עבור לתוכן
  • צור חשבון
  • בלוגים

    1. פרק 1 - כך זה התחיל:
      לאחר שקיבלתי את הדובלט המעולה, דוד (David) f/6 עם קוטר עדשה 72ממ ואורך מוקד 430ממ - Astro-tech AT72 EDII
      (https://www.astronomics.com/astro-tech-at72edii-refractor-ota-fpl-53-f-6.html), ובדקתי אותו הן בבית בבורטל 9 והן במדבר, הבנתי שאפילו טלסקופ במפתח קטן כזה יכול לשרת נאמנה בתצפיות, ולאור חוות דעת של חברים אחרים באנדרומידה, החלטתי לאתר טלסקופ במפתח דומה אך לא דובלט, שישרת אותי לטיולים, ללא חשש להפסד גדול אם הרכב ייפרץ או שהטלסקופ יינזק בנסיעה.
      לפני כשבועיים, בעת שהייתי בארצות הברית לצורך עבודה, ביום רביעי - יומיים לפני חזרתי ארצה, ראיתי באתר יד2 של -B&H (אני מסתכל בו בחטף כל יום  , כאילו שהיה עיתון יומי - תענוג), טלסקופ רפרקטור Celestron Travel Scope 70mm f/5.7
       (https://www.bhphotovideo.com/c/product/617033-REG/Celestron_21035_Travel_Scope_2_7_70mm_Refractor.html), אורך מוקד 400ממ. חישוב קל הראה שעם המשלוח למקום העבודה ליד סן פרנסיסקו הנזק יסתכם ב-70 דולר, אני כבר שם ו-B&H מבטיחים משלוח שיגיע עד יום שישי בשעה ארבע אחר הצהריים - שעת היציאה המתוכננת לשדה התעופה - יאללה, מזמינים!
      יום שישי עבר במתח - בשלוש וחצי הטלסקופ הגיע - מתרשמים דקה שהוא ממש לא נראה חלשלוש אלא ממש עם גוף מתכת יפה, וישר מפרקים מהקרטון ולתוך הטרולי ומהר לשדה התעופה.
      בטיסה חשבתי איזה שם אתן לטלסקופ החדש, ולא ממש מצאתי שם נחמד. אל תדאגו - הוא קיבל שם - חכו (או קיפצו) לסוף.

      פרק 2 - בדיקת הטלסקופ והציוד הנלווה שלו - שלב א׳ - אכזבה:
      WhatsAppImage2023-03-13at21_33.29(1).jpeg.3010c5be4ba14739d002a275fa1c9da1.jpeg
       
      הגעתי לארץ במוצ״ש, עוד באותו הלילה, תודות לג׳טלג, ניגשתי לבדוק את הטלסקופ החדש. הטלסקופ נראה נפלא, 
      הרכבתי אותו על החצובה המקורית שלו, סה״כ משקל נוצה של קילו וחצי בערך, וככה גם התוצאה - תמונה מתנדנדת כמו נוצה ברוח. פשוט אי אפשר לעבוד עם רגלי התרנגולת האלה והראש הכדורי שלה. קיפלתי את הרגליים למינימום ובדקתי אפשרות שימוש כחצובה שולחנית - הטיה קלה והתרנגולת מתהפכת. הבנתי שמהחצובה הזו לא יצא כלום פרט מבילוי לילי ללא תוחלת, ועברתי לשלב הבא.

      פרק 2 - בדיקת הטלסקופ והציוד הנלווה שלו - שלב ב׳ - מהפך:
      זוכרים את החצובה של אורין, טרייטק2 ( https://www.telescope.com/Orion-Tritech-II-Field-Tripod-with-Fluid-Pan-Head/p/116402.uts), שבזמנו אמרתי שהיא החצובה הכי גרועה שנתקלתי בה ביחס לציפיות ואז קיבלתי מאוריון זיכוי מלא על הרכישה? טוב, מאז היא הייתה בארון, ועכשיו נזכרתי בה, והחלטתי לבדוק איך היא תתפקד עם ציוד ששוקל קילו, ולא שלושה קילו שהיו בסיבוב הקודם,
      ה-Travel Scope, ואל תתעו בו: הוא ממתכת, לא פלסטיק, ויש לו אפילו זנב סנונית תקני, וגם יכולת לחבר אליו בורג 1/4״ של חצובת מצלמה או משקפת. מהר מאוד התקנתי אותו על הטרייטק2, ומיד הרגשתי שזה סיפור אחר. התמונה הבאה מספרת הכל:

      image.jpeg.ba4549760ec0e359ecd920dea16fd833.jpeg
      בקיצור, בהשוואה לרגלי תרנגולת, יש כאן בת יענה, ולא סתם - עם ראש פלואידי איכותי.
      התחלתי בבדיקות, ולא האמנתי למראה עיני, תרתי משמע:
      - הטלסקופ היה יציב לחלוטין, נע בקלילות לכל הכיוונים ושמר על המיקום, וכל זאת ללא שמץ רעידה טורדנית בעינית.
      - תוך דקה הסתגלתי לכוונת הפלסטיק שלה הגדלה 5 על 24ממ מפתח.
      - וגולת הכותרת - התמקדתי בירח (אל תשכחו שאני בבורטל 9, אז כשיש ירח מלא בערך, אין מה לצפות הרבה מצבירי כוכבים במפתח 70ממ) , והתמונה דרך שתי עיניות הפלוסיל, 20ממ ו-10ממ, כלומר הגדלה של פי 20 ופי 40 - הייתה טובה!
      - והפוקוסר, הפקוסר הלכאורה פשוט - התגלה, כנראה הודות לגלגל הכיוון הגדול שסלסטרון העניקו לו, כקל לכיוון מדויק.
       
      image.jpeg.ce86e1fafaf50f60b85bbd5353d74705.jpeg
      (הדובטייל התחתון הוא מיתכון שהוספתי לצורך התקנה גם על ראש ה-Stelarview)
      החלטתי לאתגר את הטלסקופ עוד יותר, ולהוסיף בארלו Celestron Omni x2. כאן הרגשתי שבהגדלה 80 - התמונה כבר לא זה. הלכתי לישון והמשכתי למחרת.
       
      פרק 3 - צעד קטן בציוד - קפיצה גדולה בביצועים:
      דוד יקירי, אוכל בלי מלח הגדלה של 160. אמנם הטלסקופ החדש אינו דובלט, אך בכל זאת לא הסתדר לי ההפרש הגדול הזה. החלטתי לנסות לאתר את מקור הבעיה, קודם כל באור יום.
      כיוונתי את הטלסקופ לעבר הרי השומרון, והבנתי שבאמת הוא לא סוחב הגדלה של יותר מחמישים בקונפיגורציה המקורית שלו.
      בדקתי מספר שדרוגים אפשריים:
      - שימוש בעדשות סופר-פלוסיל טובות - לא שינה דבר באיכות התמונה, פרט להגדלה קלה של הזוית הנצפית.
      - בארלו איכותי יותר שיש לי - גם זה לא שינה.
      - החלפת הדיאגונל המקורי בדיאגונל פריזמה 90 מעלות של סלסטרון - וואו! 
      א. הגדלה מכסימלית כאשר התמונה עדיין חדה קפצה ל-80.
      ב. הקונטרסט השתפר משמעותית.
      ג. הבהירות על עצמים רחוקים קפצה פלאים.
      בדקתי גם עם דיאגונל דיאלקטרי 99% של GSO, והתוצאה הייתה דומה, ולאור זה, בזכות המשקל הנמוך של הדיאגונל פריזמה של סלסטרון, החלטתי להישאר עימו.
      החלטתי שעכשיו הטלסקופ מוכן למבחן הגדול - השוואה מול דוד.
       
      פרק 4 - ראש בראש - חלק א׳, מבחן יום:
      image.jpeg.f75877cbbf1b44dcc43f60e744a823d0.jpeg

      דוד על ראש חצובה סטלרויו שניצב עלחצובת אינורייל, אליו מחובר המתמודד השני - הטלסקופ החדש. מוכנים? - Go!
      1. ראשית בדקתי עם העיניות המקוריות של הטלסקופ החדש - התמונה נפלאה בשני הטלסקופים.
      2. כיוונתי למנוף מרוחק על מנת להשוות את הזוית הנראית והעיוותים בקצוות התמונה. ציפית שהצוואר הצר יותר והפוקוסר 1.25״ של הטלסקופ החדש לעומת 2.5״ בדוד יצמצמו את השדה הנראה - לא ניכר הבדל משמעותי.
      3. עברתי לעינית 32ממ על 52 מעלות של GSO שמביאה לקצה השדה שאפשר לראות בעינית 1.25״ - גם כאן לא ניכר הבדל משמעותי. מסתבר שסלסטרון עשו עבודה מעולה בתכנון הטלסקופ!
      4. החלטתי לאתגר את רוחב השדה עם חזרה רגעית לפריזמה המקורית 45 מעלות - להפתעתי גם כאן לא ניכרה השפעה על רוחב השדה. חזרתי לפריזמה 90 מעלות של סלסטרון.
      5. ניגשתי לבדוק עיוותים בהשוואה לקווי המנוף הישרים; ציפיתי לעיוותים נוראיים בטלסקופ החדש, ו״התאכזבתי״ - אומנם הוא הראה בקצוות עיוות טיפה גדול יותר מאשר בדוד, אך לא דרסטי.
      6. תחום תנועת פוקוסר - 87ממ בדוד, 71ממ בחדש - לא רע.
      7. מבחן רעידות של הפוקוסר - על אף שהפוקוסר של הטלסקופ החדש נע על ציר משונן ברוחב של בערך שליש מדוד (תמונה למטה), במשקל הנמוך של העיניות לא הייה אפילו שמץ רעידה בטלסקופ החדש.
      image.jpeg.460b67fa9a4e03f59ed06f0e4508b62d.jpeg

      עכשיו הכל היה מוכן למבחן לילי של ראש בראש.
       
