עבור לתוכן
  • צור חשבון

המסע לחצי מטר - עדכון אפריל 2023 (או: לפעמים הדרך הארוכה היא הדרך הקצרה)


jonzm

114 צפיות

טוב, עבר כבר הרבה זמן מאז העדכון האחרון, וחלו לא מעט התפתחויות, אז הנה:

 

קודם כל, כל הרכיבים של הטלסקופ כבר נמצאים אצל מרקו, למעט מערכת המינוע (שאליה נגיע עוד מעט). המראה הראשית נמצאת אצלו כבר מזמן, ולפני כשבועיים הצטרפה אליו מראה משנית בקוטר משני של 4.5״ מתוצרת Antares Optics. לפי הבדיקה של אנטרס, מדובר במראה עם ערך PV - Peak to Valley - של 1/20 אורך גל (פנטסטי!). בנוסף לכך, בחודש פברואר הייתי בחופשה בונציה, ובבוקר בהיר וקר אחד לקחתי רכב שכור, ונסעתי כשעה וחצי לעיירה הקטנה שבה מרקו גר כדי לפגוש אותו, ולהעביר אליו עוד שני רכיבים שקניתי לטלסקופ - Paracorr תוצרת TeleVue ושובר אור קטן שירכב על הציקלופ - AstroTech AT-72EDii. 

 

(בתמונה: אני ומרקו ליד אחד מיצירות המופת שלו)

WhatsAppImage2023-04-07at20_51_23.jpeg.234cdf4c140efb43e7276e57f5a921dc.jpeg

 

מעבר לכיף וההנאה שבלפגוש פנים אל פנים את מי שמייצר ליי את הטלסקופ, הייתה לביקור גם מטרה פרקטית - לקבל החלטה ביחס למינוע של הטלסקופ - האם בכלל, ואם כן, אז איזה. המסקנה - בהחלט כן! איזה? שיטת מינוע חדשה שעוד לא יצאה לשוק, ושהטלסקופ שלי יהיה אחד מהראשונים שישתמשו בה - מערכת שעליה עובד סרג׳ אנטונוב, הבעלים של חברת AstroDevices (הממציא של ה-Nexus DSC). במהלך הביקור שלי עם מרקו קיימנו שיחת ועידה עם סרג׳ (שיושב באוסטרליה) כדי לדבר על היבטים שונים של הפיתוח שהיו צריכים להיסגר, ואני גם שימשתי כמתורגמן בין מרקו לסרג׳ 😀

 

אז איפה הדברים עומדים עכשיו?

ככה: מבחינה מכנית, מרקו יכול לסיים לבנות את הטלסקופ תוך בערך חודש. אבל - החלקים המכניים של המנוע כבר מוכנים, אך ה״מוח״ שלו עוד לא, וייקח לו עוד מספר חודשים עד שהוא יהיה מוכן. יכולתי לקבל לידי את הטלסקופ מוכן לשימוש Push-To כבר בשלב הזה, ואז להתקין בעצמי את ה-Controller כשהוא יהיה מוכן. בשלב זה נכנסו החיים והובילו להחלטה (הנכונה) לבקש ממרקו לדחות בשנה את הייצור והאספקה. לשמחתי, התקבלתי ללימודים של שנה בהרווארד, אז אני וכל המשפחה צפויים לעלות למטוס תוך שלושה חודשים ולטוס לשנה. מכאן הכותרת של הפוסט - לא הייתי רוצה שהטלסקופ יישב לו בודד וגלמוד כאן בארץ בעודי בנכר (ליבי במזרח, ואנוכי בקצה מערב...), במיוחד אם אני לא יכול לבדוק שהמנוע באמת עובד, ואז כשאני חוזר כבר עברה לה שנה ואין אחריות. אז - אני לומד להתאפק ולדחות סיפוקים (מי אמר שאני לא מתבגר), ומקבל את העובדה שאת מתנת גיל ה-40 שלי, אקבל רק בגיל 41.5...

מנגד, זה אומר שאני אהיה בארה"ב בזמן הליקוי המלא באפריל 2024, וגם שאהיה בארץ הקניות (האסטרונומיות) הבלתי מוגבלות, כך שייתכן מאוד שאחזור עם ציוד חדש מהשהות בנכר 😜

3 תגובות


תגובה מומלצת

עדכון מפתיע, יונתן, וההחלטה שלך נראית בהחלט נכונה וראויה! כשמתקבלים להרוורד - לא מחכים; לעומת זה, השמים וציקלופ לא יברחו לך....

קישור לתוכן

איזה כיף לך. בוסטון עיר נהדרת.

מה מרחק הנסיעה משם לאזור עם בורטל מספיק נמוך?

