nirzon

טל, למרות מה שאתה קורא לו תנאים הכי גרועים שאתה מכיר - אחרי שהשרב נשבר, העובדה שיכולנו לצפות ויזואלית בערפיליות הללו, אומרת שהיו לנו תנאים יותר טובים מהתנאים שאני מכיר ממצפה משואה, שאמור להיות גם בורטל 5. בהשוואה לאתר בורטל 5 השני שאני מכיר - יער עופר - היו לי כמה התנסויות שם. חלק מאכזבות, אבל היתה לי שם תצפית אחת מדהימה, שהיתה אפילו טובה יותר מאחת התצפיות (הפחות טובות, אני חייב להגיד) ברמת הגולן, מבחינת צלילות ושקיפות.

ביום רביעי, 17 במאי, נפגשתי עם @givoly בבית בשדה אליעזר. לטל יש שם מרפסת שצופה דרומה, בבורטל 5 אמיתי, וקבענו לעשות לילה של EAA ותצפיות ויזואליות בתנאי לוקסוס. עם חשמל, בירות מהמקרר, ושירותים צמודים (בכל אופן - בירות). אני הגעתי עם הדובסוני הותיק שלי, 6 אינטש, F8, אותו הנחנו על הפלטרפומה המשוונית שבניתי לטל. טל השתמש בעיקר בניוטוני 6 אינטש F5 על חצובה משוונית רובוטית עם גיידינג, ועוד כמה טלסקופים, ככה, כמו שהוא אוהב (טל - אני מקווה שתפרט בתגובה). התחזית בישרה שמיים צלולים ונקיים לאחר שבירת השרב, אבל לצערנו, כשהתחלנו את התצפית עדיין שררו תנאי שרב, והאובך היה ניכר. יותר מאוחר, השרב באמת נשבר, וחוץ מכמה עננים קלים שטיפה הפריעו לכמה דקות, האובך התפזר, וחווינו באמת את הכיף של תנאי בורטל 5. בהתחלה התקנתי לטל שיפור במערכת ההנעה של הפלטפורמה, בתקווה שהיא תפתור את בעיות היציבות שהוא חווה איתה. השיפור באמת עזר, אבל כנראה שהבעיה האמיתית שיש לטל, שמונעת ממנו להגיע לחשיפות של יותר מ-3-4 שניות היא במנוע. הוא פשוט לא נותן מהירות קבועה, ויש איזה שינוי קל במהירות בכל סיבוב של ציר המנוע, מה שגורם לאובייקטים, בעיקר בהגדלות גבוהות, לנוע הלוך ושוב - וזו הבעיה העיקרית. ננסה לטפל בה בעתיד - או על ידי שינוי מנח המנוע, או, אם אין ברירה, נחליף את המנוע. ההתעסקות עם הפלטפורמה, והבדיקות של הביצועים שלה לקחו לנו די הרבה זמן, אבל כמו שאמרתי, בהתחלה, באמת התנאים לא היו מדהימים. את הבדיקות שלנו עשינו בתצפית EAA על M3, אבל לא שמרנו את התוצאות. כשהתחלנו באמת לתצפת, כיוונתי את הטלסקופ (על הפלטפורמה) לערפילית הטבעת, שהיתה עדיין נמוכה. בגלל הבדיקות, הייתי עם ברלו 2X, וזו התוצאה שקיבלתי אחרי כמעט 6.5 דקות. נחמד - אבל לא מדהים, בגלל הגובה הנמוך. בגלל שהייתי עם הברלו, חיפשתי אובייקטים קטנים, ומצאתי את הערפילית הפלנטרית הפועמת - Blinking planetary Nebula - NGC 6826. היא ממש פצפונת זו הפועמת הקטנה והנה היא שוב, עם זום עליה. אני חייב לציין שהקושי ב-EAA על הערפילית הזו עם ברלו הוא שאין הרבה כוכבים סביבה, מה שמאד מקשה על Sharpcap לעשות Alignment. נאלצתי להגדיל את זמן החשיפה למקסימום שהפלטפורמה איפשרה לי ולקחתי גיין למקסימום, מה שנתן לי מספיק כוכבים ל-Alignment, אבל פגע בתוצאה הסופית. אחרי חצות, תנאי מזג האוויר התחילו להשתפר, ומשולש הקיץ כבר עלה יפה - והפנתי את תשומת הלב שלי למשקולת - M27. התמונה כאן היא התמונה המקורית מסשן ה-EAA, עם טיפה הבלטת ניגודים וזהו. מעל ל-17 דקות של איסוף נתונים - מדהים בהתחשב בזה שמדובר על עקיבה עם פלטפורמה, שאיפסנו לצפון רק לפי כוכב הצפון. לשמור אובייקט כל כך הרבה זמן בתמונה (אולי היה תיקון אחד קטן שלי באמצע) רק מעיד על איכות העקיבה. ברגע שנתקן את בעיית המנוע, יהיה אפשר לעשות הרבה יותר איתה. ניסיתי קצת לעבד את חומר הגלם של המשקולת, אחר כך בבית, וקיבלתי את זה: מכאן חזרתי כמובן שוב לטבעת, שהיתה כבר גבוהה בשמיים, ובלי ברלו, קיבלתי תוצאה הרבה יותר מרשימה, לטעמי: כאן מדובר על כמעט 6 דקות, ואם תביטו טוב - למעלה ומצד שמאל של הטבעת ניתן לראות גלקסיה במגניטודה 15 - IC 1296. האובייקט האחרון שעשיתי עליו EAA הוא אחד האהובים עלי במיוחד - ערפילית עין החתול - NGC 6543 אני חושב שהתמונה כאן פחות מרשימה מאיך שהרגשתי בזמן הצפיה האמיתית בה, כשאני משחק עם ההיסטוגרמה וחושף תוך כדי כך פרטים יותר עדינים בתוך הערפילית. בשלב הזה, סגרנו את המחשבים, הורדנו מצלמות, ועשינו קצת תצפיות ויזואלית. ראינו יפה מאד את הטבעת והמשקולת, ובאזור שביל החלב, שכבר עלה גם לגובה סביר, יכולנו לראות ממש יפה את הלגונה והברבור. את הלגונה ראו בקושי, אבל בתוספת של פילטר UHC היה ניתן ממש לראות את הצורה.שלה הרבה זמן לא ערכתי תצפית בחבורתא של לילה שלם. ממש נהניתי.

