עבור לתוכן
  • צור חשבון
  • entries
    95
  • comments
    384
  • views
    7,699

תצפית סוף החורף ותחילת האביב\קיץ


Ilan Shapira

857 צפיות

גלקסיות.

אחרי שצפיתי בכמה מהגלקסיות הבהירות ביותר ב EAA מהבית, שמחתי שנפתח חלון של מזג אוויר סביר לתצפית במדבר בליל שני\שלישי ומיהרתי לפנות את הלו"ז כדי להנות מהשמיים.

התנאים - אובך לא קל שאפילו את תחנת הכוח אשלים היה קשה לראות דרכו גם כאשר התקרבתי לאזור. לא ממש מעודד אבל הר הנגב נמצא גבוה ולרוב מעל האובך. גם הפעם השמיים הפכו כחולים ככל שהתקרבנו לאתר ולמרות שעד לגובה של כ 20 מעלות הכל היה מלוכלך, השמיים מעל הראש הבטיחו תצפית לא רעה. ואכן, כאשר החשיך כוכבים החלו לצוץ בהמוניהם והתחלנו לצפות. כבר מהתחלה ניתן היה לראות שהשמיים לא במיטבם. אובייקטים שאמורים היו להראות בצורה מאוד ברורה היו חיוורים מאוד ועמומים יותר מהרגיל וגלקסיות, אפילו בבהירות של 11-12 היו קשות מאוד לאיתור. מה שעוד ליווה אותנו לפחות עד חצות הייתה רוח מציקה שהצליחה להרעיד כמעט כל טלסקופ, כמעט. אחרי התקף לב קצר בגלל עננים שכיסו את השמיים השמיים התנקו והראות התשפרה פלאים. פתאום ניתן היה לאתר בקלות יחסית גם גלקסיות בבהירות 14. הגלקסיות הבהירות יותר הפכו לברורות הרבה יותר וסיפקו לא מעט פרטים. 

קיצור תולדות הלילה

מתארגנים ללילה

עשרה אנשים בלילה אביך באמצע השבוע עם ירח ששוקע מאוחר זה מספר מכובד למדי

20220404_190859

הטלסקופ מקולמץ ומוכן לפעולה

20220404_192516

גיל מציץ דרך ה Obsession 15"

20220404_190532

 

שמוליק עם הטלסקופ 16" שהוא בנה בעצמו מסביב למראה של זמבוטו

20220404_190407

 

ניר מכין את הציוד, כולל טלפון עם האפליקציה AstroHopper הנהדרת שנכתבה על ידי @Artyom ומשמשת כמערכת push-to שעוזרת במציאת אובייקטים בשמיים. שמעתי את ניר מספר פעמים אומר תודה לארטיום במהלך הלילה.

20220404_192351

את הערב התחלנו עם שקיעת שמי החורף, עם הפליאדות, קבוצת שור, אוריון והכלב.

 הלילה החל כאשר הירח מלווה אותנו עד לשעה 22:00. למרות שהירח היה ממש קטן הוא הצליח למסך כמעט את כל השמיים ולא ממש סייע לראות עצמים חיוורים. מהרגע שהוא שקע לחלוטין, השמיים השתפרו מעט אבל האובך המשיך להציק ולהסתיר מטרות מעניינות. בשלב מסויים, החלו להגיע עננים מכיוון צפון מערב ולכסות את השמיים וחלק מהאנשים חשב לפרוש.

@Jonathan Elihis צופה בטלסקופ שלי ומחפש גלקסיות בליאו על רקע שמיים 

20220404_224557

השמיים המשיכו להאפיר וקיבלנו אווירה של סוף העולם. מה שכן הרוח המציקה נרגעה מעט עם בוא העננות. רואים כמה האובך והעננות מגבירים את זיהום האור המגיע מכיוון צפון - מצפה רמון והבסיסית מסביב.

20220404_225958

 

לשמחתנו, אחרי שעה של הפסקה שאותה ניצלתי להקשיב לסוף הספר השני של ה Expanse תוך שאני יושב עם הראש למעלה ובוהה במה שנשאר מהשמיים, הגיע רוח ופשוט ניקתה את השמיים

20220405_000354

מאותו הרגע קיבלנו שמיים שהזכירו ימים טובים יותר. אז נכון, השמיים לא היו ברמה של חיפוש גלקסיות בבהירות של 16.7 אבל בהירות 14 נראו בקלות יחסית וציד הגלקסיות שלי החל. זה היה הזמן לעבור למצב עבודה ללא הסחות דעת ופשוט שמתי אוזניות על הראש, בחרתי בהופעה חיה של Led Zeppelin והתחלתי את התצפית.

עברתי שוב ב coma berenices וקיבלתי מראה משופר של גלקסיית המחט, הצביר הכדורי M53 וגלקסיית הלוויתן והגלקסיות הנלוות אליה. ההבדלים בין מה שראיתי בתחילת הערב לבין מה שראיתי בחלק השני היו תהומיים. המחט פתאום "התארכה" לה פתאום בכמעט פי שתיים וסיפקה הרבה יותר פרטים.

משם עברתי ל Leo, שם צפיתי בשתי שלשות של גלקסיות, אחת בבטן האריה והשניה, המפורסמת יותר, Leo Triplet, בזנבו. הרוח שניקתה את האובך והעננות עשתה עבודה לא רעה בכלל וכל הגלקסיות נראו בצורה מפורטת.

כמובן שבתקופה כזו, שום תצפית לא שלמה ללא ה Markarian Chain, שרשרת גלקסיות גדולה מאוד שמתחילה במעין כדור של גלקסיות וממשיכה בסוג של שרשרת גלקסיות נהדרת שהולכת ומתעגלת. "על הדרך" בזמן השיטוט בשרשרת הזו אפילו מצאת מספר גלקסיות שעד היום לא ראיתי, או לא תיעדתי.

את הלילה סגרתי בסביבות שלוש לפנות בוקר והספקתי לחזות בזריחתו של מרכז שביל החלב. בלילה כזה השביל מתעתע ונראה כמו ענן שמגיע מהמזרח אבל כאשר רואים את קבוצת עקרב לא נשאר מקום לספק. התחלנו את הערב עם שמי החורף וסיימנו עם שמי הקיץ. 

20220405_041453

 

אי אפשר לסיים עם המדבר ללא תמונה של פריחה באור יום

20220405_074315

 

רשימת האובייקטים הכמעט מלאה בהם צפיתי בלילה ההפכפך הזה:

# Target Common Names Target Catalog Numbers
1   NGC 4627
2 Whale Galaxy,Herring Galaxy NGC 4631
3   NGC 4656
4 Sombrero Galaxy M 104,NGC 4594
5 Omega Centauri NGC 5139,C 80
6   NGC 3628
7   M 65,NGC 3623
8   M 66,NGC 3627
9   NGC 3389,NGC 3373
10   NGC 3384,NGC 3371
11   M 105,NGC 3379
12   M 96,NGC 3368
13 Whirlpool Galaxy,Lord Rosse's Nebula,Question Mark M 51,NGC 5194
14   M 53,NGC 5024
15   NGC 4627
16 Whale Galaxy,Herring Galaxy NGC 4631,C 32
17   NGC 4656
18   M 53,NGC 5024
19 Markarian's Chain NGC 4477
20   NGC 4468
21   NGC 5033
22   IC 4213
23   NGC 4479
24 Markarian's Chain NGC 4461
25   NGC 4388
26   NGC 5005
27 Markarian's Chain NGC 4473
28   IC 4182
29 Eyes Galaxies,Markarian's Chain NGC 4438
30   NGC 4387
31   NGC 4402
32 Markarian's Chain NGC 4458
33   NGC 4559,C 36
34 Markarian's Chain M 84,NGC 4374
35 Needle Galaxy NGC 4565,C 38
36   NGC 4474
37 Eyes Galaxies,Markarian's Chain NGC 4435
38   M 88,NGC 4501
39 Markarian's Chain M 86,NGC 4406
40   NGC 4459
41   NGC 5014

9 תגובות


תגובה מומלצת

לפני 4 דקות Guydive אמר:

יופי של כתיבה

אני מבין שהצלחת סוף סוף להתארגן על expanse 2

תודה!

