2 comments
כבר יותר מדי זמן שלא יצא לי לבלות לילה שלם בתצפית מדברית. מזג האוויר, אילוצים אישיים, ומגוון סיבות נוספות לא איפשרו לי להגיע לתצפיות כאלו שהתקיימו במולדי הירח הקודמים.
אחרי שכבר תכננתי, והתכוננתי לנסוע לתצפית כזו ביום שישי האחרון, הגיעה שוב תחזית מזג אוויר בעייתית, ואיתה ההחלטה לדחות שוב את הנסיעה הארוכה (בין 3.5 ל-4 שעות מזכרון יעקב), בעוד שבוע.
מולד הירח יצא הפעם בדיוק באמצע השבוע, אתמול, ב-7 במאי, מה שאיפשר לצאת לתצפית כזו בשני סופי שבוע רצופים. אבל שוב, ככל שהימים חלפו, התחיל להסתמן שבסוף השבוע הקרוב גם לא יהיו תנאים נאותים לתצפית, ולמעשה, היום הכמעט יחידי שיהיה אפשרי בו לתצפת נפל בדיוק על יום המולד, יום שלישי, באמצע השבוע.
בנוסף לכך, @Neil Folberg הודיע שהוא מתכוון לצאת ליומיים שלושה של תצפיות במדבר, והזמין את כולם להצטרף אליו. כשאני יודע שלפחות נח יהיה איתי בתצפית, החלטתי שזה עכשיו או אף פעם, אירגנתי לעצמי יום חופש מעבודה, ואתמול, בשעה שלוש אחר הצהריים, יצאתי לדרך הארוכה דרומה.
בכפר דניאל הצטרף אלי לאוטו טל עזרא, וגם @Ilan Shapira הודיע שיצליח להגיע, וככה, נפגשנו ארבעתנו בקמפינג המדברי בו תכננו להעביר את התצפית. זהו איננו המקום הרגיל בו אנו רגילים לערוך תצפיות, בשל החשש ממבקרים אחרים בקמפינג, שלא מקפידים על משמעת חושך, ויכולים לסנוור ולהפריע לתצפית. אם זאת, בגלל שמדובר על אמצע השבוע, הימרנו שלא יהיו יותר מדי הפרעות, וששווה לנסות מקום חדש (לפחות לחלק מאיתנו), שיש בו שירותים, מים זורמים ומחסה חלקי מהרוח המדברית הקרה.
בתמונה - שלושה יחמורים שפגשנו בדרך לקמפינג
בקמפינג עצמו, לשמחתנו היו רק שתי קבוצות קטנות של מבקרים, שהסברנו להם מה זו תצפית, כמה חשוב שלא לסנוור ולהדליק לידנו אורות, וכמובן שהזמנו אותם לבוא ולצפות דרך הטלסקופים שלנו. אני חייב לציין שלמרות הפרעות קלות פה ושם, הם התנהגו למופת ונהנו לקבל מאיתנו הסברים על השמיים, ולצפות דרך הציוד שלנו בשמיים.
התארגנו בשתי נקודות סמוכות מאד זו לזו - נקודה אחת לציוד הצילום, שם אילן, טל ואני העמדנו ציוד צילום, ונקודה שנייה לתצפית ויזואלית, קרובה, אבל מספיק רחוקה שהאורות של ציוד הצילום לא יפריעו לנו שם. שם נח הרים את הדובסוני 10 אינטש הנהדר שלו, אני שמתי שם את הדובסוני 6 אינטש שלי על הפלטפורמה המשוונית, וגם שובר אור קטן של טל על חצובה ידנית עם המאונט של סבוני.
קצת אחרי השקיעה, נכנסו פתאום שתי מכוניות למתחם, אבל החשש שלנו לקבוצה של מבקרים שיפריעו לתצפית מייד הופרכה, והפכה להפתעה משמחת, כשמואפק, הצלם מהגליל, יצא מאחת המכוניות, והתברר לנו שגם הם באו לצלם ולצפות בכוכבים. הם התמקמו סמוך אלינו באחד ממחסות הרוח של הקמפינג. לשמחתי, הם הביאו איתם גם סיסטאר אחד, וככה זכיתי לראות לראשונה את הפלא (או הצעצוע, תלוי מה אתם חושבים עליו) בפעולה.
