עבור לתוכן
  • צור חשבון
  • entries
    12
  • comments
    54
  • views
    1,295

סביבוני, רזולוציה, FPS, ROI, גודל פיקסל ושאר ירקות


nirzon

756 צפיות

עשיתי אתמול איזה ניסוי עם מצלמת הסביבוני SV105 שלי.

אחת הבעיות שמטרידות אותי היא קצב הפריימים שאני מסוגל להגיע אליו עם המצלמה. לפי המפרט, היא אמורה לצלם בקצב של 30 פריימים לשנייה, אבל כשאני מצלם ברזולוציה מלאה, 1920 על 1080, בדרך כלל אני מצליח להוציא ממנה חצי מזה, בסביבות 15FPS.

לדוגמא, התמונה המוצלחת ביותר שלי של שבתאי, שעשיתי לא מזמן, דרשה צילום של 10 דקות, בהם הצלחתי לצבור כ-8000 פריימים. כלומר, קצב ממוצע של 13.3 פריימים לשנייה. בגלל קצב הסיבוב המהיר של שבתאי, ובעיקר של צדק, ההמלצה היא שלא לעשות צילומים של יותר מ-3 דקות, ועדיף אפילו פחות, במיוחד בצילום של צדק, אם יש פריטים מאד חדים כמו הכתם האדום, או צל של ירח. בצילום שלי של שבתאי, לקחתי בחשבון שפרטים בתוך חגורות העננים יהיו מטושטשים, בגלל זמן הצילום הארוך, אבל האמת, עוד לא ראיתי תצלומי חובבים שממש רואים בהם פרטים כאלו, חוץ מצילומים של האבל, או טלסקופים ענקיים - אז נתתי לעצמי את ההנחה הזו.

מצד שני, כשאני מנסה לצלם את צדק, וכשאני מנסה להגביל את זמן הצילום ללא יותר משלוש דקות, אני ממש מרגיש שאני לא מצליח להביא מספיק פריימים, כך למשל בתמונה הדי המוצלחת הזו שעשיתי של צדק, שצילמתי באותו יום שצילמתי את התמונה הנ"ל של שבתאי - יום עם תנאי יציבות יוצאי דופן - הצלחתי לקבל כ-2000 פריימים משלוש דקות של צילום - קצב של 11 פריימים לשנייה בלבד.

310497073_6345107308853963_3953862473305

כמובן שהקצב הממוצע של פריימים לשנייה אצלי הוא תמיד נמוך יותר בגלל שאני מצלם בעקיבה ידנית, מה שגורר איבוד פריימים בזמן הזזת הטלסקופ.

אגב, היו לי בעבר גם נסיונות לשפר את איכות התמונה על ידי צילום של מספר סרטונים קצרים לאורך דקות ארוכות (10 דקות), וביצוע דרוטקציה. דרוטציה בהחלט מביאה שיפור, אבל פחות מאשר אגירת מספיק פריימים בזמן קצר, להרגשתי.

לפני שבוע וקצת, נפגשתי עם יונתן, ושיחקתי עם הטלסקופ שלו (9.25 אינטש עם עקיבה), ועם המצלמה שלו, ZWO ASI120 - וסוף סוף הרגשתי ממקור ראשון את היתרונות הגדולים של העקיבה ושל מצלמה פלנטרית רצינית. למרות שזה הדגם הכי פשוט של ZWO, היתרונות שלה על הסביבוני שלי מאד גדולים.

היתרונות הללו מתבטאים בעיקר בשני פרמטרים:

  1. קצב הצילום שלה פשוט הרבה יותר מהיר. אין לה בעיה לצלם בקצבים של 40-50 פריימים לשנייה ברזולוציה מלאה.
  2. היכולת להגדיר לה ROI - Region Of Interest - מאפשר להגדיל את קצב הצילום עד ל-120 פריימים לשנייה. כאשר למעשה המצלמה לוקחת רק חלק קטן ממה שנקלט בחיישן שלה, ומספקת לנו תמונה עם רזולוציה נמוכה יותר ושדה קטן יותר. כמובן שברגע שיש גם עקיבה, אין בעיה לשמור את האובייקט המצולם בתוך ה-ROI, וככה הצלחנו להגיע לקצב צילום גבוה מאד, ובהתאם, גם התוצאות שקיבלנו.

במצלמת הסביבוני שלי, אין אפשרות להגדיר ROI, ועל מנת להגיע לקצב המקסימלי שלה (שגם הוא קטן בהרבה מזה של ה-ZWO), נדרש להקטין את רזולוציית הצילום - אבל זה אומר שהמצלמה למעשה עושה סוג של Down sampling, ומציגה לנו את אותו גודל שדה, רק עם פחות פיקסלים. כלומר - צילום בצורה הזו ייתן לנו פחות פיקסלים לדיסקה של צדק, ולכן תאורטית, נראה פחות פרטים.

בכל זאת, ולמרות הבעיתיות של הקטנת התמונה (מבחינת פיקסלים), החלטתי אתמול לנסות ולשחק קצת עם המצלמה, ולצלם את צדק עם כל מיני הגדרות שאני בדרך כלל לא משתמש בהן לצילום. רציתי לראות האם למרות שאקבל תמונה קטנה יותר (בפיקסלים), היכולת לאגור יותר פריימים תפצה על זה, ובסוף אצליח להוציא תמונה טובה (ספויילר - התשובה היא כן).

ניסיתי לצלם עם ברלו 3X וגם עם ברלו 2X, כאשר הורדתי את רזולוציית הצילום, עד שהצלחתי להגיע לקצב צילום של 30FPS. רוב הסרטונים שעשיתי היו של דקה אחת, וחלק של דקה וחצי. התנאים אתמול היו בינוניים. יציבות בינונית, ועננים שבאו והלכו, ופגעו לי בחלק מהצילומים. למרות זאת, אני חושב שזה היה שסן הצילום הטוב ביותר שקיבלתי עד כה של צדק, כנראה בשל מספר הפריימים הגדול שהצלחתי להוציא מהמצלמה.