הנסיעה לדרום באה לי בדיוק בזמן. סיימתי את ההספר השני והתחלתי את השלישי

קישור לתוכן

אווו איך נהנתי לקרוא, הרגשתי שאני ממש שם למרות שלא הייתי. חטפתי געגועים עזים למדבר מעצם הקריאה! 

תודה על השיתוף, יופי של תצפית שטח🌷🪐🌟

קישור לתוכן

עוד כמה מילים, מהזווית שלי, על התצפית.

עוד לפני כחודש, אני ו@Joe אמרנו לעצמנו שהתצפית של תחילת אפריל היא הזדמנות נהדרת למרתון מסיה.

קיווינו כמובן, שמזג האוויר יאפשר את זה, ובינתיים פרסמנו את המרתון כאירוע, והתחלנו לעבוד על הנפקה של תעודות משתתפים. אני חייב לציין את העבודה הקשה שג'ו השקיעה על הנושא - הקמה של שרת ייעודי בו כל אחד יוכל להנפיק לעצמו תעודה.

גם התגובה של חברי הקהילה כאן לקיום המרתון היתה נהלבת, ואני בטוח שאם התצפית של 1 באפריל היתה מתקיימת, היא אכן היתה הופכת לחגיגת מסיה אמיתית עם המון תצפיתנים.

כמה התאכזבנו לראות כי ביום המיועד אין תנאים לתצפית, וכי המרתון הזה למעשה לא יתקיים.

@jonzm לא היה מוכן לוותר על ביצוע המרתון, וארגן לעצמו תצפית באמצע שבוע שעבר, ולמעשה הוא היחיד שבאמת הצליח לבצע את המרתון כלהכתו - ועל כך כל הכבוד. במהלך הימים שקדמו לתצפית שלו, הוא ניסה לשדל אותי בכל מיני דרכים  להצטרף אליו (כולל להגיע לאילת בטיסה בלי ציוד ביום שלישי, ולחזור ברכב שלו). האמת - הוא כמעט שהצליח. רק שהיו לי עוד כמה מחוייבויות משפחתיות שמנעו את זה ממני, אבל הלהבה כבר בערה בחוזקה, והרגשתי שאני פשוט חייב לרדת לדרום, עוד במחזור הירח הזה.

כשהתחזית הראתה על סיכוי לקיום תצפית ביום שני, דיברתי עם @Ehud Spiegel וסיכמנו כי אם יתאפשר ניסע ביחד. אפילו אם נהיה רק שנינו וזהו. לשמחתנו, ברגע שהודענו לכולם שאנחנו יורדים, מייד הצטרפו עוד כמה. אני לא יודע אם הם הצטרפו בגללנו, או שגם הם תכננו מראש, ופשוט הודיעו שהם יורדים מייד אחרי שאנחנו הודענו, אבל מאד שמחנו שהצלחנו למשוך עוד תצפיתנים, וזו כבר תהיה תצפית כהלכתה, שכוללת לא רק תצפית, אלא גם סוג של מפגש חברתי.

ביום ראשון בערב העמסתי את הציוד על האוטו שלי, ובבוקר יום שני נסעתי לעבודה (בהוד השרון), יצאתי יחסית מוקדם מהמשרד, לביתו של אודי, ושם הצלחנו להעמיס שני טלסקופים (אודי ויתר על ה-8 ולקח רק את גולי) ואת כל הציוד בסוברו, וככה יצאנו לדרך.

לא רואים אבל גם תא המטען מלא עד אפס מקום

51984730592_26994bfc92_b.jpg

 

רצינו להגיע מוקדם, אבל הפקקים ביציאה מפתח תקווה ובכביש 6, גררו אותנו להגיע ממש רגע לפני השקיעה, אותה ראינו בעצירת התרעננות אחרונה מעל היב"א...

51984734882_bb98622a16_b.jpg

 

כשהגענו ראינו כבר את כל החברים. ה-20 אינטש של @Ilan Shapira כבר עמד מורכב, וגם ה-16 אינטש המדהים של שמוליק היה בשלבים אחרונים של הפעלה.

הקמנו בזריזות את העמדות שלנו, וחיכינו שהירח ישקע...

51986297470_f65f752945_b.jpg

 

בתחילת הערב, גילינו שכל מי שהבטיח שהסהר הדק של הירח לא יפריע, לא ממש מבין כמה אור הוא נותן, אי אפשר היה ממש לתצפת על הרבה גורמים, כל עוד אור הירח הזה בשמיים. לפחות היו לנו את הפליאדות וערפילית אוריון, להם כמעט שום דבר לא ממש מפריע.

הירח, רגע לפני שהוא שוקע, הפליאדות סמוכות אליו

51986304345_4e29357453_b.jpg

 

ממש רואים איך זיהום האור של הירח משפיע כאן בתמונה הזו של אוריון

51985753756_e9daa724c3_b.jpg

 

בינתיים התחיל להיות ממש ממש קר, וגם התחילה רוח שמאד הפריעה לכל מי שלא צפה עם בסיס דובסוני (הדובסונים הרבה יותר עמידים לרוחות). הוצאתי את כל ציוד החורף שלא ממש חשבתי שאזדקק לו, כובע צמר, חם צוואר, ביגוד תחתון ועליון נוסף.

כשהירח סוף סוף שקע, התחילה באמת התצפית, ופתאום נזכרתי מחדש כמה יפים השמיים בלי זיהום האור שיש לנו במקומות מגורנו. כל אובייקט שהבטנו בו פתאום נראה כל כך ברור ויפה. הכוכבים הציפו את כיפת השמיים לרמה שלפעמים היה קשה אפילו לזהות את קבוצות הכוכבים הראשיות.

ערפילית אוריון תמיד מדהימה. לשמחתי, רגע לפני ששקעה, ניסיתי להביט בה דרך המשקפת ופשוט נדהמתי. אני צופה בה לפעמים מהבית (בורטל 6-7), וגם מהבית עם משקפת ניתן לראות אותה יפה, אבל במדבר, פתאום רואים את כל העוצמה והגודל שלה ולאיזה מרחבים היא נפרשת. דרך הטלסקופ אפשר לראות רק חלק ממנה, וכמובן שבטלסקופ רואים חלקים עדינים בתוכה, אבל המשקפת נותנת ממש תמונה אחרת. פתאום רואים את כל החרב של אוריון, והערפילית זוהרת במרכזה, ומתרחבת כמעט לאורך כל החרב. מראה מדהים. לא להחמיץ.