איזה כיף לך. בוסטון עיר נהדרת. מה מרחק הנסיעה משם לאזור עם בורטל מספיק נמוך?

גם אתה תקבל אחת. לא לדאוג 😉

סרטון עם הדגמה של הפלטפורמה הסופית (כמעט):

לפני כמעט שנה שלמה התחלתי במסע לצורך בנייה של פלטפורמה משוונית. אפשר לקרוא עליו כאן: אחרי הרבה דיונים, חישובים, לימוד של תוכנות, רעיונות טובים ורעים, עזרה מחברים, עם הפסקות בגלל בעיות שונות, נסיעות לחול ובכלל החיים עצמם, היום, סוף סוף, הגעתי (כמעט) לסוף המסע. הנה התוצאה:

אור ראשון לפלטפורמה. צילום עם טלפון מחובר לעינית, תחת שמיים מעוננים. לא תנאים אידאליים, אבל אני מאד מרוצה.

בשעה טובה, לקחתי מ @jonzm את כל חלקי הפלטפורמה שהוא הדפיס עבורי בתלת מימד וניגשתי להרכבה. בשלב ראשון, חיברתי את כל הגלגלים למחזיקים שלהם, אחרי שקצת שימנתי את המיסבים שלהם, ודאגתי לא ללחוץ יותר מדי חזק את הברגים כך שיוכלו להסתובב לא רק על המיסבים, אלא גם על ציר הבורג שנועל אותם. התוצאה היא שהגלגלים ממש מסתובבים בצורה חופשית לחלוטין על הצירים. השימוש בשבלונות לצורך יצירת החורים במשטחים דרכם חיברתי את כל החלקים עם ברגי עץ הוכיח את עצמו, וההרכבה של כל הפלטפורמה בוצעה יחסית בזמן קצר. גם החורים המיועדים בתוך ההדפסה עבור ברגי העץ היו בדיוק בקוטר הנכון. התכנון הקפדני הוכיח את עצמו, והמשטח העליון נע עם הקשתות על הגלגלים בצורה מאד נעימה וחלקה. למשטח התחתון חיברתי רגליות מתכווננות, ובדקתי שהטלסקופ עומד עליו בצורה יפה ויציבה ובשלב האחרון, חיברתי גם את מערכת ההנעה - המנוע, הבורג החלזוני, וגלגלי השיניים. את מערכת ההנעה חיברתי בינתיים בצורה מאולתרת למשטח העליון, ונראה שהיא אכן מצליחה להזיז את הפלטרפורמה כנדרש. כמו שאמרתי, החיבור הנוכחי הוא אילתור, כאשר המטרה היא לבדוק בהזדמנות הראשונה את איכות העקיבה שמתקבלת, ואם הכל יהיה טוב, אתכנן להדפסת תלת מימד חיבור מוצלח יותר. כמו כן, אני צריך עוד לארגן את כל נושא הכבלים והאלקטרוניקה בצורה יפה יותר. להאריך כבלים, להכניס רכיבים אלקטרוניים לקופסאות, ובשלב האחרון, להזמין מסין מיקרו סוויטשים שיעצרו את המנוע כשהפלטפורמה מגיעה לקצה.

