עבור לתוכן
  • צור חשבון

סיכום עונה פלנטרית - 2022


Yossi Zamir

375 צפיות

נכון שהעונה הפלנטרית עדיין בעיצומה ושהניגוד של מאדים הוא בתחילת בדצמבר, אבל אנחנו כבר אחרי הניגוד של שבתאי וצדק ומבחינתי זה זמן טוב להתחיל לסכם. למי שפספס את הפרק הקודם, מצרף קישור לסיכום של עונת 2021. רוב הציוד נשאר זהה (מקסוטוב 150 מ"מ, מצלמה ASI178MC, חצובה משוונית), ואפרט בהמשך איפה היו שינויים קלים.

אני צופה ויזואלית הרבה יותר מאשר מצלם ולכן אתחיל בהתייחסות לצד הזה. בעונה הקודמת מאוד חסר לי השימוש בבינו משום שהוא נפל והפך ללא שמיש. הפעם כבר השלמתי את הפער ורציתי להבין קודם מה המערך האידאלי מבחינתי. האפשרויות מפורטות בטבלה (בינו של William Optics, עיניות זום של באדר תוך שימוש באורכי המוקד הקצרים 8,12,16):

Screenshot_20221018-172313_Excel.jpg.2689dfa9ff60a78152f7a3887a3f8c0e.jpg

המסקנה חד משמעית - אין כמו בינו. הרבה יותר נוח עם שתי עיניים ויש הרגשה שהאובייקט יותר גדול בהשוואה לצפייה בעינית בודדת. בנוסף השימוש בזוגות עיניות במקרה הספציפי הזה עדיף מבחינתי על עיניות זום כי הקפיצות בהגדלות הגבוהות יותר הדרגתיות.

היו העונה כמה מקרים שצפיתי בתנאים ממש טובים. צפייה בהגדלה x300 עם הבינו כאשר היציבות מאפשרת היא מדהימה ואפשר לראות המון פרטים. את מרווח אנקה בשבתאי לא הצלחתי לראות אבל את מרווח קסיני בקלות, ירחי שבתאי, המון פרטים בחגורות העננים של צדק, מעברים והטלות צל של ירחים על צדק.

 

נעבור לצד הצילומי של העניין: שבועות לפני הניגוד צילמתי לפנות בוקר את שבתאי, צדק ומאדים. התנאים בשעות האלו יותר טובים אצלי ובכמה מקרים לחות גבוהה ואובך קל שנחשבים אסון בתצפיות וצילום DSO, ייצבו מאוד את האטמוספירה ועזרו להוציא תוצאות טובות. את שבתאי וצדק צילמתי גם בתקופת הניגוד או סמוך לה.

 

שבתאי

שבתאי היה בסביבות גובה 42 מעלות לכל היותר כאשר צילמתי, ולכן באמצע העונה הוספתי שדרוג חשוב, ADC. ככל שהאוביקט נמוך יותר בשמים מתגברת תופעה של דיספרציה אטמוספרית, שבירה שונה של גלי האור. זה מתבטא בכך שרואים צבע כחול ואדום בחלקים שונים של האובייקט והחדות נפגעת מאוד. בגובה 40 מעלות התופעה הזו מגבילה את יכולת ההפרדה ל-1.8 שניה על כל האור הנראה ובמקרים רבים הופכת יותר חמורה מהיציבות האטמוספרית.

אי שם בתחילת יולי היה הצילום הראשון, לא מוצלח במיוחד בגלל היציבות, אבל שמתי השוואה לתמונה מהשנה שעברה כדי להראות את השינוי בנטייה של שבתאי ביחס אלינו.

Screenshot_20220702-062246_Gallery.jpg.7ed3264aec3dbe2d2f81ad4b45cbfdd8.jpg

בסביבות הניגוד (יום לפני, ביום הניגוד ויום אחרי) ניסיתי לתפוס את תופעת הגברת הבהירות של הטבעות. היא נקראת אפקט Seeliger ונובעת מהחזר מוגבר של אור ע"י חלקיקי הקרח, כאשר הם נמצאים בדיוק מול השמש במבט מכדור הארץ (בניגוד). התנאים לא היו טובים במיוחד אבל התופעה ברורה בהשוואה לתמונות שצולמו חודש לפני או אחרי.

2022-08-15-2226_2-CapObj_RAW8_10ms_G340_25P_35996_lapl4_ap80_RS2_WJ_res125_RS0.png.82a4726500d525239767881c3733a88a.png

רק אחר כך, סופסוף השתמשתי ב-ADC וניצלתי יום עם תנאים טובים כדי להגיע לתוצאה מוצלחת בהרבה ממה שהיה עד כה. זו תוצאה של derotation מ-4 סרטונים. הוספתי גם סרטון שמדגים את התהליך של יצירת התמונה, החל מפריים בודד רועש, דרך הערמת פריימים, חידוד וכו'.

2022-09-11-2103_6-CapObj_RAW8_10ms_G350_6000F_35995_lapl3_ap69_RS1d_WJ4_LD08_RS1_res125_rot_brght_sat.png.17315597830cd54cf4e8ccfa1dbb1734.png

 

צדק

היה הפעם גבוה משמעותית מהשנה שעברה, עד 58 מעלות. זה עוזר מאוד ומקל גם בתצפיות ויזואליות וגם בצילום.

