עבור לתוכן
  • צור חשבון

Misha Kon

חבר פורום
 צפה בפרופיל  צפה בפעילות האחרונה

  • הודעות פעילות

    107

  • הצטרפות

  • ביקר לאחרונה

  • ימי נצחון

    11

 סוג תוכן 

Blog Entries שנפתחו על-ידי Misha Kon

  1. Misha Kon

    רפרקטור או רפלקטור

    על-ידי Misha Kon,


    סקירה
    השרטוט הנפלא שאתם רואים נותן לנו הצצה לרגע היסטורי מעניין. הוא הופיע בכתבה של אחד העיתונים אי שם בשנת 1916 הרחוקה ומתאר את מבנה העתידי של טלסקופ חדש ופורץ דרך שנבנה באותם הימים במצפה הכוכבים וילסון שבקליפורניה.
    השרטוט עצמו מאוד יסודי  ומפורט עד כדי שאפילו קפיטריה לנשנושי הלילה של הצוות תוכלו למצוא בו. 
    https://chroniclingamerica.loc.gov/lccn/sn83045389/1916-08-20/ed-1/seq-40/

    אבל לא על קפיטריה באנו לדבר. הטלסקופ בהר וילסון אולי טלסקופ המפורסם בעולם, טוב נו אולי אחרי הטלסקופ של גלילאו. זה אותו אחד שסייע ל Edwin Hubble וMilton Humason  לבצע גילויים יוצאי דופן שהביאו למהפכה של ממש בכל הקשור להבנה שלנו של מבנה היקום. מעניין להסתכל על השאלות שבכתבה המלווה את הציור על מנת להבין את ה"חורים" בידע על היקום באותם הימים. הינה   שתי דוגמאות : 
    האם הערפילית(!) אנדרומדה היא חלק ממערכת שלנו ?"  , "...מה הן  בעצם הערפיליות הספירליות הנפלאות ומסתוריות ? …"
    לא ידענו דברים שהיום נראים לנו כל כך מובנים מאליו וזה הרבה  בזכות הטלסקופ  שבהר וילסון. ממדיו לא היו מביישים שום מצפה כוכבים גם היום. עם מראה הראשית שלו בגודל של  100 אינץ'(2.5 מטר), הוא החזיק  בתואר "טלסקופ הגדול בעולם" במשך כמה עשורים רצופים.יכולת איסוף אור המרשימה של המראה בגודל הזה איפשרה להאבל להציץ רחוק מקודמיו וגם לקבל פרטים שעד כה אף אחד לא הצליח לקבל. בעזרת הצילומים מהטלסקופ החדש הוא הצליח סוף סוף לבצע מדידת מרחק לאנדרומדה. המדידה הראת שמדובר על עצם שרחוק מאוד מכל כוכב אחר אשר היה ידוע דאז ו"ערפילית " אנדרומדה לא שייכת כלל למערכת שלנו. פה מה שנקרא "נפל האסימון" , אנחנו רק עולם אחד מתוך מיני רבים !!! התחלנו לקבל פרספקטיבה חדשה לחלוטין על יקום הסובב אותנו. עכשיו תוסיפו לזה בהמשך מדידת מהירויות של הגלקסיות וגילוי ההתרחבות של היקום( חוק "האבל") ותקבלו מהפכה של ממש  שלא נופלת מזאת של גלילאו גלילי ויתכן אף גדולה ממנה.
    ניתן לקבוע כמעט בוודאות שבנייתו סימנה  נקודת המפנה בעולם אסטרונומיה המקצועית והייתה קפיצת מדרגה טכנולוגית משמעותית . זאת הייתה שנה שממנה והלאה טלסקופים מסוג רפלקטורים (מבוססי מראה)  לקחו את הבכורה מהרפרקטורים. 
    טלסקופים בעלי עדשה שלטו בעולם האסטרונומיה ללא עוררין במשך כ 300 שנה ,למעשה מאז ימיו של גלילאו גלילי. במהלך המאה ה 19  הצליחו מצפי כוכבים ברחבי העולם לבצע שדרוגים משמעותיים לטלסקופי עדשות שברשותם וקוטרם גדל  מ15 אינץ בתחילת המאה ועד 40 אינץ'  של Yerkes telescope בסוף המאה שהיה אז וגם כיום טלסקופ רפרקטור הגדול ביותר.