אז זהו. התחלנו בייצור הפלטפורמה הראשונה, שתהווה פרוטוטייפ לאחרות. רכשתי לעצמי מדפסת תלת מימד במבצע של הזמנה מוקדמת, שאמורה להגיע אלי במהלך פברואר, אבל עד שהיא תגיע, ועד שאלמד איך לתפעל אותה נכון, @jonzm התנדב להדפיס אצלו את החלקים של הפרוטוטייפ הראשון. בינתיים הודפסו כבר כל השבלונות וחלק ממחזיקי הגלגלים. במקביל, רכשתי פלטה גדולה של סנדוויץ בירץ', שתספיק לי לייצור של 5 פלטפורמות (למרות שכרגע מתוכננות לייצור רק 3). חתכתי כבר מהפלטה את המשטחים העליון והתחתון של הפלטפורמה העליונה. ובתמונה הזו ניתן לראות את השבלונה המתאימה למשטח התחתון, עם מחזיק גלגלים אחד מונחים על המשטח התחתון: כמובן שהשבלונה לא תהיה שם בייצור הסופי, היא פשוט תשמש אותי לצורך קידוח החורים לברגים עבור מחזיקי הגלגלים (ובצורה דומה, עבור הקשתות למשטח העליון). יש לי הזמנה של רגליות, שהמשלוח שלה קצת מתעכב בגלל ראש השנה הסיני. אני ממתין עוד לייצור שאר החלקים, ואני רוצה גם לצבוע בלכה את המשטחים, למרות שמדובר בבירץ' שהוא עמיד יותר, הלכה תשמור על העץ עוד קצת. הערכה שלי - פלטפורמה ראשונה מתפקדת עד סוף חודש פברואר.

עדכון. @Guydive הדפיס עבורי את אחד ממחזיקי הגלגלים (הצפון מערבי, למי שממש רוצה לדעת) הנה סרטון של סוף ההדפסה: בדיוק היום קיבלתי אותו לידי: בדקתי אם החורים שתכננתי מתאימים לברגי העץ שיחברו אותו למשטח, ולאינסרטים שעליהם יתחברו ברגי M6 שיחזיקו את הגלגלים. ניתן לראות בתמונות הבאות שהתשובה היא חיובית לשתי השאלות: אם זאת - ממש נאבקתי בשביל להכניס את האינסרט. את החור עבור האינסרט עשיתי על פי מפרט שלו שהיה בעלי אקספרס (משם קניתי אותו), ובמציאות, הקוטר שלו טיפונת גדול יותר. ולגבי החורים של ברגי העץ, הפלסטיק עשה קצת קולות לא נעימים של חוסר שביעות רצון כשהברגתי לתוכו את הבורג. בקיצור - אני ארחיב טיפונת את החורים לקראת הייצור עצמו, אבל בגדול - זה נראה טוב.

נשארתי במתח. מה הצלחתם לגלות עם הגלאי?

החלק התחתון מוכן להדפסה

עדכון קצר על מצב התכנון. למעשה, הצורה הסופית של הפלטפורמה סגורה: אפשר לראות איך היא תראה בשתי התמונות והסרטון הבאים: ניסיתי להקטין ככל שניתן את הלוחות, העליון והתחתון, בעיקר משיקולי משקל וגודל (שלא לסחוב באוטו לוחות גדולים מדי). למעשה, ייצור הלוחות הללו בצורה הזו יהיה טיפונת מסובך יותר, מאשר לייצר לוחות מלבניים לחלוטין, אבל לא נראה לי שזה באמת בעיה. את המעמדים שעליהם עומדים הגלגלים, המתחברים למשטח התחתון הקטנתי גם למינימום, ובזה אני מניח שהורדתי קצת עלויות ייצור. חבל להדפיס חומר מיותר בתלת מימד. השלבים הבאים, ממש לקראת תחילת הייצור: יצירת "חורים" גם במשטחים וגם בחלקים השונים, בהם נחבר את כל החלקים אחד לשני עם ברגים. יצירת "שבלונות" לצורך סימון המיקום המדוייק של החלקים השונים המתחברים למשטחים (כזכור, המשטחים הינם פלטות של עץ). את השבלונות הללו נוכל להדפיס פעם אחת בתלת מימד, ואחר כך להשתמש בהן עבור יצירת כל הפלטפורמות (כרגע מתוכננות 3 לייצור). תכנון שעדיין נדרש: החיבור בין מערכת ההנעה (הקוביה והאום) למשטח העליון - החלטתי להשאיר את זה לרגע האחרון, אחרי שכבר נסיים לייצר ולהרכיב את הפלטפורמות. לא בטוח שכדאי לעשות את החיבור הזה עם הדפסת תלת מימד. רכיבים שעדיין חסרים וצריך לרכוש: רגליות מתכווננות למשטח התחתון, ברגים לחיבור הרכיבים השונים, מיקרו-סוויטשים וכבלי חשמל, לצורך עצירת הפלטפורמה כשהיא מגיעה לקצה, שני מנועים נוספים.

