nirzon

המחיר של 1000 אירו לשפופרת יד שנייה של הטלסקופ הזה נשמע לי די סביר, אם זאת, לא הייתי ממליץ לך לקנות את זה, בטח בתור טלסקופ ראשון, כשאתה רק רוצה להכנס לתחביב. בטלסקופ כזה, החצובה היא חלק חשוב מאד ויקר מאד, ויהיה לך קשה מאד למצוא חצובה שתתאים לו. אם ברצונך באמת להכנס לתחום, ואתה מעוניין לקנות טלסקופ, אתה מוזמן לקרוא את סדרת המדריכים שלנו "איך לבחור טלסקופ למתחילים" - אבל מעבר לזה, אני מאד ממליץ לך עוד לפני שתחליט אם לקנות טלסקופ ואיזה, להגיע לתצפית אסטרונומית, ולהתרשם בעצמך מטלסקופים שונים. האגודה הישראלית לאסטרונומיה עורכת תצפיות כאלו כמעט כל חודש, סביב מולד הירח. https://forum.astro-group.net/articles.html/articles/choose-a-beginner-telescope/

משהו במספרים שנתת לא מתחבר לי. אני לא מכיר משקפות כאלו. המספרים במשקפות מייצגות את קוטר העדשות הראשיות וההגדלה. למשל משקפת של 50X8 היא משקפת עם עדשות בקוטר 50 מ"מ והגדלה פי 8. לדוגמא, משקפת אסטרונומית גדולה מאד וכבדה מאד היא של 80X25 - כלומר, עדשות של 80 מ"מ והגדלה פי 25. ככה שהמספרים שנתת, 750X50, לא נשמעים הגיוניים. על מנת שנוכל להמליץ לך או שנוכל לתת חוות דעת על המשקפת, אנא, תני קישור למודעה, או צילום שלה, כולל שם הדגם המדוייק של המשקפת והיצרן.