     בסביבות שנת 1900 היה ניסיון לבנות טלסקופ בגודל 50 אינץ ( paris exebition ) אך ניסוי הזה נגמר בכישלון מהדהד ואולי סימן יותר מהכל את עידן בו הרפרקטורים הפכו לדינוזאורים של מיכשור האסטרונומי.
     שימוש במראות אפשר להגדיל את יכולת איסוף אור במספר סדרי גודל ופתח עידן חדש בחקר חלל העמוק.
     הטלסקופים "מחזירי אור" המשיכו "לגדול" למימדים בלתי נתפסים ואיפשרו לנו להציץ לעבר עולמות הרחוקים שעד אז היו סגורים בפנינו.על בסיס ה"אור" שנאסף באמצעותם התחלנו להבין את מימדים האמיתיים של היקום ואת מיקומנו הצנוע בו. 
    .
    בתמונה:חנוכת טלסקופ Hale עם מפתח צנוע של  200 אינץ.לקח את הבכורה מטלסקופ מצפה וילסון 

  2. Misha Kon

    סיכום תצפית בדרום 01.06.22

    על-ידי Misha Kon,


    סיכום תצפית
    תצפית "פיצוי" .
    לאחר פרק זמן ארוך , ארוך מידי שלא יצאתי לתצפית בדרום , סוף כל סוף השבוע (01.06.22) , התצפית יצא לדרך. ראיתי הודעה של גיא ואילן על כוונתם לצאת לתצפית באמצע השבוע ואמרתי שאני חייב לעצמי את הדבר הזה לא משנה מה. הציוד היה כבר מוכן בסטנד- ביי כי התכוננתי לצאת לתצפית שבוע לפני כן. תצפית שלא קרתה  עקב מזג אויר כמו תצפיות רבות בזמן האחרון. מילה על הכנות הציוד שכללו טיפול יסודי לטלסקופ דובסוני ( 12 אינץ) שמשמש אותי לתצפיות במדבר. הסקופ עבר קודם כל שטיפת מראות . בנוסף מזמן כבר תכננתי לבצע פלוקינג (הדבקת ציפוי משחיר לפנים הסקופ ). אז גם זה נעשה לחלק עליון של מראה המשנית וגם לחלק תחתון ליד מראה הראשית. כמובן לבסוף בצעתי קולימציה מדוקדקת "ביי זה בוק" שנבדקה על כוכב.
    ככה זה נראה "מבפנים" - פלוקינג

    ארזתי הכל לרכב וברביעי אחרי עבודה יצאתי ישירות לכיוון נחל ברק. לצערי לא יכולתי לצאת מוקדם  מעבודה אלא רק אחרי 17 , לכן הגעתי למקום התצפית אחרי 21 לאחר רדת החשכה. בכניסה פגש אותי גיא והכניס לתוך הרחבה שכולם כבר התמקמו בה לתצפית.
    פרקתי  את הציוד, בדקתי את הקולימציה על הכוכב ולשמחתי היא לא זזה במילימטר כך שלא הייתי חייב לתקן כלום, כי לעשות את זה בחושך לא ממש כיף. (עושה קולימציה  ללא לייזר). הרכבתי מאוורר לזירוז קירור המראה ובזמן שהסקופ התקרר עשיתי סיבוב בין חברים להגיד שלום לאילן, גיל ונח שאותו פגשתי לראשונה בתצפית הזאת. כמובן גם ישבתי קצת מתחת לכיפת השמיים שנפתחה במלוא עוצמתה וספגתי לאט לאט את האוירה. איך שהתגעגעתי לשמיים האלה של מדבר. 
    תצפית עצמה התחלתי כבר  אחרי 22. הפעם הכנתי רשימה מסודרת שכללה המון אובייקטים. אבל רוב תשומת הלב תכננתי להקדיש לגלקסיות של virgo ו coma berenices . זאת תקופה הטובה עבורן. למעשה הפלוקינג שעשיתי היה בעיקר לסייע בצפית בגלקסיות .הוא אמור לשפר  את הקונטרסט וזה קריטי עבור אובייקטים עמומים. בגלל שהגעתי מאוחר אז חלק מהאובייקטים שתכננתי כבר היו נמוכים והייתי חייב לדלג עליהם אז נגשתי ישר לחלק הגלקטי שברשימה . לפני הגלקסיות של וירגו , היו לי ברשימה כמה גלקסיות ב "ליאו". תנאים היו מעולים ,ללא רוח כמעט , השמיים התייצבו והחלק הצפון מערבי היה חשוך עם רקע שחור מעל 20 מעלות , פשוט מושלם לצייד הגלקטי.
    התחלתי מטריפלט בליאו. כיוונתי פיינדר לאיזור וראיתי משהו עמום בתוך הפיינד , כיוונתי את המרכז לשם , מסתכל בעינית … בום. הטריפל כולו מופיע  חד ברור , כל השלישה היפהפיה , מדהים.חזרתי לפיינדר ומבין שאני מצליח להבחין בטריפלט באמצעותו. תנאים פנטסטיים ,פיצוי מלא על היעדרות תצפיות הממושכת שחוינו השנה.
    שם פה סימולציה מסקאי  של מה שנראה אצחי  בפיננדר. אם תגדילו את התמונה תוכלו להבחין ברמז של גלקסית טריאו וכך בערך ראיתי את זה