בתמונה - מחסה הרוח בו התמקם מואפק.
מאחר והגענו יחסית מאוחר, עם השקיעה, ניסינו כולנו להתארגן ולהקים את הציודים מהר. ככל שהלילה העמיק, התחלנו להבין שזכינו בלילה נפלא. ממש מהסרטים. השמיים הלכו והתמלאו בכוכבים, ממש עד לאופק. אפילו גרגר של אובך לא הורגש. בתחילת הערב נשבה לה רוח קלה, שהלכה ונחלשה עד שנעלמה לגמרי והשאירה אותנו רק עם קור המדבר, אליו היינו מוכנים טוב, עם ביגוד מתאים.
בתחילת הערב, כיוונתי את ציוד הצילום הפשוט שלי, שובר אור קטן על חצובת אלט-אז, לעבר שלישיית לאו, ועוד לפני חושך אסטרונומי כבר יכולתי לראות בקלות בעינית את הצביר הכדורי היפה, M3, ואחרי חושך אסטרונומי, צפיתי גם ב-M51 ו-M101 - שתי הגלקסיות הנהדרות שליד יצול העגלה הגדולה. עם ה-6 אינטש שלי יכולתי לראות החיבור של שתי הגלקסיות של M51 והנלווה אליה. M101 נראתה יותר כמו כתם - היא יותר קשה לתצפית. בטח עם 6 אינטש. די מוקדם בערב, צביר הרקולס, M13, זרח, וצפיתי גם בצביר הנהדר הזה - אבל זה היה רק הקדמה לצביר הצבירים, הענק מקנטאור - אומגה.
בשעה עשר וחצי, אומגה מקנטאור הגיע כבר קרוב לגובהו המירבי, קרוב ל-12 מעלות. 12 מעלות זהו גובה בעייתי מאד לתצפית. הרבה פעמים מספיק רק טיפונת אובך בשביל שלא יהיה ניתן לראות הרבה בגבהים כאלו.
בלילה הזה, האופק היה צלול ונקי כמעט מגובה אפס. כולנו העברנו את ציוד הצילום והתצפית לעברו, ולעבר הגלקסיה הנהדרת שטיפה גבוהה ממנו, A מקנטאור, שגם היא קשה לצפיה בגובה מירבי של 16 מעלות.
עד ללילה זה, יצא לי לראות את אומגה מקנטאור פעמיים או שלוש, אבל לא בתנאים טובים, ולא זכיתי באמת להתרשם ממנו. הפעם הזו היתה שונה. האפקט של צפייה בצביר הזה בעינית, וגם לצפות בו מופיע על על המסכים של ציוד הצילום היה מהמם. צפינו בו בכל אמצעי התצפית שהיו לנו, משובר האור הקטן ועד הדובסוני הגדול.
בתמונה - אומגה מקנטאור - צילום שלי, בחשיפה מצטברת של 16 דקות.
כפי שכתבתי, טיפה מעל אומגה, ניתן לצפות בגלקסיה היפה, A מקנטאור, שנראתה בפירוט רב ב-10 אינטש של נח, וגם ב-6 אינטש שלי היה ניתן להבחין בפס האבק המרשים שחוצה אותה.
בתמונה - הגלקסיה A מקנטאור, בחשיפה מצטברת של 12.5 דקות.
עם תום ההתרגשות הזו, החלטתי לעשות כמה צילומי אווירה עם הטלפון שלי.
בתמונה - ציוד הצילום האיכותי של אילן, כשמעליו רואים את הראש של קבוצת עקרב. חדי העין יזהו שם את הצביר הכדורי M4.
