צעדים ראשונים ב-EAA

[Yossi Zamir]

שלום.

הבנתי די מהר שצריך לעבור ל-EAA כדי לראות DSO מהמרפסת בבית (מעבר לצבירים, ליבות של גלקסיות בודדות וערפיליות בולטות). אני עם Mak 150mm, 178MC, חצובה EQ5 עם עקיבה ובתור עזרים יש לי רדיוסר 6.3 ופילטר Optolong UHC שהוא בפועל CLS.

השתמשתי בתוכנה ZWO ASI Live וניסיתי להשתמש גם ב-SharpCap. בראשונה יש פחות אפשרויות ולכן הצלחתי להגיע יחסית מהר לתוצאות די טובות לטעמי. התמונה המצורפת היא תוצאה של Live Stacking עם רדיוסר, פילטר, כ-20 חשיפות של 5 שניות כל אחת, ללא binning, וקצת משחק עם בהירות וניגודיות.

כמה שאלות על ASI Live, בתקווה שמישהו מכיר:

1. יש בחירה של מצב dark / light / bias/ flat. מה המשמעות? מתי לבחור כל אחד מהם?

2. שינוי הסטורציה לא השפיעה על איך שהתמונה נראית. סליחה על הבורות, אבל מה ההגדרה הזו עושה?

3. האם יש אפשרות להגדיל את החשיפה מעבר ל-5 שניות בתוכנה הזו?

מניח שהרוב משתמשים ב-SharpCap או בתוכנות אחרות, ושעם הבנה של התוכנה אפשר להגיע לתוצאות יותר טובות מאלו של ZWO. אני די איבדתי את עצמי עם כל האפשרויות ולא ממש הצלחתי... יש מדריך טוב ל-EAA עם SharpCap או עם תוכנה מומלצת חינמית אחרת?

מדגיש שאני מתכוון ל-EAA ולקבלת תוצאות תוך דקות בודדות או עד רבע שעה אם זה משפר מאוד, לא לצילום ועיבוד שלוקח שעות 😃

תודה רבה!

[Guy]

היי יוסי, אין ספק שעשית אחלה צעד. נראה שהתמונה שתפסת של M42 היא ממש אחלה.

יצא לבדוק את ASILive וחייב להגיד שזה כנראה לא זה עדיין, אולי בהמשך. בגלל שלא התעכבתי עליה יותר מדי אני לא ממש יכול לעזור לך איתה.

נכון להיום שארפקאפ היא הסטנדרט בעולם ה EAA מסיבה טוב, היא מאפשרת שליטה במדדים ספציפיים שחשובים ללייב סטאקינג שאף פלטפורמה אחרת לא מאפשרת. אני ממליץ להתמקד בה, למרות שהיא נראית קצת מסובכת, האמת היא שהיא די פשוטה.

בימים אלה ממש אני כותב מדריך EAA מקיף, ובלי קשר אעלה בימים הקרובים מדריך גם לשארפקאפ, בתקווה שזה יהיה מהר.

[Yossi Zamir]

תודה על התשובה!

הצלחתי להגיע לכמה תובנות מעוד קצת ניסוי וטעיה עם ASILive. אם כבר נכנסתי לזה, אשתף במידע. אפשר לבחור זמן חשיפה של עד 1000 שניות, פשוט לא ראיתי טוב בחושך. מצב light משתמש במספר כוכבים (מינימום 6 כנראה) כדי ליישר את התמונות אחת ביחס לשניה ובו השתמשתי עבור אוריון. המצבים האחרים מלבישים תמונות אחת על השניה בפריים כך שאם יש תזוזה האובייקטים יוצאים מטושטשים. מצב dark היה שימושי עבור נבולת snowball ללא רדיוסר כי לא היו מספיק כוכבים ברקע. פחות ברור לי מה ההבדלים בינו לבין מצבי bias ו-flat...

עם snowball הגעתי לתוצאות לא רעות, עם M81 הרבה פחות (אולי גם התנאים השפיעו). בזמני חשיפה של 10 ו-30 שניות היו לי כמה קריסות של התוכנה.

