עבור לתוכן
  • צור חשבון
  • entry
    1
  • comments
    7
  • views
    420

טלסקופ קטן-גדול


Ehud Spiegel

532 צפיות

פרק 1 - כך זה התחיל:
לאחר שקיבלתי את הדובלט המעולה, דוד (David) f/6 עם קוטר עדשה 72ממ ואורך מוקד 430ממ - Astro-tech AT72 EDII
(https://www.astronomics.com/astro-tech-at72edii-refractor-ota-fpl-53-f-6.html), ובדקתי אותו הן בבית בבורטל 9 והן במדבר, הבנתי שאפילו טלסקופ במפתח קטן כזה יכול לשרת נאמנה בתצפיות, ולאור חוות דעת של חברים אחרים באנדרומידה, החלטתי לאתר טלסקופ במפתח דומה אך לא דובלט, שישרת אותי לטיולים, ללא חשש להפסד גדול אם הרכב ייפרץ או שהטלסקופ יינזק בנסיעה.
לפני כשבועיים, בעת שהייתי בארצות הברית לצורך עבודה, ביום רביעי - יומיים לפני חזרתי ארצה, ראיתי באתר יד2 של -B&H (אני מסתכל בו בחטף כל יום  , כאילו שהיה עיתון יומי - תענוג), טלסקופ רפרקטור Celestron Travel Scope 70mm f/5.7
 (https://www.bhphotovideo.com/c/product/617033-REG/Celestron_21035_Travel_Scope_2_7_70mm_Refractor.html), אורך מוקד 400ממ. חישוב קל הראה שעם המשלוח למקום העבודה ליד סן פרנסיסקו הנזק יסתכם ב-70 דולר, אני כבר שם ו-B&H מבטיחים משלוח שיגיע עד יום שישי בשעה ארבע אחר הצהריים - שעת היציאה המתוכננת לשדה התעופה - יאללה, מזמינים!
יום שישי עבר במתח - בשלוש וחצי הטלסקופ הגיע - מתרשמים דקה שהוא ממש לא נראה חלשלוש אלא ממש עם גוף מתכת יפה, וישר מפרקים מהקרטון ולתוך הטרולי ומהר לשדה התעופה.
בטיסה חשבתי איזה שם אתן לטלסקופ החדש, ולא ממש מצאתי שם נחמד. אל תדאגו - הוא קיבל שם - חכו (או קיפצו) לסוף.

פרק 2 - בדיקת הטלסקופ והציוד הנלווה שלו - שלב א׳ - אכזבה:
WhatsAppImage2023-03-13at21_33.29(1).jpeg.3010c5be4ba14739d002a275fa1c9da1.jpeg
 
הגעתי לארץ במוצ״ש, עוד באותו הלילה, תודות לג׳טלג, ניגשתי לבדוק את הטלסקופ החדש. הטלסקופ נראה נפלא, 
הרכבתי אותו על החצובה המקורית שלו, סה״כ משקל נוצה של קילו וחצי בערך, וככה גם התוצאה - תמונה מתנדנדת כמו נוצה ברוח. פשוט אי אפשר לעבוד עם רגלי התרנגולת האלה והראש הכדורי שלה. קיפלתי את הרגליים למינימום ובדקתי אפשרות שימוש כחצובה שולחנית - הטיה קלה והתרנגולת מתהפכת. הבנתי שמהחצובה הזו לא יצא כלום פרט מבילוי לילי ללא תוחלת, ועברתי לשלב הבא.

פרק 2 - בדיקת הטלסקופ והציוד הנלווה שלו - שלב ב׳ - מהפך:
זוכרים את החצובה של אורין, טרייטק2 ( https://www.telescope.com/Orion-Tritech-II-Field-Tripod-with-Fluid-Pan-Head/p/116402.uts), שבזמנו אמרתי שהיא החצובה הכי גרועה שנתקלתי בה ביחס לציפיות ואז קיבלתי מאוריון זיכוי מלא על הרכישה? טוב, מאז היא הייתה בארון, ועכשיו נזכרתי בה, והחלטתי לבדוק איך היא תתפקד עם ציוד ששוקל קילו, ולא שלושה קילו שהיו בסיבוב הקודם,
ה-Travel Scope, ואל תתעו בו: הוא ממתכת, לא פלסטיק, ויש לו אפילו זנב סנונית תקני, וגם יכולת לחבר אליו בורג 1/4״ של חצובת מצלמה או משקפת. מהר מאוד התקנתי אותו על הטרייטק2, ומיד הרגשתי שזה סיפור אחר. התמונה הבאה מספרת הכל:

image.jpeg.ba4549760ec0e359ecd920dea16fd833.jpeg
בקיצור, בהשוואה לרגלי תרנגולת, יש כאן בת יענה, ולא סתם - עם ראש פלואידי איכותי.
התחלתי בבדיקות, ולא האמנתי למראה עיני, תרתי משמע:
- הטלסקופ היה יציב לחלוטין, נע בקלילות לכל הכיוונים ושמר על המיקום, וכל זאת ללא שמץ רעידה טורדנית בעינית.
- תוך דקה הסתגלתי לכוונת הפלסטיק שלה הגדלה 5 על 24ממ מפתח.
- וגולת הכותרת - התמקדתי בירח (אל תשכחו שאני בבורטל 9, אז כשיש ירח מלא בערך, אין מה לצפות הרבה מצבירי כוכבים במפתח 70ממ) , והתמונה דרך שתי עיניות הפלוסיל, 20ממ ו-10ממ, כלומר הגדלה של פי 20 ופי 40 - הייתה טובה!
- והפוקוסר, הפקוסר הלכאורה פשוט - התגלה, כנראה הודות לגלגל הכיוון הגדול שסלסטרון העניקו לו, כקל לכיוון מדויק.
 
image.jpeg.ce86e1fafaf50f60b85bbd5353d74705.jpeg
(הדובטייל התחתון הוא מיתכון שהוספתי לצורך התקנה גם על ראש ה-Stelarview)
החלטתי לאתגר את הטלסקופ עוד יותר, ולהוסיף בארלו Celestron Omni x2. כאן הרגשתי שבהגדלה 80 - התמונה כבר לא זה. הלכתי לישון והמשכתי למחרת.
 