בסוף יולי היה הצילום הראשון של צדק ו-4 ירחיו וצדק לבד. לאחר מכן, עדיין לפני הניגוד, תפסתי יום עם יציבות מעולה והתוצאה בהתאם. בנוסף היה מעבר יפה של שני צלי ירחים, איו וגנימד, שהצלחתי לתעד לכל אורכו וליצור אנימציה. המעבר של איו מעבר לקצה יצא נחמד מאוד. גם רואים יפה איך הצל של גנימד נמרח כשהוא מגיע לקצה הרחוק, זה פשוט עניין של גיאומטריה ולא בעיה בעריכה. בכל המקרים שבהם התמונה מיושרת, השתמשתי בדרוטציה ב-Winjupos, התהליך הנוסף בתוכנה הזו משפר מאוד את התוצאות.

2022-07-31-0236_6-CapObj_RAW8_10ms_G220_20P_4199_lapl5_ap96_RS2_bal_PS_sat25.png.323b84c8a4c079d981c54e90dff0b63a.png

2022-07-31-0217_4-CapObj_RAW8_5ms_G300_25P_35995_lapl4_ap85_RS0_bal_WJ5_075_RS1_res115_PS_sat25.png.9ea5d3acc270d1f2b10fe9a59cdee6d7.png

2022-08-05-0228_9-CapObj_RAW8_5ms_G310_25P_35997_lapl4_ap87_RS2d_bal_WJ4_RS1_res130_PS_sat20.png.69259e36890735bf898ac73202ae800c.png

2022-08-09-0204_3-CapObj_RAW8_4p9ms_G300_20P_24494_lapl4_ap97_RS3_bal_res120_PS_sat.png.bc1b9cfd453e47d1a67f17edba58a78d.png

2022-10-06-2200_0-CapObj_RAW8_4p9ms_G290_5000F_36737_lapl3_ap108_RS2d_bal_WJ6_LD08_RS3_res125_PS_sat20.png.f5b0bc0d001d18e14f45171c685c2594.png

 

מאדים

מצד אחד היה קטן כשצילמתי אותו בשני המקרים בתחילת אוקטובר (12-13 שניות קשת בלבד) אבל הפיצוי שהוא קרוב מאוד לזניט ויכלתי לתפוס אותו בגובה של 78 מעלות. יש לי עוד הרבה ללמוד על עריכה שלו, ובמיוחד איך נפטרים מאפקט הקצה (edge rind), אבל זה כבר נראה לא רע. שתי התוצאות מסרטונים בודדים ביציבות טובה שהייתה לפנות בוקר. הכנה לניגוד שבו מאדים יהיה קצת קרוב וגדול יותר, 17 שניות קשת.

1428036808_2022-10-06-0221_9-CapObj_RAW8_4p9ms_G230_3000F_61226_lapl4_ap30_RSS2-.png.b578ae6ec0f0cd56b356203035a8658f.png

1306882775_2022-10-11-0242_1-CapObj_RAW8_4p9ms_G225_3000F_73472_lapl4_ap40_RSS2-.png.b9c09031f583ec2875c6ee0547772c67.png

 

נסיונות ותובנות כלליות

- אורך סרטון:

העונה הלכתי לפי ההמלצה המקסימלית, 3 דקות לצדק (2 דקות במעברי ירחים כדי למנוע מריחה שלהם או של הצל) ו-6 דקות לשבתאי ומאדים. כמה שיותר פריימים - יותר טוב, לכן כדאי ללכת על המקסימום האפשרי כל עוד לא מגיעים למריחת פרטים עקב הסיבוב המהיר של הפלנטה סביב הציר שלה.

 

- פוקוס:

הצלמים הפלנטריים הרציניים ממליצים לפקס על האובייקט המצולם לפי העין, בנסיון להגיע לחדות הגבוהה ביותר שמצליחים במאפיינים בולטים כמו חגורות עננים בצדק ומרווח קסיני בשבתאי. הסיבה העיקרית היא כנראה שהפוקוס עלול קצת להשתנות במעבר בין אובייקטים. הלכתי לפי ההמלצה רוב הזמן אבל החלטתי לבחון אותה. במספר נסיונות השוותי בין פוקוס על האובייקט, לפוקוס עם מסיכת בכטינוב על כוכב קרוב. המסקנה שלי שבמערכת שלי אין שום הבדל בתוצאה. היתרון של השיטה השנייה הוא שאפשר לדעת בוודאות שהגעתי לפוקוס מדויק. לפי העין, כאשר התנאים פחות מטובים מאוד, זה יותר ניחוש אם הפוקוס טוב או לא. מעכשיו אני מפקס עם מסכת בכטינוב על כוכב קרוב ברוב המקרים.

 

- הגבר וזמן חשיפה:

השיטה שלי באופן כללי היא לבחור ROI (גודל תמונה), לבחור את החשיפה בהתאם לקצב הפריימים המקסימלי שה-ROI הנבחר מאפשר (למשל עבור 600x600 אצלי מתקבל 200fps ואני בוחר חשיפה 5 מילי שניות), ובסוף לבחור הגבר כך שההיסטוגרמה תהיה בערך ב-50%. זמן חשיפה קצר מאפשר "להקפיא" חלק מהתופעה של חוסר יציבות אטמוספרית. מצד שני, בעצם יש כאן איזשהי פשרה בין קצב מהיר לרעש עקב הגבר גבוה. ככל שבוחרים הגבר גבוה יותר צריך יותר פריימים כדי להוריד את רמת הרעש, ולכן יש איזשהי נקודה אופטימלית והיא תלוית מערכת ותנאים אטמוספריים. בצדק אני עובד עם חשיפות בסביבות 5 מילי כדי להגיע לקצב הגבוה ביותר ב-ROI של 600x600 והגבר בין 280 ל-310. ניסיתי בתנאים טובים להעלות זמן חשיפה ל-10 מילי ולהוריד הגבר ל-230. התוצאות כמעט זהות באיכות שלהן, אבל יכול להיות שבתנאים טובים יותר יהיה יתרון. בשבתאי מראש הבנתי שאני מקבל רעש גדול מאוד בהגברים שמתאימים לחשיפה קצרה של 5 מילי ולכן הגבלתי את ההגבר כבר בעונה הקודמת ל-350, והגעתי לחשיפות של סביבות 10 מילי בשביל היסטוגרמה סבירה. השנה בדקתי חשיפות של 15 מילי עם הגבר 320 כדי להשוות, ושוב אין הבדל מורגש. אולי בתנאים של יציבות מעולה אני אוכל לראות הבדל, לא בטוח. מבחינת כמות פריימים נדרשת להערמה לכל הגבר, כדי להגיע לתמונה נקייה ולא רועשת, הייתי צריך 3000 עבור מאדים, 5000 לצדק וסביבות 8000 לשבתאי בתמונות בודדות ללא דרוטציה. המסקנה כנראה שברוב המוחלט של המקרים כדאי לכוון לזמני חשיפה קצרים וקצב פריימים גבוה כדי להקפיא את חוסר היציבות ולקבל כמה שיותר פריימים לבחור מביניהם להערמה.

 

לסיכום, אם בעונה הקודמת חשבתי שאולי כבר מיציתי את היכולות שלי ושל הציוד שלי, עכשיו אני יודע שעדיין לא מיציתי. בתנאים מעולים וכאשר כוכבי הלכת יהיו גבוהים יותר בשמיים, יחד עם הנסיון, אפשר עוד לשפר. בכל מקרה התוצאות הן מספקות מאוד מבחינתי, במיוחד אם מתחשבים בעובדה שאני משתמש בטלסקופ עם קוטר צנוע יחסית של "6.

3 תגובות


תגובה מומלצת

יפה כתבת. זו באמת שאלה טובה כמה אפשר לדחוף את הציוד והיכולות קדימה. אתה אומר לעצמך שהנה, יותר מזה כבר לא תתפוס ועין לא מיומנת באמת לא שמה לב להבדלים. אבל מי שכן מעורה יודע לשים לב לעוד קצת פרטים. 

לגבי בינו - לפלנטר, שמש וירח זה no brainer. לא רואה את עצמי צופה בהם מבחירה בעין אחת

קישור לתוכן

יופי של סיכום לעונה עד כה, אבל כמובן שאני כבר מחכה לעדכון של סוף העונה האמיתי 🙂

מאוד אהבתי את התפיסה שלך את אפקט Seeliger (שלא ידעתי על קיומו עד ששלחת בקבוצה את התמונות בזמן הניגוד), והפרטים שהצלחת להוציא מצדק - במיוחד בהתחשב בגודל המפתח - ממש מרשימים.

תודה!

קישור לתוכן
לפני ב-19.10.2022 at 23:24 Guydive אמר:

יפה כתבת. זו באמת שאלה טובה כמה אפשר לדחוף את הציוד והיכולות קדימה. אתה אומר לעצמך שהנה, יותר מזה כבר לא תתפוס ועין לא מיומנת באמת לא שמה לב להבדלים. אבל מי שכן מעורה יודע לשים לב לעוד קצת פרטים. 

לגבי בינו - לפלנטר, שמש וירח זה no brainer. לא רואה את עצמי צופה בהם מבחירה בעין אחת

תודה!

 

לפני ב-20.10.2022 at 10:22 jonzm אמר:

יופי של סיכום לעונה עד כה, אבל כמובן שאני כבר מחכה לעדכון של סוף העונה האמיתי 🙂

מאוד אהבתי את התפיסה שלך את אפקט Seeliger (שלא ידעתי על קיומו עד ששלחת בקבוצה את התמונות בזמן הניגוד), והפרטים שהצלחת להוציא מצדק - במיוחד בהתחשב בגודל המפתח - ממש מרשימים.

תודה!

תודה!

חוץ ממאדים אני כנראה אתמקד בתצפיות ויזואליות מעכשיו, אז לא מאמין שיהיה לי הרבה מה להוסיף בסוף העונה.

קישור לתוכן
אורח
Add a comment...

×   הודבק כטקסט מיוחד.   הדבק כטקסט רגיל

  Only 75 emoji are allowed.

×   Your link has been automatically embedded.   Display as a link instead

×   התוכן הקודם שלך שוחזר .   נקה

×   You cannot paste images directly. Upload or insert images from URL.