הרמתי את הטלסקופ לעבר שלישיית לאו, וראיתי את שלושת הגלקסיות סוף סוף בעצמי, ולא בתמונה. מדהים. הכיף בתצפית קבוצתית שאפשר לעבור עם החברים השונים ולראות את אותו אובייקט, או אובייקטים אחרים, בטלסקופים אחרים. השלישיה נראתה מדהימה ב-20 של אילן, כמו גם גלקסיית המחט.

בהתחלת התצפית היה קצת אובך ורוח, ואפילו רגע מבהיל בו הגיעו עננים, אבל אני כבר הייתי בעננים מסיבות אחרות. כבר ככה ראיתי וחוויתי דברים שמעולם לא ראיתי. אחר כך העננים והאובך פשוט התפזרו, ואיכות התצפית ממש המריאה.

M51 ו-M63 נראו מדהימות, גם אצלי ב-6 אינטש, וכמובן ב-16 של שמוליק היו עוצרות נשימה. בכלל זה היה ערב מדהים של גלקסיות, כמו שאילן אמר. שרשרת מרקריאן מדהימה. מסתכלים עליה ופתאום במקום לראות כוכבים פשוט רואים גלקסיות, גם אצלי, ועוד יותר במפתחים הגדולים.

בין לבין אומגה זרחה לה, וצפיתי בה לראשונה בחיי. האובך הנמוך הקשה בהתחלה - התחלתי לצפות בה בגובה של 7 מעלות בערך. אילן ואודי קצת התבאסו, ואמרו שבשנה שעברה היא היתה הרבה יותר מרשימה, אבל כשהגיעה לשיא הגובה של 10-11 מעלות, והאובך טיפה שקע, ראיתי את כל העוצמה המדהימה שלה. כבר בפיינדר ראו שמדובר בצביר. בהגדלה של 220 בגולי היא נראית פשוט מטורפת, ים של כוכבים בנקודת שמיים קטנטנה.

בסביבות שעה אחת או שתיים בלילה, הלכנו (שוב, אני ואודי) לישון קצת, בשביל לאגור כוחות ולהנות משמי הקיץ לפנות בוקר.

התעוררתי בארבע לפנות בוקר לשביל החלב שזרח ושמי קיץ מדהימים. כבר לא היתה רוח בכלל. סביבי כולם עדיין ישנו (אודי התעורר מעט אחרי). ה-20 של אילן כבר היה מקופל, ופשוט התחלתי לטייל על שביל החלב. התחלתי עם הצבירים הכדוריים בקומקום, אבל מהר מאד עברתי לערפיליות. כל אחת ואחת שהבטתי בה היתה יותר ברורה מאי פעם. הברבור ממש שחה לו בשמיים. יכולתי ממש להשחיל אצבע דרך הטבעת, וכמעט ועשיתי אימון עם המשקולת. כל אובייקט שהפניתי אליו את הטלסקופ נראה לי יותר יפה וברור מאשר אי פעם שראיתי אותו.

לפנות בוקר, קיבלנו את ההתקבצות הנחמדה של שבתאי ומאדים, וחצי סהר יפה של ונוס לידם בתור בונוס. אולי לא צריך להיות במדבר בשביל לראות אותם, אבל כבר היינו שם, והטלסקופים היו פעילים. אודי הפעיל את העקיבה אצלו (עד אותו רגע עבד עם ה-SSE במוד ידני), ונהננו לראות שני כוכבים לכת בעינית אחת, אפילו בהגדלה של 140.

ברגע האחרון, ממש עם הזריחה, הצלחנו אפילו להעיף מבט על צדק, בעזרת החצובה הרובוטית. לא היה סיכוי למצוא אותו בלי.

היה נהדר.

לסיכום - היה שווה להתאמץ, לקחת יום חופש מהעבודה ולרדת לדרום. גם אם תחילת התצפית הרגישה פחות מוצלחת, לאורך הלילה התנאים הלכו והשתפרו, כאשר בסופו היו ממש תנאים מושלמים. גם הנסיעה בחברותה הוכיחה את עצמה. הרבה יותר נעים לעשות את כל הדרך ביחד עם מישהו ולא לנהוג לבד.

 

ועכשיו עוד כמה תמונות:


אודי וגולי
51986349105_0e2d126396_b.jpg

 

אני

51985797461_42e47419cb_b.jpg

 

אדים של שביל החלב יוצאים מהקומקום

51986353765_5032825b65_b.jpg

 

משולש הקיץ

51986089929_fe986909da_b.jpg

 

אזור התצפית רגע לפני הזריחה - עוד רואים את נוגה

51985864173_ae82e166f7_b.jpg

 

אודי וגולי - טייק 2. בזמן קיפול הציוד

51986356285_9c69966916_b.jpg

קישור לתוכן

אילן וניר, זה כמעט כמו להיות שם איתכם. מאוד שמח שלא התייאשתם וקיבלתם קצת נחת על כל המאמצים.

פעם הבאה ביחד במוצאי יום העצמאות!

קישור לתוכן

סיכום מעולה. הייתי מת להגיע... פעם הבאה. ממש מתחשק לי... יש לי כל כך הרבה ציוד חדש לבדוק בתנאים אופטימליים כאלה... והמון חוויות להשלים.

קישור לתוכן

עכשיו נזכרתי - זו למעשה היתה טבילת האש הראשונה של גולי במדבר. אפשר להגיד אפילו אור ראשון שלו בבורטל נמוך.

תפקד נהדר. מכשיר מדהים.

קישור לתוכן
לפני 9 שעות nirzon אמר:

עוד כמה מילים, מהזווית שלי, על התצפית.

עוד לפני כחודש, אני ו@Joe אמרנו לעצמנו שהתצפית של תחילת אפריל היא הזדמנות נהדרת למרתון מסיה.

קיווינו כמובן, שמזג האוויר יאפשר את זה, ובינתיים פרסמנו את המרתון כאירוע, והתחלנו לעבוד על הנפקה של תעודות משתתפים. אני חייב לציין את העבודה הקשה שג'ו השקיעה על הנושא - הקמה של שרת ייעודי בו כל אחד יוכל להנפיק לעצמו תעודה.

גם התגובה של חברי הקהילה כאן לקיום המרתון היתה נהלבת, ואני בטוח שאם התצפית של 1 באפריל היתה מתקיימת, היא אכן היתה הופכת לחגיגת מסיה אמיתית עם המון תצפיתנים.

כמה התאכזבנו לראות כי ביום המיועד אין תנאים לתצפית, וכי המרתון הזה למעשה לא יתקיים.

@jonzm לא היה מוכן לוותר על ביצוע המרתון, וארגן לעצמו תצפית באמצע שבוע שעבר, ולמעשה הוא היחיד שבאמת הצליח לבצע את המרתון כלהכתו - ועל כך כל הכבוד. במהלך הימים שקדמו לתצפית שלו, הוא ניסה לשדל אותי בכל מיני דרכים  להצטרף אליו (כולל להגיע לאילת בטיסה בלי ציוד ביום שלישי, ולחזור ברכב שלו). האמת - הוא כמעט שהצליח. רק שהיו לי עוד כמה מחוייבויות משפחתיות שמנעו את זה ממני, אבל הלהבה כבר בערה בחוזקה, והרגשתי שאני פשוט חייב לרדת לדרום, עוד במחזור הירח הזה.

