nirzon

צולם על ידי לכידת 4 סרטונים בהם הירח חולף על פני המצלמה. כל סרטון מעל לדקה. בערך 2000 פריימים (פחות או יותר). מתוך הסרטונים הללו נגזרו 39 סרטונים קצרים בעזרת PIPP, כאשר כל סרטון קצר בערך 300 פריימים, אותם ערמתי עם AutoStakker ל-39 תמונות שונות. הרכבת הפנורמה עם ICE ואחר כך עיבוד והבלטת פרטים עם Registack. התמונה הסופית ברזולוציה של 4109 על 3876 פיקסלים. ציוד: טלסקופ דובסוני 6 אינטש F8 ללא עקיבה, מצלמת SVBONY SV105.

שאלה רצינית - כשהירח מלא - למעשה הטרמינטור נמצא ממש על ההיקף, נכון? האם זה אומר שבתצפית ירח מלא הכי כדאי להתמקד דוקא שם? על ההיקף? עריכה חשבתי על זה בעצמי קצת... למעשה במצב הזה לא נראה בכלל את הצל, כי השמש נמצאת בקו ישר מאחורינו בזמן שאנחנו צופים ככה בירח. הכל יהיה מואר לגמרי, ולא נבחין בכלל בצללים.

זה הטלסקופ שיש לי... גיליתי כל מיני "טריקים" שעוזרים לי בצילום ללא עקיבה. אולי באמת אכתוב על זה איזה פוסט מתישהו. אני עדיין בתהליך למידה. כל דבר דורש משהו אחר. צילום ירח שונה מצילום כוכבי לכת, וזה שונה מאד מצילום DSO... תוכנות שונות, אסטרטגיות שונות. עשיתי כל מיני נסיונות וטעויות בדרך. סתם לדוגמא - במדריך של גיא לצילום כוכבי לכת עם הטלפון, שהוא מדריך מצויין, ולמעשה עבדתי בדיוק איתו עד היום - כתוב שצריך לייצר סרט של הכוכב מיוצב עם PIPP. הבעיה היא שאם אתה מנסה לעקוב ידנית אחרי כוכב הלכת (ולא לתת לו להסחף בתמונה), התזוזות, אפילו הכי עדינות שאתה מבצע עם הטלסקופ, גורמות להרס של המון פריימים, ואז PIPP פשוט לוקח את כולם לסרטון אחד, ואחר כך ה-AutoStakker צריך לזהות בעצמו מי טוב ומי לא, ואם יש יותר מדי פריימים לא טובים, זה מאד קשה לו. אז היום גיליתי שאם במקום לייצר סרטון עם PIPP, מבקשים ממנו פשוט לייצר תמונות, נגיד בפורמט TIFF, אחר כך קל מאד פשוט בעין לבחור את התמונות הלא טובות, כי הן בדרך כלל מרוכזות במקבצים של הזמנים בהם הזזנו את הטלסקופ, למחוק אותן, ואז זורקים ל-AutoStakker רק את מה שנשאר, וזה מאד מקל עליו... עשיתי את התהליך הזה מחדש עכשיו, על מנת לייצר את התמונה הבאה, שיהיה קל להבין. הקפתי את האזור בו הטלסקופ זז בקו אדום - וביצעתי בחירה עם העכבר של הפריימים הלא טובים - עדיף כמובן לעשות את זה במצב שחלונות מציג תמונות עם אייקונים גדולים יותר, כאן עשיתי עם קטנים, רק בשביל שיהיה ניתן לראות את המקבץ. את התמונות המסומנות פשוט מחקתי, והשתמשתי בשאר על מנת לייצר את התמונה הבאה:

אין לי מתאם כזה, OTG, עבור USB-C - שזה החיבורים של כל מכשירי האנדרואיד שיש לי כרגע.

אז אני הצלחתי לשבור את הירח אתמול... פיספסתי לצלם סרטון של הרצועה המרכזית... מה שכן הצליח לי אתמול זה לתפוס תמונה טובה של עמק האלפים שצילמתי גם שלשום. אתמול היתה תאורה יותר מוצלחת שהבליטה יותר את החריץ, וניתן לראות אותו בתמונה אחד הסרטונים שממנו יצרתי את הירח השבור:

אילן, התמונה שלך יותר ברורה וחדה משלי (ברור...) - אבל גם אצלך, החריץ ניתן לזיהוי, אבל לא מאד בולט. מהנסיון שלך - יכול להיות שהתאורה של העמק היום תבליט אותו יותר?