כשהסתכלתי בתמונה הזו, ראיתי משהו מוזר. ראיתי שם כמה עננים מוזרים משמאל לטלסקופ. לא הבנתי. הלילה בהיר לגמרי. איך נכנסו עננים לתוך התמונה. לקח לי כמה רגעים להבין שאני למעשה מתחיל לראות את שביל החלב מתחיל לזרוח... איזה כיף.
יותר מאוחר, לאחר ששביל החלב זרח והופיע מולנו במלוא הדרו, ניצלתי את הדובסוני שלי על הפלטפורמה, בתור בסיס לצילום בחשיפה ארוכה של השביל עם הטלפון. כל צילום הוא של 30 שניות...
הנה אני על רקע שביל החלב (כן - עמדתי 30 שניות ללא תנועה):
וזהו משולש הקיץ, כששביל החלב עובר בתוכו. וגה למעלה, דנב משמאל, ואלטייר קצת נמוך יותר מימין.
שאר הלילה עבר עלינו בנעימים, אני עברתי ממטרה אחת לשנייה, צפיתי בגלקסיות שונות, שלישיית לאו, שרשרת מרקריאן. ערפיליות שביל החלב היו נהדרות עם פילטר UHC. היה ניתן להבחין בפרטים עדינים בכל ערפילית וערפילית. נהניתי במיוחד מהלגונה, הטריפיד וערפילית הברבור. במשולש הקיץ צפיתי גם במשקולת וכמובן בטבעת, בהגדלה גבוהה. תנאי התצפית המעולים גרמו לכך שכל אובייקט שצפינו בו פשוט נראה מעולה בעינית - אפילו בערפילית הצעיף, למרות הגובה הנמוך שלה, היה ניתן להבחין בקלות עם פילטר O3 ב-6 אינטש.
מפעם לפעם נח קרא לי להסתכל באובייקטים מופלאים ב-10 אינטש שלו, כמו גלקסיית המחט.
בניגוד לאילן וטל, שהתמקדו במעט אובייקטים לצילום ממש, והשיגו תוצאות נהדרות עם זמני חשיפה ארוכים ביותר, אני השתמשתי בציוד הצילום שלי יותר ל-EAA, וככה הספקתי לעבור על מספר יחסית גבוה של אובייקטים. התנאים הטובים, והבורטל הנמוך, גרמו לכך שגם בעקיבת אלט-אז, חשיפות קצרות של 16 שניות לפריים, וזמני חשיפה שלא עולים על חצי שעה לכל היותר, קיבלתי תמונות יפות מאד. ניסיתי לצפות ויזואלית גם באותן מטרות שעליהן עשיתי EAA, וכך "להשוות". מצאתי את ההשוואה הזו מספקת ביותר. אחרי ש"ראיתי" ב-EAA אובייקט, ניסיתי להבחין דרך העינית באותם הפרטים שראיתי קודם בתמונה.
להלן תוצאות הצילומים שלי:
המשקולת - M27
הטריפיד - M20
הלגונה - M8
שרשרת מרקריאן - פנורמה של שתי תוצאות EAA שונות
שלישיית לאו
בשעה שלוש לערך, נח קיפל את הציוד ועזב, וכולנו התכנסנו לתוך האוהלים לשינה קצרה, לפני הנהיגה הארוכה צפונה.
מד הטמפרטורה שלי הראה פחות מ-7 מעלות ו-50 אחוזי לחות. לפנות בוקר הוא כבר דגדג את 6 המעלות. הרבה יותר קר מהתחזית שדיברה על מינימום של 12 מעלות.
התעוררנו לזריחה יפה ונוף מדברי מהמם.
אזור התצפית שלנו בבוקר
בדרך חזרה, יצא לנו לראות עוברים מולנו שליוים (הציפורים), שני זאבים וצבי אחד. ממש ספארי.
להגיד שהיה כיף זה אנדרסטיימנט.
בפירוש אחת התצפיות הטובות שחוויתי.
3 תגובות
תגובה מומלצת