     
    מעודד מהמצב , המשכתי לגלקסיות נוספות בליאו m96, m95,m105, כאשר מציאתם של גלקסיות הבהירות פשוטה , פיינדר לאיזור , מבחין באיזור קטן עמום בו, מכוון לשם  ובשניה הגלקסיה בעינית.אחרי שסיימתי עם ליאו , עובר ל"מנה העיקרית", גלקסיות בוירגו , ספארי הגלקטי אולטימטיבי. מי שלא מכיר מדובר באיזור בו ממוקם צביר גלקסיות הגדול שקרוב אלינו. הצביר מורכב מכאלפיים גלקסיות !!! חלק המפורסם שלו  הואmarkarian chain . הצייין די קל לאיתור: "השרשרת" נמצאת באמצע קו דימיוני  שבין כוכב vindemiatrix לבין כוכב denebola.עינית הרחבה  שלי ,26 מ"מ נאגלר, נותנת  שדה של בערך 1.4 מעלות , כך שאני יכול לראות כמות יפה של גלקסיות בשדה אחד. המחשבה שבשדה הקטן יחסית הזה נכנסים עולמות ובהם מאות אלפי כוכבים ואין ספור כוכבי לכת פשוט תמיד מדהימה אותי מחדש וזה הרי רק קצה "הקרחון". מציאת גלקסיות בצביר הזה לא קשה  מה שכן קשה לפעמים זה לדעת על מה אתה בדיוק מסתכל. אבל  אפשר גם לשחרר ולתת לדימיון ולטלסקופ פשוט "לטייל באיזור. לעבור בין העולמות בתנועה קלה של היד, ללכת לאיבוד כמו שהולכים לאיבוד בעיר חדשה ללא מפה . 
    הצלחתי בערב הזה לראות גלקסיות החיוורות יחסית בchain  , מגניטודה 12 בוודאות (ngc4458).
    סימולציה עינית 26 ממ ומראה של מרקריאן דרכה 

     
    מניח שילוב של תנאים, פלוקינג וקולימציה  תרמו לעיניין. בין לבין קפצתי להציץ בטלסקופים המעולים של החברים , גיא עבד עם בינו אז תמיד טוב לראות הבדלים באובייקטים שרואים עם שתי עיניים ואצל אילן ב20 אינץ לרוב נגלים פרטים שלא ניתן לראות במכשירים קטנים יותר.  הכי הפתיע אותנו m51 , הגלקסיה שראינו אותה לא פעם אחד בערב הזה כיכבה בצורה בילתי רגילה, פשוט מראה יפיפה. החלקים הכהים , ספירלה ברורה והמון פרטים. אחרי שצפיתי בה בסקופ של אילן חזרתי לצפות בה בסקופ אצלי וגם בו קבלתי תמונה יפה מאוד , "מערבולת" אמיתית.
     אחרי צביר וירגו המשכתי  לעוד מספר  גלקסיות באיזור, בחלקם כבר צפיתי בעבר ולחלק הגעתי בפעם הראשונה. אציין את גלקסית blackeye. שהיא מעניינת בעצמה אבל גם סטאר - הופינג אליה  מעניין לא פחות. הגלקסיה ממוקמת ב coma berenices. ליד כוכב כפול קשוח במיוחד  Diadem (אל תנסו להפריד אותו ,חבל על הזמן) .ממש  לידו נמצאים צביר כוכבים  m51 וגם צביר כדורי עדין על גבול צביר פתוח ngc 5053. הצבירים נכנסים לשדה אחד בעינית הרחבה , מראה מאוד יפה. מניחים שהם קרובים  פיזית אחד לשני וכנראה יש קשר כבידתי בין שני הצבירים. למעשה על מנת לאתר את הגלקסיה  ניתן להסתייע בצביר m51. אותו  ניתן לזהות בקלות בפיינדר. שמים את  כוכב diadem שנמצא לידו בקצה השמאלי של הפיינדר ובקצה ממש מולו נראה כוכב בהיר צהוב, זה הוא כוכב 35 com .הגלקסיה שלנו נמצאת ממש קרובה אליו. נמרכז פיינדר אל כןכב הזה ובעינית רחבה אתם אמורים לראות את m64 "בלאק איי". גלקסיה עצמה מיוחדת כי בהגדלה בינונית וראיה מוסבת ניתן להבחין ,בגרעין שלה, פס שחור. הפס יוצר אשליה ודימיון שלה לעין ומכאן השם. כמובן בתמונות עם חשיפות ארוכות זה נראה ממש דומה. 

