הפוסט הזה כבר המון זמן נכתב אצלי בראש, והמשמעות של ההעלאה שלו לרשת היא כפולה: חזרתי ארצה, וקיבלתי טלסקופ 🙂
תקציר הפרקים הקודמים
בקיץ 2022 יצאתי להרפתקה כשהחלטתי להגדיל בקצת (טוב, ביותר מ-100%) את המפתח ולעבור לטלסקופ בהתאמה אישית בגודל של 20״ (50 ס״מ). אחרי מחקר, מחשבה והתלבטויות, בחרתי לעבוד עם מרקו גווידי, הלא הוא DocTelescope, מייצר טלסקופים ואסטרונום חובב מאיטליה. בעזרתו יכולתי לתכנן את הטלסקופ בדיוק למידותיי, והתכנון היה לספק אותו לקראת סוף קיץ 2023.
במה
טוב, עבר כבר הרבה זמן מאז העדכון האחרון, וחלו לא מעט התפתחויות, אז הנה:
קודם כל, כל הרכיבים של הטלסקופ כבר נמצאים אצל מרקו, למעט מערכת המינוע (שאליה נגיע עוד מעט). המראה הראשית נמצאת אצלו כבר מזמן, ולפני כשבועיים הצטרפה אליו מראה משנית בקוטר משני של 4.5״ מתוצרת Antares Optics. לפי הבדיקה של אנטרס, מדובר במראה עם ערך PV - Peak to Valley - של 1/20 אורך גל (פנטסטי!). בנוסף לכך, בחודש פברואר הייתי בחופשה בונציה, ובבוקר בהיר וקר אחד לקחתי רכב שכור, ונסעתי כשעה וחצי לעיירה הקטנה שבה מרקו ג
אחרי שלא יכולתי לרדת לדרום במולד הירח לפני שבוע, במהלך השבוע האחרון הסתמן שאצליח לרדת ביום חמישי, שלמרות שמדובר בג׳ אדר, הירח כבר היה 14% מלא, ושקע בשעה 21:14. במקביל, הילדים שלא ירדו איתי בחודש שעבר ממש לחצו עלי לקחת אותם איתי הפעם. המסקנה - ננסה לעשות תצפית משפחתית, עם זמן על האש בשעות החשיכה הראשונות עד לשקיעת הירח, ומשמעת חושך בהמשך. אז מה אם התחזית לא היתה מושלמת, והסיכוי למספר שעות כיסוי עננים היה לא מבוטל? הכי גרוע - זכינו בלילה משפחתי בשטח…
בתמונה: השמיים עדיין מעוננים בדרך
חלפו להם כמה חודשים מאז הזמנתי את הטלסקופ, ורציתי לשתף בהתפתחויות ובעדכונים שהיו לאורך הדרך.
אז בהמשך למה שעדכנתי בעדכון הקודם, ההתפתחות הפיזית הכי גדולה היא במראה הראשית: נורמן פולום קיבל את הזכוכית בתחילת נובמבר, ובאמצע נובמבר היא כבר הייתה עמוק בתוך תהליכי הליטוש.
בתמונה: המראה לאחר ליטוש ובתחילת עבודת העיצוב.
ללא ספק תמונה מלהיבה, אך החדשות היותר מרעישות היו הערכת הזמנים לסיום הכנת המראה - שבועיים-שלושה! ואכן, אתמול קיבלתי הודעה שהמראה מוכנה ונמצאת בתא הוואקום לציפ
חלפו להם כמה שבועות מאז שהסתיים השלב הראשון של המסע, וביצעתי את ההזמנה לטלסקופ 20" מתוצרת DocTelescope. מאז רמת ההתרגשות לא יורדת - והגעתי למסקנה שזה חלק משמעותי מההנאה מהמסע!
אז מה קרה בינתיים? מבחינה פרקטית, לא הרבה - העדכון הכי משמעותי הוא שנורמן פולום כבר הזמין את זכוכית הגלם עבור המראה שלי, והוא צפוי לקבל אותה בתחילת נובמבר, בערך חודש או חודשיים מוקדם יותר ממה שהוא ציפה! אם הכל ילך לפי התכנית, מרקו יוכל לקבל אליו את המראה הראשית המוכנה בסוף חודש פברואר או במהלך חודש מרץ 2023, ומועד האס
טוב, אז השלב הראשון נגמר, ולפני שעתיים הזמנתי לי טלסקופ דובסוני מתוצרת DoCTelescope עם מראת Optiques Fullum 20” f/3.6!