  • Blog Entries

    • 1 comment
      לאחרונה במשך כמה לילות ניסיתי להשתמש ב-SCT שלי (5 אינטש של סלסטרון) לצורך צילום, הגעת למסקנה שפשוט אין טעם בזה. גם המספרים וגם התוצאות הראו לי שאני מקבל תמונות הרבה יותר איכותיות עם שובר האור (וויליאם אופטיקס 70מ"מ) - עם המצלמה שיש לי, SV705c של סבוני.
      אז סוף סוף נשברתי, וחזרתי לשובר האור. אתמול היה לילה יפה ובהיר - אבל מה, עם ירח שמאיר ב-87%. לא בדיוק תנאים אידאליים, אבל בכל זאת - גם לצלם את הירח זה תמיד כיף, וניסיתי להתרכז יותר על צבירים סגורים, שגם תחת אור ירח אפשר לקבל תוצאות יפות עליהם.
      אלו התוצאות שקיבלתי (אני די מרוצה):
      ראשון - הירח

       
      המטרה הראשונה שלי לערב (האמת - התמונה הכי פחות מוצלחת) - M109 - עדיף אותה לצלם בלי ירח

      גלקסיה נוספת, שתמיד כיף לצלם - M51

       
      ועכשיו לאוסף הצבירים הסגורים:
      M12

      M92

      וצביר הרקולס, M13 שתפסתי לידו גם גלקסיה במגניטודה 11.7, NGC6207

       
    • 2 comments
      כבר יותר מדי זמן שלא יצא לי לבלות לילה שלם בתצפית מדברית. מזג האוויר, אילוצים אישיים, ומגוון סיבות נוספות לא איפשרו לי להגיע לתצפיות כאלו שהתקיימו במולדי הירח הקודמים.
      אחרי שכבר תכננתי, והתכוננתי לנסוע לתצפית כזו ביום שישי האחרון, הגיעה שוב תחזית מזג אוויר בעייתית, ואיתה ההחלטה לדחות שוב את הנסיעה הארוכה (בין 3.5 ל-4 שעות מזכרון יעקב), בעוד שבוע.
      מולד הירח יצא הפעם בדיוק באמצע השבוע, אתמול, ב-7 במאי, מה שאיפשר לצאת לתצפית כזו בשני סופי שבוע רצופים. אבל שוב, ככל שהימים חלפו, התחיל להסתמן שבסוף השבוע הקרוב גם לא יהיו תנאים נאותים לתצפית, ולמעשה, היום הכמעט יחידי שיהיה אפשרי בו לתצפת נפל בדיוק על יום המולד, יום שלישי, באמצע השבוע.
      בנוסף לכך, @Neil Folberg הודיע שהוא מתכוון לצאת ליומיים שלושה של תצפיות במדבר, והזמין את כולם להצטרף אליו. כשאני יודע שלפחות נח יהיה איתי בתצפית, החלטתי שזה עכשיו או אף פעם, אירגנתי לעצמי יום חופש מעבודה, ואתמול, בשעה שלוש אחר הצהריים, יצאתי לדרך הארוכה דרומה.
      בכפר דניאל הצטרף אלי לאוטו טל עזרא, וגם @Ilan Shapira הודיע שיצליח להגיע, וככה, נפגשנו ארבעתנו בקמפינג המדברי בו תכננו להעביר את התצפית. זהו איננו המקום הרגיל בו אנו רגילים לערוך תצפיות, בשל החשש ממבקרים אחרים בקמפינג, שלא מקפידים על משמעת חושך, ויכולים לסנוור ולהפריע לתצפית. אם זאת, בגלל שמדובר על אמצע השבוע, הימרנו שלא יהיו יותר מדי הפרעות, וששווה לנסות מקום חדש (לפחות לחלק מאיתנו), שיש בו שירותים, מים זורמים ומחסה חלקי מהרוח המדברית הקרה.
      בתמונה - שלושה יחמורים שפגשנו בדרך לקמפינג

       
      בקמפינג עצמו, לשמחתנו היו רק שתי קבוצות קטנות של מבקרים, שהסברנו להם מה זו תצפית, כמה חשוב שלא לסנוור ולהדליק לידנו אורות, וכמובן שהזמנו אותם לבוא ולצפות דרך הטלסקופים שלנו. אני חייב לציין שלמרות הפרעות קלות פה ושם, הם התנהגו למופת ונהנו לקבל מאיתנו הסברים על השמיים, ולצפות דרך הציוד שלנו בשמיים.
      התארגנו בשתי נקודות סמוכות מאד זו לזו - נקודה אחת לציוד הצילום, שם אילן, טל ואני העמדנו ציוד צילום, ונקודה שנייה לתצפית ויזואלית, קרובה, אבל מספיק רחוקה שהאורות של ציוד הצילום לא יפריעו לנו שם. שם נח הרים את הדובסוני 10 אינטש הנהדר שלו, אני שמתי שם את הדובסוני 6 אינטש שלי על הפלטפורמה המשוונית, וגם שובר אור קטן של טל על חצובה ידנית עם המאונט של סבוני.
      קצת אחרי השקיעה, נכנסו פתאום שתי מכוניות למתחם, אבל החשש שלנו לקבוצה של מבקרים שיפריעו לתצפית מייד הופרכה, והפכה להפתעה משמחת, כשמואפק, הצלם מהגליל, יצא מאחת המכוניות, והתברר לנו שגם הם באו לצלם ולצפות בכוכבים. הם התמקמו סמוך אלינו באחד ממחסות הרוח של הקמפינג. לשמחתי, הם הביאו איתם גם סיסטאר אחד, וככה זכיתי לראות לראשונה את הפלא (או הצעצוע, תלוי מה אתם חושבים עליו) בפעולה.
      בתמונה - מחסה הרוח בו התמקם מואפק.

