Michael V
-
הודעות פעילות
46 -
הצטרפות
-
ביקר לאחרונה
-
ימי נצחון
6
סוג תוכן
פרופילים
פורומים
בלוגים
יומן
מאמרים
הורדות
Gallery
חנות
הודעות שנפתחו על-ידי Michael V
-
-
לשאלתך על חצובה של מצלמה - בלתי אפשרי עם 8"
ללא מנועים יש את explore scientific twilight-2
ממונע עם עקיבה - הייתי שוקל את az-eq5 (היא שוקלת חצי מ az-eq6)
אפשר לעבוד בה גם במוד משווני (אם רוצים להתעסק בצילום) ויש אנקודרים שאפשרים הזזה ידנית בלי איבוד עקיבה.יש אופציה מעניינת נוספת, אבל משלוח צריך לעשות דרך חברת שילוח.
http://www.desertskyastro.com/DSV-3.htmlאפשר גם בנתיים לבנות או לקנות לו חצובה דובסונית פשוטה, עד שתחליט מה יותר מתאים
הנה דוגמאות - https://www.astrogoods.com/mounts.shtml
-
לפני 1 שעה Misha Kon אמר:
איך הם מופיעים בסקיסאפארי? יש שם?
כן תחפש את AMOS. אחר כך star hopping מתסכל (כי זה משתנה בזמן!). goto לא יעזור לך. צריך לחפש כוכב חיוור שזז ממש לאט יחסית לאחרים. וכשמוצא - חשוב לזכור לכבות את העקיבה (אם יש)
-
אתמול אני ומיכאל ל' זיהינו את כל 5 החברים של stephan's quintet ב 12" ברמת הגולן (זה סביב בהירות 13 וחצי אם אני לא טועה). אומנם היה לא קל. השקיפות הייתה טובה, זה היה בזנית, וצפינו בהגדלות גבוהות יחסית. גם השתמשתי בטכניקה של "מגבת מעל הראש ועין שנייה פתוחה" - זה עושה פלאים.
מזה כמובן אפשר להסיק שב 20" ועוד בנגב תראה 14.5 ללא בעיה 🙂
-
יד אצלי באטלס ממש בסוף מפות מפורטות יחסית של צבירי גלקסיות. יש שם אובייקטים עד בהירות 14.5 , אז כולם מתאימים לצפייה תחת תנאים "רגילים" ב 20" שלך.
ראה עמודים: 105, 107, 108, 109, 111, 112
-
יש בהגדרות מצלמה אפשרות לשנות gain לאדום וכחול כדי לעשות white balance. בכל אופן מומלץ לעשות ככה שהיסטוגרמה תתמלא באופן "בערך" זהה לכל הערוצים ולעשות white balance בפוטושופ... למשל על פי כיפת הקרח שאמורה להיות לבנה.
כמובן בפועל במאדים תמיד יהיה יותר אדום ופחות כחול, בגלל אופי המטרה
אני שם gain פחות מ 200 על מאדים כי הוא בהיר. אבל זה ממש לא כלל אצבע.
-
בגלל שכבר יש לך עינית איכותית הייתי שוקל בארלו טוב. כמו שאמרו פה - עדיף בארלו "טלצנטרי" כמו powermate (יש כאלה גם ל siebert, explore scientific).
עינית נוחה ואיכותית שתתן לך תמונה זהה לנגלר עם בארלו כנראה אופציה יקרה יותר.
-
מה שיפה גם זה שאתה יכול "לטייל" לאורך המסלול הגעאוסטאציונארי עם טלסקופ (ציר RA) ולהתקל בעוד ועוד לווינים. חלקם בקבוצות. ממש כמו אוטוסטרדה בחלל
-
באופן כללי שמידט קסגריין פחות רגיש לאיכות העינית. לדעתי nagler zoom זה overkill. אבל היא תעבוד טוב כמובן (כל עוד לא מפריע לך eye relief קטן). מצד שני עינית כזאת תהיה בשימוש גם ב 20" שלך...
-
לא הייתי יורד פחות מ 6 מ"מ בטלסקופ הזה. אולי 5 מ"מ לירח...
-
עם איזה טלסקופ ומצלמה צילמת? כמו שראית גם עם 8" אפשר להוציא יותר. אבל זה הרבה מאוד משתנים
-
כפתרון זמני לדובסוני קטן - אפשר לצפות עם 2 כסאות: רגיל לצפייה בזוויות גבוהות ושרפרף לידו לזוויות נמוכות.