להלן מספר דוגמאות (כל התמונות ברזולוציה של 448 על 448, לצורך השוואה על גודל הדיסקה המתקבלת):

צילום עם ברלו 3X, ברזולוציה של 1280 על 1024. צולמו 1381 פריימים במשך 58 שניות. קצב צילום של כמעט 24FPS - הסיבה שלא מגיעים ל-30, היא, כפי שהסברתי קודם, שאני מאבד חלק מהפריימים בזמן שאני מזיז את הטלסקופ בעקיבה ידנית.

image.png.338dc73d1b9c51213c2446f1d4342fa0.png

 

צילום עם ברלו 3X, ברזולוציה של 1280 על 960. צולמו 935 פריימים במשך 60 שניות. קצב צילום של כמעט 16FPS - ניתן לראות שברזולוציה הזו מתקבלת דיסקה טיפה קטנה יותר.

image.png.f807ce704b05284ab00ec1eaed074f35.png
 

ביצוע דרוטציה עם WinJUPOS על 4 תמונות שצולמו עם ברלו 3X. שתי התמונות שלמעלה, ועוד שתיים (אחת מכל סוג רזולוציה) - גודל הדיסקה שיוצא מהתוכנה נקבע כנראה לפי הגודל של התמונה עם הדיסקה הקטנה יותר. עשיתי כאן גם עיבוד צבעים טיפה יותר טוב. סה"כ זו אחת התמונות הטובות ביותר שהצלחתי לקבל של צדק.

image.png.4094b5444214404475a4861cf2a881e4.png

 

צילום עם ברלו 2X, ברזולוציה מלאה של 1920 על 1080. צולמו 717 פריימים במשך 60 שניות. קצב צילום של 12FPS.

image.png.72c171e5f42e97d4129ddbbbaf07bf4a.png

 

צילום עם ברלו 2X, ברזולוציה של 1280 על 1024. צולמו 1337 פריימים במשך 60 שניות. קצב צילום של 22FPS. בהחלט ניתן לראות בהשוואה לתמונה הקודמת שיפור שנובע בעיקר מזה שהיו לי יותר פריימים לעבוד איתם, וכן רואים דיסקה קטנה יותר.

image.png.7d165f2df3f27ac91ac09f18ee78a8cb.png

 

צילום עם ברלו 2X, של 1920 על 1080. צולמו 1769 פריימים במשך 90 שניות. קצב צילום של 20FPS. הגידול במספר הפריימים נובע משתי סיבות - אחת, פשוט צילום ארוך יותר (90 שניות במקום 60), וגם שינוי במנח המצלמה, שאיפשר לי לבצע פחות הזזות של הטלסקופ בזמן הצילום. בהחלט ניתן לראות שיפור באיכות התמונה שנובעת פשוט מזה שיש יותר חומר גלם לעבוד איתו (פריימים):

image.png.df640df2a914d8eb4f526e2c75539e33.png

 

צילום עם ברלו 2X, ברזולוציה של 1280 על 720. צולמו 1445 פריימים במשך 60 שניות. קצב צילום של 24FPS. לדעתי, התמונה הטובה ביותר שקיבלתי מצילום בודד (ללא דרוטציה). קצב הפריימים המכובד שהגעתי אליו נובעים גם בגלל מנח המצלמה שאיפשר לי מינימום הזזות של הטלסקופ בעקיבה הידנית.

image.png.40ff4f5686f9a76f1835aa74f055a074.png

 

ביצוע דרוטקציה של 3 תמונות שצולמו בפרמטרים דומים לזו הקודמת - אולי התמונה המוצלחת ביותר שעשיתי עד כה של צדק:

image.png.ecb37f9c771dc8980eed44b41aa8412a.png

 

ביצוע דרוטקציה של 3 תמונות מהן בוצעה הדרוטציה הקודמת (שצולמו ברזולוציה של 1280 על 720) ועוד שתי תמונות שצולמו ברזולוציה מלאה (1920 על 1080) לאורך 90 שניות (אחת מהן מופיעה למעלה). במקרה הזו - הדרוטציה דווקא נתנה לי גודל דיסקה לפי התמונות של הרזולוציה המלאה. גם התמונה הזו, יחד עם הקודמת, בהחלט ברמה אחרת מעל כל התמונות האחרות שהצלחתי לעשות אי פעם.

image.png.6059d549604f1b0960e040592875cb0b.png

 

מסקנה:

  1. חשוב מאד לצבור כמה שיותר פריימים. למי שמשתמש במצלמת SVBONY SV105 כמו שלי, בהחלט מומלץ לצלם ברזולוציה מעט נמוכה יותר על מנת להשיג את קצב הפריימים המקסימלי האפשרי.
  2. ההרגשה שלי ששילוב של ברלו עם הגדלה גדולה יותר, יחד עם צילום ברזולוציה נמוכה יותר, תאפשר להשיג תוצאות אפילו טובות יותר. אני חושב שצילום ברזולוציה נמוכה יותר עם הסביבוני מעשית נותן לנו אפקט של binning, כלומר, איחוד פיקסלים - אם זה באמת ככה, זה אומר שאפקטיבית אנחנו בצורה כזו מגדילים את גודל הפיקסל של המצלמה, ולכן יכולים להשתמש בהגדלות גבוהות יותר (F גבוה יותר). הבעיה היא שלעשות את זה עם עקיבה ידנית זה מאד בעייתי. אשמח אם מישהו שיש לו מערכת עם עקיבה ומצלמה דומה (@Misha Kon ?) ינסה לעבוד בצורה כזו, ויגלה אם ההנחה שלי נכונה.

14 תגובות


תגובה מומלצת

יפה. אני חושב שהיכולת לקבל תוצאות מרשימות עם מצלמה של 40$ וגם מסקנות תפעול לצלמים מתחילים אחרים, לא פחות חשובה מתיעוד בנושאים שקשורים למצלמות יקרות יותר

קישור לתוכן

@nirzon אתה פותר בעיות כאן עם הרבה אנרגיה של זמן ביחס ליכולת בפתרון הנדסי אחר - וזה עקיבה ומצלמה... מוקד 1200 שלך הוא סבבה לפלנטרי, ברגע שתהיה לך פלטפורמה תוכל להשתמש במצלמה נורמלית ולעבור ל-90-160 fps של פריימים קטנים שממוקדים על האובייקט (ברלו 3x או 2x), וכך תוכל באמצעות 3x dither להגיע לתוצאות מאוד יפות. אתה פשוט תתפלא לראות כמה אתה תוציא מהטלסקופ 6״ שלך. אני הוצאתי מטלסקופ ניוטוני בקוטר 130ממ, עם מוקד 650ממ וברלו 2x את התמונה הזו על סרטון יחיד של כ-40 שניות... (עם עקיבה, ומצלמה פלנטרית ASI178mc). image.png.e1ef089e2afa35944043268fbccf955b.png
עם טלסקופ 6״ ומוקד מקורי של 1200ממ, אתה תקבל תוצאה הרבה יותר טובה!!!