      פרק 5 - ראש בראש - חלק ב׳, מבחן לילה:
      תצפית על צדק, נגה והירח, אוששה את ממצאי היום והלילה הקודם:
      1. הגדלה מכסימלית של 160 בדוד לעומת 80 בחדש.
      2. בהירות וקונטרסט של בערך 90% בחדש עם הדיאגונל של סלסטרון לעומת דוד (ממש לא משמעותי), ובסביבות 70% עם הדיאגונל המקורי 45 מעלות (ממש כן ניכר לעין) לעומת דוד.
      3. הטלסקופ החדש הראה פרינג׳ (אברציה) קל בקצה הירח, בייחוד בטרמינטור עם מכתשים, פחות מהמצופה ולא מטריד כמעט אלא אם מחפשים אותו, לעומת אפס פרינג׳ בדוד. טוב, דוד בכל זאת דובלט עם fpl53...
      4. בדוד לא ניכרים עיוותי קומה עד 5% מקצה התמונה ועד האחוז-שנים האחרונים מהקצה הם גם לא ממש רציניים. בחדש הם מורגשים כבר ב-10% מקצה התמונה ובחמישה אחוזים האחרונים הם מתפרעים.
      5. איכות התמונה טובה בחדש, ומצויינת בדוד. מה המשמעות? - כמו טלויזית HD מול טלויזיה דיגיטלית ללא HD. אם לא הייתי רואה תמונה ב-HD, הייתי חושב שהתמונה ברגילה טובה מאוד. בניסוח אחר - עם דוד אני רואה טבעות על צדק בהגדלה 80. בחדש - אפשר בעזרת דמיון מודרך לחשוב שרואים אותן (לא לשכוח שצדק כבר נמוך, אולי בזוית עשרים מעלות).
      החלטתי לבצע עוד מבחן לילה, הפעם על גרמי שמים עמוקים, למחרת, באדיבות הירח הטרוריסט שייתן לי שעה של חושך טוב יחסית לאחר השקיעה. הפעם ציוותתי למשימה גם את ה-SSE:
      image.jpeg.3a740a81ff87a9f0ebad8d843f2af1e6.jpeg
      התבוננתי ב-m47, איזור וערפילית אוריון, ואפילו צללית חלשה של m81 , והשתמשתי בזוגות עיניות כפולות, האחת 32ממ של GSO והשניה 9mm של Svbony, וכמובן בדיאגונל המשופר - התוצאה הייתה מצויינת:
      • לא הבחנתי בהבדלים בכמות הכוכבים ובבהירותם הנראית (או בבהירות m81). קשה היה להשוות את הקונטרסט היות והתצפית התרחשה בשמים מוארים בזיהום אור בורטל 9, ולא הבחנתי בהבדל בין שני הטלסקופים; ייתכן מאוד במדבר כן יתגלה הבדל לטובת דוד. בבדיקה עם הדיאגונל המקורי כן ניתן היה להבחין שבטלסקופ החדש הבהירות הכוכבים נמוכה יותר במקצת ופחות כוכבים נראים.
      • בדוד התמונה נוחה לראיה על פני כל המפתח, טיפה עיוות באחוזים הכי חיוצניים של התמונה.
      • בטלסקופ החדש ישנם עיוותי מורגשים בצורת הכוכבים בחמישה אחוזים החיצוניים של התמונה, אך אם לא הייתי מחפש אותם אולי לא הייתי מוטרד מהם.
      • כצפוי בשניהם ניתן להפריד את הטרפזיום ומיזר, אך רק עם דוד אפשר לראות הפרדה קלה בניזר.
      פרק 6 - השוואת משקל ועלויות:
      דוד עם האינורייל והסטלרויו, פלוס דיאגונל, כוונת 6X30 וסט עיניות, ותיק נשיאה, עולה כ-6000 ש״ח (כולל מע״מ, הובלה וכו׳). Travelscope 70 (חדש), יחד עם העיניות הכלולות ותוספת עינית סופר-פלוסיל 32ממ שעולה מאה ש״ח, דיאגונל סלסטרון ובארלו באליאקספרס שעולים כל אחד כחמישים ש״ח לערך (וללא צריך להוסיף תיק נשיאה - הן הטלסקופ והן החצובה מגיעים עם תיק), יעלה בסה״כ בסביבות 1200 ש״ח - כלומר כחמישית מדוד.
      המשקל של טרוולסקופ מורכב על טרייטק2 כולל דיאגונל, כוונת ועינית, מסתכם ב-3.2 ק״ג, לעומת 9 ק״ג של קונפיגורציית דוד המורכבת , כלומר בקירוב כשליש ממנו.
       
      פרק 7 - מתפרעים ומשדרגים עוד קצת:
      בדקתי עוד קונפיגורציה ועוד שדרוג קטן - 
      ראשית, בדקתי את דוד כ-finder scope לגולי. מדוע זה מעניין אותי? - בעיקר לטובת כיוון מדויק על גלקסיות וצבירים כדוריים שמשמ לא נראים בבורטל 9 בככונת 8x50, לצורך צילום בחיישן הקטן יחסית asi678mc. 
      image.jpeg.7609575d584e6f5ba59fbc472cd72fdf.jpeg
      בתוספת עינית סופר-פלוסיל 32 ממ על 52 מעלות GSO, התוצאה הייתה נהדרת, בעזרת הטלסקופ החדש ככוונת הצלחתי להבחין בקירוב בפי שנים גרמי שמים, והכי חשוב - לראות את צלליות m81 וצבירים כוכביים,שכמעט בלתי אפשרי להבחין בהם בפיינדרסקופ 8X50. עדיין לא בדקתי האם זה באמת יועיל לצילום.
      הסרתי גם את הכוונת המקורית של הטלסקופ החדש ובעזרת הגבהה קלה ואומים m3 התקנתי במקומה נעל סטנדרטית של דובטייל רגיל. עכשיו אני יכול להשצמש או בפיינדרסקופ L תשעים מעלות נוח לצפיה, או להזמין מאלי אקספרס בעשרים ש״ח לערך, כוונת תואמת למקורית אך אם נעל סטנדרטית.
      image.jpeg.ffb39320017bda609bc2dbef7a9e6b17.jpeg
       
      פרק 8 - ובו יסוכם:
      image.jpeg.8772e97a2c22afcd13ed2a7b6183c1f9.jpeg
      כלומר, בחמישית עלות, ובכמעט שליש משקל, מקבלים טלסקופ מעולה, שחסרונו העיקרי יתבטא רק בהגדלות ממש גבוהות, טיפה אברציה בירח וכוכבי לכת, ואי יכולת לשתמש בעיניות רחבות של 2״.
      כן, אפשר גם להזכיר של-EAA  דוד הרבה יותר מתאים, אך זה לא השימוש הנבחן כאן, ואני בטוח שאפשר גם שם להוציא תוצאות לא רעות יחסית.
      במלים אחרות, הקונפיגורציה עם הטלסקופ החדש יציבה ונותנת תמונה טובה יחסית, ושוקלת מעט מאוד יחסית - מבחינתי זה הTravel Scope האולטימטיבי שישרת אותי, ללא חשש מתמיד על ציוד שייישבר או שייגנב וייגרם נזק רב יחסית, וללא עירור בעיות גב וכו׳ מתרדמתם..
      אני לא מבין (ואולי אני כן מבין)  מדוע סלסטרון לא מציעים את הטלסקופ הזה עם חצובה ודיאגונל טובים - זה יכול להיות Deal Braker  למשתמשים חדשים, אך כרגע המצב לא כך, ועם כל ההתפעלות מטלסקופ זה, לצערי רוב הנכנסים החדשים לתחום לא יידעו איך לשדרגו לביצועים טובים.
       
      רגע, ומה עם השם של הטלסקופ? -
      ובכן, לאור ממצאי הבדיקות, לא נותרה לי ברירה אלא להחליט שלטלסקופ הקטן-גדול הזה, שהיום גם היום העשירי לשהייתו עימי -  ״ממזר״. אח מפתיע לגולי ודוד (מוויקיפדיה - ״המילה ״ממזר״ משמשת, בעיקר בלשון הדיבור, לתיאור אדם (טלסקופ - תוספת שלי) חריף וממולח״).
    2. אחרי שלא יכולתי לרדת לדרום במולד הירח לפני שבוע, במהלך השבוע האחרון הסתמן שאצליח לרדת ביום חמישי, שלמרות שמדובר בג׳ אדר, הירח כבר היה 14% מלא, ושקע בשעה 21:14. במקביל, הילדים שלא ירדו איתי בחודש שעבר ממש לחצו עלי לקחת אותם איתי הפעם. המסקנה - ננסה לעשות תצפית משפחתית, עם זמן על האש בשעות החשיכה הראשונות עד לשקיעת הירח, ומשמעת חושך בהמשך. אז מה אם התחזית לא היתה מושלמת, והסיכוי למספר שעות כיסוי עננים היה לא מבוטל? הכי גרוע - זכינו בלילה משפחתי בשטח… 

       

      בתמונה: השמיים עדיין מעוננים בדרך דרומה

      6D208B6C-F875-4148-A62F-A124E1DA2CAA.jpeg.b8b3036a99a357eaf25d8dbea54a79a3.jpeg

      בתמונה: הגענו לשטח והשמים מתחילים להתבהר

      A66D7F3D-AE47-417C-8542-6967EC790B18.jpeg.fd664261ac4c8206afba04e55df43c66.jpeg

      יצאנו לדרך עם רכב עמוס לעייפה, והגענו לנקרות (הייד המועדף עם משפחות) כ-45 דקות לפני שקיעה. ואז גילינו שהחניון הפנימי תפוס על ידי קבוצה גדולה של נערים ונערות בטיול, עם אזור מטבח מלא תאורה, וחשש לרעש משמעותי ומלא אנשים שלא שמעו מעולם על משמעת חושך… לאחר התלבטות קצרה, החלטנו להמשיך עוד מעט דרומה לאחד החניונים הקבועים. לשמחתנו, הגענו לשטח ריק ושקט לחלוטין. התמקמנו מהר, הרמנו את האוהלים והקמתי את הטלסקופים עוד לפני שאור השמש נעלם מהשמיים, שהיו כמעט נטולי עננים. תצפית מהירה על נוגה, צדק והירח הייתה יפהפיה, ואז היה זמן על האש מעבר לרכב, כדי להפריד בין הציוד לגחלים…

       

      בתמונה: נוגה, צדק והירח במופע מקסים לתחילת הערב

      7DB53FD1-1355-494C-8D24-A2FBDA3B6F45.jpeg.2d99a42cc2e6e699c2ce07f980196673.jpeg

       

      בתמונה: הציוד והאוהלים מוכנים

      B0C9D713-BABD-49DA-A755-476055788651.jpeg.5e942f7f465a7b5d288fd04a93d87f23.jpeg

      59FDDCF9-53AB-4740-8DEC-DD20D0AFAFA5.jpeg.67458d5dd5943fd07e8944295b042be3.jpeg

       

      ב-21:14 צפינו דרך הטלסקופ בירח שוקע מעבר לגבעות, ומיד השמים החשיכו משמעותית. באותו שלב יכולתי עוד להראות למשפחה את אוריון, אנדרומדה והפליאדות לקולות השתאות ופליאה. ואז - העננים הגיעו והתצפית הופסקה. לאחר התלבטות, החלטתי רק לכסות את האופטיקה אבל לא לפרק את הטלסקופים, ולקראת 23:00 כולנו נכנסנו לישון.