שלושת הדגמים שציינת בהחלט יתאימו למתחיל. שלושתם טובים ואיכותיים. אני הייתי משאיר את ההתלבטות רק לשני דגמים, הראשון והאחרון. אם כבר אתה שוקל דובסוני, לך על שפופרת סגורה. יש לה הרבה יתרונות. יתרונות השפופרת הפתוחה הן ניידות ומשקל, אבל זהו. לשפופרת הסגורה יש יותר יתרונות. למפתח יש יתרון גדול, וההבדל בין 8 אינטש ל-4 אינטש (שזה הקוטר של שובר האור) מאד מורגש. אז אם אין לך בעיה של אכסון והמשקל לא מרתיע אותך - לך על הדובסוני. יתרון מאד גדול של שובר האור - זו ניידות הרבה יותר גדולה. הוא קל יותר, וקטן יותר. עוד יתרון גדול שלו - שבעתיד, אם תחליט, תוכל להשתמש בו (בתוספת של עוד ציוד, חצובה עם עקיבה) גם לתצפית EAA - תצפית מבוססת צילום. אם המחיר לא מהווה חסם - לברקת יש גם מחזיר אור דומה של 10 אינטש במחיר של 3800 ש"ח - אם כבר הולכים על דובסוני - אני הייתי הולך עליו, אבל קח בחשבון שהוא יותר כבד (לא ממש יותר גדול).

גלגלי השיניים הגיעו אלי. הזמנתי גלגלי שיניים שאמורים לתת לי יחס תמסורת של 1:2. בסרטון הבא רואים את הנסיון הראשון שלי עם המערכת של המנוע והבורג החלזוני, כאשר הגלגלים משמשים תמסורת ביניהם. נאלצתי "לחפור" תעלה קטנה בלוח שאליו הכל מחובר על מנת לתת לגלגל הגדול מקום להסתובב. שמונה סוללות AA נותנות מתח של 12V למנוע. בדיקות שעשיתי מראות שככה אין בעיה למנוע לדחוף את המערכת במהירות הרצוייה של 3 סיבובים לדקה, וכאשר מניעים את המנוע במהירות המקסימלית, זמן ההחזרה עומד באמת על 4 דקות. החיבור של המנוע דרך מערכת תמסורת כזו לציר הבורג הוכיח את עצמו בגדול. כשניסיתי קודם לחבר ישירות את המנוע לציר, נתקלתי בבעיה שהיה קשה מאד לכוון את ציר המנוע שיהיה בקו ישר עם הבורג. ההתאמה עם גלגלי השיניים הרבה יותר קלה ופשוטה. עוד קטע הוא שעד היום, לא הצלחתי לחשוב על שום דרך מהירה יותר להחזיר את הפלטפורמה לנקודת ההתחלה - אבל היום, סוף סוף, @givoly הצליח להפיל אצלי את האסימון. הוא פשוט לא מוכן לחכות כל כך הרבה זמן 🤣 - וגם לא רוצה להתחיל לשחק עם הפוטנציומטר. הרעיון הפשוט להפליא של טל הוא פשוט לנתק את החיבור הקבוע בין האום הזהוב לקוביה, כך שהמנוע יוכל רק לדחוף את הקוביה בכיוון אחד, כאשר את התנועה בכיוון השני נעשה בצורה ידנית. יהיה כנראה צורך לייצר איזה סוג של חיכוך בין האום לקוביה - אולי על ידי הדבקה של איזה חומר עם מקדם חיכוך גבוה - אבל העיקר שיהיה ניתן בקלות גם לנתק ביניהם. תראו בשני הסרטונים הבאים איך הרעיון הזה עובד: בקיצור - נראה לי שאת סיפור ההנעה בהחלט סגרתי. יכול להיות שכדאי יהיה לקנות מנועים איטיים יותר, למי שאכן ירצה לבצע את ההחזרה הידנית. אני מעריך שמנועים איטיים יותר יתנו לנו יציבות תנועה טובה יותר, בכל מקרה - גם אחרי שהפלטפורמה תהיה בנוייה - לא תהיה בעיה בכלל להחליף את המנוע. הניחוש שלי שעם התמסורת הזו, המנוע האידאלי יהיה עם מהירות סיבוב מירבית של 30 סיבובים לדקה (זה שיש לי כרגע מגיע ל-90). השלבים הבאים: 1. מדידה מדוייקת של הגדלים של כל הרכיבים שרואים בוידאו, והכנסה שלהם למודל הסטקשאפ של הפלטפורמה. סגירת התכנונים בסקטשאפ, כולל גדלים מדוייקים של המשטחים, התחתון והעליון. 2. יצירת קבצים מהתכנון לצורך ייצור בהדפסה תלת מימדית. אני צריך עוד להוסיף בתכנון לרכיבים השונים "חורים" לצורך חיבור של החתיכות השונות, הגלגלים וכדומה. 3. רכישת עוד כמה רכיבים אחרונים שחסרים לי - ברגים לחיבור, רגליות מתכוונות, מצפנים, מיקרו סוויצ'ים - לעצירת המנוע בקצה טווח התנועה, קופסה מפלסטיק שתכיל את הלוח ששולט על המנוע, כבלים איכותיים (כבלים של רמקולים) - אני רוצה יכולת להחזיק את הקופסה עם הפוטנציומטר והמפסק קרוב אלי בזמן שצופים בעינית - שלא תשכב נמוך על המשטח התחתון. 4. הדפסת תלת-מימד, רכישת משטחים מעץ, וייצור.