לסיכום, היתרון אולי היחיד שלה הוא שהיא מאוד פשוטה וניתן להגיע לתוצאות סבירות מהר, ללא היכרות מוקדמת. החסרון שהיא פשוטה מידי ואין שליטה אפילו על דברים בסיסיים מאוד. gain למשל אפשר לבחור רק low=0/high=270 ולא ערך רצוי כלשהו. אני עובר לשארפקפ מעכשיו ואלמד בינתיים בניסוי וטעיה גם שם. כמובן שמדריך כתוב יעזור בהמשך.

[Guy]

tbh אני אשתדל להעלות סרטון ברגע שיהיו שמיים בהירים ויהיה אפשר לצלם, נכון לעכשיו נכנסת סערה...

בכל מקרה הבסיס של הבסיס הוא משחק בין חשיפה לגיין, ואחרי שיש לך הזנה של תמונות - משחק עם ההיסטוגרמה

[Ilan Shapira]

אני גם ניסיתי לעבוד עם ה ASI אבל אני חייב להגיד שה Sharpcap גם הרבה יותר נוחה ועושה עבודה טובה יותר בחיבור פריימים. מעבר לחשיפות וגיין, לא היה לי צורך להשתמש בשום אופציה אחרת. 

[Yossi Zamir]

מחוסר זמן ללימוד דחיתי קצת את המעבר ל-SharpCap והאמת ש-ASILive עושה עבודה טובה יחסית לפשטות שלה, גם לפי מה שקראתי בכל מיני פורומים.
אני עם מערכת שמגבילה את היכולות ב-EAA: טלסקופ איטי F/12 שעם הרדיוסר הופך ל-F/7.6 (רדיוסר Meade F/6.3), מצלמה 178MC שלא בדיוק מיועדת ל-DSO (פיקסלים וחיישן קטנים), עקיבה לא מושלמת... שלא נדבר על הקושי במציאת אובייקטים במוד משווני בלי goto אבל זה כבר סיפור אחר.
למרות כל זה, אפשר להגיע לתוצאות יפות ב-EAA מהמרפסת בבית.
אתמול, עם ירח 58% ופרט לכך תנאי ראות ואטמוספירה טובים, צפיתי בערפיליות Snowball, Crab, ואוריון, בצביר הכפול (כל אחד בנפרד), ובצביר שנמצא במרכז ערפילית Rosette. אוריון והצביר הכפול יחסית קלים. ערפילית Snowball מאתגרת בגלל שהיא מאוד קטנה. ב-Crab היה הכי קשה ובכלל התפלאתי שהצלחתי לראות משהו. אחרי משחקים בפרמטרים ושימוש ב- Dark Frame הגעתי למשהו סביר. בצביר במרכז Rosette קיוויתי לראות קצת אדום של הערפילית אבל עם שדה של 20 על 15 דקות בערך לא ממש היה לזה סיכוי.

מצרף את התמונות כפי שראיתי במחשב בזמן אמת, פרט ל-crop בחלק מהמקרים שבהם הקצוות יצאו קצת מוארים.

[Guy]

האמת שלא רע בכלל! גם אני עשיתי אתמול סשן והיה נחמד. ערפילית הסרטן והסנואובול שלך נחמדות. 

אני חושב שדווקא המצלמה היא יחסית בסדר למשימה. אין ספק שמערכת קצת יותר ״מהירה״, נניח f/6.5 ומטה תעשה את ההבדל.

גם גוטו נורמלי יעשה הבדל גדול, אבל כל עוד אין לך, plate solving יעזור.

לגבי המצלמה גודל הפיקסלים פחות קריטי - אתה יכול לעשות binning ולהגדיל פי ארבע את גודל הפיקסל  

 

[שלומי]

לפני ב-10.1.2021 at 23:02 Yossi Zamir אמר:

1. יש בחירה של מצב dark / light / bias/ flat. מה המשמעות? מתי לבחור כל אחד מהם?

יוסי, אני לא בטוח אם כבר יש לך תשובה לשאלה הזו, אבל זה לדעתי אחד הדברים שמאוד חשוב להבין. בגדול ה lights הם החשיפות של האובייקט עצמו, הנבולה גלקסיה וכו׳. 

