nirzon

ברביעיי ב 15:20

המחיר של 1000 אירו לשפופרת יד שנייה של הטלסקופ הזה נשמע לי די סביר, אם זאת, לא הייתי ממליץ לך לקנות את זה, בטח בתור טלסקופ ראשון, כשאתה רק רוצה להכנס לתחביב. בטלסקופ כזה, החצובה היא חלק חשוב מאד ויקר מאד, ויהיה לך קשה מאד למצוא חצובה שתתאים לו.
אם ברצונך באמת להכנס לתחום, ואתה מעוניין לקנות טלסקופ, אתה מוזמן לקרוא את סדרת המדריכים שלנו "איך לבחור טלסקופ למתחילים" - אבל מעבר לזה, אני מאד ממליץ לך עוד לפני שתחליט אם לקנות טלסקופ ואיזה, להגיע לתצפית אסטרונומית, ולהתרשם בעצמך מטלסקופים שונים. האגודה הישראלית לאסטרונומיה עורכת תצפיות כאלו כמעט כל חודש, סביב מולד הירח.

https://forum.astro-group.net/articles.html/articles/choose-a-beginner-telescope/

ברביעיי ב 15:14

משהו במספרים שנתת לא מתחבר לי. אני לא מכיר משקפות כאלו.

המספרים במשקפות מייצגות את קוטר העדשות הראשיות וההגדלה. למשל משקפת של 50X8 היא משקפת עם עדשות בקוטר 50 מ"מ והגדלה פי 8.
לדוגמא, משקפת אסטרונומית גדולה מאד וכבדה מאד היא של 80X25 - כלומר, עדשות של 80 מ"מ והגדלה פי 25.
ככה שהמספרים שנתת, 750X50, לא נשמעים הגיוניים.
על מנת שנוכל להמליץ לך או שנוכל לתת חוות דעת על המשקפת, אנא, תני קישור למודעה, או צילום שלה, כולל שם הדגם המדוייק של המשקפת והיצרן.

מאי 8

אפריל 3

מספר עדכונים לגבי הפלטפורמה החדשה.

החלפתי את מעלה המתח למעלה מתח ממש זול, כזה:
https://www.aliexpress.com/item/4000003691452.html

היתרון שלו שיש לו פוטנציומטר שאיתו אפשר לכוון את מתח היציאה - שקבעתי אותו ל-20 וולט.

בנוסף החלפתי את המנוע הבזבני במנוע חדש שקניתי:
https://www.aliexpress.com/item/1005006568308689.html

שלפי המפרט שלו הוא אמור היה להיות זהה למנוע בפלטפורמה הראשונה שבניתי עם מנוע צעד.

ההחלפה של המנוע היתה קלה, כצפוי, לחבר את הכבל, וזה מייד עובד אותו הדבר.

הוצאתי את הפלטפורמה אתמול בערב בנסיון לעשות סשן EAA ארוך על M51. אחרי בערך 2.5 הרצות מלאות (כמעט 3 שעות), שבסופו של דבר נתנו לי כשעה וחצי של זמן חשיפה מצטבר על האובייקט, גיליתי שקיבלתי תמונה ממש גרועה שלו. לא ממש באשמת הפלטפורמה. גם הפוקוס היה גרוע, וגם סמכתי יותר מדי על זה שהעקיבה תהיה מושלמת, לא השגחתי על המערכת, ולמעשה צברתי מספר לא קטן של פריימים בהם האובייקט היה לא ממש במרכז התמונה.

אם זאת - יש לי כמה מסקנות ובשורה התחתונה אני מאד מרוצה ממש שעשיתי.

