nirzon

יש לי רק שני פילטרים 1.25" לערפיליות. UHC ו-O3 - מבחינתי, הפילטר המועדף עלי הוא ה-UHC, חוץ מאשר עבור הצעיף, שאותו אני יכול לראות רק עם ה-O3. במדבר או ברמת הגולן, ה-UHC ממש נותן עבודה יפה על ערפיליות שביל החלב. את הנשר אני בכלל לא מצליח לראות גם מהמדבר בלעדיו. ה-O3 גם הוא עוזר לראות אותן, אבל להרגשתי פחות טוב. כמו שאמרתי, אני משתמש בו כמעט בלעדית לצורך צפיה בצעיף. למרות שהוא לא ממש מיועד לזה, ה-UHC עוזר לי גם ב-EAA מהבית (בורטל 6).

צודק. על המצלמה לא חשבתי. ובכלל - צריך גם מחשב נייד, או לפחות טאבלט איכותי (אם משתמשים ב-OLS)... ההוצאות לא נגמרות אף פעם.

@Artyom - גם אני מסכים - אבל עדיין יש את הקטע של עקיבה, וזה כבר יעלה לפחות איזה 300-400 דולרים. @Ehud Spiegel - אולי אתה תטען שאפשר גם לעשות EAA בלי עקיבה - זה לא אותו הדבר.

אתמול בלילה הזדמן לי לעשות קצת EAA עם המנוע סטפר על הפלטפורמה החדשה 2.0. ההצפנה לא היתה מושלמת, אבל הצלחתי להגיע במצבים מסויימים גם לחשיפות יציבות מאד של 16 שניות עם הדובסוני. חשיפות של 4 שניות או 8 שניות באמת אין בעיה. בקצוות (בהתחלה ובסוף) יש קצת יותר בעיות, ושם היציבות טיפה פחות טובה. המנוע עצמו במהירות עקיבה מאד מאד שקט, לדעתי שקט יותר מאשר המנוע DC בפלטפורמה המקורית. הרעיון של השימוש במנוע סטפר בהחלט מוכיח את עצמו. אז מה עכשיו? אני עומד לבנות (לפי הזמנה שקיבלתי) עוד פלטפורמה, מבוססת על תכנון פלטפורמה 2.0, עם מנוע סטפר, שיופעל ע"י ארדואינו - במקביל להמשך פיתוח על המשטח התחתון שיש לי. השימוש במנוע סטפר וארדואינו יאפשר לי להכניס לפלטפורמה את הפיצ'רים הבאים: שני מיקרו סוויטשים בשני הקצוות, עם אפשרות של ריסוט הפלטפורמה בצורה אוטומטית - החזרה של הפלטפורמה לנקודת ההתחלה ע"י המנוע - זה אמור לקחת בין דקה אחת לשתי דקות. זו אופציה שניתן יהיה לנטרל, כי כשהמנוע עובד במהירות מקסימלית הוא מייצר קצת רעש - אז אם זה יפריע בתצפית במדבר, אפשר יהיה לבצע ריסוט ידני כמו בפלטפורמות הנוכחיות. מסך 4 ספרות שיציג טיימר - בשלב ראשון כמה זמן הפלטפורמה כבר פועלת - בעתיד אפשר יהיה לשנות את התוכנה ככה שיציג ספירה לאחור - עוד כמה זמן נשאר לה לעבוד. שניים או שלושה כפתורים (PUSH BUTTONS) - שאיתם אפשר יהיה לשחק קצת עם המהירות (כפתור אחד להעלות את המהירות ואחד להוריד), וגם לבצע עוד פונקציות (כמו ליזום ריסוט של הפלטפורמה, למשל). בזמן שמשנים את מהירות העקיבה - היא תופיע על המסך במקום הטיימר.