שלושת הסוגים האחרים הם תמונות שמשמשות לקליברציה של תמונת ה light. זה חשוב כי זה למעשה ממדל את הרעש שמגיע מהסנסור עצמו והאלקטרוניקה שקשורה אליו (ה darks ו biases), ואילו ה flats ממדלים את פיזור האור במערכת האופטית וכן ורעשים נוספים (PRNU, FPN) ועוד. זה כמובן הסבר קצת מאוד ועל רגל אחת, אבל לדעתי מספיק בשביל להבין את החשיבות.

זה גם יחסית דיי פשוט להכין את הפריימים האלו, וכשמשתמשים בהם האיכות עולה פלאים. אבל לא רק - הרבה מהמתמטיקה שמשתמשים בה עבור העיבוד (כגון stacking) עובדת נכון עבור פריימים שעברו קליברציה. ללא קליברציה התוצאות יכולות להיות לא צפויות.

יש הרבה מדריכים באינטרנט וביוטיוב כשמחפשים calibration frames, כדאי למצוא אחד שמדבר אליך. אם לא תמצא או יש עוד שאלות אשמח לנסות להסביר  🙂

נערך היום ינואר 22 על-ידי שלומי
שגיאת כתיב והבהרה

[Yossi Zamir]

לפני 11 שעות Guydive אמר:

גם גוטו נורמלי יעשה הבדל גדול, אבל כל עוד אין לך, plate solving יעזור.

תודה. האם plate solving דורש טלסקופ עקיבה עם מצלמה? האם אפשרי עם הטלסקופ הראשי בלבד והמצלמה שיש לי כרגע (שדה של 14x10 דקות בלי רדיוסר, 22x15 עם)? אם אפשרי כרגע, אשמח להמלצה על תוכנה שמאפשרת את זה. אם אני מבין נכון, זה ישפר את החוויה ואת הנוחות ב-EAA, ולא את התוצאות. או שאפשר גם לעשות עקיבה יותר טובה בשיטה הזו?

מאמין שיום אחד אני אקנה מצלמה יותר רצינית (294MC-P?!) ואשתמש בקיימת לעקיבה על הפיינדר 9x50.

לפני 10 שעות שלומי אמר:

יוסי, אני לא בטוח אם כבר יש לך תשובה לשאלה הזו, אבל זה לדעתי אחד הדברים שמאוד חשוב להבין. בגדול ה lights הם החשיפות של האובייקט עצמו, הנבולה גלקסיה וכו׳. 

קראתי על זה קצת בינתיים. מבין את החשיבות וכבר השתמשתי ב-dark. בפרקטיקה:

Dark - מבצעים stack עם אותה חשיפה, binning, gain כמו הצילום הרצוי כאשר הטלסקופ מכוסה מקדימה

Flat - זהה לקודם, אבל צריך להיות עם שדה מואר. אני אחפש מדריך, אבל אם פשוט להסביר איך זה מתבצע בפועל? על השמים ביום, עם פנס? (סתם ניחשתי)

Bias - זהה ל-dark אבל עם זמן חשיפה מינימלי

כמה שאלות כלליות:

1. כמה חשיבות יש לטמפרטורה? האם קריטי שפריים הכיול יהיה בטמפ' זהה לצילום או שנניח עד 5 מעלות הבדל זה לא משפיע?

2. האם זה משנה אם המיקום של המצלמה מהרדיוסר משתנה מעט מפעם לפעם (בינתיים לא מדדתי מרחק מדויק)? מה אם אני עובר מסיבה כלשהי למערך בלי רדיוסר?

תודה!

[LIHU]

היי יוסי,

כמה תשובות חלקיות:

1) FLAT מבצעים בכמה צורות אפשריות אחת זה פשוט מחכים עד בין הערביים ביום התצפית ואחרי השקיעה בדמדומים מכוונים את הטלסקופ אל קטע שמים בערך בזנית שמספק תאורה פחות או יותר אחידה ועושים כמה חשיפות שה-FLAT הוא הממוצע שלהם. אפשרות נוספת היא להשתמש בפנל מאיר מיוחד  למטרת צילום FLATS עם תאורה אחידה על פני שטחו שאפשר לקנות בחנויות אסטרונומיה ( בין 200 ל-300 דולר תלוי בגודל הפנל ושיטת התאורה). כנ"ל עושים כמה חשיפות וממצעים - היתרון הוא שלא צריך לחכות לשקיעה.

