מחזור השמש #25 - יומן מעקב פרק 5

Ilan Shapira in שמש
ביום רביעי, 17 במאי, נפגשתי עם @givoly בבית בשדה אליעזר.
לטל יש שם מרפסת שצופה דרומה, בבורטל 5 אמיתי, וקבענו לעשות לילה של EAA ותצפיות ויזואליות בתנאי לוקסוס. עם חשמל, בירות מהמקרר, ושירותים צמודים (בכל אופן - בירות).
אני הגעתי עם הדובסוני הותיק שלי, 6 אינטש, F8, אותו הנחנו על הפלטרפומה המשוונית שבניתי לטל. טל השתמש בעיקר בניוטוני 6 אינטש F5 על חצובה משוונית רובוטית עם גיידינג, ועוד כמה טלסקופים, ככה, כמו שהוא אוהב (טל - אני מקווה שתפרט בתגובה).
התחזית בישרה שמיים צלולים ונקיים לאחר שבירת השרב, אבל לצערנו, כשהתחלנו את התצפית עדיין שררו תנאי שרב, והאובך היה ניכר. יותר מאוחר, השרב באמת נשבר, וחוץ מכמה עננים קלים שטיפה הפריעו לכמה דקות, האובך התפזר, וחווינו באמת את הכיף של תנאי בורטל 5.
בהתחלה התקנתי לטל שיפור במערכת ההנעה של הפלטפורמה, בתקווה שהיא תפתור את בעיות היציבות שהוא חווה איתה. השיפור באמת עזר, אבל כנראה שהבעיה האמיתית שיש לטל, שמונעת ממנו להגיע לחשיפות של יותר מ-3-4 שניות היא במנוע. הוא פשוט לא נותן מהירות קבועה, ויש איזה שינוי קל במהירות בכל סיבוב של ציר המנוע, מה שגורם לאובייקטים, בעיקר בהגדלות גבוהות, לנוע הלוך ושוב - וזו הבעיה העיקרית. ננסה לטפל בה בעתיד - או על ידי שינוי מנח המנוע, או, אם אין ברירה, נחליף את המנוע. ההתעסקות עם הפלטפורמה, והבדיקות של הביצועים שלה לקחו לנו די הרבה זמן, אבל כמו שאמרתי, בהתחלה, באמת התנאים לא היו מדהימים. את הבדיקות שלנו עשינו בתצפית EAA על M3, אבל לא שמרנו את התוצאות.
כשהתחלנו באמת לתצפת, כיוונתי את הטלסקופ (על הפלטפורמה) לערפילית הטבעת, שהיתה עדיין נמוכה. בגלל הבדיקות, הייתי עם ברלו 2X, וזו התוצאה שקיבלתי אחרי כמעט 6.5 דקות.
נחמד - אבל לא מדהים, בגלל הגובה הנמוך.
בגלל שהייתי עם הברלו, חיפשתי אובייקטים קטנים, ומצאתי את הערפילית הפלנטרית הפועמת - Blinking planetary Nebula - NGC 6826. היא ממש פצפונת
זו הפועמת הקטנה
והנה היא שוב, עם זום עליה.
אני חייב לציין שהקושי ב-EAA על הערפילית הזו עם ברלו הוא שאין הרבה כוכבים סביבה, מה שמאד מקשה על Sharpcap לעשות Alignment. נאלצתי להגדיל את זמן החשיפה למקסימום שהפלטפורמה איפשרה לי ולקחתי גיין למקסימום, מה שנתן לי מספיק כוכבים ל-Alignment, אבל פגע בתוצאה הסופית.
אחרי חצות, תנאי מזג האוויר התחילו להשתפר, ומשולש הקיץ כבר עלה יפה - והפנתי את תשומת הלב שלי למשקולת - M27.
התמונה כאן היא התמונה המקורית מסשן ה-EAA, עם טיפה הבלטת ניגודים וזהו. מעל ל-17 דקות של איסוף נתונים - מדהים בהתחשב בזה שמדובר על עקיבה עם פלטפורמה, שאיפסנו לצפון רק לפי כוכב הצפון. לשמור אובייקט כל כך הרבה זמן בתמונה (אולי היה תיקון אחד קטן שלי באמצע) רק מעיד על איכות העקיבה. ברגע שנתקן את בעיית המנוע, יהיה אפשר לעשות הרבה יותר איתה.
ניסיתי קצת לעבד את חומר הגלם של המשקולת, אחר כך בבית, וקיבלתי את זה:
מכאן חזרתי כמובן שוב לטבעת, שהיתה כבר גבוהה בשמיים, ובלי ברלו, קיבלתי תוצאה הרבה יותר מרשימה, לטעמי:
כאן מדובר על כמעט 6 דקות, ואם תביטו טוב - למעלה ומצד שמאל של הטבעת ניתן לראות גלקסיה במגניטודה 15 - IC 1296.