 

קישור לתוכן
לפני 8 שעות nirzon אמר:

איזה כיף לך. בוסטון עיר נהדרת.

מה מרחק הנסיעה משם לאזור עם בורטל מספיק נמוך?

 

לא יודע, עוד לא יצא לי לברר

קישור לתוכן
אורח
Add a comment...

×   הודבק כטקסט מיוחד.   הדבק כטקסט רגיל

  Only 75 emoji are allowed.

×   Your link has been automatically embedded.   Display as a link instead

×   התוכן הקודם שלך שוחזר .   נקה

×   You cannot paste images directly. Upload or insert images from URL.

  • Blog Entries

    • 3 comments
      ביום רביעי, 17 במאי, נפגשתי עם @givoly בבית בשדה אליעזר.
      לטל יש שם מרפסת שצופה דרומה, בבורטל 5 אמיתי, וקבענו לעשות לילה של EAA ותצפיות ויזואליות בתנאי לוקסוס. עם חשמל, בירות מהמקרר, ושירותים צמודים (בכל אופן - בירות).
      אני הגעתי עם הדובסוני הותיק שלי, 6 אינטש, F8, אותו הנחנו על הפלטרפומה המשוונית שבניתי לטל. טל השתמש בעיקר בניוטוני 6 אינטש F5 על חצובה משוונית רובוטית עם גיידינג, ועוד כמה טלסקופים, ככה, כמו שהוא אוהב (טל - אני מקווה שתפרט בתגובה).
      התחזית בישרה שמיים צלולים ונקיים לאחר שבירת השרב, אבל לצערנו, כשהתחלנו את התצפית עדיין שררו תנאי שרב, והאובך היה ניכר. יותר מאוחר, השרב באמת נשבר, וחוץ מכמה עננים קלים שטיפה הפריעו לכמה דקות, האובך התפזר, וחווינו באמת את הכיף של תנאי בורטל 5.
      בהתחלה התקנתי לטל שיפור במערכת ההנעה של הפלטפורמה, בתקווה שהיא תפתור את בעיות היציבות שהוא חווה איתה. השיפור באמת עזר, אבל כנראה שהבעיה האמיתית שיש לטל, שמונעת ממנו להגיע לחשיפות של יותר מ-3-4 שניות היא במנוע. הוא פשוט לא נותן מהירות קבועה, ויש איזה שינוי קל במהירות בכל סיבוב של ציר המנוע, מה שגורם לאובייקטים, בעיקר בהגדלות גבוהות, לנוע הלוך ושוב - וזו הבעיה העיקרית. ננסה לטפל בה בעתיד - או על ידי שינוי מנח המנוע, או, אם אין ברירה, נחליף את המנוע. ההתעסקות עם הפלטפורמה, והבדיקות של הביצועים שלה לקחו לנו די הרבה זמן, אבל כמו שאמרתי, בהתחלה, באמת התנאים לא היו מדהימים. את הבדיקות שלנו עשינו בתצפית EAA על M3, אבל לא שמרנו את התוצאות.
      כשהתחלנו באמת לתצפת, כיוונתי את הטלסקופ (על הפלטפורמה) לערפילית הטבעת, שהיתה עדיין נמוכה. בגלל הבדיקות, הייתי עם ברלו 2X, וזו התוצאה שקיבלתי אחרי כמעט 6.5 דקות.

      נחמד - אבל לא מדהים, בגלל הגובה הנמוך.
      בגלל שהייתי עם הברלו, חיפשתי אובייקטים קטנים, ומצאתי את הערפילית הפלנטרית הפועמת - Blinking planetary Nebula - NGC 6826. היא ממש פצפונת

      זו הפועמת הקטנה

      והנה היא שוב, עם זום עליה.
      אני חייב לציין שהקושי ב-EAA על הערפילית הזו עם ברלו הוא שאין הרבה כוכבים סביבה, מה שמאד מקשה על Sharpcap לעשות Alignment. נאלצתי להגדיל את זמן החשיפה למקסימום שהפלטפורמה איפשרה לי ולקחתי גיין למקסימום, מה שנתן לי מספיק כוכבים ל-Alignment, אבל פגע בתוצאה הסופית.
      אחרי חצות, תנאי מזג האוויר התחילו להשתפר, ומשולש הקיץ כבר עלה יפה - והפנתי את תשומת הלב שלי למשקולת - M27.