ממליץ בחום להפסיק לבזבז זמן למצות את ה-sv105 ולסיים את הפלטפורמה המשוונית...

קישור לתוכן
לפני 1 דקה givoly אמר:



ממליץ בחום להפסיק לבזבז זמן למצות את ה-sv105 ולסיים את הפלטפורמה המשוונית...

הכל ידוע וברור, אבל אני מתנגד בתוקף להגדרה של "בזבוז זמן"... 

קישור לתוכן
לפני 3 דקות Artyom אמר:

תגיד - אתה עובד עם YUV2 או עם MJPEG?

MJPEG. עם YUV אני לא יכול להגיע ליותר מ-5FPS.

קישור לתוכן
לפני 1 שעה nirzon אמר:

הכל ידוע וברור, אבל אני מתנגד בתוקף להגדרה של "בזבוז זמן"... 

מקבל. לא בזבוז זמן. שימושי בכל זאת.

קישור לתוכן

סיכום יפה ניר ותמונות טובות מאןד , לא יודע איך אתה ושחר  עושים את זה בלי עקיבה. אני רואה גם שדרוטייש הוסיף פרטים וחדות. אני עדיין לא התעסקתי עם winjupos. תוכנה לא אינטואטיבית בעליל אבל זה בהחלט משהו שצריך ללמוד.

בקשר למצלמה ברור שהיא מוגבלת וfps 30 שלה עושה את שיטת הluckyimagine למאתגר. אבל במחיר שלה קשה לבוא בטענות ואני חושב שאם משווים אותה לצילום עם סוללרי אז היא אופציה מעולה.כי עדיין אפשר להוציא איתה תמונות טובות לאין שיעור טןבות יותר ביי פאר. 

מניסיון הקצר שלי מה שאני מבין מהתהליך, זה שהמצלמה עצמה  לא גורם הכי מכריע: קודם כל התנאים האטמוספריים , פוקוס מדוייק ,  ויציבות של הטריפוד והסקופ , טרקינג טוב ומשחק נכון של גיין וחשיפה ואז רק המצלמה עצמה וכולןת שלה בעיקר הfps. כי אם יש בעיה באחד הסעיפים האלה הfps לא יעזור , אתה פשוט תצבור מלא תמונות גרועות בפחות זמן. ככה אני מבין את זה.

חושב שהנחה שלך נכונה כי את התמונה החדה שהוצאתי הפקתי מסרטון בודד עם fps קצת פחות מ25, צילמתי ברזוחוציה 1280 על 900 ומשהו. גיין 30 וחשיפה 1.95 , היסטוגרמה 50 %, בלרו ×3.  אבל מה שיותר קובע פה זה את אלוהי האטמוספירה ואצלי ספציפית רעידות מתנןעה על כביש.  כש הכל מסתדר טוב אז זה 25 ,30 fps הספיק בשביל לצבור מספיק פריימים. כמובן אם יש מצלמה עם fps גבוהה יותר אז זה מעלה סיכוי שלך לצבור פריימים טובים יותר.

 

 

נערך היום על-ידי Misha Kon
קישור לתוכן
לפני 1 שעה Misha Kon אמר:

לא יודע איך אתה ושחר  עושים את זה בלי עקיבה.

תבוא פעם לראות, תדע😉

קישור לתוכן

@nirzon עכשיו בדקתי במחשב עם sv105 אני מגיע בדיוק ל־30FPS ב־1920x1080 בעבודה עם MJPEG כמובן עם שימוש ב־libuvc.

זה נראה ממש חשוד. בדוק אם יש לך בעיות הספק מחשב הנייד שלך או אולי תנסה להחליף פורט. אולי יש לך מגבלה אחרת בתוכנה שאוספת את התמונות.

מה זמן החשיפה שאתה עובד איתו?

 

קישור לתוכן
לפני 13 שעות Artyom אמר:

@nirzon עכשיו בדקתי במחשב עם sv105 אני מגיע בדיוק ל־30FPS ב־1920x1080 בעבודה עם MJPEG כמובן עם שימוש ב־libuvc.

זה נראה ממש חשוד. בדוק אם יש לך בעיות הספק מחשב הנייד שלך או אולי תנסה להחליף פורט. אולי יש לך מגבלה אחרת בתוכנה שאוספת את התמונות.

מה זמן החשיפה שאתה עובד איתו?

 

זה יכול להיות קשור להגדרה של כמה זיכרון שארפק. משתמש ? ראיתי שבגרסה רגילה זה מוגבל ל1 גיגה ובפרו ניתן להגדיל את המספר הזה אולי אז זה ישפר קצב העברה?

קישור לתוכן

22_16_47_____100r_48T_1512reg.png.4a864d1a39feb8cef55950467c7a5139.png

20221019_112136.jpg.29dded4d119e8f03d798932fb0297add.jpg

 

 כל ה"קלפים" הסתדרו כאן והיה לי הרבה מזל הכל הסתדר פה יפה גם seeing , פוקוס (תראו לפי הירחים ) , קצב צילום מקסימלי וללא ויברציות מתנועת רכבים 🙂 (רואים לפי גרף שהוא כמעט FLAT), הגדרות של גיין וחשיפה שהתאימו בול לתנאים. בקיצור Lucky Very Image