      בתמונה: זה לא כל כך נעים לראות ענן אפור

      D6CA11FD-328D-447A-AF98-E1BD9BD4DD44.jpeg.80827bce93dd738934fc53c872aab5a4.jpeg

      בהתאם לתחזית שצפתה שמיים בהירים בהמשך הלילה, התעוררתי לבד למשמרת שניה בשעה 2:00, וקיבלתי במתנה שמיים נקיים ובהירים (למרות שהשקיפות לא היתה מדהימה). אוריון והכלב שקעו ממזמן, אבל העקרב כבר היה בזוית לא ראה, והרבה צבירים וגלקסיות חיכו לי. בין תצפית משקפת, למעבר מהיר בין הגדלה נמוכה על שובר האור (עינית ה-36ממ, הגדלה של בערך פי 20) להגדלה גבוהה על ה-9.25 (עינית 10ממ, הגדלה של פי 235), עברתי בין הסומבררו, bode’s nebulas, וכמובן הצבירים היפים כמו הרקולס והצבירים שליד עקרב. לקינוח, שמתי על שובר האור את פילטר ה-NPB והצלחתי לראות את ערפילית המדוזה (לא jellyfish ) באופן עמום. למרות השקיפות הפחות מממוצעת, אני מרגיש שהצלחתי לראות לא רע בכלל - הקפדתי שלא להשתמש באור אדום בכלל, ומסך הטלפון היה על העוצמה הנמוכה ביותר עם פילטר אדום מלוא. מצטרף למסקנה של @Guy בנוגע לחשיבות של משמעת חושך לחוויות צפיה מעולות.

      בתמונה: שמים בהירים של אמצע הלילה

      7F0FCAB2-8189-4543-B879-E625048958EE.jpeg.60c7b94fe0671dbcd92c45b5cb313e62.jpeg

      לקראת ארבע חזרתי לאוהל לעוד כמה שעות שינה, ובבוקר הילדים יצאו לכבוש את הגבעות הסמוכות בעוד שאני מקפל את המאהל.

      בתמונה: כיבוש גבעה מוקדם בבוקר

      FC45DBC2-0BE2-4491-AE71-4AA6FF07A5C8.jpeg.43c4f2b911cc885c147477fec4f5c95e.jpeg

      בקיצור - אחלה של לילה ספונטני, עם רוגע, כיף משפחתי ותצפית נחמדה בהחלט. ללילה הבא אני רוצה לתכנן רשימת צפייה ברורה, עם כמה אובייקטים מאתגרים.

    3. סיכום סוף שבוע אסטרונומי מוצלח במחנטוש - מתצפית אינטימית לתצפית המונית, ובעיקר הרבה שמי קיץ וחברים טובים

      1.PNG.a3fadcc12f5a1cbf18a17779f885bd2a.PNG
       

      קרדיט – ארז בויום

       

      בחודש יוני 2021 היקום כינס לנו לוח ירח נוח במיוחד. שני סופי שבוע שלמים Back to back, רק לבחור מתי יורדים למדבר לתצפית, והירח מבטיח לא להפריע. כמובן שהתנגדות ללו"ז שכזה היא חסרת תועלת, וכל מה שאפשר לעשות זה לגייס שותפים ולנסות להפיק את המקסימום. המזל הטוב המשיך ומצאתי לי שותפי תצפית לשני סופי השבוע. בסוף השבוע הקודם, פגשתי כמה חברים בתצפית קיץ ראשונה לעונה זו בלילה של שישי, והסופ"ש הזה היה ההמשך, כשההחלטה היתה לנצל את כל סוף השבוע ולעשות את לילות חמישי ושישי.

      לתצפית של יום חמישי יצאתי אחרי דרמה קטנה עם הרכב שהטילה סימן שאלה על הסופש, אבל בסוף הסתדרה. התצפית היתה מתוכננת להיות בהרכב מצומצם מכיוון שרוב החברים העדיפו לנצל את ליל שישי. יצאתי מהמרכז לכיוון מחנטוש בשעה סבירה מתוך ידיעה שמחשיך יחסית מאוחר, בכיוון 20:30. הירידות לדרום בימי חמישי אחה"צ מתאפיינות באופן טבעי ביותר עומסי תנועה, ואכן היו לא מעט פקקים שהשתחררו רק אחרי שעברתי לגמרי את באר שבע. השמיים היו מעט אביכים, ועננים דקים החלו לעלות מכיוון מערב, אם כי זה צפוי לפי התחזית ולא חששנו מהעניין. 

       
      ***

      קצת EAA

      הגעתי משהו כמו שלוש שעות לפני והקמתי את הציוד בניחותא, ומיד לאחר מכן התחילו להגיע החברים. הקמתי את הדובסוני, ולידו את המערכת הקטנה יותר - ניוטוני 5 אינץ' ממונע, על מנת לעשות קצת EAA. ידעתי שיש לי סופש שלם והרבה זמן לעשות מה שאני רוצה אז למה לא. לאחר שהתחיל להחשיך שמתי את המצלמה בפוקוסר ויצאנו לסשן קצר  של כרבע שעה, סה"כ 3-4 תמונות. ראינו את הטריפלט בליאו, את שרשרת מרקריאן, ולבסוף את אומגה סנטאורי. 
       
      מכיוון שאני עושה לא מעט EAA מעיר, אני גם יודע להעריך את המדבר - ישר מהפריים הראשון ניתן לראות היסטוגרמה קומקפטית ומכונסת לצד - סימן להיעדר זיהום אור. כשעושים מתיחה לתמונה, לא מופיעות כל מיני תופעות מבאסות שבד"כ יש מהעיר כמו עיגול חזק של וינייטינג.
       
      image.png.85057b0663aea87298047415c30406ef.png
       
      2.PNG.566a81f7093f332f36696bc29d73ccb0.PNG
       
       
      ***
       

      הרשל והשביל

      אחרי סשן הצליום הקצרצר, עברתי לדובסוני כדי להמשיך בחיפושים בקטלוג הרשל 400. שוב בעיקר גלקסיות באיזור שבין קבוצת בתולה, בהירויות שנעות בין 9-12. אובייקטים קטנים ויפים, אני אוהב לצפות בהם בעיקר בעזרת עינית ה – ES 9 מ"מ שקניתי לאחרונה. 

      אחרי שעתיים, באיזור 23:30 עברתי לתצפית משוחררת בשביל החלב – מה שבא בא. דבר ראשון שעשיתי היה להרכיב את המשקפת האסטרונומית להתחיל לשוטט בשביל החלב בשדה רחב. יגאל הצטרף ונראה שאהב גם את המראה. מזג האוויר בינתיים התחיל להתקרר מעט והתחילה לנשב רוח תמידית, ועד מהרה מצאנו את עצמנו מממשים את האזהרה להתלבש חם בליל יוני במדבר.

      לבסוף שמתי את הבינו החדש בפוקוסר של הדובסוני ויצאתי לשוטט בתוך השביל. זה גרם לי לחשוב על תופעה מעניינת – כשאני צופה באיזור צפוף בכוכבים דרך טלסקופ עם מפתח קטן (נניח שובר אור בקור של 80 מ"מ ופחות), ניתן לראות איזורים כחלחלים בין הכוכבים. די ברור שמדובר באור כוכבים, אבל ההקשר הספציפי קצת מעומעם. ברגע שמתחילים לטייל בתוך השביל בהגדלות קצת יותר גדולות, מבינים שכל האור הכחלחל הזה הוא בתכלס – פשוט מאסות של כוכבים. לדעתי בכל רגע נתון בתוך שדה של 1.5°, ניתן לראות כמה מאות כוכבים. יש משהו בבינו שמדגיש את התופעה – החלוקה של האור לשתיים מעלה את הקונטרסט – השמיים הופכים למאוד מאוד שחורים ככה שניתן לראות כוכבים מאוד עמומים. 

       
      ***

      היום שבין שני הלילות

      בבוקר, אחרי שכל החברים התקפלו חזרה צפונה ונשארתי לבד במחנטוש, יחד עם עוד 2 צלמים (ארז וגלעד), קרה משהו סוריאלסי . באיזור השעה שמונה, נשמע באופק צליל עבה וחזק של מסוק. ואז לאט לאט מכיוון מזרח הגיחו שלושה יסעורים בטיסה איטית ונחתו במרחק של פחות ממאה מטרים מאיתנו. לא ידעתי ממה אני מפחד יותר – שלא ינחתו לי על הראש או שלא ירחיפו לי אבק לתוך האופטיקה...  אז הנחיתה עברה בשלום ולאחר שתי דקות הם המריאו שוב והמשיכו מערבה מעל ראשנו:

       

       

      אחרי הדרמה הקטנה המשכתי למצפה רמון להעביר את היום. התחלתי עם קפה, מאפה ועבודה על הלפטופ בארומה. לאחר מכן רציתי לראות קצת את מצפה רמון מפנים, ישוב הזה שהוא לרוב רק נקודה בדרך לאנשהו, אבל תמיד רציתי להמשיך קצת פנימה ולהישאר שם. לאחר קצת סיבובים עם הרכב, מצאתי חורשה מוצלת ונחמדה. פתחתי שם בצל כיסא יגאל ונחתי לקראת הלילה הקרוב. לקראת שלוש אחה"צ יצאתי חזרה לכיוון מחנטוש. בדרך החוצה נתקלתי בעוד מחזה שכנראה רגילים אליו במצפה רמון:

       
      ***

      הלילה השני

      הלילה השני היה מיועד להיות מעט שונה – אני ואילן הזמנו כמה חברים לתצפית, כמה מהם היו אמורים להגיע עם משפחות וילדים, אז צפינו תצפית עמוסה וצפופה. כשחזרתי למחנטוש אמנם לא היו תצפיתנים, אך הריבוע של הצלמים התחיל להתמלא די מהר. ג'ו ואילן הגיעו אחרי, אילן בהרכב חצי מלא. לאט לאט הגיעו גם החברים האחרים, ועוד צלמים, ועוד אורחים, ועוד ועוד ועוד. בהתחשב שהאגודה לא היתה שם עם אוטוטובוס או שניים, לא זכור לי שמחנטוש היה אי פעם כל כך מלא. הריבוע של הצלמים היה מלא עד אפס מקום וחלקם התחילו להישפך מטה למעגל הדרומי. בסה"כ לדעתי היו נוכחים באיזור האסטרונומי לא פחות מ – 40 רכבים.

      sdgrs.PNG.e6c85f65f73fd17e18a77c211bbcb22c.PNG

      קרדיט – ארז בויום

       
       

      להבדיל מהערב הקודם, בלילה הזה לא היו לי יומרות להספיק דברים. הרשיתי לעצמי להתפזר עם כל מיני אובייקטים, להתערבב קצת, לעזור לאחרים עם הציוד, ולהראות אובייקטים שונים לאורחים שהגיעו. היה בגדול אחלה ערב – להבדיל מהלילה הקודם, מזג האוויר היה מושלם. טמפרטורה מושלמת, אטמוספירה יציבה ברזל. אני בטוח שהרבה צלמים יוציאו תמונות מעולות אחרי הלילה הזה. 