כשהתחזית הראתה על סיכוי לקיום תצפית ביום שני, דיברתי עם @Ehud Spiegel וסיכמנו כי אם יתאפשר ניסע ביחד. אפילו אם נהיה רק שנינו וזהו. לשמחתנו, ברגע שהודענו לכולם שאנחנו יורדים, מייד הצטרפו עוד כמה. אני לא יודע אם הם הצטרפו בגללנו, או שגם הם תכננו מראש, ופשוט הודיעו שהם יורדים מייד אחרי שאנחנו הודענו, אבל מאד שמחנו שהצלחנו למשוך עוד תצפיתנים, וזו כבר תהיה תצפית כהלכתה, שכוללת לא רק תצפית, אלא גם סוג של מפגש חברתי.

ביום ראשון בערב העמסתי את הציוד על האוטו שלי, ובבוקר יום שני נסעתי לעבודה (בהוד השרון), יצאתי יחסית מוקדם מהמשרד, לביתו של אודי, ושם הצלחנו להעמיס שני טלסקופים (אודי ויתר על ה-8 ולקח רק את גולי) ואת כל הציוד בסוברו, וככה יצאנו לדרך.

לא רואים אבל גם תא המטען מלא עד אפס מקום

51984730592_26994bfc92_b.jpg

 

רצינו להגיע מוקדם, אבל הפקקים ביציאה מפתח תקווה ובכביש 6, גררו אותנו להגיע ממש רגע לפני השקיעה, אותה ראינו בעצירת התרעננות אחרונה מעל היב"א...

51984734882_bb98622a16_b.jpg

 

כשהגענו ראינו כבר את כל החברים. ה-20 אינטש של @Ilan Shapira כבר עמד מורכב, וגם ה-16 אינטש המדהים של שמוליק היה בשלבים אחרונים של הפעלה.

הקמנו בזריזות את העמדות שלנו, וחיכינו שהירח ישקע...

51986297470_f65f752945_b.jpg

 

בתחילת הערב, גילינו שכל מי שהבטיח שהסהר הדק של הירח לא יפריע, לא ממש מבין כמה אור הוא נותן, אי אפשר היה ממש לתצפת על הרבה גורמים, כל עוד אור הירח הזה בשמיים. לפחות היו לנו את הפליאדות וערפילית אוריון, להם כמעט שום דבר לא ממש מפריע.

הירח, רגע לפני שהוא שוקע, הפליאדות סמוכות אליו

51986304345_4e29357453_b.jpg

 

ממש רואים איך זיהום האור של הירח משפיע כאן בתמונה הזו של אוריון

51985753756_e9daa724c3_b.jpg

 

בינתיים התחיל להיות ממש ממש קר, וגם התחילה רוח שמאד הפריעה לכל מי שלא צפה עם בסיס דובסוני (הדובסונים הרבה יותר עמידים לרוחות). הוצאתי את כל ציוד החורף שלא ממש חשבתי שאזדקק לו, כובע צמר, חם צוואר, ביגוד תחתון ועליון נוסף.

כשהירח סוף סוף שקע, התחילה באמת התצפית, ופתאום נזכרתי מחדש כמה יפים השמיים בלי זיהום האור שיש לנו במקומות מגורנו. כל אובייקט שהבטנו בו פתאום נראה כל כך ברור ויפה. הכוכבים הציפו את כיפת השמיים לרמה שלפעמים היה קשה אפילו לזהות את קבוצות הכוכבים הראשיות.

ערפילית אוריון תמיד מדהימה. לשמחתי, רגע לפני ששקעה, ניסיתי להביט בה דרך המשקפת ופשוט נדהמתי. אני צופה בה לפעמים מהבית (בורטל 6-7), וגם מהבית עם משקפת ניתן לראות אותה יפה, אבל במדבר, פתאום רואים את כל העוצמה והגודל שלה ולאיזה מרחבים היא נפרשת. דרך הטלסקופ אפשר לראות רק חלק ממנה, וכמובן שבטלסקופ רואים חלקים עדינים בתוכה, אבל המשקפת נותנת ממש תמונה אחרת. פתאום רואים את כל החרב של אוריון, והערפילית זוהרת במרכזה, ומתרחבת כמעט לאורך כל החרב. מראה מדהים. לא להחמיץ.

הרמתי את הטלסקופ לעבר שלישיית לאו, וראיתי את שלושת הגלקסיות סוף סוף בעצמי, ולא בתמונה. מדהים. הכיף בתצפית קבוצתית שאפשר לעבור עם החברים השונים ולראות את אותו אובייקט, או אובייקטים אחרים, בטלסקופים אחרים. השלישיה נראתה מדהימה ב-20 של אילן, כמו גם גלקסיית המחט.

בהתחלת התצפית היה קצת אובך ורוח, ואפילו רגע מבהיל בו הגיעו עננים, אבל אני כבר הייתי בעננים מסיבות אחרות. כבר ככה ראיתי וחוויתי דברים שמעולם לא ראיתי. אחר כך העננים והאובך פשוט התפזרו, ואיכות התצפית ממש המריאה.

M51 ו-M63 נראו מדהימות, גם אצלי ב-6 אינטש, וכמובן ב-16 של שמוליק היו עוצרות נשימה. בכלל זה היה ערב מדהים של גלקסיות, כמו שאילן אמר. שרשרת מרקריאן מדהימה. מסתכלים עליה ופתאום במקום לראות כוכבים פשוט רואים גלקסיות, גם אצלי, ועוד יותר במפתחים הגדולים.

בין לבין אומגה זרחה לה, וצפיתי בה לראשונה בחיי. האובך הנמוך הקשה בהתחלה - התחלתי לצפות בה בגובה של 7 מעלות בערך. אילן ואודי קצת התבאסו, ואמרו שבשנה שעברה היא היתה הרבה יותר מרשימה, אבל כשהגיעה לשיא הגובה של 10-11 מעלות, והאובך טיפה שקע, ראיתי את כל העוצמה המדהימה שלה. כבר בפיינדר ראו שמדובר בצביר. בהגדלה של 220 בגולי היא נראית פשוט מטורפת, ים של כוכבים בנקודת שמיים קטנטנה.

בסביבות שעה אחת או שתיים בלילה, הלכנו (שוב, אני ואודי) לישון קצת, בשביל לאגור כוחות ולהנות משמי הקיץ לפנות בוקר.

התעוררתי בארבע לפנות בוקר לשביל החלב שזרח ושמי קיץ מדהימים. כבר לא היתה רוח בכלל. סביבי כולם עדיין ישנו (אודי התעורר מעט אחרי). ה-20 של אילן כבר היה מקופל, ופשוט התחלתי לטייל על שביל החלב. התחלתי עם הצבירים הכדוריים בקומקום, אבל מהר מאד עברתי לערפיליות. כל אחת ואחת שהבטתי בה היתה יותר ברורה מאי פעם. הברבור ממש שחה לו בשמיים. יכולתי ממש להשחיל אצבע דרך הטבעת, וכמעט ועשיתי אימון עם המשקולת. כל אובייקט שהפניתי אליו את הטלסקופ נראה לי יותר יפה וברור מאשר אי פעם שראיתי אותו.

לפנות בוקר, קיבלנו את ההתקבצות הנחמדה של שבתאי ומאדים, וחצי סהר יפה של ונוס לידם בתור בונוס. אולי לא צריך להיות במדבר בשביל לראות אותם, אבל כבר היינו שם, והטלסקופים היו פעילים. אודי הפעיל את העקיבה אצלו (עד אותו רגע עבד עם ה-SSE במוד ידני), ונהננו לראות שני כוכבים לכת בעינית אחת, אפילו בהגדלה של 140.