2) לטמפרטורה יש חשיבות ורצוי שתהיה אחידה לכל המדידות הסיבה היא שלמשל לDARK  ו BIAS שאמורים לטפל ב HOT PIXELS   DEAD PIXELS

AMP GLOW  THERMAL NOISE ועוד יש תלות משמעותית בטמפרטורה.  אם הבדל של  חמש מעלות ישחק כאן תלוי מאד במצלמה והסנסור שלה ולכן אי אפשר לדעת מראש. וכדאי לנסות עם הציוד הספציפי שלך.

המהדרין פשוט מכינים מראש סטים של BIAS, DARK, FLAT  לכל טמפרטורה שונה ( בקפיצות של כמה מעלות)  ושומרים אותם במחשב ( סטים כאלה יהיו טובים בערך לחצי שנה עד שנה כי האימגינג ציפ מזדקן עם הזמן ותכונותיו משתנות).  חשוב מאד להכין את כל הסטים עם אותו ציוד  שאתו אתה הולך לצלם מבלי לפרק ולהרכיב אותו בין המדידות השונות.

צלמים מנוסים בדרך כלל מרכיבים את הציוד פעם אחת ומכינים סטים של FLAT DARK BIAS לסדרת טמפרטורות שונות ואח"כ משתדלים לא לפרק את המערכת בכלל ( זה נכון במיוחד במצב שיש OBSERVATORY קבוע). לגבי המקרה שלך אין לך ברירה אלא לפרק ולהרכיב ואז מומלץ לעשות סט של BIAS DARK FLAT לפני כל לילה של צילום.

אגב, אם המצלמה מקוררת לא צריך הרבה סטים אלא תמיד מצלמים באותה טמפרטורה מיוצבת, ואז מספיק סט אחד כזה באותה טמפרטורה.

3) אם הרדיוסר זז זה מכניס שגיאה - לדוגמה אם לקחת  FLAT והזזת את הרדיוסר, ההגדלה משתנה וצורת הVIGNETTING של שדה הראיה משתנה יחד אתה ולכן ה-FLAT כבר לא יהיה טוב באותה מדה ויכול אפילו לעשות נזק יותר מתועלת.  מאותה סיבה בדיוק אם תסלק את הרדיוסר לא תוכל להשתמש ב-FLAT שנלקח עם  הרדיוסר ותצטרך FLAT שנלקח בלי הרדיוסר.

 

מקווה שהבהרתי לפחות חלק מהשאלות

ליהוא

 

[שלומי]

הסבר טוב של ליהוא, אנסה גם בעצמי. עבור כל סוג פריים סימנתי בקו אלמנטים טכניים שחשובים עבורו.

1. Bias: הפריים שהכי קל לצלם. צריך להיות באותו ה ISO כמו הפריים של האור. לוקחים על ידי כך שסוגרים לחלוטין כניסה של אור, אפשר על הטלסקופ או מחוץ לו. לא תלוי בטמפרטורה כי החשיפה חייבת להיות קצרה ביותר (הכי קצרה שהמצלמה מאפשרת). מה שזה מודד זה את רעש הקריאה של הסנסור. הרבה סנסורים חדשים (cmos) לא עובדים טוב עם bias מכל מיני סיבות, עבורם יש dark flats, אבל נשמור את זה לפעם אחרת. Bias לא חייב לצלם כל פעם, אלא רק כשמשנים ISO או אחרי שעברה תקופה משמעותית (נניח שנה ככה).