פרק 3 - צעד קטן בציוד - קפיצה גדולה בביצועים:
דוד יקירי, אוכל בלי מלח הגדלה של 160. אמנם הטלסקופ החדש אינו דובלט, אך בכל זאת לא הסתדר לי ההפרש הגדול הזה. החלטתי לנסות לאתר את מקור הבעיה, קודם כל באור יום.
כיוונתי את הטלסקופ לעבר הרי השומרון, והבנתי שבאמת הוא לא סוחב הגדלה של יותר מחמישים בקונפיגורציה המקורית שלו.
בדקתי מספר שדרוגים אפשריים:
- שימוש בעדשות סופר-פלוסיל טובות - לא שינה דבר באיכות התמונה, פרט להגדלה קלה של הזוית הנצפית.
- בארלו איכותי יותר שיש לי - גם זה לא שינה.
- החלפת הדיאגונל המקורי בדיאגונל פריזמה 90 מעלות של סלסטרון - וואו! 
א. הגדלה מכסימלית כאשר התמונה עדיין חדה קפצה ל-80.
ב. הקונטרסט השתפר משמעותית.
ג. הבהירות על עצמים רחוקים קפצה פלאים.
בדקתי גם עם דיאגונל דיאלקטרי 99% של GSO, והתוצאה הייתה דומה, ולאור זה, בזכות המשקל הנמוך של הדיאגונל פריזמה של סלסטרון, החלטתי להישאר עימו.
החלטתי שעכשיו הטלסקופ מוכן למבחן הגדול - השוואה מול דוד.
 
פרק 4 - ראש בראש - חלק א׳, מבחן יום:
image.jpeg.f75877cbbf1b44dcc43f60e744a823d0.jpeg

דוד על ראש חצובה סטלרויו שניצב עלחצובת אינורייל, אליו מחובר המתמודד השני - הטלסקופ החדש. מוכנים? - Go!
  1. ראשית בדקתי עם העיניות המקוריות של הטלסקופ החדש - התמונה נפלאה בשני הטלסקופים.
  2. כיוונתי למנוף מרוחק על מנת להשוות את הזוית הנראית והעיוותים בקצוות התמונה. ציפית שהצוואר הצר יותר והפוקוסר 1.25״ של הטלסקופ החדש לעומת 2.5״ בדוד יצמצמו את השדה הנראה - לא ניכר הבדל משמעותי.
  3. עברתי לעינית 32ממ על 52 מעלות של GSO שמביאה לקצה השדה שאפשר לראות בעינית 1.25״ - גם כאן לא ניכר הבדל משמעותי. מסתבר שסלסטרון עשו עבודה מעולה בתכנון הטלסקופ!
  4. החלטתי לאתגר את רוחב השדה עם חזרה רגעית לפריזמה המקורית 45 מעלות - להפתעתי גם כאן לא ניכרה השפעה על רוחב השדה. חזרתי לפריזמה 90 מעלות של סלסטרון.
  5. ניגשתי לבדוק עיוותים בהשוואה לקווי המנוף הישרים; ציפיתי לעיוותים נוראיים בטלסקופ החדש, ו״התאכזבתי״ - אומנם הוא הראה בקצוות עיוות טיפה גדול יותר מאשר בדוד, אך לא דרסטי.
  6. תחום תנועת פוקוסר - 87ממ בדוד, 71ממ בחדש - לא רע.
  7. מבחן רעידות של הפוקוסר - על אף שהפוקוסר של הטלסקופ החדש נע על ציר משונן ברוחב של בערך שליש מדוד (תמונה למטה), במשקל הנמוך של העיניות לא הייה אפילו שמץ רעידה בטלסקופ החדש.
image.jpeg.460b67fa9a4e03f59ed06f0e4508b62d.jpeg

עכשיו הכל היה מוכן למבחן לילי של ראש בראש.
 
פרק 5 - ראש בראש - חלק ב׳, מבחן לילה:
תצפית על צדק, נגה והירח, אוששה את ממצאי היום והלילה הקודם:
  1. הגדלה מכסימלית של 160 בדוד לעומת 80 בחדש.
  2. בהירות וקונטרסט של בערך 90% בחדש עם הדיאגונל של סלסטרון לעומת דוד (ממש לא משמעותי), ובסביבות 70% עם הדיאגונל המקורי 45 מעלות (ממש כן ניכר לעין) לעומת דוד.
  3. הטלסקופ החדש הראה פרינג׳ (אברציה) קל בקצה הירח, בייחוד בטרמינטור עם מכתשים, פחות מהמצופה ולא מטריד כמעט אלא אם מחפשים אותו, לעומת אפס פרינג׳ בדוד. טוב, דוד בכל זאת דובלט עם fpl53...
  4. בדוד לא ניכרים עיוותי קומה עד 5% מקצה התמונה ועד האחוז-שנים האחרונים מהקצה הם גם לא ממש רציניים. בחדש הם מורגשים כבר ב-10% מקצה התמונה ובחמישה אחוזים האחרונים הם מתפרעים.
  5. איכות התמונה טובה בחדש, ומצויינת בדוד. מה המשמעות? - כמו טלויזית HD מול טלויזיה דיגיטלית ללא HD. אם לא הייתי רואה תמונה ב-HD, הייתי חושב שהתמונה ברגילה טובה מאוד. בניסוח אחר - עם דוד אני רואה טבעות על צדק בהגדלה 80. בחדש - אפשר בעזרת דמיון מודרך לחשוב שרואים אותן (לא לשכוח שצדק כבר נמוך, אולי בזוית עשרים מעלות).
החלטתי לבצע עוד מבחן לילה, הפעם על גרמי שמים עמוקים, למחרת, באדיבות הירח הטרוריסט שייתן לי שעה של חושך טוב יחסית לאחר השקיעה. הפעם ציוותתי למשימה גם את ה-SSE:
image.jpeg.3a740a81ff87a9f0ebad8d843f2af1e6.jpeg
התבוננתי ב-m47, איזור וערפילית אוריון, ואפילו צללית חלשה של m81 , והשתמשתי בזוגות עיניות כפולות, האחת 32ממ של GSO והשניה 9mm של Svbony, וכמובן בדיאגונל המשופר - התוצאה הייתה מצויינת:
  • לא הבחנתי בהבדלים בכמות הכוכבים ובבהירותם הנראית (או בבהירות m81). קשה היה להשוות את הקונטרסט היות והתצפית התרחשה בשמים מוארים בזיהום אור בורטל 9, ולא הבחנתי בהבדל בין שני הטלסקופים; ייתכן מאוד במדבר כן יתגלה הבדל לטובת דוד. בבדיקה עם הדיאגונל המקורי כן ניתן היה להבחין שבטלסקופ החדש הבהירות הכוכבים נמוכה יותר במקצת ופחות כוכבים נראים.
  • בדוד התמונה נוחה לראיה על פני כל המפתח, טיפה עיוות באחוזים הכי חיוצניים של התמונה.
  • בטלסקופ החדש ישנם עיוותי מורגשים בצורת הכוכבים בחמישה אחוזים החיצוניים של התמונה, אך אם לא הייתי מחפש אותם אולי לא הייתי מוטרד מהם.
  • כצפוי בשניהם ניתן להפריד את הטרפזיום ומיזר, אך רק עם דוד אפשר לראות הפרדה קלה בניזר.
פרק 6 - השוואת משקל ועלויות:
דוד עם האינורייל והסטלרויו, פלוס דיאגונל, כוונת 6X30 וסט עיניות, ותיק נשיאה, עולה כ-6000 ש״ח (כולל מע״מ, הובלה וכו׳). Travelscope 70 (חדש), יחד עם העיניות הכלולות ותוספת עינית סופר-פלוסיל 32ממ שעולה מאה ש״ח, דיאגונל סלסטרון ובארלו באליאקספרס שעולים כל אחד כחמישים ש״ח לערך (וללא צריך להוסיף תיק נשיאה - הן הטלסקופ והן החצובה מגיעים עם תיק), יעלה בסה״כ בסביבות 1200 ש״ח - כלומר כחמישית מדוד.
המשקל של טרוולסקופ מורכב על טרייטק2 כולל דיאגונל, כוונת ועינית, מסתכם ב-3.2 ק״ג, לעומת 9 ק״ג של קונפיגורציית דוד המורכבת , כלומר בקירוב כשליש ממנו.
 