אוקיי. עוד עדכון. אז אחרי שהבנתי את מצב הסוויטשים שבדרייבר... אני עובד כרגע עם זרם של 1.64 אמפר. אפשר אולי גם לנסות לרדת ל-1 אמפר או אפילו חצי אמפר, ננסה בעתיד. זה סתם יחסוך לנו הספק. חוץ מזה - לקחתי את הקוד של הארדואינו שהשתמשתי בו בנסיון הקודם שלי, ועם התאמות ממש קלות, הוא עובד גם עם הדרייבר הזה - מה שמאפשר לי לסובב את המנוע בדיוק בקצב שכבר מצאתי (13.5 סיבובים לדקה). לגבי החלוקה - או מספר הצעדים לסיבוב, בדקתי וראיתי שגם בחלוקה צנועה של 800 צעדים לסיבוב (בהשוואה ל-200 עם הדרייבר הישן), הפלטפורמה איננה מרעישה. אלו חדשות טובות, כי קיים דרייבר שעובד עם 12 וולט, במחיר דומה לדרייבר שיש לי כרגע. זה הקישור אליו: https://www.aliexpress.com/item/32737927184.html רק שהוא מוגבל ביכולת שלו לחלק את הצעדים - עד 6400 צעדים לסיבוב (לעומת הדרייבר שלי שיכול להגיע עד 25600 צעדים לסיבוב). אז מבחינת רעש - זה אומר שלא תהיה לנו בעיה לעבוד עם הדרייבר של ה-12 וולט, אבל לפני שאני מוציא עוד קצת כסף ומזמין אותו, אני חייב לנסות לראות אם מבחינת היציבות והיכולת להגיע לחשיפות ארוכות זה גם לא משנה. אם אני מצליח להגיע עם הדובסוני לחשיפות ארוכות טובות בחלוקה שנתמכת בדרייבר של ה-12 וולט, אזמין אותו. ועכשיו לעוד נקודה - אחת האפשרויות שאני רוצה להוסיף לפלטפורמה היא אפשרות שהמנוע יחזיר אותה לנקודת ההתחלה, במקום לעשות את זה בצורה ידנית. לצורך זה חייבים להפעיל את המנוע בכיוון ההפוך במהירות הכי גבוהה האפשרית. במנועי ה-DC שהשתמשנו בהם עד עכשיו, היינו מוגבלים מאד במהירות המירבית. אצלי ואצל טל המהירות המירבית של המנוע היא 30RPM, אצל שחר יש מנוע קצת שונה שמגיע מקסימום ל-10RPM. בעקיבה המנוע DC עובד בערך בקצב של 6RPM - זה קצת שונה מה-13.5RPM שיש לי כאן, בגלל התמסורת השונה, אבל החישוב ברור, אם לוקח לפלטפורמה לעבור מקצה לקצה כ-70 דקות בקצב של 6RPM, ייקח לה 70*6/30 דקות לחזור - כלומר - 14 דקות - כמובן שזה זמן שלא מתקבל על הדעת - ובגלל זה אנחנו מרסטים את הפלטפורמה בצורה ידנית. מנועי סטפר יותר גמישים ביכולת שלהם להגיע למהירויות מקסימליות, אבל עדיין קיימות מגבלות שנובעות בין השאר מהמתח וגם מלוח הארדואינו, שצריך לספק את הפקודות לתנועה. גיליתי שעם המערכת שיש לי כרגע, כאשר עובדים עם 6400 צעדים לסיבוב, ניתן להגיע עם המנוע עד למהירות של 150RPM, ואם עובדים ב-800 צעדים לסיבוב עד ל-400RPM. אם נעשה את אותו החישוב, נגלה שבמקרה שנסובב את המנוע ב-400RPM בכיוון ההפוך, ייקח לפלטפורמה כמעט 2.5 דקות לחזור - עכשיו שכל אחד יעשה את השיקול של עצמו - האם זה מספק אותו או לא. ב-150RPM, זמן החזרה כבר עולה ליותר מ-6 דקות - שזה נראה לי כבר לא מתקבל על הדעת. אני מקווה שאוכיח שאפשר לעבוד עם החלוקה של ה-800, ואולי אפילו של ה-400 (מה שיקצר את זמן החזרה לאזור הדקה פלוס). בינתיים, תהנו מהוידאו הזה שמראה בטיימלפס איך הפלטפורמה חוזרת לאחור במהירות סיבוב של 400RPM:

עדכון נוסף. קניתי את הדרייבר הזה, לצורך שליטה על המנוע עם מיקרו צעדים: https://www.aliexpress.com/item/32815838285.html ולפי המדריך הפשוט הבא (כתוב לדרייבר שונה, אבל מאד דומה) הצלחתי להפעיל את המנוע: https://iot4beginners.com/how-to-control-nema-stepper-motor-with-arduino-and-microstep-driver/ הנה וידאו קצר שמראה את המנוע בפעולה: ניתן לשמוע את הפעולה של המנוע, אבל הרעש לחלוטין נסבל, ומשתווה לרעש של המנוע DC הרגיל שמפעיל לי כרגע את הפלטפורמה הרגילה. בנוסף, סיבוב המנוע בוידאו כרגע הוא בערך בקצב כפול מהמהירות הנדרשת, ככה שבסופו של דבר, במהירות נמוכה יותר, הוא יעשה אפילו פחות רעש. הנה שתי תמונות של המערכת בבדיקה: מספר הערות ומסקנות: מה שלא שמתי אליו לב כשהזמנתי את הדרייבר, זה שמתח הכניסה אליו צריך להיות מעל 20 וולט. זה קצת בעייתי, כי אין לי כרגע מקור זמין שיכול להוציא כרגע מתח כזה. הפתרון הזמני, רק לצורך הבדיקה, היה לשרשר שני בנקים של 8 סוללות AA אחד לשני - אבל אי אפשר באמת לעבוד ככה. צריך למצוא פתרון יותר נוח לפלטפורמה הסופית. או שאמצא דרייבר שיכול לעבוד עם 12 וולט, או שאמצא מקור מתח נוח יותר להפעלה (למשל, כבל שמוציא מבנק סוללות מתאים 20 וולט, כמו הכבל הזה - https://he.aliexpress.com/item/1005003888179200.html צריך לזכור שבנוסף למתח שאני מספק לדרייבר ולמנוע, אני צריך גם לספק מתח לארדואינו. הוא יכול לעבוד עם מתח מקסימלי של 12 וולט, אז יש יתרון גדול לדרייבר שיוכל לקבל 12 וולט. אחרת אאלץ להשתמש בשני מקורות מתח, או איזה מחלק מתח של המקור של ה-20 וולט. הקוד שנדרש להפעלה עם הארדואינו הרבה יותר פשוט, שזה טוב - בגלל שלמעשה מי שעושה את רוב העבודה מול המנוע הוא הדרייבר. הדרייבר ניתן לקינפוג עם סוויטשים. אפשר לבחור את הזרם שניתן למנוע, ואת מספר המיקרו צעדים. כרגע ראיתי שאני צריך לתת למנוע זרם של 3.76 אמפר על מנת שיסתובב בלי בעיות, אולי אפשר לרדת עוד קצת בזרם, לא ממש בדקתי את כל הטווח. עם 1.91 אמפר הוא לא הסתובב. מבחינת המיקרו צעדים - בחרתי ברגע במחלק הנמוך ביותר (400 צעדים או 1000 צעדים) - אני צריך עוד לבדוק את המשמעויות של המחלקים השונים ואיך הם משפיעים על המערכת. עוד לא הבנתי את זה עד הסוף. צריך עוד קצת לקרוא ולהבין. כשניסיתי לעלות במספר הצעדים, להפתעתי, המנוע הסתובב מהר יותר, עם אותו קוד ארדואינו. אני חשבתי שהוא דוקא יסתובב ככה לאט יותר. בקיצור - אני עוד לא סגור לגמרי איך זה עובד. לפחות זה עובד 🙂 תיקון מסתבר שלא הבנתי נכון את הסוויטשים של הדרייבר. מה שחשבתי שהוא ב-ON היה למעשה ב-OFF ולהיפך. בקיצור - כל מה שכתבתי למעלה על הזרם שאני עובד איתו והמחלק פשוט שטויות בריבוע. לא נורא - הכי חשוב שעכשיו הבנתי וזה עובד