עמק האלפים - Vallis Aples מתוך ויקיפידה באנגלית (תרגום שלי) זהו עמק החותך את רכס הרי האלפים (Montes Alpes). הוא נמשך לאורך 166 ק"מ מתוך ימת הממטרים (Mare Imbrium), בכיוון מזרח - צפון מזרח לעבר גבול ימת הקור (Mare Frigoris). העמק מגיע לרוחב מירבי של 10 ק"מ בחלק הרחב ביותר שלו. רצפת העמק הוא משטח שטוח מכוסה בלבה, ובמרכזה חריץ דק ושבור. חריץ זה מהווה אתגר לתצפיתנים. למעשה החריץ עצמו ארוך מהעמק. אורכו בערך 200 ש"מ, רוחבו בערך 600 מטרים ועומקו בערך 80 מטרים. סביר להניח שהעמק הזה הוא גראבן שהוצף לאחר מכן במאגמה משתי הימות שהוא מחבר (הממטרים והקור). עם זאת, העמק יכול היה להיווצר משברי מאמץ כתוצאה מהתרחבות המעטפת או התכווצות לאחר התמצקות של רגולית. הוא אינו דומה למאפיינים קוויים אחרים שיוצאים מימת הממטרים, ויתכן שהפגיעה שיצרה את הימה הזו גרמה גם למתחים שיצרו את העמק. הצפת לבה ושברי מאמץ הם שני גורמים להיווצרות גראבן. עמק זה התגלה בשנת 1727 על ידי פרנצ'סקו ביאנקיני . שמו אושר על ידי האיגוד האסטרונומי הבינלאומי בשנת 1961. שתי התמונות צולמו על ידי אתמול, 7 ביוני, במצלמת SVBONY SV105 על טלסקופ דובסוני ידני 6 אינטש F8. הראשונה עם ברלו 2X והשנייה עם שני ברלו 2X, כלומר, אפקטיבית עם ברלו 4X. צולמו סרטונים קצרים, אשר יוצבו ועובדו בצורה אגרסיבית על מנת לגרום לחריץ להופיע.

ועוד נקודה - רמת הגולן היא לא המדבר, אבל בימים עם תנאים טובים, אפשר מאד להנות בתצפיות שם. תקרא את סיכום התצפית שהיתה בגולן לפני שבוע וחצי ביום חמישי.

אפשר אולי גם להזמין משהו כזה... 🤣 דו-שימושי https://www.aliexpress.com/item/4000561873402.html

למי שרוצה לייצר פנורמות ירח בקלות, כתבתי מדריך קצר:

מי שרוצה לדעת איך לייצר פנורמות בקלות, כתבתי מדריך קצר:

מי שרוצה לראות באיכות מקסימלית - שילחץ על התמונה. מורכב מפסיפס של 9 תמונות שעובדו מתוך 9 סרטונים של כמה שניות.

חששתי שזה מה שיקרה לך... 🤣 חוץ מזה - יופי של סיכום. ויופי של חוויה. לגבי הטבעת - היא אובייקט שקשה מאד להבחין בו בפעם הראשונה שמסתכלים עליו, אבל אחרי קצת אימון - ניתן להבחין בו ממש בקלות. אני רואה אותה מהבית עם הגדלה של 50 בלי בעיה. פעם קודמת שהייתי ברמת הגולן היו איתי חברה "מתחילים" עם דובסוני 12 אינטש - הם כיוונו אותו לטבעת ופשוט לא ראו אותה. אני זוכר שהסברתי להם איפה היא בתוך העינית... לקח להם קצת זמן ועזרה ממני עד שפתאום הם שמו לב אליה.

נשמעת כמו תצפית נהדרת. פעם ראשונה שאתה ונח נפגשים אישית?

