עבור לתוכן
  • צור חשבון
  • entries
    13
  • comments
    54
  • views
    4,334

סביבוני, רזולוציה, FPS, ROI, גודל פיקסל ושאר ירקות


עשיתי אתמול איזה ניסוי עם מצלמת הסביבוני SV105 שלי.

אחת הבעיות שמטרידות אותי היא קצב הפריימים שאני מסוגל להגיע אליו עם המצלמה. לפי המפרט, היא אמורה לצלם בקצב של 30 פריימים לשנייה, אבל כשאני מצלם ברזולוציה מלאה, 1920 על 1080, בדרך כלל אני מצליח להוציא ממנה חצי מזה, בסביבות 15FPS.

לדוגמא, התמונה המוצלחת ביותר שלי של שבתאי, שעשיתי לא מזמן, דרשה צילום של 10 דקות, בהם הצלחתי לצבור כ-8000 פריימים. כלומר, קצב ממוצע של 13.3 פריימים לשנייה. בגלל קצב הסיבוב המהיר של שבתאי, ובעיקר של צדק, ההמלצה היא שלא לעשות צילומים של יותר מ-3 דקות, ועדיף אפילו פחות, במיוחד בצילום של צדק, אם יש פריטים מאד חדים כמו הכתם האדום, או צל של ירח. בצילום שלי של שבתאי, לקחתי בחשבון שפרטים בתוך חגורות העננים יהיו מטושטשים, בגלל זמן הצילום הארוך, אבל האמת, עוד לא ראיתי תצלומי חובבים שממש רואים בהם פרטים כאלו, חוץ מצילומים של האבל, או טלסקופים ענקיים - אז נתתי לעצמי את ההנחה הזו.

מצד שני, כשאני מנסה לצלם את צדק, וכשאני מנסה להגביל את זמן הצילום ללא יותר משלוש דקות, אני ממש מרגיש שאני לא מצליח להביא מספיק פריימים, כך למשל בתמונה הדי המוצלחת הזו שעשיתי של צדק, שצילמתי באותו יום שצילמתי את התמונה הנ"ל של שבתאי - יום עם תנאי יציבות יוצאי דופן - הצלחתי לקבל כ-2000 פריימים משלוש דקות של צילום - קצב של 11 פריימים לשנייה בלבד.

310497073_6345107308853963_3953862473305

כמובן שהקצב הממוצע של פריימים לשנייה אצלי הוא תמיד נמוך יותר בגלל שאני מצלם בעקיבה ידנית, מה שגורר איבוד פריימים בזמן הזזת הטלסקופ.

אגב, היו לי בעבר גם נסיונות לשפר את איכות התמונה על ידי צילום של מספר סרטונים קצרים לאורך דקות ארוכות (10 דקות), וביצוע דרוטקציה. דרוטציה בהחלט מביאה שיפור, אבל פחות מאשר אגירת מספיק פריימים בזמן קצר, להרגשתי.

לפני שבוע וקצת, נפגשתי עם יונתן, ושיחקתי עם הטלסקופ שלו (9.25 אינטש עם עקיבה), ועם המצלמה שלו, ZWO ASI120 - וסוף סוף הרגשתי ממקור ראשון את היתרונות הגדולים של העקיבה ושל מצלמה פלנטרית רצינית. למרות שזה הדגם הכי פשוט של ZWO, היתרונות שלה על הסביבוני שלי מאד גדולים.

היתרונות הללו מתבטאים בעיקר בשני פרמטרים:

  1. קצב הצילום שלה פשוט הרבה יותר מהיר. אין לה בעיה לצלם בקצבים של 40-50 פריימים לשנייה ברזולוציה מלאה.
  2. היכולת להגדיר לה ROI - Region Of Interest - מאפשר להגדיל את קצב הצילום עד ל-120 פריימים לשנייה. כאשר למעשה המצלמה לוקחת רק חלק קטן ממה שנקלט בחיישן שלה, ומספקת לנו תמונה עם רזולוציה נמוכה יותר ושדה קטן יותר. כמובן שברגע שיש גם עקיבה, אין בעיה לשמור את האובייקט המצולם בתוך ה-ROI, וככה הצלחנו להגיע לקצב צילום גבוה מאד, ובהתאם, גם התוצאות שקיבלנו.

במצלמת הסביבוני שלי, אין אפשרות להגדיר ROI, ועל מנת להגיע לקצב המקסימלי שלה (שגם הוא קטן בהרבה מזה של ה-ZWO), נדרש להקטין את רזולוציית הצילום - אבל זה אומר שהמצלמה למעשה עושה סוג של Down sampling, ומציגה לנו את אותו גודל שדה, רק עם פחות פיקסלים. כלומר - צילום בצורה הזו ייתן לנו פחות פיקסלים לדיסקה של צדק, ולכן תאורטית, נראה פחות פרטים.

בכל זאת, ולמרות הבעיתיות של הקטנת התמונה (מבחינת פיקסלים), החלטתי אתמול לנסות ולשחק קצת עם המצלמה, ולצלם את צדק עם כל מיני הגדרות שאני בדרך כלל לא משתמש בהן לצילום. רציתי לראות האם למרות שאקבל תמונה קטנה יותר (בפיקסלים), היכולת לאגור יותר פריימים תפצה על זה, ובסוף אצליח להוציא תמונה טובה (ספויילר - התשובה היא כן).

ניסיתי לצלם עם ברלו 3X וגם עם ברלו 2X, כאשר הורדתי את רזולוציית הצילום, עד שהצלחתי להגיע לקצב צילום של 30FPS. רוב הסרטונים שעשיתי היו של דקה אחת, וחלק של דקה וחצי. התנאים אתמול היו בינוניים. יציבות בינונית, ועננים שבאו והלכו, ופגעו לי בחלק מהצילומים. למרות זאת, אני חושב שזה היה שסן הצילום הטוב ביותר שקיבלתי עד כה של צדק, כנראה בשל מספר הפריימים הגדול שהצלחתי להוציא מהמצלמה.

להלן מספר דוגמאות (כל התמונות ברזולוציה של 448 על 448, לצורך השוואה על גודל הדיסקה המתקבלת):

צילום עם ברלו 3X, ברזולוציה של 1280 על 1024. צולמו 1381 פריימים במשך 58 שניות. קצב צילום של כמעט 24FPS - הסיבה שלא מגיעים ל-30, היא, כפי שהסברתי קודם, שאני מאבד חלק מהפריימים בזמן שאני מזיז את הטלסקופ בעקיבה ידנית.

image.png.338dc73d1b9c51213c2446f1d4342fa0.png

 

צילום עם ברלו 3X, ברזולוציה של 1280 על 960. צולמו 935 פריימים במשך 60 שניות. קצב צילום של כמעט 16FPS - ניתן לראות שברזולוציה הזו מתקבלת דיסקה טיפה קטנה יותר.

image.png.f807ce704b05284ab00ec1eaed074f35.png
 

ביצוע דרוטציה עם WinJUPOS על 4 תמונות שצולמו עם ברלו 3X. שתי התמונות שלמעלה, ועוד שתיים (אחת מכל סוג רזולוציה) - גודל הדיסקה שיוצא מהתוכנה נקבע כנראה לפי הגודל של התמונה עם הדיסקה הקטנה יותר. עשיתי כאן גם עיבוד צבעים טיפה יותר טוב. סה"כ זו אחת התמונות הטובות ביותר שהצלחתי לקבל של צדק.