כבר יותר מדי זמן שלא יצא לי לבלות לילה שלם בתצפית מדברית. מזג האוויר, אילוצים אישיים, ומגוון סיבות נוספות לא איפשרו לי להגיע לתצפיות כאלו שהתקיימו במולדי הירח הקודמים. אחרי שכבר תכננתי, והתכוננתי לנסוע לתצפית כזו ביום שישי האחרון, הגיעה שוב תחזית מזג אוויר בעייתית, ואיתה ההחלטה לדחות שוב את הנסיעה הארוכה (בין 3.5 ל-4 שעות מזכרון יעקב), בעוד שבוע. מולד הירח יצא הפעם בדיוק באמצע השבוע, אתמול, ב-7 במאי, מה שאיפשר לצאת לתצפית כזו בשני סופי שבוע רצופים. אבל שוב, ככל שהימים חלפו, התחיל להסתמן שבסוף השבוע הקרוב גם לא יהיו תנאים נאותים לתצפית, ולמעשה, היום הכמעט יחידי שיהיה אפשרי בו לתצפת נפל בדיוק על יום המולד, יום שלישי, באמצע השבוע. בנוסף לכך, @Neil Folberg הודיע שהוא מתכוון לצאת ליומיים שלושה של תצפיות במדבר, והזמין את כולם להצטרף אליו. כשאני יודע שלפחות נח יהיה איתי בתצפית, החלטתי שזה עכשיו או אף פעם, אירגנתי לעצמי יום חופש מעבודה, ואתמול, בשעה שלוש אחר הצהריים, יצאתי לדרך הארוכה דרומה. בכפר דניאל הצטרף אלי לאוטו טל עזרא, וגם @Ilan Shapira הודיע שיצליח להגיע, וככה, נפגשנו ארבעתנו בקמפינג המדברי בו תכננו להעביר את התצפית. זהו איננו המקום הרגיל בו אנו רגילים לערוך תצפיות, בשל החשש ממבקרים אחרים בקמפינג, שלא מקפידים על משמעת חושך, ויכולים לסנוור ולהפריע לתצפית. אם זאת, בגלל שמדובר על אמצע השבוע, הימרנו שלא יהיו יותר מדי הפרעות, וששווה לנסות מקום חדש (לפחות לחלק מאיתנו), שיש בו שירותים, מים זורמים ומחסה חלקי מהרוח המדברית הקרה. בתמונה - שלושה יחמורים שפגשנו בדרך לקמפינג בקמפינג עצמו, לשמחתנו היו רק שתי קבוצות קטנות של מבקרים, שהסברנו להם מה זו תצפית, כמה חשוב שלא לסנוור ולהדליק לידנו אורות, וכמובן שהזמנו אותם לבוא ולצפות דרך הטלסקופים שלנו. אני חייב לציין שלמרות הפרעות קלות פה ושם, הם התנהגו למופת ונהנו לקבל מאיתנו הסברים על השמיים, ולצפות דרך הציוד שלנו בשמיים. התארגנו בשתי נקודות סמוכות מאד זו לזו - נקודה אחת לציוד הצילום, שם אילן, טל ואני העמדנו ציוד צילום, ונקודה שנייה לתצפית ויזואלית, קרובה, אבל מספיק רחוקה שהאורות של ציוד הצילום לא יפריעו לנו שם. שם נח הרים את הדובסוני 10 אינטש הנהדר שלו, אני שמתי שם את הדובסוני 6 אינטש שלי על הפלטפורמה המשוונית, וגם שובר אור קטן של טל על חצובה ידנית עם המאונט של סבוני. קצת אחרי השקיעה, נכנסו פתאום שתי מכוניות למתחם, אבל החשש שלנו לקבוצה של מבקרים שיפריעו לתצפית מייד הופרכה, והפכה להפתעה משמחת, כשמואפק, הצלם מהגליל, יצא מאחת המכוניות, והתברר לנו שגם הם באו לצלם ולצפות בכוכבים. הם התמקמו סמוך אלינו באחד ממחסות הרוח של הקמפינג. לשמחתי, הם הביאו איתם גם סיסטאר אחד, וככה זכיתי לראות לראשונה את הפלא (או הצעצוע, תלוי מה אתם חושבים עליו) בפעולה. בתמונה - מחסה הרוח בו התמקם מואפק. מאחר והגענו יחסית מאוחר, עם השקיעה, ניסינו כולנו להתארגן ולהקים את הציודים מהר. ככל שהלילה העמיק, התחלנו להבין שזכינו בלילה נפלא. ממש מהסרטים. השמיים הלכו והתמלאו בכוכבים, ממש עד לאופק. אפילו גרגר של אובך לא הורגש. בתחילת הערב נשבה לה רוח קלה, שהלכה ונחלשה עד שנעלמה לגמרי והשאירה אותנו רק עם קור המדבר, אליו היינו מוכנים טוב, עם ביגוד מתאים. בתחילת הערב, כיוונתי את ציוד הצילום הפשוט שלי, שובר אור קטן על חצובת אלט-אז, לעבר שלישיית לאו, ועוד לפני חושך אסטרונומי כבר יכולתי לראות בקלות בעינית את הצביר הכדורי היפה, M3, ואחרי חושך אסטרונומי, צפיתי גם ב-M51 ו-M101 - שתי הגלקסיות הנהדרות שליד יצול העגלה הגדולה. עם ה-6 אינטש שלי יכולתי לראות החיבור של שתי הגלקסיות של M51 והנלווה אליה. M101 נראתה יותר כמו כתם - היא יותר קשה לתצפית. בטח עם 6 אינטש. די מוקדם בערב, צביר הרקולס, M13, זרח, וצפיתי גם בצביר הנהדר הזה - אבל זה היה רק הקדמה לצביר הצבירים, הענק מקנטאור - אומגה. בשעה עשר וחצי, אומגה מקנטאור הגיע כבר קרוב לגובהו המירבי, קרוב ל-12 מעלות. 12 מעלות זהו גובה בעייתי מאד לתצפית. הרבה פעמים מספיק רק טיפונת אובך בשביל שלא יהיה ניתן לראות הרבה בגבהים כאלו. בלילה הזה, האופק היה צלול ונקי כמעט מגובה אפס. כולנו העברנו את ציוד הצילום והתצפית לעברו, ולעבר הגלקסיה הנהדרת שטיפה גבוהה ממנו, A מקנטאור, שגם היא קשה לצפיה בגובה מירבי של 16 מעלות. עד ללילה זה, יצא לי לראות את אומגה מקנטאור פעמיים או שלוש, אבל לא בתנאים טובים, ולא זכיתי באמת להתרשם ממנו. הפעם הזו היתה שונה. האפקט של צפייה בצביר הזה בעינית, וגם לצפות בו מופיע על על המסכים של ציוד הצילום היה מהמם. צפינו בו בכל אמצעי התצפית שהיו לנו, משובר האור הקטן ועד הדובסוני הגדול. בתמונה - אומגה מקנטאור - צילום שלי, בחשיפה מצטברת של 16 דקות. כפי שכתבתי, טיפה מעל אומגה, ניתן לצפות בגלקסיה היפה, A מקנטאור, שנראתה בפירוט רב ב-10 אינטש של נח, וגם ב-6 אינטש שלי היה ניתן להבחין בפס האבק המרשים שחוצה אותה. בתמונה - הגלקסיה A מקנטאור, בחשיפה מצטברת של 12.5 דקות. עם תום ההתרגשות הזו, החלטתי לעשות כמה צילומי אווירה עם הטלפון שלי. בתמונה - ציוד הצילום האיכותי של אילן, כשמעליו רואים את הראש של קבוצת עקרב. חדי העין יזהו שם את הצביר הכדורי M4. כשהסתכלתי בתמונה הזו, ראיתי משהו מוזר. ראיתי שם כמה עננים מוזרים משמאל לטלסקופ. לא הבנתי. הלילה בהיר לגמרי. איך נכנסו עננים לתוך התמונה. לקח לי כמה רגעים להבין שאני למעשה מתחיל לראות את שביל החלב מתחיל לזרוח... איזה כיף. יותר מאוחר, לאחר ששביל החלב זרח והופיע מולנו במלוא הדרו, ניצלתי את הדובסוני שלי על הפלטפורמה, בתור בסיס לצילום בחשיפה ארוכה של השביל עם הטלפון. כל צילום הוא של 30 שניות... הנה אני על רקע שביל החלב (כן - עמדתי 30 שניות ללא תנועה): וזהו משולש הקיץ, כששביל החלב עובר בתוכו. וגה למעלה, דנב משמאל, ואלטייר קצת נמוך יותר מימין. שאר הלילה עבר עלינו בנעימים, אני עברתי ממטרה אחת לשנייה, צפיתי בגלקסיות שונות, שלישיית לאו, שרשרת מרקריאן. ערפיליות שביל החלב היו נהדרות עם פילטר UHC. היה ניתן להבחין בפרטים עדינים בכל ערפילית וערפילית. נהניתי במיוחד מהלגונה, הטריפיד וערפילית הברבור. במשולש הקיץ צפיתי גם במשקולת וכמובן בטבעת, בהגדלה גבוהה. תנאי התצפית המעולים גרמו לכך שכל אובייקט שצפינו בו פשוט נראה מעולה בעינית - אפילו בערפילית הצעיף, למרות הגובה הנמוך שלה, היה ניתן להבחין בקלות עם פילטר O3 ב-6 אינטש. מפעם לפעם נח קרא לי להסתכל באובייקטים מופלאים ב-10 אינטש שלו, כמו גלקסיית המחט. בניגוד לאילן וטל, שהתמקדו במעט אובייקטים לצילום ממש, והשיגו תוצאות נהדרות עם זמני חשיפה ארוכים ביותר, אני השתמשתי בציוד הצילום שלי יותר ל-EAA, וככה הספקתי לעבור על מספר יחסית גבוה של אובייקטים. התנאים הטובים, והבורטל הנמוך, גרמו לכך שגם בעקיבת אלט-אז, חשיפות קצרות של 16 שניות לפריים, וזמני חשיפה שלא עולים על חצי שעה לכל היותר, קיבלתי תמונות יפות מאד. ניסיתי לצפות ויזואלית גם באותן מטרות שעליהן עשיתי EAA, וכך "להשוות". מצאתי את ההשוואה הזו מספקת ביותר. אחרי ש"ראיתי" ב-EAA אובייקט, ניסיתי להבחין דרך העינית באותם הפרטים שראיתי קודם בתמונה. להלן תוצאות הצילומים שלי: המשקולת - M27 הטריפיד - M20 הלגונה - M8 שרשרת מרקריאן - פנורמה של שתי תוצאות EAA שונות שלישיית לאו בשעה שלוש לערך, נח קיפל את הציוד ועזב, וכולנו התכנסנו לתוך האוהלים לשינה קצרה, לפני הנהיגה הארוכה צפונה. מד הטמפרטורה שלי הראה פחות מ-7 מעלות ו-50 אחוזי לחות. לפנות בוקר הוא כבר דגדג את 6 המעלות. הרבה יותר קר מהתחזית שדיברה על מינימום של 12 מעלות. התעוררנו לזריחה יפה ונוף מדברי מהמם. אזור התצפית שלנו בבוקר בדרך חזרה, יצא לנו לראות עוברים מולנו שליוים (הציפורים), שני זאבים וצבי אחד. ממש ספארי. להגיד שהיה כיף זה אנדרסטיימנט. בפירוש אחת התצפיות הטובות שחוויתי.