אתמול היה יום עם תנאים נהדרים, וירח מקסים. האמת, צילמתי מלא סרטונים של הירח, במטרה לייצר איזה פסיפס שלו, אבל עוד לא הגעתי לזה. מה שכן הצלחתי אתמול זה סוף סוף לעשות EAA כמו שצריך, וגם הצלחתי לשמור את התוצרים ולעבד אותם קצת. אז קודם כל התוצאות: אלבירו, הכוכב הכפול הנהדר: צביר הרקולס (שוב), M13 - אבל הפעם עם צילום ועיבוד מוצלחים יותר: וערפילית הטבעת, M57, מבחינתי - השיא שלי בינתיים: ועכשיו כמה תובנות: כמו שהסברתי קודם - בשביל להצליח לצלם ככה, צריך ללמוד את ההגדרות של Sharpcap, ולדעת איך להגדיר לו נכון את העקיבה. ברגע שעושים את זה, ברגע שלוחצים על Live Stacking, הוא מתחיל לזהות כוכבים ולאגור תמונות. הבעיה הכי גדולה היא שכאשר עושים EAA בלי עקיבה, אנחנו מוגבלים בזמן החשיפה המקסימלי, על מנת שהכוכבים לא ימרחו. אפשר להגיד שהזמן הזה עם המצלמה הזו והטלסקופ שלי עומד על 250ms, שזה ההגדרות איתם צילמתי את הטבעת. גם כאן, אם מסתכלים טוב בתמונה רואים שיש מריחה קלה של הכוכבים. את צביר הרקולס, שהוא הרבה יותר חד, צילמתי עם זמן חשיפה לכל פריים של 15.625ms. כמו כן, בגלל שאין עקיבה, נוצרות שתי בעיות: אחת, האובייקט שאותו מצלמים זז, ולכן לאחר זמן די קצר (10-20 שניות) יוצא מאזור התמונה, ו-Sharpcap למעשה עוצר את ה-Stacking. כמו כן, מאחר והוא זז, ה-Stacking נעשה על אזורים שונים של התמונה מעשית עם מספרים שונים של תמונות. הדרך שאני עבדתי היתה להגיע למצב שהאובייקט המבוקש ממש במרכז התמונה (נניח, הטבעת), ואז להתחיל Live Stacking. התוכנה מספרת לך כמה תמונות היא מצליחה לצרף. ברגע שאני מבחין ש-Stacking נתקע, זה אומר שהאובייקט יצא מהתמונה, ואז צריך להזיז את הטלסקופ מאד בעדינות קצת "לפני" האובייקט, מה שמאפשר לתוכנה לחזור לאגור תמונות ברגע שהוא עובר בתוך התמונה מחדש. לצורך כך השתמשתי בפיינדר סקופ, שצריך להיות מכוייל ממש ממש מדוייק. כאשר הייתי מרוצה מהתמונה שמרתי אותה בפורמט 16 ביט (Save as 16 bit stack) - שיוצר לי קבצים בפורמט TIFS. היום בבוקר, פתחתי את הקבצים הללו עם GIMP (תוכנה חינמית לעריכת תמונות), ועם הפילטרים שיש בתוכנה, ערכתי את התמונות והצבעים שלהם למצב שרואים כאן. סיכום ביניים אני מרגיש שהצלחתי להוציא מהמצלמה הזו כמעט את המקסימום שאפשר ממנה, במיוחד כשאני עובד ללא עקיבה. מצד שני - כל העסק מאד מייגע, וגוזל מלא זמן. גם הצילום, גם העיבוד והעריכה אחר כך. לא שאני לא נהנה, אבל נראה לי שאני יותר איש של תצפיות ויזואליות.... מחכה כבר לפעם הבאה במדבר.

כדאי גם איזה גיידר סקופ ומצלמה עבורו.

היו לי עכשיו קצת שמיים נקיים, והצלחתי לאגור 47 תמנות שצולמו בחשיפה של 125ms על M13 עד שהעננים הגיעו.. הפעם שמרתי את התמונה באיכות נורמלית... האמת - לאחר תרגול, נראה לי שאם לא היו עננים, הייתי יכול לאגור עוד כמה עשרות תמונות והייתי מקבל תמונה יותר איכותית, אבל בגדול, זו האיכות שאפשר לקבל עם המצלמה הזו. אולי עם עקיבה שהיתה מאפשרת זמני חשיפה גדולים יותר (כחצי שניה זמן חשיפה מקסימלי), היה אפשר להוציא יותר. חוץ מזה, תפסתי גם כמה תמונות נחמדות של הסהר הדק של הירח שהאיר היום ב-3%... אלו תמונות ללא stacking עם מינימום עיבוד. אנסה גם להתמקד בימים הקרובים באזורים מסויימים בירח, ע"י צילום סרטונים, stacking ועיבוד כבד שלהם, אולי אפילו תחת ברלו 2X. נראה לאיזה רמת פירוט אפשר להגיע.