@Artyom רעיון מעניין - אתה חושב שיכול להיות שחסר למצלמה הספק? יש לי לצערי במחשב רק פורט יחיד, אבל מכיוון שהמצלמה מגיעה עם כבל USB מפוצל, אני יכול לנסות לחבר את הצד השני שלו לאיזה ספק או סוללת גיבוי. ננסה גם את זה.

מדובר על לפטופ חדיש. קשה לי לדעת למה הוא לא מצליח למשוך 30FPS ברזולוציה מלאה עם Sharpcap. גם הזכרון של התוכנה מוגדר למקסימום (גרסת פרו). אולי זה משהו שקשור לזה שהמצלמה הזו היא USB2. באמת לא כזה חשוב. בכל מקרה, @Misha Kon, התוצאות שלך איתה פשוט מדהימות. אני מנחש שזה קשור גם לעקיבה, וגם למפתח הגדול יותר של הטלסקופ שלך.

MJPEG. עם YUV אני לא יכול להגיע ליותר מ-5FPS.

הכל ידוע וברור, אבל אני מתנגד בתוקף להגדרה של "בזבוז זמן"...

עשיתי אתמול איזה ניסוי עם מצלמת הסביבוני SV105 שלי. אחת הבעיות שמטרידות אותי היא קצב הפריימים שאני מסוגל להגיע אליו עם המצלמה. לפי המפרט, היא אמורה לצלם בקצב של 30 פריימים לשנייה, אבל כשאני מצלם ברזולוציה מלאה, 1920 על 1080, בדרך כלל אני מצליח להוציא ממנה חצי מזה, בסביבות 15FPS. לדוגמא, התמונה המוצלחת ביותר שלי של שבתאי, שעשיתי לא מזמן, דרשה צילום של 10 דקות, בהם הצלחתי לצבור כ-8000 פריימים. כלומר, קצב ממוצע של 13.3 פריימים לשנייה. בגלל קצב הסיבוב המהיר של שבתאי, ובעיקר של צדק, ההמלצה היא שלא לעשות צילומים של יותר מ-3 דקות, ועדיף אפילו פחות, במיוחד בצילום של צדק, אם יש פריטים מאד חדים כמו הכתם האדום, או צל של ירח. בצילום שלי של שבתאי, לקחתי בחשבון שפרטים בתוך חגורות העננים יהיו מטושטשים, בגלל זמן הצילום הארוך, אבל האמת, עוד לא ראיתי תצלומי חובבים שממש רואים בהם פרטים כאלו, חוץ מצילומים של האבל, או טלסקופים ענקיים - אז נתתי לעצמי את ההנחה הזו. מצד שני, כשאני מנסה לצלם את צדק, וכשאני מנסה להגביל את זמן הצילום ללא יותר משלוש דקות, אני ממש מרגיש שאני לא מצליח להביא מספיק פריימים, כך למשל בתמונה הדי המוצלחת הזו שעשיתי של צדק, שצילמתי באותו יום שצילמתי את התמונה הנ"ל של שבתאי - יום עם תנאי יציבות יוצאי דופן - הצלחתי לקבל כ-2000 פריימים משלוש דקות של צילום - קצב של 11 פריימים לשנייה בלבד. כמובן שהקצב הממוצע של פריימים לשנייה אצלי הוא תמיד נמוך יותר בגלל שאני מצלם בעקיבה ידנית, מה שגורר איבוד פריימים בזמן הזזת הטלסקופ. אגב, היו לי בעבר גם נסיונות לשפר את איכות התמונה על ידי צילום של מספר סרטונים קצרים לאורך דקות ארוכות (10 דקות), וביצוע דרוטקציה. דרוטציה בהחלט מביאה שיפור, אבל פחות מאשר אגירת מספיק פריימים בזמן קצר, להרגשתי. לפני שבוע וקצת, נפגשתי עם יונתן, ושיחקתי עם הטלסקופ שלו (9.25 אינטש עם עקיבה), ועם המצלמה שלו, ZWO ASI120 - וסוף סוף הרגשתי ממקור ראשון את היתרונות הגדולים של העקיבה ושל מצלמה פלנטרית רצינית. למרות שזה הדגם הכי פשוט של ZWO, היתרונות שלה על הסביבוני שלי מאד גדולים. היתרונות הללו מתבטאים בעיקר בשני פרמטרים: קצב הצילום שלה פשוט הרבה יותר מהיר. אין לה בעיה לצלם בקצבים של 40-50 פריימים לשנייה ברזולוציה מלאה. היכולת להגדיר לה ROI - Region Of Interest - מאפשר להגדיל את קצב הצילום עד ל-120 פריימים לשנייה. כאשר למעשה המצלמה לוקחת רק חלק קטן ממה שנקלט בחיישן שלה, ומספקת לנו תמונה עם רזולוציה נמוכה יותר ושדה קטן יותר. כמובן שברגע שיש גם עקיבה, אין בעיה לשמור את האובייקט המצולם בתוך ה-ROI, וככה הצלחנו להגיע לקצב צילום גבוה מאד, ובהתאם, גם התוצאות שקיבלנו. במצלמת הסביבוני שלי, אין אפשרות להגדיר ROI, ועל מנת להגיע לקצב המקסימלי שלה (שגם הוא קטן בהרבה מזה של ה-ZWO), נדרש להקטין את רזולוציית הצילום - אבל זה אומר שהמצלמה למעשה עושה סוג של Down sampling, ומציגה לנו את אותו גודל שדה, רק עם פחות פיקסלים. כלומר - צילום בצורה הזו ייתן לנו פחות פיקסלים לדיסקה של צדק, ולכן תאורטית, נראה פחות פרטים. בכל זאת, ולמרות הבעיתיות של הקטנת התמונה (מבחינת פיקסלים), החלטתי אתמול לנסות ולשחק קצת עם המצלמה, ולצלם את צדק עם כל מיני