האובייקט האחרון שעשיתי עליו EAA הוא אחד האהובים עלי במיוחד - ערפילית עין החתול - NGC 6543
אני חושב שהתמונה כאן פחות מרשימה מאיך שהרגשתי בזמן הצפיה האמיתית בה, כשאני משחק עם ההיסטוגרמה וחושף תוך כדי כך פרטים יותר עדינים בתוך הערפילית.
בשלב הזה, סגרנו את המחשבים, הורדנו מצלמות, ועשינו קצת תצפיות ויזואלית. ראינו יפה מאד את הטבעת והמשקולת, ובאזור שביל החלב, שכבר עלה גם לגובה סביר, יכולנו לראות ממש יפה את הלגונה והברבור. את הלגונה ראו בקושי, אבל בתוספת של פילטר UHC היה ניתן ממש לראות את הצורה.שלה
הרבה זמן לא ערכתי תצפית בחבורתא של לילה שלם. ממש נהניתי.
טוב, עבר כבר הרבה זמן מאז העדכון האחרון, וחלו לא מעט התפתחויות, אז הנה:
קודם כל, כל הרכיבים של הטלסקופ כבר נמצאים אצל מרקו, למעט מערכת המינוע (שאליה נגיע עוד מעט). המראה הראשית נמצאת אצלו כבר מזמן, ולפני כשבועיים הצטרפה אליו מראה משנית בקוטר משני של 4.5״ מתוצרת Antares Optics. לפי הבדיקה של אנטרס, מדובר במראה עם ערך PV - Peak to Valley - של 1/20 אורך גל (פנטסטי!). בנוסף לכך, בחודש פברואר הייתי בחופשה בונציה, ובבוקר בהיר וקר אחד לקחתי רכב שכור, ונסעתי כשעה וחצי לעיירה הקטנה שבה מרקו גר כדי לפגוש אותו, ולהעביר אליו עוד שני רכיבים שקניתי לטלסקופ - Paracorr תוצרת TeleVue ושובר אור קטן שירכב על הציקלופ - AstroTech AT-72EDii.
(בתמונה: אני ומרקו ליד אחד מיצירות המופת שלו)
מעבר לכיף וההנאה שבלפגוש פנים אל פנים את מי שמייצר ליי את הטלסקופ, הייתה לביקור גם מטרה פרקטית - לקבל החלטה ביחס למינוע של הטלסקופ - האם בכלל, ואם כן, אז איזה. המסקנה - בהחלט כן! איזה? שיטת מינוע חדשה שעוד לא יצאה לשוק, ושהטלסקופ שלי יהיה אחד מהראשונים שישתמשו בה - מערכת שעליה עובד סרג׳ אנטונוב, הבעלים של חברת AstroDevices (הממציא של ה-Nexus DSC). במהלך הביקור שלי עם מרקו קיימנו שיחת ועידה עם סרג׳ (שיושב באוסטרליה) כדי לדבר על היבטים שונים של הפיתוח שהיו צריכים להיסגר, ואני גם שימשתי כמתורגמן בין מרקו לסרג׳ 😀
אז איפה הדברים עומדים עכשיו?
ככה: מבחינה מכנית, מרקו יכול לסיים לבנות את הטלסקופ תוך בערך חודש. אבל - החלקים המכניים של המנוע כבר מוכנים, אך ה״מוח״ שלו עוד לא, וייקח לו עוד מספר חודשים עד שהוא יהיה מוכן. יכולתי לקבל לידי את הטלסקופ מוכן לשימוש Push-To כבר בשלב הזה, ואז להתקין בעצמי את ה-Controller כשהוא יהיה מוכן. בשלב זה נכנסו החיים והובילו להחלטה (הנכונה) לבקש ממרקו לדחות בשנה את הייצור והאספקה. לשמחתי, התקבלתי ללימודים של שנה בהרווארד, אז אני וכל המשפחה צפויים לעלות למטוס תוך שלושה חודשים ולטוס לשנה. מכאן הכותרת של הפוסט - לא הייתי רוצה שהטלסקופ יישב לו בודד וגלמוד כאן בארץ בעודי בנכר (ליבי במזרח, ואנוכי בקצה מערב...), במיוחד אם אני לא יכול לבדוק שהמנוע באמת עובד, ואז כשאני חוזר כבר עברה לה שנה ואין אחריות. אז - אני לומד להתאפק ולדחות סיפוקים (מי אמר שאני לא מתבגר), ומקבל את העובדה שאת מתנת גיל ה-40 שלי, אקבל רק בגיל 41.5...
מנגד, זה אומר שאני אהיה בארה"ב בזמן הליקוי המלא באפריל 2024, וגם שאהיה בארץ הקניות (האסטרונומיות) הבלתי מוגבלות, כך שייתכן מאוד שאחזור עם ציוד חדש מהשהות בנכר 😜
קרדיט – ארז בויום
בחודש יוני 2021 היקום כינס לנו לוח ירח נוח במיוחד. שני סופי שבוע שלמים Back to back, רק לבחור מתי יורדים למדבר לתצפית, והירח מבטיח לא להפריע. כמובן שהתנגדות ללו"ז שכזה היא חסרת תועלת, וכל מה שאפשר לעשות זה לגייס שותפים ולנסות להפיק את המקסימום. המזל הטוב המשיך ומצאתי לי שותפי תצפית לשני סופי השבוע. בסוף השבוע הקודם, פגשתי כמה חברים בתצפית קיץ ראשונה לעונה זו בלילה של שישי, והסופ"ש הזה היה ההמשך, כשההחלטה היתה לנצל את כל סוף השבוע ולעשות את לילות חמישי ושישי.