image.png.4094b5444214404475a4861cf2a881e4.png

 

צילום עם ברלו 2X, ברזולוציה מלאה של 1920 על 1080. צולמו 717 פריימים במשך 60 שניות. קצב צילום של 12FPS.

image.png.72c171e5f42e97d4129ddbbbaf07bf4a.png

 

צילום עם ברלו 2X, ברזולוציה של 1280 על 1024. צולמו 1337 פריימים במשך 60 שניות. קצב צילום של 22FPS. בהחלט ניתן לראות בהשוואה לתמונה הקודמת שיפור שנובע בעיקר מזה שהיו לי יותר פריימים לעבוד איתם, וכן רואים דיסקה קטנה יותר.

image.png.7d165f2df3f27ac91ac09f18ee78a8cb.png

 

צילום עם ברלו 2X, של 1920 על 1080. צולמו 1769 פריימים במשך 90 שניות. קצב צילום של 20FPS. הגידול במספר הפריימים נובע משתי סיבות - אחת, פשוט צילום ארוך יותר (90 שניות במקום 60), וגם שינוי במנח המצלמה, שאיפשר לי לבצע פחות הזזות של הטלסקופ בזמן הצילום. בהחלט ניתן לראות שיפור באיכות התמונה שנובעת פשוט מזה שיש יותר חומר גלם לעבוד איתו (פריימים):

image.png.df640df2a914d8eb4f526e2c75539e33.png

 

צילום עם ברלו 2X, ברזולוציה של 1280 על 720. צולמו 1445 פריימים במשך 60 שניות. קצב צילום של 24FPS. לדעתי, התמונה הטובה ביותר שקיבלתי מצילום בודד (ללא דרוטציה). קצב הפריימים המכובד שהגעתי אליו נובעים גם בגלל מנח המצלמה שאיפשר לי מינימום הזזות של הטלסקופ בעקיבה הידנית.

image.png.40ff4f5686f9a76f1835aa74f055a074.png

 

ביצוע דרוטקציה של 3 תמונות שצולמו בפרמטרים דומים לזו הקודמת - אולי התמונה המוצלחת ביותר שעשיתי עד כה של צדק:

image.png.ecb37f9c771dc8980eed44b41aa8412a.png

 

ביצוע דרוטקציה של 3 תמונות מהן בוצעה הדרוטציה הקודמת (שצולמו ברזולוציה של 1280 על 720) ועוד שתי תמונות שצולמו ברזולוציה מלאה (1920 על 1080) לאורך 90 שניות (אחת מהן מופיעה למעלה). במקרה הזו - הדרוטציה דווקא נתנה לי גודל דיסקה לפי התמונות של הרזולוציה המלאה. גם התמונה הזו, יחד עם הקודמת, בהחלט ברמה אחרת מעל כל התמונות האחרות שהצלחתי לעשות אי פעם.

image.png.6059d549604f1b0960e040592875cb0b.png

 

מסקנה:

  1. חשוב מאד לצבור כמה שיותר פריימים. למי שמשתמש במצלמת SVBONY SV105 כמו שלי, בהחלט מומלץ לצלם ברזולוציה מעט נמוכה יותר על מנת להשיג את קצב הפריימים המקסימלי האפשרי.
  2. ההרגשה שלי ששילוב של ברלו עם הגדלה גדולה יותר, יחד עם צילום ברזולוציה נמוכה יותר, תאפשר להשיג תוצאות אפילו טובות יותר. אני חושב שצילום ברזולוציה נמוכה יותר עם הסביבוני מעשית נותן לנו אפקט של binning, כלומר, איחוד פיקסלים - אם זה באמת ככה, זה אומר שאפקטיבית אנחנו בצורה כזו מגדילים את גודל הפיקסל של המצלמה, ולכן יכולים להשתמש בהגדלות גבוהות יותר (F גבוה יותר). הבעיה היא שלעשות את זה עם עקיבה ידנית זה מאד בעייתי. אשמח אם מישהו שיש לו מערכת עם עקיבה ומצלמה דומה (@Misha Kon ?) ינסה לעבוד בצורה כזו, ויגלה אם ההנחה שלי נכונה.

14 תגובות


תגובה מומלצת

Guy

פורסם

יפה. אני חושב שהיכולת לקבל תוצאות מרשימות עם מצלמה של 40$ וגם מסקנות תפעול לצלמים מתחילים אחרים, לא פחות חשובה מתיעוד בנושאים שקשורים למצלמות יקרות יותר

givoly

פורסם

@nirzon אתה פותר בעיות כאן עם הרבה אנרגיה של זמן ביחס ליכולת בפתרון הנדסי אחר - וזה עקיבה ומצלמה... מוקד 1200 שלך הוא סבבה לפלנטרי, ברגע שתהיה לך פלטפורמה תוכל להשתמש במצלמה נורמלית ולעבור ל-90-160 fps של פריימים קטנים שממוקדים על האובייקט (ברלו 3x או 2x), וכך תוכל באמצעות 3x dither להגיע לתוצאות מאוד יפות. אתה פשוט תתפלא לראות כמה אתה תוציא מהטלסקופ 6״ שלך. אני הוצאתי מטלסקופ ניוטוני בקוטר 130ממ, עם מוקד 650ממ וברלו 2x את התמונה הזו על סרטון יחיד של כ-40 שניות... (עם עקיבה, ומצלמה פלנטרית ASI178mc). image.png.e1ef089e2afa35944043268fbccf955b.png
עם טלסקופ 6״ ומוקד מקורי של 1200ממ, אתה תקבל תוצאה הרבה יותר טובה!!!

ממליץ בחום להפסיק לבזבז זמן למצות את ה-sv105 ולסיים את הפלטפורמה המשוונית...

nirzon

פורסם

לפני 1 דקה givoly אמר:



ממליץ בחום להפסיק לבזבז זמן למצות את ה-sv105 ולסיים את הפלטפורמה המשוונית...

הכל ידוע וברור, אבל אני מתנגד בתוקף להגדרה של "בזבוז זמן"... 

Artyom

פורסם

תגיד - אתה עובד עם YUV2 או עם MJPEG?

nirzon

פורסם

לפני 3 דקות Artyom אמר:

תגיד - אתה עובד עם YUV2 או עם MJPEG?

MJPEG. עם YUV אני לא יכול להגיע ליותר מ-5FPS.

givoly

פורסם

לפני 1 שעה nirzon אמר:

הכל ידוע וברור, אבל אני מתנגד בתוקף להגדרה של "בזבוז זמן"... 

מקבל. לא בזבוז זמן. שימושי בכל זאת.

Misha Kon

פורסם (נערך)

סיכום יפה ניר ותמונות טובות מאןד , לא יודע איך אתה ושחר  עושים את זה בלי עקיבה. אני רואה גם שדרוטייש הוסיף פרטים וחדות. אני עדיין לא התעסקתי עם winjupos. תוכנה לא אינטואטיבית בעליל אבל זה בהחלט משהו שצריך ללמוד.

בקשר למצלמה ברור שהיא מוגבלת וfps 30 שלה עושה את שיטת הluckyimagine למאתגר. אבל במחיר שלה קשה לבוא בטענות ואני חושב שאם משווים אותה לצילום עם סוללרי אז היא אופציה מעולה.כי עדיין אפשר להוציא איתה תמונות טובות לאין שיעור טןבות יותר ביי פאר. 