     
      בזמן שטיילתי  לי בין גלקסיות הרחוקות , הגלקסיה שלנו הופיע בשמיים במלוא עוצמה ."שביל החלב" עלה גבוהה וזה סימן לי שהגיע העת לחזור חזרה מחלל העמוק  ולהקדיש את שארית הערב  לאוצרות המקומיות . עברתי לקונסטלציות של השביל : עקרב , קשת , ברבור: ערפיליות , צבירים פתוחים , צבירים כדוריים . טעימה מאובייקטים של קיץ . אציין רק את veil ו לגונה. צפינו בהם גם בסקופ אצל גיא , אצלי , בכל מיני וריאציות, עם בינו בלי בינו עם פילטר uhc ו פילטר o3 . בסופו של דבר הגענו למסקנה שפילטר oiii תוספת מומלצת ומאפשר לקבל תמונה עמוקה עם פרטים ומשדרג  מאוד את תמונה  באובייקטים האלא.
    קצת אחרי 3 עזבתי את.הטלסקופ ועברתי לנוח בכסא  עם המשקפת . עברתי באיזור עקרב , קפצתי לאנדרומדה שעלתה ובהיתי עוד טיפה בכוכבי לכת שהתחילו לעלות .אחרי שסיימתי עם תצפית משקפת עייפות התחילה לנצח ונאלצתי להיפרד מהשמיים לטובת שינה קצרה. הייתה לילת תצפית עם תנאים מצויינים שהשאירה טעם של עוד. המסקנה היא שאם יש הזדמנות לתצפית היום או מחר , תמיד עדיף  תצפית של היום ובאופן כללי  בתחביב שלנו:  אסור לדחות סיפוקים. :)
     