מספר עדכונים לגבי הפלטפורמה החדשה. החלפתי את מעלה המתח למעלה מתח ממש זול, כזה: https://www.aliexpress.com/item/4000003691452.html היתרון שלו שיש לו פוטנציומטר שאיתו אפשר לכוון את מתח היציאה - שקבעתי אותו ל-20 וולט. בנוסף החלפתי את המנוע הבזבני במנוע חדש שקניתי: https://www.aliexpress.com/item/1005006568308689.html שלפי המפרט שלו הוא אמור היה להיות זהה למנוע בפלטפורמה הראשונה שבניתי עם מנוע צעד. ההחלפה של המנוע היתה קלה, כצפוי, לחבר את הכבל, וזה מייד עובד אותו הדבר. הוצאתי את הפלטפורמה אתמול בערב בנסיון לעשות סשן EAA ארוך על M51. אחרי בערך 2.5 הרצות מלאות (כמעט 3 שעות), שבסופו של דבר נתנו לי כשעה וחצי של זמן חשיפה מצטבר על האובייקט, גיליתי שקיבלתי תמונה ממש גרועה שלו. לא ממש באשמת הפלטפורמה. גם הפוקוס היה גרוע, וגם סמכתי יותר מדי על זה שהעקיבה תהיה מושלמת, לא השגחתי על המערכת, ולמעשה צברתי מספר לא קטן של פריימים בהם האובייקט היה לא ממש במרכז התמונה. אם זאת - יש לי כמה מסקנות ובשורה התחתונה אני מאד מרוצה ממש שעשיתי. המנוע החדש, או אולי איך שהרכבתי אותו (החלפת מנוע דורשת פירוק ממש של כל המתקן שמחזיק אותו, והרכבה מחדש), הרבה יותר שקט מכל המנועים הקודמים שניסיתי. ההחזרה האוטומטית של הפלטפורמה שקטה בצורה שלא חוויתי עד עכשיו. לדעתי, בתצפית במדבר, הרעש הקל שהיא תעשה בזמן ההחזרה לא יפריע לאף אחד - גם במהירות החזרה מקסימלית. זמן ההחזרה הוא פחות מ-2 דקות. הציפצופים של הבאזר לקראת סיום המחזור מאד עוזרים (יש שלושה, ב-5 דקות, בדקה אחת, וב-15 שניות). שערוך זמן הפעולה המוצג על המסך מדוייק להפליא. כשהשעון יורד לאפס, הפלטפורמה לוחצת על המיקרו סוויטש של הסיום, ומתבצעת החזרה. ההספק שהפלטפורמה צורכת נמוך משמעותית יחסית למצב הקודם, אם כי נראה שהמנוע הזה צורך טיפה יותר הספק מהמנוע שיש לי על הפלטפורמה המקורית. מדובר על זרם של בין 0.4 ל-0.5 אמפר בזמן עקיבה, כשהפלטפורמה המקורית יציבה על 0.4 אמפר. הוא גם מרגיש טיפונת חם יותר. זה עם הזנה של 12 וולט. זה עדיין לוקח טיפה יותר הספק מאשר ההזנה ב-20 וולט, והורדת המתח ל-12 - אבל נראה לי שהמצב בהחלט מקובל. עם סוללת בזוס של 30000mAh, ראיתי ירידה של 7% של הסוללה לאורך מחזור פעולה שלם (הלוך וחזור), כלומר, סוללה אחת כזו אמורה להספיק לקצת יותר מ-14 שעות פעולה רציפה של הפלטפורמה. זה די והותר לשתי לילות תצפית רצופים, ומעשית להרבה יותר, במיוחד אם עוצרים את הפלטפורמה מדי פעם, כשלא מתצפתים. בנוסף, אפשר גם להפעיל את הפלטפורמה ככה על 8 סוללות אצבע - לא בדקתי לכמה זמן הן ימשכו, אבל אני מעריך שזה יהיה בין שעתיים לשלוש, תלוי בסוללות. אחרי איפוס מדוקדק לצפון - העקיבה של הפלטפורמה מעולה. בתצפית ויזואלית, עם הגדלה בינונית, האובייקט ישאר בעינית לאורך כל מחזור הפעולה. מבחינת EAA - גם עם איפוס מדוקדק, עם המצלמה שלי, SV705C, גודל השדה קטן מאד, ולכן נוצר דריפט, שחייבים לתקן ידנית לפחות פעם ברבע שעה, מה שלא ממש הקפדתי עליו אתמול בלילה (האובייקט אגב נשאר בתוך השדה לאורך כל מחזור הפעולה, אבל הדריפט דוחף אותו לאחת הפינות). בנוסף, כדאי גם לנסות להקטין את הדריפט על ידי שינוי מהירות ידני לאורך מסלול הפעולה, כשצריך להגביר טיפה מהירות בהתחלה ובסוף. כמו כן, יש לי הרגשה שאולי הייתי צריך לקבוע מהירות טיפה גבוהה יותר של הפלטפורמה. כרגע מהירות המחדל של המנוע היא 6.90 סיבובים לדקה. אולי צריך להעלות את זה ל-7 או משהו כזה. כמו שאמרתי, זה רק ל-EAA בשדה צר - עם שדה רחב שנותנת עינית בהגדלה בינונית, לא מרגישים בזה. בפלטפורמה החדשה יש טיפונת יותר רעידות מאשר בישנה, במיוחד בחצי הראשון של מחזור הפעולה. נאלצתי להקטין את זמני החשיפה של כל פריים ל-6 שניות בשביל לא לאבד יותר מדי פריימים. בפלטפורמה הישנה הגעתי די בקלות ל-10 או 16 שניות. שוב, זה רלוונטי רק ל-EAA. הרעידות הללו לא מורגשות כלל בויזואלי. אני חושש שזה נובע מאיזשהו חיכוך של המתקן שמחבר את המשטח העליון לבורג החלזוני. אולי צריך קצת לשייף אותו או משהו כזה. יכול להיות ששיוף כזה יקרה בצורה אוטומטית, אחרי כמה הפעלות של הפלטפורמה - וזה אולי גם מה שקרה אצלי בישנה. אני אנסה גם לחשוב על מכניקת חיבור יותר טובה. החיבור הנוכחי נועד במקור לאפשר החזרה ידנית קלה - מאחר וכרגע הפלטפורמה עם החזרה אוטומטית, אני אנסה לחשוב על איזשהו חיבור קבוע, שיהיה פחות רגיש לחיכוך ורעידות. יאללה - בא לי כבר לקחת את הפלטפורמה למדבר. כבר הרבה זמן לא עשיתי לילה של תצפית ויזואלית כמו שצריך.

