Asaf Shalev

ראיתי עכשיו את הסרטון המסכם, יפה מאוד ניר. אני ממתין לחלקים שתקועים בגלל המלחמה, בינתיים מאלתר, מקווה שאולי בשבוע הבא אבנה את מערכת ההינע מאילתורים שעשיתי.

ברור, הגדלה מופרזת בצילום יוצרת מצב של over sampling ואז כמות הפוטונים שנופלת על פיקסל בודד קטנה יותר ואז קשה יותר לפקס.

דובסוני 8” של skywatcher ו ה EAA שצירפתי הם עם ES APO 102 f#7 על חצובה אקווטוריאלית EQ5.

יוסי פוסט מעניין, לא ברור לי איך אתה מגדיר את מהירות צבירת המידע והאם אתה מתייחס באופן שונה בהקשר זה לצילום פלנטרי או צילום DSO?

שבוע שעבר הייתי גמור מעייפות ולא ממש ניצלתי את הלילה המדהים שהיה. למזלנו הכוכבים לא הולכים לשום מקום בקרוב.

אתמול נפגשנו קבוצה של 4 תצפיתנים ליד אלוני הבשן ברמה"ג לתצפית ראשונה של השנה העברית החדשה. הירח שקע בסביבות 21:00 ועד לשעת חצות בערך היו משבי רוח חזקים יחסית. מאידך הלחות היתה מאוד נמוכה, לא אופייני לאזור הזה בתקופה זאת של השנה. לקראת חצות ירדה הרוח, הירח כבר היה עמוק מתחת לאופק והשמיים התייצבו והשחירו. לאחר מספר תצפיות בהם שוטטתי באקראי בין אוביקט אחד למשנהו, החלטתי שצריך לחזור ולהכניס קצת יותר סדר לתצפית, כולל תעוד במקום של מה שאני רואה/חווה. בתור התחלה צריך לתכנן, אז לא הייתי ממש קורא לזה תכנון מוקדם, אבל הורדתי ב Sky Safari אוסף של 500 אובייקטים שמתאימים לטלסקופ במפתח 6-8" (לא להיבהל לא התכוונתי לעבור על כולם בלילה אחד). החלטתי להתחיל באזור של קבוצות הקיץ, שהיו קרוב לזניט, כך שהיו פחות מושפעות מאור הירח ומזיהום האור והתמקדתי בעיקר באזור ברבור ובקבוצת שועל (Vulpecula) שקרובה מאוד אליו (לא ידעתי על עצם קיומה). התחלתי עם הצביר הפתוח NGC6940 - צביר צפוף יחסית עם הרבה כוכבים בדרגות בהירות נמוכות, יפהיפה שמזכיר במשהו את הצביר של Caroline Rose האהוב עלי, רשמתי לעצמי לצלם אותו גם ב EAA מהגג (עוד רגע קט תבינו את ההקשר). המשכתי לצביר הקרוב אליו NGC 6885 שהיה קטן יותר אבל גם מרשים בשל העובדה שהיה מורכב מכוכב בהיר אחד וסביבו מספר כוכבים עמומים. בהמשך ביקרתי את ערפילית המשקולת M 27, שנראתה באופן סביר ביותר (דרך אגב היא בקבוצת שועל ולא ברבור כפי שחשבתי עד הלילה). המשכתי לעוד צביר פתוח הפעם בברבור NGC 6910 ומשם לצביר כדורי בנבל M56 שנראה עמום משהו (שווה לבדוק אותו בשמי הנגב). מ M56 המשכתי ל M71 עוד צביר כדורי פתוח יחסית ויפה בקבוצת חץ (Sagitta), הרחק מהקשת למי שמתעניין. לפני מנוחת ביניים הספקתי לבקר בעוד שני צבירים פתוחים NGC6830 ו Ha20. לאור הרוח שלא ירדה והעובדה שהשמיים היו עדיין "מוארים" יחסית החלטתי לתפוס תנומה קלה במלון חמשת הכוכבים שלי ברכב. התעוררתי בסביבות חצות למזג אוויר רגוע ושמיים שחורים, כנראה שכולם מתעייפים בסוף. ברקע כבר עלו קבוצות הסתיו ועכשיו הגיע הזמן להביט באזורים הצפונים מזרחיים יותר, האזור של פרסיאוס והג'ירף. התחלתי בצביר פתוח חביב M34 משם המשכתי לגלקסיה NGC1023, שנראתה בבירור בקצה של מחרוזת כוכבים בהירים, מראה מלבב. המשכתי לערפילית המשקולת הקטנה M76 שנראתה כמו ענן עגלגל קטן שבהחלט מזכיר את המשקולת אך אפילו יפה ממנה בעיני, כיוון שבשדה של 0.5 מעלה ניתן להבחין גם בכוכב בביר צהבהב שנראה כאילו מאיר באורו את הערפילית (אף על פי שאין קשר בינהם). לאחר המשקולת הקטנה המשכתי לעוד שני צבירים פתוחים יפים, שנראו לי פתאום מוכרים, מסתבר שבמקרה לילה קודם צילמתי אותם מגג בייתי ואני מצרף את התמונות שלהם NGC1528 ו NGC1545. המשכתי לצביר פתוח עמום עם כוכב כפול בולט NGC1444 ולערפילית פליטה NGC1491, שנראתה אצלי עמום עם פילטר ובטלסקופ 12" של נח נראתה בבירור, מזכירה בצורתה קצת את ה Cressent Nebula. קצת לפני סיום קפצתי לבקר את הג'ירף עם שני אוביקטים שאני מאוד אוהב, ערפילית פלנטרית NGC1501, שנראתה סביר, אך במדבר מזהים בבירור גוון ירקרק יפה, מצרף תמונה מגג הבית ו NGC1502 גם אחד הצבירים הפתוחים היפים בעיני וגם אותו במקרה צילמתי לילה קודם מגג הבית ב EAA. רגע לפני שקיפלתי, לקראת 3:00 לפנות בוקר, קפצתי להגיד שלום לערפילית אוריון, כמה יפה התגעגעתי אליה ואל הסתיו והחורף שיבוא אחריו ויביא, אני מקווה, לילות בהירים, שקופים ויציבים.