שם פה את כל הגדרות של התמונה

SVBONY SV105]
FrameType=Light
Resolution=1280x720
FPS=30.00
Colour Space=MJPG
Output Format=AVI files (*.avi)(Auto)
Frame Rate Limit=Maximum
Exposure=1.9531ms
Timestamp Frames=Off
Brightness=0
Contrast=32
Hue=0
Saturation=64
Sharpness=3
Gamma=100
White Balance=4600(Auto)
Backlight Compensation=1
Gain=30
Trail Width=3
Minimum Trail Length=100
Trail Detection Sensitivity=9
Remove Satellite Trails=Off
Background Subtraction=Off
Planet/Disk Stabilization=Off
Banding Threshold=10
Banding Suppression=0
Apply Flat=None
Hot Pixel Sensitivity=5
Subtract Dark=None
NegativeDisplay=0
Display Black Point=0
Display MidTone Point=0.5
Display White Point=1
Notes=
TimeStamp=2022-10-12T19:16:46.9834216Z
SharpCapVersion=4.0.9357.0
StartCapture=2022-10-12T19:16:46.9974743Z
MidCapture=2022-10-12T19:17:36.9834743Z
EndCapture=2022-10-12T19:18:26.9696850Z
Duration=99.972s
FrameCount=3000
ActualFrameRate=30.0083fps
TimeZone=+3.00

נערך היום על-ידי Misha Kon
קישור לתוכן

מדובר על לפטופ חדיש. קשה לי לדעת למה הוא לא מצליח למשוך 30FPS ברזולוציה מלאה עם Sharpcap. גם הזכרון של התוכנה מוגדר למקסימום (גרסת פרו).

אולי זה משהו שקשור לזה שהמצלמה הזו היא USB2. באמת לא כזה חשוב.

בכל מקרה, @Misha Kon, התוצאות שלך איתה פשוט מדהימות. אני מנחש שזה קשור גם לעקיבה, וגם למפתח הגדול יותר של הטלסקופ שלך.

קישור לתוכן
לפני 5 שעות nirzon אמר:

מדובר על לפטופ חדיש. קשה לי לדעת למה הוא לא מצליח למשוך 30FPS ברזולוציה מלאה עם Sharpcap

במחשב יש בד"כ מספר פורטים - לא כולם נותנים הספק מספיק טוב/גבוה ל־USB - אני חושב שמישהו בפורום ראה את זה גם.

קישור לתוכן

@Artyom

רעיון מעניין - אתה חושב שיכול להיות שחסר למצלמה הספק?

יש לי לצערי במחשב רק פורט יחיד, אבל מכיוון שהמצלמה מגיעה עם כבל USB מפוצל, אני יכול לנסות לחבר את הצד השני שלו לאיזה ספק או סוללת גיבוי. ננסה גם את זה.

קישור לתוכן
אורח
Add a comment...

×   הודבק כטקסט מיוחד.   הדבק כטקסט רגיל

  Only 75 emoji are allowed.

×   Your link has been automatically embedded.   Display as a link instead

×   התוכן הקודם שלך שוחזר .   נקה

×   You cannot paste images directly. Upload or insert images from URL.

  • Blog Entries

    • 1 comment
      לאחרונה במשך כמה לילות ניסיתי להשתמש ב-SCT שלי (5 אינטש של סלסטרון) לצורך צילום, הגעת למסקנה שפשוט אין טעם בזה. גם המספרים וגם התוצאות הראו לי שאני מקבל תמונות הרבה יותר איכותיות עם שובר האור (וויליאם אופטיקס 70מ"מ) - עם המצלמה שיש לי, SV705c של סבוני.
      אז סוף סוף נשברתי, וחזרתי לשובר האור. אתמול היה לילה יפה ובהיר - אבל מה, עם ירח שמאיר ב-87%. לא בדיוק תנאים אידאליים, אבל בכל זאת - גם לצלם את הירח זה תמיד כיף, וניסיתי להתרכז יותר על צבירים סגורים, שגם תחת אור ירח אפשר לקבל תוצאות יפות עליהם.
      אלו התוצאות שקיבלתי (אני די מרוצה):
      ראשון - הירח

       
      המטרה הראשונה שלי לערב (האמת - התמונה הכי פחות מוצלחת) - M109 - עדיף אותה לצלם בלי ירח

      גלקסיה נוספת, שתמיד כיף לצלם - M51

       
      ועכשיו לאוסף הצבירים הסגורים:
      M12

      M92

      וצביר הרקולס, M13 שתפסתי לידו גם גלקסיה במגניטודה 11.7, NGC6207

       
    • 2 comments
      כבר יותר מדי זמן שלא יצא לי לבלות לילה שלם בתצפית מדברית. מזג האוויר, אילוצים אישיים, ומגוון סיבות נוספות לא איפשרו לי להגיע לתצפיות כאלו שהתקיימו במולדי הירח הקודמים.
      אחרי שכבר תכננתי, והתכוננתי לנסוע לתצפית כזו ביום שישי האחרון, הגיעה שוב תחזית מזג אוויר בעייתית, ואיתה ההחלטה לדחות שוב את הנסיעה הארוכה (בין 3.5 ל-4 שעות מזכרון יעקב), בעוד שבוע.
      מולד הירח יצא הפעם בדיוק באמצע השבוע, אתמול, ב-7 במאי, מה שאיפשר לצאת לתצפית כזו בשני סופי שבוע רצופים. אבל שוב, ככל שהימים חלפו, התחיל להסתמן שבסוף השבוע הקרוב גם לא יהיו תנאים נאותים לתצפית, ולמעשה, היום הכמעט יחידי שיהיה אפשרי בו לתצפת נפל בדיוק על יום המולד, יום שלישי, באמצע השבוע.
      בנוסף לכך, @Neil Folberg הודיע שהוא מתכוון לצאת ליומיים שלושה של תצפיות במדבר, והזמין את כולם להצטרף אליו. כשאני יודע שלפחות נח יהיה איתי בתצפית, החלטתי שזה עכשיו או אף פעם, אירגנתי לעצמי יום חופש מעבודה, ואתמול, בשעה שלוש אחר הצהריים, יצאתי לדרך הארוכה דרומה.
      בכפר דניאל הצטרף אלי לאוטו טל עזרא, וגם @Ilan Shapira הודיע שיצליח להגיע, וככה, נפגשנו ארבעתנו בקמפינג המדברי בו תכננו להעביר את התצפית. זהו איננו המקום הרגיל בו אנו רגילים לערוך תצפיות, בשל החשש ממבקרים אחרים בקמפינג, שלא מקפידים על משמעת חושך, ויכולים לסנוור ולהפריע לתצפית. אם זאת, בגלל שמדובר על אמצע השבוע, הימרנו שלא יהיו יותר מדי הפרעות, וששווה לנסות מקום חדש (לפחות לחלק מאיתנו), שיש בו שירותים, מים זורמים ומחסה חלקי מהרוח המדברית הקרה.
      בתמונה - שלושה יחמורים שפגשנו בדרך לקמפינג