      התמונה כאן היא התמונה המקורית מסשן ה-EAA, עם טיפה הבלטת ניגודים וזהו. מעל ל-17 דקות של איסוף נתונים - מדהים בהתחשב בזה שמדובר על עקיבה עם פלטפורמה, שאיפסנו לצפון רק לפי כוכב הצפון. לשמור אובייקט כל כך הרבה זמן בתמונה (אולי היה תיקון אחד קטן שלי באמצע) רק מעיד על איכות העקיבה. ברגע שנתקן את בעיית המנוע, יהיה אפשר לעשות הרבה יותר איתה.
      ניסיתי קצת לעבד את חומר הגלם של המשקולת, אחר כך בבית, וקיבלתי את זה:
      מכאן חזרתי כמובן שוב לטבעת, שהיתה כבר גבוהה בשמיים, ובלי ברלו, קיבלתי תוצאה הרבה יותר מרשימה, לטעמי:

      כאן מדובר על כמעט 6 דקות, ואם תביטו טוב - למעלה ומצד שמאל של הטבעת ניתן לראות גלקסיה במגניטודה 15 - IC 1296.
      האובייקט האחרון שעשיתי עליו EAA הוא אחד האהובים עלי במיוחד - ערפילית עין החתול - NGC 6543

      אני חושב שהתמונה כאן פחות מרשימה מאיך שהרגשתי בזמן הצפיה האמיתית בה, כשאני משחק עם ההיסטוגרמה וחושף תוך כדי כך פרטים יותר עדינים בתוך הערפילית.
       
      בשלב הזה, סגרנו את המחשבים, הורדנו מצלמות, ועשינו קצת תצפיות ויזואלית. ראינו יפה מאד את הטבעת והמשקולת, ובאזור שביל החלב, שכבר עלה גם לגובה סביר, יכולנו לראות ממש יפה את הלגונה והברבור. את הלגונה ראו בקושי, אבל בתוספת של פילטר UHC היה ניתן ממש לראות את הצורה.שלה
      הרבה זמן לא ערכתי תצפית בחבורתא של לילה שלם. ממש נהניתי.
    • 3 comments
      טוב, עבר כבר הרבה זמן מאז העדכון האחרון, וחלו לא מעט התפתחויות, אז הנה:
       
      קודם כל, כל הרכיבים של הטלסקופ כבר נמצאים אצל מרקו, למעט מערכת המינוע (שאליה נגיע עוד מעט). המראה הראשית נמצאת אצלו כבר מזמן, ולפני כשבועיים הצטרפה אליו מראה משנית בקוטר משני של 4.5״ מתוצרת Antares Optics. לפי הבדיקה של אנטרס, מדובר במראה עם ערך PV - Peak to Valley - של 1/20 אורך גל (פנטסטי!). בנוסף לכך, בחודש פברואר הייתי בחופשה בונציה, ובבוקר בהיר וקר אחד לקחתי רכב שכור, ונסעתי כשעה וחצי לעיירה הקטנה שבה מרקו גר כדי לפגוש אותו, ולהעביר אליו עוד שני רכיבים שקניתי לטלסקופ - Paracorr תוצרת TeleVue ושובר אור קטן שירכב על הציקלופ - AstroTech AT-72EDii. 
       
      (בתמונה: אני ומרקו ליד אחד מיצירות המופת שלו)

       
      מעבר לכיף וההנאה שבלפגוש פנים אל פנים את מי שמייצר ליי את הטלסקופ, הייתה לביקור גם מטרה פרקטית - לקבל החלטה ביחס למינוע של הטלסקופ - האם בכלל, ואם כן, אז איזה. המסקנה - בהחלט כן! איזה? שיטת מינוע חדשה שעוד לא יצאה לשוק, ושהטלסקופ שלי יהיה אחד מהראשונים שישתמשו בה - מערכת שעליה עובד סרג׳ אנטונוב, הבעלים של חברת AstroDevices (הממציא של ה-Nexus DSC). במהלך הביקור שלי עם מרקו קיימנו שיחת ועידה עם סרג׳ (שיושב באוסטרליה) כדי לדבר על היבטים שונים של הפיתוח שהיו צריכים להיסגר, ואני גם שימשתי כמתורגמן בין מרקו לסרג׳ 😀
       