פרק 7 - מתפרעים ומשדרגים עוד קצת:
בדקתי עוד קונפיגורציה ועוד שדרוג קטן - 
ראשית, בדקתי את דוד כ-finder scope לגולי. מדוע זה מעניין אותי? - בעיקר לטובת כיוון מדויק על גלקסיות וצבירים כדוריים שמשמ לא נראים בבורטל 9 בככונת 8x50, לצורך צילום בחיישן הקטן יחסית asi678mc. 
image.jpeg.7609575d584e6f5ba59fbc472cd72fdf.jpeg
בתוספת עינית סופר-פלוסיל 32 ממ על 52 מעלות GSO, התוצאה הייתה נהדרת, בעזרת הטלסקופ החדש ככוונת הצלחתי להבחין בקירוב בפי שנים גרמי שמים, והכי חשוב - לראות את צלליות m81 וצבירים כוכביים,שכמעט בלתי אפשרי להבחין בהם בפיינדרסקופ 8X50. עדיין לא בדקתי האם זה באמת יועיל לצילום.
הסרתי גם את הכוונת המקורית של הטלסקופ החדש ובעזרת הגבהה קלה ואומים m3 התקנתי במקומה נעל סטנדרטית של דובטייל רגיל. עכשיו אני יכול להשצמש או בפיינדרסקופ L תשעים מעלות נוח לצפיה, או להזמין מאלי אקספרס בעשרים ש״ח לערך, כוונת תואמת למקורית אך אם נעל סטנדרטית.
image.jpeg.ffb39320017bda609bc2dbef7a9e6b17.jpeg
 
פרק 8 - ובו יסוכם:
image.jpeg.8772e97a2c22afcd13ed2a7b6183c1f9.jpeg
כלומר, בחמישית עלות, ובכמעט שליש משקל, מקבלים טלסקופ מעולה, שחסרונו העיקרי יתבטא רק בהגדלות ממש גבוהות, טיפה אברציה בירח וכוכבי לכת, ואי יכולת לשתמש בעיניות רחבות של 2״.
כן, אפשר גם להזכיר של-EAA  דוד הרבה יותר מתאים, אך זה לא השימוש הנבחן כאן, ואני בטוח שאפשר גם שם להוציא תוצאות לא רעות יחסית.
במלים אחרות, הקונפיגורציה עם הטלסקופ החדש יציבה ונותנת תמונה טובה יחסית, ושוקלת מעט מאוד יחסית - מבחינתי זה הTravel Scope האולטימטיבי שישרת אותי, ללא חשש מתמיד על ציוד שייישבר או שייגנב וייגרם נזק רב יחסית, וללא עירור בעיות גב וכו׳ מתרדמתם..
אני לא מבין (ואולי אני כן מבין)  מדוע סלסטרון לא מציעים את הטלסקופ הזה עם חצובה ודיאגונל טובים - זה יכול להיות Deal Braker  למשתמשים חדשים, אך כרגע המצב לא כך, ועם כל ההתפעלות מטלסקופ זה, לצערי רוב הנכנסים החדשים לתחום לא יידעו איך לשדרגו לביצועים טובים.
 
רגע, ומה עם השם של הטלסקופ? -
ובכן, לאור ממצאי הבדיקות, לא נותרה לי ברירה אלא להחליט שלטלסקופ הקטן-גדול הזה, שהיום גם היום העשירי לשהייתו עימי -  ״ממזר״. אח מפתיע לגולי ודוד (מוויקיפדיה - ״המילה ״ממזר״ משמשת, בעיקר בלשון הדיבור, לתיאור אדם (טלסקופ - תוספת שלי) חריף וממולח״).