לתצפית של יום חמישי יצאתי אחרי דרמה קטנה עם הרכב שהטילה סימן שאלה על הסופש, אבל בסוף הסתדרה. התצפית היתה מתוכננת להיות בהרכב מצומצם מכיוון שרוב החברים העדיפו לנצל את ליל שישי. יצאתי מהמרכז לכיוון מחנטוש בשעה סבירה מתוך ידיעה שמחשיך יחסית מאוחר, בכיוון 20:30. הירידות לדרום בימי חמישי אחה"צ מתאפיינות באופן טבעי ביותר עומסי תנועה, ואכן היו לא מעט פקקים שהשתחררו רק אחרי שעברתי לגמרי את באר שבע. השמיים היו מעט אביכים, ועננים דקים החלו לעלות מכיוון מערב, אם כי זה צפוי לפי התחזית ולא חששנו מהעניין.
אחרי סשן הצליום הקצרצר, עברתי לדובסוני כדי להמשיך בחיפושים בקטלוג הרשל 400. שוב בעיקר גלקסיות באיזור שבין קבוצת בתולה, בהירויות שנעות בין 9-12. אובייקטים קטנים ויפים, אני אוהב לצפות בהם בעיקר בעזרת עינית ה – ES 9 מ"מ שקניתי לאחרונה.
אחרי שעתיים, באיזור 23:30 עברתי לתצפית משוחררת בשביל החלב – מה שבא בא. דבר ראשון שעשיתי היה להרכיב את המשקפת האסטרונומית להתחיל לשוטט בשביל החלב בשדה רחב. יגאל הצטרף ונראה שאהב גם את המראה. מזג האוויר בינתיים התחיל להתקרר מעט והתחילה לנשב רוח תמידית, ועד מהרה מצאנו את עצמנו מממשים את האזהרה להתלבש חם בליל יוני במדבר.
לבסוף שמתי את הבינו החדש בפוקוסר של הדובסוני ויצאתי לשוטט בתוך השביל. זה גרם לי לחשוב על תופעה מעניינת – כשאני צופה באיזור צפוף בכוכבים דרך טלסקופ עם מפתח קטן (נניח שובר אור בקור של 80 מ"מ ופחות), ניתן לראות איזורים כחלחלים בין הכוכבים. די ברור שמדובר באור כוכבים, אבל ההקשר הספציפי קצת מעומעם. ברגע שמתחילים לטייל בתוך השביל בהגדלות קצת יותר גדולות, מבינים שכל האור הכחלחל הזה הוא בתכלס – פשוט מאסות של כוכבים. לדעתי בכל רגע נתון בתוך שדה של 1.5°, ניתן לראות כמה מאות כוכבים. יש משהו בבינו שמדגיש את התופעה – החלוקה של האור לשתיים מעלה את הקונטרסט – השמיים הופכים למאוד מאוד שחורים ככה שניתן לראות כוכבים מאוד עמומים.
בבוקר, אחרי שכל החברים התקפלו חזרה צפונה ונשארתי לבד במחנטוש, יחד עם עוד 2 צלמים (ארז וגלעד), קרה משהו סוריאלסי . באיזור השעה שמונה, נשמע באופק צליל עבה וחזק של מסוק. ואז לאט לאט מכיוון מזרח הגיחו שלושה יסעורים בטיסה איטית ונחתו במרחק של פחות ממאה מטרים מאיתנו. לא ידעתי ממה אני מפחד יותר – שלא ינחתו לי על הראש או שלא ירחיפו לי אבק לתוך האופטיקה... אז הנחיתה עברה בשלום ולאחר שתי דקות הם המריאו שוב והמשיכו מערבה מעל ראשנו:
אחרי הדרמה הקטנה המשכתי למצפה רמון להעביר את היום. התחלתי עם קפה, מאפה ועבודה על הלפטופ בארומה. לאחר מכן רציתי לראות קצת את מצפה רמון מפנים, ישוב הזה שהוא לרוב רק נקודה בדרך לאנשהו, אבל תמיד רציתי להמשיך קצת פנימה ולהישאר שם. לאחר קצת סיבובים עם הרכב, מצאתי חורשה מוצלת ונחמדה. פתחתי שם בצל כיסא יגאל ונחתי לקראת הלילה הקרוב. לקראת שלוש אחה"צ יצאתי חזרה לכיוון מחנטוש. בדרך החוצה נתקלתי בעוד מחזה שכנראה רגילים אליו במצפה רמון:
הלילה השני היה מיועד להיות מעט שונה – אני ואילן הזמנו כמה חברים לתצפית, כמה מהם היו אמורים להגיע עם משפחות וילדים, אז צפינו תצפית עמוסה וצפופה. כשחזרתי למחנטוש אמנם לא היו תצפיתנים, אך הריבוע של הצלמים התחיל להתמלא די מהר. ג'ו ואילן הגיעו אחרי, אילן בהרכב חצי מלא. לאט לאט הגיעו גם החברים האחרים, ועוד צלמים, ועוד אורחים, ועוד ועוד ועוד. בהתחשב שהאגודה לא היתה שם עם אוטוטובוס או שניים, לא זכור לי שמחנטוש היה אי פעם כל כך מלא. הריבוע של הצלמים היה מלא עד אפס מקום וחלקם התחילו להישפך מטה למעגל הדרומי. בסה"כ לדעתי היו נוכחים באיזור האסטרונומי לא פחות מ – 40 רכבים.