המנוע החדש, או אולי איך שהרכבתי אותו (החלפת מנוע דורשת פירוק ממש של כל המתקן שמחזיק אותו, והרכבה מחדש), הרבה יותר שקט מכל המנועים הקודמים שניסיתי. ההחזרה האוטומטית של הפלטפורמה שקטה בצורה שלא חוויתי עד עכשיו. לדעתי, בתצפית במדבר, הרעש הקל שהיא תעשה בזמן ההחזרה לא יפריע לאף אחד - גם במהירות החזרה מקסימלית. זמן ההחזרה הוא פחות מ-2 דקות.
הציפצופים של הבאזר לקראת סיום המחזור מאד עוזרים (יש שלושה, ב-5 דקות, בדקה אחת, וב-15 שניות). שערוך זמן הפעולה המוצג על המסך מדוייק להפליא. כשהשעון יורד לאפס, הפלטפורמה לוחצת על המיקרו סוויטש של הסיום, ומתבצעת החזרה.
ההספק שהפלטפורמה צורכת נמוך משמעותית יחסית למצב הקודם, אם כי נראה שהמנוע הזה צורך טיפה יותר הספק מהמנוע שיש לי על הפלטפורמה המקורית. מדובר על זרם של בין 0.4 ל-0.5 אמפר בזמן עקיבה, כשהפלטפורמה המקורית יציבה על 0.4 אמפר. הוא גם מרגיש טיפונת חם יותר. זה עם הזנה של 12 וולט. זה עדיין לוקח טיפה יותר הספק מאשר ההזנה ב-20 וולט, והורדת המתח ל-12 - אבל נראה לי שהמצב בהחלט מקובל. עם סוללת בזוס של 30000mAh, ראיתי ירידה של 7% של הסוללה לאורך מחזור פעולה שלם (הלוך וחזור), כלומר, סוללה אחת כזו אמורה להספיק לקצת יותר מ-14 שעות פעולה רציפה של הפלטפורמה. זה די והותר לשתי לילות תצפית רצופים, ומעשית להרבה יותר, במיוחד אם עוצרים את הפלטפורמה מדי פעם, כשלא מתצפתים. בנוסף, אפשר גם להפעיל את הפלטפורמה ככה על 8 סוללות אצבע - לא בדקתי לכמה זמן הן ימשכו, אבל אני מעריך שזה יהיה בין שעתיים לשלוש, תלוי בסוללות.
אחרי איפוס מדוקדק לצפון - העקיבה של הפלטפורמה מעולה. בתצפית ויזואלית, עם הגדלה בינונית, האובייקט ישאר בעינית לאורך כל מחזור הפעולה.
מבחינת EAA - גם עם איפוס מדוקדק, עם המצלמה שלי, SV705C, גודל השדה קטן מאד, ולכן נוצר דריפט, שחייבים לתקן ידנית לפחות פעם ברבע שעה, מה שלא ממש הקפדתי עליו אתמול בלילה (האובייקט אגב נשאר בתוך השדה לאורך כל מחזור הפעולה, אבל הדריפט דוחף אותו לאחת הפינות). בנוסף, כדאי גם לנסות להקטין את הדריפט על ידי שינוי מהירות ידני לאורך מסלול הפעולה, כשצריך להגביר טיפה מהירות בהתחלה ובסוף. כמו כן, יש לי הרגשה שאולי הייתי צריך לקבוע מהירות טיפה גבוהה יותר של הפלטפורמה. כרגע מהירות המחדל של המנוע היא 6.90 סיבובים לדקה. אולי צריך להעלות את זה ל-7 או משהו כזה. כמו שאמרתי, זה רק ל-EAA בשדה צר - עם שדה רחב שנותנת עינית בהגדלה בינונית, לא מרגישים בזה.
בפלטפורמה החדשה יש טיפונת יותר רעידות מאשר בישנה, במיוחד בחצי הראשון של מחזור הפעולה. נאלצתי להקטין את זמני החשיפה של כל פריים ל-6 שניות בשביל לא לאבד יותר מדי פריימים. בפלטפורמה הישנה הגעתי די בקלות ל-10 או 16 שניות. שוב, זה רלוונטי רק ל-EAA. הרעידות הללו לא מורגשות כלל בויזואלי. אני חושש שזה נובע מאיזשהו חיכוך של המתקן שמחבר את המשטח העליון לבורג החלזוני. אולי צריך קצת לשייף אותו או משהו כזה. יכול להיות ששיוף כזה יקרה בצורה אוטומטית, אחרי כמה הפעלות של הפלטפורמה - וזה אולי גם מה שקרה אצלי בישנה. אני אנסה גם לחשוב על מכניקת חיבור יותר טובה. החיבור הנוכחי נועד במקור לאפשר החזרה ידנית קלה - מאחר וכרגע הפלטפורמה עם החזרה אוטומטית, אני אנסה לחשוב על איזשהו חיבור קבוע, שיהיה פחות רגיש לחיכוך ורעידות.

יאללה - בא לי כבר לקחת את הפלטפורמה למדבר. כבר הרבה זמן לא עשיתי לילה של תצפית ויזואלית כמו שצריך.

מרץ 31

מרץ 25

סתם עדכון, בנושא החשוב של צריכת הספק.

גיליתי שהפלטפורמה החדשה צורכת הספק הרבה יותר גבוה מאשר הקודמת. שמתי לב לזה כשראיתי שאחוזי הסוללה (הפלטפורמה מופעלת על ידי פאוור בנק 30000mAh של בזוס) יורדים בקצב כמעט כפול, וגם שהזרם שעליו הסוללה מדווחת גדול יותר (כמובן שההספק הוא פונקציה של המתח והזרם, לא רק הזרם). ההבדל מספיק גדול על מנת שיתעורר חשש שסוללה כזו בקושי תמשוך את הפלטפורמה תצפית של שתי לילות רצופים (שזו המטרה). בפלטפורמה הישנה אני מניח שהיה אפשר למשוך עם הסוללה הזו לפחות 3-4 לילות בלי בעיות.

לצורך הבנת הבעיה ותיקונה ערכתי מחקר קטן, ולהלן המסקנות:

1. הגורם העיקרי לצריכת ההספק הגבוהה של הפלטפורמה החדשה הוא המנוע. אני מפעיל את שתי הפלטפורמות עם מנוע צעדים שקוראים לו NEMA 17 (המספר 17 זה למעשה הגודל שלו, 1.7 אינטש על 1.7 אינטש). אלו מנועים מאד פופולריים וזולים שמשתמשים בהם במדפסות תלת מימד ומכונות CNC. למרות שמדובר במנועים טיפה שונים בשתי הפלטפורמות, הממשק דרכו הם פועלים זהה, ואין לי בעיה להחליף את המנועים בין שתי הפלטפורמות פשוט ע"י חיבור המנוע השני לאותו מחבר (4 חוטים). בקיצור - גיליתי שהמנוע בפלטפורמה החדשה, למרות שהוא נראה יפה יותר, קטן יותר (יותר צר), פשוט מתחמם מאד וצורך הספק גבוה. הסיבה לכך היא אחד הפרמטרים של המנוע, שנקרא phase resistance. במנוע עם ההספק הנמוך הוא 2.6 אוהם, ובמנוע הבזבזני הוא מעל ל-4 אוהם. בקיצור - הזמנתי כבר מנוע זהה (כמעט) למנוע החסכוני יותר, וברגע שיגיע, אתקין אותו במקום הבזבזני.