     
  3. Misha Kon

    פראידוליה - חברה טובה של תצפיתן המצוי

    על-ידי Misha Kon,


    מושג באסטרונומיה
    פורסם כפוסט בדף "אסטרונומיה וחלל":
    פראידוליה (מיוונית: παραειδωλια - מראה שגוי) היא תופעה פסיכולוגית בה האדם תופס גירוי עמום ומעורפל כלשהו כמוכר ובעל משמעות. המושג הזה אולי נשמע לכם קצת כמו מחלה ולא תמיד בחיי היום יום זה דבר חיובי לדוגמה אצל ילדים קטנים שרואים דמויות מפחידות בחושך . אבל דווקא בעולם תצפיות אסטרונומיות פראידוליה היא דבר חיובי ומבורך.  הרבה פעמים היא זאת שמוסיפה עניין ומגבירה הנאה בתצפית הויזואלית. מי שאי פעם הגיע לתצפיות אסטרונומיות או נתקל  בתמונות מהחלל כנראה שמע על ערפיליות ה"צעיף", "הברבור", "לגונה", "הפאק-מן " , "צפון אמריקה"  או "עין החתול" , גלקסית "העין השחורה" (לצורת עיניים יש מקום מכובד בכל הנושא הזה) ,גלקסית "מערבולת" , גלקסית "הסומבררו"  ואפשר להמשיך עוד. פראידוליה עובדת שעות נוספות כשאנו צופים באובייקטים בחלל העמוק . אבל היום אני דווקא  רוצה להתמקד באובייקט קרוב ומוכר לכאורה, הירח.
    ירח אובייקט בהיר וברור אז מה הקשר לפראידוליה ? בפועל הוא מספק קרקע פוריה למנגנון שמאחורי התופעה. זה התחיל אולי אפילו בימים בו אנשים צפו בו ללא כל אמצעים .הם ראו וזיהו את "ימות" ואף נתנו להם שמות . כמובן שבפועל זה לא ים ולא בטיח ואם מישהו אי פעם יציע לכם בית עם נוף לים"השלווה" תבדקו טוב טוב הערכת שווי. אבל הימות זאת רק ההתחלה , איזור הטרמינטור (הגבול בין חלק המואר של ירח לחלק החשוך שלו) יכול לספק לדימיון שלנו הרבה מקום. משחקי אור וצל מאירים את פני השטח כך שמקומות המוכרים נראים שונה מלילה ללילה וניתן לזהות צורות שונות על פני הירח.
    דוגמה מצויינת לדעתי היא  אותיות הירח ,"Lunar "X", Lunar "Ĺ" , Lunar V. צורת אותיות נוצרת בגבול האור הצל על ידי  קירות המכתשים  .מדובר על אירועים עם חלון הזדמנויות קצר יחסית של כמה שעות . למזלי  באות L" ניתן היה לצפות אתמול (08.06.22 ) אצרף כאן תקריב מתמונה נהדרת שצולמה על ידי  Yossi Zamir . צורת האות מתקבלת במקרה הזה על ידי קירות של מכתש deluce . שימו לב בחלק מהטלסקופים  מתקבלת תמונה הפוכה אך בישראל גם זאת לא בעיה כי אנו ישר נזהה את הצורה המוכרת לנו  כאות "ר".


    בזמן צפיה בירח עם ילדים תנסו לשאול אותם מה הם רואים ותראו איך מנגנון הזה מופעל אצלם בין רגע .הבן שלי באחד התצפיות שעשינו לא מזמן הבחין בסימן "באטמן" בתוך מכתש של plato. הדבר לווה בצעקה והתפעלות.ה"סימן" נוצר על ידי צל של ההרים המתנוססים מעל המכתש.
    (צילום שלי , מתנצל מראש על האיכות)

    עוד תופעה מעניינת המתרחשת על הירח נקראת sunset rays וגם היא מספקת הזדמנות להבחין בצורות שונות. מדובר למעשה על קרני שמש שנכנסים לתוך מכתשים בזווית מסויימת דרך חריצים צרים בהרים שמסביב למכתש ויוצרים קרן אור שמאיר חלקים של המכתש. גם כאן פראידוליה עובדת וכך לפני יומיים צפיתי ב"ראש חץ" במכתש Maginus. מראה יפה יפה ודרמטי ושיצא לי לצפות בו במסגרת תצפיות ירח שיזמו Guy Shimon  וTamir Rosenberg .(שוב סליחה על איכות התמונה)

    יש כמובן עוד דוגמאות נוספות כמו דמות "מיקי מאוס" שנוצרת על ידי שלושת המכתשים Heraclitis ,Licetus Cuvier  . צורת "עיניים" קיימת כמובן גם על הירח  : מכתש Toricceli  - "העין" , אובייקט שצפינו גם השבוע באדיבות של טמיר . אם לא מספיק לכם עין אחד אז יש לירח להציע  גם זוג . "עיניים של קלביוס" Eyes of Clavius . שני מכתשים בתוך מכתש המפורסם שבתנאי תאורה מסויימים כשחלק גדול מהמכתש מוצל יוצרים מראה של שתי עיניים .

    קרדית לתמונה הפנטסטית : Yossi Zamir
    הרשימה הזאת לא סופית ואתם מוזמנים להוסיף משלכם ומעכשיו גם תדעו שאם בזמן שאתם צופים בירח ונדמה לכם משהו או מישהו מוכר אין מה להיבהל זאת פשוט פראידוליה וזה טוב.
     