      אז איפה הדברים עומדים עכשיו?
      ככה: מבחינה מכנית, מרקו יכול לסיים לבנות את הטלסקופ תוך בערך חודש. אבל - החלקים המכניים של המנוע כבר מוכנים, אך ה״מוח״ שלו עוד לא, וייקח לו עוד מספר חודשים עד שהוא יהיה מוכן. יכולתי לקבל לידי את הטלסקופ מוכן לשימוש Push-To כבר בשלב הזה, ואז להתקין בעצמי את ה-Controller כשהוא יהיה מוכן. בשלב זה נכנסו החיים והובילו להחלטה (הנכונה) לבקש ממרקו לדחות בשנה את הייצור והאספקה. לשמחתי, התקבלתי ללימודים של שנה בהרווארד, אז אני וכל המשפחה צפויים לעלות למטוס תוך שלושה חודשים ולטוס לשנה. מכאן הכותרת של הפוסט - לא הייתי רוצה שהטלסקופ יישב לו בודד וגלמוד כאן בארץ בעודי בנכר (ליבי במזרח, ואנוכי בקצה מערב...), במיוחד אם אני לא יכול לבדוק שהמנוע באמת עובד, ואז כשאני חוזר כבר עברה לה שנה ואין אחריות. אז - אני לומד להתאפק ולדחות סיפוקים (מי אמר שאני לא מתבגר), ומקבל את העובדה שאת מתנת גיל ה-40 שלי, אקבל רק בגיל 41.5...
      מנגד, זה אומר שאני אהיה בארה"ב בזמן הליקוי המלא באפריל 2024, וגם שאהיה בארץ הקניות (האסטרונומיות) הבלתי מוגבלות, כך שייתכן מאוד שאחזור עם ציוד חדש מהשהות בנכר 😜
    • 4 comments
      לפני כמעט שנה שלמה התחלתי במסע לצורך בנייה של פלטפורמה משוונית. אפשר לקרוא עליו כאן:
       
      אחרי הרבה דיונים, חישובים, לימוד של תוכנות, רעיונות טובים ורעים, עזרה מחברים, עם הפסקות בגלל בעיות שונות, נסיעות לחול ובכלל החיים עצמם, היום, סוף סוף, הגעתי (כמעט) לסוף המסע.
      הנה התוצאה:
       
    • 3 comments
      אחרי שלא יכולתי לרדת לדרום במולד הירח לפני שבוע, במהלך השבוע האחרון הסתמן שאצליח לרדת ביום חמישי, שלמרות שמדובר בג׳ אדר, הירח כבר היה 14% מלא, ושקע בשעה 21:14. במקביל, הילדים שלא ירדו איתי בחודש שעבר ממש לחצו עלי לקחת אותם איתי הפעם. המסקנה - ננסה לעשות תצפית משפחתית, עם זמן על האש בשעות החשיכה הראשונות עד לשקיעת הירח, ומשמעת חושך בהמשך. אז מה אם התחזית לא היתה מושלמת, והסיכוי למספר שעות כיסוי עננים היה לא מבוטל? הכי גרוע - זכינו בלילה משפחתי בשטח… 
       
      בתמונה: השמיים עדיין מעוננים בדרך דרומה

      בתמונה: הגענו לשטח והשמים מתחילים להתבהר

      יצאנו לדרך עם רכב עמוס לעייפה, והגענו לנקרות (הייד המועדף עם משפחות) כ-45 דקות לפני שקיעה. ואז גילינו שהחניון הפנימי תפוס על ידי קבוצה גדולה של נערים ונערות בטיול, עם אזור מטבח מלא תאורה, וחשש לרעש משמעותי ומלא אנשים שלא שמעו מעולם על משמעת חושך… לאחר התלבטות קצרה, החלטנו להמשיך עוד מעט דרומה לאחד החניונים הקבועים. לשמחתנו, הגענו לשטח ריק ושקט לחלוטין. התמקמנו מהר, הרמנו את האוהלים והקמתי את הטלסקופים עוד לפני שאור השמש נעלם מהשמיים, שהיו כמעט נטולי עננים. תצפית מהירה על נוגה, צדק והירח הייתה יפהפיה, ואז היה זמן על האש מעבר לרכב, כדי להפריד בין הציוד לגחלים…
       
      בתמונה: נוגה, צדק והירח במופע מקסים לתחילת הערב

       
      בתמונה: הציוד והאוהלים מוכנים


       
      ב-21:14 צפינו דרך הטלסקופ בירח שוקע מעבר לגבעות, ומיד השמים החשיכו משמעותית. באותו שלב יכולתי עוד להראות למשפחה את אוריון, אנדרומדה והפליאדות לקולות השתאות ופליאה. ואז - העננים הגיעו והתצפית הופסקה. לאחר התלבטות, החלטתי רק לכסות את האופטיקה אבל לא לפרק את הטלסקופים, ולקראת 23:00 כולנו נכנסנו לישון.
      בתמונה: זה לא כל כך נעים לראות ענן אפור