ברגע האחרון, ממש עם הזריחה, הצלחנו אפילו להעיף מבט על צדק, בעזרת החצובה הרובוטית. לא היה סיכוי למצוא אותו בלי.

היה נהדר.

לסיכום - היה שווה להתאמץ, לקחת יום חופש מהעבודה ולרדת לדרום. גם אם תחילת התצפית הרגישה פחות מוצלחת, לאורך הלילה התנאים הלכו והשתפרו, כאשר בסופו היו ממש תנאים מושלמים. גם הנסיעה בחברותה הוכיחה את עצמה. הרבה יותר נעים לעשות את כל הדרך ביחד עם מישהו ולא לנהוג לבד.

 

ועכשיו עוד כמה תמונות:


אודי וגולי
51986349105_0e2d126396_b.jpg

 

אני

51985797461_42e47419cb_b.jpg

 

אדים של שביל החלב יוצאים מהקומקום

51986353765_5032825b65_b.jpg

 

משולש הקיץ

51986089929_fe986909da_b.jpg

 

אזור התצפית רגע לפני הזריחה - עוד רואים את נוגה

51985864173_ae82e166f7_b.jpg

 

אודי וגולי - טייק 2. בזמן קיפול הציוד

51986356285_9c69966916_b.jpg

יופי של סקירה ניר, אהבתי לקרוא את הזווית שלך

קישור לתוכן
אורח
Add a comment...

×   הודבק כטקסט מיוחד.   הדבק כטקסט רגיל

  Only 75 emoji are allowed.

×   Your link has been automatically embedded.   Display as a link instead

×   התוכן הקודם שלך שוחזר .   נקה

×   You cannot paste images directly. Upload or insert images from URL.

  • Blog Entries

    • 1 comment
      לאחרונה במשך כמה לילות ניסיתי להשתמש ב-SCT שלי (5 אינטש של סלסטרון) לצורך צילום, הגעת למסקנה שפשוט אין טעם בזה. גם המספרים וגם התוצאות הראו לי שאני מקבל תמונות הרבה יותר איכותיות עם שובר האור (וויליאם אופטיקס 70מ"מ) - עם המצלמה שיש לי, SV705c של סבוני.
      אז סוף סוף נשברתי, וחזרתי לשובר האור. אתמול היה לילה יפה ובהיר - אבל מה, עם ירח שמאיר ב-87%. לא בדיוק תנאים אידאליים, אבל בכל זאת - גם לצלם את הירח זה תמיד כיף, וניסיתי להתרכז יותר על צבירים סגורים, שגם תחת אור ירח אפשר לקבל תוצאות יפות עליהם.
      אלו התוצאות שקיבלתי (אני די מרוצה):
      ראשון - הירח

       
      המטרה הראשונה שלי לערב (האמת - התמונה הכי פחות מוצלחת) - M109 - עדיף אותה לצלם בלי ירח

      גלקסיה נוספת, שתמיד כיף לצלם - M51

       
      ועכשיו לאוסף הצבירים הסגורים:
      M12

      M92

      וצביר הרקולס, M13 שתפסתי לידו גם גלקסיה במגניטודה 11.7, NGC6207

       
    • 2 comments
      כבר יותר מדי זמן שלא יצא לי לבלות לילה שלם בתצפית מדברית. מזג האוויר, אילוצים אישיים, ומגוון סיבות נוספות לא איפשרו לי להגיע לתצפיות כאלו שהתקיימו במולדי הירח הקודמים.
      אחרי שכבר תכננתי, והתכוננתי לנסוע לתצפית כזו ביום שישי האחרון, הגיעה שוב תחזית מזג אוויר בעייתית, ואיתה ההחלטה לדחות שוב את הנסיעה הארוכה (בין 3.5 ל-4 שעות מזכרון יעקב), בעוד שבוע.
      מולד הירח יצא הפעם בדיוק באמצע השבוע, אתמול, ב-7 במאי, מה שאיפשר לצאת לתצפית כזו בשני סופי שבוע רצופים. אבל שוב, ככל שהימים חלפו, התחיל להסתמן שבסוף השבוע הקרוב גם לא יהיו תנאים נאותים לתצפית, ולמעשה, היום הכמעט יחידי שיהיה אפשרי בו לתצפת נפל בדיוק על יום המולד, יום שלישי, באמצע השבוע.
      בנוסף לכך, @Neil Folberg הודיע שהוא מתכוון לצאת ליומיים שלושה של תצפיות במדבר, והזמין את כולם להצטרף אליו. כשאני יודע שלפחות נח יהיה איתי בתצפית, החלטתי שזה עכשיו או אף פעם, אירגנתי לעצמי יום חופש מעבודה, ואתמול, בשעה שלוש אחר הצהריים, יצאתי לדרך הארוכה דרומה.
      בכפר דניאל הצטרף אלי לאוטו טל עזרא, וגם @Ilan Shapira הודיע שיצליח להגיע, וככה, נפגשנו ארבעתנו בקמפינג המדברי בו תכננו להעביר את התצפית. זהו איננו המקום הרגיל בו אנו רגילים לערוך תצפיות, בשל החשש ממבקרים אחרים בקמפינג, שלא מקפידים על משמעת חושך, ויכולים לסנוור ולהפריע לתצפית. אם זאת, בגלל שמדובר על אמצע השבוע, הימרנו שלא יהיו יותר מדי הפרעות, וששווה לנסות מקום חדש (לפחות לחלק מאיתנו), שיש בו שירותים, מים זורמים ומחסה חלקי מהרוח המדברית הקרה.
      בתמונה - שלושה יחמורים שפגשנו בדרך לקמפינג

       
      בקמפינג עצמו, לשמחתנו היו רק שתי קבוצות קטנות של מבקרים, שהסברנו להם מה זו תצפית, כמה חשוב שלא לסנוור ולהדליק לידנו אורות, וכמובן שהזמנו אותם לבוא ולצפות דרך הטלסקופים שלנו. אני חייב לציין שלמרות הפרעות קלות פה ושם, הם התנהגו למופת ונהנו לקבל מאיתנו הסברים על השמיים, ולצפות דרך הציוד שלנו בשמיים.
      התארגנו בשתי נקודות סמוכות מאד זו לזו - נקודה אחת לציוד הצילום, שם אילן, טל ואני העמדנו ציוד צילום, ונקודה שנייה לתצפית ויזואלית, קרובה, אבל מספיק רחוקה שהאורות של ציוד הצילום לא יפריעו לנו שם. שם נח הרים את הדובסוני 10 אינטש הנהדר שלו, אני שמתי שם את הדובסוני 6 אינטש שלי על הפלטפורמה המשוונית, וגם שובר אור קטן של טל על חצובה ידנית עם המאונט של סבוני.
      קצת אחרי השקיעה, נכנסו פתאום שתי מכוניות למתחם, אבל החשש שלנו לקבוצה של מבקרים שיפריעו לתצפית מייד הופרכה, והפכה להפתעה משמחת, כשמואפק, הצלם מהגליל, יצא מאחת המכוניות, והתברר לנו שגם הם באו לצלם ולצפות בכוכבים. הם התמקמו סמוך אלינו באחד ממחסות הרוח של הקמפינג. לשמחתי, הם הביאו איתם גם סיסטאר אחד, וככה זכיתי לראות לראשונה את הפלא (או הצעצוע, תלוי מה אתם חושבים עליו) בפעולה.
      בתמונה - מחסה הרוח בו התמקם מואפק.