סתם עדכון, בנושא החשוב של צריכת הספק. גיליתי שהפלטפורמה החדשה צורכת הספק הרבה יותר גבוה מאשר הקודמת. שמתי לב לזה כשראיתי שאחוזי הסוללה (הפלטפורמה מופעלת על ידי פאוור בנק 30000mAh של בזוס) יורדים בקצב כמעט כפול, וגם שהזרם שעליו הסוללה מדווחת גדול יותר (כמובן שההספק הוא פונקציה של המתח והזרם, לא רק הזרם). ההבדל מספיק גדול על מנת שיתעורר חשש שסוללה כזו בקושי תמשוך את הפלטפורמה תצפית של שתי לילות רצופים (שזו המטרה). בפלטפורמה הישנה אני מניח שהיה אפשר למשוך עם הסוללה הזו לפחות 3-4 לילות בלי בעיות. לצורך הבנת הבעיה ותיקונה ערכתי מחקר קטן, ולהלן המסקנות: 1. הגורם העיקרי לצריכת ההספק הגבוהה של הפלטפורמה החדשה הוא המנוע. אני מפעיל את שתי הפלטפורמות עם מנוע צעדים שקוראים לו NEMA 17 (המספר 17 זה למעשה הגודל שלו, 1.7 אינטש על 1.7 אינטש). אלו מנועים מאד פופולריים וזולים שמשתמשים בהם במדפסות תלת מימד ומכונות CNC. למרות שמדובר במנועים טיפה שונים בשתי הפלטפורמות, הממשק דרכו הם פועלים זהה, ואין לי בעיה להחליף את המנועים בין שתי הפלטפורמות פשוט ע"י חיבור המנוע השני לאותו מחבר (4 חוטים). בקיצור - גיליתי שהמנוע בפלטפורמה החדשה, למרות שהוא נראה יפה יותר, קטן יותר (יותר צר), פשוט מתחמם מאד וצורך הספק גבוה. הסיבה לכך היא אחד הפרמטרים של המנוע, שנקרא phase resistance. במנוע עם ההספק הנמוך הוא 2.6 אוהם, ובמנוע הבזבזני הוא מעל ל-4 אוהם. בקיצור - הזמנתי כבר מנוע זהה (כמעט) למנוע החסכוני יותר, וברגע שיגיע, אתקין אותו במקום הבזבזני. 2. הגורם המשני לצריכת ההספק הוא המרת המתח. את הפלטפורמה המקורית הזנתי ב-20 וולט (ע"י כבל PD ל-20 וולט שמתחבר לפאוור בנק), וממיר מתח הוריד את המתח הזה ל-12 וולט, שהזינו את הארדואינו. הסיבה לצורך ב-20 וולט היא הדרייבר שמפעיל את המנוע שאותו צריך להזין בלפחות 20 וולט (יכול לקבל עד 50 וולט). את הפלטפורמה החדשה רציתי שיהיה אפשר להזין ב-12 וולט - שזה מקור מתח שיותר קל להשיג, ותאורטית, אפשר גם לקבל אותו על ידי 8 סוללות אצבע, ולכן שמתי בה ממיר מתח שמעלה את ה-12 וולט ל-24 וולט, שמזין את הדרייבר. ובכן, גיליתי שני דברים - אחד, שהעלאת מתח מלווה בבזבוז הספק גבוה יותר מאשר הורדת מתח, ובנוסף, ברגע שהדרייבר מקבל מתח גבוה יותר, הוא נעשה בזבזני יותר. צריכת ההספק בפלטפורמה החדשה היתה כל כך גבוהה, שבנק של 8 סוללות אצבע לא הצליח לתת מספיק זרם בשביל להפעיל את הפלטפורמה (עם כבל PD ל-12 וולט מפאוור בנק של בזוס אין בעיה). לבעיה הזו יש שני פתרונות - אחד, לחזור לשיטת ההזנה המקורית (20 וולט), והשנייה, שאני מעדיף, לעבור לממיר מתח שמעלה מ-12 וולט ל-20 וולט. למזלי, היה לי במקרה (בין כל שאר השטויות שרכשתי מסין) ממיר מתח מתכוונן, כלומר, אחד כזה שאפשר ע"י סיבוב פוטנציומטר, לכוון איזה מתח יציאה הוא נותן. כיוונתי אותו ל-20 וולט בדיוק, והרכבתי אותו על הפלטפורמה הישנה (עם המנוע החסכוני). לסיכום הצלחתי להביא כרגע את הפלטפורמה הישנה למצב שצריכת הזרם שלה הוא 0.4 אמפר (לפי מד הסוללה) ב-12 וולט, שזה אומר הספק של 4.8 וואט, לעומת צריכת הספק של 0.1-0.2 אמפר ב-20 וולט או בין 2 עד 4 וואט מקודם (עם הזנה של 20 וולט) - זה אומנם קצת יותר, אבל היתרון הגדול הוא שהצלחתי גם להפעיל אותה עם 8 סוללות אצבע נטענות, כלומר, אפילו עם פחות מ-12 וולט, ונראה שהיא עובדת ככה יפה מאד. אני ממתין כרגע למשלוח של ממיר מתח אחר מ-12 וולט ל-20 וולט שאמור להיות בעל נצילות יותר טובה מזה שמצאתי, ואז יש סיכוי שהמצב רק ישתפר. רק להשוואה, הפלטפורמה החדשה, עם המרת המתח ל-24 וולט והמנוע הבזבזני לקחה זרם של בין 0.6 ל-0.7 אמפר ב-12 וולט, כלומר הספק של בין 7.2 ל-8.4 וואט. יכול להיות שהמספרים הללו טיפה מטעים (כי אני מסתמך על הדיווח הזרם של הפאוור בנק, שאולי הוא לא הכי מדוייק) - כי ההרגשה שלי שאחוזי הסוללה במצב הבזבזני ירדו הרבה יותר מהר מאשר יחס ההספק שמדדתי.