המשכתי הערב עם בדיקות הצמצם, ובצורה אחרת לגמרי. הפעם צילמתי את הירח, שהיום האיר ב-89%. לקחתי 1000 פריימים, וערמתי מתוכם שליש. ניסיתי שלושה מפתחים שונים - במפתח מלא, 70 מ"מ, עם צמצם 60 מ"מ ועם צמצם 42 מ"מ. בכל תצורה עיבדתי את התוצאה הסופית בדיוק באותה צורה ועם אותם פרמטרים. להלן התוצאות: במפתח מלא (70 מ"מ): עם צמצם 60 מ"מ: עם צמצם 42 מ"מ: התוצאה הרעה ביותר היא בוודאות זו של ה-42 מ"מ. בין השתיים האחרות, נראה לי שזו עם ה-60 מ"מ קצת יותר טובה, אבל קשה באמת להחליט. בכל מקרה - יצאו לי תמונות חמודות של הירח.

דוקא הבדיקה הזו על כוכבים ממגניטודה 8-9 מראה כי אין בעיה לעבוד עם מפתח גדול במצב כזה, כמו שאמרת. אני חושב שבאובייקטים שיש בה כוכבים ממגניטודה נמוכה יותר, אאלץ להקטין מפתח. אעשה עוד בדיקות.

איזה קטע. הכנסתי עכשיו את התמונה הזו ל-Plate Solving, ומסתבר שבכלל פיספסתי את אלבירו, ובגדול. הכוכב הכפול עם הצבעים שם זה בכלל מישהו אחר, זה צמד שקוראים לו HD184848 ו-HD184878 - במקרה אלו גם שני כוכבים בצבעים שונים. אלו כוכבים במגניטודה 8-9 - בקיצור באמת אי אפשר להבחין בשום הבדל במגניטודות כאלו, בעיות של אברציה ניתן לראות רק בכוכבים הרבה יותר בהירים...

בדקתי את ההשפעה של מפתח שונה בצילום על טלסקופ אכרומטי קטן שיש לי, Zhumell Z70 - זהו טלסקופ חביב עם מפתח 70 מ"מ ואורך מוקד 400 מ"מ, כלומר, F5.7. הטלסקופ מגיע עם מגן מסך שיש לו פתח קטן של 42 מ"מ, שהופך אותו ל-F9.5, שנועד בעיקר לדעתי לצפיה בירח עם פחות אברציה כרומטית. יצרתי לטלסקופ מספר צמצמים, ובדקתי אותו על אזור עשיר בכוכבים, סביב אלבירו, הכוכב הכפול (נמצא בצד ימין של התמונה). עבור כל צמצם ביצעתי צילום של Live Stacking למשך דקה של חשיפה, 15 פריימים, כל פריים של 4 שניות. כל אחד מהפריימים, ערכתי עם סיריל באותו אופן בדיוק. להלן התוצאות: צמצם 60 מ"מ F6.6: צמצם 55 מ"מ F7.3: צמצם 50 מ"מ F8: צמצם 42 מ"מ F9.5 (מכסה מקורי): ניתן לראות כי ככל שמקטינים את הצמצם הכוכבים נראים פחת "נפוחים" והצבעים שלהם יותר "נכונים". הצבעים בולטים כמובן באלבירו. אני חושב שכדאי לחזור על הניסוי עם קובצת כוכבים יותר בהירים, אולי כמו הפלאידות, או לתת יותר זמן, בשביל להרגיש את ההבדלים יותר בצורה ברורה.

תזהר, ביקור אצל אילן יכול לגרום הוצאת כספים שלא תכננת מראש.

כן. היא כבדה.

תתחדש. נראית כמו משקפת רצינית. היא די כבדה - כדאי לך למצוא לה חצובה

משקפת זה כלי נהדר לאובייקטים בשדה רחב. מדובר על גלקסיית אנדרומדה, ערפילית אוריון, הפלאידות, ואזור שביל החלב. גם צבירים כדוריים גדולים נראים בה יפה, בעיקר M4 ו-M13. גם לגבי משקפות יש כמה אפשרויות. יש משקפת אסטרונומית כבדה, לי יש אחת כזו, 25X70 (כלומר מגדילה פי 25 עם עדשות של 70 מ"מ), שזה כבר כמעט כמו טלסקופ קטן - זו משקפת כל כך כבדה שקשה כבר להחזיק אותה ביד, ואני שם אותה על חצובה, ויש משקפות קלות יותר, של 10X50 או 8X42, אותן ניתן להחזיק בקלות בשתי ידיים. טלסקופ, במיוחד אם תלך על מפתחים של 4 אינטש ומעלה (102 מ"מ ומעלה), גם ייתן לך הגדלות גדולות יותר, וגם יאסוף יותר אור, מה שיאפשר לך לצפות בפרטים עדינים יותר של ערפיליות כמו המשקולת, הטבעת, הלגונה, הברבור וכולי. בטח מבורטל 5 (אגב, אני מבורטל 6 הצלחתי לראות לדוגמא את הלגונה עם טלסקופ קטן בקוטר 70 מ"מ בעזרת פילטר UHC), וממקומות חשוכים יותר גם תוכל לראות איתו גלקסיות. מצד שני - טלסקופ נותן שדה צר יותר (שוב, תלוי באורך המוקד שלו). עוד נקודה חשובה - אני חושב שיותר קשה, במיוחד למתחיל, למצוא את האובייקטים עם משקפת. לפעמים עצם החיפוש אחרי האובייקט הוא האתגר בהתחלה, לא ממש הצפיה בו. צילום זו אופרה אחרת לגמרי. אל תנסה להכנס לזה מייד. אני זוכר שקראתי פעם בספר אסטרונומיה למתחילים את ההמלצה למתחיל, להתחיל קודם כל להביט על השמיים עם העיניים, לזהות את הכוכבים השונים, אחר כך לעבור למשקפת, ובסוף לטלסקופ. קשה לי לתת לך המלצה סופית אם לרכוש טלסקופ חדש או משקפת - מה יותר כדאי עבורך. טלסקופ מינימלי שיהיה לך נוח להתחיל איתו יתחיל מ-1000 ש"ח. משקפת סבירה תעלה לך חצי מזה (יש גם משקפות יותר יקרות), אז זה גם שיקול.