מניסיון הקצר שלי מה שאני מבין מהתהליך, זה שהמצלמה עצמה  לא גורם הכי מכריע: קודם כל התנאים האטמוספריים , פוקוס מדוייק ,  ויציבות של הטריפוד והסקופ , טרקינג טוב ומשחק נכון של גיין וחשיפה ואז רק המצלמה עצמה וכולןת שלה בעיקר הfps. כי אם יש בעיה באחד הסעיפים האלה הfps לא יעזור , אתה פשוט תצבור מלא תמונות גרועות בפחות זמן. ככה אני מבין את זה.

חושב שהנחה שלך נכונה כי את התמונה החדה שהוצאתי הפקתי מסרטון בודד עם fps קצת פחות מ25, צילמתי ברזוחוציה 1280 על 900 ומשהו. גיין 30 וחשיפה 1.95 , היסטוגרמה 50 %, בלרו ×3.  אבל מה שיותר קובע פה זה את אלוהי האטמוספירה ואצלי ספציפית רעידות מתנןעה על כביש.  כש הכל מסתדר טוב אז זה 25 ,30 fps הספיק בשביל לצבור מספיק פריימים. כמובן אם יש מצלמה עם fps גבוהה יותר אז זה מעלה סיכוי שלך לצבור פריימים טובים יותר.

 

 

נערך היום על-ידי Misha Kon
שחר

פורסם

לפני 1 שעה Misha Kon אמר:

לא יודע איך אתה ושחר  עושים את זה בלי עקיבה.

תבוא פעם לראות, תדע😉

Artyom

פורסם

@nirzon עכשיו בדקתי במחשב עם sv105 אני מגיע בדיוק ל־30FPS ב־1920x1080 בעבודה עם MJPEG כמובן עם שימוש ב־libuvc.

זה נראה ממש חשוד. בדוק אם יש לך בעיות הספק מחשב הנייד שלך או אולי תנסה להחליף פורט. אולי יש לך מגבלה אחרת בתוכנה שאוספת את התמונות.

מה זמן החשיפה שאתה עובד איתו?

 

Misha Kon

פורסם

לפני 13 שעות Artyom אמר:

@nirzon עכשיו בדקתי במחשב עם sv105 אני מגיע בדיוק ל־30FPS ב־1920x1080 בעבודה עם MJPEG כמובן עם שימוש ב־libuvc.

זה נראה ממש חשוד. בדוק אם יש לך בעיות הספק מחשב הנייד שלך או אולי תנסה להחליף פורט. אולי יש לך מגבלה אחרת בתוכנה שאוספת את התמונות.

מה זמן החשיפה שאתה עובד איתו?

 

זה יכול להיות קשור להגדרה של כמה זיכרון שארפק. משתמש ? ראיתי שבגרסה רגילה זה מוגבל ל1 גיגה ובפרו ניתן להגדיל את המספר הזה אולי אז זה ישפר קצב העברה?

Misha Kon

פורסם (נערך)

22_16_47_____100r_48T_1512reg.png.4a864d1a39feb8cef55950467c7a5139.png

20221019_112136.jpg.29dded4d119e8f03d798932fb0297add.jpg

 

 כל ה"קלפים" הסתדרו כאן והיה לי הרבה מזל הכל הסתדר פה יפה גם seeing , פוקוס (תראו לפי הירחים ) , קצב צילום מקסימלי וללא ויברציות מתנועת רכבים 🙂 (רואים לפי גרף שהוא כמעט FLAT), הגדרות של גיין וחשיפה שהתאימו בול לתנאים. בקיצור Lucky Very Image

שם פה את כל הגדרות של התמונה

SVBONY SV105]
FrameType=Light
Resolution=1280x720
FPS=30.00
Colour Space=MJPG
Output Format=AVI files (*.avi)(Auto)
Frame Rate Limit=Maximum
Exposure=1.9531ms
Timestamp Frames=Off
Brightness=0
Contrast=32
Hue=0
Saturation=64
Sharpness=3
Gamma=100
White Balance=4600(Auto)
Backlight Compensation=1
Gain=30
Trail Width=3
Minimum Trail Length=100
Trail Detection Sensitivity=9
Remove Satellite Trails=Off
Background Subtraction=Off
Planet/Disk Stabilization=Off
Banding Threshold=10
Banding Suppression=0
Apply Flat=None
Hot Pixel Sensitivity=5
Subtract Dark=None
NegativeDisplay=0
Display Black Point=0
Display MidTone Point=0.5
Display White Point=1
Notes=
TimeStamp=2022-10-12T19:16:46.9834216Z
SharpCapVersion=4.0.9357.0
StartCapture=2022-10-12T19:16:46.9974743Z
MidCapture=2022-10-12T19:17:36.9834743Z
EndCapture=2022-10-12T19:18:26.9696850Z
Duration=99.972s
FrameCount=3000
ActualFrameRate=30.0083fps
TimeZone=+3.00

נערך היום על-ידי Misha Kon
nirzon

פורסם

מדובר על לפטופ חדיש. קשה לי לדעת למה הוא לא מצליח למשוך 30FPS ברזולוציה מלאה עם Sharpcap. גם הזכרון של התוכנה מוגדר למקסימום (גרסת פרו).

אולי זה משהו שקשור לזה שהמצלמה הזו היא USB2. באמת לא כזה חשוב.

בכל מקרה, @Misha Kon, התוצאות שלך איתה פשוט מדהימות. אני מנחש שזה קשור גם לעקיבה, וגם למפתח הגדול יותר של הטלסקופ שלך.

Artyom

פורסם

לפני 5 שעות nirzon אמר:

מדובר על לפטופ חדיש. קשה לי לדעת למה הוא לא מצליח למשוך 30FPS ברזולוציה מלאה עם Sharpcap

במחשב יש בד"כ מספר פורטים - לא כולם נותנים הספק מספיק טוב/גבוה ל־USB - אני חושב שמישהו בפורום ראה את זה גם.

nirzon

פורסם

@Artyom

רעיון מעניין - אתה חושב שיכול להיות שחסר למצלמה הספק?

יש לי לצערי במחשב רק פורט יחיד, אבל מכיוון שהמצלמה מגיעה עם כבל USB מפוצל, אני יכול לנסות לחבר את הצד השני שלו לאיזה ספק או סוללת גיבוי. ננסה גם את זה.

אורח
Add a comment...

×   הודבק כטקסט מיוחד.   הדבק כטקסט רגיל

  Only 75 emoji are allowed.

×   Your link has been automatically embedded.   Display as a link instead

×   התוכן הקודם שלך שוחזר .   נקה

×   You cannot paste images directly. Upload or insert images from URL.