       
      מאחר והגענו יחסית מאוחר, עם השקיעה, ניסינו כולנו להתארגן ולהקים את הציודים מהר. ככל שהלילה העמיק, התחלנו להבין שזכינו בלילה נפלא. ממש מהסרטים. השמיים הלכו והתמלאו בכוכבים, ממש עד לאופק. אפילו גרגר של אובך לא הורגש. בתחילת הערב נשבה לה רוח קלה, שהלכה ונחלשה עד שנעלמה לגמרי והשאירה אותנו רק עם קור המדבר, אליו היינו מוכנים טוב, עם ביגוד מתאים.
      בתחילת הערב, כיוונתי את ציוד הצילום הפשוט שלי, שובר אור קטן על חצובת אלט-אז, לעבר שלישיית לאו, ועוד לפני חושך אסטרונומי כבר יכולתי לראות בקלות בעינית את הצביר הכדורי היפה, M3, ואחרי חושך אסטרונומי, צפיתי גם ב-M51 ו-M101 - שתי הגלקסיות הנהדרות שליד יצול העגלה הגדולה. עם ה-6 אינטש שלי יכולתי לראות החיבור של שתי הגלקסיות של M51 והנלווה אליה. M101 נראתה יותר כמו כתם - היא יותר קשה לתצפית. בטח עם 6 אינטש. די מוקדם בערב, צביר הרקולס, M13, זרח, וצפיתי גם בצביר הנהדר הזה - אבל זה היה רק הקדמה לצביר הצבירים, הענק מקנטאור - אומגה.
      בשעה עשר וחצי, אומגה מקנטאור הגיע כבר קרוב לגובהו המירבי, קרוב ל-12 מעלות. 12 מעלות זהו גובה בעייתי מאד לתצפית. הרבה פעמים מספיק רק טיפונת אובך בשביל שלא יהיה ניתן לראות הרבה בגבהים כאלו.
      בלילה הזה, האופק היה צלול ונקי כמעט מגובה אפס. כולנו העברנו את ציוד הצילום והתצפית לעברו, ולעבר הגלקסיה הנהדרת שטיפה גבוהה ממנו, A מקנטאור, שגם היא קשה לצפיה בגובה מירבי של 16 מעלות.
      עד ללילה זה, יצא לי לראות את אומגה מקנטאור פעמיים או שלוש, אבל לא בתנאים טובים, ולא זכיתי באמת להתרשם ממנו. הפעם הזו היתה שונה. האפקט של צפייה בצביר הזה בעינית, וגם לצפות בו מופיע על על המסכים של ציוד הצילום היה מהמם. צפינו בו בכל אמצעי התצפית שהיו לנו, משובר האור הקטן ועד הדובסוני הגדול.
      בתמונה - אומגה מקנטאור - צילום שלי, בחשיפה מצטברת של 16 דקות.

      כפי שכתבתי, טיפה מעל אומגה, ניתן לצפות בגלקסיה היפה, A מקנטאור, שנראתה בפירוט רב ב-10 אינטש של נח, וגם ב-6 אינטש שלי היה ניתן להבחין בפס האבק המרשים שחוצה אותה.
      בתמונה - הגלקסיה A מקנטאור, בחשיפה מצטברת של 12.5 דקות.

       
      עם תום ההתרגשות הזו, החלטתי לעשות כמה צילומי אווירה עם הטלפון שלי.
      בתמונה - ציוד הצילום האיכותי של אילן, כשמעליו רואים את הראש של קבוצת עקרב. חדי העין יזהו שם את הצביר הכדורי M4.

      כשהסתכלתי בתמונה הזו, ראיתי משהו מוזר. ראיתי שם כמה עננים מוזרים משמאל לטלסקופ. לא הבנתי. הלילה בהיר לגמרי. איך נכנסו עננים לתוך התמונה. לקח לי כמה רגעים להבין שאני למעשה מתחיל לראות את שביל החלב מתחיל לזרוח... איזה כיף.
      יותר מאוחר, לאחר ששביל החלב זרח והופיע מולנו במלוא הדרו, ניצלתי את הדובסוני שלי על הפלטפורמה, בתור בסיס לצילום בחשיפה ארוכה של השביל עם הטלפון. כל צילום הוא של 30 שניות...
      הנה אני על רקע שביל החלב (כן - עמדתי 30 שניות ללא תנועה):

       
      וזהו משולש הקיץ, כששביל החלב עובר בתוכו. וגה למעלה, דנב משמאל, ואלטייר קצת נמוך יותר מימין.

       
      שאר הלילה עבר עלינו בנעימים, אני עברתי ממטרה אחת לשנייה, צפיתי בגלקסיות שונות, שלישיית לאו, שרשרת מרקריאן. ערפיליות שביל החלב היו נהדרות עם פילטר UHC. היה ניתן להבחין בפרטים עדינים בכל ערפילית וערפילית. נהניתי במיוחד מהלגונה, הטריפיד וערפילית הברבור. במשולש הקיץ צפיתי גם במשקולת וכמובן בטבעת, בהגדלה גבוהה. תנאי התצפית המעולים גרמו לכך שכל אובייקט שצפינו בו פשוט נראה מעולה בעינית - אפילו בערפילית הצעיף, למרות הגובה הנמוך שלה, היה ניתן להבחין בקלות עם פילטר O3 ב-6 אינטש.
      מפעם לפעם נח קרא לי להסתכל באובייקטים מופלאים ב-10 אינטש שלו, כמו גלקסיית המחט.
      בניגוד לאילן וטל, שהתמקדו במעט אובייקטים לצילום ממש, והשיגו תוצאות נהדרות עם זמני חשיפה ארוכים ביותר, אני השתמשתי בציוד הצילום שלי יותר ל-EAA, וככה הספקתי לעבור על מספר יחסית גבוה של אובייקטים. התנאים הטובים, והבורטל הנמוך, גרמו לכך שגם בעקיבת אלט-אז, חשיפות קצרות של 16 שניות לפריים, וזמני חשיפה שלא עולים על חצי שעה לכל היותר, קיבלתי תמונות יפות מאד. ניסיתי לצפות ויזואלית גם באותן מטרות שעליהן עשיתי EAA, וכך "להשוות". מצאתי את ההשוואה הזו מספקת ביותר. אחרי ש"ראיתי" ב-EAA אובייקט, ניסיתי להבחין דרך העינית באותם הפרטים שראיתי קודם בתמונה.
      להלן תוצאות הצילומים שלי:
      המשקולת - M27

      הטריפיד - M20

      הלגונה - M8

      שרשרת מרקריאן - פנורמה של שתי תוצאות EAA שונות

      שלישיית לאו

       
      בשעה שלוש לערך, נח קיפל את הציוד ועזב, וכולנו התכנסנו לתוך האוהלים לשינה קצרה, לפני הנהיגה הארוכה צפונה.
      מד הטמפרטורה שלי הראה פחות מ-7 מעלות ו-50 אחוזי לחות. לפנות בוקר הוא כבר דגדג את 6 המעלות. הרבה יותר קר מהתחזית שדיברה על מינימום של 12 מעלות.
      התעוררנו לזריחה יפה ונוף מדברי מהמם.

