לאחר שהחצובה הרובוטית שלי התקלקלה, וגיליתי שהתיקון שלה או יקר מאד או לא פשוט בכלל, @Gal Golan פנה אלי עם הצעה אי אפשר היה לסרב לה.
הוא מצא ביד 2 טלסקופ ישן של Meade LT 8, כמו בתמונה הזו:
והציע לי לקחת את החצובה, ושהוא ייקח את הטלסקופ (אותו הוא מתכנן לעלות על חצובת AM5). המחיר היה כזה שבאמת אי אפשר היה לסרב להצעה הזו.
יש רק בעיה קטנה - אם תביטו בתמונה, הטלסקופ הזה מגיע משודך לחצובה בצורה בלתי ניתנת להפרדה (בקלות).
וככה הגיעה אלי בשבת האחרונה חצובה בלי דרך נורמלית להעלות
לפני כיומיים הגיע לידי הטלסקופ החדש (והרביעי) שלי, William Optics Zenithstar 70ED, שאותו קניתי יד שנייה, באדיבותו של @Guy, שויתר עליו, כנראה בגלל חוסר מקום בארון הטלסקופים שלו.
וויליאם אופטיקס מייצרים את הדגם הזה כבר הרבה זמן, ובכל כמה שנים מוציאים מודל חדש שלו. נדמה לי ששלי הוא מודל 2009.
מדובר על שובר אור איכותי, עם מפתח 70 מ"מ ואורך מוקד 420 מ"מ (F6), כאשר עדשות ה-ED שלו (כנראה FPL51, אני לא בטוח), מקטינות מאד את האברציה הכרומטית שכל שוברי האור נאבקים בה. פוקוסר ה-2 אינטש 2 מהירויות של
צדק נחשב בעיני ככוכב הלכת היפה ביותר לצילום (כן, יותר משבתאי). מאז ומעולם הייתי מרותק ממנו, והשינויים שרואים בו דרך הטלסקופ.
מאז שקניתי את הטלסקופ שלי, אוריון SkyQuest 6XT plus - דובסוני של 6 אינטש עם אורך מוקד 1200 מ"מ - F8, נהניתי לצפות דרכו בצדק, וכמובן גם לצלם אותו.
הקולג' הבא מתאר את ההתפתחות של צילומי צדק שלי שנעשו כולם דרך אותו הטלסקופ. הסדר הכרונולגי של הצילומים הוא משמאל לימין ומלמעלה למטה.
מקרא
1. (שמאלי עליון) - צילום דרך הטלפון, פריים בודד, כאשר הטלפון מוח
בערב יום שישי האחרון, גם עקב תנאי מזג אוויר פחות טובים בדרום הארץ, נפגשנו מספר תצפיתנים ובני משפחתם לתצפית קיצית ברמת הגולן. הגענו מכל קצוות הארץ, מהקריות, ועד לאזור מרכז הארץ.
התחזית דיברה על לילה חמים, של 23 מעלות, ללא רוח או אובך, והצפי היה לתנאים טובים מאד.
@Guy כרגיל היה הראשון בשטח, ודיווח על קרוואן חשוד שחונה לו במקום התצפית, עם שתי מכוניות לצידו. חשוד, מאחר ואנחנו ממש לא רוצים איתנו בתצפית עוד משתתפים לא קרואים שלא מקפידים על משמעת חושך. מאחר ולא היה איש בקרוואן, וכבר היה מאוחר
ביום רביעי, 17 במאי, נפגשתי עם @givoly בבית בשדה אליעזר.
לטל יש שם מרפסת שצופה דרומה, בבורטל 5 אמיתי, וקבענו לעשות לילה של EAA ותצפיות ויזואליות בתנאי לוקסוס. עם חשמל, בירות מהמקרר, ושירותים צמודים (בכל אופן - בירות).
אני הגעתי עם הדובסוני הותיק שלי, 6 אינטש, F8, אותו הנחנו על הפלטרפומה המשוונית שבניתי לטל. טל השתמש בעיקר בניוטוני 6 אינטש F5 על חצובה משוונית רובוטית עם גיידינג, ועוד כמה טלסקופים, ככה, כמו שהוא אוהב (טל - אני מקווה שתפרט בתגובה).