ממליץ לך להצטרף לתצפית, ולהתנסות אישית בטלסקופים ומשקפות - ואז להחליט.

שלום, צילום אסטרונומי הוא בור ללא תחתית, והדרישות הכספיות המינימליות לציוד עבורו די גבוהות. באופן עקרוני לצילום נדרשים ארבעה אלמנטים: יכולת עקיבה, מצלמה מתאימה, מחשב או טבלט שיתחברו למצלמה, וטלסקופ איכותי עם מינימום אברציה כרומטית. הטלסקופ שלך הוא אכן איכותי, אבל הוא אכרומטי, ולכן פחות מתאים לצילום. אם תייצר או תשיג עבורו צמצם (למעשה מכסה עם חור) שיקטין את המפתח שלו מ-102 לאזור ה-70 או 80 בערך, תשפר מאד את בעית האברציה שלו ותוכל להתחיל לצלם איתו. הוא פחות מתאים לכוכבי לכת (שדורשים מפתח גדול ככל האפשר). מבחינת מצלמה, המינימום שאתה צריך היא מצלמה פלנטרית איכותית. הכי זולה (ששווה משהו) תעלה לך באזור ה-250 עד 300 דולרים. אפשר לתת לך המלצות למספר מצלמות מתאימות. יש כרגע יתרון למצלמות שנתמכות ב-OLS - Open Live Stacker של @Artyom, שיאפשר לך לבצע EAA - שזה למעשה סוג של צילום מהיר, גם עם טבלט, ולא עם מחשב. באופן עקרוני, אני ממליץ לך לנסות קודם להתחיל עם EAA - סוג של תצפית מבוססת צילום, טכניקה בה אתה מקבל בצורה מהירה מאד תמונה סבירה של DSO, בהשוואה לצילום אסטרונומי אמיתי, שדורש שעות של צילום של אותו אובייקט. לגבי עקיבה - מערכת העקיבה הזולה והטובה ביותר שיש כרגע (ביחס עלות תועלת) היא ה-AZ GTI של Sky Watcher, כאשר הראש בלבד (אותו תוכל להרכיב על החצובה שלך) עולה באזור ה-1300 ש"ח. אם זאת, היא מוגבלת בכושר הנשיאה שלה (משקל) - וצריך לבדוק האם היא יכולה לסחוב את הטלסקופ שלך (נדמה לי שכן). אפשרות אחרת, היא ללכת על מערכות רובוטיות שלמות כמו See Star S50 של ZWO או Dwarf 2, שעולות סדר גודל של 500 עד 600 דולרים, ונותנות לך חבילה שלמה של טלסקופ, מצלמה, ויכולת עקיבה במוצר אחד, שאותו ניתן לחבר לטבלט או טלפון. אם זמנך מוגבל, אולי רכישה של מערכת כזו תהיה עבורך פתרון מוצלח. היא דורשת מינימום התעסקות. עד לפני שבועיים, היה ניתן להזמין את ה-See Star במחיר הכרות של 400 דולרים (כרגע הוא עומד על 500) - זו מערכת חדשה לחלוטין, ולמעשה עדיין לא התחיל השיווק שלה בעולם. אם יש לך סבלנות, אולי כדאי לך להמתין עד נובמבר, חודש המבצעים, עד אז המערכת הזו תתחיל בשיווק, ובוודאי מחירה יירד קצת באחד המבצעים (11.11 או בלאק פריידיי). למעשה, גם שאר הציוד שהמלצתי לך לקנות יהיה ניתן לרכישה בהנחות בנובמבר. עוד משהו שאני מאד ממליץ לך זה ליצור קשר עם אחד החברים פה שעוסק בצילום, ואולי להפגש איתו באיזה לילה שהוא מצלם, ולהתרשם באופן אישי מהציוד שהוא מפעיל, ודרך העבודה שלו. אני, למרות שאינני רואה בעצמי צלם, חוטא קצת ב-EAA, ואשמח לארח אותך ולהדגים לך. אני מזכרון יעקב, ונוהג לתצפת די הרבה מחצר הבית שלי. לסיכום - תעשה קצת חיפוש בגוגל על המוצרים שדיברתי עליהם כאן. אם לא הצטרפת לקבוצת הפייסבוק שלנו (קישור בדף הראשי של הפורום), תעשה את זה - יש שם הרבה פוסטים עם צילומים, ותוכל לשאול גם שם את הצלמים באיזה ציוד השתמשו ועוד שאלות טכניות. אם יש עוד שאלות או הבהרות, אשמח אני ואני בטוח שעוד חברים לענות לך.

אזור יער בריטניה הוא עם פחות זיהום אור. גם חניון האגם בחיפה אכן כזה. אם זאת - לא תראו יותר מדי מטאורים בשני המקומות הללו מאחר ועדיין יש שם די הרבה זיהום אור. בעיה נוספת שיש עם מטר מטאורים שמקבל כל כך הרבה פרסום היא הנהירה של המוני ישראל למקומות חשוכים, אליהם הם מגיעים בשעות החושך עם פנסי מכוניות, פנסים אישיים לבנים והדלקת מדורות. בשביל לראות את המטאורים צריך לתת לעיניים חצי שעה של התרגלות לחושך בלי שום תאורה לבנה - כל מכונית שנכנסת לאתר חשוך עם תאורה - הורסת לכולם את התצפית למשך חצי שעה. בקיצור - הכי טוב זה לדעתי להזמין מקום לינה באזור הדרום בתשלום, כאשר המקום עצמו מבטיח כיבוי אורות לבנים. אופציה שנייה - לחפש מקום שכמה שפחות אנשים יגיעו אליו, וכאלו באמת קשה למצוא. מצטער שלא יכולתי לעזור לך יותר.

