סיכום עונה פלנטרית - 2022
נכון שהעונה הפלנטרית עדיין בעיצומה ושהניגוד של מאדים הוא בתחילת בדצמבר, אבל אנחנו כבר אחרי הניגוד של שבתאי וצדק ומבחינתי זה זמן טוב להתחיל לסכם. למי שפספס את הפרק הקודם, מצרף קישור לסיכום של עונת 2021. רוב הציוד נשאר זהה (מקסוטוב 150 מ"מ, מצלמה ASI178MC, חצובה משוונית), ואפרט בהמשך איפה היו שינויים קלים.
אני צופה ויזואלית הרבה יותר מאשר מצלם ולכן אתחיל בהתייחסות לצד הזה. בעונה הקודמת מאוד חסר לי השימוש בבינו משום שהוא נפל והפך ללא שמיש. הפעם כבר השלמתי את הפער ורציתי להבין קודם מה המערך האידאלי מבחינתי. האפשרויות מפורטות בטבלה (בינו של William Optics, עיניות זום של באדר תוך שימוש באורכי המוקד הקצרים 8,12,16):
המסקנה חד משמעית - אין כמו בינו. הרבה יותר נוח עם שתי עיניים ויש הרגשה שהאובייקט יותר גדול בהשוואה לצפייה בעינית בודדת. בנוסף השימוש בזוגות עיניות במקרה הספציפי הזה עדיף מבחינתי על עיניות זום כי הקפיצות בהגדלות הגבוהות יותר הדרגתיות.
היו העונה כמה מקרים שצפיתי בתנאים ממש טובים. צפייה בהגדלה x300 עם הבינו כאשר היציבות מאפשרת היא מדהימה ואפשר לראות המון פרטים. את מרווח אנקה בשבתאי לא הצלחתי לראות אבל את מרווח קסיני בקלות, ירחי שבתאי, המון פרטים בחגורות העננים של צדק, מעברים והטלות צל של ירחים על צדק.
נעבור לצד הצילומי של העניין: שבועות לפני הניגוד צילמתי לפנות בוקר את שבתאי, צדק ומאדים. התנאים בשעות האלו יותר טובים אצלי ובכמה מקרים לחות גבוהה ואובך קל שנחשבים אסון בתצפיות וצילום DSO, ייצבו מאוד את האטמוספירה ועזרו להוציא תוצאות טובות. את שבתאי וצדק צילמתי גם בתקופת הניגוד או סמוך לה.
שבתאי
שבתאי היה בסביבות גובה 42 מעלות לכל היותר כאשר צילמתי, ולכן באמצע העונה הוספתי שדרוג חשוב, ADC. ככל שהאוביקט נמוך יותר בשמים מתגברת תופעה של דיספרציה אטמוספרית, שבירה שונה של גלי האור. זה מתבטא בכך שרואים צבע כחול ואדום בחלקים שונים של האובייקט והחדות נפגעת מאוד. בגובה 40 מעלות התופעה הזו מגבילה את יכולת ההפרדה ל-1.8 שניה על כל האור הנראה ובמקרים רבים הופכת יותר חמורה מהיציבות האטמוספרית.
אי שם בתחילת יולי היה הצילום הראשון, לא מוצלח במיוחד בגלל היציבות, אבל שמתי השוואה לתמונה מהשנה שעברה כדי להראות את השינוי בנטייה של שבתאי ביחס אלינו.
בסביבות הניגוד (יום לפני, ביום הניגוד ויום אחרי) ניסיתי לתפוס את תופעת הגברת הבהירות של הטבעות. היא נקראת אפקט Seeliger ונובעת מהחזר מוגבר של אור ע"י חלקיקי הקרח, כאשר הם נמצאים בדיוק מול השמש במבט מכדור הארץ (בניגוד). התנאים לא היו טובים במיוחד אבל התופעה ברורה בהשוואה לתמונות שצולמו חודש לפני או אחרי.
רק אחר כך, סופסוף השתמשתי ב-ADC וניצלתי יום עם תנאים טובים כדי להגיע לתוצאה מוצלחת בהרבה ממה שהיה עד כה. זו תוצאה של derotation מ-4 סרטונים. הוספתי גם סרטון שמדגים את התהליך של יצירת התמונה, החל מפריים בודד רועש, דרך הערמת פריימים, חידוד וכו'.
צדק
היה הפעם גבוה משמעותית מהשנה שעברה, עד 58 מעלות. זה עוזר מאוד ומקל גם בתצפיות ויזואליות וגם בצילום.
בסוף יולי היה הצילום הראשון של צדק ו-4 ירחיו וצדק לבד. לאחר מכן, עדיין לפני הניגוד, תפסתי יום עם יציבות מעולה והתוצאה בהתאם. בנוסף היה מעבר יפה של שני צלי ירחים, איו וגנימד, שהצלחתי לתעד לכל אורכו וליצור אנימציה. המעבר של איו מעבר לקצה יצא נחמד מאוד. גם רואים יפה איך הצל של גנימד נמרח כשהוא מגיע לקצה הרחוק, זה פשוט עניין של גיאומטריה ולא בעיה בעריכה. בכל המקרים שבהם התמונה מיושרת, השתמשתי בדרוטציה ב-Winjupos, התהליך הנוסף בתוכנה הזו משפר מאוד את התוצאות.