2. Dark: גם את הפריים הזה לוקחים כאשר סוגרים את האור לחלוטין. הפעם חייב להתאים את ה ISO, את זמן החשיפה של הפריים האור, וכן את הטמפרטורה שהיתה בזמן חשיפת האור. הפריים הזה מודד את הרעש התרמי שנוצר במצלמה (שהוא פונקציה של אורך החשיפה). רעש זה נקרא Dark Current באנגלית, ומכאן השם. עבור מצלמות מקוררות ניתן להכין ספרייה מראש לצרופי ערכים שנוטים להשתמש בהן. כאשר צילמתי ב DSLR שאינו מקורר ולא רושם את הטמפרטורה, הייתי אוסף כמה פריימים שיכלתי בסוף כל סשן. אם מכינים ספרייה, יש לעדכן אותה אחרי שעברה תקופה, כמו ה BIAS.

3. Flat: הכי טריקי, אבל מאוד מאוד חשוב. הפריים הזה ממדל את המערכת האופטית (לדוגמא פיסות אבק שמפריעות לאור, ויגנט, וכן רעשים מסויימים בסנסור), לכן יש לצלם אותו בטרם מזיזים משהו במערכת (כגון לגעת במצלמה, לשנות פוקוס, לשנות רדיוסר וכו׳). לרוב מצלמים flats אחרי או לפני כל סשן (לפני בעיקר עבור EAA), אלא אם כן כלום לא זז, שזה קורה בעיקר במצפי כוכבים. ה flat צריך להיות באותו ה ISO, אבל לא באותה הטמפרטורה ולא אותו משך חשיפה. משך החשיפה של flat צריך להיות כזה שישים את קצה העליון (peak) של ההסטוגרמה בין הרביע הראשון לרביע השני. המטרה היא שהחשיפה תהיה חזקה מספיק כדי לגבור על רעשי המצלמה אבל לא חזקה מידי כך שמגיעים לאיזורים שאינם מתנהגים ליניארית בסנסור. רצוי להשתמש בפאנל מואר כלשהו. לדוגמא מסך מחשב נייד לבן לחלוטין אם קוטר הטלסקופ מאפשר. יש מכשירים יעודיים שעולים 300-400 דולר, אני הרכבתי כזה מטרייסר מאמזון ב 30$ וקרטון. אשמח להסביר איך אם מעניין. חלק מצלמים בעזרת שמיים בזמן זריחה או שקיעה אבל זה ממש ממש מסובך, יש חלון זמן קטן מאוד שהוא אידיאלי, יש גרדיאנטים מובנים שמשתנים, יש כוכבים שנכנסים לפריים... לא מומלץ, בטח שלא למתחילים.

מקווה שזה עזר קצת!

 

 

[Yossi Zamir]

ממש תורה שלמה. יש המון מה ללמוד ולשפר בנושא.

תודה רבה על התגובות המפורטות!

[Guy]

תוכנת פלייט סולב בעצם רואה מה אתה מצלם, ומצליבה את זה עם בסיס הנתונים המלא של גרמי השמיים שיש אצלה כדי לזהות תבניות כוכבים שיעידו לאן המצלמה מכוונת (ולכן גם לאן הטלסקופ מכוון). כל הזיהוי נעשה בתכנה עצמה על המחשב לפי הזרמת הנתונים מהמצלמה, ואין לו קשר לשליטה בטלסקופ (ולכן לא קשור לעקיבה). 

להבנתי אין לך GOTO - נניח ואתה מכוון את הטלסקופ לנקודה בשמיים שקרובה יחסית לאובייקט שאתה רוצה לצלם, אבל רחוקה מספיק כדי שהוא לא יהיה בתוך הפריים. איך תדע איך למצוא את את האובייקט? להזיז את הטלסקופ מעט למעלה? למטה? לצדדים? פה תכנת הפלייט סולב נכנסת לתמונה ומציגה לך חצים על המסך לאן להזיז וכמה להזיז, בשיטת חם-קר, אבל את התזוזה אתה עושה בעצמך, כי כמו שאמרנו התכנה לא שולטת בחצובה. בגלל שהיא לא מזיזה את הטלסקופ אין לה השפעה על הדיוק של העקיבה. עם זאת היא משפרת לך את החוויה והנוחות ב EAA, כי כאמור היא מקלה עליך למצוא את האובייקטים. ברגע שהאובייקט נכנס לתוך הפריים אתה יכול למרכז אותו בקלות ואז להפעיל את העקיבה.