שני שוברי אור 90 מ"מ של סלסטרון יד שניה בהנחות גדולות ב-B&H. אחד עם פלטפורמה משוונית, השני GOTO... https://www.bhphotovideo.com/c/product/802518507-USE/celestron_21064_astromaster_90eq_90mm_f_11.html https://www.bhphotovideo.com/c/product/802497409-USE/celestron_22201_astro_fi_90mm_f_10.html

התעוררתי הבוקר מוקדם, וראיתי כוכבי לכת בשמיים. מייד רצתי החוצה עם הטלסקופ והמצלמה וניסיתי לתפוס אותם לפני שהשמש תעלה. בהתחלה חיברתי את המצלמה ישירות לטלסקופ, ומאד התלהבתי לראות את צדק כמו שאף פעם לא ראיתי אותו בעינית. (שימו לב שבדיוק הבוקר היה מופע נחמד של הכתם האדום, איו, והצל של איו) אחר כך הרכבתי את המצלמה עם ברלו 2X, והצלחתי להוציא את התמונות הנחמדות הבאות: כל התמונות כמובן ערוכות ומעובדות מתוך סרטונים שצילמתי. כפי שציפיתי, אכן ניתן לצפות בכוכבי הלכת עם המצלמה הזו בצורה יפה מאד. יהיה מעניין לשים ברלו עם הגדלה יותר גדולה, לראות אם אפשר לקבל עוד יותר פרטים.

אז הטלסקופ שלי עדיין שלם. @Yossi Zamir - חכה חכה, באחד הימים הקרובים אני קופץ אליך לנסיון דומה. העמסתי את הטלסקופ בכל טוב, כולל מגש העיניות שלי, והעמדתי את השפופרת ב-90 מעלות... ואז מדדתי את גובה מרכז הכובד של הטלסקופ בשתי התצורות (לפי שני השרטוטים שהצגתי קודם). האמת - פחות מפחיד ממה שחשבתי. המדידה בהטייה שבתמונה הבאה נתנה לי גובה של 43 ס"מ, והמדידה השנייה גובה של 30 ס"מ. מאחר והגדול יותר קובע, אני מכניס לאקסל את המספר 43 ס"מ בתור גובה מרכז הכובד, אלא אם אצל יוסי אקבל מספר גבוה יותר, ויש לי הרגשה שזה מה שיהיה...

אני ממשיך להשתשע עם המצלמה, והיום בבוקר ניסיתי לצלם איתה את השמש, תחת פילטר אור לבן. כמובן שלא ניתן להכניס את כל הדיסקה של השמש לתמונה. כמו כן, הורדתי את זמן החשיפה של כל תמונה ל-0.1221ms - כשמצלמים את השמש, לא חסר אור. עשיתי כמה תמונות, צילמתי סרטון, וניסיתי להתרכז על אחד מכתמי השמש היפים, 3025, ולייצר איזו תמונה יותר מפורטת מתוך הסרטון. אני כבר מחכה לראות איך אצליח לצלם את כוכבי הלכת עם המצלמה.

היתה לי אתמול בערב איזה רבע שעה לנסות לעשות משהו. הצלחתי לתפוס קצת את M13. אני חייב להגיד שנראה שעקיבה ממש חשובה, במיוחד לאובייקטים מאד חשוכים. Sharpcap מסוגל לעשות באמת Alignment, אבל רק בתנאי שיש לו מספיק מידע, כלומר כוכבים מספיק בהירים בכל פריים. באזור של M13 זה היה מאד קשה, ובהרבה נסיונות הוא פשוט לא הצליח בזה. פעם אחת הוא "תפס" ואז קיבלתי את התמונה הזו. לצערי התבלבלתי קצת עם התוכנה ולא שמרתי אותה כמו שצריך. מה שיש כאן זה רק צילום מסך באיכות נמוכה שקצת שיפרתי אותו אחר כך. שימו לב לפסים האופקיים - זה למעשה בגלל שאין לי עקיבה, ואז התמונות ש-Sharpcap אוגר אחת על השניה פשוט מכסות כל פעם אזור קטן יותר ויותר מהתמונה, עד שהאובייקט יוצא לגמרי מהמסגרת. כך שה-Stacking של האזורים התחתונים של התמונה יוצאים הרבה יותר ברורים מאשר האזורים העליונים . שוב - החשיבות של עקיבה. בכל אופן - אני די מרוצה, בסופו של דבר - בעין אין לי סיכוי לראות ככה את M13 מהבית.

אני מתכנן לעשות את זה - לבקר מישהו לאיזה סשן EAA ואז לנסות שם גם אותה.