מאדים
מצד אחד היה קטן כשצילמתי אותו בשני המקרים בתחילת אוקטובר (12-13 שניות קשת בלבד) אבל הפיצוי שהוא קרוב מאוד לזניט ויכלתי לתפוס אותו בגובה של 78 מעלות. יש לי עוד הרבה ללמוד על עריכה שלו, ובמיוחד איך נפטרים מאפקט הקצה (edge rind), אבל זה כבר נראה לא רע. שתי התוצאות מסרטונים בודדים ביציבות טובה שהייתה לפנות בוקר. הכנה לניגוד שבו מאדים יהיה קצת קרוב וגדול יותר, 17 שניות קשת.
נסיונות ותובנות כלליות
- אורך סרטון:
העונה הלכתי לפי ההמלצה המקסימלית, 3 דקות לצדק (2 דקות במעברי ירחים כדי למנוע מריחה שלהם או של הצל) ו-6 דקות לשבתאי ומאדים. כמה שיותר פריימים - יותר טוב, לכן כדאי ללכת על המקסימום האפשרי כל עוד לא מגיעים למריחת פרטים עקב הסיבוב המהיר של הפלנטה סביב הציר שלה.
- פוקוס:
הצלמים הפלנטריים הרציניים ממליצים לפקס על האובייקט המצולם לפי העין, בנסיון להגיע לחדות הגבוהה ביותר שמצליחים במאפיינים בולטים כמו חגורות עננים בצדק ומרווח קסיני בשבתאי. הסיבה העיקרית היא כנראה שהפוקוס עלול קצת להשתנות במעבר בין אובייקטים. הלכתי לפי ההמלצה רוב הזמן אבל החלטתי לבחון אותה. במספר נסיונות השוותי בין פוקוס על האובייקט, לפוקוס עם מסיכת בכטינוב על כוכב קרוב. המסקנה שלי שבמערכת שלי אין שום הבדל בתוצאה. היתרון של השיטה השנייה הוא שאפשר לדעת בוודאות שהגעתי לפוקוס מדויק. לפי העין, כאשר התנאים פחות מטובים מאוד, זה יותר ניחוש אם הפוקוס טוב או לא. מעכשיו אני מפקס עם מסכת בכטינוב על כוכב קרוב ברוב המקרים.
- הגבר וזמן חשיפה:
השיטה שלי באופן כללי היא לבחור ROI (גודל תמונה), לבחור את החשיפה בהתאם לקצב הפריימים המקסימלי שה-ROI הנבחר מאפשר (למשל עבור 600x600 אצלי מתקבל 200fps ואני בוחר חשיפה 5 מילי שניות), ובסוף לבחור הגבר כך שההיסטוגרמה תהיה בערך ב-50%. זמן חשיפה קצר מאפשר "להקפיא" חלק מהתופעה של חוסר יציבות אטמוספרית. מצד שני, בעצם יש כאן איזשהי פשרה בין קצב מהיר לרעש עקב הגבר גבוה. ככל שבוחרים הגבר גבוה יותר צריך יותר פריימים כדי להוריד את רמת הרעש, ולכן יש איזשהי נקודה אופטימלית והיא תלוית מערכת ותנאים אטמוספריים. בצדק אני עובד עם חשיפות בסביבות 5 מילי כדי להגיע לקצב הגבוה ביותר ב-ROI של 600x600 והגבר בין 280 ל-310. ניסיתי בתנאים טובים להעלות זמן חשיפה ל-10 מילי ולהוריד הגבר ל-230. התוצאות כמעט זהות באיכות שלהן, אבל יכול להיות שבתנאים טובים יותר יהיה יתרון. בשבתאי מראש הבנתי שאני מקבל רעש גדול מאוד בהגברים שמתאימים לחשיפה קצרה של 5 מילי ולכן הגבלתי את ההגבר כבר בעונה הקודמת ל-350, והגעתי לחשיפות של סביבות 10 מילי בשביל היסטוגרמה סבירה. השנה בדקתי חשיפות של 15 מילי עם הגבר 320 כדי להשוות, ושוב אין הבדל מורגש. אולי בתנאים של יציבות מעולה אני אוכל לראות הבדל, לא בטוח. מבחינת כמות פריימים נדרשת להערמה לכל הגבר, כדי להגיע לתמונה נקייה ולא רועשת, הייתי צריך 3000 עבור מאדים, 5000 לצדק וסביבות 8000 לשבתאי בתמונות בודדות ללא דרוטציה. המסקנה כנראה שברוב המוחלט של המקרים כדאי לכוון לזמני חשיפה קצרים וקצב פריימים גבוה כדי להקפיא את חוסר היציבות ולקבל כמה שיותר פריימים לבחור מביניהם להערמה.
לסיכום, אם בעונה הקודמת חשבתי שאולי כבר מיציתי את היכולות שלי ושל הציוד שלי, עכשיו אני יודע שעדיין לא מיציתי. בתנאים מעולים וכאשר כוכבי הלכת יהיו גבוהים יותר בשמיים, יחד עם הנסיון, אפשר עוד לשפר. בכל מקרה התוצאות הן מספקות מאוד מבחינתי, במיוחד אם מתחשבים בעובדה שאני משתמש בטלסקופ עם קוטר צנוע יחסית של "6.
3 תגובות
תגובה מומלצת