מזמן לא עידכנתי מה קורה. אז הפלטפורמה שלי עובדת היטב, ואני מצליח לעשות איתה אפילו תצפיות EAA ברמה נחמדה מאד. אחד הדברים שממש הפריעו לי היו שהיא היתה רגישה מדי למגע מקרי, כל נגיעה בפוקוסר או בעינית הכניסה את הטלסקופ לרעידות. הפתרון שמצאתי היה פשוט להפליא, להחליף את הגלגלים במשטחי טפלון, שהוסיפו חיכוך. החיכוך הזה גרם לכל המערכת להיות הרבה יותר יציבה, ואפילו שיפר את זמני החשיפה האפשריים ב-EAA. כרגע אני מגיע ל-4 שניות בלי בעיות, ואפילו טיפה יותר - וזה בהחלט מאפשר לעשות תצפית EAA מכובדת. אחרי שעשיתי שדרוגים למשטחים הקיימים שמחליפים את הגלגלים במשטחי טפלון, החלטתי לבנות כבר משטח תחתון חדש, שמתוכנן מראש עם משטחי טפלון. אני קורא לזה פלטפורמה 2.0. בוידאו אפשר לראות זה לצד זה את המשטח החדש לעומת המשטח המקורי עם השדרוג לטפלון. ניתן לראות כי פלטפורמה 2.0 נמוכה בערך ב-4 ס"מ מהישנה, וזה די משמעותי. בנוסף, החלפתי את כל מערכת התמסורת ב-V-SLOT עם עגלה, קצת כמו שיש במדפסות תלת מימד. אפשר לראות אותה בוידאו הבא. ועל הכל - חיברתי מנוע סטפר לפלטפורמה, המנוע נשלט ע"י לוח ארדואינו ולוח דרייבר. מה שאתם לא רואים - זה שהמנוע סטפר הזה מאד רועש. זהו מנוע NEMA17, עם 200 צעדים לסיבוב (1.8 מעלות לצעד). הדרייבר הנוכחי שרואים בוידאו יודע להזיז את המנוע מצעד אחד לשני באיזה קצב שאני קובע, לפי הקוד של הארדואינו. אבל זו איננה תנועה רציפה, אלא אוסף של קפיצות, ומסתבר שכאשר המנוע מחובר למשטח התחתון, נוצר שם סוג של תהודה ממש רועשת (המנוע פחות רועש כשהוא מוחזק ביד, למשל). קיוותי שאם קצת שיכוך בין המנוע למשטח שהוספתי זה יעזור לרעש, ושהרעידות הללו לא יפריעו לי בתצפית, אבל לצערי, זה לא המצב. אם קראתם את תחילת השרשור הזה - הרי הרעידות שמגיעות ממנועי סטפר הן אחת הסיבות העיקריות שהחלטתי בהתחלה לבנות את הפלטפורמה עם מנוע DC רגיל. בקיצור - ניסיתי אתמול קצת תצפית EAA עם מנוע הסטפר. אתם יכולים לשמעו בקלות את הרעש. לא משהו שהייתם רוצים בתצפית. חוץ מזה - הרעידות שנכנסו מנעו ממני לתצפת עם זמני חשיפה שבקלות כבר הגעתי אליהם עם המנוע המקורי של הפלטפורמה. אם זאת - לא הכל רע - וגם את זה ניתן לראות בוידאו - אם תביטו בתמונה שעל מסך המחשב, תראו את ערפילית הברבור, ותוכל ולראות שהיא ממלאה את כל הסנסור - כלומר - אין שוליים שחורים בגלל עקיבה לא טובה. עם איפוס נכון לצפון, וכיוונון מדוייק של מהירות המנוע, הצלחתי להגיע עם המנוע הזה לעקיבה מעולה - השליטה על מהירות הסיבוב המדוייקת מאפשרת לעשות את זה. אז מה עכשיו - אני עוד לא מרים ידיים מהמנוע סטפר. אני מתכוון לקנות עבורו דרייבר חדש, עם תמיכה במיקרו צעדים (Micro Stepping), כלומר, דרייבר שיאפשר לי במקום לעשות 200 צעדים לסיבוב, להגדיל את זה פי 32 או 128 או אפילו פי 256 - כ-50,000 צעדים לסיבוב. צעדים כל כך קטנים יאפשרו למנוע לעבוד בצורה הרבה יותר רציפה ופחות רועשת. פלטפורמה 2.0 עדיין בעבודה, אני אזמין בזמן הקרוב את הדרייבר החדש ונקווה שבסופו של דבר אקבל גם עקיבה יציבה וגם עקיבה חלקה בלי רעידות.