הגדרות שאני בדרך כלל לא משתמש בהן לצילום. רציתי לראות האם למרות שאקבל תמונה קטנה יותר (בפיקסלים), היכולת לאגור יותר פריימים תפצה על זה, ובסוף אצליח להוציא תמונה טובה (ספויילר - התשובה היא כן). ניסיתי לצלם עם ברלו 3X וגם עם ברלו 2X, כאשר הורדתי את רזולוציית הצילום, עד שהצלחתי להגיע לקצב צילום של 30FPS. רוב הסרטונים שעשיתי היו של דקה אחת, וחלק של דקה וחצי. התנאים אתמול היו בינוניים. יציבות בינונית, ועננים שבאו והלכו, ופגעו לי בחלק מהצילומים. למרות זאת, אני חושב שזה היה שסן הצילום הטוב ביותר שקיבלתי עד כה של צדק, כנראה בשל מספר הפריימים הגדול שהצלחתי להוציא מהמצלמה. להלן מספר דוגמאות (כל התמונות ברזולוציה של 448 על 448, לצורך השוואה על גודל הדיסקה המתקבלת): צילום עם ברלו 3X, ברזולוציה של 1280 על 1024. צולמו 1381 פריימים במשך 58 שניות. קצב צילום של כמעט 24FPS - הסיבה שלא מגיעים ל-30, היא, כפי שהסברתי קודם, שאני מאבד חלק מהפריימים בזמן שאני מזיז את הטלסקופ בעקיבה ידנית. צילום עם ברלו 3X, ברזולוציה של 1280 על 960. צולמו 935 פריימים במשך 60 שניות. קצב צילום של כמעט 16FPS - ניתן לראות שברזולוציה הזו מתקבלת דיסקה טיפה קטנה יותר. ביצוע דרוטציה עם WinJUPOS על 4 תמונות שצולמו עם ברלו 3X. שתי התמונות שלמעלה, ועוד שתיים (אחת מכל סוג רזולוציה) - גודל הדיסקה שיוצא מהתוכנה נקבע כנראה לפי הגודל של התמונה עם הדיסקה הקטנה יותר. עשיתי כאן גם עיבוד צבעים טיפה יותר טוב. סה"כ זו אחת התמונות הטובות ביותר שהצלחתי לקבל של צדק. צילום עם ברלו 2X, ברזולוציה מלאה של 1920 על 1080. צולמו 717 פריימים במשך 60 שניות. קצב צילום של 12FPS. צילום עם ברלו 2X, ברזולוציה של 1280 על 1024. צולמו 1337 פריימים במשך 60 שניות. קצב צילום של 22FPS. בהחלט ניתן לראות בהשוואה לתמונה הקודמת שיפור שנובע בעיקר מזה שהיו לי יותר פריימים לעבוד איתם, וכן רואים דיסקה קטנה יותר. צילום עם ברלו 2X, של 1920 על 1080. צולמו 1769 פריימים במשך 90 שניות. קצב צילום של 20FPS. הגידול במספר הפריימים נובע משתי סיבות - אחת, פשוט צילום ארוך יותר (90 שניות במקום 60), וגם שינוי במנח המצלמה, שאיפשר לי לבצע פחות הזזות של הטלסקופ בזמן הצילום. בהחלט ניתן לראות שיפור באיכות התמונה שנובעת פשוט מזה שיש יותר חומר גלם לעבוד איתו (פריימים): צילום עם ברלו 2X, ברזולוציה של 1280 על 720. צולמו 1445 פריימים במשך 60 שניות. קצב צילום של 24FPS. לדעתי, התמונה הטובה ביותר שקיבלתי מצילום בודד (ללא דרוטציה). קצב הפריימים המכובד שהגעתי אליו נובעים גם בגלל מנח המצלמה שאיפשר לי מינימום הזזות של הטלסקופ בעקיבה הידנית. ביצוע דרוטקציה של 3 תמונות שצולמו בפרמטרים דומים לזו הקודמת - אולי התמונה המוצלחת ביותר שעשיתי עד כה של צדק: ביצוע דרוטקציה של 3 תמונות מהן בוצעה הדרוטציה הקודמת (שצולמו ברזולוציה של 1280 על 720) ועוד שתי תמונות שצולמו ברזולוציה מלאה (1920 על 1080) לאורך 90 שניות (אחת מהן מופיעה למעלה). במקרה הזו - הדרוטציה דווקא נתנה לי גודל דיסקה לפי התמונות של הרזולוציה המלאה. גם התמונה הזו, יחד עם הקודמת, בהחלט ברמה אחרת מעל כל התמונות האחרות שהצלחתי לעשות אי פעם. מסקנה: חשוב מאד לצבור כמה שיותר פריימים. למי שמשתמש במצלמת SVBONY SV105 כמו שלי, בהחלט מומלץ לצלם ברזולוציה מעט נמוכה יותר על מנת להשיג את קצב הפריימים המקסימלי האפשרי. ההרגשה שלי ששילוב של ברלו עם הגדלה גדולה יותר, יחד עם צילום ברזולוציה נמוכה יותר, תאפשר להשיג תוצאות אפילו טובות יותר. אני חושב שצילום ברזולוציה נמוכה יותר עם הסביבוני מעשית נותן לנו אפקט של binning, כלומר, איחוד פיקסלים - אם זה באמת ככה, זה אומר שאפקטיבית אנחנו בצורה כזו מגדילים את גודל הפיקסל של המצלמה, ולכן יכולים להשתמש בהגדלות גבוהות יותר (F גבוה יותר). הבעיה היא שלעשות את זה עם עקיבה ידנית זה מאד בעייתי. אשמח אם מישהו שיש לו מערכת עם עקיבה ומצלמה דומה (@Misha Kon ?) ינסה לעבוד בצורה כזו, ויגלה אם ההנחה שלי נכונה.