2. הגורם המשני לצריכת ההספק הוא המרת המתח. את הפלטפורמה המקורית הזנתי ב-20 וולט (ע"י כבל PD ל-20 וולט שמתחבר לפאוור בנק), וממיר מתח הוריד את המתח הזה ל-12 וולט, שהזינו את הארדואינו. הסיבה לצורך ב-20 וולט היא הדרייבר שמפעיל את המנוע שאותו צריך להזין בלפחות 20 וולט (יכול לקבל עד 50 וולט). את הפלטפורמה החדשה רציתי שיהיה אפשר להזין ב-12 וולט - שזה מקור מתח שיותר קל להשיג, ותאורטית, אפשר גם לקבל אותו על ידי 8 סוללות אצבע, ולכן שמתי בה ממיר מתח שמעלה את ה-12 וולט ל-24 וולט, שמזין את הדרייבר. ובכן, גיליתי שני דברים - אחד, שהעלאת מתח מלווה בבזבוז הספק גבוה יותר מאשר הורדת מתח, ובנוסף, ברגע שהדרייבר מקבל מתח גבוה יותר, הוא נעשה בזבזני יותר. צריכת ההספק בפלטפורמה החדשה היתה כל כך גבוהה, שבנק של 8 סוללות אצבע לא הצליח לתת מספיק זרם בשביל להפעיל את הפלטפורמה (עם כבל PD ל-12 וולט מפאוור בנק של בזוס אין בעיה).
לבעיה הזו יש שני פתרונות - אחד, לחזור לשיטת ההזנה המקורית (20 וולט), והשנייה, שאני מעדיף, לעבור לממיר מתח שמעלה מ-12 וולט ל-20 וולט. למזלי, היה לי במקרה (בין כל שאר השטויות שרכשתי מסין) ממיר מתח מתכוונן, כלומר, אחד כזה שאפשר ע"י סיבוב פוטנציומטר, לכוון איזה מתח יציאה הוא נותן. כיוונתי אותו ל-20 וולט בדיוק, והרכבתי אותו על הפלטפורמה הישנה (עם המנוע החסכוני).

לסיכום

הצלחתי להביא כרגע את הפלטפורמה הישנה למצב שצריכת הזרם שלה הוא 0.4 אמפר (לפי מד הסוללה) ב-12 וולט, שזה אומר הספק של 4.8 וואט, לעומת צריכת הספק של 0.1-0.2 אמפר ב-20 וולט או בין 2 עד 4 וואט מקודם (עם הזנה של 20 וולט) - זה אומנם קצת יותר, אבל היתרון הגדול הוא שהצלחתי גם להפעיל אותה עם 8 סוללות אצבע נטענות, כלומר, אפילו עם פחות מ-12 וולט, ונראה שהיא עובדת ככה יפה מאד. אני ממתין כרגע למשלוח של ממיר מתח אחר מ-12 וולט ל-20 וולט שאמור להיות בעל נצילות יותר טובה מזה שמצאתי, ואז יש סיכוי שהמצב רק ישתפר.

רק להשוואה, הפלטפורמה החדשה, עם המרת המתח ל-24 וולט והמנוע הבזבזני לקחה זרם של בין 0.6 ל-0.7 אמפר ב-12 וולט, כלומר הספק של בין 7.2 ל-8.4 וואט. יכול להיות שהמספרים הללו טיפה מטעים (כי אני מסתמך על הדיווח הזרם של הפאוור בנק, שאולי הוא לא הכי מדוייק) - כי ההרגשה שלי שאחוזי הסוללה במצב הבזבזני ירדו הרבה יותר מהר מאשר יחס ההספק שמדדתי.

מרץ 20

בשעה טובה סיימתי לבנות את הפלטפורמה המשוונית החמישית שלי, והיא אכן יצאה יותר טוב מכל הקודמות.

עקיבה מעולה. יציבה מאד. נוחה לתפעול. החזרה אוטומטית, ומותאמת במיוחד למדינת ישראל (וגם דרום קליפורניה, טקסס, וכל מי שבאזור קו רוחב 32).

הכנתי וידאו באנגלית (לטובת הצופים שאינם דוברי עברית) המסביר קצת על הפלטפורמה, ואני מפרסם בהדרגה (כי זה המון קבצים, ואני לא רוצה לעשות טעויות) את התוכניות המלאות של הפלטפורמה, ככה שכל אחד עם יכולות טכניות יוכל לבנות לעצמו כזו. אשמח לעזור ולייעץ לכל אחד שיהיה מעוניין לבנות.

בנוסף גם פתחתי דיון ב-Cloudy nights על אותו הנושא.

אז הנה הקישורים השונים

התוכניות המלאות לבניית הפלטפורמה מתפרסמות כאן (כמו שאמרתי, בהדרגה, מדי יום אוסיף עוד עד שהכל יהיה כאן): https://www.thingiverse.com/thing:6541079

הדיון ב-CN נמצא כאן: https://www.cloudynights.com/topic/915233-my-equatorial-platform/?p=13337449

והסרטון שמסביר:

מרץ 14

פנינה, מספר נקודות לפני שאת מקבלת החלטה:

1. עם סי סטאר תוכלי לצלם גרמי שמיים רחוקים (ערפיליות, גלקסיות, צבירי כוכבים), בקלות רבה. כל מה שתצטרכי לעשות זה להניח אותו תחת השמיים, להדליק אותו, ותוך מספר דקות הוא יתחיל לצלם לך מה שתרצי, גם ממקומות עם הרבה זיהום אור (מרכז גוש דן).