      ***

      הבוקר שאחרי

      לבסוף התעוררנו בשבת בבוקר, והתחלנו בקיפול מסיבי. בניגוד אלינו התצפיתנים שנוטים להתקפל מהר מהר ולברוח מהמדבר על הבוקר, האורחים היו נינוחים יותר וספגו את אווירת המדבר. בינתיים אילן הקים את מערך תצפית השמש המשובח שלו – שובר אור איכותי בקוטר 125 מ"מ, על חצובת ברלבאך וראש חצובה משיבי של Rowan. בפוקוסר – מסנן שמש קווארק. 

      מאחורי הטלסקופ השתרך לו תור ארוך, וכולם היו סקרנים לראות את השמש על להבותיה והתפרצויותיה, מבוגרים וילדים. תצפיץ קצרה בשמש ורודה (דרך הקווארק),התקפלתי סופית ועזבתי את המדבר עד מולד הירח הבא

      880827928_WhatsAppImage2021-06-12at20_03_36.jpeg.c122881a55427cc2c9cecb3bba241727.jpeg
       
      1408516961_WhatsAppImage2021-06-12at20_03.36(1).jpeg.977c84c30b954a9c6007fb84efd17a92.jpeg
       
      1137066755_WhatsAppImage2021-06-12at20_03_37.jpeg.f4afd1c5b5179883d1e925a0a8c08280.jpeg
    4. אחרי כמה חודשים שלא הייתי בתצפית ראויה לשמה (מאוגוסט עד דצמבר), והתצפית בדצמבר שהייתה קצרה ועם המון אוטובוסים שעברו בלילה, באתי מלא ציפייה לתצפית הזו. התחזית הבטיחה לילה נקי לגמרי ובלי לחות בכלל, ובנוסף הגיעה הזדמנות בשבילי לסיים את קטלוג מסייה, ולנסות את הטלסקופ החדש שלי (sky-watcher evostar 100ed) בשמיים חשוכים.

      אני התחלתי את הקטלוג כשקיבלתי את הדובסוני (8 אינץ'), בנובמבר 2021, ולא הספקתי לסיים אותו בגלל מיעוט תצפיות מדבר לאורך השנה, ורווחים לא קטנים ביניהם. בפועל נשארו לי כמה גלקסיות בקבוצות בתולה והדובה הגדולה, והקבוצות האלה מגיעות לגובה טוב לתצפית באזור 1-2 בלילה בתקופה הזו של השנה.

      הגעתי למקום די מוקדם, וכבר כשהתחיל החושך ראינו איזה לילה טוב עומד להיות לנו - השקיפות והיציבות היו מדהימות, הכוכבים כמעט לא נצנצו.

      את התצפית התחלתי "בנחת", עם תצפית במעט אובייקטים דרך הטלסקופים שלי. ל"טיול" בין הטלסקופים השונים, עם השוואת אובייקטים (בעיקר אוריון...), תוך כדי שיחה עם החברים לתצפית - יש קסם מיוחד משלו, וזה חלק משמעותי מהתצפית בחוויה שלי.

      ערפילית אוריון נראתה מדהימה בכל טלסקופ שמפנים לכיוונה, במיוחד היה כיף לצפות בה עם ה16" של @Ran Livne, ועם הפילטר npb של @Ehud Spiegel נגלו עוד המון "שבילי אבק" שלא הופיעו בלעדיו.

      ראויה לציון גם ערפילית הרוזטה (ngc 2238), שהראתה המון מבנים בתוך הערפילית עם פילטר oiii, אפילו ב8" שלי. ב12" החדש של ליאור היו יותר פרטים, כמובן, אבל אני מרוצה מהטלסקופ הנוכחי שלי.

      ב1 בלילה, כשהקבוצות הרלוונטיות עלו, התיישבתי עם הטלסקופ שלי והתחלתי לחפש את הגלקסיות שחסרות לי לסיום הקטלוג. מדובר בגלקסיות שנמצאות בתוך צביר גלקסיות גדול, כשהאתגר הוא לא למצוא אותן (הן בהירות יחסית, וקלות לצפייה עם 8 אינץ'), אלא לוודא שאני צופה בגלקסיה שאני מחפש, ולא באחת אחרת. עשיתי שם ממש "galaxy hopping", כשאני קופץ מגלקסיה לגלקסיה, ומסמן באפליקציה את כל הגלקסיות שראיתי בדרך. ככה מצטברים המון אובייקטים בobservations בזמן קצר...

      את התצפית קינחתי עם השביט (C/2022 E3 ZTF), שהראה זנב יפה ונקודה בהירה במרכז  (הגרעין שלו לפי ההבנה שלי).

      רשימת האובייקטים המלאה שצפיתי בה בטלסקופים שלי (לא יודע למה זה בסדר הפוך) :

      Sombrero Galaxy
      ZTF
      Spindle Galaxy
      Whale Galaxy
      NGC 4559
      Needle Galaxy
      M 49
      M 61
      NGC 4419
      M 88
      IC 3583
      M 90
      M 89
      NGC 4551
      NGC 4550
      M 58
      NGC 4606
      M 59
      NGC 4638
      M 60
      NGC 4647
      M 106
      M 48
      M 93
      M 50
      NGC 2438
      M 46
      M 47
      M 41
      Rosette Nebula
      M 78
      Flame Nebula
      Orion Nebula
      M 34
      California Nebula
      Double Cluster
      Soul Nebula
      Heart Nebula

    5. את מעקב השבוע ממש פיספסתי. שבוע ראשון של חזרה לשגרה דורש את הזמן שלו.

      מהתמונות הבודדות שצילמתי לאחרונה השמש נראית בפעילות גבוהה מאוד ומספר כתמי השמש הגיע בשיא אף ל 122 בעשירי לחודש.

      image.png.130253bc6b6a95c3ae5fda5010f9e30e.png

      אבל רק 56 בשישי לחודש. מצד שני כמות קרינת x-ray שנפלטה מהשמש ביום הזה היא גבוהה יותר, מה שמראה על פעילות גבוהה

      image.png.af76c029900cfbd449d3ca28db37328a.png

       

      סה"כ צילמתי פעמיים, ורוב התמונות במקרה הזה הן פנורמיות. ניסיתי אתגר של לצלם את רוב החלק המערבי של השמש אבל משום מה רבע לא התחבר כמו שצריך ונאלצתי לזרוק חלק נכבד ממנה ובמקרים אחרים שתי תמונות פנורמיות שונות התחברו להן בקלות.

      09-09-2022

      בחזרה לפילמנט העצום ולאזור הפעיל שאותו הוא מלווה, AR3092. הפעם בצד המזרחי, זזים להם אל האופק ולצד הרחוק של השמש.

      AR3092_color-1_crop

      תמונה נוספת מאותו היום, שמראה את רוב היקף השמש, מהמזרח וממש עד ל AR3092 (למטה מימין) מראה כמה פעיל כל חצי הכדור הצפוני

      East Moz 1 color

      11-09-2022

      דווקא ביום הזה שבו לא היה לי בכלל זמן וגנבתי כמה תמונות זריזות הגיעה הפתעה - תמונה פנורמית שחוברה משתי תמונות פנורמיות שונות. ללא שום מחשבה מראש. אבל לפני זה, הפנורמה הגדולה של החלק המערבי כולו שנהרסה ונותרה עם רבע שמש, החלק הדרום מערבי.

      למרות מספר בעיות בתמונה (כולל הצבע התפוזי משהו) התמונה נותנת תמונת על  די טובה וכזו שמאפשרת זום פנימה כדי לגלות עוד ועוד פרטים. חלקים מעניינים נפלו בחיבור הלא מוצלח אבל בסופו של דבר יצא משהו מעניין מאוד.

      West Moz

      ולתמונה הפנורמית הכלל לא צפוייה.

      שתי פנורמות עם מספיק חלק משותף שמאפשר חיבור. למרות האופי הדינאמי של השמש, החיבור הזה היה אוטומטי. ארבעה אזורים פעילים, משמאל לימין AR3099, AR3096, AR3098& 3094 ואפילו חלק מאזור חמישי בפינה הימנית למעלה

      AR3099_3096_3098_bw

      התמונה המפתיעה של אותו היום הייתה האחרונה לעיבוד - גם באמצעים יחסית אוטומטיים, צריך זמן לעבד את כל החומר, זמן שיש פחות ממנו.

      וכתם חדש שהופיע מעבר לאופק בחלק הדרום מזרחי (התמונה מסובבת 180 מעלות), AR3100. והפעם לא פנורמה.

      AR3100_color_inv

      זמן לקצת צילומי לילה אם רק העננים יאפשרו

    6. אתחיל באזהרה, אסור להסתכל על השמש ללא אמצעים מתאימים. יש סכנה לנזק לראיה עד כדי עיוורון. בנוסף, לבעלי הדובסוניים המתקפלים הפתוחים שצופים עם פילטר שמש, חשוב לכסות את הפתחים כדי למנוע מצב שהטלסקופ זז ואור שמש ישיר פוגע במראה הראשית.