גם סולם קטן עם 2-3 מדרגות עובד לא רע
וכן מאוורר זה חשוב 🙂
אגב גם פקק קולימציה רפלקטיבי ב 5 דולר מאפשר לעשות קולימציה די מדויקת - עדיף על לייזר למשל. זה מקום אחרון בו הייתי משקיע. עדיף כבר להשקיע בכסא יעודי
לגבי איזון - משקולת קטנה עם מגנט מאוד עוזרת
-
לפני 26 דקות Guydive אמר:
אני לא משתמש ב gain בכלל.. תמיד חשבתי שעדיף להשאיר את זה לעצמים חשוכים כמו גלקסיות שצריכים בוסט מלאכותי
תמיד יש gain כלשהו... בכל אופן בצילום פלנטרי רציני אתה חייב לצלם עם gain גבוה יחסית, על מנת לקצר זמני חשיפה. רעש שנוצר כתוצאה מכך יורד בחיבור הפריימים (בצורה גסה - יחס אות לרעש גדל לפי שורש של כמות החשיפות)
-
לפני 3 דקות Guydive אמר:
אז אם אני מבין נכון מילוי ההיסטוגרמה הוא בעצם הקטליזטור לזמן החשיפה.. אז איזה נתונים אני מחפש? מעניין לראות צילום מסך של היסטוגרמיה "אידיאלית"
נראה לי 50 עד 80 אחוז מילוי זה סביר... שאלה היא מה עדיף - gain גבוה וחשיפה קצרה או להיפך. זה כבר בהתאם לתנאים
-
לפני 7 דקות Ilan Shapira אמר:
@michael_vlasov, בהמשך לשאלה של גיא, עד כמה מגבילה העקיבה altaz לפלנטות?
שאלה טובה... מבחינת צילום של פריים בודד אין לזה משמעות. הנה צילמתי גם וגם. הרבה יותר נוח לעבד חומר שצולם עם משווני. מצד שני עם קצת התעסקות בתוכנה אפשר לעשות derotation לתמונות... לדעתי התנאי לעבור לאזימוטאלי הוא: 1 - יכולת של חצובה לקבל ולהגיב בצורה טובה לתיקוני עקיבה ממצלמה (למשל azeq6 מתאימה ו nexstar evolution לא ממש). 2 - ידע ורצון לעשות עיבוד תמונה מתאים - במיוחד בשביל סרטוני timelapse או בשביל חיבור של סרטים ב winjupos. למשל את החיבור הנ"ל בנתיים הצלחתי לעשות רק על תוצאה של צילום בכן משווני, בגלל הדיוק הנדרש בסיבוב
-
שאיפה היא לעשות חשיפה כמה שיותר קצרה על מנת "להקפיא" את העיוותים שעוברת התמונה בגלל הטורבולנציה האטמוספרית. כמובן בתנאי שיש מילוי היסטוגרמה סהיר. הטורבולנציה מתרחשת בכל התדרים, והקטנת שמן חשיפה "חותכת" חלק מהעיוותים (אלה שבתדרים הגבוהים). פה מדובר בסדרי גודל של 10-15 מילישניות.
-
ומאדים מ 2 לאוקטובר, צולם עם ניוטוני 12" f4 על חצובה azeq6 במצב משווני, מצלמה asi290mc, קורקטור דיספרסיה ADC, מכפל 3.5. חיבור של כמה סרטונים שם winjupos. ואנימצית סיבוב המאדים של שעתיים וחצי. האנימציה הורכבה מסרטונים של דקה שצולמו ועברו עיבוד אוטומטי ב autostakkrt, astra image ופוטושופ
-
צילום מקיבוץ כברי עם שמידט קסגריין 8" של סלסטרון על חצובה אזימוטאלית. עם אותה מצלמה. מצ"ב גם סרטון אנימציה קצר (צולם לאורך חצי שעה, עם derotation בתוכנה). ותמונת "אווירה"
-
אשים פה כמה צילומים של התקרבות המאדים 2020 שנעשו לאחרונה מאיזור צפון.
צילום מ 18 לספטמבר, מרמת הגולן, עם טלסקופ ניוטוני 12" f4 על חצובת Azeq6 (במצב אזימוטאלי). מכפל 3.5, .מצלמה ASI290MC. חיבור של 2000/8000 פריימים. מצ"ב גם צילום ב near ir ב 685nm
מה בדיוק רואים?
ב פורום אסטרונומיה תצפיתית
פורסם
הנה ציור (שעבר עיבוד כדי לדמות את מה שרואים בעין) שעשיתי בדיוק בזמן צפייה ב 8" בנגב.
ככה רואים אותה