נערך היום על-ידי Ehud Spiegel
חסרה טבלה

7 תגובות


תגובה מומלצת

רק תיקון קטן - גם אכרומט 70 מ"מ הוא דאבלט - רק לא ED אלא רגיל crone+flint

אם זה היה סינגלט היית רואה את הכל בצבעי הקשת

וכן, האכרומטים הפשוטים הם באמת אחלה

נערך היום על-ידי Artyom
קישור לתוכן

סיכום מצויין. מסכים עם כמעט הכל, רק חולק על היכולת הצילומית. לדעתי האברציה הכרומטית תטמטם. ואוסיף שיכול לשמש כ-guide scope טוב. זו הסיבה שאני עוד שוקל לא למכור את שלי. אחיו הגדול יותר, ה-80ממ, עוד יותר מרשים לטעמי. טיפה כבד יותר. אבל בנוי עוד יוצר טוב, פוקוס 2״. מאוד חביב. אבל פחות מתאים כ-finder או guide לטלסקופ אחר. 

קישור לתוכן

אגב, לגבי פיינדר. פשוט הייתי שם red dot קל - יש כאלה שבאים עם 2 חורים ועולים גרושים.

הפיינדר 24x6 אומנם עובד אבל הרבה פחות נוח מ־rdf.

קישור לתוכן

סיכום עמוק, יסודי וכתיבה מצויינת. יש לי את גרסת ה - 80 מ״מ ומסכים עם רוב מה שרשמת. עם זאת חסר לי המשקל שלו לבד (היות ובחרת להשתמש בו כפיינדר). 

קישור לתוכן

סיכום מצויין.

האכרומטים המהירים עושים עבודה מצויינת לשדה רחב - בהגדלות נמוכות CA לא מורגשת. ירח גם סלחני מאד, אפילו ב 120מ"מ F5 הוא נראה דיי טוב (כוכבי לכת נראים כמו כדורים צבעוניים D:)

יכול להיות שמה שנראה כמו קצת הבדל בקונטסט ובהירות כוככבים נובע מהבדל בהגדלה - קצת יותר הגדלה ב ED גורמת לשמיים קצת יותר כהים וכוכבים קצת יותר בהירים באותה עינית, או שזה מתווסף להשפעה של ציפויים/השחרה/baffles.

בשוברי אור לא אמורה להיות קומה (לפחות ב air spaced), רוב הסיכויים שזה אסטיגמטיזם (הכוכבים נמתחים לצדדים, והכיוון משתנה ב 90 מעלות בצדדים שונים של הפוקוס). 

 

 

 

קישור לתוכן

יופי של סיכום אהוד, ובהינתן הביטוי לפיו הטלסקופ הטוב ביותר הוא זה שאתה עושה בו הכי הרבה שימוש - אם אתה יוצא להרבה טיולים, יש מצב שמצאת את הטלסקופ הטוב ביותר עבורך 🙂

קישור לתוכן
אורח
Add a comment...

×   הודבק כטקסט מיוחד.   הדבק כטקסט רגיל

  Only 75 emoji are allowed.

×   Your link has been automatically embedded.   Display as a link instead

×   התוכן הקודם שלך שוחזר .   נקה

×   You cannot paste images directly. Upload or insert images from URL.

  • Blog Entries

    • 1 comment
      לאחרונה במשך כמה לילות ניסיתי להשתמש ב-SCT שלי (5 אינטש של סלסטרון) לצורך צילום, הגעת למסקנה שפשוט אין טעם בזה. גם המספרים וגם התוצאות הראו לי שאני מקבל תמונות הרבה יותר איכותיות עם שובר האור (וויליאם אופטיקס 70מ"מ) - עם המצלמה שיש לי, SV705c של סבוני.
      אז סוף סוף נשברתי, וחזרתי לשובר האור. אתמול היה לילה יפה ובהיר - אבל מה, עם ירח שמאיר ב-87%. לא בדיוק תנאים אידאליים, אבל בכל זאת - גם לצלם את הירח זה תמיד כיף, וניסיתי להתרכז יותר על צבירים סגורים, שגם תחת אור ירח אפשר לקבל תוצאות יפות עליהם.
      אלו התוצאות שקיבלתי (אני די מרוצה):
      ראשון - הירח

       
      המטרה הראשונה שלי לערב (האמת - התמונה הכי פחות מוצלחת) - M109 - עדיף אותה לצלם בלי ירח

      גלקסיה נוספת, שתמיד כיף לצלם - M51

       
      ועכשיו לאוסף הצבירים הסגורים:
      M12

      M92

      וצביר הרקולס, M13 שתפסתי לידו גם גלקסיה במגניטודה 11.7, NGC6207

       
    • 2 comments
      כבר יותר מדי זמן שלא יצא לי לבלות לילה שלם בתצפית מדברית. מזג האוויר, אילוצים אישיים, ומגוון סיבות נוספות לא איפשרו לי להגיע לתצפיות כאלו שהתקיימו במולדי הירח הקודמים.
      אחרי שכבר תכננתי, והתכוננתי לנסוע לתצפית כזו ביום שישי האחרון, הגיעה שוב תחזית מזג אוויר בעייתית, ואיתה ההחלטה לדחות שוב את הנסיעה הארוכה (בין 3.5 ל-4 שעות מזכרון יעקב), בעוד שבוע.
      מולד הירח יצא הפעם בדיוק באמצע השבוע, אתמול, ב-7 במאי, מה שאיפשר לצאת לתצפית כזו בשני סופי שבוע רצופים. אבל שוב, ככל שהימים חלפו, התחיל להסתמן שבסוף השבוע הקרוב גם לא יהיו תנאים נאותים לתצפית, ולמעשה, היום הכמעט יחידי שיהיה אפשרי בו לתצפת נפל בדיוק על יום המולד, יום שלישי, באמצע השבוע.
      בנוסף לכך, @Neil Folberg הודיע שהוא מתכוון לצאת ליומיים שלושה של תצפיות במדבר, והזמין את כולם להצטרף אליו. כשאני יודע שלפחות נח יהיה איתי בתצפית, החלטתי שזה עכשיו או אף פעם, אירגנתי לעצמי יום חופש מעבודה, ואתמול, בשעה שלוש אחר הצהריים, יצאתי לדרך הארוכה דרומה.
      בכפר דניאל הצטרף אלי לאוטו טל עזרא, וגם @Ilan Shapira הודיע שיצליח להגיע, וככה, נפגשנו ארבעתנו בקמפינג המדברי בו תכננו להעביר את התצפית. זהו איננו המקום הרגיל בו אנו רגילים לערוך תצפיות, בשל החשש ממבקרים אחרים בקמפינג, שלא מקפידים על משמעת חושך, ויכולים לסנוור ולהפריע לתצפית. אם זאת, בגלל שמדובר על אמצע השבוע, הימרנו שלא יהיו יותר מדי הפרעות, וששווה לנסות מקום חדש (לפחות לחלק מאיתנו), שיש בו שירותים, מים זורמים ומחסה חלקי מהרוח המדברית הקרה.
      בתמונה - שלושה יחמורים שפגשנו בדרך לקמפינג