       

      ליקויי חמה הם לא אירוע שכיח, אפילו ליקויים חלקיים. זו הפעם הראשונה שאירוע כזה מתרחש בארץ מאז שנכנסתי לתחביב, ולתצפיות שמש בפרט, ולכן תכננתי ונערכתי מראש כדי להנות ממנו וגם לתעד אותו. הליקוי היה בסדר גודל של עד 35% הסתרה כתלות במיקום בארץ. בכל מקרה, בבוקר כמעט כל הארץ הייתה עם כיסוי עננות של 100% ואפילו גשם, אבל השמיים התבהרו בתזמון מושלם לשמחתנו.

      לאחר שהעברתי הסבר על מערכת השמש לילדי הגן של הילדה שלי (גילאי 5), העברתי לגן משקפי ליקוי כדי שיוכלו גם הם לצפות. התמונות מדברות בעד עצמן והחיוכים על הפנים של הילדים כבר עשו את האירוע למוצלח מבחינתי ללא שום קשר לשאר.

      IMG-20221025-WA0056.jpg.9952edc4a5d24fce4dd1c61c0c74fa13.jpg

      IMG-20221025-WA0047.jpg.3aad2b9a7b58b9fba9a5f022b957c767.jpg

       

      במרפסת בבית נערכתי עם שתי מערכות לצפייה ולצילום. מקסוטוב 150 מ"מ עם פילטר קדמי לאור לבן (מאפשר צפייה בפוטוספירה) ושובר אור 71 מ"מ עם פילטר קווארק לאורך גל של מימן (מאפשר צפייה בכרומוספירה). העדיפות שלי הייתה קודם כל לתצפית ויזואלית, להנות מהמראות דרך העיניות. באור לבן השמש תפסה כמעט את כל שדה הראיה בהגדלה של x110 ולראות את הליקוי יחד עם מספר כתמי שמש היה מאוד יפה. הדבר המעניין ביותר היה לראות את הליקוי במימן יחד עם התפרצויות יפות, עם שובר האור דרך הבינו. בחלק הראשון של הליקוי הייתה התפרצות גדולה ומרשימה במיוחד, אבל הירח הסתיר אותה די מהר והיא לא מופיעה בתמונות שבהמשך. דבר נחמד נוסף שלא הייתי מודע אליו מראש ואפשר לראות גם בתמונות: באזור שבו הירח מסתיר את השמש אפשר לראות צורות מעין משוננות של פרטי הנוף בירח - מכתשים והרים.

      20221025_131913.jpg

       

      נעבור לחלק הצילומי, ממנו גם אפשר לשתף תמונות לאחר עריכה. השתמשתי בטכנולוגיה מתקדמת כדי שאוכל לראות את המסך בחוץ (ראו תמונות). בכל פעם צילמתי עם מערכת אחת בעזרת מצלמה פלנטרית ASI174MM וצפיתי ויזואלית בשניה. התחלתי לפני שיא הליקוי עם צילום של אור לבן. המערכות שלי ממש לא אידאליות לתמונות של דיסקה מלאה. כדי להצליח לתפוס את כל הדיסקה השתמשתי במפחית אורך מוקד x0.5 וגם בחיבור של 2 תמונות לפנורמה כדי להיפטר מקצוות בעייתיים. זה משהו שכבר ניסיתי בהצלחה בעבר ועבד לא רע גם הפעם. יותר מזה והמשימה קשה עד בלתי אפשרית מבחינתי. כבר ניסיתי לחבר 4 תמונות ללא הצלחה.

      20221025_133820.jpg

      20221025_140243.jpg

       

      התוצאה מצילום באור לבן לאחר צביעה בצהוב בעריכה:

      20221029_113849.png

       

      בסביבות שיא הליקוי עברתי לצילום דיסקה מלאה במימן עם ההתפרצויות. גם כאן היה צורך בחיבור 2 תמונות כפי שהסברתי. זה הסט המוצלח ביותר לדעתי, במספר סגנונות עריכה: רגיל, היפוך בהירויות, צביעה והיפוך בהירויות עם צביעה.

      ‏‏‏‏2022-10-25-1101_4-CapObj_RAW8_4ms_G0_300F_3154_lapl4_ap389_Im7_stitch_PS.png

      ‏‏‏‏‏‏2022-10-25-1101_4-CapObj_RAW8_4ms_G0_300F_3154_lapl4_ap389_Im7_stitch_PS_inv.png

      20221029_113900.png.d3ff851ca3613dc3bc39c2177dd76b44.png

      20221029_113947.png.d2c82633d265418f978386cec5826765.png

       

      לאחר מכן הסרתי את מפחית אורך המוקד כדי לצלם תמונות תקריב (באופן יחסי) ברזולוציה גבוהה יותר. ככה אני רגיל לצלם והתוצאות משמעותית טובות ומפורטות יותר. כאן אצרף תמונות ממספר אזורים עם סוגי עריכה שונים.

      2022-10-25-1113_6-CapObj_RAW8_6ms_G70_300F_2863_lapl4_ap353_exp0p5_Im4.png

      20221029_113911.png.61d46b62e14d0b6672fb107be0ecf1f3.png

      20221029_113932.png.9e73e087be2cce99945a0592bc0bb9a6.png

      20221029_113922.png.1e81b11dec6ce7903045fe6c22171627.png

      2022-10-25-1120_0-CapObj_RAW8_6ms_G70_300F_2855_lapl4_ap428_exp0p5_Im4.png

      20221029_114002.png

      2022-10-25-1115_8-CapObj_RAW8_6ms_G70_300F_2821_lapl4_ap517_Im1.png.d2c044e5d4d051a093c9e3131e32cda6.png

      2022-10-25-1115_8-CapObj_RAW8_6ms_G70_300F_2821_lapl4_ap517_exp0p5_Im4.png.12f8d7badce1debdc1ff08142e3e6de9.png

       

      בסיום, עברתי לפריט ציוד חדש שאפשר לי לתפוס דיסקה מלאה באור לבן בתמונה בודדת. פתרון אחר מפילטר קדמי הוא Herschel Wedge שמתאים רק לשוברי אור. הוא מיועד לטלסקופ אחר בקוטר 102 מ"מ שעדיין לא קיבלתי, אבל חשבתי: למה לא לנסות אותו עם השובר הקיים? זה אפשר לי ליצור אנימציה נחמדה מ-5 תמונות אחרי השיא של הליקוי ועד מעט לפני הסיום שלו. התמונות באנימציה צולמו לאורך חצי שעה מ-14:34 עד 15:04. במקרה זה השתמשתי במצלמה ASI178MM כדי לקבל רזולוציה סבירה.

      20221025_143234.jpg.fee6ea44239a9630e01f3cd4f88cd4c5.jpg

       

      מבחינתי היה נהדר ואני מרוצה גם מהתיעוד שיצא. הליקוי הבא שיראה מהארץ הוא באוגוסט 2027, והוא כבר יהיה עד כמעט 90% בדרום הארץ! נמתין בסבלנות...

    7. עשיתי אתמול איזה ניסוי עם מצלמת הסביבוני SV105 שלי.

      אחת הבעיות שמטרידות אותי היא קצב הפריימים שאני מסוגל להגיע אליו עם המצלמה. לפי המפרט, היא אמורה לצלם בקצב של 30 פריימים לשנייה, אבל כשאני מצלם ברזולוציה מלאה, 1920 על 1080, בדרך כלל אני מצליח להוציא ממנה חצי מזה, בסביבות 15FPS.

      לדוגמא, התמונה המוצלחת ביותר שלי של שבתאי, שעשיתי לא מזמן, דרשה צילום של 10 דקות, בהם הצלחתי לצבור כ-8000 פריימים. כלומר, קצב ממוצע של 13.3 פריימים לשנייה. בגלל קצב הסיבוב המהיר של שבתאי, ובעיקר של צדק, ההמלצה היא שלא לעשות צילומים של יותר מ-3 דקות, ועדיף אפילו פחות, במיוחד בצילום של צדק, אם יש פריטים מאד חדים כמו הכתם האדום, או צל של ירח. בצילום שלי של שבתאי, לקחתי בחשבון שפרטים בתוך חגורות העננים יהיו מטושטשים, בגלל זמן הצילום הארוך, אבל האמת, עוד לא ראיתי תצלומי חובבים שממש רואים בהם פרטים כאלו, חוץ מצילומים של האבל, או טלסקופים ענקיים - אז נתתי לעצמי את ההנחה הזו.

      מצד שני, כשאני מנסה לצלם את צדק, וכשאני מנסה להגביל את זמן הצילום ללא יותר משלוש דקות, אני ממש מרגיש שאני לא מצליח להביא מספיק פריימים, כך למשל בתמונה הדי המוצלחת הזו שעשיתי של צדק, שצילמתי באותו יום שצילמתי את התמונה הנ"ל של שבתאי - יום עם תנאי יציבות יוצאי דופן - הצלחתי לקבל כ-2000 פריימים משלוש דקות של צילום - קצב של 11 פריימים לשנייה בלבד.

      310497073_6345107308853963_3953862473305

      כמובן שהקצב הממוצע של פריימים לשנייה אצלי הוא תמיד נמוך יותר בגלל שאני מצלם בעקיבה ידנית, מה שגורר איבוד פריימים בזמן הזזת הטלסקופ.

      אגב, היו לי בעבר גם נסיונות לשפר את איכות התמונה על ידי צילום של מספר סרטונים קצרים לאורך דקות ארוכות (10 דקות), וביצוע דרוטקציה. דרוטציה בהחלט מביאה שיפור, אבל פחות מאשר אגירת מספיק פריימים בזמן קצר, להרגשתי.

      לפני שבוע וקצת, נפגשתי עם יונתן, ושיחקתי עם הטלסקופ שלו (9.25 אינטש עם עקיבה), ועם המצלמה שלו, ZWO ASI120 - וסוף סוף הרגשתי ממקור ראשון את היתרונות הגדולים של העקיבה ושל מצלמה פלנטרית רצינית. למרות שזה הדגם הכי פשוט של ZWO, היתרונות שלה על הסביבוני שלי מאד גדולים.

      היתרונות הללו מתבטאים בעיקר בשני פרמטרים:

      1. קצב הצילום שלה פשוט הרבה יותר מהיר. אין לה בעיה לצלם בקצבים של 40-50 פריימים לשנייה ברזולוציה מלאה.
      2. היכולת להגדיר לה ROI - Region Of Interest - מאפשר להגדיל את קצב הצילום עד ל-120 פריימים לשנייה. כאשר למעשה המצלמה לוקחת רק חלק קטן ממה שנקלט בחיישן שלה, ומספקת לנו תמונה עם רזולוציה נמוכה יותר ושדה קטן יותר. כמובן שברגע שיש גם עקיבה, אין בעיה לשמור את האובייקט המצולם בתוך ה-ROI, וככה הצלחנו להגיע לקצב צילום גבוה מאד, ובהתאם, גם התוצאות שקיבלנו.