       
      בקמפינג עצמו, לשמחתנו היו רק שתי קבוצות קטנות של מבקרים, שהסברנו להם מה זו תצפית, כמה חשוב שלא לסנוור ולהדליק לידנו אורות, וכמובן שהזמנו אותם לבוא ולצפות דרך הטלסקופים שלנו. אני חייב לציין שלמרות הפרעות קלות פה ושם, הם התנהגו למופת ונהנו לקבל מאיתנו הסברים על השמיים, ולצפות דרך הציוד שלנו בשמיים.
      התארגנו בשתי נקודות סמוכות מאד זו לזו - נקודה אחת לציוד הצילום, שם אילן, טל ואני העמדנו ציוד צילום, ונקודה שנייה לתצפית ויזואלית, קרובה, אבל מספיק רחוקה שהאורות של ציוד הצילום לא יפריעו לנו שם. שם נח הרים את הדובסוני 10 אינטש הנהדר שלו, אני שמתי שם את הדובסוני 6 אינטש שלי על הפלטפורמה המשוונית, וגם שובר אור קטן של טל על חצובה ידנית עם המאונט של סבוני.
      קצת אחרי השקיעה, נכנסו פתאום שתי מכוניות למתחם, אבל החשש שלנו לקבוצה של מבקרים שיפריעו לתצפית מייד הופרכה, והפכה להפתעה משמחת, כשמואפק, הצלם מהגליל, יצא מאחת המכוניות, והתברר לנו שגם הם באו לצלם ולצפות בכוכבים. הם התמקמו סמוך אלינו באחד ממחסות הרוח של הקמפינג. לשמחתי, הם הביאו איתם גם סיסטאר אחד, וככה זכיתי לראות לראשונה את הפלא (או הצעצוע, תלוי מה אתם חושבים עליו) בפעולה.
      בתמונה - מחסה הרוח בו התמקם מואפק.

       
      מאחר והגענו יחסית מאוחר, עם השקיעה, ניסינו כולנו להתארגן ולהקים את הציודים מהר. ככל שהלילה העמיק, התחלנו להבין שזכינו בלילה נפלא. ממש מהסרטים. השמיים הלכו והתמלאו בכוכבים, ממש עד לאופק. אפילו גרגר של אובך לא הורגש. בתחילת הערב נשבה לה רוח קלה, שהלכה ונחלשה עד שנעלמה לגמרי והשאירה אותנו רק עם קור המדבר, אליו היינו מוכנים טוב, עם ביגוד מתאים.
      בתחילת הערב, כיוונתי את ציוד הצילום הפשוט שלי, שובר אור קטן על חצובת אלט-אז, לעבר שלישיית לאו, ועוד לפני חושך אסטרונומי כבר יכולתי לראות בקלות בעינית את הצביר הכדורי היפה, M3, ואחרי חושך אסטרונומי, צפיתי גם ב-M51 ו-M101 - שתי הגלקסיות הנהדרות שליד יצול העגלה הגדולה. עם ה-6 אינטש שלי יכולתי לראות החיבור של שתי הגלקסיות של M51 והנלווה אליה. M101 נראתה יותר כמו כתם - היא יותר קשה לתצפית. בטח עם 6 אינטש. די מוקדם בערב, צביר הרקולס, M13, זרח, וצפיתי גם בצביר הנהדר הזה - אבל זה היה רק הקדמה לצביר הצבירים, הענק מקנטאור - אומגה.
      בשעה עשר וחצי, אומגה מקנטאור הגיע כבר קרוב לגובהו המירבי, קרוב ל-12 מעלות. 12 מעלות זהו גובה בעייתי מאד לתצפית. הרבה פעמים מספיק רק טיפונת אובך בשביל שלא יהיה ניתן לראות הרבה בגבהים כאלו.
      בלילה הזה, האופק היה צלול ונקי כמעט מגובה אפס. כולנו העברנו את ציוד הצילום והתצפית לעברו, ולעבר הגלקסיה הנהדרת שטיפה גבוהה ממנו, A מקנטאור, שגם היא קשה לצפיה בגובה מירבי של 16 מעלות.
      עד ללילה זה, יצא לי לראות את אומגה מקנטאור פעמיים או שלוש, אבל לא בתנאים טובים, ולא זכיתי באמת להתרשם ממנו. הפעם הזו היתה שונה. האפקט של צפייה בצביר הזה בעינית, וגם לצפות בו מופיע על על המסכים של ציוד הצילום היה מהמם. צפינו בו בכל אמצעי התצפית שהיו לנו, משובר האור הקטן ועד הדובסוני הגדול.
      בתמונה - אומגה מקנטאור - צילום שלי, בחשיפה מצטברת של 16 דקות.

      כפי שכתבתי, טיפה מעל אומגה, ניתן לצפות בגלקסיה היפה, A מקנטאור, שנראתה בפירוט רב ב-10 אינטש של נח, וגם ב-6 אינטש שלי היה ניתן להבחין בפס האבק המרשים שחוצה אותה.
      בתמונה - הגלקסיה A מקנטאור, בחשיפה מצטברת של 12.5 דקות.

       
      עם תום ההתרגשות הזו, החלטתי לעשות כמה צילומי אווירה עם הטלפון שלי.
      בתמונה - ציוד הצילום האיכותי של אילן, כשמעליו רואים את הראש של קבוצת עקרב. חדי העין יזהו שם את הצביר הכדורי M4.