קרדיט – ארז בויום
להבדיל מהערב הקודם, בלילה הזה לא היו לי יומרות להספיק דברים. הרשיתי לעצמי להתפזר עם כל מיני אובייקטים, להתערבב קצת, לעזור לאחרים עם הציוד, ולהראות אובייקטים שונים לאורחים שהגיעו. היה בגדול אחלה ערב – להבדיל מהלילה הקודם, מזג האוויר היה מושלם. טמפרטורה מושלמת, אטמוספירה יציבה ברזל. אני בטוח שהרבה צלמים יוציאו תמונות מעולות אחרי הלילה הזה.
לבסוף התעוררנו בשבת בבוקר, והתחלנו בקיפול מסיבי. בניגוד אלינו התצפיתנים שנוטים להתקפל מהר מהר ולברוח מהמדבר על הבוקר, האורחים היו נינוחים יותר וספגו את אווירת המדבר. בינתיים אילן הקים את מערך תצפית השמש המשובח שלו – שובר אור איכותי בקוטר 125 מ"מ, על חצובת ברלבאך וראש חצובה משיבי של Rowan. בפוקוסר – מסנן שמש קווארק.
מאחורי הטלסקופ השתרך לו תור ארוך, וכולם היו סקרנים לראות את השמש על להבותיה והתפרצויותיה, מבוגרים וילדים. תצפיץ קצרה בשמש ורודה (דרך הקווארק),התקפלתי סופית ועזבתי את המדבר עד מולד הירח הבא
אחרי כמה חודשים שלא הייתי בתצפית ראויה לשמה (מאוגוסט עד דצמבר), והתצפית בדצמבר שהייתה קצרה ועם המון אוטובוסים שעברו בלילה, באתי מלא ציפייה לתצפית הזו. התחזית הבטיחה לילה נקי לגמרי ובלי לחות בכלל, ובנוסף הגיעה הזדמנות בשבילי לסיים את קטלוג מסייה, ולנסות את הטלסקופ החדש שלי (sky-watcher evostar 100ed) בשמיים חשוכים.
אני התחלתי את הקטלוג כשקיבלתי את הדובסוני (8 אינץ'), בנובמבר 2021, ולא הספקתי לסיים אותו בגלל מיעוט תצפיות מדבר לאורך השנה, ורווחים לא קטנים ביניהם. בפועל נשארו לי כמה גלקסיות בקבוצות בתולה והדובה הגדולה, והקבוצות האלה מגיעות לגובה טוב לתצפית באזור 1-2 בלילה בתקופה הזו של השנה.
הגעתי למקום די מוקדם, וכבר כשהתחיל החושך ראינו איזה לילה טוב עומד להיות לנו - השקיפות והיציבות היו מדהימות, הכוכבים כמעט לא נצנצו.
את התצפית התחלתי "בנחת", עם תצפית במעט אובייקטים דרך הטלסקופים שלי. ל"טיול" בין הטלסקופים השונים, עם השוואת אובייקטים (בעיקר אוריון...), תוך כדי שיחה עם החברים לתצפית - יש קסם מיוחד משלו, וזה חלק משמעותי מהתצפית בחוויה שלי.
ערפילית אוריון נראתה מדהימה בכל טלסקופ שמפנים לכיוונה, במיוחד היה כיף לצפות בה עם ה16" של @Ran Livne, ועם הפילטר npb של @Ehud Spiegel נגלו עוד המון "שבילי אבק" שלא הופיעו בלעדיו.
ראויה לציון גם ערפילית הרוזטה (ngc 2238), שהראתה המון מבנים בתוך הערפילית עם פילטר oiii, אפילו ב8" שלי. ב12" החדש של ליאור היו יותר פרטים, כמובן, אבל אני מרוצה מהטלסקופ הנוכחי שלי.
ב1 בלילה, כשהקבוצות הרלוונטיות עלו, התיישבתי עם הטלסקופ שלי והתחלתי לחפש את הגלקסיות שחסרות לי לסיום הקטלוג. מדובר בגלקסיות שנמצאות בתוך צביר גלקסיות גדול, כשהאתגר הוא לא למצוא אותן (הן בהירות יחסית, וקלות לצפייה עם 8 אינץ'), אלא לוודא שאני צופה בגלקסיה שאני מחפש, ולא באחת אחרת. עשיתי שם ממש "galaxy hopping", כשאני קופץ מגלקסיה לגלקסיה, ומסמן באפליקציה את כל הגלקסיות שראיתי בדרך. ככה מצטברים המון אובייקטים בobservations בזמן קצר...
