עבור לתוכן
  • צור חשבון
  • בלוגים

    1. image.jpeg.5296c757a78776c54a2424d7199154ad.jpeg

       

      הפוסט הזה כבר המון זמן נכתב אצלי בראש, והמשמעות של ההעלאה שלו לרשת היא כפולה: חזרתי ארצה, וקיבלתי טלסקופ 🙂

       

      תקציר הפרקים הקודמים

       

      בקיץ 2022 יצאתי להרפתקה כשהחלטתי להגדיל בקצת (טוב, ביותר מ-100%) את המפתח ולעבור לטלסקופ בהתאמה אישית בגודל של 20״ (50 ס״מ). אחרי מחקר, מחשבה והתלבטויות, בחרתי לעבוד עם מרקו גווידי, הלא הוא DocTelescope, מייצר טלסקופים ואסטרונום חובב מאיטליה. בעזרתו יכולתי לתכנן את הטלסקופ בדיוק למידותיי, והתכנון היה לספק אותו לקראת סוף קיץ 2023.

      במהלך התכנון עלתה השאלה האם הטלסקופ יהיה ידני לחלוטין, או היברידי - כלומר שניתן יהיה להפעיל אותו גם באופן ידני וגם באמצעות מנוע. התשובה לשאלה הייתה תלויה בסוג המנוע - לי היה מאוד חשוב להיות מסוגל לתפעל את הסקופ באופן ידני (גם כדי לתמוך בתצפיות ׳שומרות שבת׳, אבל בעיקר כי יש חדווה מיוחדת בשימוש ידני ובתצפית כמעט בלתי אמצעית) ולא רציתי שקיומו של מנוע יפחית מאיכות התנועה הידנית. בינתיים, בעולם האמיתי שוק הטלסקופים (הדובסונים) הממונעים עבר טלטלה, עם סגירה (זמנית) של StellarCat, היצרן המוביל של מערכות מינוע לדובסונים גדולים (הבעלות על החברה החליפה ידיים לפני זמן מה, וכיום ניתן שוב לרכוש את המערכת). הבעיה הגדולה (עבורי) הייתה שמערכות StellarCat עושות שימוש בכבל מתוח (Tension Cable) כדי להזיז את הטלסקופ בציר ה-Altitude, מה שהוביל לתחושבה פחות חלקה בשימוש ידני. הפתרון בא מכיוון חדש - השמועה הייתה שסרג׳ אנטונוב, היצרן של מערכת ה-Nexus DSC, עובד על תכנון של מערכת הנעה חדשה שתעשה שימוש במערכת מצמדים כדי לאפשר הנעה ידנית חלקה במקביל להנעה ממונעת. יצרתי קשר עם סרג׳ והתקווה הייתה שעד למועד שבו מרקו יתפנה לייצר את הטלסקופ שלי, המערכת החדשה כבר תהיה זמינה להתקנות.

      החודשים חלפו להם, ובאביב 2023 התקבלתי ללימודים לתואר שני בבוסטון, מה שהוביל להשהיית פרוייקט הטלסקופ לשנה, ולדחיית מועד האספקה לקיץ 2024. ההתפתחות הזו הייתה חיובית בכל הנוגע למנוע, כיוון שהליך הפיתוח ארך יותר זמן מהצפוי, אך בסופו של דבר אפשר היה להתקין את המנוע החדש על הטלסקופ שלי בזמן הייצור בסוף יולי 2024 🙂,  וכך ייתכן שהסקופ שלי הוא הראשון בעולם עם מערכת ה-Nexus StarDrive החדישה! מאחורי הקלעים, היו המון שיחות תיאום, תכנון ושאלות ותשובות במשולש בין-יבשתי של אוסטרליה (סרג׳), אירופה (מרקו) ואמריקה (אני), עד שבתחילת אוגוסט הטלסקופ יצא לדרך מאיטליה לישראל. אומר שהעבודה עם סרג׳ ומרקו הייתה מאוד מהנה, ושניהם אנשי מקצוע מעולים, וגם בני אדם מעניינים ומאוד שמחתי להכיר אותם. איזה כיף שאנחנו חיים בעולם שבו אדם פרטי יכול לרכוש לו טלסקופ 20״ שבשנת 1945 (השנה שבה התמונה שפתחה את הפוסט צולמה) היה נחלתם של מוסדות אקדמיים בלבד (מקור התמונה - ספר של הוצאת הרווארד על טלסקופים ואביזרים משנת 1945, שחבר נתן לי מתנה לרגל סיום התואר). 

      אז, בלי עוד הקדמות, אני שמח להציג בפניכם את הבחור החדש בשכונה:

      הטלסקופ הגיע - ככה נראה אדם שמח

       

      טוב, אחרי מעט ארגזים שנפתחו, וכמה שעות של פירוקים והרכבות, הצלחתי גם להרכיב אותו לראשונה, כך:

      הטלסקופ מורכב!

       

      רשמים ראשוניים

       

      האמת? הציפייה ותהליך התכנון והביצוע הארוכים רק העצימו את חוויית קבלת הטלסקופ והרכבתו בפעם הראשונה. ניכר מיד שכל החלקים איכותיים מאוד, ועשויים אך ורק מאלומיניום או מפלדת אל-חלד תעשייתית ברמה גבוהה. הטלסקופ מרגיש מאוד יציב, ואחרי מספר אימונים של פירוק והרכבה, אני יכול להרכיב אותו תוך פרק זמן של כעשרים דקות. מנגנון ההחזקה של המראה (ששוקלת כ-16 ק״ג) הוא יצירת אומנות בפני עצמו, ומורכב מ-6 משולשים שעל כל קודקוד שלהם נקודת תמיכה שמחלקת את המשקל בין כולם. במקביל, ההחזקה האנכית של המראה נעשית על ידי שני מנגנוני Whippletree מרשימים. בתחתית קופסת המראה מאוורר ThermalTake אימתני ושקט שעוזר בקירור המראה לקראת התצפית (מקבל חשמל במתח 12 וולט). 

      בסיס הטלסקופ

       

      למעשה, החלק היחידי שבו נתקלתי בבעיית ייצור כלשהי היה בעמוד השירות (שעליו ממוקם מחזיק העיניות ומחזיק לבקר ה-Nexus): אחד מהחורים שאיתם העמוד מתחבר לטלסקופ היה מעט צר מדי, והייתי צריך לשייף אותו עם מקדח כדי שיוכל להיכנס למקום בקלות. חוץ מזה, פשוט מושלם. בחירה תכנונית אחת שקצת הפתיעה אותי הייתה של ברגי הקולימציה - הברגים שמתחת למראה הראשית בעלי ראש גדול ומאוד נוחים לסיבוב וכיוון, אך אלה של המראה המשנית (שלושה זוגות ברגים, כשבכל זוג בורג אחד מושך את המראה כלפי מעלה והשני כלפי מטה) הם בעלי ראש הקס (אלן), כך שנדרש כלי כדי לסובב אותם. כששאלתי את מרקו מדוע בחר דווקא בכאלה ברגים הוא הפתיע אותי ואמר שבניגוד למרבית הדובסונים, הטלסקופים שלו שומרים על קולימציה של המראה המשנית בין הרכבה להרכבה, ולכן אין צורך לבצע קולימציה לפני כל תצפית. הצהרה מעניינת, שאם היא נכונה היא לא פחות ממדהימה. בינתיים, לאחר שתי הרכבות מלאות עם המראה, הקולימטור שלי עדיין מראה קולימציה טובה מאוד. ומה קרה בשטח? על כך עוד מעט.

      המראה המשנית וברגי הקולימציה שלה

       

      מערכת ההנעה החדשה, Nexus StarDrive, היא עדיין בגדר נעלם. המנועים עצמם נראים איכותיים מאוד - מנועי NEMA-17 עם תיבת תמסורת הרמונית בכל אחד מהצירים, שאמורים להזיז את המערכת בקלות ובאופן חלק. הבעיה כרגע היא שאני עדיין מחכה לעדכון קושחה (Firmware) כדי להפעיל אותם, ובינתיים השימוש בסקופ הוא ידני בלבד (Push-To עם חיבור ל-Nexus באמצעות אנקודרים של 311,296 צעדים בכל אחד מהצירים). 

      אז אם אנחנו מדברים על הנעה ידנית - אגיד שהיא תענוג. הטלסקופ מרגיש מאוד מאוזן, ועם מערכת הקלאצ׳ים, אני יכול להגיע להנעה חלקה בכוח של אצבע או שתיים מבלי שהטלסקופ יאבד גובה או ימשיך לנוע אחרי שאני מפסיק להפעיל כוח. 

      בתמונה: ציר ה-Altitude של הטלסקופ, ולידו בורג הקלאצ׳ האדום

      מנגנון הקלאצ׳ של ציר הגובה

       

      אור ראשון

       

      ביום חמישי האחרון, מעט אחרי מולד הירח, לקחתי את החבוב (שעונה לשם היפריון, על שם הטיטן אבי השמש והירח) וירדתי לאור ראשון במדבר. הסקופ נכנס יפה לתוך הרכב, ואני מתאר שגם כאן, עם אימון והתרגלות אוכל גם להקטין את דריסת הרגל שלו באוטו, ולהעמיס אותו מהר יותר. הפעם לקח לי כחצי שעה להעמיס אותו (צריך להעמיס כל חלק בנפרד, אז זה קצת מעייף). בכל מקרה, גם במצב הנוכחי יכולתי לקחת איתי עוד מישהו במושב הנהג (למרות שהפעם זה היה רק אני והסקופ).

      העמסה - ממלא כמעט את כל האוטו...