ההתלבטות היתה לא פשוטה, אבל בסופו של דבר העדפתי את המשקל הנמוך יותר, יחס המוקד הגבוה יותר והתפעול של ה-20״ על גבי תוספת 21% איסוף אור שב-22״ (וראו הדיון שהתפתח ב-CN בעקבות שאלה ששאלתי).
לגבי עקיבה, ההחלטה הסופית תתקבל עוד כמה חודשים, אחרי שנראה את כל המערכות שקיימות בשוק אחרי ש-StellarCar הפסיקו לייצר.
עכשיו מסתיים השלב הראשון ומתחיל השלב השני - ציפייה בכיל
אז, הסברתי כבר למה התחלתי במסע, מה היעד הסופי ומה האופציות השונות שעומדות על הפרק. אז למה עוד לא בחרתי?
אני ממש קרוב לבחירה. נראה לי שמבין היצרנים השונים כבר החלטתי שאת הטלסקופ שלי יבנה Marco Guidi מ-DoCTelescope. הביקורות על הטלסקופים של מרקו מעולות, והזמינות שלו - במיילים, בווטסאפ ובשיחות טלפון היתה הגבוהה ביותר (רק ריאן מ-NMT התקרב אליו; אילן ידע היטב על מי לסמוך). גם מבחינת מחיר, אפשרויות התאמה ואופטיקה אהבתי את מה שמרקו הציג, ומאוד הערכתי את הדרך שבה העלה את היתרונות והחסרונות של כל א
באיחור קל, הגיע הזמן לעדכן בנוגע להתקדמות במסע. למי שלא קרא את החלק הראשון, מוזמן לחזור אחור ולקרוא אותו כאן.
אז - פניתי ליצרנים שונים כדי לקבל מידע ראשוני בנוגע לטלסקופים שהם מייצרים - מידות, משקלים, יצרן האופטיקה ואיכותה, אביזרים אפשריים, עלות (ועלות משלוח), זמן אספקה, וכו׳. מידת ההיענות השתנתה מיצרן ליצרן - יש כאלה שחזרו מיד, יש כאלה שלקחו את הזמן (ויש כאלה שגיליתי שהמייל שלי הגיע אליהם לספאם… ורק אחרי פניות נוספות מכתובת מייל אחרת הם גילו את המייל המקורי 🤦♂️).
רוב הפניות נענו במלו
התצפית החודש הייתה מיוחדת.
לפני חודשיים נעמי, בתי הבכורה, חגגה בת מצוה וכחלק מהחגיגות היא יצאה ליום מיוחד עם כל אחד מסביה וסבתותיה, וגם עם אמא ואבא (לחוד), לעשות משהו כיף ומשמעותי ביחד. בגלל אילוצי לו"ז, והעובדה שבת המצוה עצמה הייתה קרובה מאוד למולד ירח, הבילוי איתי התעכב, אבל לשנינו היה ברור מה הוא יהיה - תצפית במדבר יחד עם הפורום.
אז לאחר ארגונים וסידורים, דאגתי הפעם להביא איתי שתי חצובות, שני ראשים ושני טלסקופים (במקום לעבוד עם הראש הכפול שלי), כך שנוכל לתצפת כל אחד בנפרד.
ה
זהו. @Ilan Shapira קלקל אותי לגמרי. אחרי התצפית בתחילת החודש שבה ראיתי אובייקט אחר אובייקט בשמיים צלולים דרך מפתח של 20״ לא יכולתי להפסיק לחשוב על המראות המהממים שראיתי – הפרדת הכוכבים הברורה ב-M13; הפרטים שקופצים לעין בערפילית הנשר או הלגונה; הזרועות הספירליות של אנדרומדה. כל אלה נצרבו בעיני רוחי, ועם כל האהבה שיש לי לשני הטלסקופים המ-ה-מ-מ-י-ם שלי (ויש הרבה), הבנתי את מגבלות הכוח, או את שכרון המפתח (בפרפרזה על הפתגם הידוע – Aperture corrupts; great aperture corrupts greatly).