2. עם טלסקופ ויזואלי (אם תקני את אחד המומלצים), בשלב ראשון, תוכלי לראות מהעיר את הירח, שנראה מדהים דרך הטלסקופ, וגם כוכבי לכת, וזה ממש נחמד. רק שעונת כוכבי הלכת כמעט מסתיימת עכשיו (עוד ניתן לראות את צדק בימים אלו). כפי שנאמר, עם הסיסטאר, החוויה של צפיה בירח ובכוכבי הלכת הרבה פחות מרשימה.

3. עם טלסקופ ויזואלי, לא תוכלי לראות גרמי שמיים עמוקים מהעיר, ותצטרכי לנסוע לאזורים עם פחות זיהום אור, וגם תראי פחות יפה וברור מאשר עם הסיסטאר. בנוסף, בתור מתחילה, יהיה לך קשה, או יותר מאתגר, למצוא את אותם אובייקטים שניתנים לצפייה ויזואלית. יש כמובן אפליקציות שמאד עוזרות בכך, אבל עדיין, אין מה להשוות לנוחות ולקלות בה הסיסטאר פשוט מגיע לאובייקט ומצלם אותו.

בקיצור - הכל תלוי באיך את רוצה לחוות את השמיים, וההעדפות הפרטיות שלך. יש מי שמכשיר אוטומטי לחלוטין כמו הסיסטאר טיפה מרתיע אותו, כי זה "לא הדבר האמיתי", ויש מי שמתלהב מאד מהמכשיר הזה (אגב, הוא מקבל ביקורות מהללות - זה באמת מכשיר מאד מאד מוצלח). יש אנשים שיותר מתחברים לצפיה הויזואלית, להרגשה שהם רואים בעצמם, דרך העיניים, את השמיים, ויש שיותר מתלהבים מצילום השמיים - ויש שאוהבים את שניהם.

בכל מקרה - אני חושב שההחלטה לרכוש סיסטאר בתור התחלה לתחביב האסטרונומיה היא החלטה מצויינת, ובתנאי שאת מודעת ליתרונות (קלות השימוש, תמונות מרהיבות) והחסרונות (צפייה מוגבלת בכוכבי לכת, צפייה דרך מסך) שלו.

מרץ 12

מנסיון - M81 ו-M82 יחסית קל לראות. אני מצליח לראות אותם עם 6 אינטש מהבית, שזה בורטל 6-7.
כשהיינו לפני שבוע ביער עופר בתצפית EAA (כלומר, עם עיניים שלא מורגלות בחושך), הצלחנו גם לראות אותם.
את שלישיית ליאו היה לי מאד קשה לראות, כנראה מאותה הסיבה. אני זוכר שהייתי פעם בתצפית ביער עופר בה ראיתי את השלישייה בקלות.

פברואר 13

טל, אז ממה שאני מבין שאתה אומר - לפחות בסלסטרון - יש צורך לבצע את תהליך האיפוס.

ההרגשה שלי שבמיד זה לא נחוץ ואני אסביר.

במיד יש אפשרות לשפר את דיוק העקיבה דרך השלט בצורה דומה למה שאפשר לעשות בסלסטרון דרך התוכנה - כלומר להוסיף עוד נקודות סנכרון. עם השלט זה נעשה על ידי לחיצה ארוכה על מקש ה-ENTER, ואז אישור, כשעושים את זה, שומעים מהשלט צפצוף שמאשר שהנעילה הזו התבצעה. כל נעילה כזו משפרת את העקיבה ודיוק ה-GOTO.

בסלסטרון, דרך השלט אפשר לאפס רק על שני כוכבים - אם רוצים - אפשר דרך השלט להחליף את אחד הכוכבים שמשמשים לאיפוס בכוכב אחר.

דרך התוכנה שלהם, CPWI, אפשר באמת להוסיף הרבה נקודות איפוס.

עכשיו - כשאני מבצע עם Sharpcap פעולה של Plate solving על אובייקט בחצובה של המיד, אני תמיד שומע בדיוק את אותו סוג של צפצוף, כאילו החצובה מאשרת לי נעילה. מעשית, ניסיתי לעשות את זה באמת בחצובה של המיד בפעם האחרונה שהשתמשתי בה, לא ביצעתי בכלל איפוס, אלא פשוט מנקודת ההתחלה, שלחתי אותה לשני כוכבים שונים, ביצעתי Plate solving דרך Sharpcap, ואחר כך לא הרגשתי שהעקיבה וה-GOTO שלה היו פחות טובים מאשר כשעשיתי את תהליך האיפוס דרך השלט (על התוכנה של מיד אני לא רוצה להרחיב, היא מיושנת, לא נוחה, ולא עובדת עם Sharpcap ו-ASCOM - למעשה יש דרייבר אחר לחצובות מיד שעובד עם ASCOM).

פברואר 13

יש לי שתי חצובות אלט-אז רובוטיות. אחת SLT של סלסטרון, ואחת של מיד - עם שלט AudioStar.