      במצלמת הסביבוני שלי, אין אפשרות להגדיר ROI, ועל מנת להגיע לקצב המקסימלי שלה (שגם הוא קטן בהרבה מזה של ה-ZWO), נדרש להקטין את רזולוציית הצילום - אבל זה אומר שהמצלמה למעשה עושה סוג של Down sampling, ומציגה לנו את אותו גודל שדה, רק עם פחות פיקסלים. כלומר - צילום בצורה הזו ייתן לנו פחות פיקסלים לדיסקה של צדק, ולכן תאורטית, נראה פחות פרטים.

      בכל זאת, ולמרות הבעיתיות של הקטנת התמונה (מבחינת פיקסלים), החלטתי אתמול לנסות ולשחק קצת עם המצלמה, ולצלם את צדק עם כל מיני הגדרות שאני בדרך כלל לא משתמש בהן לצילום. רציתי לראות האם למרות שאקבל תמונה קטנה יותר (בפיקסלים), היכולת לאגור יותר פריימים תפצה על זה, ובסוף אצליח להוציא תמונה טובה (ספויילר - התשובה היא כן).

      ניסיתי לצלם עם ברלו 3X וגם עם ברלו 2X, כאשר הורדתי את רזולוציית הצילום, עד שהצלחתי להגיע לקצב צילום של 30FPS. רוב הסרטונים שעשיתי היו של דקה אחת, וחלק של דקה וחצי. התנאים אתמול היו בינוניים. יציבות בינונית, ועננים שבאו והלכו, ופגעו לי בחלק מהצילומים. למרות זאת, אני חושב שזה היה שסן הצילום הטוב ביותר שקיבלתי עד כה של צדק, כנראה בשל מספר הפריימים הגדול שהצלחתי להוציא מהמצלמה.

      להלן מספר דוגמאות (כל התמונות ברזולוציה של 448 על 448, לצורך השוואה על גודל הדיסקה המתקבלת):

      צילום עם ברלו 3X, ברזולוציה של 1280 על 1024. צולמו 1381 פריימים במשך 58 שניות. קצב צילום של כמעט 24FPS - הסיבה שלא מגיעים ל-30, היא, כפי שהסברתי קודם, שאני מאבד חלק מהפריימים בזמן שאני מזיז את הטלסקופ בעקיבה ידנית.

      image.png.338dc73d1b9c51213c2446f1d4342fa0.png

       

      צילום עם ברלו 3X, ברזולוציה של 1280 על 960. צולמו 935 פריימים במשך 60 שניות. קצב צילום של כמעט 16FPS - ניתן לראות שברזולוציה הזו מתקבלת דיסקה טיפה קטנה יותר.

      image.png.f807ce704b05284ab00ec1eaed074f35.png
       

      ביצוע דרוטציה עם WinJUPOS על 4 תמונות שצולמו עם ברלו 3X. שתי התמונות שלמעלה, ועוד שתיים (אחת מכל סוג רזולוציה) - גודל הדיסקה שיוצא מהתוכנה נקבע כנראה לפי הגודל של התמונה עם הדיסקה הקטנה יותר. עשיתי כאן גם עיבוד צבעים טיפה יותר טוב. סה"כ זו אחת התמונות הטובות ביותר שהצלחתי לקבל של צדק.

      image.png.4094b5444214404475a4861cf2a881e4.png

       

      צילום עם ברלו 2X, ברזולוציה מלאה של 1920 על 1080. צולמו 717 פריימים במשך 60 שניות. קצב צילום של 12FPS.

      image.png.72c171e5f42e97d4129ddbbbaf07bf4a.png

       

      צילום עם ברלו 2X, ברזולוציה של 1280 על 1024. צולמו 1337 פריימים במשך 60 שניות. קצב צילום של 22FPS. בהחלט ניתן לראות בהשוואה לתמונה הקודמת שיפור שנובע בעיקר מזה שהיו לי יותר פריימים לעבוד איתם, וכן רואים דיסקה קטנה יותר.

      image.png.7d165f2df3f27ac91ac09f18ee78a8cb.png

       

      צילום עם ברלו 2X, של 1920 על 1080. צולמו 1769 פריימים במשך 90 שניות. קצב צילום של 20FPS. הגידול במספר הפריימים נובע משתי סיבות - אחת, פשוט צילום ארוך יותר (90 שניות במקום 60), וגם שינוי במנח המצלמה, שאיפשר לי לבצע פחות הזזות של הטלסקופ בזמן הצילום. בהחלט ניתן לראות שיפור באיכות התמונה שנובעת פשוט מזה שיש יותר חומר גלם לעבוד איתו (פריימים):

      image.png.df640df2a914d8eb4f526e2c75539e33.png

       

      צילום עם ברלו 2X, ברזולוציה של 1280 על 720. צולמו 1445 פריימים במשך 60 שניות. קצב צילום של 24FPS. לדעתי, התמונה הטובה ביותר שקיבלתי מצילום בודד (ללא דרוטציה). קצב הפריימים המכובד שהגעתי אליו נובעים גם בגלל מנח המצלמה שאיפשר לי מינימום הזזות של הטלסקופ בעקיבה הידנית.

      image.png.40ff4f5686f9a76f1835aa74f055a074.png

       

      ביצוע דרוטקציה של 3 תמונות שצולמו בפרמטרים דומים לזו הקודמת - אולי התמונה המוצלחת ביותר שעשיתי עד כה של צדק:

      image.png.ecb37f9c771dc8980eed44b41aa8412a.png

       

      ביצוע דרוטקציה של 3 תמונות מהן בוצעה הדרוטציה הקודמת (שצולמו ברזולוציה של 1280 על 720) ועוד שתי תמונות שצולמו ברזולוציה מלאה (1920 על 1080) לאורך 90 שניות (אחת מהן מופיעה למעלה). במקרה הזו - הדרוטציה דווקא נתנה לי גודל דיסקה לפי התמונות של הרזולוציה המלאה. גם התמונה הזו, יחד עם הקודמת, בהחלט ברמה אחרת מעל כל התמונות האחרות שהצלחתי לעשות אי פעם.

      image.png.6059d549604f1b0960e040592875cb0b.png

       

      מסקנה:

      1. חשוב מאד לצבור כמה שיותר פריימים. למי שמשתמש במצלמת SVBONY SV105 כמו שלי, בהחלט מומלץ לצלם ברזולוציה מעט נמוכה יותר על מנת להשיג את קצב הפריימים המקסימלי האפשרי.
      2. ההרגשה שלי ששילוב של ברלו עם הגדלה גדולה יותר, יחד עם צילום ברזולוציה נמוכה יותר, תאפשר להשיג תוצאות אפילו טובות יותר. אני חושב שצילום ברזולוציה נמוכה יותר עם הסביבוני מעשית נותן לנו אפקט של binning, כלומר, איחוד פיקסלים - אם זה באמת ככה, זה אומר שאפקטיבית אנחנו בצורה כזו מגדילים את גודל הפיקסל של המצלמה, ולכן יכולים להשתמש בהגדלות גבוהות יותר (F גבוה יותר). הבעיה היא שלעשות את זה עם עקיבה ידנית זה מאד בעייתי. אשמח אם מישהו שיש לו מערכת עם עקיבה ומצלמה דומה (@Misha Kon ?) ינסה לעבוד בצורה כזו, ויגלה אם ההנחה שלי נכונה.
    8. כבר שלוש שנים שמדיי פעם ארזתי תיק, לקחתי את האוטו ללילה למדבר ובילתי תחת כיפת השמיים עם אנשים מדהימים וחושך מוחלט שאפשר רק לדמיין באיזור המרכז.
      המחשבה לארגן אירוע קצת יותר מורחב עלתה מספר פעמים, אבל זה אף פעם לא הרגיש נכון; יש תצפיתנים אחרים, יש צלמים ויש מטיילים אחרים שמגיעים להנות מהחושך באתרים המוכרים לקהילה.
      זה אומר לנסוע לנ"צ אחר יותר תיירותי, אולי אפילו עם שירותים או לפחות פח.. בכל מקרה זה לא קרה.

      לאחר תצפית הקיץ האחרונה בתחילת יולי, ניר ואני חשבנו על לארגן משהו מצומצם למשפחות כדי לשתף את היקרים לנו בקצת מהפלא הזה.
      זה התחיל כרעיון, והתגלגל לתצפית משפחות לא קטנה בכלל באחד האתרים העקריים.
      היו חששות, אבל כולם בפורום המעולה הזה אנשים בוגרים עם הבנה וניסיון בהתנהלות במסגרת תצפית אסטרונומית, תוך התחשבות באחרים ושמירה על משמעת חושך.

      זה התחיל רגוע..

      DSC00159_.jpg.14ce2fbbe299253a172eec5a84d5b50a.jpg

      ואז התחיל טיפה להתמלא.. כמו תמיד..

      בינתיים צפינו טיפה בשמש.. לא היו כתמים מיוחדים או משהו מעניין מעבר לדיסקה באור לבן. אבל זה נחמד להעביר חצי שעה בלי קשר.

      לאחר כמה שעות, עם תגבור של האגודה עם 3(!) אוטובוסים, צלמים בהרכב גדול, ולא מעט מטיילים נוספים מסביב:

      spacer.png

       

      spacer.png


      יצא הערב הכי עמוס שראיתי עד כה.. 
      למי שמעוניין, להלן הטיימלפס של אילן מהקבוצה בפייסבוק, משובח ומוצלח:

      https://www.facebook.com/ilan.shapira/videos/880438769603603/

      והקליפ של גיא, בגובה העיניים על הציוד והמאהל, מעולה:

      https://www.facebook.com/guyorca/videos/386526250229692/


      היה לילה מדהים, השמיים היו צלולים. הגעתי עם מינימום ציפיות (ממש לא ידעתי אם הבן שלי יחזיק עד מספיק מאוחר כדי לראות את שביל החלב, הוא הספיק).
      כולם ראו את שביל החלב, חברים ומשפחות שבאו לטעום קצת מדבר. זה יותר סימפטי מאיך שזה נשמע..