       
      בקמפינג עצמו, לשמחתנו היו רק שתי קבוצות קטנות של מבקרים, שהסברנו להם מה זו תצפית, כמה חשוב שלא לסנוור ולהדליק לידנו אורות, וכמובן שהזמנו אותם לבוא ולצפות דרך הטלסקופים שלנו. אני חייב לציין שלמרות הפרעות קלות פה ושם, הם התנהגו למופת ונהנו לקבל מאיתנו הסברים על השמיים, ולצפות דרך הציוד שלנו בשמיים.
      התארגנו בשתי נקודות סמוכות מאד זו לזו - נקודה אחת לציוד הצילום, שם אילן, טל ואני העמדנו ציוד צילום, ונקודה שנייה לתצפית ויזואלית, קרובה, אבל מספיק רחוקה שהאורות של ציוד הצילום לא יפריעו לנו שם. שם נח הרים את הדובסוני 10 אינטש הנהדר שלו, אני שמתי שם את הדובסוני 6 אינטש שלי על הפלטפורמה המשוונית, וגם שובר אור קטן של טל על חצובה ידנית עם המאונט של סבוני.
      קצת אחרי השקיעה, נכנסו פתאום שתי מכוניות למתחם, אבל החשש שלנו לקבוצה של מבקרים שיפריעו לתצפית מייד הופרכה, והפכה להפתעה משמחת, כשמואפק, הצלם מהגליל, יצא מאחת המכוניות, והתברר לנו שגם הם באו לצלם ולצפות בכוכבים. הם התמקמו סמוך אלינו באחד ממחסות הרוח של הקמפינג. לשמחתי, הם הביאו איתם גם סיסטאר אחד, וככה זכיתי לראות לראשונה את הפלא (או הצעצוע, תלוי מה אתם חושבים עליו) בפעולה.
      בתמונה - מחסה הרוח בו התמקם מואפק.

       
      מאחר והגענו יחסית מאוחר, עם השקיעה, ניסינו כולנו להתארגן ולהקים את הציודים מהר. ככל שהלילה העמיק, התחלנו להבין שזכינו בלילה נפלא. ממש מהסרטים. השמיים הלכו והתמלאו בכוכבים, ממש עד לאופק. אפילו גרגר של אובך לא הורגש. בתחילת הערב נשבה לה רוח קלה, שהלכה ונחלשה עד שנעלמה לגמרי והשאירה אותנו רק עם קור המדבר, אליו היינו מוכנים טוב, עם ביגוד מתאים.
      בתחילת הערב, כיוונתי את ציוד הצילום הפשוט שלי, שובר אור קטן על חצובת אלט-אז, לעבר שלישיית לאו, ועוד לפני חושך אסטרונומי כבר יכולתי לראות בקלות בעינית את הצביר הכדורי היפה, M3, ואחרי חושך אסטרונומי, צפיתי גם ב-M51 ו-M101 - שתי הגלקסיות הנהדרות שליד יצול העגלה הגדולה. עם ה-6 אינטש שלי יכולתי לראות החיבור של שתי הגלקסיות של M51 והנלווה אליה. M101 נראתה יותר כמו כתם - היא יותר קשה לתצפית. בטח עם 6 אינטש. די מוקדם בערב, צביר הרקולס, M13, זרח, וצפיתי גם בצביר הנהדר הזה - אבל זה היה רק הקדמה לצביר הצבירים, הענק מקנטאור - אומגה.
      בשעה עשר וחצי, אומגה מקנטאור הגיע כבר קרוב לגובהו המירבי, קרוב ל-12 מעלות. 12 מעלות זהו גובה בעייתי מאד לתצפית. הרבה פעמים מספיק רק טיפונת אובך בשביל שלא יהיה ניתן לראות הרבה בגבהים כאלו.
      בלילה הזה, האופק היה צלול ונקי כמעט מגובה אפס. כולנו העברנו את ציוד הצילום והתצפית לעברו, ולעבר הגלקסיה הנהדרת שטיפה גבוהה ממנו, A מקנטאור, שגם היא קשה לצפיה בגובה מירבי של 16 מעלות.
      עד ללילה זה, יצא לי לראות את אומגה מקנטאור פעמיים או שלוש, אבל לא בתנאים טובים, ולא זכיתי באמת להתרשם ממנו. הפעם הזו היתה שונה. האפקט של צפייה בצביר הזה בעינית, וגם לצפות בו מופיע על על המסכים של ציוד הצילום היה מהמם. צפינו בו בכל אמצעי התצפית שהיו לנו, משובר האור הקטן ועד הדובסוני הגדול.
      בתמונה - אומגה מקנטאור - צילום שלי, בחשיפה מצטברת של 16 דקות.

      כפי שכתבתי, טיפה מעל אומגה, ניתן לצפות בגלקסיה היפה, A מקנטאור, שנראתה בפירוט רב ב-10 אינטש של נח, וגם ב-6 אינטש שלי היה ניתן להבחין בפס האבק המרשים שחוצה אותה.
      בתמונה - הגלקסיה A מקנטאור, בחשיפה מצטברת של 12.5 דקות.

       
      עם תום ההתרגשות הזו, החלטתי לעשות כמה צילומי אווירה עם הטלפון שלי.
      בתמונה - ציוד הצילום האיכותי של אילן, כשמעליו רואים את הראש של קבוצת עקרב. חדי העין יזהו שם את הצביר הכדורי M4.