אני לא ממש מבין בצילום עם DSLR, אבל נראה לי שיהיה לך עדיף כבר באמת לקנות איזו ZWO. אפילו הבסיסית ביותר. מאחר ויש לך כבר עקיבה, תוכל לעשות איתה EAA די בקלות. אם בא לך להשקיע באמת את המינימום - לך על מצלמת SVBONY SV105 אבל ה-EAA שתוכל לעשות איתה יהיה ממש בסיסי, אז עדיף אולי כבר להוציא יותר על ZWO. כמובן שאתה חייב לקחת בחשבון למה לחבר אותה - כאשר לפטופ יהיה הכי כדאי. נקודה קטנה לגבי מה שכתבת - הטלסקופ שלך בקוטר 150 מ''מ. 750 מ''מ הוא מרחק המוקד, או האורך - לא הקוטר.

עוד עדכונים. המנוע והברגים החלזוניים שהזמנתי הגיעו, וערכתי להם סדרת בדיקות. גם המנוע וגם הברגים מרגישים איכותיים ביותר. המנוע הגיע עם מעמד וברגים מתאימים לחיבור אליו, וכן עם לוח קטן המחובר למפסק ופוטנציומטר שמאפשר לשלוט גם על כיוון סיבוב המנוע וגם על המהירות שלו. הברגים הגיעו עם מיסבים, אותם ניתן לחבר למשטח, אום וקובייה המתחברת אליו, ומתאם (coupler), שאיתו חיברתי את המנוע אל הבורג לצורך הבדיקות. נקודה שלא ממש לקחתי בחשבון זה שציר היציאה של המנוע בקוטר 6 מ"מ, ואילו הבורג והמתאם המחבר הם של 8 מ"מ, מה שגרם לכך שלא יכולתי לחבר את ציר המנוע בקו ישר לבורג, ולכן כשהמנוע מסתובב ככה, המתאם מתנדנד, מה שבהרכח מכניס תנועות ושינויים לא רצויים למהירות הסיבוב. ניתן לפתור זאת על ידי הזמנה של מתאמים שבצד אחד מתאימים לקוטר 8 מ"מ ובשני ל-6 מ"מ, אבל אקדים את המאוחר, ואגיד שנראה לי שאלך על פתרון אחר (לקראת סוף הפוסט הזה יש את ההסבר). בהתחלה חיברתי את המנוע לספק דרך הפוטנציומר, בלי לחבר אותו לבורג, ופשוט שיחקתי עם הפוטנציומטר על מנת לראות האם הוא עומד במפרט - 90RPM. מדדתי את המתח שמוזן למנוע עם וולטמטר, ואת מהירות הסיבוב עם שעון עצר. המספרים נראים בהחלט מתאימים, כאשר המנוע מפיק מהירות סיבוב כמעט זהה בשני הכינוונים. הטבלה הבאה מדגימה את מהירות הסיבוב שהמנוע מפיק לפי המתח המוזן לו: 12.06V - 89.3RPM 5.08V - 36.0RPM 0.60V - 2.9RPM 0.36V - 0.0RPM בכיוון ההפוך: 12.00V - 90.0RPM 5.10V - 38.0RPM 0.57V - 2.8RPM המסקנה הראשונית היא שאכן ניתן להגיע ל-3RPM עם המנוע הזה, אם כי בהזנת מתח גבוהה יותר ממה שחשבתי (באזור ה-0.6 וולט, ולא 0.4 כמו שחשבתי). הבעיה היא שזה ממש גבולי. גבולי ברמה שיכולתי ממש לעצור את סיבוב המנוע פשוט בכח האצבעות שלי כשהוא הסתובב במהירויות הללו. כמו כן, רמת הדיוק שהרגשתי שניתן להגיע אליה בסיבוב הפוטנציומטר לא הרגישה לי מספיק טובה. כלומר, נדרש משחק מאד עדין עם הכפתור באזור הזה, מה שיקשה מאד להגיע לעקיבה מדוייקת. מתחת ל-2.8RPM המנוע פשוט לא יכול להסתובב, הורדה של מתח הכניסה מתחת לרף של 0.6V, פשוט לא גורם למנוע לזוז. המסקנה שלי מניסויים ראשוניים אלו היא שאי אפשר להשתמש במנוע הזה על הפלטפורמה הזו