      בהתאם לתחזית שצפתה שמיים בהירים בהמשך הלילה, התעוררתי לבד למשמרת שניה בשעה 2:00, וקיבלתי במתנה שמיים נקיים ובהירים (למרות שהשקיפות לא היתה מדהימה). אוריון והכלב שקעו ממזמן, אבל העקרב כבר היה בזוית לא רעה, והרבה צבירים וגלקסיות חיכו לי. בין תצפית משקפת, למעבר מהיר בין הגדלה נמוכה על שובר האור (עינית ה-36ממ, הגדלה של בערך פי 20) להגדלה גבוהה על ה-9.25 (עינית 10ממ, הגדלה של פי 235), עברתי בין הסומבררו, bode’s nebulas, וכמובן הצבירים היפים כמו הרקולס והצבירים שליד עקרב. לקינוח, שמתי על שובר האור את פילטר ה-NPB והצלחתי לראות את ערפילית המדוזה (לא jellyfish ) באופן עמום. למרות השקיפות הפחות מממוצעת, אני מרגיש שהצלחתי לראות לא רע בכלל - הקפדתי שלא להשתמש באור אדום בכלל, ומסך הטלפון היה על העוצמה הנמוכה ביותר עם פילטר אדום מלא. מצטרף למסקנה של @Guy בנוגע לחשיבות של משמעת חושך לחוויות צפיה מעולות.
      בתמונה: שמים בהירים של אמצע הלילה

      לקראת ארבע חזרתי לאוהל לעוד כמה שעות שינה, ובבוקר הילדים יצאו לכבוש את הגבעות הסמוכות בעוד שאני מקפל את המאהל.
      בתמונה: כיבוש גבעה מוקדם בבוקר

      בקיצור - אחלה של לילה ספונטני, עם רוגע, כיף משפחתי ותצפית נחמדה בהחלט. ללילה הבא אני רוצה לתכנן רשימת צפייה ברורה, עם כמה אובייקטים מאתגרים.
    • 7 comments
      פרק 1 - כך זה התחיל:
      לאחר שקיבלתי את הדובלט המעולה, דוד (David) f/6 עם קוטר עדשה 72ממ ואורך מוקד 430ממ - Astro-tech AT72 EDII
      (https://www.astronomics.com/astro-tech-at72edii-refractor-ota-fpl-53-f-6.html), ובדקתי אותו הן בבית בבורטל 9 והן במדבר, הבנתי שאפילו טלסקופ במפתח קטן כזה יכול לשרת נאמנה בתצפיות, ולאור חוות דעת של חברים אחרים באנדרומידה, החלטתי לאתר טלסקופ במפתח דומה אך לא דובלט, שישרת אותי לטיולים, ללא חשש להפסד גדול אם הרכב ייפרץ או שהטלסקופ יינזק בנסיעה. לפני כשבועיים, בעת שהייתי בארצות הברית לצורך עבודה, ביום רביעי - יומיים לפני חזרתי ארצה, ראיתי באתר יד2 של -B&H (אני מסתכל בו בחטף כל יום  , כאילו שהיה עיתון יומי - תענוג), טלסקופ רפרקטור Celestron Travel Scope 70mm f/5.7
       (https://www.bhphotovideo.com/c/product/617033-REG/Celestron_21035_Travel_Scope_2_7_70mm_Refractor.html), אורך מוקד 400ממ. חישוב קל הראה שעם המשלוח למקום העבודה ליד סן פרנסיסקו הנזק יסתכם ב-70 דולר, אני כבר שם ו-B&H מבטיחים משלוח שיגיע עד יום שישי בשעה ארבע אחר הצהריים - שעת היציאה המתוכננת לשדה התעופה - יאללה, מזמינים!
      יום שישי עבר במתח - בשלוש וחצי הטלסקופ הגיע - מתרשמים דקה שהוא ממש לא נראה חלשלוש אלא ממש עם גוף מתכת יפה, וישר מפרקים מהקרטון ולתוך הטרולי ומהר לשדה התעופה. בטיסה חשבתי איזה שם אתן לטלסקופ החדש, ולא ממש מצאתי שם נחמד. אל תדאגו - הוא קיבל שם - חכו (או קיפצו) לסוף.

      פרק 2 - בדיקת הטלסקופ והציוד הנלווה שלו - שלב א׳ - אכזבה:
       
      הגעתי לארץ במוצ״ש, עוד באותו הלילה, תודות לג׳טלג, ניגשתי לבדוק את הטלסקופ החדש. הטלסקופ נראה נפלא,  הרכבתי אותו על החצובה המקורית שלו, סה״כ משקל נוצה של קילו וחצי בערך, וככה גם התוצאה - תמונה מתנדנדת כמו נוצה ברוח. פשוט אי אפשר לעבוד עם רגלי התרנגולת האלה והראש הכדורי שלה. קיפלתי את הרגליים למינימום ובדקתי אפשרות שימוש כחצובה שולחנית - הטיה קלה והתרנגולת מתהפכת. הבנתי שמהחצובה הזו לא יצא כלום פרט מבילוי לילי ללא תוחלת, ועברתי לשלב הבא.