      כשהסתכלתי בתמונה הזו, ראיתי משהו מוזר. ראיתי שם כמה עננים מוזרים משמאל לטלסקופ. לא הבנתי. הלילה בהיר לגמרי. איך נכנסו עננים לתוך התמונה. לקח לי כמה רגעים להבין שאני למעשה מתחיל לראות את שביל החלב מתחיל לזרוח... איזה כיף.
      יותר מאוחר, לאחר ששביל החלב זרח והופיע מולנו במלוא הדרו, ניצלתי את הדובסוני שלי על הפלטפורמה, בתור בסיס לצילום בחשיפה ארוכה של השביל עם הטלפון. כל צילום הוא של 30 שניות...
      הנה אני על רקע שביל החלב (כן - עמדתי 30 שניות ללא תנועה):

       
      וזהו משולש הקיץ, כששביל החלב עובר בתוכו. וגה למעלה, דנב משמאל, ואלטייר קצת נמוך יותר מימין.

       
      שאר הלילה עבר עלינו בנעימים, אני עברתי ממטרה אחת לשנייה, צפיתי בגלקסיות שונות, שלישיית לאו, שרשרת מרקריאן. ערפיליות שביל החלב היו נהדרות עם פילטר UHC. היה ניתן להבחין בפרטים עדינים בכל ערפילית וערפילית. נהניתי במיוחד מהלגונה, הטריפיד וערפילית הברבור. במשולש הקיץ צפיתי גם במשקולת וכמובן בטבעת, בהגדלה גבוהה. תנאי התצפית המעולים גרמו לכך שכל אובייקט שצפינו בו פשוט נראה מעולה בעינית - אפילו בערפילית הצעיף, למרות הגובה הנמוך שלה, היה ניתן להבחין בקלות עם פילטר O3 ב-6 אינטש.
      מפעם לפעם נח קרא לי להסתכל באובייקטים מופלאים ב-10 אינטש שלו, כמו גלקסיית המחט.
      בניגוד לאילן וטל, שהתמקדו במעט אובייקטים לצילום ממש, והשיגו תוצאות נהדרות עם זמני חשיפה ארוכים ביותר, אני השתמשתי בציוד הצילום שלי יותר ל-EAA, וככה הספקתי לעבור על מספר יחסית גבוה של אובייקטים. התנאים הטובים, והבורטל הנמוך, גרמו לכך שגם בעקיבת אלט-אז, חשיפות קצרות של 16 שניות לפריים, וזמני חשיפה שלא עולים על חצי שעה לכל היותר, קיבלתי תמונות יפות מאד. ניסיתי לצפות ויזואלית גם באותן מטרות שעליהן עשיתי EAA, וכך "להשוות". מצאתי את ההשוואה הזו מספקת ביותר. אחרי ש"ראיתי" ב-EAA אובייקט, ניסיתי להבחין דרך העינית באותם הפרטים שראיתי קודם בתמונה.
      להלן תוצאות הצילומים שלי:
      המשקולת - M27

      הטריפיד - M20

      הלגונה - M8

      שרשרת מרקריאן - פנורמה של שתי תוצאות EAA שונות

      שלישיית לאו

       
      בשעה שלוש לערך, נח קיפל את הציוד ועזב, וכולנו התכנסנו לתוך האוהלים לשינה קצרה, לפני הנהיגה הארוכה צפונה.
      מד הטמפרטורה שלי הראה פחות מ-7 מעלות ו-50 אחוזי לחות. לפנות בוקר הוא כבר דגדג את 6 המעלות. הרבה יותר קר מהתחזית שדיברה על מינימום של 12 מעלות.
      התעוררנו לזריחה יפה ונוף מדברי מהמם.

       
      אזור התצפית שלנו בבוקר

       
      בדרך חזרה, יצא לנו לראות עוברים מולנו שליוים (הציפורים), שני זאבים וצבי אחד. ממש ספארי.
      להגיד שהיה כיף זה אנדרסטיימנט.
      בפירוש אחת התצפיות הטובות שחוויתי.
    • 0 comments
      לאחר שהחצובה הרובוטית שלי התקלקלה, וגיליתי שהתיקון שלה או יקר מאד או לא פשוט בכלל, @Gal Golan פנה אלי עם הצעה אי אפשר היה לסרב לה.
      הוא מצא ביד 2 טלסקופ ישן של Meade LT 8, כמו בתמונה הזו:

      והציע לי לקחת את החצובה, ושהוא ייקח את הטלסקופ (אותו הוא מתכנן לעלות על חצובת AM5). המחיר היה כזה שבאמת אי אפשר היה לסרב להצעה הזו.
      יש רק בעיה קטנה - אם תביטו בתמונה, הטלסקופ הזה מגיע משודך לחצובה בצורה בלתי ניתנת להפרדה (בקלות).
      וככה הגיעה אלי בשבת האחרונה חצובה בלי דרך נורמלית להעלות עליה את הטלסקופים שלי. אז מה עושים? דבר ראשון, רק בשביל לבדוק שהיא תקינה ועובדת, חיברתי לה את ה-SCT הקטן שלי עם אזיקונים.

      האמת - הצלחתי לראות שהחצובה תקינה ככה ואפילו לעשות קצת EAA - אבל זה לא פתרון.
      הפתרון הוא כמובן להצמיד לחצובה מחבר דובטייל נורמלי. למזלי, גל גם נתן לי אחד כזה שלא היה לו שימוש עבורו.

      (מצטער על איכות התמונה. את זה צילמתי בשביל לשלוח למישהו שיראה מה זה. כשהטלסקופ עוד לא יצא מהאוטו שלי)
       
      את לוח המתכת הגדול שהחזיק את ה-SCT המקורי פירקתי.

      ונשארתי עם הציר של החצובה ו-3 ברגים...