       

      עברו כ-14 חודשים מאז התצפית האחרונה של בארץ, וההתרגשות הייתה בשיאה מיד עם ההגעה לתחנת הביניים ליד עבדת. הגעתי לשטח והתחלתי להרכיב, חצי שעה לאחר מכן, הסקופ כבר היה מוכן:

       

       

      לאחר שהטלסקופ פיזית עמד, התחילה קצת התבחבשות - קודם כל, גיליתי שבניגוד לתרגולים בבית, התנועה בציר האזימוט לא חלקה, כי בורג הקלאצ׳ של הציר (שנמצא בתחתית הטלסקופ) נוגע במחצלת לפעמים. איזה מזל שניר היה בשטח, והביא לי שלוש חתיכות איפאה לשים מתחת לרגליות 🙂

      הבעיה הבאה הייתה באיפוס ה-Nexus, אבל נפתרה די מהר לאחר שנזכרתי שעשיתי לו אתחול להגדרות יצרן ולא קנפגתי אותו מחדש לעבוד עם האנקודרים שלו. ואז הגיעה שאלת הקולימציה - הצצה מהירה דרך העינית הראתה כוכבים בצורת שביטים, כך שהיה ברור שמשהו צריך להשתנות, השאלה מה? בדיקה עם הקולימטור הראתה שהמשנית מצביעה בדיוק למרכז הראשית (סחטיין מרקו!), כך שנשאר רק לכוון את הראשית, וזה היה פשוט וקל. הצצה נוספת דרך העינית - וראיתי שמיים מדהימים עם נקודות ברורות וחדות!

      בינתיים, שכבת העננים הדקה שהייתה בזמן השקיעה כבר נעלמה לה, ואפשר היה להתחיל לחפש מטרות. הגעתי לתצפית עם ציפיות בשמיים, והטלסקופ שבר את כולן:

      א. מכניקה - התנועה של הטלסקופ נהדרת. עם פראקור ועינית כבדה מאוד (Televue Ethos 21mm) הצלחתי להזיז את הטלסקופ בתנועות עדינות בשני הצירים, להחליף עינית ועדיין לשמור על המיקום שלו בלי בעיה. עם עיניות קלות משמעותית היה צורך לחזק מעט את הקלאצ׳ של ציר האזימוט, ועדיין הכל עבד נהדר. הדבר הראשון שהפריע לי קצת הוא מגש העיניות, שבו יש מקום לעינית 2״ אחת בלבד, וארבעה מקומות לעיניות 1.25״ - נראה לי שאצטרך לשנות את זה, ולהגדיל לפחות חור אחד אם לא שניים. הדבר השני הוא נוחות הצפייה בזניט - על מנת לעבוד עם מערכת ההנעה של ה-Nexus StarDrive, היה צורך להגביה את הטלסקופ באמצעות רגליות, כך שכעת בזניט העינית נמצאת בערך 2 ס״מ מעל לעין שלי, ואני צריך לעמוד על קצות האצבעות כדי לראות. זה לא נורא, כי לרוב לא צופים בדיוק בזניט או כמה מעלות לידו, אבל זה כן חבל, כי קיוויתי שאני לא אצטרך להתפשר ולהשתמש אפילו במדרגה קטנה כדי לצפות בטלסקופ, וכעת נראה שכן.  

      ב. נוחות עבודה עם נקסוס - הנקסוס היא כבר מערכת ותיקה ומוצלחת למדי, שתלויה בעיקר בדיוק האיפוס הראשוני. הפעם לא התאמצתי לאפס בצורה מאוד מדוייקת, ולכן גם תוצאות ה-Push To שלי היו בהתאם. מה שכן, הייתה עבודה נעימה עם SkySafari שהתחבר בקלות לנקסוס (אם כי פעם אחת באמצע הלילה התנתק וסירב להתחבר עד שכיביתי את ה-WiFi והדלקתי מחדש). יהיה מעניין מאוד לראות את שגרת העבודה עם מנוע עקיבה פעיל - נקווה שה-Firmware החדש יגיע אלי בקרוב ושאוכל לבדוק זאת.

      ג. אופטיקה - כאן הטלסקופ באמת זוהר. המראה הראשית של Optiques Fullum לא פחות ממרהיבה, ונדהמתי מחדש בכל אובייקט לראות עד כמה היא מדוייקת וכמה אור היא אוספת. השילוב שלה עם מראה משנית של Antares Optics בגודל 4.5״ ועם PV של 1/20 אורך גל (!) הביא לתוצאות מדהימות: צביר הרקולס (M13) הראה כל כך הרבה שמשות, ואפשר היה להבחין בבירור בשמשות הנפרדות בליבה, אפילו בהגדלה גבוהה (6 מ״מ, בערך פי 350) לא הרגשתי שיש ירידה בחדות. היה נחמד במיוחד לראות את ההבדלים בין כושר ההפרדה בדובסוני של ניר שעמד ליד ולהבין עד כמה פי 4 יכולת איסוף אור ואיכות אופטיקה עושים הבדל - כל מי שבא לראות השמיע אנחת פליאה 🙂. ערפילית הצעיף פשוט קפצה לתוך העין עם פילטר OIII, ואפשר היה אפילו לראות בקלות חלקים מערפילית צפון אמריקה. גם הלגונה והטריפיד נראו מצוין, אך מלכת הלילה הייתה, כמובן, ערפילית אוריון - כשהסתכלתי עליה דרך עינית 21 מ״מ, הרגשתי כאילו אני טובע בתוך מרק הערפל הסמיך שמסביב לטרפזיום (שכמובן אפשר היה להבחין בכוכבים הנפרדים שלו בקלות), וגיליתי פתאום שעברה חצי שעה ואני עדיין מסתכל דרך העינית. איזה כיף! לא התאפקתי, וצילמתי אותה עם הטלפון דרך העינית (לא התמונה הכי יפה, ועדיין).

      ערפילית אוריון דרך העינית

      גם כוכבי הלכת היו יפהפיים, ואפשר היה להבחין ברצועות עננים בשבתאי ולראות פרטים משמעותיים על צדק (מה שכן, בגלל הבהירות שלהם, העדפתי לעבוד עם פילטר ND כדי לא להסתנוור). כמובן שאנדרומדה והגלקסיות הלווייניות נראו יפה מאוד, ולמרות שלא היה אפשר לראות את כל אנדרומדה בעינית, היה אפשר להבחין בשני שבילי אבק ברורים בה. ערפילית הטבעת וגלקסיית כדור השלג הכחול היו שתיהן יפהפהיות גם כן. בקיצור - הלילה הזה פתח את התיאבון לעוד הרבה תצפיות נהדרות עם החבר החדש.

       

      סיכום זמני

       

      אני מרגיש בר מזל שיכולתי לצאת למסע הזה לפני שנתיים, מסע שכמעט נגמר עכשיו (וייגמר לאחר קבלת העדכונים האחרונים למערכת ההנעה). נהניתי מאוד מהמסע עצמו - מלחלום על הטלסקופ, מלתכנן אותו, מליצור אותו יחד עם אנשי מקצוע נהדרים, וכמובן - מלקבל אותו ולהשתמש בו בפעם הראשונה. עכשיו, עם סיום המסע לחצי מטר, מתחיל מסע נוסף, שאני מקווה שיימשך הרבה מאוד הזמן - המסע עם החצי מטר. מחכה לעוד הרבה לילות תצפית איתו, ואיתכם.

      בוקר - עייפים אך (מאוד) מרוצים

       

    2. לאחרונה במשך כמה לילות ניסיתי להשתמש ב-SCT שלי (5 אינטש של סלסטרון) לצורך צילום, הגעת למסקנה שפשוט אין טעם בזה. גם המספרים וגם התוצאות הראו לי שאני מקבל תמונות הרבה יותר איכותיות עם שובר האור (וויליאם אופטיקס 70מ"מ) - עם המצלמה שיש לי, SV705c של סבוני.

      אז סוף סוף נשברתי, וחזרתי לשובר האור. אתמול היה לילה יפה ובהיר - אבל מה, עם ירח שמאיר ב-87%. לא בדיוק תנאים אידאליים, אבל בכל זאת - גם לצלם את הירח זה תמיד כיף, וניסיתי להתרכז יותר על צבירים סגורים, שגם תחת אור ירח אפשר לקבל תוצאות יפות עליהם.

      אלו התוצאות שקיבלתי (אני די מרוצה):

      ראשון - הירח

      22_32_52_lapl4_ap2628_reg_gimp

       

      המטרה הראשונה שלי לערב (האמת - התמונה הכי פחות מוצלחת) - M109 - עדיף אותה לצלם בלי ירח

      Stack_32bits_128frames_1024s_siril_gimp_m109

      גלקסיה נוספת, שתמיד כיף לצלם - M51

      Stack_32bits_170frames_1360s_siril_gimp_m51

       

      ועכשיו לאוסף הצבירים הסגורים:

      M12

      Stack_32bits_298frames_2384s_siril_gimp_m12

      M92

      Stack_32bits_255frames_2040s_siril_gimp_m92

      וצביר הרקולס, M13 שתפסתי לידו גם גלקסיה במגניטודה 11.7, NGC6207

      Stack_32bits_227frames_1816s_siril_gimp_m13

       

    3. במוצאי שבת נערכה תצפית גדולה יחסית באזור חשוך בדרום הארץ. השתתפו בתצפית כ-25 תצפיתנים וצלמים, כולל כמה משפחות עם ילדים. אם ספרתי נכון היו כ-15 טלסקופים, החל משובר אור אכרומטי 40 מ"מ (פירוט בהמשך) ועד דובסוניים גדולים של 14, 16 ו-"18.

      התנאים היו טובים. כבר לאורך הדרך מהצפון ועד הדרום היה ברור שהשמיים נקיים יחסית והשקיפות צפויה להיות טובה מאוד. גם היציבות הייתה די טובה. לא היו עננים בכלל והלחות הייתה נמוכה.