       
      אזור התצפית שלנו בבוקר

       
      בדרך חזרה, יצא לנו לראות עוברים מולנו שליוים (הציפורים), שני זאבים וצבי אחד. ממש ספארי.
      להגיד שהיה כיף זה אנדרסטיימנט.
      בפירוש אחת התצפיות הטובות שחוויתי.
    • 0 comments
      לאחר שהחצובה הרובוטית שלי התקלקלה, וגיליתי שהתיקון שלה או יקר מאד או לא פשוט בכלל, @Gal Golan פנה אלי עם הצעה אי אפשר היה לסרב לה.
      הוא מצא ביד 2 טלסקופ ישן של Meade LT 8, כמו בתמונה הזו:

      והציע לי לקחת את החצובה, ושהוא ייקח את הטלסקופ (אותו הוא מתכנן לעלות על חצובת AM5). המחיר היה כזה שבאמת אי אפשר היה לסרב להצעה הזו.
      יש רק בעיה קטנה - אם תביטו בתמונה, הטלסקופ הזה מגיע משודך לחצובה בצורה בלתי ניתנת להפרדה (בקלות).
      וככה הגיעה אלי בשבת האחרונה חצובה בלי דרך נורמלית להעלות עליה את הטלסקופים שלי. אז מה עושים? דבר ראשון, רק בשביל לבדוק שהיא תקינה ועובדת, חיברתי לה את ה-SCT הקטן שלי עם אזיקונים.

      האמת - הצלחתי לראות שהחצובה תקינה ככה ואפילו לעשות קצת EAA - אבל זה לא פתרון.
      הפתרון הוא כמובן להצמיד לחצובה מחבר דובטייל נורמלי. למזלי, גל גם נתן לי אחד כזה שלא היה לו שימוש עבורו.

      (מצטער על איכות התמונה. את זה צילמתי בשביל לשלוח למישהו שיראה מה זה. כשהטלסקופ עוד לא יצא מהאוטו שלי)
       
      את לוח המתכת הגדול שהחזיק את ה-SCT המקורי פירקתי.

      ונשארתי עם הציר של החצובה ו-3 ברגים...

       
      ועכשיו השאלה - איך מחברים את מחבר הדובטייל הזה, שיש לו 4 חורים ל-3 הברגים הללו?
      והתשובה - מתכננים ומדפיסים מתאם בתלת מימד.
      את התכנון עשיתי עם תוכנת Onshape החינמית שעובדת online. היא מומלצת ביותר, ויש לה גם הרבה מדריכים טובים ב-Youtube, שאני למדתי מהם.
      לאחר שני איטרציות ראשוניות, שנועדו רק לראות שמיקמתי את החורים של כל הברגים במיקום המדוייק, הגעתי לתכנון הבא:

      רואים כאן את שני הצדדים של המתאים. בגלל מיקומי הברגים נאלצתי למקם את ציר הסיבוב של החצובה לא בדיוק במרכז המתאם, אבל זה לא אמור להפריע.
      מי שמעוניין, יכול לראות את התכנון המלא כאן:
      https://cad.onshape.com/documents/2da0423542ebfeba1fd085fc/w/a9a94024425f6a7bbbd43369/e/d25b4b9abbbfd0bcb8bfc495?renderMode=0&uiState=65af73c1f7b0160ebed1d2b6
      הדפסתי את המתאם עם צפיפות גבוהה, ככה שיהיה מספיק חזק, וזה מה שקיבלתי
      מייד אחרי שההדפסה הסתיימה:

       
      הצד שמתחבר למחבר הדובטייל:

       
      הצד שמתחבר לציר החצובה (כרגיל יצא לי חור טיפה קטן מדי, ושייפתי אותו במקום להדפיס מחדש - בתכנון ששלחתי את הקישור אליו החור כבר מוגדל):

       
      אחרי החיבור לחצובה:

       
      ואחרי הרכבת המחבר על המתאם:

       
      ובסוף, סוף סוף, עם הטלסקופ WO שלי:

       
      ועכשיו - רק לחכות שהגשם והעננים יעברו...
    • 1 comment
      לפני כיומיים הגיע לידי הטלסקופ החדש (והרביעי) שלי, William Optics Zenithstar 70ED, שאותו קניתי יד שנייה, באדיבותו של @Guy, שויתר עליו, כנראה בגלל חוסר מקום בארון הטלסקופים שלו.
      וויליאם אופטיקס מייצרים את הדגם הזה כבר הרבה זמן, ובכל כמה שנים מוציאים מודל חדש שלו. נדמה לי ששלי הוא מודל 2009.
      מדובר על שובר אור איכותי, עם מפתח 70 מ"מ ואורך מוקד 420 מ"מ (F6), כאשר עדשות ה-ED שלו (כנראה FPL51, אני לא בטוח), מקטינות מאד את האברציה הכרומטית שכל שוברי האור נאבקים בה. פוקוסר ה-2 אינטש 2 מהירויות שלו הוא ממש תענוג.
      כבר ביום בו קיבלתי אותו, חיברתי לו זמנית עם אזיקון פיינדר נקודה אדומה (לא לדאוג - אסדר חיבור קבוע בהמשך), והעלתי אותו על חצובה פשוטה, להרגיש קצת את הטלסקופ ויזואלית. בין העננים הצלחתי לראות קצת את צדק, ועם עינית איכותית של 4.7 מ"מ (הגדלה X90) ראיתי יפה מאד את חגורות העננים שעליו. כפי שציפיתי, כמעט ללא אברציה כרומטית.
      אתמול, למרות התחזית לשמיים מעוננים, הערב התחיל בלי עננים. חיברתי את הטלסקופ לחצובה הרובוטית שלי, סלסטרון Nextstar SLT, ונראה לי שנולד כאן צמד מנצח.

       
      המצלמה שלי היא מצלמה פלנטרית איכותית SVBONY SV705C, עם חיישן של 8 מגה פיקסל, בגודל של בערך 11 על 6 מ"מ (2.9 מיקרון לפיקסל).
      את כל הצילומים ערכתי עם חשיפות של 16 שניות לפריים. במוד אלט-אז אפשר אולי למשוך קצת יותר, אבל לאור התוצאות, נראה לי שזה מספיק.
      האובייקט הראשון שכיוונתי אליו היתה ערפילית הכוכב הבוער - Flaming Star Nebula, IC405. מדובר גם על אובייקט קשה לתצפית, וגם היא עדיין היתה נמוכה למדי.
      זו התמונה שקיבלתי (כפי שהופיעה על המסך, ללא עיבוד נוסף), אחרי כמעט 14 דקות:

      רואים היטב את הסיבוב שנוצר בשל העקיבה במוד אלט-אז.
      מה שעוד ראיתי מייד זה שלא מבחינים בכלל בתופעות האברציה הכרומטית שמנפחת את הכוכבים בצילום דרך טלסקופ אכרומט רגיל.
      תופעה נוספת שרואים כאן, ובשאר התמונות, זו קומה קלה שמופיעה מצד ימין של התמונה. באמת לא נורא. מעניין שזה רק בצד אחד.
      מכאן עברתי לגלקסיה הנהדרת NGC 891, עליה השקעתי 12 דקות. כאן כבר התחלתי להנות יותר.