את התצפית קינחתי עם השביט (C/2022 E3 ZTF), שהראה זנב יפה ונקודה בהירה במרכז (הגרעין שלו לפי ההבנה שלי).
רשימת האובייקטים המלאה שצפיתי בה בטלסקופים שלי (לא יודע למה זה בסדר הפוך) :
Sombrero Galaxy
ZTF
Spindle Galaxy
Whale Galaxy
NGC 4559
Needle Galaxy
M 49
M 61
NGC 4419
M 88
IC 3583
M 90
M 89
NGC 4551
NGC 4550
M 58
NGC 4606
M 59
NGC 4638
M 60
NGC 4647
M 106
M 48
M 93
M 50
NGC 2438
M 46
M 47
M 41
Rosette Nebula
M 78
Flame Nebula
Orion Nebula
M 34
California Nebula
Double Cluster
Soul Nebula
Heart Nebula
את מעקב השבוע ממש פיספסתי. שבוע ראשון של חזרה לשגרה דורש את הזמן שלו.
מהתמונות הבודדות שצילמתי לאחרונה השמש נראית בפעילות גבוהה מאוד ומספר כתמי השמש הגיע בשיא אף ל 122 בעשירי לחודש.
אבל רק 56 בשישי לחודש. מצד שני כמות קרינת x-ray שנפלטה מהשמש ביום הזה היא גבוהה יותר, מה שמראה על פעילות גבוהה
סה"כ צילמתי פעמיים, ורוב התמונות במקרה הזה הן פנורמיות. ניסיתי אתגר של לצלם את רוב החלק המערבי של השמש אבל משום מה רבע לא התחבר כמו שצריך ונאלצתי לזרוק חלק נכבד ממנה ובמקרים אחרים שתי תמונות פנורמיות שונות התחברו להן בקלות.
בחזרה לפילמנט העצום ולאזור הפעיל שאותו הוא מלווה, AR3092. הפעם בצד המזרחי, זזים להם אל האופק ולצד הרחוק של השמש.
תמונה נוספת מאותו היום, שמראה את רוב היקף השמש, מהמזרח וממש עד ל AR3092 (למטה מימין) מראה כמה פעיל כל חצי הכדור הצפוני
דווקא ביום הזה שבו לא היה לי בכלל זמן וגנבתי כמה תמונות זריזות הגיעה הפתעה - תמונה פנורמית שחוברה משתי תמונות פנורמיות שונות. ללא שום מחשבה מראש. אבל לפני זה, הפנורמה הגדולה של החלק המערבי כולו שנהרסה ונותרה עם רבע שמש, החלק הדרום מערבי.
למרות מספר בעיות בתמונה (כולל הצבע התפוזי משהו) התמונה נותנת תמונת על די טובה וכזו שמאפשרת זום פנימה כדי לגלות עוד ועוד פרטים. חלקים מעניינים נפלו בחיבור הלא מוצלח אבל בסופו של דבר יצא משהו מעניין מאוד.
ולתמונה הפנורמית הכלל לא צפוייה.
שתי פנורמות עם מספיק חלק משותף שמאפשר חיבור. למרות האופי הדינאמי של השמש, החיבור הזה היה אוטומטי. ארבעה אזורים פעילים, משמאל לימין AR3099, AR3096, AR3098& 3094 ואפילו חלק מאזור חמישי בפינה הימנית למעלה
התמונה המפתיעה של אותו היום הייתה האחרונה לעיבוד - גם באמצעים יחסית אוטומטיים, צריך זמן לעבד את כל החומר, זמן שיש פחות ממנו.
וכתם חדש שהופיע מעבר לאופק בחלק הדרום מזרחי (התמונה מסובבת 180 מעלות), AR3100. והפעם לא פנורמה.
זמן לקצת צילומי לילה אם רק העננים יאפשרו
אתחיל באזהרה, אסור להסתכל על השמש ללא אמצעים מתאימים. יש סכנה לנזק לראיה עד כדי עיוורון. בנוסף, לבעלי הדובסוניים המתקפלים הפתוחים שצופים עם פילטר שמש, חשוב לכסות את הפתחים כדי למנוע מצב שהטלסקופ זז ואור שמש ישיר פוגע במראה הראשית.
ליקויי חמה הם לא אירוע שכיח, אפילו ליקויים חלקיים. זו הפעם הראשונה שאירוע כזה מתרחש בארץ מאז שנכנסתי לתחביב, ולתצפיות שמש בפרט, ולכן תכננתי ונערכתי מראש כדי להנות ממנו וגם לתעד אותו. הליקוי היה בסדר גודל של עד 35% הסתרה כתלות במיקום בארץ. בכל מקרה, בבוקר כמעט כל הארץ הייתה עם כיסוי עננות של 100% ואפילו גשם, אבל השמיים התבהרו בתזמון מושלם לשמחתנו.