      20230917_142833.jpg.61bcb2ba80e845cd46b9dec02267dd64.jpg

      בתחילת התצפית הרוח החזקה והפרוג'קטור של המקומיים התחרו ביניהם מי מפריע יותר. הפרוג'קטור כובה יחסית מהר, אבל הרוח דעכה לאט יותר. בסופו של דבר הכל הסתדר והיה אפשרי להנות מהמראה הנהדר של שביל החלב, אלפי כוכבים, אובייקטי DSO וכוכבי לכת, בעין, במשקפות ובטלסקופים.

      מה שהיה מיוחד מבחינתי הוא שהגעתי לתצפית רצינית בדרום עם הבת שלי (בת 6) בפעם הראשונה. מה לעשות שדובסוני של "10 ובוסטר לא נכנסים יחד ברכב פרטי קטן יחסית, אז זו הייתה גם הפעם הראשונה שלקחתי למדבר מערך קטן: חצובה ידנית AZ5 על טריפוד פחמן קל ושני טלסקופים קטנים. הראשון, ללילה, שובר אור טריפלט GT71 באורך מוקד 420 מ"מ, שכבר הרבה זמן תכננתי לקחת כדי להנות מהשדה הרחב שלו. על השני אפרט וארחיב בסוף.

      הבת שלי לא החזיקה מעמד המון זמן לפני שהתעייפה אבל הספיקה לראות צבירי כוכבים וערפיליות במרכז שביל החלב, את הצעיף, כמה צבירים בטלסקופ של אסף ונהנתה מטיול בשביל החלב במשקפת. לסיום הלילה מבחינתה, שבתאי עם טבעותיו, מרווח קסיני ו-4 ירחים בהגדלה גבוהה וצביר הרקולס בדובסוני "16 של שמוליק. מקווה שהיא תמשיך להגיע לתצפיות ולהתעניין.

       

      מבחינתי שובר האור הקטן של 71 מ"מ הצטיין בכמה דברים, בשדות של 2, 3 ו-5° (!):

      - צבירי כוכבים פתוחים גדולים ושדות כוכבים כמו הפליאדות, היאדות, סגיטריוס, אזור קסיופאה ועוד.

      - גלקסיית אנדרומדה העצומה.

      - הפתיעה מאוד לטובה ההליקס, הערפילית הפלנטרית הגדולה ביותר בשמיים, עם UHC בשדה של 3°. גם המשקולת והטבעת היו נחמדות.

      - אולי המראה הכי מיוחד בשדה של 5° היה ערפילית הצעיף שנכנסה כולה והייתה בהירה ובולטת עם פילטר O3. כל צפון אמריקה נכנסה בקלות ונראתה לא רע בכלל גם היא.

      היו גם נסיונות פחות מרשימים, בעיקר עם פילטר Hbeta על Gamma Cygni שבה זיהיתי בקושי חלקים עמומים וערפילית קליפורניה שראיתי את כל הצורה שלה אבל רק בראיה מוסבת ובמאמץ. גם ערפיליות הלב והנשמה או חדק הפיל עם UHC/O3 נראו חיוורות מאוד ביחס לציפייה שלי, אם בכלל. אולי המפתח הקטן כבר לא לגמרי מספיק במקרים האלו, גם אם הייתי בהגדלה נמוכה ואישון 5 מ"מ.

      בין לבין יצא לי להציץ בטלסקופים הגדולים יותר. ראויות לציון גלקסיית הפסל עם המון פרטים וגלקסיה NGC891 עם פס כהה באמצע שראיתי בראיה מוסבת. גם צדק ושבתאי נראו טוב בהגדלות גבוהות וברגעי התייצבות של הרוח היה ממש נהדר ומפורט. קצת אוריון לקינוח, יפה אבל לא גבוה מספיק וגם אני פרשתי לישון בסביבות השעה 2.

       

      20230917_082728.jpg.68c428c2ae0be56657827aa6f6bb5f2f.jpg

      20230917_065315.jpg.69f02170827ece48e927436ec88f7774.jpg

      בבוקר קמנו למראה מדברי יפה והשמש עלתה. זה היה הזמן לצפות בה עם לונט 40 מ"מ, טלסקופ שמש קטן אבל מעולה, אולי עם היחס הנאה לקוטר מהגבוהים ביותר שיכולים להיות. הראה המון פרטים גם בפני השטח וגם בקצוות והיו התפרצויות גדולות ומרשימות (מצרף דוגמה להמחשה של צילום עם פלאפון מוצמד לעינית, בעין זה הרבה יותר מרשים). שמחתי שהרבה מהמשתתפים הצטרפו וראו את המראה הנהדר של השמש ב-H alpha בעצמם. זהו, היה נהדר ואני כבר מחכה לתצפית הבאה.

      20230917_073059.jpg.6f51532d81fec133ff261b04e048330e.jpg

      20230917_153601.jpg.047bd40c06faf5a217383dfd8d1a3b06.jpg

    4. פרק 1 - כך זה התחיל:
      לאחר שקיבלתי את הדובלט המעולה, דוד (David) f/6 עם קוטר עדשה 72ממ ואורך מוקד 430ממ - Astro-tech AT72 EDII
      (https://www.astronomics.com/astro-tech-at72edii-refractor-ota-fpl-53-f-6.html), ובדקתי אותו הן בבית בבורטל 9 והן במדבר, הבנתי שאפילו טלסקופ במפתח קטן כזה יכול לשרת נאמנה בתצפיות, ולאור חוות דעת של חברים אחרים באנדרומידה, החלטתי לאתר טלסקופ במפתח דומה אך לא דובלט, שישרת אותי לטיולים, ללא חשש להפסד גדול אם הרכב ייפרץ או שהטלסקופ יינזק בנסיעה.
      לפני כשבועיים, בעת שהייתי בארצות הברית לצורך עבודה, ביום רביעי - יומיים לפני חזרתי ארצה, ראיתי באתר יד2 של -B&H (אני מסתכל בו בחטף כל יום  , כאילו שהיה עיתון יומי - תענוג), טלסקופ רפרקטור Celestron Travel Scope 70mm f/5.7
       (https://www.bhphotovideo.com/c/product/617033-REG/Celestron_21035_Travel_Scope_2_7_70mm_Refractor.html), אורך מוקד 400ממ. חישוב קל הראה שעם המשלוח למקום העבודה ליד סן פרנסיסקו הנזק יסתכם ב-70 דולר, אני כבר שם ו-B&H מבטיחים משלוח שיגיע עד יום שישי בשעה ארבע אחר הצהריים - שעת היציאה המתוכננת לשדה התעופה - יאללה, מזמינים!
      יום שישי עבר במתח - בשלוש וחצי הטלסקופ הגיע - מתרשמים דקה שהוא ממש לא נראה חלשלוש אלא ממש עם גוף מתכת יפה, וישר מפרקים מהקרטון ולתוך הטרולי ומהר לשדה התעופה.
      בטיסה חשבתי איזה שם אתן לטלסקופ החדש, ולא ממש מצאתי שם נחמד. אל תדאגו - הוא קיבל שם - חכו (או קיפצו) לסוף.

      פרק 2 - בדיקת הטלסקופ והציוד הנלווה שלו - שלב א׳ - אכזבה:
      WhatsAppImage2023-03-13at21_33.29(1).jpeg.3010c5be4ba14739d002a275fa1c9da1.jpeg
       
      הגעתי לארץ במוצ״ש, עוד באותו הלילה, תודות לג׳טלג, ניגשתי לבדוק את הטלסקופ החדש. הטלסקופ נראה נפלא, 
      הרכבתי אותו על החצובה המקורית שלו, סה״כ משקל נוצה של קילו וחצי בערך, וככה גם התוצאה - תמונה מתנדנדת כמו נוצה ברוח. פשוט אי אפשר לעבוד עם רגלי התרנגולת האלה והראש הכדורי שלה. קיפלתי את הרגליים למינימום ובדקתי אפשרות שימוש כחצובה שולחנית - הטיה קלה והתרנגולת מתהפכת. הבנתי שמהחצובה הזו לא יצא כלום פרט מבילוי לילי ללא תוחלת, ועברתי לשלב הבא.

      פרק 2 - בדיקת הטלסקופ והציוד הנלווה שלו - שלב ב׳ - מהפך:
      זוכרים את החצובה של אורין, טרייטק2 ( https://www.telescope.com/Orion-Tritech-II-Field-Tripod-with-Fluid-Pan-Head/p/116402.uts), שבזמנו אמרתי שהיא החצובה הכי גרועה שנתקלתי בה ביחס לציפיות ואז קיבלתי מאוריון זיכוי מלא על הרכישה? טוב, מאז היא הייתה בארון, ועכשיו נזכרתי בה, והחלטתי לבדוק איך היא תתפקד עם ציוד ששוקל קילו, ולא שלושה קילו שהיו בסיבוב הקודם,
      ה-Travel Scope, ואל תתעו בו: הוא ממתכת, לא פלסטיק, ויש לו אפילו זנב סנונית תקני, וגם יכולת לחבר אליו בורג 1/4״ של חצובת מצלמה או משקפת. מהר מאוד התקנתי אותו על הטרייטק2, ומיד הרגשתי שזה סיפור אחר. התמונה הבאה מספרת הכל:

      image.jpeg.ba4549760ec0e359ecd920dea16fd833.jpeg
      בקיצור, בהשוואה לרגלי תרנגולת, יש כאן בת יענה, ולא סתם - עם ראש פלואידי איכותי.
      התחלתי בבדיקות, ולא האמנתי למראה עיני, תרתי משמע:
      - הטלסקופ היה יציב לחלוטין, נע בקלילות לכל הכיוונים ושמר על המיקום, וכל זאת ללא שמץ רעידה טורדנית בעינית.
      - תוך דקה הסתגלתי לכוונת הפלסטיק שלה הגדלה 5 על 24ממ מפתח.
      - וגולת הכותרת - התמקדתי בירח (אל תשכחו שאני בבורטל 9, אז כשיש ירח מלא בערך, אין מה לצפות הרבה מצבירי כוכבים במפתח 70ממ) , והתמונה דרך שתי עיניות הפלוסיל, 20ממ ו-10ממ, כלומר הגדלה של פי 20 ופי 40 - הייתה טובה!
      - והפוקוסר, הפקוסר הלכאורה פשוט - התגלה, כנראה הודות לגלגל הכיוון הגדול שסלסטרון העניקו לו, כקל לכיוון מדויק.
       
      image.jpeg.ce86e1fafaf50f60b85bbd5353d74705.jpeg
      (הדובטייל התחתון הוא מיתכון שהוספתי לצורך התקנה גם על ראש ה-Stelarview)
      החלטתי לאתגר את הטלסקופ עוד יותר, ולהוסיף בארלו Celestron Omni x2. כאן הרגשתי שבהגדלה 80 - התמונה כבר לא זה. הלכתי לישון והמשכתי למחרת.
       