כשאני עובד עם עיניות, לכל חצובה יש את הדרך שלה לאיפוס, אבל בסוף זה מסתכם בנעילה על שני כוכבים, ושהחצובה מודיעה לך שהאיפוס הושלם בהצלחה (Alignment succesfull).

בסלסטרון יש גם אפשרות לבצע איפוס כזה כאשר שולטים על החצובה דרך המחשב עם התוכנה שלהם, CPWI.

כשאני מחבר לטלסקופ מצלמה, ומקשר בין Sharpcap לחצובה (ככה שהוא מצליח לשלוט עליה), אני יכול לבצע Plate solving ב-Sharpcap, ואחרי Plate solving, למעשה, החצובה "מתאפסת" על הנקודה.

ועכשיו לשאלה שלי: האם יש טעם בכלל לעבור על תהליך האיפוס דרך השלטים (או בסלסטרון דרך התוכנה שלהם)? אולי מספיק פשוט לכוון את החצובה לצפון, לנוע לעבר שניים שלושה כוכבים, לבצע את התיקון והאיפוס עם ה-Plate solving של Sharpcap וזהו. האם יכול להיות שזה מספיק מבחינת החצובה והעקיבה תהיה לא פחות טובה? זה פשוט חוסך הרבה התעסקות. ניסיתי את זה בחצובה של מיד, פשוט לא ביצעתי דרך השלט את תהליך האיפוס, וראיתי שהעקיבה היתה די סבירה.

ינואר 23

ינואר 17

אני חושב שאם תעבוד עם שארפקפ (ואני יודע שאין לך מחשב חלונות), תוכל להתגבר בקלות על בעיות חוסר הדיוק בעזרת ביצוע Plate Solving ותיקון אוטומטי ששארפקפ יודע לעשות.

ינואר 3

דצמבר 26

אתמול חזרתי לעשות קצת EAA עם הדובסוני שלי על הפלטפורמה, אחרי הרבה זמן שזנחתי את הנושא הזה.

למרות ירח מלא, הצלחתי להגיע לחשיפות של 16 שניות ויותר לפריים, אחרי איפוס הפלטפורמה בשיטת אסטרוהופר.

להלן שתי תמונות של גלקסיות העבם, NGC 2683, וגלקסיית המערבולת, M51, שצילמתי אתמול בלילה והיום לפנות בוקר. תחת ירח מלא, בלי לקחת דארקים ופלאטים. יותר עניין אותי נושא העקיבה של הפלטפורמה.

המסקנות שלי מהלילה הן:

1. יציבות העקיבה טובה למדי. ב-16 שניות לפריים כמעט ולא איבדתי פריימים. ב-20 שניות לפריים היו קצת איבודים, בעיקר לקראת סוף התנועה של הפלטפורמה.

2. מהירות תנועת המנוע של הפלטפורמה, שקבעתי אותה ל-6.9RPM - יש סיכוי שהיא לא מדוייקת לגמרי, וייתכן שצריך טיפה להגביר אותה.

3. רזולוציית השליטה על מהירות הסיבוב, שהיא כרגע 0.1RPM (כלומר, כל לחיצה על הכפתור שמעלה או מוריד את המהירות משנה אותה ב-0.1) כנראה גסה מדי, ואני צריך לשנות את התוכנה (די קל) על מנת לאפשר רזולוציה עדינה יותר.

את המסקנה שהמהירות לא מדוייקת ויש ולשפר את הרוזולציה אני מסיק מגראף הדריפט של הצילום:

שימו לב לנקודה שסימנתי בחץ אדום, ברגע הזה העלתי את מהירות הסיבוב של המנוע מ-6.9RPM ל-7.0RPM (לחיצה אחת על כפתור העלאת המהירות) - אם הייתי יכול להעלות את המהירות ל-6.95RPM, יש סיכוי גבוה שהדריפט היה נעצר כמעט לחלוטין.

אנסה לעשות חישוב מדוייק מה היא מהירות הסיבוב הנכונה מבחינה תאורטית של המנוע. אני חוזר קצת ללימודי הגאומטריה בתיכון:

יחס הסיבוב של הבורג החלזוני לסיבובי המנוע נקבע מיחס גלגלי השיניים שעליהם, שעומד אצלי על 12:30, כלומר, כאשר המנוע מסתובב במהירות סיבוב של M (ב-RPM), הבורג החלזוני מסתובב במהירות של 12/30*M סיבובים בדקה (RPM).

כל סיבוב שלם של הבורג החלזוני מקדם את הפלטפורמה במילימטר אחד (זהו הליד של הבורג). ולכן, מהירות התנועה של הפלטפורמה עומדת על M*12/30 מיליטמרים בדקה.

רדיוס הסיבוב של הקשת הגדולה, לפי האקסל הוא 628 מ"מ, לפי התכנון, אבל הבורג דוחף אותה בקו ישר, ולכן מהירות הסיבוב של הפלטפורמה משתנה קצת בקצוות בהשוואה למרכז - אבל בשלב ראשון, לצורך פשטות החישובים, אני מניח שמהירות התנועה של המנוע היא מהירות התנועה הקווית של התנועה במעגל בקוטר 628 מ"מ.

לפי מה שאני זוכר מהתיכון, המהירות הזויתית שהפלטפורמה נעה בה היא המהירות הקווית חלקי הרדיוס, בראדיאנים לדקה, כלומר במקרה שלנו היא M*12/30/628 . לצורך נוחות אני ממיר את המספר הזה למעלות, כלומר מכפיל אותו ב-360 ומחלק ב-2 פאי. אם נעשה את כל המכפלות והחילוקים נקבל בסוף M*0.03649. נכון להיום, מהירות סיבוב המנוע שלי M=6.9 ולכן קיבלתי בסוף 0.2518 מעלות לדקה.