      מבחינתי האירוע התעלה על כל הציפיות. ישבנו עם משקפות, עברנו בין טלסקופים אחד אל השני, ניר הלווה לי פילטר UHV שהבליט באופן מדהים את הערפיליות המוכרות.
      ותודה רבה, באמת היה חסר לי עוד משהו לרשימת קניות.

      רשימת האובייקטים בתצפית ארוכה, בעיקר כי התצפית נמשכה עד 2 (אצלי) ובסוף כולם נרדמו עד 22:00..
      לעומת זאת - כנראה מהתצפית הבאה אתחיל למלא רשימה מסודרת יותר עבור כל תצפית.

      מתישהו בתקווה יהיה לי שוב איך לצלם ולשתף קצת מהשמיים בלילה בפוסטים. עד אז - הנה תמונה (ערוכה מאוד, ולא הכי טובה) של שביל החלב שצלמתי עם הסלולרי על חצובה ביוני '21.
      השמיים השתנו ממש טיפה מאז, וזה משהו ששווה לנסוע למדבר פעם אחת לפחות כדי לראות בעיניים.

      image.png.03395eb28c53bdef787c2c51bfa85447.png

    9. Screenshot_20220614-070158_Facebook.jpg.37f680ee9c11415f7c4fb6f837bef713.jpg

      השרטוט הנפלא שאתם רואים נותן לנו הצצה לרגע היסטורי מעניין. הוא הופיע בכתבה של אחד העיתונים אי שם בשנת 1916 הרחוקה ומתאר את מבנה העתידי של טלסקופ חדש ופורץ דרך שנבנה באותם הימים במצפה הכוכבים וילסון שבקליפורניה.
      השרטוט עצמו מאוד יסודי  ומפורט עד כדי שאפילו קפיטריה לנשנושי הלילה של הצוות תוכלו למצוא בו. 

      https://chroniclingamerica.loc.gov/lccn/sn83045389/1916-08-20/ed-1/seq-40/


      אבל לא על קפיטריה באנו לדבר. הטלסקופ בהר וילסון אולי טלסקופ המפורסם בעולם, טוב נו אולי אחרי הטלסקופ של גלילאו. זה אותו אחד שסייע ל Edwin Hubble וMilton Humason  לבצע גילויים יוצאי דופן שהביאו למהפכה של ממש בכל הקשור להבנה שלנו של מבנה היקום. מעניין להסתכל על השאלות שבכתבה המלווה את הציור על מנת להבין את ה"חורים" בידע על היקום באותם הימים. הינה   שתי דוגמאות : 
      האם הערפילית(!) אנדרומדה היא חלק ממערכת שלנו ?"  , "...מה הן  בעצם הערפיליות הספירליות הנפלאות ומסתוריות ? …"
      לא ידענו דברים שהיום נראים לנו כל כך מובנים מאליו וזה הרבה  בזכות הטלסקופ  שבהר וילסון. ממדיו לא היו מביישים שום מצפה כוכבים גם היום. עם מראה הראשית שלו בגודל של  100 אינץ'(2.5 מטר), הוא החזיק  בתואר "טלסקופ הגדול בעולם" במשך כמה עשורים רצופים.יכולת איסוף אור המרשימה של המראה בגודל הזה איפשרה להאבל להציץ רחוק מקודמיו וגם לקבל פרטים שעד כה אף אחד לא הצליח לקבל. בעזרת הצילומים מהטלסקופ החדש הוא הצליח סוף סוף לבצע מדידת מרחק לאנדרומדה. המדידה הראת שמדובר על עצם שרחוק מאוד מכל כוכב אחר אשר היה ידוע דאז ו"ערפילית " אנדרומדה לא שייכת כלל למערכת שלנו. פה מה שנקרא "נפל האסימון" , אנחנו רק עולם אחד מתוך מיני רבים !!! התחלנו לקבל פרספקטיבה חדשה לחלוטין על יקום הסובב אותנו. עכשיו תוסיפו לזה בהמשך מדידת מהירויות של הגלקסיות וגילוי ההתרחבות של היקום( חוק "האבל") ותקבלו מהפכה של ממש  שלא נופלת מזאת של גלילאו גלילי ויתכן אף גדולה ממנה.
      ניתן לקבוע כמעט בוודאות שבנייתו סימנה  נקודת המפנה בעולם אסטרונומיה המקצועית והייתה קפיצת מדרגה טכנולוגית משמעותית . זאת הייתה שנה שממנה והלאה טלסקופים מסוג רפלקטורים (מבוססי מראה)  לקחו את הבכורה מהרפרקטורים. 
      טלסקופים בעלי עדשה שלטו בעולם האסטרונומיה ללא עוררין במשך כ 300 שנה ,למעשה מאז ימיו של גלילאו גלילי. במהלך המאה ה 19  הצליחו מצפי כוכבים ברחבי העולם לבצע שדרוגים משמעותיים לטלסקופי עדשות שברשותם וקוטרם גדל  מ15 אינץ בתחילת המאה ועד 40 אינץ'  של Yerkes telescope בסוף המאה שהיה אז וגם כיום טלסקופ רפרקטור הגדול ביותר.

      Screenshot_20220625-093105_Facebook.jpg.390e2fadf647942040c002f0d4961c87.jpg
       בסביבות שנת 1900 היה ניסיון לבנות טלסקופ בגודל 50 אינץ ( paris exebition ) אך ניסוי הזה נגמר בכישלון מהדהד ואולי סימן יותר מהכל את עידן בו הרפרקטורים הפכו לדינוזאורים של מיכשור האסטרונומי.
       שימוש במראות אפשר להגדיל את יכולת איסוף אור במספר סדרי גודל ופתח עידן חדש בחקר חלל העמוק.
       הטלסקופים "מחזירי אור" המשיכו "לגדול" למימדים בלתי נתפסים ואיפשרו לנו להציץ לעבר עולמות הרחוקים שעד אז היו סגורים בפנינו.על בסיס ה"אור" שנאסף באמצעותם התחלנו להבין את מימדים האמיתיים של היקום ואת מיקומנו הצנוע בו. 
      .
      בתמונה:חנוכת טלסקופ Hale עם מפתח צנוע של  200 אינץ.לקח את הבכורה מטלסקופ מצפה וילסון 

      Screenshot_20220701-201355_Chrome.jpg.dfece8386862efdda4a71011878c88d8.jpg

    10. אז המסע אל עבר צילום אסטרונומי ממשיך לו... יש חצובה ממונעת ומצויינת אז אפשר לסמן וי. ויש מצלמה פלנטרית.

      Screenshot_20220529-184918_Photos.jpg.20fccecf4506cdaabec41b346a7c7a78.jpg

      מהר מאוד, בעיקר מרוב התלהבות התחלתי להרכיב את הכל ולראות איך הכל פועל. אך לפני הכל צריך עקיבה מדוייקת. עוד אתגר בפני עצמו היה האיפוס לצפון שדרש ממני לא מעט. ולא הבנתי עד כמה זה קריטי וחשוב בעיקר בצילום DSO.
      (למרות שממרפסת ביתי רואים מצויין את פולאריס). 
      כיוונתי לצדק, שבתאי וירח. כל אחד בתורו 🙂 הרגע הזה שמתקבלת תמונה על מסך המחשב הייתה התרגשות מאוד גדולה עבורי. 

      Screenshot_20220529-185033_Photos.jpg.eeb9081e237580069027ac3179fac437.jpg
      תוך כדי צילום פלנטות אני מבינה ש Bresser 6 אינץ' לא מספיק לי בשביל להוציא תמונה מספיק ברורה ואיכותית של צדק ושבתאי. (נסיתי להוסיף בארלו, אבל ההגדלה יותר טשטשה) הירח יצא נפלא איתו.  

      Screenshot_20220529-185101_Photos.jpg.ac86e0e8ab2b5e7632ae8e22b7b08511.jpg

      בפרק הבא אספר לכם שניסיתי לאתגר את עצמי יותר, נסיתי לצלם גרמי שמיים עמוקים עם מצלמה פלנטרית (מהסוג הזה)... זה היה נחמד בשביל ערפילית אוריון לא מעבר לכך 😄 יש מצלמות פלנטריות מדגמים אחרים שבהחלט ניתן להפיק צילום טובים גם של גרמי שמיים עמוקים. 

      אבל אציין שהופתעתי לטובה מהמצלמה הפלנטרית המיוחדת הזו, הצלחתי לצלם איתה לא מעט, אפילו לתפוס איתה צביר ואת שביט לאונרד. מבחינתי הוצאתי ממנה את המקסימום לפני שתהפוך למצלמת עקיבה. 

      Screenshot_20220529-185215_Photos.jpg.65f31f4942c6c0ddc5839e16f154f7c0.jpg

בלוגים

תצפית משפחתית - פברואר 2023

אחרי שלא יכולתי לרדת לדרום במולד הירח לפני שבוע, במהלך השבוע האחרון הסתמן שאצליח לרדת ביום חמישי, שלמרות שמדובר בג׳ אדר, הירח כבר היה 14% מלא, ושקע בשעה 21:14. במקביל, הילדים שלא ירדו איתי בחודש שעבר ממש לחצו עלי לקחת אותם איתי הפעם. המסקנה - ננסה לעשות תצפית משפחתית, עם זמן על האש בשעות החשיכה הראשונות עד לשקיעת הירח, ומשמעת חושך בהמשך. אז מה אם התחזית לא היתה מושלמת, והסיכוי למספר שעות כיסוי עננים היה לא מבוטל? הכי גרוע - זכינו בלילה משפחתי בשטח…    בתמונה: השמיים עדיין מעוננים בדרך

jonzm

jonzm in תצפיות

המסע לחצי מטר - עדכון דצמבר 2022

חלפו להם כמה חודשים מאז הזמנתי את הטלסקופ, ורציתי לשתף בהתפתחויות ובעדכונים שהיו לאורך הדרך. אז בהמשך למה שעדכנתי בעדכון הקודם, ההתפתחות הפיזית הכי גדולה היא במראה הראשית: נורמן פולום קיבל את הזכוכית בתחילת נובמבר, ובאמצע נובמבר היא כבר הייתה עמוק בתוך תהליכי הליטוש. בתמונה: המראה לאחר ליטוש ובתחילת עבודת העיצוב.   ללא ספק תמונה מלהיבה, אך החדשות היותר מרעישות היו הערכת הזמנים לסיום הכנת המראה - שבועיים-שלושה! ואכן, אתמול קיבלתי הודעה שהמראה מוכנה ונמצאת בתא הוואקום לציפ