      פרק 3 - צעד קטן בציוד - קפיצה גדולה בביצועים:
      דוד יקירי, אוכל בלי מלח הגדלה של 160. אמנם הטלסקופ החדש אינו דובלט, אך בכל זאת לא הסתדר לי ההפרש הגדול הזה. החלטתי לנסות לאתר את מקור הבעיה, קודם כל באור יום.
      כיוונתי את הטלסקופ לעבר הרי השומרון, והבנתי שבאמת הוא לא סוחב הגדלה של יותר מחמישים בקונפיגורציה המקורית שלו.
      בדקתי מספר שדרוגים אפשריים:
      - שימוש בעדשות סופר-פלוסיל טובות - לא שינה דבר באיכות התמונה, פרט להגדלה קלה של הזוית הנצפית.
      - בארלו איכותי יותר שיש לי - גם זה לא שינה.
      - החלפת הדיאגונל המקורי בדיאגונל פריזמה 90 מעלות של סלסטרון - וואו! 
      א. הגדלה מכסימלית כאשר התמונה עדיין חדה קפצה ל-80.
      ב. הקונטרסט השתפר משמעותית.
      ג. הבהירות על עצמים רחוקים קפצה פלאים.
      בדקתי גם עם דיאגונל דיאלקטרי 99% של GSO, והתוצאה הייתה דומה, ולאור זה, בזכות המשקל הנמוך של הדיאגונל פריזמה של סלסטרון, החלטתי להישאר עימו.
      החלטתי שעכשיו הטלסקופ מוכן למבחן הגדול - השוואה מול דוד.
       
      פרק 4 - ראש בראש - חלק א׳, מבחן יום:
      image.jpeg.f75877cbbf1b44dcc43f60e744a823d0.jpeg

      דוד על ראש חצובה סטלרויו שניצב עלחצובת אינורייל, אליו מחובר המתמודד השני - הטלסקופ החדש. מוכנים? - Go!
      1. ראשית בדקתי עם העיניות המקוריות של הטלסקופ החדש - התמונה נפלאה בשני הטלסקופים.
      2. כיוונתי למנוף מרוחק על מנת להשוות את הזוית הנראית והעיוותים בקצוות התמונה. ציפית שהצוואר הצר יותר והפוקוסר 1.25״ של הטלסקופ החדש לעומת 2.5״ בדוד יצמצמו את השדה הנראה - לא ניכר הבדל משמעותי.
      3. עברתי לעינית 32ממ על 52 מעלות של GSO שמביאה לקצה השדה שאפשר לראות בעינית 1.25״ - גם כאן לא ניכר הבדל משמעותי. מסתבר שסלסטרון עשו עבודה מעולה בתכנון הטלסקופ!
      4. החלטתי לאתגר את רוחב השדה עם חזרה רגעית לפריזמה המקורית 45 מעלות - להפתעתי גם כאן לא ניכרה השפעה על רוחב השדה. חזרתי לפריזמה 90 מעלות של סלסטרון.
      5. ניגשתי לבדוק עיוותים בהשוואה לקווי המנוף הישרים; ציפיתי לעיוותים נוראיים בטלסקופ החדש, ו״התאכזבתי״ - אומנם הוא הראה בקצוות עיוות טיפה גדול יותר מאשר בדוד, אך לא דרסטי.
      6. תחום תנועת פוקוסר - 87ממ בדוד, 71ממ בחדש - לא רע.
      7. מבחן רעידות של הפוקוסר - על אף שהפוקוסר של הטלסקופ החדש נע על ציר משונן ברוחב של בערך שליש מדוד (תמונה למטה), במשקל הנמוך של העיניות לא הייה אפילו שמץ רעידה בטלסקופ החדש.
      image.jpeg.460b67fa9a4e03f59ed06f0e4508b62d.jpeg

      עכשיו הכל היה מוכן למבחן לילי של ראש בראש.
       
      פרק 5 - ראש בראש - חלק ב׳, מבחן לילה:
      תצפית על צדק, נגה והירח, אוששה את ממצאי היום והלילה הקודם:
      1. הגדלה מכסימלית של 160 בדוד לעומת 80 בחדש.
      2. בהירות וקונטרסט של בערך 90% בחדש עם הדיאגונל של סלסטרון לעומת דוד (ממש לא משמעותי), ובסביבות 70% עם הדיאגונל המקורי 45 מעלות (ממש כן ניכר לעין) לעומת דוד.
      3. הטלסקופ החדש הראה פרינג׳ (אברציה) קל בקצה הירח, בייחוד בטרמינטור עם מכתשים, פחות מהמצופה ולא מטריד כמעט אלא אם מחפשים אותו, לעומת אפס פרינג׳ בדוד. טוב, דוד בכל זאת דובלט עם fpl53...
      4. בדוד לא ניכרים עיוותי קומה עד 5% מקצה התמונה ועד האחוז-שנים האחרונים מהקצה הם גם לא ממש רציניים. בחדש הם מורגשים כבר ב-10% מקצה התמונה ובחמישה אחוזים האחרונים הם מתפרעים.
      5. איכות התמונה טובה בחדש, ומצויינת בדוד. מה המשמעות? - כמו טלויזית HD מול טלויזיה דיגיטלית ללא HD. אם לא הייתי רואה תמונה ב-HD, הייתי חושב שהתמונה ברגילה טובה מאוד. בניסוח אחר - עם דוד אני רואה טבעות על צדק בהגדלה 80. בחדש - אפשר בעזרת דמיון מודרך לחשוב שרואים אותן (לא לשכוח שצדק כבר נמוך, אולי בזוית עשרים מעלות).
      החלטתי לבצע עוד מבחן לילה, הפעם על גרמי שמים עמוקים, למחרת, באדיבות הירח הטרוריסט שייתן לי שעה של חושך טוב יחסית לאחר השקיעה. הפעם ציוותתי למשימה גם את ה-SSE:
      image.jpeg.3a740a81ff87a9f0ebad8d843f2af1e6.jpeg
      התבוננתי ב-m47, איזור וערפילית אוריון, ואפילו צללית חלשה של m81 , והשתמשתי בזוגות עיניות כפולות, האחת 32ממ של GSO והשניה 9mm של Svbony, וכמובן בדיאגונל המשופר - התוצאה הייתה מצויינת:
      • לא הבחנתי בהבדלים בכמות הכוכבים ובבהירותם הנראית (או בבהירות m81). קשה היה להשוות את הקונטרסט היות והתצפית התרחשה בשמים מוארים בזיהום אור בורטל 9, ולא הבחנתי בהבדל בין שני הטלסקופים; ייתכן מאוד במדבר כן יתגלה הבדל לטובת דוד. בבדיקה עם הדיאגונל המקורי כן ניתן היה להבחין שבטלסקופ החדש הבהירות הכוכבים נמוכה יותר במקצת ופחות כוכבים נראים.
      • בדוד התמונה נוחה לראיה על פני כל המפתח, טיפה עיוות באחוזים הכי חיוצניים של התמונה.
      • בטלסקופ החדש ישנם עיוותי מורגשים בצורת הכוכבים בחמישה אחוזים החיצוניים של התמונה, אך אם לא הייתי מחפש אותם אולי לא הייתי מוטרד מהם.
      • כצפוי בשניהם ניתן להפריד את הטרפזיום ומיזר, אך רק עם דוד אפשר לראות הפרדה קלה בניזר.
      פרק 6 - השוואת משקל ועלויות:
      דוד עם האינורייל והסטלרויו, פלוס דיאגונל, כוונת 6X30 וסט עיניות, ותיק נשיאה, עולה כ-6000 ש״ח (כולל מע״מ, הובלה וכו׳). Travelscope 70 (חדש), יחד עם העיניות הכלולות ותוספת עינית סופר-פלוסיל 32ממ שעולה מאה ש״ח, דיאגונל סלסטרון ובארלו באליאקספרס שעולים כל אחד כחמישים ש״ח לערך (וללא צריך להוסיף תיק נשיאה - הן הטלסקופ והן החצובה מגיעים עם תיק), יעלה בסה״כ בסביבות 1200 ש״ח - כלומר כחמישית מדוד.
      המשקל של טרוולסקופ מורכב על טרייטק2 כולל דיאגונל, כוונת ועינית, מסתכם ב-3.2 ק״ג, לעומת 9 ק״ג של קונפיגורציית דוד המורכבת , כלומר בקירוב כשליש ממנו.
       