המהירות שאנחנו מעוניינים לקבל היא כמובן 360 מעלות ב-23 שעות ו-56 דקות. או 360 מעלות ב-1436 דקות, שזה 0.2507 מעלות בדקה.

לפי החישוב התאורטי שלי, נראה שהמנוע דוקא עובד טיפה מהר מדי, בעוד תצפית ה-EAA שלי הראתה כאילו הוא עובד לאט מדי - אם אני לוקח בחשבון את חוסר הדיוק בין התנועה הקווית של הבורג לתנועה המעגלית של הפלטפורמה אז בקצוות ההבדל צריך להיות קוסינוס הזווית המקסימלית, שהיא בערך 7.5 מעלות - זה מוריד לי את המהירות הזוויתית ל-0.2496. אכן טיפונת נמוך מ-0.2507 שנדרש. מצד שני - במרכז נראה שהמהירות טיפה גבוהה מדי.

עכשיו יש לי שתי אפשרויות - להסתפק בזה, או לנסות לשנות את התוכנה של הארדואינו, ככה שברגע שהפלטפורמה תתחיל לנוע מנקודת ההתחלה, המהירות שלה תשתנה, תתחיל קצת יותר מהר, תאט לקראת המרכז, ותעלה מחדש לקראת הסוף - וכך נוכל לשמור על מהירות זוויתית קבועה לאורך כל המסלול.
אם אני לוקח את המהירויות הנ"ל ומתרגם אותם ל-RPM של המנוע לפי הנוסחא, אז במרכז הפלטפורמה, אז התנועה הקווית של הבורג מתלכדת עם המהירות הזוויתית הנכונה, המנוע צריך להסתובב במהירות 6.87RPM - שזה ממש קרוב למהירות הנוכחית (6.9), ואילו בתחילת ובסוף המסלול, הוא צריך להסתובב במהירות 6.93RPM.

דצמבר 5

יש לי איזו מצלמה ממש ממש בסיסית שאין לי מה לעשות איתה. אפשר לצלם איתה כוכבי לכת וירח, לא יותר. אם תקנה את הטלקסופ, אתה מוזמן לקחת אותה, ולשחק איתה קצת. אם זה ימצא חן בעיניך, אני מניח שמתישהו תקנה מצלמה יותר טובה.

אוקטובר 19

זהו.

אני שמח לבשר שפלטפורמה גרסה 2.0 מוכנה ועובדת היטב.

היה לי מאד נחמד לכתוב ולשחק עם הקוד של הארדואינו שמפעיל אותה.

הוידאו הבא מסביר בקווים כלליים את ההבדלים בין הגרסה המקורית של הפלטפורמה לגרסה החדשה:

ספטמבר 28

הדגמה של פעולת מנוע סטפר עבור גרסה 2.0 של הפלטפורמה. נראה לי שהקוד של הארדואינו כמעט מוכן

ספטמבר 13

אם המחשב הנייד יכול להטען דרך usb-c, אפשר להשיג power bank תומך PD של 65W, ואז הוא יוכל להטעין את המחשב. יש ל-Baseus בנקים טובים. חפש אחד עם לפחות 30000mAh.

את המאונט, אפשר להזין בצורה דומה, יש כבלים יעודיים מ-USB-C ל-12V, שברגע שמחברים אותם לבנק תומך PD (כאן מספיק בנק של 22.5W), הכבלים הללו יודעים להוציא 12V. כמובן שתצטרך בנק אחד לזה ובנק אחד לזה.

אני חושב שזה הפתרון הכי פשוט וזול.

ספטמבר 13

יש לי רק שני פילטרים 1.25" לערפיליות. UHC ו-O3 - מבחינתי, הפילטר המועדף עלי הוא ה-UHC, חוץ מאשר עבור הצעיף, שאותו אני יכול לראות רק עם ה-O3.

במדבר או ברמת הגולן, ה-UHC ממש נותן עבודה יפה על ערפיליות שביל החלב. את הנשר אני בכלל לא מצליח לראות גם מהמדבר בלעדיו. ה-O3 גם הוא עוזר לראות אותן, אבל להרגשתי פחות טוב. כמו שאמרתי, אני משתמש בו כמעט בלעדית לצורך צפיה בצעיף.

למרות שהוא לא ממש מיועד לזה, ה-UHC עוזר לי גם ב-EAA מהבית (בורטל 6).

ספטמבר 4

צודק. על המצלמה לא חשבתי.

ובכלל - צריך גם מחשב נייד, או לפחות טאבלט איכותי (אם משתמשים ב-OLS)... ההוצאות לא נגמרות אף פעם.

ספטמבר 4

@Artyom - גם אני מסכים - אבל עדיין יש את הקטע של עקיבה, וזה כבר יעלה לפחות איזה 300-400 דולרים.

@Ehud Spiegel - אולי אתה תטען שאפשר גם לעשות EAA בלי עקיבה - זה לא אותו הדבר.

ספטמבר 4

אתמול בלילה הזדמן לי לעשות קצת EAA עם המנוע סטפר על הפלטפורמה החדשה 2.0.

ההצפנה לא היתה מושלמת, אבל הצלחתי להגיע במצבים מסויימים גם לחשיפות יציבות מאד של 16 שניות עם הדובסוני. חשיפות של 4 שניות או 8 שניות באמת אין בעיה.