שתי התמונות העליונות צולמו עם SV705C שלוש התמונות התחתונות צולמו עם SV105 כל התמונות צולמו באותו יום לפנות בוקר, כמעט באותם תנאים (מצויינים). כל צילום לקח שתי דקות (חוץ מהאמצעי התחתון שלקח 55 שניות), באותו טלסקופ (דובסוני 6 אינטש F8 שלי), עם אותו ברלו 2X, ואותו פילטר IR/UV ועם עקיבה בעזרת פלטפורמה משוונית. מצלמת SV705C מאפשרת צילום בקצבים של עד 200 פריימים לשניה, ותומכת בצילום ROI, בפורמט RAW8. מצלמת SV105 מאפשרת צילום בקצבים של עד 30 פריימים לשניה, בפורמט MJEPG, ותומכת במספר רזולוציות, אבל ללא ROI. להלן הפרמטרים השונים של כל תמונה: ימנית עליונה: SV705C, ROI 800x600, Gain 480, Exposure 4.84ms, Frame Count 22727, Frame Rate 189fps, Stacked frames 6000 שמאלית עליונה: SV705C, ROI 800x600, Gain 230, Exposure 50ms, Frame Count 2381, Frame Rate 20fps, Stacked frames 1200 ימנית תחתונה: SV105, Resolution 1280X1024, Exposure 7.8ms, Frame Count 2984, Frame Rate 25fps, Stacked frames 1200 אמצעית תחתונה: SV105, Resolution 1920x1080, Exposure 7.8ms, Frame Count 1165, Frame Rate 22fps, Stacked frames 600 שמאלית תחתונה: SV105, Resolution 800x600, Exposure 7.8ms, Frame Count 3599, Frame Rate 30fps, Stacked frames 1700 מספר מסקנות מעניינות: בגלל התנאים הטובים שהיו לי, כנראה שהיה עדיף באמת להגדיל את זמן החשיפה של כל פריים, על חשבון קצב הצילום, ולערום פחות פריימים. בצורה כזו נכנס פחות רעש לתמונה הסופית. ניתן לראות את זה בהשוואה בין שתי התמונות שצולמו עם ה-SV705C. למרות ההבדל הגדול באיכות בין שתי המצלמות, שימוש מושכל ב-SV105 יכול לתת תוצאות לא רעות בכלל, וההבדל באיכות בין התוצאות הסופיות נמוך לדעתי ממה שהיה ניתן לצפות. לגבי ה-SV105 - מאחר ואין לה ROI, צילום ברזולוציה המלאה שלה, סותם די מהר את הבאפר, ואז קצב הצילום יורד פלאים (זו הסיבה שצילמתי רק דקה אחת ברזולוציה המקסימלית, פשוט ראיתי שכבר אין טעם להמשיך). מי שמשתמש במצלמה כזו, על מנת שיוכל לאגור יותר תמונות, יוכל לקבל רמת פירוט גבוהה יותר, ולכן, יש טעם להקטין את רזולוציית הצילום עד למצב בו אפשר להגיע לקצב הצילום המקסימלי שלה, 30fps. כמובן שהורדת הרזולוציה קצת דומה לצילום עם binning במצלמות מתקדמות, ולכן, מומלץ במקרה כזה לעבוד עם ברלו חזק יותר (מה שלא עשיתי כאן), על מנת לקבל בסוף אותה רזולוציה של הפלנטה. מאחר ויש לי גם ברלו 3X ששוכב בארון, אולי אנסה באיזה יום את הקומבינציה הזו.

אני חושב שאני כבר מגרד את הקצה של מה שאפשר לעשות עם 6 אינטש

צדק נחשב בעיני ככוכב הלכת היפה ביותר לצילום (כן, יותר משבתאי). מאז ומעולם הייתי מרותק ממנו, והשינויים שרואים בו דרך הטלסקופ. מאז שקניתי את הטלסקופ שלי, אוריון SkyQuest 6XT plus - דובסוני של 6 אינטש עם אורך מוקד 1200 מ"מ - F8, נהניתי לצפות דרכו בצדק, וכמובן גם לצלם אותו. הקולג' הבא מתאר את ההתפתחות של צילומי צדק שלי שנעשו כולם דרך אותו הטלסקופ. הסדר הכרונולגי של הצילומים הוא משמאל לימין ומלמעלה למטה. מקרא 1. (שמאלי עליון) - צילום דרך הטלפון, פריים בודד, כאשר הטלפון מוחזק ידנית מול העינית - יוני 2021. 2. (אמצעי עליון) - צילום דרך הטלפון, כאשר הטלפון מחובר לעינית עם מתקן מתאים, צילום של סרטון, הערמה ועיבוד. עקיבה ידנית. 3. (ימני עליון) - צילום עם מצלמת סבוני SV105. צילום של סרטון, הערמה ועיבוד. עקיבה ידנית. 4. (שמאלי תחתון) - צילום עם מצלמת סבוני SV105. צילום של סרטון, הערמה ועיבוד. עקיבה ידנית. 5. (שני משמאל תחתון) - צילום עם מצלמת סבוני SV705. צילום של סרטון, הערמה ועיבוד. עקיבה ידנית. 6. (שני מימין תחתון) - צילום עם מצלמת סבוני SV705. צילום של סרטון, הערמה ועיבוד. עקיבה בעזרת פלטרפומה משוונית. 7. (ימני תחתון) - צילום עם מצלמת סבוני SV705. צילום של סרטון, הערמה ועיבוד. עקיבה בעזרת פלטרפומה משוונית - יולי 2023.