      פרק 7 - מתפרעים ומשדרגים עוד קצת:
      בדקתי עוד קונפיגורציה ועוד שדרוג קטן - 
      ראשית, בדקתי את דוד כ-finder scope לגולי. מדוע זה מעניין אותי? - בעיקר לטובת כיוון מדויק על גלקסיות וצבירים כדוריים שמשמ לא נראים בבורטל 9 בככונת 8x50, לצורך צילום בחיישן הקטן יחסית asi678mc. 
      image.jpeg.7609575d584e6f5ba59fbc472cd72fdf.jpeg
      בתוספת עינית סופר-פלוסיל 32 ממ על 52 מעלות GSO, התוצאה הייתה נהדרת, בעזרת הטלסקופ החדש ככוונת הצלחתי להבחין בקירוב בפי שנים גרמי שמים, והכי חשוב - לראות את צלליות m81 וצבירים כוכביים,שכמעט בלתי אפשרי להבחין בהם בפיינדרסקופ 8X50. עדיין לא בדקתי האם זה באמת יועיל לצילום.
      הסרתי גם את הכוונת המקורית של הטלסקופ החדש ובעזרת הגבהה קלה ואומים m3 התקנתי במקומה נעל סטנדרטית של דובטייל רגיל. עכשיו אני יכול להשצמש או בפיינדרסקופ L תשעים מעלות נוח לצפיה, או להזמין מאלי אקספרס בעשרים ש״ח לערך, כוונת תואמת למקורית אך אם נעל סטנדרטית.
      image.jpeg.ffb39320017bda609bc2dbef7a9e6b17.jpeg
       
      פרק 8 - ובו יסוכם:
      image.jpeg.8772e97a2c22afcd13ed2a7b6183c1f9.jpeg
      כלומר, בחמישית עלות, ובכמעט שליש משקל, מקבלים טלסקופ מעולה, שחסרונו העיקרי יתבטא רק בהגדלות ממש גבוהות, טיפה אברציה בירח וכוכבי לכת, ואי יכולת לשתמש בעיניות רחבות של 2״.
      כן, אפשר גם להזכיר של-EAA  דוד הרבה יותר מתאים, אך זה לא השימוש הנבחן כאן, ואני בטוח שאפשר גם שם להוציא תוצאות לא רעות יחסית.
      במלים אחרות, הקונפיגורציה עם הטלסקופ החדש יציבה ונותנת תמונה טובה יחסית, ושוקלת מעט מאוד יחסית - מבחינתי זה הTravel Scope האולטימטיבי שישרת אותי, ללא חשש מתמיד על ציוד שייישבר או שייגנב וייגרם נזק רב יחסית, וללא עירור בעיות גב וכו׳ מתרדמתם..
      אני לא מבין (ואולי אני כן מבין)  מדוע סלסטרון לא מציעים את הטלסקופ הזה עם חצובה ודיאגונל טובים - זה יכול להיות Deal Braker  למשתמשים חדשים, אך כרגע המצב לא כך, ועם כל ההתפעלות מטלסקופ זה, לצערי רוב הנכנסים החדשים לתחום לא יידעו איך לשדרגו לביצועים טובים.
       
      רגע, ומה עם השם של הטלסקופ? -
      ובכן, לאור ממצאי הבדיקות, לא נותרה לי ברירה אלא להחליט שלטלסקופ הקטן-גדול הזה, שהיום גם היום העשירי לשהייתו עימי -  ״ממזר״. אח מפתיע לגולי ודוד (מוויקיפדיה - ״המילה ״ממזר״ משמשת, בעיקר בלשון הדיבור, לתיאור אדם (טלסקופ - תוספת שלי) חריף וממולח״).
    5. סיכום סוף שבוע אסטרונומי מוצלח במחנטוש - מתצפית אינטימית לתצפית המונית, ובעיקר הרבה שמי קיץ וחברים טובים

      1.PNG.a3fadcc12f5a1cbf18a17779f885bd2a.PNG
       

      קרדיט – ארז בויום

       

      בחודש יוני 2021 היקום כינס לנו לוח ירח נוח במיוחד. שני סופי שבוע שלמים Back to back, רק לבחור מתי יורדים למדבר לתצפית, והירח מבטיח לא להפריע. כמובן שהתנגדות ללו"ז שכזה היא חסרת תועלת, וכל מה שאפשר לעשות זה לגייס שותפים ולנסות להפיק את המקסימום. המזל הטוב המשיך ומצאתי לי שותפי תצפית לשני סופי השבוע. בסוף השבוע הקודם, פגשתי כמה חברים בתצפית קיץ ראשונה לעונה זו בלילה של שישי, והסופ"ש הזה היה ההמשך, כשההחלטה היתה לנצל את כל סוף השבוע ולעשות את לילות חמישי ושישי.

      לתצפית של יום חמישי יצאתי אחרי דרמה קטנה עם הרכב שהטילה סימן שאלה על הסופש, אבל בסוף הסתדרה. התצפית היתה מתוכננת להיות בהרכב מצומצם מכיוון שרוב החברים העדיפו לנצל את ליל שישי. יצאתי מהמרכז לכיוון מחנטוש בשעה סבירה מתוך ידיעה שמחשיך יחסית מאוחר, בכיוון 20:30. הירידות לדרום בימי חמישי אחה"צ מתאפיינות באופן טבעי ביותר עומסי תנועה, ואכן היו לא מעט פקקים שהשתחררו רק אחרי שעברתי לגמרי את באר שבע. השמיים היו מעט אביכים, ועננים דקים החלו לעלות מכיוון מערב, אם כי זה צפוי לפי התחזית ולא חששנו מהעניין. 

       
      ***

      קצת EAA

      הגעתי משהו כמו שלוש שעות לפני והקמתי את הציוד בניחותא, ומיד לאחר מכן התחילו להגיע החברים. הקמתי את הדובסוני, ולידו את המערכת הקטנה יותר - ניוטוני 5 אינץ' ממונע, על מנת לעשות קצת EAA. ידעתי שיש לי סופש שלם והרבה זמן לעשות מה שאני רוצה אז למה לא. לאחר שהתחיל להחשיך שמתי את המצלמה בפוקוסר ויצאנו לסשן קצר  של כרבע שעה, סה"כ 3-4 תמונות. ראינו את הטריפלט בליאו, את שרשרת מרקריאן, ולבסוף את אומגה סנטאורי. 
       
      מכיוון שאני עושה לא מעט EAA מעיר, אני גם יודע להעריך את המדבר - ישר מהפריים הראשון ניתן לראות היסטוגרמה קומקפטית ומכונסת לצד - סימן להיעדר זיהום אור. כשעושים מתיחה לתמונה, לא מופיעות כל מיני תופעות מבאסות שבד"כ יש מהעיר כמו עיגול חזק של וינייטינג.
       
      image.png.85057b0663aea87298047415c30406ef.png
       
      2.PNG.566a81f7093f332f36696bc29d73ccb0.PNG
       
       
      ***
       

      הרשל והשביל

      אחרי סשן הצליום הקצרצר, עברתי לדובסוני כדי להמשיך בחיפושים בקטלוג הרשל 400. שוב בעיקר גלקסיות באיזור שבין קבוצת בתולה, בהירויות שנעות בין 9-12. אובייקטים קטנים ויפים, אני אוהב לצפות בהם בעיקר בעזרת עינית ה – ES 9 מ"מ שקניתי לאחרונה. 

      אחרי שעתיים, באיזור 23:30 עברתי לתצפית משוחררת בשביל החלב – מה שבא בא. דבר ראשון שעשיתי היה להרכיב את המשקפת האסטרונומית להתחיל לשוטט בשביל החלב בשדה רחב. יגאל הצטרף ונראה שאהב גם את המראה. מזג האוויר בינתיים התחיל להתקרר מעט והתחילה לנשב רוח תמידית, ועד מהרה מצאנו את עצמנו מממשים את האזהרה להתלבש חם בליל יוני במדבר.

      לבסוף שמתי את הבינו החדש בפוקוסר של הדובסוני ויצאתי לשוטט בתוך השביל. זה גרם לי לחשוב על תופעה מעניינת – כשאני צופה באיזור צפוף בכוכבים דרך טלסקופ עם מפתח קטן (נניח שובר אור בקור של 80 מ"מ ופחות), ניתן לראות איזורים כחלחלים בין הכוכבים. די ברור שמדובר באור כוכבים, אבל ההקשר הספציפי קצת מעומעם. ברגע שמתחילים לטייל בתוך השביל בהגדלות קצת יותר גדולות, מבינים שכל האור הכחלחל הזה הוא בתכלס – פשוט מאסות של כוכבים. לדעתי בכל רגע נתון בתוך שדה של 1.5°, ניתן לראות כמה מאות כוכבים. יש משהו בבינו שמדגיש את התופעה – החלוקה של האור לשתיים מעלה את הקונטרסט – השמיים הופכים למאוד מאוד שחורים ככה שניתן לראות כוכבים מאוד עמומים. 

       
      ***

      היום שבין שני הלילות

      בבוקר, אחרי שכל החברים התקפלו חזרה צפונה ונשארתי לבד במחנטוש, יחד עם עוד 2 צלמים (ארז וגלעד), קרה משהו סוריאלסי . באיזור השעה שמונה, נשמע באופק צליל עבה וחזק של מסוק. ואז לאט לאט מכיוון מזרח הגיחו שלושה יסעורים בטיסה איטית ונחתו במרחק של פחות ממאה מטרים מאיתנו. לא ידעתי ממה אני מפחד יותר – שלא ינחתו לי על הראש או שלא ירחיפו לי אבק לתוך האופטיקה...  אז הנחיתה עברה בשלום ולאחר שתי דקות הם המריאו שוב והמשיכו מערבה מעל ראשנו:

       

       

      אחרי הדרמה הקטנה המשכתי למצפה רמון להעביר את היום. התחלתי עם קפה, מאפה ועבודה על הלפטופ בארומה. לאחר מכן רציתי לראות קצת את מצפה רמון מפנים, ישוב הזה שהוא לרוב רק נקודה בדרך לאנשהו, אבל תמיד רציתי להמשיך קצת פנימה ולהישאר שם. לאחר קצת סיבובים עם הרכב, מצאתי חורשה מוצלת ונחמדה. פתחתי שם בצל כיסא יגאל ונחתי לקראת הלילה הקרוב. לקראת שלוש אחה"צ יצאתי חזרה לכיוון מחנטוש. בדרך החוצה נתקלתי בעוד מחזה שכנראה רגילים אליו במצפה רמון:

       
      ***

      הלילה השני

      הלילה השני היה מיועד להיות מעט שונה – אני ואילן הזמנו כמה חברים לתצפית, כמה מהם היו אמורים להגיע עם משפחות וילדים, אז צפינו תצפית עמוסה וצפופה. כשחזרתי למחנטוש אמנם לא היו תצפיתנים, אך הריבוע של הצלמים התחיל להתמלא די מהר. ג'ו ואילן הגיעו אחרי, אילן בהרכב חצי מלא. לאט לאט הגיעו גם החברים האחרים, ועוד צלמים, ועוד אורחים, ועוד ועוד ועוד. בהתחשב שהאגודה לא היתה שם עם אוטוטובוס או שניים, לא זכור לי שמחנטוש היה אי פעם כל כך מלא. הריבוע של הצלמים היה מלא עד אפס מקום וחלקם התחילו להישפך מטה למעגל הדרומי. בסה"כ לדעתי היו נוכחים באיזור האסטרונומי לא פחות מ – 40 רכבים.

      sdgrs.PNG.e6c85f65f73fd17e18a77c211bbcb22c.PNG

      קרדיט – ארז בויום

       
       

      להבדיל מהערב הקודם, בלילה הזה לא היו לי יומרות להספיק דברים. הרשיתי לעצמי להתפזר עם כל מיני אובייקטים, להתערבב קצת, לעזור לאחרים עם הציוד, ולהראות אובייקטים שונים לאורחים שהגיעו. היה בגדול אחלה ערב – להבדיל מהלילה הקודם, מזג האוויר היה מושלם. טמפרטורה מושלמת, אטמוספירה יציבה ברזל. אני בטוח שהרבה צלמים יוציאו תמונות מעולות אחרי הלילה הזה. 

      ***

      הבוקר שאחרי

      לבסוף התעוררנו בשבת בבוקר, והתחלנו בקיפול מסיבי. בניגוד אלינו התצפיתנים שנוטים להתקפל מהר מהר ולברוח מהמדבר על הבוקר, האורחים היו נינוחים יותר וספגו את אווירת המדבר. בינתיים אילן הקים את מערך תצפית השמש המשובח שלו – שובר אור איכותי בקוטר 125 מ"מ, על חצובת ברלבאך וראש חצובה משיבי של Rowan. בפוקוסר – מסנן שמש קווארק. 

      מאחורי הטלסקופ השתרך לו תור ארוך, וכולם היו סקרנים לראות את השמש על להבותיה והתפרצויותיה, מבוגרים וילדים. תצפיץ קצרה בשמש ורודה (דרך הקווארק),התקפלתי סופית ועזבתי את המדבר עד מולד הירח הבא

      880827928_WhatsAppImage2021-06-12at20_03_36.jpeg.c122881a55427cc2c9cecb3bba241727.jpeg
       
      1408516961_WhatsAppImage2021-06-12at20_03.36(1).jpeg.977c84c30b954a9c6007fb84efd17a92.jpeg
       
      1137066755_WhatsAppImage2021-06-12at20_03_37.jpeg.f4afd1c5b5179883d1e925a0a8c08280.jpeg
    6. אחרי כמה חודשים שלא הייתי בתצפית ראויה לשמה (מאוגוסט עד דצמבר), והתצפית בדצמבר שהייתה קצרה ועם המון אוטובוסים שעברו בלילה, באתי מלא ציפייה לתצפית הזו. התחזית הבטיחה לילה נקי לגמרי ובלי לחות בכלל, ובנוסף הגיעה הזדמנות בשבילי לסיים את קטלוג מסייה, ולנסות את הטלסקופ החדש שלי (sky-watcher evostar 100ed) בשמיים חשוכים.

      אני התחלתי את הקטלוג כשקיבלתי את הדובסוני (8 אינץ'), בנובמבר 2021, ולא הספקתי לסיים אותו בגלל מיעוט תצפיות מדבר לאורך השנה, ורווחים לא קטנים ביניהם. בפועל נשארו לי כמה גלקסיות בקבוצות בתולה והדובה הגדולה, והקבוצות האלה מגיעות לגובה טוב לתצפית באזור 1-2 בלילה בתקופה הזו של השנה.

      הגעתי למקום די מוקדם, וכבר כשהתחיל החושך ראינו איזה לילה טוב עומד להיות לנו - השקיפות והיציבות היו מדהימות, הכוכבים כמעט לא נצנצו.

      את התצפית התחלתי "בנחת", עם תצפית במעט אובייקטים דרך הטלסקופים שלי. ל"טיול" בין הטלסקופים השונים, עם השוואת אובייקטים (בעיקר אוריון...), תוך כדי שיחה עם החברים לתצפית - יש קסם מיוחד משלו, וזה חלק משמעותי מהתצפית בחוויה שלי.

      ערפילית אוריון נראתה מדהימה בכל טלסקופ שמפנים לכיוונה, במיוחד היה כיף לצפות בה עם ה16" של @Ran Livne, ועם הפילטר npb של @Ehud Spiegel נגלו עוד המון "שבילי אבק" שלא הופיעו בלעדיו.

      ראויה לציון גם ערפילית הרוזטה (ngc 2238), שהראתה המון מבנים בתוך הערפילית עם פילטר oiii, אפילו ב8" שלי. ב12" החדש של ליאור היו יותר פרטים, כמובן, אבל אני מרוצה מהטלסקופ הנוכחי שלי.

      ב1 בלילה, כשהקבוצות הרלוונטיות עלו, התיישבתי עם הטלסקופ שלי והתחלתי לחפש את הגלקסיות שחסרות לי לסיום הקטלוג. מדובר בגלקסיות שנמצאות בתוך צביר גלקסיות גדול, כשהאתגר הוא לא למצוא אותן (הן בהירות יחסית, וקלות לצפייה עם 8 אינץ'), אלא לוודא שאני צופה בגלקסיה שאני מחפש, ולא באחת אחרת. עשיתי שם ממש "galaxy hopping", כשאני קופץ מגלקסיה לגלקסיה, ומסמן באפליקציה את כל הגלקסיות שראיתי בדרך. ככה מצטברים המון אובייקטים בobservations בזמן קצר...

      את התצפית קינחתי עם השביט (C/2022 E3 ZTF), שהראה זנב יפה ונקודה בהירה במרכז  (הגרעין שלו לפי ההבנה שלי).

      רשימת האובייקטים המלאה שצפיתי בה בטלסקופים שלי (לא יודע למה זה בסדר הפוך) :

      Sombrero Galaxy
      ZTF
      Spindle Galaxy
      Whale Galaxy
      NGC 4559
      Needle Galaxy
      M 49
      M 61
      NGC 4419
      M 88
      IC 3583
      M 90
      M 89
      NGC 4551
      NGC 4550
      M 58
      NGC 4606
      M 59
      NGC 4638
      M 60
      NGC 4647
      M 106
      M 48
      M 93
      M 50
      NGC 2438
      M 46
      M 47
      M 41
      Rosette Nebula
      M 78
      Flame Nebula
      Orion Nebula
      M 34
      California Nebula
      Double Cluster
      Soul Nebula
      Heart Nebula

    7. את מעקב השבוע ממש פיספסתי. שבוע ראשון של חזרה לשגרה דורש את הזמן שלו.

      מהתמונות הבודדות שצילמתי לאחרונה השמש נראית בפעילות גבוהה מאוד ומספר כתמי השמש הגיע בשיא אף ל 122 בעשירי לחודש.

      image.png.130253bc6b6a95c3ae5fda5010f9e30e.png

      אבל רק 56 בשישי לחודש. מצד שני כמות קרינת x-ray שנפלטה מהשמש ביום הזה היא גבוהה יותר, מה שמראה על פעילות גבוהה

      image.png.af76c029900cfbd449d3ca28db37328a.png

       

      סה"כ צילמתי פעמיים, ורוב התמונות במקרה הזה הן פנורמיות. ניסיתי אתגר של לצלם את רוב החלק המערבי של השמש אבל משום מה רבע לא התחבר כמו שצריך ונאלצתי לזרוק חלק נכבד ממנה ובמקרים אחרים שתי תמונות פנורמיות שונות התחברו להן בקלות.

      09-09-2022

      בחזרה לפילמנט העצום ולאזור הפעיל שאותו הוא מלווה, AR3092. הפעם בצד המזרחי, זזים להם אל האופק ולצד הרחוק של השמש.

      AR3092_color-1_crop

      תמונה נוספת מאותו היום, שמראה את רוב היקף השמש, מהמזרח וממש עד ל AR3092 (למטה מימין) מראה כמה פעיל כל חצי הכדור הצפוני

      East Moz 1 color

      11-09-2022

      דווקא ביום הזה שבו לא היה לי בכלל זמן וגנבתי כמה תמונות זריזות הגיעה הפתעה - תמונה פנורמית שחוברה משתי תמונות פנורמיות שונות. ללא שום מחשבה מראש. אבל לפני זה, הפנורמה הגדולה של החלק המערבי כולו שנהרסה ונותרה עם רבע שמש, החלק הדרום מערבי.

      למרות מספר בעיות בתמונה (כולל הצבע התפוזי משהו) התמונה נותנת תמונת על  די טובה וכזו שמאפשרת זום פנימה כדי לגלות עוד ועוד פרטים. חלקים מעניינים נפלו בחיבור הלא מוצלח אבל בסופו של דבר יצא משהו מעניין מאוד.

      West Moz

      ולתמונה הפנורמית הכלל לא צפוייה.

      שתי פנורמות עם מספיק חלק משותף שמאפשר חיבור. למרות האופי הדינאמי של השמש, החיבור הזה היה אוטומטי. ארבעה אזורים פעילים, משמאל לימין AR3099, AR3096, AR3098& 3094 ואפילו חלק מאזור חמישי בפינה הימנית למעלה

      AR3099_3096_3098_bw

      התמונה המפתיעה של אותו היום הייתה האחרונה לעיבוד - גם באמצעים יחסית אוטומטיים, צריך זמן לעבד את כל החומר, זמן שיש פחות ממנו.