בקצוות (בהתחלה ובסוף) יש קצת יותר בעיות, ושם היציבות טיפה פחות טובה.

המנוע עצמו במהירות עקיבה מאד מאד שקט, לדעתי שקט יותר מאשר המנוע DC בפלטפורמה המקורית.

הרעיון של השימוש במנוע סטפר בהחלט מוכיח את עצמו.

אז מה עכשיו?

אני עומד לבנות (לפי הזמנה שקיבלתי) עוד פלטפורמה, מבוססת על תכנון פלטפורמה 2.0, עם מנוע סטפר, שיופעל ע"י ארדואינו - במקביל להמשך פיתוח על המשטח התחתון שיש לי.

השימוש במנוע סטפר וארדואינו יאפשר לי להכניס לפלטפורמה את הפיצ'רים הבאים:

שני מיקרו סוויטשים בשני הקצוות, עם אפשרות של ריסוט הפלטפורמה בצורה אוטומטית - החזרה של הפלטפורמה לנקודת ההתחלה ע"י המנוע - זה אמור לקחת בין דקה אחת לשתי דקות. זו אופציה שניתן יהיה לנטרל, כי כשהמנוע עובד במהירות מקסימלית הוא מייצר קצת רעש - אז אם זה יפריע בתצפית במדבר, אפשר יהיה לבצע ריסוט ידני כמו בפלטפורמות הנוכחיות.
מסך 4 ספרות שיציג טיימר - בשלב ראשון כמה זמן הפלטפורמה כבר פועלת - בעתיד אפשר יהיה לשנות את התוכנה ככה שיציג ספירה לאחור - עוד כמה זמן נשאר לה לעבוד.
שניים או שלושה כפתורים (PUSH BUTTONS) - שאיתם אפשר יהיה לשחק קצת עם המהירות (כפתור אחד להעלות את המהירות ואחד להוריד), וגם לבצע עוד פונקציות (כמו ליזום ריסוט של הפלטפורמה, למשל). בזמן שמשנים את מהירות העקיבה - היא תופיע על המסך במקום הטיימר.

ספטמבר 3

אוקיי. עוד עדכון.

אז אחרי שהבנתי את מצב הסוויטשים שבדרייבר... אני עובד כרגע עם זרם של 1.64 אמפר. אפשר אולי גם לנסות לרדת ל-1 אמפר או אפילו חצי אמפר, ננסה בעתיד. זה סתם יחסוך לנו הספק.

חוץ מזה - לקחתי את הקוד של הארדואינו שהשתמשתי בו בנסיון הקודם שלי, ועם התאמות ממש קלות, הוא עובד גם עם הדרייבר הזה - מה שמאפשר לי לסובב את המנוע בדיוק בקצב שכבר מצאתי (13.5 סיבובים לדקה).

לגבי החלוקה - או מספר הצעדים לסיבוב, בדקתי וראיתי שגם בחלוקה צנועה של 800 צעדים לסיבוב (בהשוואה ל-200 עם הדרייבר הישן), הפלטפורמה איננה מרעישה. אלו חדשות טובות, כי קיים דרייבר שעובד עם 12 וולט, במחיר דומה לדרייבר שיש לי כרגע. זה הקישור אליו:

https://www.aliexpress.com/item/32737927184.html

רק שהוא מוגבל ביכולת שלו לחלק את הצעדים - עד 6400 צעדים לסיבוב (לעומת הדרייבר שלי שיכול להגיע עד 25600 צעדים לסיבוב).

אז מבחינת רעש - זה אומר שלא תהיה לנו בעיה לעבוד עם הדרייבר של ה-12 וולט, אבל לפני שאני מוציא עוד קצת כסף ומזמין אותו, אני חייב לנסות לראות אם מבחינת היציבות והיכולת להגיע לחשיפות ארוכות זה גם לא משנה. אם אני מצליח להגיע עם הדובסוני לחשיפות ארוכות טובות בחלוקה שנתמכת בדרייבר של ה-12 וולט, אזמין אותו.

ועכשיו לעוד נקודה - אחת האפשרויות שאני רוצה להוסיף לפלטפורמה היא אפשרות שהמנוע יחזיר אותה לנקודת ההתחלה, במקום לעשות את זה בצורה ידנית. לצורך זה חייבים להפעיל את המנוע בכיוון ההפוך במהירות הכי גבוהה האפשרית.
במנועי ה-DC שהשתמשנו בהם עד עכשיו, היינו מוגבלים מאד במהירות המירבית. אצלי ואצל טל המהירות המירבית של המנוע היא 30RPM, אצל שחר יש מנוע קצת שונה שמגיע מקסימום ל-10RPM.

בעקיבה המנוע DC עובד בערך בקצב של 6RPM - זה קצת שונה מה-13.5RPM שיש לי כאן, בגלל התמסורת השונה, אבל החישוב ברור, אם לוקח לפלטפורמה לעבור מקצה לקצה כ-70 דקות בקצב של 6RPM, ייקח לה 70*6/30 דקות לחזור - כלומר - 14 דקות - כמובן שזה זמן שלא מתקבל על הדעת - ובגלל זה אנחנו מרסטים את הפלטפורמה בצורה ידנית.