       
      ועכשיו השאלה - איך מחברים את מחבר הדובטייל הזה, שיש לו 4 חורים ל-3 הברגים הללו?
      והתשובה - מתכננים ומדפיסים מתאם בתלת מימד.
      את התכנון עשיתי עם תוכנת Onshape החינמית שעובדת online. היא מומלצת ביותר, ויש לה גם הרבה מדריכים טובים ב-Youtube, שאני למדתי מהם.
      לאחר שני איטרציות ראשוניות, שנועדו רק לראות שמיקמתי את החורים של כל הברגים במיקום המדוייק, הגעתי לתכנון הבא:

      רואים כאן את שני הצדדים של המתאים. בגלל מיקומי הברגים נאלצתי למקם את ציר הסיבוב של החצובה לא בדיוק במרכז המתאם, אבל זה לא אמור להפריע.
      מי שמעוניין, יכול לראות את התכנון המלא כאן:
      https://cad.onshape.com/documents/2da0423542ebfeba1fd085fc/w/a9a94024425f6a7bbbd43369/e/d25b4b9abbbfd0bcb8bfc495?renderMode=0&uiState=65af73c1f7b0160ebed1d2b6
      הדפסתי את המתאם עם צפיפות גבוהה, ככה שיהיה מספיק חזק, וזה מה שקיבלתי
      מייד אחרי שההדפסה הסתיימה:

       
      הצד שמתחבר למחבר הדובטייל:

       
      הצד שמתחבר לציר החצובה (כרגיל יצא לי חור טיפה קטן מדי, ושייפתי אותו במקום להדפיס מחדש - בתכנון ששלחתי את הקישור אליו החור כבר מוגדל):

       
      אחרי החיבור לחצובה:

       
      ואחרי הרכבת המחבר על המתאם:

       
      ובסוף, סוף סוף, עם הטלסקופ WO שלי:

       
      ועכשיו - רק לחכות שהגשם והעננים יעברו...
    • 1 comment
      לפני כיומיים הגיע לידי הטלסקופ החדש (והרביעי) שלי, William Optics Zenithstar 70ED, שאותו קניתי יד שנייה, באדיבותו של @Guy, שויתר עליו, כנראה בגלל חוסר מקום בארון הטלסקופים שלו.
      וויליאם אופטיקס מייצרים את הדגם הזה כבר הרבה זמן, ובכל כמה שנים מוציאים מודל חדש שלו. נדמה לי ששלי הוא מודל 2009.
      מדובר על שובר אור איכותי, עם מפתח 70 מ"מ ואורך מוקד 420 מ"מ (F6), כאשר עדשות ה-ED שלו (כנראה FPL51, אני לא בטוח), מקטינות מאד את האברציה הכרומטית שכל שוברי האור נאבקים בה. פוקוסר ה-2 אינטש 2 מהירויות שלו הוא ממש תענוג.
      כבר ביום בו קיבלתי אותו, חיברתי לו זמנית עם אזיקון פיינדר נקודה אדומה (לא לדאוג - אסדר חיבור קבוע בהמשך), והעלתי אותו על חצובה פשוטה, להרגיש קצת את הטלסקופ ויזואלית. בין העננים הצלחתי לראות קצת את צדק, ועם עינית איכותית של 4.7 מ"מ (הגדלה X90) ראיתי יפה מאד את חגורות העננים שעליו. כפי שציפיתי, כמעט ללא אברציה כרומטית.
      אתמול, למרות התחזית לשמיים מעוננים, הערב התחיל בלי עננים. חיברתי את הטלסקופ לחצובה הרובוטית שלי, סלסטרון Nextstar SLT, ונראה לי שנולד כאן צמד מנצח.

       
      המצלמה שלי היא מצלמה פלנטרית איכותית SVBONY SV705C, עם חיישן של 8 מגה פיקסל, בגודל של בערך 11 על 6 מ"מ (2.9 מיקרון לפיקסל).
      את כל הצילומים ערכתי עם חשיפות של 16 שניות לפריים. במוד אלט-אז אפשר אולי למשוך קצת יותר, אבל לאור התוצאות, נראה לי שזה מספיק.
      האובייקט הראשון שכיוונתי אליו היתה ערפילית הכוכב הבוער - Flaming Star Nebula, IC405. מדובר גם על אובייקט קשה לתצפית, וגם היא עדיין היתה נמוכה למדי.
      זו התמונה שקיבלתי (כפי שהופיעה על המסך, ללא עיבוד נוסף), אחרי כמעט 14 דקות:

      רואים היטב את הסיבוב שנוצר בשל העקיבה במוד אלט-אז.
      מה שעוד ראיתי מייד זה שלא מבחינים בכלל בתופעות האברציה הכרומטית שמנפחת את הכוכבים בצילום דרך טלסקופ אכרומט רגיל.
      תופעה נוספת שרואים כאן, ובשאר התמונות, זו קומה קלה שמופיעה מצד ימין של התמונה. באמת לא נורא. מעניין שזה רק בצד אחד.
      מכאן עברתי לגלקסיה הנהדרת NGC 891, עליה השקעתי 12 דקות. כאן כבר התחלתי להנות יותר.

      ניתן לראות מצד שמאל שלה יפה גם את הגלקסיה NGC898, ויש עוד כמה גלקסיות בתמונה.
      בגלל שרציתי לראות באמת את איכות התמונה מבחינת איך הכוכבים יוצאים, הלכתי עכשיו לצביר הפתוח M38. עליו ישבתי כמעט 20 דקות.
      זו התמונה שלו כפי שקיבלתי אותה במסך בזמן התצפית:

      וזו אותה תמונה, אחרי עיבוד עם סיריל וגימפ

      משמאל ל-M38 זהו הצביר NGC1907.
      לאחר הפסקה של כשעה, בשל עננים, עברתי לגלקסיה נוספת, NGC 2403. אותה צילמתי לאורך קצת מעל ל-14 דקות:

      היא באמת אובייקט שראוי לצלם עם אורך מוקד גדול יותר (מה שכבר עשיתי עם ה-SCT שלי), אבל היא יפה גם ככה, עם כל הכוכבים מסביב.
      מה שבאמת עניין אותי היתה ערפילית ראש הסוס והלהבה, אבל גם בגלל העננים, וגם בגלל עץ שהסתיר לי אותה, עברתי זמנית לערפילית הרוזטה, C49.