  • Blog Entries

    • 0 comments
      לא מזמן רכשתי מדריך מעולה שמוקדש כל כולו לתצפיות ויזואליות
      "The Night Sky Observer Guide" .
       המדריך כולל מספר ספרים עבים שכוללים מאות אובייקטים בעיקר של חלל העמוק עם הסברים מפורטים על כל אובייקט ,כולל תיאורים של תצפיתנים שצפו בהם דרך טלסקופים בקוטרם שונים מקטנים , בינוני עד הגדולים. אבל השוס בספר מבחינתי אלה הרישומים הרבים והאיכותיים  של חלק גדול מהאובייקט.
      אני אישית מאוד מחבב רישומים אסטרונומיים,בעיני הם מספקים התרשמות יותר מהימנה לתמונה שרואים בתצפית ויזואלית לעומת הצילום ובנוסף יש משהו קסום בציור,איזשהי אסתטיקה שאותי כובשת.
      הינה שתי דוגמאות להמחשה מהספר
       Propeller" Galaxy" 

      Black Eye" galaxy" 

      בתחילת הספר הראשון ישנו פרק בו מרוכזות המלצות שונות  בהקשר לצפיה ויזואלי כמו : חשיבות של ראית לילה ,הגדלות מומלצות, התמצאות בשמיים,כיוון שדה ראיה וכדומה. מה שמאוד סיקרן ותפס אותי היה חלק באותו הפרק שמסביר איך לבצע רישום אסטרונומי( Sketch) ,מפורטים  ממש לפי שלבים.

      הכותבים  מציינים  שלמעשה אין צריך להיות צייר "על" לטובת ביצוע הרישום ומדובר בטכניקה שיחסית פשוטה.
      מאוד התלהבתי מרעיון לנסות באמת בעצמי, כי לגמרי הייתי בטוח עד שקראתי את הסבר בספק שזה לא משהו שאדם ללא כל רקע בציור יכול לבצע. מפה לשם  הזמנתי  סט עיפרונות ונייר ציור מד"ר AliExpress ויצאתי לדרך. 
      התחלתי מרישום של הכפולים, מהקל אל הכבד ,כי במקרה של כפולים בסך הכל מדובר על מספר כוכבים בודדים שיש בשדה והיה נראה לי שכדאי להתחיל בזה . מה שצריך זה להעריך טוב ככל האפשר מרחקים  בין הכוכבים ,מיקומם היחסי בשדה ובהירויותם היחסית. 
       רישום 1. 
      כפול באוריון, Meissa

      רישום 2.
       סיריוס AB,כפול קשוח במיחוד לפיצול בגלל הפרשי מגניטודות גדולה בין סיריוס A ל B 
      שני הרישומים קודם נעשו על נייר לבן ולאחר מכן נסרקו למחשב ובוצע invert לצבעים
       


       רישום נוסף שניסיתי היה רישום מתצפיות על כוכבי לכת שמככבים  אצלי במרפסת בשעות הערב : צדק ומאדים. כאן הטכניקה טיפה מורכבת יותר אבל עדיין בגדר הסביר.
      מאדים הגיע החודש ( ינןאר 2025) לניגוד אז החלטתי להוציא את הדובסוני 12 אינץ מהמחסן בו הוא שהה במשך כשנה. הטלסקופ עבר ניקוי יסודי,שימון הבסיס וכמובן קילמוץ.אז  במשך שבועות אחרונים פשוט השארתי אותו במרפסת עם כיסוי ובכך בין רגע הטלסקופ הגדול היה מוכן לתצפית עם זמן התייצבות טמפרטורה מינימלי. השתמשתי בו לתצפיות על כוכבי הלכת.

      אין ספק שהמראות שמתקבלות ב12 אינץ פשוט מטריפות את החושים כי בתנאי יציבות טובים אין בעיה להגיע להגדלות 400 ,500 ולקבל מלא פרטים שאין דאך לראות ב8 אינץ. 
      אז בחזרה לרישומים:
      רישום 3.
      מאדים
      השוואה בין שלושה טלסקופים 102 רפרקטור,8se שמידטקסגריין, 12 אינץ רפלקטור. נחשו מה?  הקוטר ניצח

       רישום 4.
      עוד מאדים ,
      הפעם יותר קרוב לניגוד ,עם פרטים שטח בולטים

      רישום 5.
      צדק עם מעבר צל של Io  

      רישום 6.
      צדק ,GRS ושלושת הירחים

      ניסיונות נוספים שפחות צלחו היו על שמש וירח . ירח הטכניקה מאוד מורכבת וכבר דורשת יכולות ציור.גם שמש מאוד טריקי וגם פחות נחמד לשבת בחום ולצייר, כך ששם כנראה אסתפק בתיאורים מילוליים או בצילומים המעולים ממצפה שמש של אילן.
      מה שנשאר עוד לנסות אלה רישום צבירי כוכבים וdso .מקווה שיצא לי לצאת סוף סוף לתצפית בדרום ולהתנסות בזה בשטח. בינתיים עשיתי קצת תירגול על יבש בבית ונראה שזה משהו שיכול לעבוד.

       מעבר מסיפוק בקבלת תוצאה ויזואלית של צפיה ויכולת לשתף אותה לאחרים ,שמתי לב שעצם פעולת הרישום משדרג את חווית הצפיה האישית שלי,מעמיק אותה כי מצריך תשומת לב רבה יותר לפרטים שנצפים. אז כמובן שצריך לשפר עוד טכניקה ודיוק אבל אני לגמרי מרוצה מההתחלה ומיכולת נוספת כתצפיתן חובב.
      P.S. ניסיון כושל של רישום שמש ,יצא לי שם איזה קומקום במקום פרומיננס

       
       


    • 2 comments
      ביום הניגוד שהיה ב16.01  המזג אויר לא איפשר תצפית וצילום ,עננים מלאו את כל השמיים. 

      יום למחרת (17.01)  בערב המצב היה טוב יותר ,השמיים היו נקיים עם יציבות טובה. הוצאתי בסביבות 18:30 בערב את נקסטאר 8se החוצה לתת לו להתייצב מבחינת טמפרטורה .הדובסוני 12 היה כבר בחוץ. למעשה הוא היה במרפסת כבר כמה ימים עם כיסוי לריהוט גן שרכשתי לאחרונה באלי ומאוד מתאים לדוב ,כל זאת  במטרה להמנע  כל פעם להכניס ולהוציא את המפלצת הזאת מהבית למרפסת וחזרה.
      לקראת 9 בערה התפניתי מכל עיסוקי הביתיים ויצאתי לצלם. התחלתי ,קודם עם 8 אינץ. איתו התהליך היה די פשוט.צילמתי סרטון אחד של 3 דק כ30 אלף פריימים. השתמשתי בברלו של בינו wo 1.5. אחרי שסיימתי לצלם, נתתי הצצה ויזואלית עם עינית זום .התמונה לא הייתה מרשימה במיוחד עם רמזים של פרטי שטח ,כיפה לבנה מבצבצת ולא מעבר.


      אחרי שסיימתי לצלם עם 8 אינץ עברתי לצילום עם דובסוני, תחילה עשיתי תיקוני קולימציה ואז חיברתי מצלמה דרך ברלו של televue ×3. היעדר עקיבה הופכת תהליך צילום לכאב ראש לא קטן. רק בשביל לפקס את התמונה ולהגדיר גיין וחשיפה לקח לי 15 דקות טובות כי השדה די צר ,פוקוס ידני וצריך כך פעם לחזור לסקופ ולחפש מחדש את מאדים .צילום עצמו כמובן גם מורכב כי שוב עקיבה ידנית עם מכניקה סינית זה לא תענוג בכלל. אבל חושב שתוצאה כן הייתה שווה את מאמץ, למרות שלא חושב שאחזור בקרוב לצילום איתו ( טוב נו לפחות עד לניגוד הבא:)
      אז אלה התוצאות:
       8 אינץ sct
      הערמה של 3000 פריימים הטובים (10 %). למפתח הזה ומרחק של 96 מיליון ק"מ אני חושב שלגמרי תוצאה טובה בעייני

      וזאת התוצאה עם דוב 12
      למעשה יש כאן  הערמה של רק 1180 פריימים אך המפתח מפצה על כמות הקטנה יחסית של פריימים טובים. יש בה  פרטים יחסית עדינים, כמו לדוגמה הרמז לעננים elysium, כתם לבן שבהתחלה חשבתי שזה ארטיפאקט בעיבוד. רק לחשוב על תוצאה שניתן היה להפיק עם מפתח הזה עם עקיבה כלשהי.