לאחר שהעברתי הסבר על מערכת השמש לילדי הגן של הילדה שלי (גילאי 5), העברתי לגן משקפי ליקוי כדי שיוכלו גם הם לצפות. התמונות מדברות בעד עצמן והחיוכים על הפנים של הילדים כבר עשו את האירוע למוצלח מבחינתי ללא שום קשר לשאר.
במרפסת בבית נערכתי עם שתי מערכות לצפייה ולצילום. מקסוטוב 150 מ"מ עם פילטר קדמי לאור לבן (מאפשר צפייה בפוטוספירה) ושובר אור 71 מ"מ עם פילטר קווארק לאורך גל של מימן (מאפשר צפייה בכרומוספירה). העדיפות שלי הייתה קודם כל לתצפית ויזואלית, להנות מהמראות דרך העיניות. באור לבן השמש תפסה כמעט את כל שדה הראיה בהגדלה של x110 ולראות את הליקוי יחד עם מספר כתמי שמש היה מאוד יפה. הדבר המעניין ביותר היה לראות את הליקוי במימן יחד עם התפרצויות יפות, עם שובר האור דרך הבינו. בחלק הראשון של הליקוי הייתה התפרצות גדולה ומרשימה במיוחד, אבל הירח הסתיר אותה די מהר והיא לא מופיעה בתמונות שבהמשך. דבר נחמד נוסף שלא הייתי מודע אליו מראש ואפשר לראות גם בתמונות: באזור שבו הירח מסתיר את השמש אפשר לראות צורות מעין משוננות של פרטי הנוף בירח - מכתשים והרים.
נעבור לחלק הצילומי, ממנו גם אפשר לשתף תמונות לאחר עריכה. השתמשתי בטכנולוגיה מתקדמת כדי שאוכל לראות את המסך בחוץ (ראו תמונות). בכל פעם צילמתי עם מערכת אחת בעזרת מצלמה פלנטרית ASI174MM וצפיתי ויזואלית בשניה. התחלתי לפני שיא הליקוי עם צילום של אור לבן. המערכות שלי ממש לא אידאליות לתמונות של דיסקה מלאה. כדי להצליח לתפוס את כל הדיסקה השתמשתי במפחית אורך מוקד x0.5 וגם בחיבור של 2 תמונות לפנורמה כדי להיפטר מקצוות בעייתיים. זה משהו שכבר ניסיתי בהצלחה בעבר ועבד לא רע גם הפעם. יותר מזה והמשימה קשה עד בלתי אפשרית מבחינתי. כבר ניסיתי לחבר 4 תמונות ללא הצלחה.
התוצאה מצילום באור לבן לאחר צביעה בצהוב בעריכה:
בסביבות שיא הליקוי עברתי לצילום דיסקה מלאה במימן עם ההתפרצויות. גם כאן היה צורך בחיבור 2 תמונות כפי שהסברתי. זה הסט המוצלח ביותר לדעתי, במספר סגנונות עריכה: רגיל, היפוך בהירויות, צביעה והיפוך בהירויות עם צביעה.
לאחר מכן הסרתי את מפחית אורך המוקד כדי לצלם תמונות תקריב (באופן יחסי) ברזולוציה גבוהה יותר. ככה אני רגיל לצלם והתוצאות משמעותית טובות ומפורטות יותר. כאן אצרף תמונות ממספר אזורים עם סוגי עריכה שונים.
בסיום, עברתי לפריט ציוד חדש שאפשר לי לתפוס דיסקה מלאה באור לבן בתמונה בודדת. פתרון אחר מפילטר קדמי הוא Herschel Wedge שמתאים רק לשוברי אור. הוא מיועד לטלסקופ אחר בקוטר 102 מ"מ שעדיין לא קיבלתי, אבל חשבתי: למה לא לנסות אותו עם השובר הקיים? זה אפשר לי ליצור אנימציה נחמדה מ-5 תמונות אחרי השיא של הליקוי ועד מעט לפני הסיום שלו. התמונות באנימציה צולמו לאורך חצי שעה מ-14:34 עד 15:04. במקרה זה השתמשתי במצלמה ASI178MM כדי לקבל רזולוציה סבירה.
מבחינתי היה נהדר ואני מרוצה גם מהתיעוד שיצא. הליקוי הבא שיראה מהארץ הוא באוגוסט 2027, והוא כבר יהיה עד כמעט 90% בדרום הארץ! נמתין בסבלנות...
כבר שלוש שנים שמדיי פעם ארזתי תיק, לקחתי את האוטו ללילה למדבר ובילתי תחת כיפת השמיים עם אנשים מדהימים וחושך מוחלט שאפשר רק לדמיין באיזור המרכז.
המחשבה לארגן אירוע קצת יותר מורחב עלתה מספר פעמים, אבל זה אף פעם לא הרגיש נכון; יש תצפיתנים אחרים, יש צלמים ויש מטיילים אחרים שמגיעים להנות מהחושך באתרים המוכרים לקהילה.