מנועי סטפר יותר גמישים ביכולת שלהם להגיע למהירויות מקסימליות, אבל עדיין קיימות מגבלות שנובעות בין השאר מהמתח וגם מלוח הארדואינו, שצריך לספק את הפקודות לתנועה.

גיליתי שעם המערכת שיש לי כרגע, כאשר עובדים עם 6400 צעדים לסיבוב, ניתן להגיע עם המנוע עד למהירות של 150RPM, ואם עובדים ב-800 צעדים לסיבוב עד ל-400RPM. אם נעשה את אותו החישוב, נגלה שבמקרה שנסובב את המנוע ב-400RPM בכיוון ההפוך, ייקח לפלטפורמה כמעט 2.5 דקות לחזור - עכשיו שכל אחד יעשה את השיקול של עצמו - האם זה מספק אותו או לא. ב-150RPM, זמן החזרה כבר עולה ליותר מ-6 דקות - שזה נראה לי כבר לא מתקבל על הדעת.

אני מקווה שאוכיח שאפשר לעבוד עם החלוקה של ה-800, ואולי אפילו של ה-400 (מה שיקצר את זמן החזרה לאזור הדקה פלוס).

בינתיים, תהנו מהוידאו הזה שמראה בטיימלפס איך הפלטפורמה חוזרת לאחור במהירות סיבוב של 400RPM:

ספטמבר 3

עדכון נוסף.

קניתי את הדרייבר הזה, לצורך שליטה על המנוע עם מיקרו צעדים:

https://www.aliexpress.com/item/32815838285.html

ולפי המדריך הפשוט הבא (כתוב לדרייבר שונה, אבל מאד דומה) הצלחתי להפעיל את המנוע:

https://iot4beginners.com/how-to-control-nema-stepper-motor-with-arduino-and-microstep-driver/

הנה וידאו קצר שמראה את המנוע בפעולה:

ניתן לשמוע את הפעולה של המנוע, אבל הרעש לחלוטין נסבל, ומשתווה לרעש של המנוע DC הרגיל שמפעיל לי כרגע את הפלטפורמה הרגילה. בנוסף, סיבוב המנוע בוידאו כרגע הוא בערך בקצב כפול מהמהירות הנדרשת, ככה שבסופו של דבר, במהירות נמוכה יותר, הוא יעשה אפילו פחות רעש.

הנה שתי תמונות של המערכת בבדיקה:

מספר הערות ומסקנות:

מה שלא שמתי אליו לב כשהזמנתי את הדרייבר, זה שמתח הכניסה אליו צריך להיות מעל 20 וולט. זה קצת בעייתי, כי אין לי כרגע מקור זמין שיכול להוציא כרגע מתח כזה. הפתרון הזמני, רק לצורך הבדיקה, היה לשרשר שני בנקים של 8 סוללות AA אחד לשני - אבל אי אפשר באמת לעבוד ככה. צריך למצוא פתרון יותר נוח לפלטפורמה הסופית. או שאמצא דרייבר שיכול לעבוד עם 12 וולט, או שאמצא מקור מתח נוח יותר להפעלה (למשל, כבל שמוציא מבנק סוללות מתאים 20 וולט, כמו הכבל הזה - https://he.aliexpress.com/item/1005003888179200.html
צריך לזכור שבנוסף למתח שאני מספק לדרייבר ולמנוע, אני צריך גם לספק מתח לארדואינו. הוא יכול לעבוד עם מתח מקסימלי של 12 וולט, אז יש יתרון גדול לדרייבר שיוכל לקבל 12 וולט. אחרת אאלץ להשתמש בשני מקורות מתח, או איזה מחלק מתח של המקור של ה-20 וולט.
הקוד שנדרש להפעלה עם הארדואינו הרבה יותר פשוט, שזה טוב - בגלל שלמעשה מי שעושה את רוב העבודה מול המנוע הוא הדרייבר.
הדרייבר ניתן לקינפוג עם סוויטשים. אפשר לבחור את הזרם שניתן למנוע, ואת מספר המיקרו צעדים. כרגע ראיתי שאני צריך לתת למנוע זרם של 3.76 אמפר על מנת שיסתובב בלי בעיות, אולי אפשר לרדת עוד קצת בזרם, לא ממש בדקתי את כל הטווח. עם 1.91 אמפר הוא לא הסתובב. מבחינת המיקרו צעדים - בחרתי ברגע במחלק הנמוך ביותר (400 צעדים או 1000 צעדים) - אני צריך עוד לבדוק את המשמעויות של המחלקים השונים ואיך הם משפיעים על המערכת. עוד לא הבנתי את זה עד הסוף. צריך עוד קצת לקרוא ולהבין. כשניסיתי לעלות במספר הצעדים, להפתעתי, המנוע הסתובב מהר יותר, עם אותו קוד ארדואינו. אני חשבתי שהוא דוקא יסתובב ככה לאט יותר. בקיצור - אני עוד לא סגור לגמרי איך זה עובד. לפחות זה עובד 🙂

תיקון

מסתבר שלא הבנתי נכון את הסוויטשים של הדרייבר. מה שחשבתי שהוא ב-ON היה למעשה ב-OFF ולהיפך. בקיצור - כל מה שכתבתי למעלה על הזרם שאני עובד איתו והמחלק פשוט שטויות בריבוע. לא נורא - הכי חשוב שעכשיו הבנתי וזה עובד

התחברות

פרופילים

פורומים

בלוגים

יומן

מאמרים

הורדות

Gallery

חנות

הודעות שנפתחו על-ידי nirzon

Important Information