      רק 8 דקות במצטבר (יותר בגלל איבוד פריימים בגלל העננים), אבל איזה יופי של פרטים עדינים אפשר לראות בערפילית הזו. היא כל כך גדולה, שהיא לא נכנסת לי ברוחב השדה שאני מקבל עם המצלמה והטלסקופ.
      ולקינוח, מה שחיכיתי לו כל הערב - ראש הסוס והלהבה. ככה זה נראה על המסך בזמן אמת אחרי 12 דקות (רציתי יותר, אבל העננים עצרו אותי)

      וככה אחרי עיבוד של קובץ ה-FITS עם סיריל וגימפ:

       
      אני ממש מרוצה מהטלסקופ הזה. אני חושב שזה הטלסקופ האיכותי ביותר שיש ברשותי. 
      אמשיך לחקור למה יש טיפה קומה דוקא בצד ימין. אולי בעתיד אקנה לו רדוסר ופלטנר, שיטפל בבעיה הזו, וגם יגדיל לי את רוחב השדה.
      אני מתכנן עוד לטפל בו יפה. נדפיס לו מסיכת בכרטינוב ייעודית (השתמשתי כאן במסיכה שהכנתי לאכרומט 70 מ"מ, שיושבת עליו ככה ככה). נסדר לו פילטר אור לבן לשמש. נתקין עליו פיינדר נקודה אדומה בצורה קבועה וטובה, ואולי גם נשיג לו איזה ראש חצובה נורמלי, לצורך תצפיות ויזואליות. לאט לאט. יש מה לעשות.
    • 2 comments
      במוצאי שבת נערכה תצפית גדולה יחסית באזור חשוך בדרום הארץ. השתתפו בתצפית כ-25 תצפיתנים וצלמים, כולל כמה משפחות עם ילדים. אם ספרתי נכון היו כ-15 טלסקופים, החל משובר אור אכרומטי 40 מ"מ (פירוט בהמשך) ועד דובסוניים גדולים של 14, 16 ו-"18.
      התנאים היו טובים. כבר לאורך הדרך מהצפון ועד הדרום היה ברור שהשמיים נקיים יחסית והשקיפות צפויה להיות טובה מאוד. גם היציבות הייתה די טובה. לא היו עננים בכלל והלחות הייתה נמוכה.

      בתחילת התצפית הרוח החזקה והפרוג'קטור של המקומיים התחרו ביניהם מי מפריע יותר. הפרוג'קטור כובה יחסית מהר, אבל הרוח דעכה לאט יותר. בסופו של דבר הכל הסתדר והיה אפשרי להנות מהמראה הנהדר של שביל החלב, אלפי כוכבים, אובייקטי DSO וכוכבי לכת, בעין, במשקפות ובטלסקופים.
      מה שהיה מיוחד מבחינתי הוא שהגעתי לתצפית רצינית בדרום עם הבת שלי (בת 6) בפעם הראשונה. מה לעשות שדובסוני של "10 ובוסטר לא נכנסים יחד ברכב פרטי קטן יחסית, אז זו הייתה גם הפעם הראשונה שלקחתי למדבר מערך קטן: חצובה ידנית AZ5 על טריפוד פחמן קל ושני טלסקופים קטנים. הראשון, ללילה, שובר אור טריפלט GT71 באורך מוקד 420 מ"מ, שכבר הרבה זמן תכננתי לקחת כדי להנות מהשדה הרחב שלו. על השני אפרט וארחיב בסוף.
      הבת שלי לא החזיקה מעמד המון זמן לפני שהתעייפה אבל הספיקה לראות צבירי כוכבים וערפיליות במרכז שביל החלב, את הצעיף, כמה צבירים בטלסקופ של אסף ונהנתה מטיול בשביל החלב במשקפת. לסיום הלילה מבחינתה, שבתאי עם טבעותיו, מרווח קסיני ו-4 ירחים בהגדלה גבוהה וצביר הרקולס בדובסוני "16 של שמוליק. מקווה שהיא תמשיך להגיע לתצפיות ולהתעניין.
       
      מבחינתי שובר האור הקטן של 71 מ"מ הצטיין בכמה דברים, בשדות של 2, 3 ו-5° (!):
      - צבירי כוכבים פתוחים גדולים ושדות כוכבים כמו הפליאדות, היאדות, סגיטריוס, אזור קסיופאה ועוד.
      - גלקסיית אנדרומדה העצומה.
      - הפתיעה מאוד לטובה ההליקס, הערפילית הפלנטרית הגדולה ביותר בשמיים, עם UHC בשדה של 3°. גם המשקולת והטבעת היו נחמדות.
      - אולי המראה הכי מיוחד בשדה של 5° היה ערפילית הצעיף שנכנסה כולה והייתה בהירה ובולטת עם פילטר O3. כל צפון אמריקה נכנסה בקלות ונראתה לא רע בכלל גם היא.
      היו גם נסיונות פחות מרשימים, בעיקר עם פילטר Hbeta על Gamma Cygni שבה זיהיתי בקושי חלקים עמומים וערפילית קליפורניה שראיתי את כל הצורה שלה אבל רק בראיה מוסבת ובמאמץ. גם ערפיליות הלב והנשמה או חדק הפיל עם UHC/O3 נראו חיוורות מאוד ביחס לציפייה שלי, אם בכלל. אולי המפתח הקטן כבר לא לגמרי מספיק במקרים האלו, גם אם הייתי בהגדלה נמוכה ואישון 5 מ"מ.
      בין לבין יצא לי להציץ בטלסקופים הגדולים יותר. ראויות לציון גלקסיית הפסל עם המון פרטים וגלקסיה NGC891 עם פס כהה באמצע שראיתי בראיה מוסבת. גם צדק ושבתאי נראו טוב בהגדלות גבוהות וברגעי התייצבות של הרוח היה ממש נהדר ומפורט. קצת אוריון לקינוח, יפה אבל לא גבוה מספיק וגם אני פרשתי לישון בסביבות השעה 2.
       


      בבוקר קמנו למראה מדברי יפה והשמש עלתה. זה היה הזמן לצפות בה עם לונט 40 מ"מ, טלסקופ שמש קטן אבל מעולה, אולי עם היחס הנאה לקוטר מהגבוהים ביותר שיכולים להיות. הראה המון פרטים גם בפני השטח וגם בקצוות והיו התפרצויות גדולות ומרשימות (מצרף דוגמה להמחשה של צילום עם פלאפון מוצמד לעינית, בעין זה הרבה יותר מרשים). שמחתי שהרבה מהמשתתפים הצטרפו וראו את המראה הנהדר של השמש ב-H alpha בעצמם. זהו, היה נהדר ואני כבר מחכה לתצפית הבאה.


×
×
  • צור חדש...

Important Information