בשעה טובה סיימתי לבנות את הפלטפורמה המשוונית החמישית שלי, והיא אכן יצאה יותר טוב מכל הקודמות. עקיבה מעולה. יציבה מאד. נוחה לתפעול. החזרה אוטומטית, ומותאמת במיוחד למדינת ישראל (וגם דרום קליפורניה, טקסס, וכל מי שבאזור קו רוחב 32). הכנתי וידאו באנגלית (לטובת הצופים שאינם דוברי עברית) המסביר קצת על הפלטפורמה, ואני מפרסם בהדרגה (כי זה המון קבצים, ואני לא רוצה לעשות טעויות) את התוכניות המלאות של הפלטפורמה, ככה שכל אחד עם יכולות טכניות יוכל לבנות לעצמו כזו. אשמח לעזור ולייעץ לכל אחד שיהיה מעוניין לבנות. בנוסף גם פתחתי דיון ב-Cloudy nights על אותו הנושא. אז הנה הקישורים השונים התוכניות המלאות לבניית הפלטפורמה מתפרסמות כאן (כמו שאמרתי, בהדרגה, מדי יום אוסיף עוד עד שהכל יהיה כאן): https://www.thingiverse.com/thing:6541079 הדיון ב-CN נמצא כאן: https://www.cloudynights.com/topic/915233-my-equatorial-platform/?p=13337449 והסרטון שמסביר:

פנינה, מספר נקודות לפני שאת מקבלת החלטה: 1. עם סי סטאר תוכלי לצלם גרמי שמיים רחוקים (ערפיליות, גלקסיות, צבירי כוכבים), בקלות רבה. כל מה שתצטרכי לעשות זה להניח אותו תחת השמיים, להדליק אותו, ותוך מספר דקות הוא יתחיל לצלם לך מה שתרצי, גם ממקומות עם הרבה זיהום אור (מרכז גוש דן). 2. עם טלסקופ ויזואלי (אם תקני את אחד המומלצים), בשלב ראשון, תוכלי לראות מהעיר את הירח, שנראה מדהים דרך הטלסקופ, וגם כוכבי לכת, וזה ממש נחמד. רק שעונת כוכבי הלכת כמעט מסתיימת עכשיו (עוד ניתן לראות את צדק בימים אלו). כפי שנאמר, עם הסיסטאר, החוויה של צפיה בירח ובכוכבי הלכת הרבה פחות מרשימה. 3. עם טלסקופ ויזואלי, לא תוכלי לראות גרמי שמיים עמוקים מהעיר, ותצטרכי לנסוע לאזורים עם פחות זיהום אור, וגם תראי פחות יפה וברור מאשר עם הסיסטאר. בנוסף, בתור מתחילה, יהיה לך קשה, או יותר מאתגר, למצוא את אותם אובייקטים שניתנים לצפייה ויזואלית. יש כמובן אפליקציות שמאד עוזרות בכך, אבל עדיין, אין מה להשוות לנוחות ולקלות בה הסיסטאר פשוט מגיע לאובייקט ומצלם אותו. בקיצור - הכל תלוי באיך את רוצה לחוות את השמיים, וההעדפות הפרטיות שלך. יש מי שמכשיר אוטומטי לחלוטין כמו הסיסטאר טיפה מרתיע אותו, כי זה "לא הדבר האמיתי", ויש מי שמתלהב מאד מהמכשיר הזה (אגב, הוא מקבל ביקורות מהללות - זה באמת מכשיר מאד מאד מוצלח). יש אנשים שיותר מתחברים לצפיה הויזואלית, להרגשה שהם רואים בעצמם, דרך העיניים, את השמיים, ויש שיותר מתלהבים מצילום השמיים - ויש שאוהבים את שניהם. בכל מקרה - אני חושב שההחלטה לרכוש סיסטאר בתור התחלה לתחביב האסטרונומיה היא החלטה מצויינת, ובתנאי שאת מודעת ליתרונות (קלות השימוש, תמונות מרהיבות) והחסרונות (צפייה מוגבלת בכוכבי לכת, צפייה דרך מסך) שלו.

מנסיון - M81 ו-M82 יחסית קל לראות. אני מצליח לראות אותם עם 6 אינטש מהבית, שזה בורטל 6-7. כשהיינו לפני שבוע ביער עופר בתצפית EAA (כלומר, עם עיניים שלא מורגלות בחושך), הצלחנו גם לראות אותם. את שלישיית ליאו היה לי מאד קשה לראות, כנראה מאותה הסיבה. אני זוכר שהייתי פעם בתצפית ביער עופר בה ראיתי את השלישייה בקלות.

טל, אז ממה שאני מבין שאתה אומר - לפחות בסלסטרון - יש צורך לבצע את תהליך האיפוס. ההרגשה שלי שבמיד זה לא נחוץ ואני אסביר. במיד יש אפשרות לשפר את דיוק העקיבה דרך השלט בצורה דומה למה שאפשר לעשות בסלסטרון דרך התוכנה - כלומר להוסיף עוד נקודות סנכרון. עם השלט זה נעשה על ידי לחיצה ארוכה על מקש ה-ENTER, ואז אישור, כשעושים את זה, שומעים מהשלט צפצוף שמאשר שהנעילה הזו התבצעה. כל נעילה כזו משפרת את העקיבה ודיוק ה-GOTO. בסלסטרון, דרך השלט אפשר לאפס רק על שני כוכבים - אם רוצים - אפשר דרך השלט להחליף את אחד הכוכבים שמשמשים לאיפוס בכוכב אחר. דרך התוכנה שלהם, CPWI, אפשר באמת להוסיף הרבה נקודות איפוס. עכשיו - כשאני מבצע עם Sharpcap פעולה של Plate solving על אובייקט בחצובה של המיד, אני תמיד שומע בדיוק את אותו סוג של צפצוף, כאילו החצובה מאשרת לי נעילה. מעשית, ניסיתי לעשות את זה באמת בחצובה של המיד בפעם האחרונה שהשתמשתי בה, לא ביצעתי בכלל איפוס, אלא פשוט מנקודת ההתחלה, שלחתי אותה לשני כוכבים שונים, ביצעתי Plate solving דרך Sharpcap, ואחר כך לא הרגשתי שהעקיבה וה-GOTO שלה היו פחות טובים מאשר כשעשיתי את תהליך האיפוס דרך השלט (על התוכנה של מיד אני לא רוצה להרחיב, היא מיושנת, לא נוחה, ולא עובדת עם Sharpcap ו-ASCOM - למעשה יש דרייבר אחר לחצובות מיד שעובד עם ASCOM).