      פרק 2 - בדיקת הטלסקופ והציוד הנלווה שלו - שלב ב׳ - מהפך: זוכרים את החצובה של אורין, טרייטק2 ( https://www.telescope.com/Orion-Tritech-II-Field-Tripod-with-Fluid-Pan-Head/p/116402.uts), שבזמנו אמרתי שהיא החצובה הכי גרועה שנתקלתי בה ביחס לציפיות ואז קיבלתי מאוריון זיכוי מלא על הרכישה? טוב, מאז היא הייתה בארון, ועכשיו נזכרתי בה, והחלטתי לבדוק איך היא תתפקד עם ציוד ששוקל קילו, ולא שלושה קילו שהיו בסיבוב הקודם,
      ה-Travel Scope, ואל תתעו בו: הוא ממתכת, לא פלסטיק, ויש לו אפילו זנב סנונית תקני, וגם יכולת לחבר אליו בורג 1/4״ של חצובת מצלמה או משקפת. מהר מאוד התקנתי אותו על הטרייטק2, ומיד הרגשתי שזה סיפור אחר. התמונה הבאה מספרת הכל:
      בקיצור, בהשוואה לרגלי תרנגולת, יש כאן בת יענה, ולא סתם - עם ראש פלואידי איכותי.
      התחלתי בבדיקות, ולא האמנתי למראה עיני, תרתי משמע:
      - הטלסקופ היה יציב לחלוטין, נע בקלילות לכל הכיוונים ושמר על המיקום, וכל זאת ללא שמץ רעידה טורדנית בעינית.
      - תוך דקה הסתגלתי לכוונת הפלסטיק שלה הגדלה 5 על 24ממ מפתח.
      - וגולת הכותרת - התמקדתי בירח (אל תשכחו שאני בבורטל 9, אז כשיש ירח מלא בערך, אין מה לצפות הרבה מצבירי כוכבים במפתח 70ממ) , והתמונה דרך שתי עיניות הפלוסיל, 20ממ ו-10ממ, כלומר הגדלה של פי 20 ופי 40 - הייתה טובה! - והפוקוסר, הפקוסר הלכאורה פשוט - התגלה, כנראה הודות לגלגל הכיוון הגדול שסלסטרון העניקו לו, כקל לכיוון מדויק.   (הדובטייל התחתון הוא מיתכון שהוספתי לצורך התקנה גם על ראש ה-Stelarview)
      החלטתי לאתגר את הטלסקופ עוד יותר, ולהוסיף בארלו Celestron Omni x2. כאן הרגשתי שבהגדלה 80 - התמונה כבר לא זה. הלכתי לישון והמשכתי למחרת.   פרק 3 - צעד קטן בציוד - קפיצה גדולה בביצועים:
      דוד יקירי, אוכל בלי מלח הגדלה של 160. אמנם הטלסקופ החדש אינו דובלט, אך בכל זאת לא הסתדר לי ההפרש הגדול הזה. החלטתי לנסות לאתר את מקור הבעיה, קודם כל באור יום.
      כיוונתי את הטלסקופ לעבר הרי השומרון, והבנתי שבאמת הוא לא סוחב הגדלה של יותר מחמישים בקונפיגורציה המקורית שלו. בדקתי מספר שדרוגים אפשריים:
      - שימוש בעדשות סופר-פלוסיל טובות - לא שינה דבר באיכות התמונה, פרט להגדלה קלה של הזוית הנצפית.
      - בארלו איכותי יותר שיש לי - גם זה לא שינה.
      - החלפת הדיאגונל המקורי בדיאגונל פריזמה 90 מעלות של סלסטרון - וואו! 
      א. הגדלה מכסימלית כאשר התמונה עדיין חדה קפצה ל-80.
      ב. הקונטרסט השתפר משמעותית.
      ג. הבהירות על עצמים רחוקים קפצה פלאים.
      בדקתי גם עם דיאגונל דיאלקטרי 99% של GSO, והתוצאה הייתה דומה, ולאור זה, בזכות המשקל הנמוך של הדיאגונל פריזמה של סלסטרון, החלטתי להישאר עימו.
      החלטתי שעכשיו הטלסקופ מוכן למבחן הגדול - השוואה מול דוד.   פרק 4 - ראש בראש - חלק א׳, מבחן יום:
      דוד על ראש חצובה סטלרויו שניצב עלחצובת אינורייל, אליו מחובר המתמודד השני - הטלסקופ החדש. מוכנים? - Go! ראשית בדקתי עם העיניות המקוריות של הטלסקופ החדש - התמונה נפלאה בשני הטלסקופים. כיוונתי למנוף מרוחק על מנת להשוות את הזוית הנראית והעיוותים בקצוות התמונה. ציפית שהצוואר הצר יותר והפוקוסר 1.25״ של הטלסקופ החדש לעומת 2.5״ בדוד יצמצמו את השדה הנראה - לא ניכר הבדל משמעותי. עברתי לעינית 32ממ על 52 מעלות של GSO שמביאה לקצה השדה שאפשר לראות בעינית 1.25״ - גם כאן לא ניכר הבדל משמעותי. מסתבר שסלסטרון עשו עבודה מעולה בתכנון הטלסקופ! החלטתי לאתגר את רוחב השדה עם חזרה רגעית לפריזמה המקורית 45 מעלות - להפתעתי גם כאן לא ניכרה השפעה על רוחב השדה. חזרתי לפריזמה 90 מעלות של סלסטרון. ניגשתי לבדוק עיוותים בהשוואה לקווי המנוף הישרים; ציפיתי לעיוותים נוראיים בטלסקופ החדש, ו״התאכזבתי״ - אומנם הוא הראה בקצוות עיוות טיפה גדול יותר מאשר בדוד, אך לא דרסטי. תחום תנועת פוקוסר - 87ממ בדוד, 71ממ בחדש - לא רע. מבחן רעידות של הפוקוסר - על אף שהפוקוסר של הטלסקופ החדש נע על ציר משונן ברוחב של בערך שליש מדוד (תמונה למטה), במשקל הנמוך של העיניות לא הייה אפילו שמץ רעידה בטלסקופ החדש.
      עכשיו הכל היה מוכן למבחן לילי של ראש בראש.   פרק 5 - ראש בראש - חלק ב׳, מבחן לילה: תצפית על צדק, נגה והירח, אוששה את ממצאי היום והלילה הקודם: הגדלה מכסימלית של 160 בדוד לעומת 80 בחדש. בהירות וקונטרסט של בערך 90% בחדש עם הדיאגונל של סלסטרון לעומת דוד (ממש לא משמעותי), ובסביבות 70% עם הדיאגונל המקורי 45 מעלות (ממש כן ניכר לעין) לעומת דוד. הטלסקופ החדש הראה פרינג׳ (אברציה) קל בקצה הירח, בייחוד בטרמינטור עם מכתשים, פחות מהמצופה ולא מטריד כמעט אלא אם מחפשים אותו, לעומת אפס פרינג׳ בדוד. טוב, דוד בכל זאת דובלט עם fpl53... בדוד לא ניכרים עיוותי קומה עד 5% מקצה התמונה ועד האחוז-שנים האחרונים מהקצה הם גם לא ממש רציניים. בחדש הם מורגשים כבר ב-10% מקצה התמונה ובחמישה אחוזים האחרונים הם מתפרעים. איכות התמונה טובה בחדש, ומצויינת בדוד. מה המשמעות? - כמו טלויזית HD מול טלויזיה דיגיטלית ללא HD. אם לא הייתי רואה תמונה ב-HD, הייתי חושב שהתמונה ברגילה טובה מאוד. בניסוח אחר - עם דוד אני רואה טבעות על צדק בהגדלה 80. בחדש - אפשר בעזרת דמיון מודרך לחשוב שרואים אותן (לא לשכוח שצדק כבר נמוך, אולי בזוית עשרים מעלות). החלטתי לבצע עוד מבחן לילה, הפעם על גרמי שמים עמוקים, למחרת, באדיבות הירח הטרוריסט שייתן לי שעה של חושך טוב יחסית לאחר השקיעה. הפעם ציוותתי למשימה גם את ה-SSE: התבוננתי ב-m47, איזור וערפילית אוריון, ואפילו צללית חלשה של m81 , והשתמשתי בזוגות עיניות כפולות, האחת 32ממ של GSO והשניה 9mm של Svbony, וכמובן בדיאגונל המשופר - התוצאה הייתה מצויינת: לא הבחנתי בהבדלים בכמות הכוכבים ובבהירותם הנראית (או בבהירות m81). קשה היה להשוות את הקונטרסט היות והתצפית התרחשה בשמים מוארים בזיהום אור בורטל 9, ולא הבחנתי בהבדל בין שני הטלסקופים; ייתכן מאוד במדבר כן יתגלה הבדל לטובת דוד. בבדיקה עם הדיאגונל המקורי כן ניתן היה להבחין שבטלסקופ החדש הבהירות הכוכבים נמוכה יותר במקצת ופחות כוכבים נראים. בדוד התמונה נוחה לראיה על פני כל המפתח, טיפה עיוות באחוזים הכי חיוצניים של התמונה. בטלסקופ החדש ישנם עיוותי מורגשים בצורת הכוכבים בחמישה אחוזים החיצוניים של התמונה, אך אם לא הייתי מחפש אותם אולי לא הייתי מוטרד מהם. כצפוי בשניהם ניתן להפריד את הטרפזיום ומיזר, אך רק עם דוד אפשר לראות הפרדה קלה בניזר. פרק 6 - השוואת משקל ועלויות:
      דוד עם האינורייל והסטלרויו, פלוס דיאגונל, כוונת 6X30 וסט עיניות, ותיק נשיאה, עולה כ-6000 ש״ח (כולל מע״מ, הובלה וכו׳). Travelscope 70 (חדש), יחד עם העיניות הכלולות ותוספת עינית סופר-פלוסיל 32ממ שעולה מאה ש״ח, דיאגונל סלסטרון ובארלו באליאקספרס שעולים כל אחד כחמישים ש״ח לערך (וללא צריך להוסיף תיק נשיאה - הן הטלסקופ והן החצובה מגיעים עם תיק), יעלה בסה״כ בסביבות 1200 ש״ח - כלומר כחמישית מדוד.
      המשקל של טרוולסקופ מורכב על טרייטק2 כולל דיאגונל, כוונת ועינית, מסתכם ב-3.2 ק״ג, לעומת 9 ק״ג של קונפיגורציית דוד המורכבת , כלומר בקירוב כשליש ממנו.
        פרק 7 - מתפרעים ומשדרגים עוד קצת: בדקתי עוד קונפיגורציה ועוד שדרוג קטן -  ראשית, בדקתי את דוד כ-finder scope לגולי. מדוע זה מעניין אותי? - בעיקר לטובת כיוון מדויק על גלקסיות וצבירים כדוריים שמשמ לא נראים בבורטל 9 בככונת 8x50, לצורך צילום בחיישן הקטן יחסית asi678mc.  בתוספת עינית סופר-פלוסיל 32 ממ על 52 מעלות GSO, התוצאה הייתה נהדרת, בעזרת הטלסקופ החדש ככוונת הצלחתי להבחין בקירוב בפי שנים גרמי שמים, והכי חשוב - לראות את צלליות m81 וצבירים כוכביים,שכמעט בלתי אפשרי להבחין בהם בפיינדרסקופ 8X50. עדיין לא בדקתי האם זה באמת יועיל לצילום. הסרתי גם את הכוונת המקורית של הטלסקופ החדש ובעזרת הגבהה קלה ואומים m3 התקנתי במקומה נעל סטנדרטית של דובטייל רגיל. עכשיו אני יכול להשצמש או בפיינדרסקופ L תשעים מעלות נוח לצפיה, או להזמין מאלי אקספרס בעשרים ש״ח לערך, כוונת תואמת למקורית אך אם נעל סטנדרטית.   פרק 8 - ובו יסוכם:
      כלומר, בחמישית עלות, ובכמעט שליש משקל, מקבלים טלסקופ מעולה, שחסרונו העיקרי יתבטא רק בהגדלות ממש גבוהות, טיפה אברציה בירח וכוכבי לכת, ואי יכולת לשתמש בעיניות רחבות של 2״.
      כן, אפשר גם להזכיר של-EAA  דוד הרבה יותר מתאים, אך זה לא השימוש הנבחן כאן, ואני בטוח שאפשר גם שם להוציא תוצאות לא רעות יחסית.
      במלים אחרות, הקונפיגורציה עם הטלסקופ החדש יציבה ונותנת תמונה טובה יחסית, ושוקלת מעט מאוד יחסית - מבחינתי זה הTravel Scope האולטימטיבי שישרת אותי, ללא חשש מתמיד על ציוד שייישבר או שייגנב וייגרם נזק רב יחסית, וללא עירור בעיות גב וכו׳ מתרדמתם.. אני לא מבין (ואולי אני כן מבין)  מדוע סלסטרון לא מציעים את הטלסקופ הזה עם חצובה ודיאגונל טובים - זה יכול להיות Deal Braker  למשתמשים חדשים, אך כרגע המצב לא כך, ועם כל ההתפעלות מטלסקופ זה, לצערי רוב הנכנסים החדשים לתחום לא יידעו איך לשדרגו לביצועים טובים.
        רגע, ומה עם השם של הטלסקופ? -
      ובכן, לאור ממצאי הבדיקות, לא נותרה לי ברירה אלא להחליט שלטלסקופ הקטן-גדול הזה, שהיום גם היום העשירי לשהייתו עימי -  ״ממזר״. אח מפתיע לגולי ודוד (מוויקיפדיה - ״המילה ״ממזר״ משמשת, בעיקר בלשון הדיבור, לתיאור אדם (טלסקופ - תוספת שלי) חריף וממולח״).
×
×
  • צור חדש...

Important Information