       
      מאחר והגענו יחסית מאוחר, עם השקיעה, ניסינו כולנו להתארגן ולהקים את הציודים מהר. ככל שהלילה העמיק, התחלנו להבין שזכינו בלילה נפלא. ממש מהסרטים. השמיים הלכו והתמלאו בכוכבים, ממש עד לאופק. אפילו גרגר של אובך לא הורגש. בתחילת הערב נשבה לה רוח קלה, שהלכה ונחלשה עד שנעלמה לגמרי והשאירה אותנו רק עם קור המדבר, אליו היינו מוכנים טוב, עם ביגוד מתאים.
      בתחילת הערב, כיוונתי את ציוד הצילום הפשוט שלי, שובר אור קטן על חצובת אלט-אז, לעבר שלישיית לאו, ועוד לפני חושך אסטרונומי כבר יכולתי לראות בקלות בעינית את הצביר הכדורי היפה, M3, ואחרי חושך אסטרונומי, צפיתי גם ב-M51 ו-M101 - שתי הגלקסיות הנהדרות שליד יצול העגלה הגדולה. עם ה-6 אינטש שלי יכולתי לראות החיבור של שתי הגלקסיות של M51 והנלווה אליה. M101 נראתה יותר כמו כתם - היא יותר קשה לתצפית. בטח עם 6 אינטש. די מוקדם בערב, צביר הרקולס, M13, זרח, וצפיתי גם בצביר הנהדר הזה - אבל זה היה רק הקדמה לצביר הצבירים, הענק מקנטאור - אומגה.
      בשעה עשר וחצי, אומגה מקנטאור הגיע כבר קרוב לגובהו המירבי, קרוב ל-12 מעלות. 12 מעלות זהו גובה בעייתי מאד לתצפית. הרבה פעמים מספיק רק טיפונת אובך בשביל שלא יהיה ניתן לראות הרבה בגבהים כאלו.
      בלילה הזה, האופק היה צלול ונקי כמעט מגובה אפס. כולנו העברנו את ציוד הצילום והתצפית לעברו, ולעבר הגלקסיה הנהדרת שטיפה גבוהה ממנו, A מקנטאור, שגם היא קשה לצפיה בגובה מירבי של 16 מעלות.
      עד ללילה זה, יצא לי לראות את אומגה מקנטאור פעמיים או שלוש, אבל לא בתנאים טובים, ולא זכיתי באמת להתרשם ממנו. הפעם הזו היתה שונה. האפקט של צפייה בצביר הזה בעינית, וגם לצפות בו מופיע על על המסכים של ציוד הצילום היה מהמם. צפינו בו בכל אמצעי התצפית שהיו לנו, משובר האור הקטן ועד הדובסוני הגדול.
      בתמונה - אומגה מקנטאור - צילום שלי, בחשיפה מצטברת של 16 דקות.

      כפי שכתבתי, טיפה מעל אומגה, ניתן לצפות בגלקסיה היפה, A מקנטאור, שנראתה בפירוט רב ב-10 אינטש של נח, וגם ב-6 אינטש שלי היה ניתן להבחין בפס האבק המרשים שחוצה אותה.
      בתמונה - הגלקסיה A מקנטאור, בחשיפה מצטברת של 12.5 דקות.

       
      עם תום ההתרגשות הזו, החלטתי לעשות כמה צילומי אווירה עם הטלפון שלי.
      בתמונה - ציוד הצילום האיכותי של אילן, כשמעליו רואים את הראש של קבוצת עקרב. חדי העין יזהו שם את הצביר הכדורי M4.

      כשהסתכלתי בתמונה הזו, ראיתי משהו מוזר. ראיתי שם כמה עננים מוזרים משמאל לטלסקופ. לא הבנתי. הלילה בהיר לגמרי. איך נכנסו עננים לתוך התמונה. לקח לי כמה רגעים להבין שאני למעשה מתחיל לראות את שביל החלב מתחיל לזרוח... איזה כיף.
      יותר מאוחר, לאחר ששביל החלב זרח והופיע מולנו במלוא הדרו, ניצלתי את הדובסוני שלי על הפלטפורמה, בתור בסיס לצילום בחשיפה ארוכה של השביל עם הטלפון. כל צילום הוא של 30 שניות...
      הנה אני על רקע שביל החלב (כן - עמדתי 30 שניות ללא תנועה):

       
      וזהו משולש הקיץ, כששביל החלב עובר בתוכו. וגה למעלה, דנב משמאל, ואלטייר קצת נמוך יותר מימין.

       
      שאר הלילה עבר עלינו בנעימים, אני עברתי ממטרה אחת לשנייה, צפיתי בגלקסיות שונות, שלישיית לאו, שרשרת מרקריאן. ערפיליות שביל החלב היו נהדרות עם פילטר UHC. היה ניתן להבחין בפרטים עדינים בכל ערפילית וערפילית. נהניתי במיוחד מהלגונה, הטריפיד וערפילית הברבור. במשולש הקיץ צפיתי גם במשקולת וכמובן בטבעת, בהגדלה גבוהה. תנאי התצפית המעולים גרמו לכך שכל אובייקט שצפינו בו פשוט נראה מעולה בעינית - אפילו בערפילית הצעיף, למרות הגובה הנמוך שלה, היה ניתן להבחין בקלות עם פילטר O3 ב-6 אינטש.
      מפעם לפעם נח קרא לי להסתכל באובייקטים מופלאים ב-10 אינטש שלו, כמו גלקסיית המחט.
      בניגוד לאילן וטל, שהתמקדו במעט אובייקטים לצילום ממש, והשיגו תוצאות נהדרות עם זמני חשיפה ארוכים ביותר, אני השתמשתי בציוד הצילום שלי יותר ל-EAA, וככה הספקתי לעבור על מספר יחסית גבוה של אובייקטים. התנאים הטובים, והבורטל הנמוך, גרמו לכך שגם בעקיבת אלט-אז, חשיפות קצרות של 16 שניות לפריים, וזמני חשיפה שלא עולים על חצי שעה לכל היותר, קיבלתי תמונות יפות מאד. ניסיתי לצפות ויזואלית גם באותן מטרות שעליהן עשיתי EAA, וכך "להשוות". מצאתי את ההשוואה הזו מספקת ביותר. אחרי ש"ראיתי" ב-EAA אובייקט, ניסיתי להבחין דרך העינית באותם הפרטים שראיתי קודם בתמונה.
      להלן תוצאות הצילומים שלי:
      המשקולת - M27