התחזית בישרה שמיים צלולים ונקיים לא
לפני כמעט שנה שלמה התחלתי במסע לצורך בנייה של פלטפורמה משוונית. אפשר לקרוא עליו כאן:
אחרי הרבה דיונים, חישובים, לימוד של תוכנות, רעיונות טובים ורעים, עזרה מחברים, עם הפסקות בגלל בעיות שונות, נסיעות לחול ובכלל החיים עצמם, היום, סוף סוף, הגעתי (כמעט) לסוף המסע.
הנה התוצאה:
עשיתי אתמול איזה ניסוי עם מצלמת הסביבוני SV105 שלי.
אחת הבעיות שמטרידות אותי היא קצב הפריימים שאני מסוגל להגיע אליו עם המצלמה. לפי המפרט, היא אמורה לצלם בקצב של 30 פריימים לשנייה, אבל כשאני מצלם ברזולוציה מלאה, 1920 על 1080, בדרך כלל אני מצליח להוציא ממנה חצי מזה, בסביבות 15FPS.
לדוגמא, התמונה המוצלחת ביותר שלי של שבתאי, שעשיתי לא מזמן, דרשה צילום של 10 דקות, בהם הצלחתי לצבור כ-8000 פריימים. כלומר, קצב ממוצע של 13.3 פריימים לשנייה. בגלל קצב הסיבוב המהיר של שבתאי, ובעיקר של צדק, ההמלצה
אחרי שדיברנו על זה כבר הרבה זמן, סוף סוף הסתדר לי וליונתן לערוך מפגש חברי בחצר הבית של הוריו בבנימינה (שם בילה את חג הסוכות).
להורים של יונתן יש שם חצר נהדרת שממש מזמינה לתצפיות כוכבים.
מטרת המפגש (הקצר) הוגדרה על ידנו לצורך צילום פלנטרי, בעיקר של צדק. והשוואה בין מצלמת ZWO של יותנן ל-SVBONY SV105 שלי.
היה אתמול לילה בהיר, נעים וקריר, עם יציבות בינונית, וירח מלא.
יונתן הרכיב את הסלסטרון "9.25 שלו על החצובה הרובוטית AZ שלו, ובזריזות כייל אותה לפני כוכבי משולש הקיץ וכוכבי הלכת. הו
ביום שישי האחרון, 29 ביולי, ירדתי עם אישתי, שניים משלושת ילדי, ומשפחות שני אחים שלי לתצפית כוכבים בדרום.
לא הייתי לבד. בליל קיץ חמים זה הגיעו המונים לתצפיות כוכבים בכל רחבי הארץ, ויחד איתם גם בני משפחות רבים של חברי הפורום.
היתה חוויה מרגשת לראות את המשפחות של החברים, ולהכיר את הנפשות מאחורי הסיפורים והפוסטים. במהלך הלילה היו גם תנאים טובים למדי לתצפית, בה הספקתי לצפות במספר אובייקטים רבים, בטלסקופ שלי, בטלסקופים של החברים, במשקפת, וגם... בעיניים.
אני מניח (ומקווה) שע
הירח של חודש יולי נקרא ירח האייל, שם זה פחות מוכר בעברית. זהו תרגום ל-Buck Moon.
כל אחד מהירחים המלאים של השנה קיבל שם אחר, בדרך כלל הקשור לתאריך. ירח האייל נקרא כך משום שקרני האייל האמריקאי, הקרוי גם Buck (או במבי) מגיעים בחודש זה לשיא תפארתם. קרניהם של הזכרים גדלות מחדש מדי שנה. הקרניים מתחילות לגדול לקראת סוף האביב. לאחר עונת הרבייה מסוף דצמבר ועד פברואר נושרות הקרניים.
השנה ירח האייל, שזרח ב-13 ביולי (אתמול), היה הירח המלא הגדול ביותר של השנה (Supermoon).
אתמול, כשזכיתי לראות