יש לי שתי חצובות אלט-אז רובוטיות. אחת SLT של סלסטרון, ואחת של מיד - עם שלט AudioStar. כשאני עובד עם עיניות, לכל חצובה יש את הדרך שלה לאיפוס, אבל בסוף זה מסתכם בנעילה על שני כוכבים, ושהחצובה מודיעה לך שהאיפוס הושלם בהצלחה (Alignment succesfull). בסלסטרון יש גם אפשרות לבצע איפוס כזה כאשר שולטים על החצובה דרך המחשב עם התוכנה שלהם, CPWI. כשאני מחבר לטלסקופ מצלמה, ומקשר בין Sharpcap לחצובה (ככה שהוא מצליח לשלוט עליה), אני יכול לבצע Plate solving ב-Sharpcap, ואחרי Plate solving, למעשה, החצובה "מתאפסת" על הנקודה. ועכשיו לשאלה שלי: האם יש טעם בכלל לעבור על תהליך האיפוס דרך השלטים (או בסלסטרון דרך התוכנה שלהם)? אולי מספיק פשוט לכוון את החצובה לצפון, לנוע לעבר שניים שלושה כוכבים, לבצע את התיקון והאיפוס עם ה-Plate solving של Sharpcap וזהו. האם יכול להיות שזה מספיק מבחינת החצובה והעקיבה תהיה לא פחות טובה? זה פשוט חוסך הרבה התעסקות. ניסיתי את זה בחצובה של מיד, פשוט לא ביצעתי דרך השלט את תהליך האיפוס, וראיתי שהעקיבה היתה די סבירה.

לאחר שהחצובה הרובוטית שלי התקלקלה, וגיליתי שהתיקון שלה או יקר מאד או לא פשוט בכלל, @Gal Golan פנה אלי עם הצעה אי אפשר היה לסרב לה. הוא מצא ביד 2 טלסקופ ישן של Meade LT 8, כמו בתמונה הזו: והציע לי לקחת את החצובה, ושהוא ייקח את הטלסקופ (אותו הוא מתכנן לעלות על חצובת AM5). המחיר היה כזה שבאמת אי אפשר היה לסרב להצעה הזו. יש רק בעיה קטנה - אם תביטו בתמונה, הטלסקופ הזה מגיע משודך לחצובה בצורה בלתי ניתנת להפרדה (בקלות). וככה הגיעה אלי בשבת האחרונה חצובה בלי דרך נורמלית להעלות עליה את הטלסקופים שלי. אז מה עושים? דבר ראשון, רק בשביל לבדוק שהיא תקינה ועובדת, חיברתי לה את ה-SCT הקטן שלי עם אזיקונים. האמת - הצלחתי לראות שהחצובה תקינה ככה ואפילו לעשות קצת EAA - אבל זה לא פתרון. הפתרון הוא כמובן להצמיד לחצובה מחבר דובטייל נורמלי. למזלי, גל גם נתן לי אחד כזה שלא היה לו שימוש עבורו. (מצטער על איכות התמונה. את זה צילמתי בשביל לשלוח למישהו שיראה מה זה. כשהטלסקופ עוד לא יצא מהאוטו שלי) את לוח המתכת הגדול שהחזיק את ה-SCT המקורי פירקתי. ונשארתי עם הציר של החצובה ו-3 ברגים... ועכשיו השאלה - איך מחברים את מחבר הדובטייל הזה, שיש לו 4 חורים ל-3 הברגים הללו? והתשובה - מתכננים ומדפיסים מתאם בתלת מימד. את התכנון עשיתי עם תוכנת Onshape החינמית שעובדת online. היא מומלצת ביותר, ויש לה גם הרבה מדריכים טובים ב-Youtube, שאני למדתי מהם. לאחר שני איטרציות ראשוניות, שנועדו רק לראות שמיקמתי את החורים של כל הברגים במיקום המדוייק, הגעתי לתכנון הבא: רואים כאן את שני הצדדים של המתאים. בגלל מיקומי הברגים נאלצתי למקם את ציר הסיבוב של החצובה לא בדיוק במרכז המתאם, אבל זה לא אמור להפריע. מי שמעוניין, יכול לראות את התכנון המלא כאן: https://cad.onshape.com/documents/2da0423542ebfeba1fd085fc/w/a9a94024425f6a7bbbd43369/e/d25b4b9abbbfd0bcb8bfc495?renderMode=0&uiState=65af73c1f7b0160ebed1d2b6 הדפסתי את המתאם עם צפיפות גבוהה, ככה שיהיה מספיק חזק, וזה מה שקיבלתי מייד אחרי שההדפסה הסתיימה: הצד שמתחבר למחבר הדובטייל: הצד שמתחבר לציר החצובה (כרגיל יצא לי חור טיפה קטן מדי, ושייפתי אותו במקום להדפיס מחדש - בתכנון ששלחתי את הקישור אליו החור כבר מוגדל): אחרי החיבור לחצובה: ואחרי הרכבת המחבר על המתאם: ובסוף, סוף סוף, עם הטלסקופ WO שלי: ועכשיו - רק לחכות שהגשם והעננים יעברו...

אני חושב שאם תעבוד עם שארפקפ (ואני יודע שאין לך מחשב חלונות), תוכל להתגבר בקלות על בעיות חוסר הדיוק בעזרת ביצוע Plate Solving ותיקון אוטומטי ששארפקפ יודע לעשות.