      וכתם חדש שהופיע מעבר לאופק בחלק הדרום מזרחי (התמונה מסובבת 180 מעלות), AR3100. והפעם לא פנורמה.

      AR3100_color_inv

      זמן לקצת צילומי לילה אם רק העננים יאפשרו

    8. כבר שלוש שנים שמדיי פעם ארזתי תיק, לקחתי את האוטו ללילה למדבר ובילתי תחת כיפת השמיים עם אנשים מדהימים וחושך מוחלט שאפשר רק לדמיין באיזור המרכז.
      המחשבה לארגן אירוע קצת יותר מורחב עלתה מספר פעמים, אבל זה אף פעם לא הרגיש נכון; יש תצפיתנים אחרים, יש צלמים ויש מטיילים אחרים שמגיעים להנות מהחושך באתרים המוכרים לקהילה.
      זה אומר לנסוע לנ"צ אחר יותר תיירותי, אולי אפילו עם שירותים או לפחות פח.. בכל מקרה זה לא קרה.

      לאחר תצפית הקיץ האחרונה בתחילת יולי, ניר ואני חשבנו על לארגן משהו מצומצם למשפחות כדי לשתף את היקרים לנו בקצת מהפלא הזה.
      זה התחיל כרעיון, והתגלגל לתצפית משפחות לא קטנה בכלל באחד האתרים העקריים.
      היו חששות, אבל כולם בפורום המעולה הזה אנשים בוגרים עם הבנה וניסיון בהתנהלות במסגרת תצפית אסטרונומית, תוך התחשבות באחרים ושמירה על משמעת חושך.

      זה התחיל רגוע..

      DSC00159_.jpg.14ce2fbbe299253a172eec5a84d5b50a.jpg

      ואז התחיל טיפה להתמלא.. כמו תמיד..

      בינתיים צפינו טיפה בשמש.. לא היו כתמים מיוחדים או משהו מעניין מעבר לדיסקה באור לבן. אבל זה נחמד להעביר חצי שעה בלי קשר.

      לאחר כמה שעות, עם תגבור של האגודה עם 3(!) אוטובוסים, צלמים בהרכב גדול, ולא מעט מטיילים נוספים מסביב:

      spacer.png

       

      spacer.png


      יצא הערב הכי עמוס שראיתי עד כה.. 
      למי שמעוניין, להלן הטיימלפס של אילן מהקבוצה בפייסבוק, משובח ומוצלח:

      https://www.facebook.com/ilan.shapira/videos/880438769603603/

      והקליפ של גיא, בגובה העיניים על הציוד והמאהל, מעולה:

      https://www.facebook.com/guyorca/videos/386526250229692/


      היה לילה מדהים, השמיים היו צלולים. הגעתי עם מינימום ציפיות (ממש לא ידעתי אם הבן שלי יחזיק עד מספיק מאוחר כדי לראות את שביל החלב, הוא הספיק).
      כולם ראו את שביל החלב, חברים ומשפחות שבאו לטעום קצת מדבר. זה יותר סימפטי מאיך שזה נשמע..

      מבחינתי האירוע התעלה על כל הציפיות. ישבנו עם משקפות, עברנו בין טלסקופים אחד אל השני, ניר הלווה לי פילטר UHV שהבליט באופן מדהים את הערפיליות המוכרות.
      ותודה רבה, באמת היה חסר לי עוד משהו לרשימת קניות.

      רשימת האובייקטים בתצפית ארוכה, בעיקר כי התצפית נמשכה עד 2 (אצלי) ובסוף כולם נרדמו עד 22:00..
      לעומת זאת - כנראה מהתצפית הבאה אתחיל למלא רשימה מסודרת יותר עבור כל תצפית.

      מתישהו בתקווה יהיה לי שוב איך לצלם ולשתף קצת מהשמיים בלילה בפוסטים. עד אז - הנה תמונה (ערוכה מאוד, ולא הכי טובה) של שביל החלב שצלמתי עם הסלולרי על חצובה ביוני '21.
      השמיים השתנו ממש טיפה מאז, וזה משהו ששווה לנסוע למדבר פעם אחת לפחות כדי לראות בעיניים.

      image.png.03395eb28c53bdef787c2c51bfa85447.png

    9. Screenshot_20220614-070158_Facebook.jpg.37f680ee9c11415f7c4fb6f837bef713.jpg

      השרטוט הנפלא שאתם רואים נותן לנו הצצה לרגע היסטורי מעניין. הוא הופיע בכתבה של אחד העיתונים אי שם בשנת 1916 הרחוקה ומתאר את מבנה העתידי של טלסקופ חדש ופורץ דרך שנבנה באותם הימים במצפה הכוכבים וילסון שבקליפורניה.
      השרטוט עצמו מאוד יסודי  ומפורט עד כדי שאפילו קפיטריה לנשנושי הלילה של הצוות תוכלו למצוא בו. 

      https://chroniclingamerica.loc.gov/lccn/sn83045389/1916-08-20/ed-1/seq-40/


      אבל לא על קפיטריה באנו לדבר. הטלסקופ בהר וילסון אולי טלסקופ המפורסם בעולם, טוב נו אולי אחרי הטלסקופ של גלילאו. זה אותו אחד שסייע ל Edwin Hubble וMilton Humason  לבצע גילויים יוצאי דופן שהביאו למהפכה של ממש בכל הקשור להבנה שלנו של מבנה היקום. מעניין להסתכל על השאלות שבכתבה המלווה את הציור על מנת להבין את ה"חורים" בידע על היקום באותם הימים. הינה   שתי דוגמאות : 
      האם הערפילית(!) אנדרומדה היא חלק ממערכת שלנו ?"  , "...מה הן  בעצם הערפיליות הספירליות הנפלאות ומסתוריות ? …"
      לא ידענו דברים שהיום נראים לנו כל כך מובנים מאליו וזה הרבה  בזכות הטלסקופ  שבהר וילסון. ממדיו לא היו מביישים שום מצפה כוכבים גם היום. עם מראה הראשית שלו בגודל של  100 אינץ'(2.5 מטר), הוא החזיק  בתואר "טלסקופ הגדול בעולם" במשך כמה עשורים רצופים.יכולת איסוף אור המרשימה של המראה בגודל הזה איפשרה להאבל להציץ רחוק מקודמיו וגם לקבל פרטים שעד כה אף אחד לא הצליח לקבל. בעזרת הצילומים מהטלסקופ החדש הוא הצליח סוף סוף לבצע מדידת מרחק לאנדרומדה. המדידה הראת שמדובר על עצם שרחוק מאוד מכל כוכב אחר אשר היה ידוע דאז ו"ערפילית " אנדרומדה לא שייכת כלל למערכת שלנו. פה מה שנקרא "נפל האסימון" , אנחנו רק עולם אחד מתוך מיני רבים !!! התחלנו לקבל פרספקטיבה חדשה לחלוטין על יקום הסובב אותנו. עכשיו תוסיפו לזה בהמשך מדידת מהירויות של הגלקסיות וגילוי ההתרחבות של היקום( חוק "האבל") ותקבלו מהפכה של ממש  שלא נופלת מזאת של גלילאו גלילי ויתכן אף גדולה ממנה.
      ניתן לקבוע כמעט בוודאות שבנייתו סימנה  נקודת המפנה בעולם אסטרונומיה המקצועית והייתה קפיצת מדרגה טכנולוגית משמעותית . זאת הייתה שנה שממנה והלאה טלסקופים מסוג רפלקטורים (מבוססי מראה)  לקחו את הבכורה מהרפרקטורים. 
      טלסקופים בעלי עדשה שלטו בעולם האסטרונומיה ללא עוררין במשך כ 300 שנה ,למעשה מאז ימיו של גלילאו גלילי. במהלך המאה ה 19  הצליחו מצפי כוכבים ברחבי העולם לבצע שדרוגים משמעותיים לטלסקופי עדשות שברשותם וקוטרם גדל  מ15 אינץ בתחילת המאה ועד 40 אינץ'  של Yerkes telescope בסוף המאה שהיה אז וגם כיום טלסקופ רפרקטור הגדול ביותר.

      Screenshot_20220625-093105_Facebook.jpg.390e2fadf647942040c002f0d4961c87.jpg
       בסביבות שנת 1900 היה ניסיון לבנות טלסקופ בגודל 50 אינץ ( paris exebition ) אך ניסוי הזה נגמר בכישלון מהדהד ואולי סימן יותר מהכל את עידן בו הרפרקטורים הפכו לדינוזאורים של מיכשור האסטרונומי.
       שימוש במראות אפשר להגדיל את יכולת איסוף אור במספר סדרי גודל ופתח עידן חדש בחקר חלל העמוק.
       הטלסקופים "מחזירי אור" המשיכו "לגדול" למימדים בלתי נתפסים ואיפשרו לנו להציץ לעבר עולמות הרחוקים שעד אז היו סגורים בפנינו.על בסיס ה"אור" שנאסף באמצעותם התחלנו להבין את מימדים האמיתיים של היקום ואת מיקומנו הצנוע בו. 
      .
      בתמונה:חנוכת טלסקופ Hale עם מפתח צנוע של  200 אינץ.לקח את הבכורה מטלסקופ מצפה וילסון 

      Screenshot_20220701-201355_Chrome.jpg.dfece8386862efdda4a71011878c88d8.jpg

    10. אז המסע אל עבר צילום אסטרונומי ממשיך לו... יש חצובה ממונעת ומצויינת אז אפשר לסמן וי. ויש מצלמה פלנטרית.