      כשהסתכלתי בתמונה הזו, ראיתי משהו מוזר. ראיתי שם כמה עננים מוזרים משמאל לטלסקופ. לא הבנתי. הלילה בהיר לגמרי. איך נכנסו עננים לתוך התמונה. לקח לי כמה רגעים להבין שאני למעשה מתחיל לראות את שביל החלב מתחיל לזרוח... איזה כיף.
      יותר מאוחר, לאחר ששביל החלב זרח והופיע מולנו במלוא הדרו, ניצלתי את הדובסוני שלי על הפלטפורמה, בתור בסיס לצילום בחשיפה ארוכה של השביל עם הטלפון. כל צילום הוא של 30 שניות...
      הנה אני על רקע שביל החלב (כן - עמדתי 30 שניות ללא תנועה):

       
      וזהו משולש הקיץ, כששביל החלב עובר בתוכו. וגה למעלה, דנב משמאל, ואלטייר קצת נמוך יותר מימין.

       
      שאר הלילה עבר עלינו בנעימים, אני עברתי ממטרה אחת לשנייה, צפיתי בגלקסיות שונות, שלישיית לאו, שרשרת מרקריאן. ערפיליות שביל החלב היו נהדרות עם פילטר UHC. היה ניתן להבחין בפרטים עדינים בכל ערפילית וערפילית. נהניתי במיוחד מהלגונה, הטריפיד וערפילית הברבור. במשולש הקיץ צפיתי גם במשקולת וכמובן בטבעת, בהגדלה גבוהה. תנאי התצפית המעולים גרמו לכך שכל אובייקט שצפינו בו פשוט נראה מעולה בעינית - אפילו בערפילית הצעיף, למרות הגובה הנמוך שלה, היה ניתן להבחין בקלות עם פילטר O3 ב-6 אינטש.
      מפעם לפעם נח קרא לי להסתכל באובייקטים מופלאים ב-10 אינטש שלו, כמו גלקסיית המחט.
      בניגוד לאילן וטל, שהתמקדו במעט אובייקטים לצילום ממש, והשיגו תוצאות נהדרות עם זמני חשיפה ארוכים ביותר, אני השתמשתי בציוד הצילום שלי יותר ל-EAA, וככה הספקתי לעבור על מספר יחסית גבוה של אובייקטים. התנאים הטובים, והבורטל הנמוך, גרמו לכך שגם בעקיבת אלט-אז, חשיפות קצרות של 16 שניות לפריים, וזמני חשיפה שלא עולים על חצי שעה לכל היותר, קיבלתי תמונות יפות מאד. ניסיתי לצפות ויזואלית גם באותן מטרות שעליהן עשיתי EAA, וכך "להשוות". מצאתי את ההשוואה הזו מספקת ביותר. אחרי ש"ראיתי" ב-EAA אובייקט, ניסיתי להבחין דרך העינית באותם הפרטים שראיתי קודם בתמונה.
      להלן תוצאות הצילומים שלי:
      המשקולת - M27

      הטריפיד - M20

      הלגונה - M8

      שרשרת מרקריאן - פנורמה של שתי תוצאות EAA שונות

      שלישיית לאו

       
      בשעה שלוש לערך, נח קיפל את הציוד ועזב, וכולנו התכנסנו לתוך האוהלים לשינה קצרה, לפני הנהיגה הארוכה צפונה.
      מד הטמפרטורה שלי הראה פחות מ-7 מעלות ו-50 אחוזי לחות. לפנות בוקר הוא כבר דגדג את 6 המעלות. הרבה יותר קר מהתחזית שדיברה על מינימום של 12 מעלות.
      התעוררנו לזריחה יפה ונוף מדברי מהמם.

       
      אזור התצפית שלנו בבוקר

       
      בדרך חזרה, יצא לנו לראות עוברים מולנו שליוים (הציפורים), שני זאבים וצבי אחד. ממש ספארי.
      להגיד שהיה כיף זה אנדרסטיימנט.
      בפירוש אחת התצפיות הטובות שחוויתי.
    • 0 comments
      לאחר שהחצובה הרובוטית שלי התקלקלה, וגיליתי שהתיקון שלה או יקר מאד או לא פשוט בכלל, @Gal Golan פנה אלי עם הצעה אי אפשר היה לסרב לה.
      הוא מצא ביד 2 טלסקופ ישן של Meade LT 8, כמו בתמונה הזו:

      והציע לי לקחת את החצובה, ושהוא ייקח את הטלסקופ (אותו הוא מתכנן לעלות על חצובת AM5). המחיר היה כזה שבאמת אי אפשר היה לסרב להצעה הזו.
      יש רק בעיה קטנה - אם תביטו בתמונה, הטלסקופ הזה מגיע משודך לחצובה בצורה בלתי ניתנת להפרדה (בקלות).
      וככה הגיעה אלי בשבת האחרונה חצובה בלי דרך נורמלית להעלות עליה את הטלסקופים שלי. אז מה עושים? דבר ראשון, רק בשביל לבדוק שהיא תקינה ועובדת, חיברתי לה את ה-SCT הקטן שלי עם אזיקונים.

      האמת - הצלחתי לראות שהחצובה תקינה ככה ואפילו לעשות קצת EAA - אבל זה לא פתרון.
      הפתרון הוא כמובן להצמיד לחצובה מחבר דובטייל נורמלי. למזלי, גל גם נתן לי אחד כזה שלא היה לו שימוש עבורו.

      (מצטער על איכות התמונה. את זה צילמתי בשביל לשלוח למישהו שיראה מה זה. כשהטלסקופ עוד לא יצא מהאוטו שלי)
       
      את לוח המתכת הגדול שהחזיק את ה-SCT המקורי פירקתי.

      ונשארתי עם הציר של החצובה ו-3 ברגים...