אני גם עובד בשיטת push to, התקנתי אינקודרים וקורא אותם דרך ארדואינו אל הסקי ספארי, זה מסייע משמעותית במציאת אוביקטים עמומים. למרות שבמקרה שלי יש שגיאה תמידית שמתפתחת עקב איבוד קווים בקריאה ומדי פעם צריך לעשות Align חוזר. לגבי החיפוש ע״י הכוונה זוויתית בלבד, אתה צודק לגמרי זה שוחק את ההיכרות עם הקונסטלציות והמיקום של האובייקטים ביחס אליהם לכן לגמרי מומלץ מדי פעם לצאת מהשיטה הזאת ולחפש דרך תמונת השמיים.

בין כסה לעשור רגע לפני שהסהר מתעגל ויאיר לו את שמי הלילה, יצאנו לתצפית קל״ב, לשתות טיפות אור אחרונות משביל החלב להיפרד מקבוצות הקיץ ולקדם בברכה את קבוצות החורף. כבר כשהגענו לתצפית (אני ומיכאל ולסוב) ברמת הגולן, עוד לפני שירד הירח ניתן היה להבחין בשמיים הנקיים והיציבים, הגובה מעל פני הים והלחות הנמוכה, ללא רוח עושים את שלהם - מסדרים לנו ערב מהאגדות. התמקמנו, פרסנו את הציוד לאור ירח, מיכאל פרס את ציוד הקמפינג החדש שקנה לכבוד שיט קיאקים אי שם בים התיכון, התצפית היוותה רק תירוץ לבדוק את כשירות הציוד. לאחר וידוא קולימציה קצר ואיפוס כוונות התחלנו לשוטט בשמי הלילה. אני החלטתי להתחיל בצפון עם קפיאוס, בעלה של קסיופיאה, אבא של אנדרומדה, שנכבלה לסלע בים, קורבן לפוסידון אל הים, לאחר שאמה קסיופאה התרברבה שהיא יותר יפה מהנימפות. פרסיאוס הורג את המפלצת הימית שמאיימת לטרוף אותה, מציל אותה והם נישאים ומולידים צאצאי אלים קטנים ומאז אנחנו תקועים עם הסיפור של האביר שמציל את הנסיכה היפה מהדרקון. בקיצור, בקפיאוס עצרנו לראות ערפילית פלנטרית NGC-40, בבהירות שבין 10 ל 11, תודות לשמים היציבים היה אפשר להבחין בה בקלות ולצפות בה בהגדלות גבוהות. מיכאל הציע שנתרכז הלילה בפלנטריות אבל אני העדפתי לשוטט באגדות. מקפיאוס המשכתי לאשתו, קסיופיאה ושם ביקרתי שלושה צבירים פתוחים קטנים צמודים. מהם המשכתי לבקר שוב אתהצביר היפיפה Caroline Rose NGC-7789 שהיא במקרה או לא אחות של Herschel שהוסיף את הצביר שהיא מצאה לקטלוג שלו (לפחות לא כלא אותה במגדל…). מצרף רישום (לא שלי) של הצביר שמבחינתי הכי מזכיר לי את מה שאני ראיתי. המשכתי מקסיופיאה צפונה לכיוון הזניט כדי לצפות שוב ב Blue Snowball שנראתה פחות כחלחלה ביחס לתצפית בדרום, אך עדיין ברורה וחדה, מיכאל כבר אמרנו…זה לילה לפלנטריות. אבל אני בשלי, מקסיופיאה קפצתי על פגסוס הסוס המכונף בדהירה למה שחשבתי שהוא זנבו של הסוס אבל התגלה לי כקבוצת אנדרומידה. בין זנב הסוס (אנדרומידה) לטריאנגלום שוכן צביר פתוח גדול ויפה NGC-752 התבוננו בו בעדשות