      אחרי שהזעתי בניסיון צילום עם  דובסוני הייתי חייב לקחת הפסקה. חזרתי לקראת שעה 23 לתצפית ויזואלית נטו. ירח  היה גבוהה יחסית אז הוצאתי בינו וסט עיניות חדש 25 מ"מ של סיבוני שנותנים שדה רחב יחסית ווסט נוסף של 20 מ"מ להגדלה גבוה יותר והתחלתי בטיול על הירח. יציבות כבר לא הייתה טובה כמו בתחילת הערב אבל עדיין ירח כיכב.
      עשיתי סריקה של הטרמינטור ובלט במיוחד ביופיו מכתש Atlas ו Hercules. רובו של אטלס היה מוצל ורק הקצה של הרחוק של שפת המכתש היה מואר ויצר פס דק ובוהק. מתחתיו מכתש הרקולס קטן יותר עם מכתש פנימי בתוכו שהיה מואר בחלקו ,בהחלט זוג מכתשים מהמם.

      אגב האטלס , זה אותו המכתש  שלפני כמה שנים התרסקה בו משימה "בראשית" היפנית Hakuto R, יוזמה פרטית ראשונה של היפנים עם גורל דומה למשימה הישראלית.

      קצת למטה מתחתיהם של Atlas ו Hercules עוד איזור מרתק: מכתש Burg .
      מה שישר מושך את תשומת לב זה דווקא את סביבותו של המכתש החמוד הזה. הוא נמצא  בתוך מישור שטוח וחלק, כנראה מכתש  ישן שמולא בלבה. צורתו מעניינת מאוד ויוצרת ממש משושה, עם חלק תחתון בולט בצורת טרפז. למעשה מדובר באגם. כן כן,בנוסף לימות , יש לירח גם אגמים או בשמם הלטיני Lacus. האגם של Borg הוא גם לא סתם אגם הוא Lacus Mortis ,אגם המוות! שם קודר לאיזור יפה שכדאי להקדיש לו תשומת לב בתצפיות הבאות.

      עוד אובייקט מעניין היה באיזור הוא Rimae Romer ו Rima g bond , שני פסים שכמעט ממשיכים אחד את השני הromer ישר ובהמשך הbond מתפתל ועוקב מסביב למכתש Bond

      אוביקט אחרון  וגם מיוחד או למעשה שניים בשדה אחד (1+1)  : Rupes Cauchy ו Rima Cauchy.במבט ראשון ויזואלית הם נראים כמו שני קוים כמעט ישרים ומקבילים כאשר ביניהם מככב מכתש Cauchy. אך אחרי שמעמיקים בתצפית מתחילים להבין שיש הבדל ביניהם ולמעשה אלה שני "יצורים" שונים כש כל אחד נוצר בתהליכים שונים לגמרי :
      ה- Rupes ,שהמפורסם שביניהם Rupes Recta ,מאמינים שנוצרו מתזוזות טקטוניות , ה -Rima או ה- Rimae לעומת זאת נוצרות כנראה  מתהליך שמעורבת בו לבה שזרמה לתוך הערוצים על פני שטח ועם הזמן קרסה ויצרה סוג של "צינורות" שיכולים להיות ערוכים מאוד ולהתפרס על עשרות קילומטרים ואפילו מאות קילומטרים כמו Rima Ariadeus שעורכה מעל 200 ק"מ. המשכתי לעוד כמה אובייקטים אבל אלה היו הבולטים שביניהם.

      כמו תמיד הירח  הוא מטרה שתמיד כיף לחזור עליה: לחקור,ללמוד ולהנות
      WE ARE THE WAY OF UNIVERSE"
      "TOKNOW ITSELF
      Carl Sagan
       
       
    • 0 comments
      אתמול ערכתי תצפית כוכבי לכת וירח לחברים ממקום העבודה שלי. זו כבר התצפית השלישית שאני עורך ככה, וזה הפך להיות אירוע קבוע של מקום העבודה.
      את התצפיות הללו אני מקיים תמיד עם כניסת שעון החורף, מה שמאפשר לאנשים להגיע מייד בסיום יום העבודה, עם הילדים, בשעה נורמלית. כמובן שאני בוחר את היום שיהיה ניתן לצפות בו גם בירח וגם לפחות בכוכב לכת אחד.
      התצפית תוכננה בתחילה לתחילת חודש נובמבר, אבל נדחתה בשל מזג האוויר. אתמול, שיחק מזג האוויר לטובתנו, וקיבלנו יום יבש, כמעט ללא עננים, ואפילו לא קר מדי (יחסית לחודש דצמבר).
      המיקום הוא סמוך למקום העבודה, בחניון העפר שצפונית לאגם האקולוגי בהוד השרון. זו רחבת עפר גדולה (אחרי גשם יכולה להיות בוצית למדי), שאין עליה תאורה ישירה, וכמעט ולא עוברים בה רכבים. באמת מקום מוצלח לתצפית כוכבי לכת וירח באזור המרכז.
      זו רחבת העפר, בזמן ההכנות שלי לתצפית. מקום העבודה שלי נמצא בבניין הגבוה שרואים במרכז התמונה.

       
      לצורך התצפית הבאתי איתי את הדובסוני 10 אינטש שלי, כמובן על הפלטפורמה המשוונית שבניתי עבורו. שובר אור קטן ואיכותי על חצובה ידנית טובה, ובנוסף קיבלתי בהשאלה מטל עזרא את הסיסטאר שלו, אותו חיברתי לטאבלט 10 אינטש. את הסיסטאר מיקמתי קצת רחוק משאר הטלסקופים, שהאנשים המצטופפים סביבם לא יזיזו אותו בטעות. הטאבלט היה מונח על שולחן ליד הטלסקופים.