[Yossi Zamir]

תודה על התשובה. האם שדה של 14x10 דקות שיש לי בלי רדיוסר או 22x15 עם רדיוסר יספיקו לביצוע plate solve?

[Guy]

מציע שפשוט תנסה...

[שלומי]

Plate Solve יכול לעבוד עם כל שדה. יש שני סוגים עיקריים של plate-solve:

1.  הראשון הוא מהיר יותר ולרוב משתמשים בו עם מערכות goto. עבורו צריך לספק נתונים התחלתיים, מה גודל השדה, גודל הפיקסל, אורך מוקד, איזור המרכז של התמונה וכו׳

2. השני נקרא Blind Plate Solve, ועבורו לא צריך לספק נתונים בכלל, המערכת תמצא את הכל: את גודל השדה, רוטציה, גודל פיקסל, אורך מוקד, מרכז התמונה ועוד. לרוב משתמשים בזה על מנת ללמוד על המערכת ולקנפג את הסוג הראשון המהיר. דוגמא למערכת כזו היא http://nova.astrometry.net/upload, פשוט תעלה לשם תמונה ואחרי כדקה תקבל את כל התשובות.

רק תיקון קטן, גיידינג לרוב לא עושים בעזרת plate-solve, אלא עם מערכת עקיבה אשר מתבוננת בכוכב אחד (או כמה, ממש לאחרונה), מוצאת תנודות קטנטנות של הכוכב על הסנסור (הרבה מתחת לפיקסל בודד) ושולחות פקודות למאונט לתיקון. 

 

[Guy]

לפני 2 שעות שלומי אמר:

 גיידינג לרוב לא עושים בעזרת plate-solve, אלא עם מערכת עקיבה אשר מתבוננת בכוכב אחד (או כמה, ממש לאחרונה), מוצאת תנודות קטנטנות של הכוכב על הסנסור (הרבה מתחת לפיקסל בודד) ושולחות פקודות למאונט לתיקון. 

תוקן

[Yossi Zamir]

אתמול העננים סופסוף התפזרו וניסיתי לצפות ב-M33, M79, C5. ראות סבירה ורוח בינונית, בהחלט לא אידאלי. בשביל למצוא את האובייקטים הגעתי הכי קרוב שאני יכול עם הפיינדר ואז עשיתי תהליך ידני של שמירת תמונה, plate solving ב-astrometry.net ותיקון עם השלט. השתמשתי בפריימים dark+bias לכיול בכל הנסיונות. Flat בהחלט היה עוזר לסימני האבק אבל עוד לא נערכתי לזה. הייתי עם רדיוסר וללא פילטר. התוכנה ASILive הצליחה למצוא מספיק כוכבים רק עם bin2 והגבר גבוה וזמני החשיפה היו בין 5 ל-20 שניות.

פעם ראשונה שאני מצליח לראות משהו מגלקסיה מעבר לליבה. M33 קצת גדולה לשדה שלי אבל האזור המרכזי יצא סביר. M79 לא רע למרות שהיה רק בגובה 30 מעלות והירח כבר זרח. C5 כשמה כן היא - Hidden Galaxy 😃

שתי שאלות:

1. האם פילטר CLS/UHC יכול לעזור לצפיה ב-EAA בגלקסיות? עד עכשיו השתמשתי בפילטר רק לערפיליות ואני לא לגמרי בטוח שהוא עזר... המלצות אחרות לצפייה בגלקסיות? נראה שזה סוג האובייקט הכי מאתגר בינתיים.

2. איזה תוכנה מומלצת לעשות את תהליך ה-plate solve בצורה פחות ידנית? ראיתי קצת מידע על PHD2 שכנראה מתאימה יותר לעקיבה,  Astrotortilla, All sky plate solver...