לפני כיומיים הגיע לידי הטלסקופ החדש (והרביעי) שלי, William Optics Zenithstar 70ED, שאותו קניתי יד שנייה, באדיבותו של @Guy, שויתר עליו, כנראה בגלל חוסר מקום בארון הטלסקופים שלו. וויליאם אופטיקס מייצרים את הדגם הזה כבר הרבה זמן, ובכל כמה שנים מוציאים מודל חדש שלו. נדמה לי ששלי הוא מודל 2009. מדובר על שובר אור איכותי, עם מפתח 70 מ"מ ואורך מוקד 420 מ"מ (F6), כאשר עדשות ה-ED שלו (כנראה FPL51, אני לא בטוח), מקטינות מאד את האברציה הכרומטית שכל שוברי האור נאבקים בה. פוקוסר ה-2 אינטש 2 מהירויות שלו הוא ממש תענוג. כבר ביום בו קיבלתי אותו, חיברתי לו זמנית עם אזיקון פיינדר נקודה אדומה (לא לדאוג - אסדר חיבור קבוע בהמשך), והעלתי אותו על חצובה פשוטה, להרגיש קצת את הטלסקופ ויזואלית. בין העננים הצלחתי לראות קצת את צדק, ועם עינית איכותית של 4.7 מ"מ (הגדלה X90) ראיתי יפה מאד את חגורות העננים שעליו. כפי שציפיתי, כמעט ללא אברציה כרומטית. אתמול, למרות התחזית לשמיים מעוננים, הערב התחיל בלי עננים. חיברתי את הטלסקופ לחצובה הרובוטית שלי, סלסטרון Nextstar SLT, ונראה לי שנולד כאן צמד מנצח. המצלמה שלי היא מצלמה פלנטרית איכותית SVBONY SV705C, עם חיישן של 8 מגה פיקסל, בגודל של בערך 11 על 6 מ"מ (2.9 מיקרון לפיקסל). את כל הצילומים ערכתי עם חשיפות של 16 שניות לפריים. במוד אלט-אז אפשר אולי למשוך קצת יותר, אבל לאור התוצאות, נראה לי שזה מספיק. האובייקט הראשון שכיוונתי אליו היתה ערפילית הכוכב הבוער - Flaming Star Nebula, IC405. מדובר גם על אובייקט קשה לתצפית, וגם היא עדיין היתה נמוכה למדי. זו התמונה שקיבלתי (כפי שהופיעה על המסך, ללא עיבוד נוסף), אחרי כמעט 14 דקות: רואים היטב את הסיבוב שנוצר בשל העקיבה במוד אלט-אז. מה שעוד ראיתי מייד זה שלא מבחינים בכלל בתופעות האברציה הכרומטית שמנפחת את הכוכבים בצילום דרך טלסקופ אכרומט רגיל. תופעה נוספת שרואים כאן, ובשאר התמונות, זו קומה קלה שמופיעה מצד ימין של התמונה. באמת לא נורא. מעניין שזה רק בצד אחד. מכאן עברתי לגלקסיה הנהדרת NGC 891, עליה השקעתי 12 דקות. כאן כבר התחלתי להנות יותר. ניתן לראות מצד שמאל שלה יפה גם את הגלקסיה NGC898, ויש עוד כמה גלקסיות בתמונה. בגלל שרציתי לראות באמת את איכות התמונה מבחינת איך הכוכבים יוצאים, הלכתי עכשיו לצביר הפתוח M38. עליו ישבתי כמעט 20 דקות. זו התמונה שלו כפי שקיבלתי אותה במסך בזמן התצפית: וזו אותה תמונה, אחרי עיבוד עם סיריל וגימפ משמאל ל-M38 זהו הצביר NGC1907. לאחר הפסקה של כשעה, בשל עננים, עברתי לגלקסיה נוספת, NGC 2403. אותה צילמתי לאורך קצת מעל ל-14 דקות: היא באמת אובייקט שראוי לצלם עם אורך מוקד גדול יותר (מה שכבר עשיתי עם ה-SCT שלי), אבל היא יפה גם ככה, עם כל הכוכבים מסביב. מה שבאמת עניין אותי היתה ערפילית ראש הסוס והלהבה, אבל גם בגלל העננים, וגם בגלל עץ שהסתיר לי אותה, עברתי זמנית לערפילית הרוזטה, C49. רק 8 דקות במצטבר (יותר בגלל איבוד פריימים בגלל העננים), אבל איזה יופי של פרטים עדינים אפשר לראות בערפילית הזו. היא כל כך גדולה, שהיא לא נכנסת לי ברוחב השדה שאני מקבל עם המצלמה והטלסקופ. ולקינוח, מה שחיכיתי לו כל הערב - ראש הסוס והלהבה. ככה זה נראה על המסך בזמן אמת אחרי 12 דקות (רציתי יותר, אבל העננים עצרו אותי) וככה אחרי עיבוד של קובץ ה-FITS עם סיריל וגימפ: אני ממש מרוצה מהטלסקופ הזה. אני חושב שזה הטלסקופ האיכותי ביותר שיש ברשותי. אמשיך לחקור למה יש טיפה קומה דוקא בצד ימין. אולי בעתיד אקנה לו רדוסר ופלטנר, שיטפל בבעיה הזו, וגם יגדיל לי את רוחב השדה. אני מתכנן עוד לטפל בו יפה. נדפיס לו מסיכת בכרטינוב ייעודית (השתמשתי כאן במסיכה שהכנתי לאכרומט 70 מ"מ, שיושבת עליו ככה ככה). נסדר לו פילטר אור לבן לשמש. נתקין עליו פיינדר נקודה אדומה בצורה קבועה וטובה, ואולי גם נשיג לו איזה ראש חצובה נורמלי, לצורך תצפיות ויזואליות. לאט לאט. יש מה לעשות.