       
      בזמן התצפית עצמה, שמתי עינית ES 4.7/82 על הדובסוני, המביאה אותו להגדלה המכובדת של 266. הגדלה שאיתה ניתן לראות יפה מאד את כוכבי הלכת. הפלטפורמה היתה מוצפנת היטב, והעקיבה בהגדלה הזו היתה מצויינת, ללא שום סחיפה מורגשת של כוכבי הלכת בעינית. התלבטתי בתחילת הערב אם לנסות להרים את ההגדלה אפילו יותר. בצירוף של ברלו 3X ועינית ES 11/82 יכולתי לדחוף את הדובסוני גם להגדלה של 341. זוהי הגדלה מצויינת שמאד מחמיאה לכוכבי הלכת, אבל התנאים אתמול היו לא מיטביים, היציבות היתה בינונית ומטה, ומכיוון שרציתי גם לקראת סוף התצפית לתת לאנשים לצפות בצדק, שהיה די נמוך, החלטתי שהגדלה של 266 תספיק.
      עוד דבר חשוב, הבאתי שרפרף קטן, לטובת הילדים הקטנים, שיוכלו בקלות להגיע לעיניות. אולי הייתי צריך להביא שניים כאלו, לשני הטלסקופים. רוב הזמן השרפרף עמד ליד הדובסוני.
      על השובר, אותו ייעדתי לתצפית לירח, שמתי עינית זום 7-21 מ"מ, שנתנה עליו הגדלות של בין 20 ל-60. עבור הירח זה היה מספיק בהחלט. נראה לי שרוב הזמן צפינו בירח בהגדלה של 30-35.
      את הסיסטאר כיוונתי בהתחלה כמובן לירח.
      בשעה 17:30 התחילו האנשים להגיע. נתתי להם הדרכה קצרה, מה זה בכלל טלסקופ. על ההבדלים בין מחזיר אור לשובר אור. מה זה טלסקופ דובסוני. איך ומאיפה להביט, ואיך לשחק עם הפוקוסר. נאלצתי לחזור על ההסברים הללו מפעם לפעם, כשאנשים נוספים הגיעו.
      היתה התלהבות לצפות בשבתאי ובטבעות שלו, כמו גם בירח. גם הטאבלט שמחובר לסיסטאר קיבל הרבה תשומת לב, והילדים נהנו להזיז, להגדיל ולהקטין את התמונה של הירח עליו. הדגמתי להם שזו תמונה בזמן אמת על ידי הסתרה של העדשה עם היד, ככה שראו שהתמונה "נעלמת" בזמן שאני עושה את זה.
      תמונה שלי מהתצפית. כמובן עם הלייזר הירוק (אפשר לראות את השרפרף ליד הדובסוני).

       
      במהלך התצפית נתתי הסברים קצת על קבוצות הכוכבים שראו באותו רגע בשמיים, קסיופיאה ומשולש הקיץ השוקע. אוסף כוכבי הלכת, צדק, שבתאי ונוגה, יחד עם הירח, איפשרו לי להדגים ולהסביר יפה מהו מישור המילקה, ואיך כוכבי הלכת זזים ביחס לכוכבים האחרים בשמיים. הסברתי קצת מה ההבדל בין כוכב לכת פנימי כמו נוגה, לחיצוניים כמו שבתאי וצדק, וגם מה זה ניגוד (הניגוד של צדק היה בדיוק יומיים לפני התצפית).
      בהמשך התצפית, צדק עלה קצת, ואחרי שכולם ראו את שבתאי בדובסוני, כיוונתי אותו אליו. ראו אותו לא רע, אבל גם לא טוב. הוא היה נמוך מדי והיציבות לא היתה להיט. למרות זאת, היו כאלו שהצליחו להבחין בצל שאירופה הטיל בדיוק אתמול על הדיסקה. כיוונתי גם את השובר הקטן לצדק, מה שנתן תמונה יפה מאד של הדיסקה והירחים הגליליאניים.
      בשלב מסויים, אנשים התחילו לשאול אם אפשר לראות עם הסיסטאר עוד דברים מלבד הירח. הם כמובן רצו לראות את כוכבי הלכב איתו (מה שממש לא כדאי לעשות עם המכשיר הזה). לקחתי אותם לסיור על ערפיליות המשקולת והצעיף, שהופיעו יפה מאד על הסיסטאר תוך מספר דקות. היתה התלהבות גדולה מערפילית הצעיף.

       
      אחר כך הפנתי את הסיסטאר לעבר צביר הינשוף, והצביר הכדורי M2. הנה צביר הינשוף מהסיסטאר:

       
      בסוף הערב, כשכמות האנשים התמעטה, מי שנשאר זכה לראות יפה מאד את הפליאדות דרך השובר (העלתי עליו עינית ES 24/68, להגדלה של 17.5 ושדה רחב).
      לסיכום, היתה תצפית מוצלחת מאד, ונקווה שבשנה הבאה נוכל לקיים עוד אחת כזו.
       
      ועכשיו עוד כמה תמונות:



       


    • 2 comments
      הפוסט הזה כבר המון זמן נכתב אצלי בראש, והמשמעות של ההעלאה שלו לרשת היא כפולה: חזרתי ארצה, וקיבלתי טלסקופ 🙂
       
      תקציר הפרקים הקודמים
       
      בקיץ 2022 יצאתי להרפתקה כשהחלטתי להגדיל בקצת (טוב, ביותר מ-100%) את המפתח ולעבור לטלסקופ בהתאמה אישית בגודל של 20״ (50 ס״מ). אחרי מחקר, מחשבה והתלבטויות, בחרתי לעבוד עם מרקו גווידי, הלא הוא DocTelescope, מייצר טלסקופים ואסטרונום חובב מאיטליה. בעזרתו יכולתי לתכנן את הטלסקופ בדיוק למידותיי, והתכנון היה לספק אותו לקראת סוף קיץ 2023.
      במהלך התכנון עלתה השאלה האם הטלסקופ יהיה ידני לחלוטין, או היברידי - כלומר שניתן יהיה להפעיל אותו גם באופן ידני וגם באמצעות מנוע. התשובה לשאלה הייתה תלויה בסוג המנוע - לי היה מאוד חשוב להיות מסוגל לתפעל את הסקופ באופן ידני (גם כדי לתמוך בתצפיות ׳שומרות שבת׳, אבל בעיקר כי יש חדווה מיוחדת בשימוש ידני ובתצפית כמעט בלתי אמצעית) ולא רציתי שקיומו של מנוע יפחית מאיכות התנועה הידנית. בינתיים, בעולם האמיתי שוק הטלסקופים (הדובסונים) הממונעים עבר טלטלה, עם סגירה (זמנית) של StellarCat, היצרן המוביל של מערכות מינוע לדובסונים גדולים (הבעלות על החברה החליפה ידיים לפני זמן מה, וכיום ניתן שוב לרכוש את המערכת). הבעיה הגדולה (עבורי) הייתה שמערכות StellarCat עושות שימוש בכבל מתוח (Tension Cable) כדי להזיז את הטלסקופ בציר ה-Altitude, מה שהוביל לתחושבה פחות חלקה בשימוש ידני. הפתרון בא מכיוון חדש - השמועה הייתה שסרג׳ אנטונוב, היצרן של מערכת ה-Nexus DSC, עובד על תכנון של מערכת הנעה חדשה שתעשה שימוש במערכת מצמדים כדי לאפשר הנעה ידנית חלקה במקביל להנעה ממונעת. יצרתי קשר עם סרג׳ והתקווה הייתה שעד למועד שבו מרקו יתפנה לייצר את הטלסקופ שלי, המערכת החדשה כבר תהיה זמינה להתקנות.
      החודשים חלפו להם, ובאביב 2023 התקבלתי ללימודים לתואר שני בבוסטון, מה שהוביל להשהיית פרוייקט הטלסקופ לשנה, ולדחיית מועד האספקה לקיץ 2024. ההתפתחות הזו הייתה חיובית בכל הנוגע למנוע, כיוון שהליך הפיתוח ארך יותר זמן מהצפוי, אך בסופו של דבר אפשר היה להתקין את המנוע החדש על הטלסקופ שלי בזמן הייצור בסוף יולי 2024 🙂,  וכך ייתכן שהסקופ שלי הוא הראשון בעולם עם מערכת ה-Nexus StarDrive החדישה! מאחורי הקלעים, היו המון שיחות תיאום, תכנון ושאלות ותשובות במשולש בין-יבשתי של אוסטרליה (סרג׳), אירופה (מרקו) ואמריקה (אני), עד שבתחילת אוגוסט הטלסקופ יצא לדרך מאיטליה לישראל. אומר שהעבודה עם סרג׳ ומרקו הייתה מאוד מהנה, ושניהם אנשי מקצוע מעולים, וגם בני אדם מעניינים ומאוד שמחתי להכיר אותם. איזה כיף שאנחנו חיים בעולם שבו אדם פרטי יכול לרכוש לו טלסקופ 20״ שבשנת 1945 (השנה שבה התמונה שפתחה את הפוסט צולמה) היה נחלתם של מוסדות אקדמיים בלבד (מקור התמונה - ספר של הוצאת הרווארד על טלסקופים ואביזרים משנת 1945, שחבר נתן לי מתנה לרגל סיום התואר). 
      אז, בלי עוד הקדמות, אני שמח להציג בפניכם את הבחור החדש בשכונה:

       
      טוב, אחרי מעט ארגזים שנפתחו, וכמה שעות של פירוקים והרכבות, הצלחתי גם להרכיב אותו לראשונה, כך:

       
      רשמים ראשוניים
       
      האמת? הציפייה ותהליך התכנון והביצוע הארוכים רק העצימו את חוויית קבלת הטלסקופ והרכבתו בפעם הראשונה. ניכר מיד שכל החלקים איכותיים מאוד, ועשויים אך ורק מאלומיניום או מפלדת אל-חלד תעשייתית ברמה גבוהה. הטלסקופ מרגיש מאוד יציב, ואחרי מספר אימונים של פירוק והרכבה, אני יכול להרכיב אותו תוך פרק זמן של כעשרים דקות. מנגנון ההחזקה של המראה (ששוקלת כ-16 ק״ג) הוא יצירת אומנות בפני עצמו, ומורכב מ-6 משולשים שעל כל קודקוד שלהם נקודת תמיכה שמחלקת את המשקל בין כולם. במקביל, ההחזקה האנכית של המראה נעשית על ידי שני מנגנוני Whippletree מרשימים. בתחתית קופסת המראה מאוורר ThermalTake אימתני ושקט שעוזר בקירור המראה לקראת התצפית (מקבל חשמל במתח 12 וולט). 

       
      למעשה, החלק היחידי שבו נתקלתי בבעיית ייצור כלשהי היה בעמוד השירות (שעליו ממוקם מחזיק העיניות ומחזיק לבקר ה-Nexus): אחד מהחורים שאיתם העמוד מתחבר לטלסקופ היה מעט צר מדי, והייתי צריך לשייף אותו עם מקדח כדי שיוכל להיכנס למקום בקלות. חוץ מזה, פשוט מושלם. בחירה תכנונית אחת שקצת הפתיעה אותי הייתה של ברגי הקולימציה - הברגים שמתחת למראה הראשית בעלי ראש גדול ומאוד נוחים לסיבוב וכיוון, אך אלה של המראה המשנית (שלושה זוגות ברגים, כשבכל זוג בורג אחד מושך את המראה כלפי מעלה והשני כלפי מטה) הם בעלי ראש הקס (אלן), כך שנדרש כלי כדי לסובב אותם. כששאלתי את מרקו מדוע בחר דווקא בכאלה ברגים הוא הפתיע אותי ואמר שבניגוד למרבית הדובסונים, הטלסקופים שלו שומרים על קולימציה של המראה המשנית בין הרכבה להרכבה, ולכן אין צורך לבצע קולימציה לפני כל תצפית. הצהרה מעניינת, שאם היא נכונה היא לא פחות ממדהימה. בינתיים, לאחר שתי הרכבות מלאות עם המראה, הקולימטור שלי עדיין מראה קולימציה טובה מאוד. ומה קרה בשטח? על כך עוד מעט.

       
      מערכת ההנעה החדשה, Nexus StarDrive, היא עדיין בגדר נעלם. המנועים עצמם נראים איכותיים מאוד - מנועי NEMA-17 עם תיבת תמסורת הרמונית בכל אחד מהצירים, שאמורים להזיז את המערכת בקלות ובאופן חלק. הבעיה כרגע היא שאני עדיין מחכה לעדכון קושחה (Firmware) כדי להפעיל אותם, ובינתיים השימוש בסקופ הוא ידני בלבד (Push-To עם חיבור ל-Nexus באמצעות אנקודרים של 311,296 צעדים בכל אחד מהצירים). 
      אז אם אנחנו מדברים על הנעה ידנית - אגיד שהיא תענוג. הטלסקופ מרגיש מאוד מאוזן, ועם מערכת הקלאצ׳ים, אני יכול להגיע להנעה חלקה בכוח של אצבע או שתיים מבלי שהטלסקופ יאבד גובה או ימשיך לנוע אחרי שאני מפסיק להפעיל כוח. 
      בתמונה: ציר ה-Altitude של הטלסקופ, ולידו בורג הקלאצ׳ האדום

       
      אור ראשון
       
      ביום חמישי האחרון, מעט אחרי מולד הירח, לקחתי את החבוב (שעונה לשם היפריון, על שם הטיטן אבי השמש והירח) וירדתי לאור ראשון במדבר. הסקופ נכנס יפה לתוך הרכב, ואני מתאר שגם כאן, עם אימון והתרגלות אוכל גם להקטין את דריסת הרגל שלו באוטו, ולהעמיס אותו מהר יותר. הפעם לקח לי כחצי שעה להעמיס אותו (צריך להעמיס כל חלק בנפרד, אז זה קצת מעייף). בכל מקרה, גם במצב הנוכחי יכולתי לקחת איתי עוד מישהו במושב הנהג (למרות שהפעם זה היה רק אני והסקופ).

       
      עברו כ-14 חודשים מאז התצפית האחרונה של בארץ, וההתרגשות הייתה בשיאה מיד עם ההגעה לתחנת הביניים ליד עבדת. הגעתי לשטח והתחלתי להרכיב, חצי שעה לאחר מכן, הסקופ כבר היה מוכן:
       