      ניתן לראות מצד שמאל שלה יפה גם את הגלקסיה NGC898, ויש עוד כמה גלקסיות בתמונה.
      בגלל שרציתי לראות באמת את איכות התמונה מבחינת איך הכוכבים יוצאים, הלכתי עכשיו לצביר הפתוח M38. עליו ישבתי כמעט 20 דקות.
      זו התמונה שלו כפי שקיבלתי אותה במסך בזמן התצפית:

      וזו אותה תמונה, אחרי עיבוד עם סיריל וגימפ

      משמאל ל-M38 זהו הצביר NGC1907.
      לאחר הפסקה של כשעה, בשל עננים, עברתי לגלקסיה נוספת, NGC 2403. אותה צילמתי לאורך קצת מעל ל-14 דקות:

      היא באמת אובייקט שראוי לצלם עם אורך מוקד גדול יותר (מה שכבר עשיתי עם ה-SCT שלי), אבל היא יפה גם ככה, עם כל הכוכבים מסביב.
      מה שבאמת עניין אותי היתה ערפילית ראש הסוס והלהבה, אבל גם בגלל העננים, וגם בגלל עץ שהסתיר לי אותה, עברתי זמנית לערפילית הרוזטה, C49.

      רק 8 דקות במצטבר (יותר בגלל איבוד פריימים בגלל העננים), אבל איזה יופי של פרטים עדינים אפשר לראות בערפילית הזו. היא כל כך גדולה, שהיא לא נכנסת לי ברוחב השדה שאני מקבל עם המצלמה והטלסקופ.
      ולקינוח, מה שחיכיתי לו כל הערב - ראש הסוס והלהבה. ככה זה נראה על המסך בזמן אמת אחרי 12 דקות (רציתי יותר, אבל העננים עצרו אותי)

      וככה אחרי עיבוד של קובץ ה-FITS עם סיריל וגימפ:

       
      אני ממש מרוצה מהטלסקופ הזה. אני חושב שזה הטלסקופ האיכותי ביותר שיש ברשותי. 
      אמשיך לחקור למה יש טיפה קומה דוקא בצד ימין. אולי בעתיד אקנה לו רדוסר ופלטנר, שיטפל בבעיה הזו, וגם יגדיל לי את רוחב השדה.
      אני מתכנן עוד לטפל בו יפה. נדפיס לו מסיכת בכרטינוב ייעודית (השתמשתי כאן במסיכה שהכנתי לאכרומט 70 מ"מ, שיושבת עליו ככה ככה). נסדר לו פילטר אור לבן לשמש. נתקין עליו פיינדר נקודה אדומה בצורה קבועה וטובה, ואולי גם נשיג לו איזה ראש חצובה נורמלי, לצורך תצפיות ויזואליות. לאט לאט. יש מה לעשות.
    • 2 comments
      במוצאי שבת נערכה תצפית גדולה יחסית באזור חשוך בדרום הארץ. השתתפו בתצפית כ-25 תצפיתנים וצלמים, כולל כמה משפחות עם ילדים. אם ספרתי נכון היו כ-15 טלסקופים, החל משובר אור אכרומטי 40 מ"מ (פירוט בהמשך) ועד דובסוניים גדולים של 14, 16 ו-"18.
      התנאים היו טובים. כבר לאורך הדרך מהצפון ועד הדרום היה ברור שהשמיים נקיים יחסית והשקיפות צפויה להיות טובה מאוד. גם היציבות הייתה די טובה. לא היו עננים בכלל והלחות הייתה נמוכה.

      בתחילת התצפית הרוח החזקה והפרוג'קטור של המקומיים התחרו ביניהם מי מפריע יותר. הפרוג'קטור כובה יחסית מהר, אבל הרוח דעכה לאט יותר. בסופו של דבר הכל הסתדר והיה אפשרי להנות מהמראה הנהדר של שביל החלב, אלפי כוכבים, אובייקטי DSO וכוכבי לכת, בעין, במשקפות ובטלסקופים.
      מה שהיה מיוחד מבחינתי הוא שהגעתי לתצפית רצינית בדרום עם הבת שלי (בת 6) בפעם הראשונה. מה לעשות שדובסוני של "10 ובוסטר לא נכנסים יחד ברכב פרטי קטן יחסית, אז זו הייתה גם הפעם הראשונה שלקחתי למדבר מערך קטן: חצובה ידנית AZ5 על טריפוד פחמן קל ושני טלסקופים קטנים. הראשון, ללילה, שובר אור טריפלט GT71 באורך מוקד 420 מ"מ, שכבר הרבה זמן תכננתי לקחת כדי להנות מהשדה הרחב שלו. על השני אפרט וארחיב בסוף.
      הבת שלי לא החזיקה מעמד המון זמן לפני שהתעייפה אבל הספיקה לראות צבירי כוכבים וערפיליות במרכז שביל החלב, את הצעיף, כמה צבירים בטלסקופ של אסף ונהנתה מטיול בשביל החלב במשקפת. לסיום הלילה מבחינתה, שבתאי עם טבעותיו, מרווח קסיני ו-4 ירחים בהגדלה גבוהה וצביר הרקולס בדובסוני "16 של שמוליק. מקווה שהיא תמשיך להגיע לתצפיות ולהתעניין.
       
      מבחינתי שובר האור הקטן של 71 מ"מ הצטיין בכמה דברים, בשדות של 2, 3 ו-5° (!):
      - צבירי כוכבים פתוחים גדולים ושדות כוכבים כמו הפליאדות, היאדות, סגיטריוס, אזור קסיופאה ועוד.
      - גלקסיית אנדרומדה העצומה.
      - הפתיעה מאוד לטובה ההליקס, הערפילית הפלנטרית הגדולה ביותר בשמיים, עם UHC בשדה של 3°. גם המשקולת והטבעת היו נחמדות.
      - אולי המראה הכי מיוחד בשדה של 5° היה ערפילית הצעיף שנכנסה כולה והייתה בהירה ובולטת עם פילטר O3. כל צפון אמריקה נכנסה בקלות ונראתה לא רע בכלל גם היא.
      היו גם נסיונות פחות מרשימים, בעיקר עם פילטר Hbeta על Gamma Cygni שבה זיהיתי בקושי חלקים עמומים וערפילית קליפורניה שראיתי את כל הצורה שלה אבל רק בראיה מוסבת ובמאמץ. גם ערפיליות הלב והנשמה או חדק הפיל עם UHC/O3 נראו חיוורות מאוד ביחס לציפייה שלי, אם בכלל. אולי המפתח הקטן כבר לא לגמרי מספיק במקרים האלו, גם אם הייתי בהגדלה נמוכה ואישון 5 מ"מ.
      בין לבין יצא לי להציץ בטלסקופים הגדולים יותר. ראויות לציון גלקסיית הפסל עם המון פרטים וגלקסיה NGC891 עם פס כהה באמצע שראיתי בראיה מוסבת. גם צדק ושבתאי נראו טוב בהגדלות גבוהות וברגעי התייצבות של הרוח היה ממש נהדר ומפורט. קצת אוריון לקינוח, יפה אבל לא גבוה מספיק וגם אני פרשתי לישון בסביבות השעה 2.
       


      בבוקר קמנו למראה מדברי יפה והשמש עלתה. זה היה הזמן לצפות בה עם לונט 40 מ"מ, טלסקופ שמש קטן אבל מעולה, אולי עם היחס הנאה לקוטר מהגבוהים ביותר שיכולים להיות. הראה המון פרטים גם בפני השטח וגם בקצוות והיו התפרצויות גדולות ומרשימות (מצרף דוגמה להמחשה של צילום עם פלאפון מוצמד לעינית, בעין זה הרבה יותר מרשים). שמחתי שהרבה מהמשתתפים הצטרפו וראו את המראה הנהדר של השמש ב-H alpha בעצמם. זהו, היה נהדר ואני כבר מחכה לתצפית הבאה.


×
×
  • צור חדש...

Important Information