המסע לחצי מטר - עדכון אוקטובר 2022

חלפו להם כמה שבועות מאז שהסתיים השלב הראשון של המסע, וביצעתי את ההזמנה לטלסקופ 20" מתוצרת DocTelescope. מאז רמת ההתרגשות לא יורדת - והגעתי למסקנה שזה חלק משמעותי מההנאה מהמסע! אז מה קרה בינתיים? מבחינה פרקטית, לא הרבה - העדכון הכי משמעותי הוא שנורמן פולום כבר הזמין את זכוכית הגלם עבור המראה שלי, והוא צפוי לקבל אותה בתחילת נובמבר, בערך חודש או חודשיים מוקדם יותר ממה שהוא ציפה! אם הכל ילך לפי התכנית, מרקו יוכל לקבל אליו את המראה הראשית המוכנה בסוף חודש פברואר או במהלך חודש מרץ 2023, ומועד האס

המסע לחצי מטר - חלק רביעי - סוף השלב הראשון

טוב, אז השלב הראשון נגמר, ולפני שעתיים הזמנתי לי טלסקופ דובסוני מתוצרת DoCTelescope עם מראת Optiques Fullum 20” f/3.6!   ההתלבטות היתה לא פשוטה, אבל בסופו של דבר העדפתי את המשקל הנמוך יותר, יחס המוקד הגבוה יותר והתפעול של ה-20״ על גבי תוספת 21% איסוף אור שב-22״ (וראו הדיון שהתפתח ב-CN בעקבות שאלה ששאלתי). לגבי עקיבה, ההחלטה הסופית תתקבל עוד כמה חודשים, אחרי שנראה את כל המערכות שקיימות בשוק אחרי ש-StellarCar הפסיקו לייצר. עכשיו מסתיים השלב הראשון ומתחיל השלב השני - ציפייה בכיל

המסע לחצי מטר - חלק שלישי: התלבטויות, או - למה לא הזמנתי עדיין?

אז, הסברתי כבר למה התחלתי במסע, מה היעד הסופי ומה האופציות השונות שעומדות על הפרק. אז למה עוד לא בחרתי? אני ממש קרוב לבחירה. נראה לי שמבין היצרנים השונים כבר החלטתי שאת הטלסקופ שלי יבנה Marco Guidi מ-DoCTelescope. הביקורות על הטלסקופים של מרקו מעולות, והזמינות שלו - במיילים, בווטסאפ ובשיחות טלפון היתה הגבוהה ביותר (רק ריאן מ-NMT התקרב אליו; אילן ידע היטב על מי לסמוך). גם מבחינת מחיר, אפשרויות התאמה ואופטיקה אהבתי את מה שמרקו הציג, ומאוד הערכתי את הדרך שבה העלה את היתרונות והחסרונות של כל א

המסע לחצי מטר - חלק שני: מידע, מידע ועוד מידע

באיחור קל, הגיע הזמן לעדכן בנוגע להתקדמות במסע. למי שלא קרא את החלק הראשון, מוזמן לחזור אחור ולקרוא אותו כאן. אז - פניתי ליצרנים שונים כדי לקבל מידע ראשוני בנוגע לטלסקופים שהם מייצרים - מידות, משקלים, יצרן האופטיקה ואיכותה, אביזרים אפשריים, עלות (ועלות משלוח), זמן אספקה, וכו׳. מידת ההיענות השתנתה מיצרן ליצרן - יש כאלה שחזרו מיד, יש כאלה שלקחו את הזמן (ויש כאלה שגיליתי שהמייל שלי הגיע אליהם לספאם… ורק אחרי פניות נוספות מכתובת מייל אחרת הם גילו את המייל המקורי 🤦‍♂️). רוב הפניות נענו במלו

למה לא תשכב לנוח? סיכום תצפית מולד ירח אוגוסט 2022

התצפית החודש הייתה מיוחדת.  לפני חודשיים נעמי, בתי הבכורה, חגגה בת מצוה וכחלק מהחגיגות היא יצאה ליום מיוחד עם כל אחד מסביה וסבתותיה, וגם עם אמא ואבא (לחוד), לעשות משהו כיף ומשמעותי ביחד. בגלל אילוצי לו"ז, והעובדה שבת המצוה עצמה הייתה קרובה מאוד למולד ירח, הבילוי איתי התעכב, אבל לשנינו היה ברור מה הוא יהיה - תצפית במדבר יחד עם הפורום.  אז לאחר ארגונים וסידורים, דאגתי הפעם להביא איתי שתי חצובות, שני ראשים ושני טלסקופים (במקום לעבוד עם הראש הכפול שלי), כך שנוכל לתצפת כל אחד בנפרד.  ה

jonzm

jonzm in תצפיות

הנזק הכלכלי של נסיעה למדבר או: המסע שלי להפיכה ל״איש חצי מטר״

זהו. @Ilan Shapira קלקל אותי לגמרי. אחרי התצפית בתחילת החודש שבה ראיתי אובייקט אחר אובייקט בשמיים צלולים דרך מפתח של 20״ לא יכולתי להפסיק לחשוב על המראות המהממים שראיתי – הפרדת הכוכבים הברורה ב-M13; הפרטים שקופצים לעין בערפילית הנשר או הלגונה; הזרועות הספירליות של אנדרומדה. כל אלה נצרבו בעיני רוחי, ועם כל האהבה שיש לי לשני הטלסקופים המ-ה-מ-מ-י-ם שלי (ויש הרבה), הבנתי את מגבלות הכוח, או את שכרון המפתח (בפרפרזה על הפתגם הידוע – Aperture corrupts; great aperture corrupts greatly). אז אחרי מספ

אם זורעים כוכבים... סיכום ליל תצפית אגדי בדרום, 30.6.2022

אִם זוֹרְעִים כּוֹכָבִים בִּתְחִילַת הָאָבִיב בְּדִיּוּק בַּשָּׁעָה הַנְּכוֹנָה אָז צוֹמְחִים כּוֹכָבִים מְתוּקִים וְטוֹבִים וּפוֹרְחִים לָנוּ כָּל הַשָּׁנָה. (״כוכבים בגינה״; מלים: לאה נאור; לחן: מתי כספי)   סוף סוף. כבר הרבה מאוד זמן שאני מפנטז על לילה ״אמיתי״ בדרום: לא בנקרות, לא באתר ״כמעט״, אלא במקום שבו (חלק מ)השמיים הם בורטל 3 אמיתי. בשבוע שעבר הצלחתי להגשים את הפנטזיה, ולא התאכזבתי. לקראת מולד הירח התארגנו להן שתי קבוצות לירידה דרומה, האחת ליום חמישי (ואני איתה), והשניה לי

jonzm

jonzm in תצפיות

המזל מאיר (לפעמים) למוכנים - מרתון מסייה בערב אביבי לא צפוי

מאז חנוכה לא הייתה לי תצפית הגונה באזור חשוך. שלא תבינו אותי לא נכון - אני מת על התצפיות שלנו במצפה משואה, גם מבחינה חברתית וגם יש שם יחס עלות-תועלת נהדר בהינתן המרחק הקצר יחסית מהבית, אבל עדיין - אין כמו המדבר.  כמו כולנו, גם אני עקבתי בדאגה ובדכאון גדל והולך בעקבות מזג האוויר שהביא אלינו עננות או סופות בכל מולד ירח מדצמבר ועד עכשיו, והיה נראה שסוף מרץ לא יהיה שונה, עם עננות מתסכלת מדרום הנגב ועד לרמת הגולן. רמת הדכאון רק עלתה בעקבות הציפייה לנסות ולעשות השנה את מרתון מסייה ש- @nirzon

jonzm

jonzm in תצפיות

סיכום תצפית - מצפה משואה 25.11.2021

יותר מדי זמן עבר מתצפית השטח האחרונה שלי, והציפייה לקראת יום חמישי האחרון היתה גבוהה. לצערי, לפחות חלק מהציפיות לא התגשמו, ועדיין – הייתה תצפית מהנה, אם כי רטובה משהו...   אתחיל בתכנון – הפעם החלטתי להתחיל לתצפת באמצעות רשימה מתוכננת מראש, ולעבור על גופי מערכת השמש שיהיו זמינים לצפייה במהלך התצפית, וכן להתחיל מעבר סיסטמטי על קטלוג מסייה. SkySafari הוא כלי מצוין בהקשר זה – גם בשלב התכנון (ראו הפוסט הזה של @Ilan Shapira) וכפי שנראה עוד מעט, גם בשלב התצפית עצמה.   לשטח הגעתי בס

מעשה שהתחיל בבדיקת חצובה

מספרים על רבי אהוד - @Ehud Spiegel- שהיה בפתח תקוה, שרצה לשדרג את רגלי החצובה שלו על מנת לעזור לגבו הכואב. בערבו של חג הרווקים הסיני, ובטרם יוציא את מיטב כספו על חצובת Innorel RT90C חדשה, החליט לעלות לרגל לירושלים, על מנת לנסות את הפלא בעצמו, ולראות האם טוב בעיניו. (מסכת כוכבים, דף ג) בקיצור - היום בערב אהוד קפץ לבקר כדי לנסות את ה-StellarVue M2 שלו על רגלי החצובה שלי, אחרי שהתלהב ממנה בתצפית במצפה משואה במוצאי שבת האחרונים. המסקנה - שדרוג שווה בהחלט, שמגלח בערך 4.5 ק״ג ממשקל מזוו

סיכום תצפית - מצפה משואה 6.11.2021

המונח "תצפית ניחומים" יכול להטעות. שלא תבינו אותי לא נכון, אכן יש משהו מנחם בלראות שמים מהממים, בהירים ונקיים, גם אם הם קצת (הרבה) מזוהמים באור מהיישובים הסמוכים. אבל ניחומים? ביחס למה? נכון, לא יכולתי לרדת למדבר החודש לתצפית "רצינית" לאורך כל הלילה (ולפי מה שראיתי בפורום, היה מ-ד-ה-י-ם! מחכה לסיכומים J). אבל אני לגמרי לא מרגיש שהתצפית שהייתה היא מעין "פרס שני". להיפך – היתרון של להיות מסוגל לצאת במוצאי שבת (ככה זה כשאתם זוג "מעורב" של חילוני ודתיה), לקחת איתך את שני הילדים הגדולים בערב של לפני
×
×
  • צור חדש...

Important Information