       
      ועכשיו השאלה - איך מחברים את מחבר הדובטייל הזה, שיש לו 4 חורים ל-3 הברגים הללו?
      והתשובה - מתכננים ומדפיסים מתאם בתלת מימד.
      את התכנון עשיתי עם תוכנת Onshape החינמית שעובדת online. היא מומלצת ביותר, ויש לה גם הרבה מדריכים טובים ב-Youtube, שאני למדתי מהם.
      לאחר שני איטרציות ראשוניות, שנועדו רק לראות שמיקמתי את החורים של כל הברגים במיקום המדוייק, הגעתי לתכנון הבא:

      רואים כאן את שני הצדדים של המתאים. בגלל מיקומי הברגים נאלצתי למקם את ציר הסיבוב של החצובה לא בדיוק במרכז המתאם, אבל זה לא אמור להפריע.
      מי שמעוניין, יכול לראות את התכנון המלא כאן:
      https://cad.onshape.com/documents/2da0423542ebfeba1fd085fc/w/a9a94024425f6a7bbbd43369/e/d25b4b9abbbfd0bcb8bfc495?renderMode=0&uiState=65af73c1f7b0160ebed1d2b6
      הדפסתי את המתאם עם צפיפות גבוהה, ככה שיהיה מספיק חזק, וזה מה שקיבלתי
      מייד אחרי שההדפסה הסתיימה:

       
      הצד שמתחבר למחבר הדובטייל:

       
      הצד שמתחבר לציר החצובה (כרגיל יצא לי חור טיפה קטן מדי, ושייפתי אותו במקום להדפיס מחדש - בתכנון ששלחתי את הקישור אליו החור כבר מוגדל):

       
      אחרי החיבור לחצובה:

       
      ואחרי הרכבת המחבר על המתאם:

       
      ובסוף, סוף סוף, עם הטלסקופ WO שלי:

       
      ועכשיו - רק לחכות שהגשם והעננים יעברו...
    • 1 comment
      לפני כיומיים הגיע לידי הטלסקופ החדש (והרביעי) שלי, William Optics Zenithstar 70ED, שאותו קניתי יד שנייה, באדיבותו של @Guy, שויתר עליו, כנראה בגלל חוסר מקום בארון הטלסקופים שלו.
      וויליאם אופטיקס מייצרים את הדגם הזה כבר הרבה זמן, ובכל כמה שנים מוציאים מודל חדש שלו. נדמה לי ששלי הוא מודל 2009.
      מדובר על שובר אור איכותי, עם מפתח 70 מ"מ ואורך מוקד 420 מ"מ (F6), כאשר עדשות ה-ED שלו (כנראה FPL51, אני לא בטוח), מקטינות מאד את האברציה הכרומטית שכל שוברי האור נאבקים בה. פוקוסר ה-2 אינטש 2 מהירויות שלו הוא ממש תענוג.
      כבר ביום בו קיבלתי אותו, חיברתי לו זמנית עם אזיקון פיינדר נקודה אדומה (לא לדאוג - אסדר חיבור קבוע בהמשך), והעלתי אותו על חצובה פשוטה, להרגיש קצת את הטלסקופ ויזואלית. בין העננים הצלחתי לראות קצת את צדק, ועם עינית איכותית של 4.7 מ"מ (הגדלה X90) ראיתי יפה מאד את חגורות העננים שעליו. כפי שציפיתי, כמעט ללא אברציה כרומטית.
      אתמול, למרות התחזית לשמיים מעוננים, הערב התחיל בלי עננים. חיברתי את הטלסקופ לחצובה הרובוטית שלי, סלסטרון Nextstar SLT, ונראה לי שנולד כאן צמד מנצח.

       
      המצלמה שלי היא מצלמה פלנטרית איכותית SVBONY SV705C, עם חיישן של 8 מגה פיקסל, בגודל של בערך 11 על 6 מ"מ (2.9 מיקרון לפיקסל).
      את כל הצילומים ערכתי עם חשיפות של 16 שניות לפריים. במוד אלט-אז אפשר אולי למשוך קצת יותר, אבל לאור התוצאות, נראה לי שזה מספיק.
      האובייקט הראשון שכיוונתי אליו היתה ערפילית הכוכב הבוער - Flaming Star Nebula, IC405. מדובר גם על אובייקט קשה לתצפית, וגם היא עדיין היתה נמוכה למדי.
      זו התמונה שקיבלתי (כפי שהופיעה על המסך, ללא עיבוד נוסף), אחרי כמעט 14 דקות:

      רואים היטב את הסיבוב שנוצר בשל העקיבה במוד אלט-אז.
      מה שעוד ראיתי מייד זה שלא מבחינים בכלל בתופעות האברציה הכרומטית שמנפחת את הכוכבים בצילום דרך טלסקופ אכרומט רגיל.
      תופעה נוספת שרואים כאן, ובשאר התמונות, זו קומה קלה שמופיעה מצד ימין של התמונה. באמת לא נורא. מעניין שזה רק בצד אחד.
      מכאן עברתי לגלקסיה הנהדרת NGC 891, עליה השקעתי 12 דקות. כאן כבר התחלתי להנות יותר.

      ניתן לראות מצד שמאל שלה יפה גם את הגלקסיה NGC898, ויש עוד כמה גלקסיות בתמונה.
      בגלל שרציתי לראות באמת את איכות התמונה מבחינת איך הכוכבים יוצאים, הלכתי עכשיו לצביר הפתוח M38. עליו ישבתי כמעט 20 דקות.
      זו התמונה שלו כפי שקיבלתי אותה במסך בזמן התצפית:

      וזו אותה תמונה, אחרי עיבוד עם סיריל וגימפ

      משמאל ל-M38 זהו הצביר NGC1907.
      לאחר הפסקה של כשעה, בשל עננים, עברתי לגלקסיה נוספת, NGC 2403. אותה צילמתי לאורך קצת מעל ל-14 דקות:

      היא באמת אובייקט שראוי לצלם עם אורך מוקד גדול יותר (מה שכבר עשיתי עם ה-SCT שלי), אבל היא יפה גם ככה, עם כל הכוכבים מסביב.
      מה שבאמת עניין אותי היתה ערפילית ראש הסוס והלהבה, אבל גם בגלל העננים, וגם בגלל עץ שהסתיר לי אותה, עברתי זמנית לערפילית הרוזטה, C49.