קיבלתי אתמול בדואר מצלמת SVBONY SV105 שקניתי בתור צעצוע. לא ידעתי בדיוק מה אפשר לעשות איתה, ובטח עם הטלסקופ שלי. דובסוני 6 אינטש ידני F8. לא הדבר הכי מתאים לצילומים. https://www.svbony.com/sv105/ המצלמה עצמה מוגדרת כמצלמה פלנטרית, כלומר, מיועדת בעיקר לכוכבי הלכת ולירח. מדובר על מצלמת 2MP עם רזולוציה של 1920 על 1080. גודל פיקסל של 3 מיקרומטר, קצב צילום מירבי של 30 פריימים בשניה, וזמן חשיפה מקסימלי של חצי שניה. זהו. לפי כל הביקורות, באמת אפשר לצלם איתה כוכבי לכת וירח, וזהו. אפילו בתור מצלמת כיוון (Guide) אומרים שהיא לא מספיק רגישה. היא עלתה לי 43 דולרים מעלי אקספרס. בכל אופן, קניתי אותה יותר לצורך שעשוע ומשחקים. לא באמת לתצפיות רציניות. אז בזמן שאני כרגע בשלבי צילומים של unboxing והסברים על החוויה שלי מהמצלמה הזו (נכין איזה סרטון יוטיוב נחמד כזה), יצאתי אתמול לחצר לראות מה אני מצליח לעשות איתה. לא היה שום כוכב לכב או ירח בסביבה, אז התמקדתי בהתחלה בכוכבים הבהירים ביותר, שזה אומר קודם כל ארקטורוס. לקח לי קצת זמן, עד שהבנתי שאני חייב לכייל את הפיינדר בצורה הכי מדוייקת בשביל להצליח לראות מה שאני רוצה דרך המצלמה. בכל אופן, מדובר על כיוון ידני. מסתבר שהשדה שאני מקבל עם הטלסקופ שלי והמצלמה הזו הוא ממש קטן, בסביבות 0.3 מעלות. אולי אמצא לעצמי איזה רדוסר שיגדיל לי קצת את השדה. בין השאר זה אומר שלא אצליח לבצע צילום של כל הדיסקה של הירח בלי רדוסר. אז אחרי שהצלחתי לראות את ארקטורוס במצלמה, כולל הצבע הכתום היפה שלו, והצלחתי להשתמש בו לצורך כיוון פוקוס עדין, אמרתי לעצמי ששווה לנסות ללכת על אובייקט המסייה הכי בהיר שיש כרגע בשמיים - וזה צביר הכוורת, M44. בין השאר, בגלל שאותו אני יכול לראות גם עם הפיינדר, וככה לדאוג לכיוון. להפתעתי הרבה, הצלחתי לראות חלק מהכוכבים של הצביר, ויותר מכך, אפילו לבצע סשן EAA קצר, עם Live Stacking, כאשר זמן החשיפה שנתתי למצלמה היה 15.625 מילי שניות, מה שאיפשר גם לקבל תמונה ללא מריחה (הטלסקופ ללא עקיבה) מצד אחד ומצד שני איפשר ל-Sharpcap ביצוע Alignment על חלק מכוכבי הצביר, וככה הצלחתי לבצע סשן של כ-50 פריימים שנתן לי את התמונה הבאה: נשווה את התמונה הזו לתמונה שלקחתי מסקיי ספרי: את הריבוע הכחול באפליקציה הגדרתי כריבוע של 0.3 על 0.3 מעלות - מה שמראה לנו כי זה בערך רוחב השדה שאני מקבל כרגע עם המצלמה. חוץ מזה - הכוכבים העמומים ביותר שרואים בתמונה מתקרבים למגניטודה של 10. די יפה, בהתחשב בציוד שהשתמשתי בו, ובכך שהצביר היה כבר בגובה של 21 מעלות, ועוד מבורטל גבוה, 6-7. שמתי לב שעל מנת ש-Sharpcap יצליח לבצע Alignment במהלך Live Stack, אני צריך שיהיו לי במצב הזה בתוך התמונה כוכבים בבהירות של 6-7 לכל היותר. המטרה הבאה, חוץ כמובן מהירח וכוכבי הלכת - צביר הרקולס, M13 - ננסה אולי להגדיל את זמן החשיפה קצת בתקווה שזה לא יגרום לי למריחות. זהו... לפחות אני יודע שיש לי איזושהי מצלמה שממש עובדת, שאוכל לנצל אותה טוב יותר ברגע שתהיה לי פלטפורמה משוונית שתאפשר עקיבה. עריכה קטנה החלפתי את התמונה בתמונה שעיבדתי קצת יותר טוב ורואים בה טוב יותר את הכוכבים. אפשר אפילו להבחין בצלליות של כוכבים בבהירות 12.