       
      לאחר שהטלסקופ פיזית עמד, התחילה קצת התבחבשות - קודם כל, גיליתי שבניגוד לתרגולים בבית, התנועה בציר האזימוט לא חלקה, כי בורג הקלאצ׳ של הציר (שנמצא בתחתית הטלסקופ) נוגע במחצלת לפעמים. איזה מזל שניר היה בשטח, והביא לי שלוש חתיכות איפאה לשים מתחת לרגליות 🙂
      הבעיה הבאה הייתה באיפוס ה-Nexus, אבל נפתרה די מהר לאחר שנזכרתי שעשיתי לו אתחול להגדרות יצרן ולא קנפגתי אותו מחדש לעבוד עם האנקודרים שלו. ואז הגיעה שאלת הקולימציה - הצצה מהירה דרך העינית הראתה כוכבים בצורת שביטים, כך שהיה ברור שמשהו צריך להשתנות, השאלה מה? בדיקה עם הקולימטור הראתה שהמשנית מצביעה בדיוק למרכז הראשית (סחטיין מרקו!), כך שנשאר רק לכוון את הראשית, וזה היה פשוט וקל. הצצה נוספת דרך העינית - וראיתי שמיים מדהימים עם נקודות ברורות וחדות!
      בינתיים, שכבת העננים הדקה שהייתה בזמן השקיעה כבר נעלמה לה, ואפשר היה להתחיל לחפש מטרות. הגעתי לתצפית עם ציפיות בשמיים, והטלסקופ שבר את כולן:
      א. מכניקה - התנועה של הטלסקופ נהדרת. עם פראקור ועינית כבדה מאוד (Televue Ethos 21mm) הצלחתי להזיז את הטלסקופ בתנועות עדינות בשני הצירים, להחליף עינית ועדיין לשמור על המיקום שלו בלי בעיה. עם עיניות קלות משמעותית היה צורך לחזק מעט את הקלאצ׳ של ציר האזימוט, ועדיין הכל עבד נהדר. הדבר הראשון שהפריע לי קצת הוא מגש העיניות, שבו יש מקום לעינית 2״ אחת בלבד, וארבעה מקומות לעיניות 1.25״ - נראה לי שאצטרך לשנות את זה, ולהגדיל לפחות חור אחד אם לא שניים. הדבר השני הוא נוחות הצפייה בזניט - על מנת לעבוד עם מערכת ההנעה של ה-Nexus StarDrive, היה צורך להגביה את הטלסקופ באמצעות רגליות, כך שכעת בזניט העינית נמצאת בערך 2 ס״מ מעל לעין שלי, ואני צריך לעמוד על קצות האצבעות כדי לראות. זה לא נורא, כי לרוב לא צופים בדיוק בזניט או כמה מעלות לידו, אבל זה כן חבל, כי קיוויתי שאני לא אצטרך להתפשר ולהשתמש אפילו במדרגה קטנה כדי לצפות בטלסקופ, וכעת נראה שכן.  
      ב. נוחות עבודה עם נקסוס - הנקסוס היא כבר מערכת ותיקה ומוצלחת למדי, שתלויה בעיקר בדיוק האיפוס הראשוני. הפעם לא התאמצתי לאפס בצורה מאוד מדוייקת, ולכן גם תוצאות ה-Push To שלי היו בהתאם. מה שכן, הייתה עבודה נעימה עם SkySafari שהתחבר בקלות לנקסוס (אם כי פעם אחת באמצע הלילה התנתק וסירב להתחבר עד שכיביתי את ה-WiFi והדלקתי מחדש). יהיה מעניין מאוד לראות את שגרת העבודה עם מנוע עקיבה פעיל - נקווה שה-Firmware החדש יגיע אלי בקרוב ושאוכל לבדוק זאת.
      ג. אופטיקה - כאן הטלסקופ באמת זוהר. המראה הראשית של Optiques Fullum לא פחות ממרהיבה, ונדהמתי מחדש בכל אובייקט לראות עד כמה היא מדוייקת וכמה אור היא אוספת. השילוב שלה עם מראה משנית של Antares Optics בגודל 4.5״ ועם PV של 1/20 אורך גל (!) הביא לתוצאות מדהימות: צביר הרקולס (M13) הראה כל כך הרבה שמשות, ואפשר היה להבחין בבירור בשמשות הנפרדות בליבה, אפילו בהגדלה גבוהה (6 מ״מ, בערך פי 350) לא הרגשתי שיש ירידה בחדות. היה נחמד במיוחד לראות את ההבדלים בין כושר ההפרדה בדובסוני של ניר שעמד ליד ולהבין עד כמה פי 4 יכולת איסוף אור ואיכות אופטיקה עושים הבדל - כל מי שבא לראות השמיע אנחת פליאה 🙂. ערפילית הצעיף פשוט קפצה לתוך העין עם פילטר OIII, ואפשר היה אפילו לראות בקלות חלקים מערפילית צפון אמריקה. גם הלגונה והטריפיד נראו מצוין, אך מלכת הלילה הייתה, כמובן, ערפילית אוריון - כשהסתכלתי עליה דרך עינית 21 מ״מ, הרגשתי כאילו אני טובע בתוך מרק הערפל הסמיך שמסביב לטרפזיום (שכמובן אפשר היה להבחין בכוכבים הנפרדים שלו בקלות), וגיליתי פתאום שעברה חצי שעה ואני עדיין מסתכל דרך העינית. איזה כיף! לא התאפקתי, וצילמתי אותה עם הטלפון דרך העינית (לא התמונה הכי יפה, ועדיין).

      גם כוכבי הלכת היו יפהפיים, ואפשר היה להבחין ברצועות עננים בשבתאי ולראות פרטים משמעותיים על צדק (מה שכן, בגלל הבהירות שלהם, העדפתי לעבוד עם פילטר ND כדי לא להסתנוור). כמובן שאנדרומדה והגלקסיות הלווייניות נראו יפה מאוד, ולמרות שלא היה אפשר לראות את כל אנדרומדה בעינית, היה אפשר להבחין בשני שבילי אבק ברורים בה. ערפילית הטבעת וגלקסיית כדור השלג הכחול היו שתיהן יפהפהיות גם כן. בקיצור - הלילה הזה פתח את התיאבון לעוד הרבה תצפיות נהדרות עם החבר החדש.
       
      סיכום זמני
       
      אני מרגיש בר מזל שיכולתי לצאת למסע הזה לפני שנתיים, מסע שכמעט נגמר עכשיו (וייגמר לאחר קבלת העדכונים האחרונים למערכת ההנעה). נהניתי מאוד מהמסע עצמו - מלחלום על הטלסקופ, מלתכנן אותו, מליצור אותו יחד עם אנשי מקצוע נהדרים, וכמובן - מלקבל אותו ולהשתמש בו בפעם הראשונה. עכשיו, עם סיום המסע לחצי מטר, מתחיל מסע נוסף, שאני מקווה שיימשך הרבה מאוד הזמן - המסע עם החצי מטר. מחכה לעוד הרבה לילות תצפית איתו, ואיתכם.

       
    • 1 comment
      לאחרונה במשך כמה לילות ניסיתי להשתמש ב-SCT שלי (5 אינטש של סלסטרון) לצורך צילום, הגעת למסקנה שפשוט אין טעם בזה. גם המספרים וגם התוצאות הראו לי שאני מקבל תמונות הרבה יותר איכותיות עם שובר האור (וויליאם אופטיקס 70מ"מ) - עם המצלמה שיש לי, SV705c של סבוני.
      אז סוף סוף נשברתי, וחזרתי לשובר האור. אתמול היה לילה יפה ובהיר - אבל מה, עם ירח שמאיר ב-87%. לא בדיוק תנאים אידאליים, אבל בכל זאת - גם לצלם את הירח זה תמיד כיף, וניסיתי להתרכז יותר על צבירים סגורים, שגם תחת אור ירח אפשר לקבל תוצאות יפות עליהם.
      אלו התוצאות שקיבלתי (אני די מרוצה):
      ראשון - הירח

       
      המטרה הראשונה שלי לערב (האמת - התמונה הכי פחות מוצלחת) - M109 - עדיף אותה לצלם בלי ירח

      גלקסיה נוספת, שתמיד כיף לצלם - M51

       
      ועכשיו לאוסף הצבירים הסגורים:
      M12

      M92

      וצביר הרקולס, M13 שתפסתי לידו גם גלקסיה במגניטודה 11.7, NGC6207

       
×
×
  • צור חדש...

Important Information