בשדה רחב, מיכאל הודה שזה אומנם ערב לפלנטריות אבל גם צבירים גדולים בשדה רחב זה על הכיפאק. מפגסוס גלשתי לפרסאוס לעוד צביר פתוח בעדשה רחבה. וויתרתי על הצביר הכפול, כי השור כבר עלה לאט לאט בשמים סוחב אחריו את העגלה Auriga ואיתם כל הצבירים הפתוחים של H400 שעוד מחכים לי מהחורף הקודם. בדרך קפצתי לגלקסית הטריאנגלום, למרות שמיכאל הזהיר אותי שחבל על הזמן, גלקסיה גדולה זה למדבר, אכן היה חיוור ומאכזב. נדדתי ב Auriga בין צביר פתוח אחד למשנהו מדלג בין עיניות בשדה רחב וצר מנסה לספור את כל הכוכבים בצבירים(מדובר בצבירים פתוחים עם מעט כוכבים יחסית). המרשים ביותר בחבורה היה NGC-1907 שהיה קטן יחסית ומקובץ והזכיר צביר כדורי. נהיה מאוחר, אוריון (כסיל) הצייד כבר עלה אט אט מעל להר, רגע לפני הקיפול הבטתי בערפילית אוריון, היפה שבערפיליות, הטרפז במרכז היה בולט וחד, הערפילית שעוטפת אותו במלוא הדרה נראתה יפה, ירקרקה וברורה. ערב לערפיליות, לא היה מי שיאמר, מיכאל כבר ישן. קיפלתי את הציוד ונכנסתי למלון 5 כוכבים בתא המטען של האוטו, נהיה כבר קר, יום השוויון הסתווי קרב ובא, הכוכבים לא משקרים. התכסיתי היטב בסק״ש ובשמיכה של כוכבים ואגדות.

זמן החשיפה הוא לפריים בודד, זמן החשיפה הכולל הוא זמן החשיפה לפריים כפול מספר הפריימים, שגם אותו תיעדתי בכל תמונה. אני אבקש לצרף אותך לקבוצה של חובבי אסטרונומי. בצפון.

אני מעונין לקנות את המסנן

עשיתי עם polar scope ללא תוכנה, בעין ולפי המקום שצריך להניח את פולריס על הכוונת. לא הספקתי גם לבדוק את הניצבות של הכוונת לציר RA גם זה יכול להוסיף גורם שגיאה. נשתפר בפעם הבאה, אבל אם הצלחתי במצב שתיארתי אז נראה לי שבפעם הבאה כשיותר אשקיע בכיול כנראה שיהיה פשוט יותר.

חצובה אקווטוריאלית. עשיתי תהליך הצבה לצפון אבל ב alignment ל 2 כוכבים, בכוכב הראשון הוא הביא אותי די רחוק והייתי צריך להתקדם לפי ה finder שלא היה מקובע ומכויל כנדרש. הצלחתי לאפס אבל עם שגיאת הצבעה שנעה בין 0.5 מעלה למעלה. כהשדה של המצלמה שלך הוא סביב חצי מעלה זה דיוק לא מספק. ולכן כל פעם שהעברתי לאוביקט אחר לעיתים קרובות האוביקט היה מחוץ לפריים, נאלצתי לעבור לעיינית בתקווה שהוא נמצא בשדה שלה להביא אותה פחות או יותר למרכז ולחזור למצלמה. כל הליך כזה משנה כמובן גם את הפיקוס. לפעם הבאה אני אשתדל להצפין בצורה יותר מדויקת ולסגור שגיאת כיול קטנה משמעותית ואם עדין תהיה שגיאה אני מאמין שעם הפיינדר אפשר לסגור שגיאה של חצי מעלה ולא להיאלץ להחליף בין עינית למצלמה. מקווה שהסברתי את עצמי.