זה אומר לנסוע לנ"צ אחר יותר תיירותי, אולי אפילו עם שירותים או לפחות פח.. בכל מקרה זה לא קרה.
לאחר תצפית הקיץ האחרונה בתחילת יולי, ניר ואני חשבנו על לארגן משהו מצומצם למשפחות כדי לשתף את היקרים לנו בקצת מהפלא הזה.
זה התחיל כרעיון, והתגלגל לתצפית משפחות לא קטנה בכלל באחד האתרים העקריים.
היו חששות, אבל כולם בפורום המעולה הזה אנשים בוגרים עם הבנה וניסיון בהתנהלות במסגרת תצפית אסטרונומית, תוך התחשבות באחרים ושמירה על משמעת חושך.
זה התחיל רגוע..
ואז התחיל טיפה להתמלא.. כמו תמיד..
בינתיים צפינו טיפה בשמש.. לא היו כתמים מיוחדים או משהו מעניין מעבר לדיסקה באור לבן. אבל זה נחמד להעביר חצי שעה בלי קשר.
לאחר כמה שעות, עם תגבור של האגודה עם 3(!) אוטובוסים, צלמים בהרכב גדול, ולא מעט מטיילים נוספים מסביב:
יצא הערב הכי עמוס שראיתי עד כה..
למי שמעוניין, להלן הטיימלפס של אילן מהקבוצה בפייסבוק, משובח ומוצלח:
https://www.facebook.com/ilan.shapira/videos/880438769603603/
והקליפ של גיא, בגובה העיניים על הציוד והמאהל, מעולה:
https://www.facebook.com/guyorca/videos/386526250229692/
היה לילה מדהים, השמיים היו צלולים. הגעתי עם מינימום ציפיות (ממש לא ידעתי אם הבן שלי יחזיק עד מספיק מאוחר כדי לראות את שביל החלב, הוא הספיק).
כולם ראו את שביל החלב, חברים ומשפחות שבאו לטעום קצת מדבר. זה יותר סימפטי מאיך שזה נשמע..
מבחינתי האירוע התעלה על כל הציפיות. ישבנו עם משקפות, עברנו בין טלסקופים אחד אל השני, ניר הלווה לי פילטר UHV שהבליט באופן מדהים את הערפיליות המוכרות.
ותודה רבה, באמת היה חסר לי עוד משהו לרשימת קניות.
רשימת האובייקטים בתצפית ארוכה, בעיקר כי התצפית נמשכה עד 2 (אצלי) ובסוף כולם נרדמו עד 22:00..
לעומת זאת - כנראה מהתצפית הבאה אתחיל למלא רשימה מסודרת יותר עבור כל תצפית.
מתישהו בתקווה יהיה לי שוב איך לצלם ולשתף קצת מהשמיים בלילה בפוסטים. עד אז - הנה תמונה (ערוכה מאוד, ולא הכי טובה) של שביל החלב שצלמתי עם הסלולרי על חצובה ביוני '21.
השמיים השתנו ממש טיפה מאז, וזה משהו ששווה לנסוע למדבר פעם אחת לפחות כדי לראות בעיניים.
השרטוט הנפלא שאתם רואים נותן לנו הצצה לרגע היסטורי מעניין. הוא הופיע בכתבה של אחד העיתונים אי שם בשנת 1916 הרחוקה ומתאר את מבנה העתידי של טלסקופ חדש ופורץ דרך שנבנה באותם הימים במצפה הכוכבים וילסון שבקליפורניה.
השרטוט עצמו מאוד יסודי ומפורט עד כדי שאפילו קפיטריה לנשנושי הלילה של הצוות תוכלו למצוא בו.
https://chroniclingamerica.loc.gov/lccn/sn83045389/1916-08-20/ed-1/seq-40/
אבל לא על קפיטריה באנו לדבר. הטלסקופ בהר וילסון אולי טלסקופ המפורסם בעולם, טוב נו אולי אחרי הטלסקופ של גלילאו. זה אותו אחד שסייע ל Edwin Hubble וMilton Humason לבצע גילויים יוצאי דופן שהביאו למהפכה של ממש בכל הקשור להבנה שלנו של מבנה היקום. מעניין להסתכל על השאלות שבכתבה המלווה את הציור על מנת להבין את ה"חורים" בידע על היקום באותם הימים. הינה שתי דוגמאות :
האם הערפילית(!) אנדרומדה היא חלק ממערכת שלנו ?" , "...מה הן בעצם הערפיליות הספירליות הנפלאות ומסתוריות ? …"
לא ידענו דברים שהיום נראים לנו כל כך מובנים מאליו וזה הרבה בזכות הטלסקופ שבהר וילסון. ממדיו לא היו מביישים שום מצפה כוכבים גם היום. עם מראה הראשית שלו בגודל של 100 אינץ'(2.5 מטר), הוא החזיק בתואר "טלסקופ הגדול בעולם" במשך כמה עשורים רצופים.יכולת איסוף אור המרשימה של המראה בגודל הזה איפשרה להאבל להציץ רחוק מקודמיו וגם לקבל פרטים שעד כה אף אחד לא הצליח לקבל. בעזרת הצילומים מהטלסקופ החדש הוא הצליח סוף סוף לבצע מדידת מרחק לאנדרומדה. המדידה הראת שמדובר על עצם שרחוק מאוד מכל כוכב אחר אשר היה ידוע דאז ו"ערפילית " אנדרומדה לא שייכת כלל למערכת שלנו. פה מה שנקרא "נפל האסימון" , אנחנו רק עולם אחד מתוך מיני רבים !!! התחלנו לקבל פרספקטיבה חדשה לחלוטין על יקום הסובב אותנו. עכשיו תוסיפו לזה בהמשך מדידת מהירויות של הגלקסיות וגילוי ההתרחבות של היקום( חוק "האבל") ותקבלו מהפכה של ממש שלא נופלת מזאת של גלילאו גלילי ויתכן אף גדולה ממנה.