אתמול חזרתי לעשות קצת EAA עם הדובסוני שלי על הפלטפורמה, אחרי הרבה זמן שזנחתי את הנושא הזה. למרות ירח מלא, הצלחתי להגיע לחשיפות של 16 שניות ויותר לפריים, אחרי איפוס הפלטפורמה בשיטת אסטרוהופר. להלן שתי תמונות של גלקסיות העבם, NGC 2683, וגלקסיית המערבולת, M51, שצילמתי אתמול בלילה והיום לפנות בוקר. תחת ירח מלא, בלי לקחת דארקים ופלאטים. יותר עניין אותי נושא העקיבה של הפלטפורמה. המסקנות שלי מהלילה הן: 1. יציבות העקיבה טובה למדי. ב-16 שניות לפריים כמעט ולא איבדתי פריימים. ב-20 שניות לפריים היו קצת איבודים, בעיקר לקראת סוף התנועה של הפלטפורמה. 2. מהירות תנועת המנוע של הפלטפורמה, שקבעתי אותה ל-6.9RPM - יש סיכוי שהיא לא מדוייקת לגמרי, וייתכן שצריך טיפה להגביר אותה. 3. רזולוציית השליטה על מהירות הסיבוב, שהיא כרגע 0.1RPM (כלומר, כל לחיצה על הכפתור שמעלה או מוריד את המהירות משנה אותה ב-0.1) כנראה גסה מדי, ואני צריך לשנות את התוכנה (די קל) על מנת לאפשר רזולוציה עדינה יותר. את המסקנה שהמהירות לא מדוייקת ויש ולשפר את הרוזולציה אני מסיק מגראף הדריפט של הצילום: שימו לב לנקודה שסימנתי בחץ אדום, ברגע הזה העלתי את מהירות הסיבוב של המנוע מ-6.9RPM ל-7.0RPM (לחיצה אחת על כפתור העלאת המהירות) - אם הייתי יכול להעלות את המהירות ל-6.95RPM, יש סיכוי גבוה שהדריפט היה נעצר כמעט לחלוטין. אנסה לעשות חישוב מדוייק מה היא מהירות הסיבוב הנכונה מבחינה תאורטית של המנוע. אני חוזר קצת ללימודי הגאומטריה בתיכון: יחס הסיבוב של הבורג החלזוני לסיבובי המנוע נקבע מיחס גלגלי השיניים שעליהם, שעומד אצלי על 12:30, כלומר, כאשר המנוע מסתובב במהירות סיבוב של M (ב-RPM), הבורג החלזוני מסתובב במהירות של 12/30*M סיבובים בדקה (RPM). כל סיבוב שלם של הבורג החלזוני מקדם את הפלטפורמה במילימטר אחד (זהו הליד של הבורג). ולכן, מהירות התנועה של הפלטפורמה עומדת על M*12/30 מיליטמרים בדקה. רדיוס הסיבוב של הקשת הגדולה, לפי האקסל הוא 628 מ"מ, לפי התכנון, אבל הבורג דוחף אותה בקו ישר, ולכן מהירות הסיבוב של הפלטפורמה משתנה קצת בקצוות בהשוואה למרכז - אבל בשלב ראשון, לצורך פשטות החישובים, אני מניח שמהירות התנועה של המנוע היא מהירות התנועה הקווית של התנועה במעגל בקוטר 628 מ"מ. לפי מה שאני זוכר מהתיכון, המהירות הזויתית שהפלטפורמה נעה בה היא המהירות הקווית חלקי הרדיוס, בראדיאנים לדקה, כלומר במקרה שלנו היא M*12/30/628 . לצורך נוחות אני ממיר את המספר הזה למעלות, כלומר מכפיל אותו ב-360 ומחלק ב-2 פאי. אם נעשה את כל המכפלות והחילוקים נקבל בסוף M*0.03649. נכון להיום, מהירות סיבוב המנוע שלי M=6.9 ולכן קיבלתי בסוף 0.2518 מעלות לדקה. המהירות שאנחנו מעוניינים לקבל היא כמובן 360 מעלות ב-23 שעות ו-56 דקות. או 360 מעלות ב-1436 דקות, שזה 0.2507 מעלות בדקה. לפי החישוב התאורטי שלי, נראה שהמנוע דוקא עובד טיפה מהר מדי, בעוד תצפית ה-EAA שלי הראתה כאילו הוא עובד לאט מדי - אם אני לוקח בחשבון את חוסר הדיוק בין התנועה הקווית של הבורג לתנועה המעגלית של הפלטפורמה אז בקצוות ההבדל צריך להיות קוסינוס הזווית המקסימלית, שהיא בערך 7.5 מעלות - זה מוריד לי את המהירות הזוויתית ל-0.2496. אכן טיפונת נמוך מ-0.2507 שנדרש. מצד שני - במרכז נראה שהמהירות טיפה גבוהה מדי. עכשיו יש לי שתי אפשרויות - להסתפק בזה, או לנסות לשנות את התוכנה של הארדואינו, ככה שברגע שהפלטפורמה תתחיל לנוע מנקודת ההתחלה, המהירות שלה תשתנה, תתחיל קצת יותר מהר, תאט לקראת המרכז, ותעלה מחדש לקראת הסוף - וכך נוכל לשמור על מהירות זוויתית קבועה לאורך כל המסלול. אם אני לוקח את המהירויות הנ"ל ומתרגם אותם ל-RPM של המנוע לפי הנוסחא, אז במרכז הפלטפורמה, אז התנועה הקווית של הבורג מתלכדת עם המהירות הזוויתית הנכונה, המנוע צריך להסתובב במהירות 6.87RPM - שזה ממש קרוב למהירות הנוכחית (6.9), ואילו בתחילת ובסוף המסלול, הוא צריך להסתובב במהירות 6.93RPM.

@Guy - הרגשתי משהו כזה כשתצפתתי איתו טרסטריאלית, כשנכנס המון אור. זה לא היה מורגש במיוחד, ושמתי לב לזה, כי חיפשתי את התופעה הזו בכח. בתצפית עצמה בלילה, או בצילום, לא.

יש לי איזו מצלמה ממש ממש בסיסית שאין לי מה לעשות איתה. אפשר לצלם איתה כוכבי לכת וירח, לא יותר. אם תקנה את הטלקסופ, אתה מוזמן לקחת אותה, ולשחק איתה קצת. אם זה ימצא חן בעיניך, אני מניח שמתישהו תקנה מצלמה יותר טובה.

זהו. אני שמח לבשר שפלטפורמה גרסה 2.0 מוכנה ועובדת היטב. היה לי מאד נחמד לכתוב ולשחק עם הקוד של הארדואינו שמפעיל אותה. הוידאו הבא מסביר בקווים כלליים את ההבדלים בין הגרסה המקורית של הפלטפורמה לגרסה החדשה:

הדגמה של פעולת מנוע סטפר עבור גרסה 2.0 של הפלטפורמה. נראה לי שהקוד של הארדואינו כמעט מוכן

אם המחשב הנייד יכול להטען דרך usb-c, אפשר להשיג power bank תומך PD של 65W, ואז הוא יוכל להטעין את המחשב. יש ל-Baseus בנקים טובים. חפש אחד עם לפחות 30000mAh. את המאונט, אפשר להזין בצורה דומה, יש כבלים יעודיים מ-USB-C ל-12V, שברגע שמחברים אותם לבנק תומך PD (כאן מספיק בנק של 22.5W), הכבלים הללו יודעים להוציא 12V. כמובן שתצטרך בנק אחד לזה ובנק אחד לזה. אני חושב שזה הפתרון הכי פשוט וזול.