בערב יום שישי האחרון, גם עקב תנאי מזג אוויר פחות טובים בדרום הארץ, נפגשנו מספר תצפיתנים ובני משפחתם לתצפית קיצית ברמת הגולן. הגענו מכל קצוות הארץ, מהקריות, ועד לאזור מרכז הארץ. התחזית דיברה על לילה חמים, של 23 מעלות, ללא רוח או אובך, והצפי היה לתנאים טובים מאד. @Guy כרגיל היה הראשון בשטח, ודיווח על קרוואן חשוד שחונה לו במקום התצפית, עם שתי מכוניות לצידו. חשוד, מאחר ואנחנו ממש לא רוצים איתנו בתצפית עוד משתתפים לא קרואים שלא מקפידים על משמעת חושך. מאחר ולא היה איש בקרוואן, וכבר היה מאוחר לחפש נקודת תצפית אחרת, הוחלט להשאר בנקודה המיועדת ולקוות לטוב... אני רק אציין שמתישהו התעורר חשד שכמעט הביא אותנו להזמנת משטרה למקום, אבל נשאיר את הסיפור הזה להמשך. אני הגעתי למקום רגע לפני השקיעה, אחרי שרוב התצפיתנים כבר היו במקום, כולל @Ehud Spiegel שכבר הקים שתי עמדות - את גולי (C11) עם הממזר (אכרומט 70 מ"מ) כפיינדר, ועוד עמדת EAA עם דוד (אפו 72 מ"מ), לצורך בדיקת אפליקציית OLS הנהדרת של @Artyom. השמש החלה לשקוע, הטמפרטורות התחילו לצנוח במהירות, הרבה מתחת ל-23 המעלות החמימות ש"הובטחו" לנו על ידי התחזית, והתייצבו סביב ה-18-19 מעלות בתחילת הערב, וירדו עד ל-16 בסופו - מה שבסופו של דבר הביא את כולם לעבור לביגוד קצת יותר חם מהצפוי (מי שזכר להביא). למזלנו, שאר התחזית לא אכזבה, וקיבלנו לילה בהיר ויפה, לחות לא מורגשת של 50 אחוזים, ללא טיפה של אובך או עננים, וכמעט ללא רוח. מלבד פרצי רוח מוזרים שכל פעם הגיעו בטמפרטורה אחרת. כאילו מישהו פותח מזגן פעם אחת על חימום ופעם על קירור. התמונה הבאה היא של אזור התצפית מייד עם השקיעה, עוד לפני חושך אסטרונומי. ניתן לראות בחזית התמונה את הדובסוני 6 אינטש שלי על הפלטפורמה המשוונית שבניתי. שידרגתי לאחרונה את הפלטפורמה על ידי החלפת הגלגלים בה למשטחי טפלון, מה שהוסיף יציבות רבה לכל המערכת. הפלטפורמה הזו מאפשרת לכל טלסקופ שמונח עליה לעקוב אחרי השמיים, ובכך נותנת לתצפיתן אפשרות להתעמק בתצפית בלי צורך "לרדוף" אחרי האובייקט בו הוא מתבונן. שדרוג רציני של חווית התצפית. כשהגיע החושך האסטרונומי, התגלה לפנינו שביל החלב במלוא הדרו. אולי טיפה פחות בולט מאשר במדבר, אבל מרשים לא פחות. אגב, התמונה הזו, וזו שאחריה, של שביל החלב שחוצה את משולש הקיץ, צולמו במוד האסטרו של טלפון סמסונג גלקסי S22 אולטרה. המוד הזה מאפשר לבצע חשיפות ארוכות ביותר ללא עקיבה (4 דקות לתמונה הראשונה, ו-10 לשנייה), כאשר התוכנה של הטלפון יודעת לפצות על תנועת הכוכבים. מרשים ביותר. התצפית התנהלה בכיף ובשמחה, במיוחד עם הילדים והנכדים של אהוד. אני התחלתי כמובן עם M51, שנמצאת בנקודה מצויינת לפתוח איתה תצפיות בחודש יולי, עברתי על צבירים פתוחים וסגורים למיניהן, על אזור משולש הקיץ, וחיכיתי ששביל החלב טיפה יתרומם מעל העצים, על מנת שאוכל להתעמק בו כמו שצריך. בין לבין, עברתי בין הטלסקופים השונים של כולם, דובסוניים של 10 ו-12 אינטשים, וכמובן הרבה קפיצות לראות את השמיים דרך גולי של אהוד. אחת הנקודות שמאד עניינו אותי היתה לבצע השוואה בין מה שרואים בגולי, כזכור C11 ענקי ומעולה (עם תו מחיר שלא נציין פה), והפיינדר הממזרי שלו, סלסטרון אכרומט 70 מ"מ בעלות של מספר עשרות דולרים בלבד. להפתעתי, מה שראיתי בממזר היה פשוט מהמם. כמובן שבגולי או בדובסוניים השונים ראו יותר טוב, אבל אם ההפרש במחיר בין גולי לממזר היה כמו ההפרש באיכות הצפייה, היה אפשר לקנות את גולי במחיר הרבה יותר זול... ראיתי בממזר את צביר הרקולס יפה וברור. לא עם ההפרדה שהמפתחים הגדולים נותנים, אבל זה לא היה כתם, ראו בבירור שמדובר בצביר מרשים. הלגונה (M8), נראתה ממש מעולה דרכו, כאשר ראו בקלות את ההפרדה של שני חלקיה. והפלוס הגדול שלו היה השדה הרחב שאני מאד אוהב. בקיצור - לפי שמעוניין להתחיל לתצפת, ויכול להגיע לבורטל נמוך מספיק (3 או 4), אכרומט כזה, של 70 מ"מ, כמובן על חצובה נורמלית, יכול להוות יופי של דבר. ועכשיו הסיפור על קרוואן האימה... הבטחתי, ועכשיו אקיים. מפה לפה, שכחנו בכלל שעומד לידנו קרוואן, שאין בו אף אחד. אני חייב לתאר לכם את הקרוואן - בצידו, חבלי כביסה שעליהם תלויים בגדים לייבוש, לצידו, צילייה קטנה עם שולחן ומספר צעצועי ילדים. על השולחן סיר, ובו עגבניות שרי חתוכות, יבשות לחלוטין. כאילו מישהו התחיל לעשות סלט, ופתאום נאלץ לעזוב במפתיע. לצד הקרוואן