אז אחרי מספ
אִם זוֹרְעִים כּוֹכָבִים בִּתְחִילַת הָאָבִיב בְּדִיּוּק בַּשָּׁעָה הַנְּכוֹנָה אָז צוֹמְחִים כּוֹכָבִים מְתוּקִים וְטוֹבִים וּפוֹרְחִים לָנוּ כָּל הַשָּׁנָה.
(״כוכבים בגינה״; מלים: לאה נאור; לחן: מתי כספי)
סוף סוף. כבר הרבה מאוד זמן שאני מפנטז על לילה ״אמיתי״ בדרום: לא בנקרות, לא באתר ״כמעט״, אלא במקום שבו (חלק מ)השמיים הם בורטל 3 אמיתי. בשבוע שעבר הצלחתי להגשים את הפנטזיה, ולא התאכזבתי. לקראת מולד הירח התארגנו להן שתי קבוצות לירידה דרומה, האחת ליום חמישי (ואני איתה), והשניה לי
מאז חנוכה לא הייתה לי תצפית הגונה באזור חשוך. שלא תבינו אותי לא נכון - אני מת על התצפיות שלנו במצפה משואה, גם מבחינה חברתית וגם יש שם יחס עלות-תועלת נהדר בהינתן המרחק הקצר יחסית מהבית, אבל עדיין - אין כמו המדבר.
כמו כולנו, גם אני עקבתי בדאגה ובדכאון גדל והולך בעקבות מזג האוויר שהביא אלינו עננות או סופות בכל מולד ירח מדצמבר ועד עכשיו, והיה נראה שסוף מרץ לא יהיה שונה, עם עננות מתסכלת מדרום הנגב ועד לרמת הגולן.
רמת הדכאון רק עלתה בעקבות הציפייה לנסות ולעשות השנה את מרתון מסייה ש- @nirzon
יותר מדי זמן עבר מתצפית השטח האחרונה שלי, והציפייה לקראת יום חמישי האחרון היתה גבוהה. לצערי, לפחות חלק מהציפיות לא התגשמו, ועדיין – הייתה תצפית מהנה, אם כי רטובה משהו...
אתחיל בתכנון – הפעם החלטתי להתחיל לתצפת באמצעות רשימה מתוכננת מראש, ולעבור על גופי מערכת השמש שיהיו זמינים לצפייה במהלך התצפית, וכן להתחיל מעבר סיסטמטי על קטלוג מסייה. SkySafari הוא כלי מצוין בהקשר זה – גם בשלב התכנון (ראו הפוסט הזה של @Ilan Shapira) וכפי שנראה עוד מעט, גם בשלב התצפית עצמה.
לשטח הגעתי בס
מספרים על רבי אהוד - @Ehud Spiegel- שהיה בפתח תקוה, שרצה לשדרג את רגלי החצובה שלו על מנת לעזור לגבו הכואב.
בערבו של חג הרווקים הסיני, ובטרם יוציא את מיטב כספו על חצובת Innorel RT90C חדשה, החליט לעלות לרגל לירושלים, על מנת לנסות את הפלא בעצמו, ולראות האם טוב בעיניו. (מסכת כוכבים, דף ג)
בקיצור - היום בערב אהוד קפץ לבקר כדי לנסות את ה-StellarVue M2 שלו על רגלי החצובה שלי, אחרי שהתלהב ממנה בתצפית במצפה משואה במוצאי שבת האחרונים.
המסקנה - שדרוג שווה בהחלט, שמגלח בערך 4.5 ק״ג ממשקל מזוו
המונח "תצפית ניחומים" יכול להטעות. שלא תבינו אותי לא נכון, אכן יש משהו מנחם בלראות שמים מהממים, בהירים ונקיים, גם אם הם קצת (הרבה) מזוהמים באור מהיישובים הסמוכים. אבל ניחומים? ביחס למה? נכון, לא יכולתי לרדת למדבר החודש לתצפית "רצינית" לאורך כל הלילה (ולפי מה שראיתי בפורום, היה מ-ד-ה-י-ם! מחכה לסיכומים J). אבל אני לגמרי לא מרגיש שהתצפית שהייתה היא מעין "פרס שני". להיפך – היתרון של להיות מסוגל לצאת במוצאי שבת (ככה זה כשאתם זוג "מעורב" של חילוני ודתיה), לקחת איתך את שני הילדים הגדולים בערב של לפני