      הטריפיד - M20

      הלגונה - M8

      שרשרת מרקריאן - פנורמה של שתי תוצאות EAA שונות

      שלישיית לאו

       
      בשעה שלוש לערך, נח קיפל את הציוד ועזב, וכולנו התכנסנו לתוך האוהלים לשינה קצרה, לפני הנהיגה הארוכה צפונה.
      מד הטמפרטורה שלי הראה פחות מ-7 מעלות ו-50 אחוזי לחות. לפנות בוקר הוא כבר דגדג את 6 המעלות. הרבה יותר קר מהתחזית שדיברה על מינימום של 12 מעלות.
      התעוררנו לזריחה יפה ונוף מדברי מהמם.

       
      אזור התצפית שלנו בבוקר

       
      בדרך חזרה, יצא לנו לראות עוברים מולנו שליוים (הציפורים), שני זאבים וצבי אחד. ממש ספארי.
      להגיד שהיה כיף זה אנדרסטיימנט.
      בפירוש אחת התצפיות הטובות שחוויתי.
    • 0 comments
      לאחר שהחצובה הרובוטית שלי התקלקלה, וגיליתי שהתיקון שלה או יקר מאד או לא פשוט בכלל, @Gal Golan פנה אלי עם הצעה אי אפשר היה לסרב לה.
      הוא מצא ביד 2 טלסקופ ישן של Meade LT 8, כמו בתמונה הזו:

      והציע לי לקחת את החצובה, ושהוא ייקח את הטלסקופ (אותו הוא מתכנן לעלות על חצובת AM5). המחיר היה כזה שבאמת אי אפשר היה לסרב להצעה הזו.
      יש רק בעיה קטנה - אם תביטו בתמונה, הטלסקופ הזה מגיע משודך לחצובה בצורה בלתי ניתנת להפרדה (בקלות).
      וככה הגיעה אלי בשבת האחרונה חצובה בלי דרך נורמלית להעלות עליה את הטלסקופים שלי. אז מה עושים? דבר ראשון, רק בשביל לבדוק שהיא תקינה ועובדת, חיברתי לה את ה-SCT הקטן שלי עם אזיקונים.

      האמת - הצלחתי לראות שהחצובה תקינה ככה ואפילו לעשות קצת EAA - אבל זה לא פתרון.
      הפתרון הוא כמובן להצמיד לחצובה מחבר דובטייל נורמלי. למזלי, גל גם נתן לי אחד כזה שלא היה לו שימוש עבורו.

      (מצטער על איכות התמונה. את זה צילמתי בשביל לשלוח למישהו שיראה מה זה. כשהטלסקופ עוד לא יצא מהאוטו שלי)
       
      את לוח המתכת הגדול שהחזיק את ה-SCT המקורי פירקתי.

      ונשארתי עם הציר של החצובה ו-3 ברגים...

       
      ועכשיו השאלה - איך מחברים את מחבר הדובטייל הזה, שיש לו 4 חורים ל-3 הברגים הללו?
      והתשובה - מתכננים ומדפיסים מתאם בתלת מימד.
      את התכנון עשיתי עם תוכנת Onshape החינמית שעובדת online. היא מומלצת ביותר, ויש לה גם הרבה מדריכים טובים ב-Youtube, שאני למדתי מהם.
      לאחר שני איטרציות ראשוניות, שנועדו רק לראות שמיקמתי את החורים של כל הברגים במיקום המדוייק, הגעתי לתכנון הבא:

      רואים כאן את שני הצדדים של המתאים. בגלל מיקומי הברגים נאלצתי למקם את ציר הסיבוב של החצובה לא בדיוק במרכז המתאם, אבל זה לא אמור להפריע.
      מי שמעוניין, יכול לראות את התכנון המלא כאן:
      https://cad.onshape.com/documents/2da0423542ebfeba1fd085fc/w/a9a94024425f6a7bbbd43369/e/d25b4b9abbbfd0bcb8bfc495?renderMode=0&uiState=65af73c1f7b0160ebed1d2b6
      הדפסתי את המתאם עם צפיפות גבוהה, ככה שיהיה מספיק חזק, וזה מה שקיבלתי
      מייד אחרי שההדפסה הסתיימה:

       
      הצד שמתחבר למחבר הדובטייל:

       
      הצד שמתחבר לציר החצובה (כרגיל יצא לי חור טיפה קטן מדי, ושייפתי אותו במקום להדפיס מחדש - בתכנון ששלחתי את הקישור אליו החור כבר מוגדל):

       
      אחרי החיבור לחצובה:

       
      ואחרי הרכבת המחבר על המתאם:

       
      ובסוף, סוף סוף, עם הטלסקופ WO שלי:

       
      ועכשיו - רק לחכות שהגשם והעננים יעברו...
    • 1 comment
      לפני כיומיים הגיע לידי הטלסקופ החדש (והרביעי) שלי, William Optics Zenithstar 70ED, שאותו קניתי יד שנייה, באדיבותו של @Guy, שויתר עליו, כנראה בגלל חוסר מקום בארון הטלסקופים שלו.
      וויליאם אופטיקס מייצרים את הדגם הזה כבר הרבה זמן, ובכל כמה שנים מוציאים מודל חדש שלו. נדמה לי ששלי הוא מודל 2009.
      מדובר על שובר אור איכותי, עם מפתח 70 מ"מ ואורך מוקד 420 מ"מ (F6), כאשר עדשות ה-ED שלו (כנראה FPL51, אני לא בטוח), מקטינות מאד את האברציה הכרומטית שכל שוברי האור נאבקים בה. פוקוסר ה-2 אינטש 2 מהירויות שלו הוא ממש תענוג.
      כבר ביום בו קיבלתי אותו, חיברתי לו זמנית עם אזיקון פיינדר נקודה אדומה (לא לדאוג - אסדר חיבור קבוע בהמשך), והעלתי אותו על חצובה פשוטה, להרגיש קצת את הטלסקופ ויזואלית. בין העננים הצלחתי לראות קצת את צדק, ועם עינית איכותית של 4.7 מ"מ (הגדלה X90) ראיתי יפה מאד את חגורות העננים שעליו. כפי שציפיתי, כמעט ללא אברציה כרומטית.
      אתמול, למרות התחזית לשמיים מעוננים, הערב התחיל בלי עננים. חיברתי את הטלסקופ לחצובה הרובוטית שלי, סלסטרון Nextstar SLT, ונראה לי שנולד כאן צמד מנצח.

       
      המצלמה שלי היא מצלמה פלנטרית איכותית SVBONY SV705C, עם חיישן של 8 מגה פיקסל, בגודל של בערך 11 על 6 מ"מ (2.9 מיקרון לפיקסל).
      את כל הצילומים ערכתי עם חשיפות של 16 שניות לפריים. במוד אלט-אז אפשר אולי למשוך קצת יותר, אבל לאור התוצאות, נראה לי שזה מספיק.
      האובייקט הראשון שכיוונתי אליו היתה ערפילית הכוכב הבוער - Flaming Star Nebula, IC405. מדובר גם על אובייקט קשה לתצפית, וגם היא עדיין היתה נמוכה למדי.
      זו התמונה שקיבלתי (כפי שהופיעה על המסך, ללא עיבוד נוסף), אחרי כמעט 14 דקות:

      רואים היטב את הסיבוב שנוצר בשל העקיבה במוד אלט-אז.
      מה שעוד ראיתי מייד זה שלא מבחינים בכלל בתופעות האברציה הכרומטית שמנפחת את הכוכבים בצילום דרך טלסקופ אכרומט רגיל.
      תופעה נוספת שרואים כאן, ובשאר התמונות, זו קומה קלה שמופיעה מצד ימין של התמונה. באמת לא נורא. מעניין שזה רק בצד אחד.
      מכאן עברתי לגלקסיה הנהדרת NGC 891, עליה השקעתי 12 דקות. כאן כבר התחלתי להנות יותר.

      ניתן לראות מצד שמאל שלה יפה גם את הגלקסיה NGC898, ויש עוד כמה גלקסיות בתמונה.
      בגלל שרציתי לראות באמת את איכות התמונה מבחינת איך הכוכבים יוצאים, הלכתי עכשיו לצביר הפתוח M38. עליו ישבתי כמעט 20 דקות.
      זו התמונה שלו כפי שקיבלתי אותה במסך בזמן התצפית:

      וזו אותה תמונה, אחרי עיבוד עם סיריל וגימפ

      משמאל ל-M38 זהו הצביר NGC1907.
      לאחר הפסקה של כשעה, בשל עננים, עברתי לגלקסיה נוספת, NGC 2403. אותה צילמתי לאורך קצת מעל ל-14 דקות:

      היא באמת אובייקט שראוי לצלם עם אורך מוקד גדול יותר (מה שכבר עשיתי עם ה-SCT שלי), אבל היא יפה גם ככה, עם כל הכוכבים מסביב.
      מה שבאמת עניין אותי היתה ערפילית ראש הסוס והלהבה, אבל גם בגלל העננים, וגם בגלל עץ שהסתיר לי אותה, עברתי זמנית לערפילית הרוזטה, C49.

      רק 8 דקות במצטבר (יותר בגלל איבוד פריימים בגלל העננים), אבל איזה יופי של פרטים עדינים אפשר לראות בערפילית הזו. היא כל כך גדולה, שהיא לא נכנסת לי ברוחב השדה שאני מקבל עם המצלמה והטלסקופ.
      ולקינוח, מה שחיכיתי לו כל הערב - ראש הסוס והלהבה. ככה זה נראה על המסך בזמן אמת אחרי 12 דקות (רציתי יותר, אבל העננים עצרו אותי)

      וככה אחרי עיבוד של קובץ ה-FITS עם סיריל וגימפ:

       
      אני ממש מרוצה מהטלסקופ הזה. אני חושב שזה הטלסקופ האיכותי ביותר שיש ברשותי. 
      אמשיך לחקור למה יש טיפה קומה דוקא בצד ימין. אולי בעתיד אקנה לו רדוסר ופלטנר, שיטפל בבעיה הזו, וגם יגדיל לי את רוחב השדה.
      אני מתכנן עוד לטפל בו יפה. נדפיס לו מסיכת בכרטינוב ייעודית (השתמשתי כאן במסיכה שהכנתי לאכרומט 70 מ"מ, שיושבת עליו ככה ככה). נסדר לו פילטר אור לבן לשמש. נתקין עליו פיינדר נקודה אדומה בצורה קבועה וטובה, ואולי גם נשיג לו איזה ראש חצובה נורמלי, לצורך תצפיות ויזואליות. לאט לאט. יש מה לעשות.
    • 2 comments
      במוצאי שבת נערכה תצפית גדולה יחסית באזור חשוך בדרום הארץ. השתתפו בתצפית כ-25 תצפיתנים וצלמים, כולל כמה משפחות עם ילדים. אם ספרתי נכון היו כ-15 טלסקופים, החל משובר אור אכרומטי 40 מ"מ (פירוט בהמשך) ועד דובסוניים גדולים של 14, 16 ו-"18.
      התנאים היו טובים. כבר לאורך הדרך מהצפון ועד הדרום היה ברור שהשמיים נקיים יחסית והשקיפות צפויה להיות טובה מאוד. גם היציבות הייתה די טובה. לא היו עננים בכלל והלחות הייתה נמוכה.

      בתחילת התצפית הרוח החזקה והפרוג'קטור של המקומיים התחרו ביניהם מי מפריע יותר. הפרוג'קטור כובה יחסית מהר, אבל הרוח דעכה לאט יותר. בסופו של דבר הכל הסתדר והיה אפשרי להנות מהמראה הנהדר של שביל החלב, אלפי כוכבים, אובייקטי DSO וכוכבי לכת, בעין, במשקפות ובטלסקופים.
      מה שהיה מיוחד מבחינתי הוא שהגעתי לתצפית רצינית בדרום עם הבת שלי (בת 6) בפעם הראשונה. מה לעשות שדובסוני של "10 ובוסטר לא נכנסים יחד ברכב פרטי קטן יחסית, אז זו הייתה גם הפעם הראשונה שלקחתי למדבר מערך קטן: חצובה ידנית AZ5 על טריפוד פחמן קל ושני טלסקופים קטנים. הראשון, ללילה, שובר אור טריפלט GT71 באורך מוקד 420 מ"מ, שכבר הרבה זמן תכננתי לקחת כדי להנות מהשדה הרחב שלו. על השני אפרט וארחיב בסוף.
      הבת שלי לא החזיקה מעמד המון זמן לפני שהתעייפה אבל הספיקה לראות צבירי כוכבים וערפיליות במרכז שביל החלב, את הצעיף, כמה צבירים בטלסקופ של אסף ונהנתה מטיול בשביל החלב במשקפת. לסיום הלילה מבחינתה, שבתאי עם טבעותיו, מרווח קסיני ו-4 ירחים בהגדלה גבוהה וצביר הרקולס בדובסוני "16 של שמוליק. מקווה שהיא תמשיך להגיע לתצפיות ולהתעניין.
       
      מבחינתי שובר האור הקטן של 71 מ"מ הצטיין בכמה דברים, בשדות של 2, 3 ו-5° (!):
      - צבירי כוכבים פתוחים גדולים ושדות כוכבים כמו הפליאדות, היאדות, סגיטריוס, אזור קסיופאה ועוד.
      - גלקסיית אנדרומדה העצומה.
      - הפתיעה מאוד לטובה ההליקס, הערפילית הפלנטרית הגדולה ביותר בשמיים, עם UHC בשדה של 3°. גם המשקולת והטבעת היו נחמדות.
      - אולי המראה הכי מיוחד בשדה של 5° היה ערפילית הצעיף שנכנסה כולה והייתה בהירה ובולטת עם פילטר O3. כל צפון אמריקה נכנסה בקלות ונראתה לא רע בכלל גם היא.
      היו גם נסיונות פחות מרשימים, בעיקר עם פילטר Hbeta על Gamma Cygni שבה זיהיתי בקושי חלקים עמומים וערפילית קליפורניה שראיתי את כל הצורה שלה אבל רק בראיה מוסבת ובמאמץ. גם ערפיליות הלב והנשמה או חדק הפיל עם UHC/O3 נראו חיוורות מאוד ביחס לציפייה שלי, אם בכלל. אולי המפתח הקטן כבר לא לגמרי מספיק במקרים האלו, גם אם הייתי בהגדלה נמוכה ואישון 5 מ"מ.
      בין לבין יצא לי להציץ בטלסקופים הגדולים יותר. ראויות לציון גלקסיית הפסל עם המון פרטים וגלקסיה NGC891 עם פס כהה באמצע שראיתי בראיה מוסבת. גם צדק ושבתאי נראו טוב בהגדלות גבוהות וברגעי התייצבות של הרוח היה ממש נהדר ומפורט. קצת אוריון לקינוח, יפה אבל לא גבוה מספיק וגם אני פרשתי לישון בסביבות השעה 2.
       


      בבוקר קמנו למראה מדברי יפה והשמש עלתה. זה היה הזמן לצפות בה עם לונט 40 מ"מ, טלסקופ שמש קטן אבל מעולה, אולי עם היחס הנאה לקוטר מהגבוהים ביותר שיכולים להיות. הראה המון פרטים גם בפני השטח וגם בקצוות והיו התפרצויות גדולות ומרשימות (מצרף דוגמה להמחשה של צילום עם פלאפון מוצמד לעינית, בעין זה הרבה יותר מרשים). שמחתי שהרבה מהמשתתפים הצטרפו וראו את המראה הנהדר של השמש ב-H alpha בעצמם. זהו, היה נהדר ואני כבר מחכה לתצפית הבאה.


×
×
  • צור חדש...

Important Information