חנו שתי מכוניות, עם ציוד בתוכן, כולל תיקי גב ועוד דברים. אחת המכוניות בכלל לא היתה נעולה. אמרתי מוזר, לא? אז תוך כדאי התצפית, שכחנו בכלל מקיומו של הקרוואן ומהחשש שמישהו בו יתחיל לסנוור אותנו באורות לבנים. חשבנו שאולי זו משפחה שיצאה לטיול בגולן, ושהיא תגיע מתישהו. הרי המכוניות שלה עמדו ליד. רק שזה היה אחד הימים החמים של השנה, והחושך כבר ירד, ואף אחד לא הגיע, ופתאום חשבנו על זה (אני וגיא), שאולי משהו קרה להם - וכדאי אולי להזעיק משטרה או כוחות חילוץ שיחפשו אותם. מצד שני, המראה של הקרוואן, עם תיקי הגב במכוניות, הסיר, הצעצועים המפוזרים בחוץ, לא סימן על איזו משפחה שיצאה לטיול. סקרנו קצת את הקרוואן והמכוניות עם פנסים אדומים, ואני אפילו חששתי שאולי נגלה משהו שלא נרצה לראות בתוכו. לאחר התייעצות, החלטנו שאין טעם עכשיו להזמין את כוחות הבטחון ונעשה את זה בבוקר. בסופו של דבר, כשעה בערך אחרי (נדמה לי לקראת שעה 23:00), פתאום, הגיעה מכונית נוספת, סינוורה אותנו קצת. ממנה יצאה משפחה עם ילדים קטנים. נכנסה לקרוואן והלכה לישון. זהו. התעלומה נפתרה (כמעט - מה עם שתי המכוניות הנוספות שחנו שם?) - וחוץ מקצת בכי של הילדים, שהביא את גיא לעבור לתצפית עם אוזניות (האמת שהבכי פסק די מהר), לא היתה הפרעה נוספת לתצפית. תצפית על ערפילית הצעיף בתחילת הערב, ניסינו (אני ועוד כמה) לתצפת על ערפילית הצעיף, אבל לא ראו אותה טוב. אחרי כמה שעות, כשהיא היתה ממש בזניט, @Yossi Zamir, הזמין אותה לצפות בה דרך ה-10 אינטש שלו, עם פילטר O3 - והיא פשוט היתה מהממת. אחרי שראיתי אותה אצלו, ניסיתי לראות אותה גם אצלי ב-6 אינטש (כמובן עם O3), וגם אצלי ראיתי אותה לא רע, אבל לא יפה כמו אצל יוסי. מסקנה - צפו בה כשהיא גבוהה. תצפית על ערפיליות שביל החלב כשהשביל היה מספיק גבוה, תצפתתי על הערפיליות היפות שלו, הלגונה (M8), הברבור (M17) והנשר (M16). עם ובלי פילטר UHC. כמובן שהתצפית עליהן עם הפילטר הרבה יותר מרשימה, ורואים ממש פרטים עדינים במבנים שלהם. את ערפילית הנשר לא יכולתי לראות כלל ללא הפילטר. תצפית EAA ראשונה שלי בבורטל נמוך אני אוהב לצפות ב-EAA (אס"א - אסטרונומיה בסיוע אלקטרוני) מהבית. תצפית כזו מאפשרת לי לראות מהבית, בבורטל 6, אובייקטים שקשה לי לראות בעין בבורטל נמוך. לקראת סיום התצפית, ולאחר שאהוד התחיל לעשות קצת אס"א עם דוד, החלטתי שאפשר כבר לאבד ראיית לילה, ולנסות גם. חיברתי את המצלמה שלי (SVBONY SV705C) לטלסקופ. הוצאתי לפטופ, וערכתי תצפית מהירה של מספר דקות בודדות על שלושה אובייקטים בלבד. עם העקיבה של הפלטפורמה שלי, הגעתי ל-5 שניות לחשיפה בודדה. התחלתי עם גלקסיית אנדרומדה, שכבר עלתה, וצפיתי בה קודם ויזואלית. כמובן שהמערכת שלי, לא נותנת לי אפשרות לצלם את כל הגלקסייה הענקית הזו, ופשוט ניסיתי לראות מה רואים ממרכז הגלקסיה. זה מה שראיתי שם אחרי 2 דקות תצפית: רואים יפה את מרכז הגלקסייה וכמה נתיבי אבק. משם, עברתי לערפילית המשקולת, שהיתה כמעט בזניט (לא קל עם דובסוני לצפות בזניט), וזה מה שקיבלתי אחרי קצת יותר מ-3 דקות תצפית. ולבסוף, עברתי לשכנה של אנדורמדה, גלקסיית המשולש (M33). זו תוצאה של קצת יותר מחמש דקות. אני חייב לציין, שבבורטל נמוך כזה, מקבלים תמונות בתצפית אלקטרונית במהירות גבוהה פי 2 או יותר, מאשר מהבית. אני מתחיל להבין את כל הצלמים שנוסעים למדבר עם כל הציוד. זהו. זה סיום הדיווח שלי על התצפית המהנה הזו. אני ואהוד היינו האחרונים לקפל ציוד, להכנס לאוהלים וללכת לישון קצת לפני הנסיעה הביתה. רגע לפני שהלכתי לישון, אחרי שכבר קיפלתי את הטלסקופ, ניסיתי לראות פעם אחרונה את אנדרומדה דרך המשקפת שלי (סלסטרון 25X70 - משקפת גדולה וכבדה על חצובה), אבל קצת פיספסתי בכיוון הראשון, ופתאום ראיתי איזה כתם. אחרי שנתתי לעצמי קצת להתרכז, ובדקתי מה זה הכתם הזה, הבנתי שהצלחתי לראות את M33. הפתעה - קראתי על זה שאפשר לראות את M33 במשקפת, או אפילו בעין, אבל מאחר ובטלסקופ תמיד היה לי ממש קשה להבחין בה. בהירות השטח שלה די נמוכה, לא ציפיתי שאוכל להבחין בה ככה, עם המשקפת. זהו. נקווה לעוד תצפיות מהנות ונחמדות כמו זו. שמיים צלולים לכולם.

יש לי את ה-9מ"מ של הסדרה הכתומה. גם אני התרשמתי שהיא מאד בעייתית מבחינת kidney beaning. מצד שני, אחרי אימון מסויים, אני בהחלט מרוצה ממנה, כנראה התרגלתי להביט דרכה במרחק המדוייק בו אני פחות סובל מהבעיה הזו.