בחיבור ישיר כפי שהתכוונתי מראש. בדקתי גם אם החישובים שלי של מהירות התנועה נכונים, ולצורך כך חיברתי את המנוע לבורג, ונתתי לו לעבוד במהירות מקסימלית (90RPM), כמו שרואים בסרטון הבא (צולם בהייפלפס) - תנועה של כדקה מזיזה את הבורג מחצית המרחק, בדיוק לפי החישובים המוקדמים (בהם הנחתי שב-90RPM ייקח כשתי דקות להחזיר את הפלטפורמה לנקודת ההתחלה). עשיתי גם בדיקה האם המערכת הזו מספיק חזקה, ונתתי לה לגרור את הטלסקופ שלי, כשהוא מונח על סמרטוט על הדק: גם פה, המנוע הצליח לגרור את הטלסקופ בלי שום בעיה. על הפלטפורמה, שאמורה לנוע כמעט ללא התנגדות סביב נקודת שיווי המשקל, לא תהיה לו בעיה בכלל. בקיצור - חוץ מהקטע שלא נראה שניתן לחבר את המנוע הזה בצורה ישירה לבורג, המנוע הוכיח את עצמו כאיכותי וחזק. המעגל שסופק לי איתו עם הפוטנציומטר, מאפשר לבחור את כיוון הסיבוב והמהירות בצורה מאד נוחה. עכשיו יש לי שתי אפשרויות: 1. להזמין מנוע אחר, עם מהירות מקסימלית נמוכה יותר. יש מנוע זהה עם מהירות מקסימלית של 47RPM. אני מאמין שאיתו נוכל להגיע לסיבוב הבורג ב-3RPM בלי בעיות בחיבור ישיר, וזמן החזרת הפלטפורמה למצב ההתחלה במהירות הזו אמור להיות קצת פחות מ-4 דקות. לא מלהיב, אבל אין מה לעשות. 2. לא לחבר את המנוע ישירות לציר. למעשה - אני נוטה יותר לאופציה הזו, גם בגלל שראיתי שהחיבור הישיר הזה דורש מיקום מאד מדוייק של המנוע, שזה יכול להיות טיפה בעייתי, וידרוש ממני גם מתאם של 8 מ"מ ל-6 מ"מ (או לקנות מנוע עם ציר של 8 מ"מ - יש כאלו). האפשרות השנייה היא להשיג שני גלגלי שיניים, ביחס של 1:2. את הגדול לחבר לבורג ואת הקטן לציר המנוע, ככה נגיע למהירות סיבוב מקסימלית של 45RPM, שזה כמעט כמו מקודם - זמן החזרה למצב התחלה של 4 דקות. האופציה הזו תיתן לי להשתמש במנוע שכבר יש לי ובדקתי, ואני חושב שיהיה קל יותר למקם ככה את המנוע, פשוט מרכיבים אותו כך שגלגלי השיניים מתחברים. אני שוקל להזמין עכשיו גלגלי שיניים כאלו, ולבדוק אותם על הבורג בצורה דומה לבדיקות שעשיתי.

SVBONY SV305 PRO. https://www.amazon.com/SVBONY-Telescope-Electronic-Astronomy-Astrophotography/dp/B08F3M474W מבצע לחברי אמאזון פריים בלבד - 160 דולרים (אפשר לעשות פריים לחודש ראשון בחינם). המשלוח בחינם, אבל צריך לשלם מיסים. בגלל תקלה בחישוב המיסים של אמזון, מומלץ להוסיף עוד מוצר קטן במחיר מינימלי, לדוגמא, את חבילת הקיסמים של ה-36 הבאה בשני דולרים (לא את של ה-12): https://www.amazon.com/gp/product/B004X8LNP6 ואז מקבלים מחיר סופי, כולל הכל (משלוח בחינם ומיסים של 35.70 דולרים) של 197.68 דולרים, שזה פחות ממה שאפשר להשיג את המצלמה הזו בעלי אקספרס, משם היא תגיע הרבה יותר לאט, ועם סיכוי טוב ליפול במכס ולשלם יותר. (תודה ל @Raz על הבירורים מול אמזון)