תודה

נערך היום פברואר 2 על-ידי Yossi Zamir

[Guy]

לפני 4 שעות Yossi Zamir אמר:

האם פילטר CLS/UHC יכול לעזור לצפיה ב-EAA בגלקסיות? עד עכשיו השתמשתי בפילטר רק לערפיליות ואני לא לגמרי בטוח שהוא עזר... המלצות אחרות לצפייה בגלקסיות? נראה שזה סוג האובייקט הכי מאתגר בינתיים

למיטב ידיעתי בגלקסיות מומלץ לצפות ללא פילטר אם אפשר, אפילו פילטרים בפס רחב חוסמים לא מעט. בכל מקרה אני משתמש בפילטרים רק עבור ערפיליות. 

[Ilan Shapira]

וויזואלית, מהעיר אני גם לא מוצא המון שימוש בפילטרים.

גם עם טלסקופ גדול מאוד, הפילטרים די הורגים את הכל וגלקסיות פשוט נעלמות לגמרי.

ב EAA הצלחתי ללא פילטרים לראות ליבות של גלקסיות חיוורות מאוד מהבית.

[Yossi Zamir]

סיכום קצר של התצפית הכי מוצלחת שהייתה לי עד עכשיו:

אתמול היו תנאים מעולים מכל הבחינות - ראות, רוח, עננים, לחות, ירח. ניצלתי את זה לתצפית EAA ותפסתי את ערפיליות הסרטן, אוריון ואסקימו, את הצביר M46 שנמצאת בשדה הראיה שלו גם ערפילית פלנטרית, ואת הגלקסיות C7, M81, M82.

בניגוד לפעמים קודמות, חשיפות של 30 שניות בהגבר גבוה עבדו יפה בזכות התנאים. כל התצפית הייתה עם רדיוסר, ללא פילטרים, עם פריימים לכיול dark+bias. אני עדיין בשלב של לימוד וניסיתי כל אובייקט עם כמה אפשרויות של binning. מהבחינה הזו bin3 יצא טוב רק בערפילית הסרטן. בגלקסיות bin1/2 עבדו יותר טוב. בצביר, באוריון ובאסקימו דווקא הורדה של זמן החשיפה ל-10/20 שיפרה מעט.

התוצאות לפניכם כפי שראיתי על המסך בזמן אמת, עם crop איפה שהיה צורך:

 

[Ilan Shapira]

יפה מאוד! זה נראה הרבה יותר טוב. יותר פרטים, פחות רעש ויותר חדות. כל הכבוד.

במיוחד אהבתי את M46 ואת M82

[Guy]

יופי של התקדמות יוסי 👏🏼👏🏼👏🏼 תמונות ממש אחלה. בהינתן מה שהצלחת להוציא מהתמונות האחרות, אני חושב שאתה יכול להוציא הרבה יותר מערפילית אוריון. דחוף עוד קצת את הגיין

[Yossi Zamir]

אני באמת מצליח להוציא פחות מהאזור של אוריון. ברוב האזורים אני מצליח עם חשיפות של 30 שניות, ובאזור אוריון מתקשה גם עם 15 כי יש סחיפה קטנה של התמונה מזרחה ברוב הפריימים. אני עם goto שלא מדייק (בלשון המעטה) ועקיבה שעובדת רק בזכות פונקציית PEC Training ב-Synscan.

אני מתחיל לחשוב שהעקיבה אצלי הולכת ומידרדרת ככל שהאובייקט יותר דרומי (DEC נמוך). יש בזה הגיון כלשהו?

ביומיים האחרונים התמקדתי בערפיליות באזור אוריון: ראש הסוס והשכנה NGC2023, הלהבה, M78 וגם C46. הלך מאוד קשה ברובן... גם astrometry.net לא תפקד רוב הזמן והתקשיתי להתאפס רק עם הפיינדר. מצרף את מה שהצלחתי בכל זאת להוציא.

[Yossi Zamir]

משהו שקראתי ואנסה ליישם:

בחצובה EQ5 ודומות אחרות יש חופש ב-worm gear. אצלי במיוחד החופש מורגש בציר RA והוא יכול לגרום לבעיות עקיבה כאשר המשקל מאוזן. ההמלצה במקרה כזה היא שהאיזון המשקלי יהיה "מעט בסטייה מזרחה" כך שהגרביטציה תגרום תמיד למגע של השיניים ולסגירה של החופש.