*0.03649. נכון להיום, מהירות סיבוב המנוע שלי M=6.9 ולכן קיבלתי בסוף 0.2518 מעלות לדקה. המהירות שאנחנו מעוניינים לקבל היא כמובן 360 מעלות ב-23 שעות ו-56 דקות. או 360 מעלות ב-1436 דקות, שזה 0.2507 מעלות בדקה. לפי החישוב התאורטי שלי, נראה שהמנוע דוקא עובד טיפה מהר מדי, בעוד תצפית ה-EAA שלי הראתה כאילו הוא עובד לאט מדי - אם אני לוקח בחשבון את חוסר הדיוק בין התנועה הקווית של הבורג לתנועה המעגלית של הפלטפורמה אז בקצוות ההבדל צריך להיות קוסינוס הזווית המקסימלית, שהיא בערך 7.5 מעלות - זה מוריד לי את המהירות הזוויתית ל-0.2496. אכן טיפונת נמוך מ-0.2507 שנדרש. מצד שני - במרכז נראה שהמהירות טיפה גבוהה מדי. עכשיו יש לי שתי אפשרויות - להסתפק בזה, או לנסות לשנות את התוכנה של הארדואינו, ככה שברגע שהפלטפורמה תתחיל לנוע מנקודת ההתחלה, המהירות שלה תשתנה, תתחיל קצת יותר מהר, תאט לקראת המרכז, ותעלה מחדש לקראת הסוף - וכך נוכל לשמור על מהירות זוויתית קבועה לאורך כל המסלול. אם אני לוקח את המהירויות הנ"ל ומתרגם אותם ל-RPM של המנוע לפי הנוסחא, אז במרכז הפלטפורמה, אז התנועה הקווית של הבורג מתלכדת עם המהירות הזוויתית הנכונה, המנוע צריך להסתובב במהירות 6.87RPM - שזה ממש קרוב למהירות הנוכחית (6.9), ואילו בתחילת ובסוף המסלול, הוא צריך להסתובב במהירות 6.93RPM.
  9. @Guy - הרגשתי משהו כזה כשתצפתתי איתו טרסטריאלית, כשנכנס המון אור. זה לא היה מורגש במיוחד, ושמתי לב לזה, כי חיפשתי את התופעה הזו בכח. בתצפית עצמה בלילה, או בצילום, לא.
  10. ב-11.11 האחרון קניתי במסגרת המבצעים רדוסר חלופי F6.3 עבור ה-Nextsar 5SLT שלי - SCT חמישה אינטש של סלסטרון. סלסטרון מוכרת רדוסרים כאלו לצורך הפיכת מכשירי ה-SCT שלה בגדלים שונים מ-F10 ל-F6.3, מה שעוזר מאד בצילומים, וגם בתצפית נותן שדה רחב יותר. הרדוסר המקורי של סלסטרון עולה בסביבות 160-170 דולרים, עוד לפני משלוח ומיסים לישראל. להלן קישורים לרכישת הרדוסר של סלסטרון: https://www.amazon.com/Celestron-6-3-Reducer-Corrector-Telescopes/dp/B00009XVHZ https://www.bhphotovideo.com/c/product/202121-REG/Celestron_94175_f_6_3_Reducer_Corrector.html אני חיפשתי חלופה קצת זולה יותר, ומצאתי את הרדוסר הזה של Angeleyes, שמבחינה חיצונית (לפי התמונות), נראה בדיוק כמו הרדוסר של סלסטרון: https://www.aliexpress.com/item/1005005923584666.html ב-11.11 האחרון הצלחתי לרכוש אותו במחיר מצחיק של 44 דולרים. לפני מספר ימים הרדוסר נחת אצלי בבית, והתפנתי לבדוק אותו עם ה-SCT שלי. ולהלן המסקנות שלי: הרדוסר מתחבר ישירות לגוף הטלסקופ, ואליו מתחבר ה-Visual