ניתן לקבוע כמעט בוודאות שבנייתו סימנה נקודת המפנה בעולם אסטרונומיה המקצועית והייתה קפיצת מדרגה טכנולוגית משמעותית . זאת הייתה שנה שממנה והלאה טלסקופים מסוג רפלקטורים (מבוססי מראה) לקחו את הבכורה מהרפרקטורים.
טלסקופים בעלי עדשה שלטו בעולם האסטרונומיה ללא עוררין במשך כ 300 שנה ,למעשה מאז ימיו של גלילאו גלילי. במהלך המאה ה 19 הצליחו מצפי כוכבים ברחבי העולם לבצע שדרוגים משמעותיים לטלסקופי עדשות שברשותם וקוטרם גדל מ15 אינץ בתחילת המאה ועד 40 אינץ' של Yerkes telescope בסוף המאה שהיה אז וגם כיום טלסקופ רפרקטור הגדול ביותר.
בסביבות שנת 1900 היה ניסיון לבנות טלסקופ בגודל 50 אינץ ( paris exebition ) אך ניסוי הזה נגמר בכישלון מהדהד ואולי סימן יותר מהכל את עידן בו הרפרקטורים הפכו לדינוזאורים של מיכשור האסטרונומי.
שימוש במראות אפשר להגדיל את יכולת איסוף אור במספר סדרי גודל ופתח עידן חדש בחקר חלל העמוק.
הטלסקופים "מחזירי אור" המשיכו "לגדול" למימדים בלתי נתפסים ואיפשרו לנו להציץ לעבר עולמות הרחוקים שעד אז היו סגורים בפנינו.על בסיס ה"אור" שנאסף באמצעותם התחלנו להבין את מימדים האמיתיים של היקום ואת מיקומנו הצנוע בו.
.
בתמונה:חנוכת טלסקופ Hale עם מפתח צנוע של 200 אינץ.לקח את הבכורה מטלסקופ מצפה וילסון
אז המסע אל עבר צילום אסטרונומי ממשיך לו... יש חצובה ממונעת ומצויינת אז אפשר לסמן וי. ויש מצלמה פלנטרית.
מהר מאוד, בעיקר מרוב התלהבות התחלתי להרכיב את הכל ולראות איך הכל פועל. אך לפני הכל צריך עקיבה מדוייקת. עוד אתגר בפני עצמו היה האיפוס לצפון שדרש ממני לא מעט. ולא הבנתי עד כמה זה קריטי וחשוב בעיקר בצילום DSO.
(למרות שממרפסת ביתי רואים מצויין את פולאריס).
כיוונתי לצדק, שבתאי וירח. כל אחד בתורו 🙂 הרגע הזה שמתקבלת תמונה על מסך המחשב הייתה התרגשות מאוד גדולה עבורי.
תוך כדי צילום פלנטות אני מבינה ש Bresser 6 אינץ' לא מספיק לי בשביל להוציא תמונה מספיק ברורה ואיכותית של צדק ושבתאי. (נסיתי להוסיף בארלו, אבל ההגדלה יותר טשטשה) הירח יצא נפלא איתו.
בפרק הבא אספר לכם שניסיתי לאתגר את עצמי יותר, נסיתי לצלם גרמי שמיים עמוקים עם מצלמה פלנטרית (מהסוג הזה)... זה היה נחמד בשביל ערפילית אוריון לא מעבר לכך 😄 יש מצלמות פלנטריות מדגמים אחרים שבהחלט ניתן להפיק צילום טובים גם של גרמי שמיים עמוקים.
אבל אציין שהופתעתי לטובה מהמצלמה הפלנטרית המיוחדת הזו, הצלחתי לצלם איתה לא מעט, אפילו לתפוס איתה צביר ואת שביט לאונרד. מבחינתי הוצאתי ממנה את המקסימום לפני שתהפוך למצלמת עקיבה.
Ilan Shapira in שמש
Ilan Shapira in שמש
Ilan Shapira in שמש
Ilan Shapira in שמש
Ilan Shapira in שמש
Ilan Shapira in שמש
Ilan Shapira in EAA
Ilan Shapira in EAA
Ilan Shapira in EAA
Ilan Shapira in שמש
Ilan Shapira in EAA
Ilan Shapira in שמש