      רק 8 דקות במצטבר (יותר בגלל איבוד פריימים בגלל העננים), אבל איזה יופי של פרטים עדינים אפשר לראות בערפילית הזו. היא כל כך גדולה, שהיא לא נכנסת לי ברוחב השדה שאני מקבל עם המצלמה והטלסקופ.
      ולקינוח, מה שחיכיתי לו כל הערב - ראש הסוס והלהבה. ככה זה נראה על המסך בזמן אמת אחרי 12 דקות (רציתי יותר, אבל העננים עצרו אותי)

      וככה אחרי עיבוד של קובץ ה-FITS עם סיריל וגימפ:

       
      אני ממש מרוצה מהטלסקופ הזה. אני חושב שזה הטלסקופ האיכותי ביותר שיש ברשותי. 
      אמשיך לחקור למה יש טיפה קומה דוקא בצד ימין. אולי בעתיד אקנה לו רדוסר ופלטנר, שיטפל בבעיה הזו, וגם יגדיל לי את רוחב השדה.
      אני מתכנן עוד לטפל בו יפה. נדפיס לו מסיכת בכרטינוב ייעודית (השתמשתי כאן במסיכה שהכנתי לאכרומט 70 מ"מ, שיושבת עליו ככה ככה). נסדר לו פילטר אור לבן לשמש. נתקין עליו פיינדר נקודה אדומה בצורה קבועה וטובה, ואולי גם נשיג לו איזה ראש חצובה נורמלי, לצורך תצפיות ויזואליות. לאט לאט. יש מה לעשות.
    • 2 comments
      במוצאי שבת נערכה תצפית גדולה יחסית באזור חשוך בדרום הארץ. השתתפו בתצפית כ-25 תצפיתנים וצלמים, כולל כמה משפחות עם ילדים. אם ספרתי נכון היו כ-15 טלסקופים, החל משובר אור אכרומטי 40 מ"מ (פירוט בהמשך) ועד דובסוניים גדולים של 14, 16 ו-"18.
      התנאים היו טובים. כבר לאורך הדרך מהצפון ועד הדרום היה ברור שהשמיים נקיים יחסית והשקיפות צפויה להיות טובה מאוד. גם היציבות הייתה די טובה. לא היו עננים בכלל והלחות הייתה נמוכה.

      בתחילת התצפית הרוח החזקה והפרוג'קטור של המקומיים התחרו ביניהם מי מפריע יותר. הפרוג'קטור כובה יחסית מהר, אבל הרוח דעכה לאט יותר. בסופו של דבר הכל הסתדר והיה אפשרי להנות מהמראה הנהדר של שביל החלב, אלפי כוכבים, אובייקטי DSO וכוכבי לכת, בעין, במשקפות ובטלסקופים.
      מה שהיה מיוחד מבחינתי הוא שהגעתי לתצפית רצינית בדרום עם הבת שלי (בת 6) בפעם הראשונה. מה לעשות שדובסוני של "10 ובוסטר לא נכנסים יחד ברכב פרטי קטן יחסית, אז זו הייתה גם הפעם הראשונה שלקחתי למדבר מערך קטן: חצובה ידנית AZ5 על טריפוד פחמן קל ושני טלסקופים קטנים. הראשון, ללילה, שובר אור טריפלט GT71 באורך מוקד 420 מ"מ, שכבר הרבה זמן תכננתי לקחת כדי להנות מהשדה הרחב שלו. על השני אפרט וארחיב בסוף.
      הבת שלי לא החזיקה מעמד המון זמן לפני שהתעייפה אבל הספיקה לראות צבירי כוכבים וערפיליות במרכז שביל החלב, את הצעיף, כמה צבירים בטלסקופ של אסף ונהנתה מטיול בשביל החלב במשקפת. לסיום הלילה מבחינתה, שבתאי עם טבעותיו, מרווח קסיני ו-4 ירחים בהגדלה גבוהה וצביר הרקולס בדובסוני "16 של שמוליק. מקווה שהיא תמשיך להגיע לתצפיות ולהתעניין.
       
      מבחינתי שובר האור הקטן של 71 מ"מ הצטיין בכמה דברים, בשדות של 2, 3 ו-5° (!):
      - צבירי כוכבים פתוחים גדולים ושדות כוכבים כמו הפליאדות, היאדות, סגיטריוס, אזור קסיופאה ועוד.
      - גלקסיית אנדרומדה העצומה.
      - הפתיעה מאוד לטובה ההליקס, הערפילית הפלנטרית הגדולה ביותר בשמיים, עם UHC בשדה של 3°. גם המשקולת והטבעת היו נחמדות.
      - אולי המראה הכי מיוחד בשדה של 5° היה ערפילית הצעיף שנכנסה כולה והייתה בהירה ובולטת עם פילטר O3. כל צפון אמריקה נכנסה בקלות ונראתה לא רע בכלל גם היא.
      היו גם נסיונות פחות מרשימים, בעיקר עם פילטר Hbeta על Gamma Cygni שבה זיהיתי בקושי חלקים עמומים וערפילית קליפורניה שראיתי את כל הצורה שלה אבל רק בראיה מוסבת ובמאמץ. גם ערפיליות הלב והנשמה או חדק הפיל עם UHC/O3 נראו חיוורות מאוד ביחס לציפייה שלי, אם בכלל. אולי המפתח הקטן כבר לא לגמרי מספיק במקרים האלו, גם אם הייתי בהגדלה נמוכה ואישון 5 מ"מ.
      בין לבין יצא לי להציץ בטלסקופים הגדולים יותר. ראויות לציון גלקסיית הפסל עם המון פרטים וגלקסיה NGC891 עם פס כהה באמצע שראיתי בראיה מוסבת. גם צדק ושבתאי נראו טוב בהגדלות גבוהות וברגעי התייצבות של הרוח היה ממש נהדר ומפורט. קצת אוריון לקינוח, יפה אבל לא גבוה מספיק וגם אני פרשתי לישון בסביבות השעה 2.
       


      בבוקר קמנו למראה מדברי יפה והשמש עלתה. זה היה הזמן לצפות בה עם לונט 40 מ"מ, טלסקופ שמש קטן אבל מעולה, אולי עם היחס הנאה לקוטר מהגבוהים ביותר שיכולים להיות. הראה המון פרטים גם בפני השטח וגם בקצוות והיו התפרצויות גדולות ומרשימות (מצרף דוגמה להמחשה של צילום עם פלאפון מוצמד לעינית, בעין זה הרבה יותר מרשים). שמחתי שהרבה מהמשתתפים הצטרפו וראו את המראה הנהדר של השמש ב-H alpha בעצמם. זהו, היה נהדר ואני כבר מחכה לתצפית הבאה.


×
×
  • צור חדש...

Important Information