Back, בדיוק כמו הרדוסר המקורי. ההברגה חלקה וקלה, ואין שום בעיה של תאימות פה. בתצפית ויזואלית לא ראיתי שום עיוותים או תופעות של קומה. לקחתי גם את הטלסקופ למדבר (לעזוז), ושם הצלחתי לתצפת איתו בצורה ויזואלית בלי בעיות בכלל. התמונות הבאות, עבור הפליאידות ושלישיית לאו, מראות את שדה הראיה עם ובלי הרדוסר על ה-Nextstar 5SLT שלי עבור העינית הרחבה ביותר שלי, ES24/68 וכן את השדה שנכנס בסנסור של המצלמה שלי SVBONY SV705C, עם ובלי הרדוסר. אגב, שני האובייקטים הללו נראים נהדר בתצפית ויזואלית במדבר עם הטלסקופ הזה והרדוסר. אני מצרף כאן שתי תמונות שעשיתי עם הטלסקופ והרדוסר בתצפית EAA, של גלקסיית המשולש, M33, וגלקסיית הפסל, NGC 253, התמונות מעובדות ב-SIRIL ו-GIMP וחתוכות קצת בגלל הסיבוב שתצפית כזו ב-ALT AZ מכניסה לתמונה, אבל עדיין, רואים שעם הרדוסר מקבלים שדה יפה מאד על האובייקטים הללו (בלעדיו, גלקסיית המשולש פשוט חורגת מגבולות הסנסור של המצלמה שלי), וגם ניתן לראות בתמונה שאין שום בעיות של קומה. ועוד פעם, תמונה מתוך הסקיי ספרי שמראה איך M33 נכנסת לסנסור של המצלמה - בהשוואה לתמונה רואים שהחישוב התאורטי של גודל השדה מדוייק לחלוטין: לסיכום אני מרוצה ביותר מהרכישה של הרדוסר הזול הזה. מכל הבדיקות שעשיתי נראה שהוא עושה את העבודה בצורה מצויינת. גם בצילום וגם בתצפית ויזואלית. לא השוותי אותו ישירות מול רדוסר מקורי של סלסטרון. אולי עוד נעשה את זה בעתיד, אבל לפי מה שאני מרגיש, הוא נותן בדיוק את מה שהוא אמור לתת. ההרגשה האישית שלי היא שהרדוסר ממש שדרג משמעותית את ההנאה שלי מהשימוש בטלסקופ. כשהייתי איתו במדבר, למעשה השארתי את הרדוסר כל הזמן מורכב, וככה צפיתי איתו, אפילו בהגדלות גבוהות על כוכבי הלכת, שנראו נהדר עם עינית איכותית של 4.7 מ"מ, שנותנת איתו הגדלה של 167. עינית, שללא הרדוסר אני לא מסוגל להשתמש בה בטלסקופ הזה, כי בלעדיו, היא מביאה אותו להגדלה גבוהה מדי, שמעבר ליכולות האופטיות שלו.
  11. יש לי איזו מצלמה ממש ממש בסיסית שאין לי מה לעשות איתה. אפשר לצלם איתה כוכבי לכת וירח, לא יותר. אם תקנה את הטלקסופ, אתה מוזמן לקחת אותה, ולשחק איתה קצת. אם זה ימצא חן בעיניך, אני מניח שמתישהו תקנה מצלמה יותר טובה.
  12. זהו. אני שמח לבשר שפלטפורמה גרסה 2.0 מוכנה ועובדת היטב. היה לי מאד נחמד לכתוב ולשחק עם הקוד של הארדואינו שמפעיל אותה. הוידאו הבא מסביר בקווים כלליים את ההבדלים בין הגרסה המקורית של הפלטפורמה לגרסה החדשה:
  13. הדגמה של פעולת מנוע סטפר עבור גרסה 2.0 של הפלטפורמה. נראה לי שהקוד של הארדואינו כמעט מוכן
×
×
  • צור חדש...

Important Information