ניסיון ראשון בתצפית EAA בגולן. אחרי לימוד תוך כדי תנועה של הצפנת חצובה אקווטוריאלית ושימוש ב SynScan שלא היה פשוט במיוחד לצערי, הצלחתי לבצע תצפית לא רעה בכלל וגם תיעדתי את כל התמונות. חלק מהבעיה היא שה Explore Scientific 102APO ED מגיע עם מתאם ל finder ששום כוונת לא יכולה להתלבש עליו. אז נאלצתי להדביק בדבק דו״צ את ה red dot מה שהקשה על שמירת האיפוס ועקב כך האיפוס של כל החצובה אחרי ההצפנה היה לא משהו. עד שהצלחתי לסגל לעצמי טכניקה שבה אני מוציא את המצלמה מסתכל בעינית מחזיר חזרה וממקד שוב עם המצלמה, לקח זמן וכבר כמעט התייאשתי. אבל סופו של לילה אחרי שהתגברתי והסתגלתי לקשיים הטכניים הצלחתי לעבוד בצורה לא רעה ולצלם מספר אוביקטים וצבירי גלקסיות עמומים, בנוסף כמובן על היפים והמוכרים. מסקנה שלי מהניסיון הראשון, בסה״כ כיף אבל אין תחליף לתצפית ישירה. בנוסף הזמנתי מתאם ל finder ו finder כי אחרת מאוד קשה לעבוד.

יפה מאוד, הרבה מאוד אוביקטים ללילה אחד. אני מסמן ב SkySafari את מה שראיתי, אבל בטבלאות שהוא מפיק אין מרחק לדעתי ואני לא זוכר אם יש מגניטודה, אתה מתעד תוך כדי גם ב Excell?

נראה שעבדת בזמני חשיפה קצרים ב = מעט תמונות במערום ב whirlpool אני מניח שאפשר היה להגיע לתוצאה טובה יותר עם יותר תמונות, אבל לא הרבה יותר. מה המשכים פחות או יותר של איסוף בכל התמונות שצירפת?

עם איזה טלסקופ צילמת את כל התמונות?

ועוד משהו קטן, מה העלות של 183 ב FLO ראיתי משהו סביב ה 600£ בערך 2400₪ ?

אז אתה בעצם ממליץ על גלאי גדול, למעשה ללכת לשדה רחב. מה לגבי הפרמטרים האחרים QE, קבל מקסימאלי ועוד, עד כמה זה משפיע על איכות בצילום EAA?

אני מתלבט בנוגע לבחירת מצלמה לטלסקופ שרכשתי לטובת EAA. טלסקופ Sky-Watcher 150PDS F#5. בהנחה שאני לא הולך למצלמות המקוררות, מה להעדיף: 1. גודל גלאי, 0.5 מעלה מספק ובמידה ורוצים גרמי שמים גדולים להתקין reducer? או לבחור גלאי שמביא לשדה שקרוב למעלה? אולי במידת הצורך לצלם דרך barllow 2. צבע או אכרומאטי 3. רוחב סרט, להעדיף כאלו בתחום רחב כולל NIR או כאלו שנחתכים בתחום הנראה 4. יעילות קוונטית QE מה מספק לצרכים שלי עד כאן, נראה לי שחפרתי מספיק

PDS

כיום יש לי 8״ דובסוני אבל אני מרחיב יכולות. רכשתי ל EAA ואולי בעתיד לצילום 6״ ניוטוני על אקווטוריאלית EQ5 pro של Sky-watcher שאני מחכה לבואה.

זאת הסיבה שרכשתי טלסקופ ניוטוני 6״ עם f# 4 וקצת. עכשיו אני מתלבט איזו מצלמה להתאים לו כך שאוכל לצלם גם אוביקטים בשדה של מעלה +. עם איזו מצלמה אתה עובד לא כתבת, מה גודל הגלאי שלה?

האם מתוכננת תצפית לסופ״ש הקרוב (חמישי או שישי). אניבד״כ מתצפת עם החבורה מהצפון ומעוניין גם לתצפת בנגב.