  4. Misha Kon

    תצפית כוכבי לכת לא מתוכננת מהבית

    על-ידי Misha Kon,


    סיכום תצפית
    קמתי בסביבות 04 בבוקר מעקיצה טבעית. הצצתי החוצה וראיתי שהשמיים נקיים וכל כוכבי לכת מסודרים יפה: נוגה שיחסית כבר נמוכה אך עדיין בוהקת , מאדים, צדק ושבתאי. לא יכולתי להגיד לא מץבמצב הזה אז הוצאתי את sct 8 ותוך כרבע שבע התחלתי בתצפית. תנאי יציבות היו טובים למידי.  
    החלטתי שהפעם לא מנסה לצלם תוך כדי תצפית ולהתרכז בתצפית נטו. כי פשוט כל העסק גוזל זמן והתמונות בסוף לא דוות את המאמץ. 
    התחלתי את התצפית בשבתאי על מנת לא לפספס שדה ראיה בגלל בניין שחוסם את הצד המערבי. תנאים אטמוספריים תמכו בהגדלות גבוהות יחסית אז
    ישר קפצתי ל 5.5 ממ  mead שנותן אצלי הגדלה 370 .מרווח קסיני היה ניתן לראות בבירור, חד מאוד.
    היה חלק כהה בטבעת b ,אחרי תצפית הבנתי שזה  טבעת c , שהיא טבעת הרבה יותר כהה בהשוואה ל a ו b. דרך אגב מרווח קסיני הוא גם לא באמת מרווח ריק אלה פשוט קרח כהה הרבה יותר ומחזיר הרבה פחות אור בהשוואה לטבעות שמסביבו .ניסיתי להבחין את מרווח אנקי אך ללא הצלחה. הוספתי גם פילטר צהוב ,לא חושב שהיה הבדל משמעותי במה שראיתי בלעדיו. 

    מה שדי הפריע על התצפית זאת הייתה עקיבה הגרוע של החצובה. עשיתי אליימנט רק לפי כוכב לכת עצמו וזה כנראה לא מספיק בהגדלה 370. השבתאי ברח לי מהר מהשדה שזה די מעצבן. צריך לראות איך משפרים את הדבר הזה. גם דיוק "גו טו " במצב הזה "לה פנים". בנוסף בהתחלה התעצלתי להוסיף רפידות לחצובה וויברציות היו בלתי סבירות, אחרי שמוסיפים אותם ניתן לצפות די בנוחות. משהו שהוא מאסט בחצובה המקורית של sct.

    למאדים הגעתי לקראת 05, תנאי יציבות הפכו להיות פחות טובים.מאדים מוםיעה כרגע לא כדסקה מלאה משהו שלא הייתי מודע אליו ובהתחלה חשבתי שיש לי בעיה בפוקוס שאני לא רואה אותו עגול. לא ראיתי פרטים , ניסיתי הגדלות גבוהה 370 ,220 .הוספתי פילטר כחול שזכור לי שהיה מבליט יותר כיפות כש צפיתי בו בהתקרבות האחרונה. היה רק רמז לכיפה קטנה לרגעים אבל לא מעבר. בשלב זה מאדים עוד רחוק ולא כזה מעניין.  צריך לחכות איתו שיהיה יותר קרוב לכדור הארץ

    אחרי שביליתי קצת זמן על מאדים עברתי לשבתאי . פה חיכתה לי הפתעה טובה.הבחנתי בנקודה השחורה שהופיע על דסקה של שבתאי מאוד קרובה ל"ראד ספוט" וקרוב לשבתאי היה אחד הירחיו. היה ברור לי שמדובר בצל. פתחתי סקאי ספרי וראיתי שאכן מדובר על מעבר צל של אירופה.תנאים היו סבירים אבל בגלל שעקיבה עשתה בעיות ,משהו שאני אצטרך להבין נשארתי בהגדלה של 220 בערך. המשכתי לצפות במעבר עד שהרד ספוט נעלם ואחרי גם הצל .המעקב הזה מאוד מספק , המעבר דינאמי וצל נותן תחושה של עומק לכל העסק. סופר מומלץ לתפוס אחד כזה. כמו שאמרתי אין צילום אחד ששווה אלף מילים כי עשיתי תצפית נטו אז רק סימולציה של מה שהיה מסקאי

    לסיכום ,תצפית לא מתוכננת די מוצלחת מבחינתי ומסקנה נוספת שחייב, חייב לבדוק איך משפרים דיוק של החצובה 
×
×
  • צור חדש...

Important Information

  I accept