      Screenshot_20220529-184918_Photos.jpg.20fccecf4506cdaabec41b346a7c7a78.jpg

      מהר מאוד, בעיקר מרוב התלהבות התחלתי להרכיב את הכל ולראות איך הכל פועל. אך לפני הכל צריך עקיבה מדוייקת. עוד אתגר בפני עצמו היה האיפוס לצפון שדרש ממני לא מעט. ולא הבנתי עד כמה זה קריטי וחשוב בעיקר בצילום DSO.
      (למרות שממרפסת ביתי רואים מצויין את פולאריס). 
      כיוונתי לצדק, שבתאי וירח. כל אחד בתורו 🙂 הרגע הזה שמתקבלת תמונה על מסך המחשב הייתה התרגשות מאוד גדולה עבורי. 

      Screenshot_20220529-185033_Photos.jpg.eeb9081e237580069027ac3179fac437.jpg
      תוך כדי צילום פלנטות אני מבינה ש Bresser 6 אינץ' לא מספיק לי בשביל להוציא תמונה מספיק ברורה ואיכותית של צדק ושבתאי. (נסיתי להוסיף בארלו, אבל ההגדלה יותר טשטשה) הירח יצא נפלא איתו.  

      Screenshot_20220529-185101_Photos.jpg.ac86e0e8ab2b5e7632ae8e22b7b08511.jpg

      בפרק הבא אספר לכם שניסיתי לאתגר את עצמי יותר, נסיתי לצלם גרמי שמיים עמוקים עם מצלמה פלנטרית (מהסוג הזה)... זה היה נחמד בשביל ערפילית אוריון לא מעבר לכך 😄 יש מצלמות פלנטריות מדגמים אחרים שבהחלט ניתן להפיק צילום טובים גם של גרמי שמיים עמוקים. 

      אבל אציין שהופתעתי לטובה מהמצלמה הפלנטרית המיוחדת הזו, הצלחתי לצלם איתה לא מעט, אפילו לתפוס איתה צביר ואת שביט לאונרד. מבחינתי הוצאתי ממנה את המקסימום לפני שתהפוך למצלמת עקיבה. 

      Screenshot_20220529-185215_Photos.jpg.65f31f4942c6c0ddc5839e16f154f7c0.jpg

בלוגים

מיני פסטיבל אסטרונומי – 10-12 ליוני 2021

סיכום סוף שבוע אסטרונומי מוצלח במחנטוש - מתצפית אינטימית לתצפית המונית, ובעיקר הרבה שמי קיץ וחברים טובים   קרדיט – ארז בויום   בחודש יוני 2021 היקום כינס לנו לוח ירח נוח במיוחד. שני סופי שבוע שלמים Back to back, רק לבחור מתי יורדים למדבר לתצפית, ו

אלבום מדברי ומסקנה חשובה - סיכום תצפית ינואר 2023

תצפיות אסטרונומיות בחורף הן דבר די נזיל. האויב הגדול של האסטרונום הוא הענן, ובחורף הענן הוא חיה לא צפויה. בעוד שבקיץ אפשר להסתמך על מזג האוויר בוודאות די גבוה שישאיר לנו את שמי המדבר בהירים ונקיים, בחורף האסטרונום החובב נקלע למעין רולטה רוסית של הזמן שלו. לשריין את הסופ"ש? את חמישי? את שישי? להכין את בן/בת הזוג להפקרה מכוונת עם הילדים ואז לאכזב את כולם? בעיה. יש סיטואציות בהן גם עד בוקרו של אותו יום לא בטוחים אם תצפית תתקיים, שלא לדבר על שבוע מראש… אז מה עושים? מהמרים. למזלי הזמן שלי קצת גמ

על קטלוגים וסבלנות - סיכום תצפית 16/12/2022

הרשל בערב שישי 16 בדצמבר, התכנסנו במדבר לתצפית חורף, כנראה האחרונה לשנת 2022. לתצפית הזו הגעתי עם החלטה, שזו תהיה תצפית לא ממוקדת מבחינת רשימת צפיה. הסיבה היא שבשנה וחצי האחרונות התמקדתי ברשימת "הרשל 400", שכשמה מעיד, מכילה 400 אובייקטים. רובם המוחלט של האובייקטים נעים בין בהירויות 8-12 - קצת ערפיליות פלנטריות, קצת צבירי כוכבים עדינים והמון המון גלקסיות קטנות ומגניבות.   אז בשנה וחצי הללו בעיקר טסתי על גבי הקטלוג, מיהרתי וניסיתי לחסל כמה שיותר אובייקטים בלילה, כולל לילות של

הדפסת טבעות לטלסקופ Sky Watcher 127MAK "הפוך"

את המקסוטוב Sky Watcher 127MAK שלי ירשתי מאלכס הצדיק, שבתורו ירש אותו מצדיק אחר, לאחר שנפל מגובה שני מטרים ישר על הקורקטור ונסדק קשות. למרות הסדק בקורקטור, המראה הראשית והמשנית נשארו שלמות ויציבות ככה שהביצועים האופטיים כמעט ולא נפגעו, חוץ מירידה קלה באיסוף האור בחלק הסדוק. המקסוטוב החמוד הזה נותן יופי של תמונות תקריב לירח, כוכבי הלכת וכפולים.   הבעיה למרות שהשבר בקורטקטור פחות מפריע, יש דבר אחד שהוציא אותי מדעתי - מסילת הדאבטייל הורכבה בצד שמאל של הטלסקופ, בעוד שבחצובה שלי ה

מאוורר לדובסוני 10 אינץ' - כן או לא?

אז להוסיף מאוורר או לא?  כבר לא מעט זמן אני מתכנן להוסיף מאוורר לדובסוני, ולא ממש יצא לי לגשת לזה. אחת הסיבות היא שכנראה אפשר להסתדר יופי גם בלעדיו.  למי שלא יודע, לטלסקטפים דובסוניים גדולים (8 אינץ' ומעלה) יש לרוב מראות גדולות ועבות. כמו כל עצם דומם אחר, המראות האלה סופגות חום מהסביבה שלהן. כאשר הערב מגיע והאוויר מסביבן מתחיל להתקרר, הן מתחילות להתקרר גם כן, אך בגלל העובי שלהן זה לוקח זמן מה. זה גורם למצב שהאוויר באופן קבוע מתקרר יותר מהר מהמראה, וטמפרטורת המראה בעצם "רודפת" כלפי מט

אסטרונומיה בשתי העיניים - סיכום תצפית 4.6.2021

לתצפית הראשונה של חודש יוני הגעתי עם כמה צעצועים בחיקי, חלקם קניתי וחלקם בניתי, ובעיקר בציפיה גדולה לנסות אותם במגרש המשחקים היפה בעולם - שביל החלב והאובייקטים המרהיבים של שמי הקיץ        במהלך חודש מאי, סיימתי כמה פרוייקטים אסטרונומיים שעבדתי עליהם במקביל - בסיס חדש לטלסקופ הדובסוני, פיינדרסקופ 60 מ"מ F/6 בבנייה עצמית, ומשקפת אסטרונומית 50 מ"מ בבנייה עצמית. כמו כן לאחר המתנה ממושכת עקב שיבושי הקורונה, הגיעו מחו"ל טלסקופ חדש (Sky-Watcher 130PDS), וכן בינו חדש מתוצרת

מרתון מסייה 2021 - האסטרונום נגד הלילה

התצפית של יום שישי ה 12 למרץ, היתה אמורה להיות שגרתית ביותר. התכנית היתה פשוטה - החורף הוא עונת הגלקסיות, ואני ממשיך לרוץ במרץ על קטלוג הרשל 400 ולחסל גלקסיות בעקביות. ואז ביום רביעי, יומיים לפני התצפית, @Maria Mazos  שאלה מי מתכוון לעשות את מרתון מסייה, והתצפית קיבלה תפנית.   קצת רקע האסטרונום הצרפתי שארל מסיה מהמאה ה-18 התמחה בצייד שביטים. מדי פעם היה נתקל בעצם בהיר בשמיים שהיה מבלבל ומטעה אותו. על מנת להימנע מלחזור כל הזמן לאותם אובייקטים, הוא גיבש קטלוג של 110 גרמי שמיים

מקלחת אסטרונומית - סיכום תצפית לחה במדבר 18.12.2020

לאחר מטר הג'מינידים המוצלח בליל יום ראשון, הייתי בטוח שסיימנו עם תצפיות לשבוע זה, במיוחד כשהתחזית הראתה סערה נכנסת במהלך השבוע עם שאריות עננות בנגב שיהרסו כל תצפית. לקראת סוף השבוע העננות אמנם התפזרה, אך נשארנו עם תחזית עגומה של כמעט 100% לחות. למי בינינו שלא יודע מה ההשלכות, הבעיה היא לא שמזיעים כמו ביולי אוגוסט, אלא שהציוד כולו פשוט נרטב לגמרי מהטל. זה גורר כמה בעיות כשהמרכזית שבהן היא שהאופטיקה (מראות, עדשות ועיניות) מקבלות מן מעטה לחות, בדומה לשמשת הרכב ביום חורף, ופשוט אי אפשר לראות כלום. ל

חמשוש אסטרונומי במדבר 12-14.11.2020

מאז שנחתתי בארץ מארה"ב לפני שנה וחצי אני זומם על "חופשה אסטרונומית" של סופ"ש שלם, שני לילות שלמים עוקבים של תצפיות אסטרונומיות. עד כה לא יצא לי, סיבות לא חסר.  אם זה בגלל מחסור בפרטנרים שרוצים או מעוניינים בשתי לילות רצופים במדבר, או בגלל שלא ידעתי איפה מה לעשות עם עצמי בין שתי הלילות. מצד אחד אפשר לקפל ציוד וללכת להעביר את היום במצפה רמון, אבל לא רציתי להקים ולפרק את הציוד יותר מפעם אחד. אני יודע שהצלמים הרבה פעמים עושים את הגשר הזה אז היתה לי תחושה שמשם תבוא הישועה. בשבוע שעבר התיישרו הכו
×
×
  • צור חדש...

Important Information