פרק 1 - כך זה התחיל:
לאחר שקיבלתי את הדובלט המעולה, דוד (David) f/6 עם קוטר עדשה 72ממ ואורך מוקד 430ממ - Astro-tech AT72 EDII
(https://www.astronomics.com/astro-tech-at72edii-refractor-ota-fpl-53-f-6.html), ובדקתי אותו הן בבית בבורטל 9 והן במדבר, הבנתי שאפילו טלסקופ במפתח קטן כזה יכול לשרת נאמנה בתצפיות, ולאור חוות דעת של חברים אחרים באנדרומידה, החלטתי לאתר טלסקופ במפתח דומה אך לא דובלט, שישרת אותי לטיולים, ללא חשש להפסד גדול אם הרכב ייפרץ או שהטלסקופ יינזק בנסיעה. לפני כשבועיים, בעת שהייתי בארצות הברית לצורך עבודה, ביום רביעי - יומיים לפני חזרתי ארצה, ראיתי באתר יד2 של -B&H (אני מסתכל בו בחטף כל יום  , כאילו שהיה עיתון יומי - תענוג), טלסקופ רפרקטור Celestron Travel Scope 70mm f/5.7
 (https://www.bhphotovideo.com/c/product/617033-REG/Celestron_21035_Travel_Scope_2_7_70mm_Refractor.html), אורך מוקד 400ממ. חישוב קל הראה שעם המשלוח למקום העבודה ליד סן פרנסיסקו הנזק יסתכם ב-70 דולר, אני כבר שם ו-B&H מבטיחים משלוח שיגיע עד יום שישי בשעה ארבע אחר הצהריים - שעת היציאה המתוכננת לשדה התעופה - יאללה, מזמינים!
יום שישי עבר במתח - בשלוש וחצי הטלסקופ הגיע - מתרשמים דקה שהוא ממש לא נראה חלשלוש אלא ממש עם גוף מתכת יפה, וישר מפרקים מהקרטון ולתוך הטרולי ומהר לשדה התעופה. בטיסה חשבתי איזה שם אתן לטלסקופ החדש, ולא ממש מצאתי שם נחמד. אל תדאגו - הוא קיבל שם - חכו (או קיפצו) לסוף.

פרק 2 - בדיקת הטלסקופ והציוד הנלווה שלו - שלב א׳ - אכזבה:
 
הגעתי לארץ במוצ״ש, עוד באותו הלילה, תודות לג׳טלג, ניגשתי לבדוק את הטלסקופ החדש. הטלסקופ נראה נפלא,  הרכבתי אותו על החצובה המקורית שלו, סה״כ משקל נוצה של קילו וחצי בערך, וככה גם התוצאה - תמונה מתנדנדת כמו נוצה ברוח. פשוט אי אפשר לעבוד עם רגלי התרנגולת האלה והראש הכדורי שלה. קיפלתי את הרגליים למינימום ובדקתי אפשרות שימוש כחצובה שולחנית - הטיה קלה והתרנגולת מתהפכת. הבנתי שמהחצובה הזו לא יצא כלום פרט מבילוי לילי ללא תוחלת, ועברתי לשלב הבא.

פרק 2 - בדיקת הטלסקופ והציוד הנלווה שלו - שלב ב׳ - מהפך: זוכרים את החצובה של אורין, טרייטק2 ( https://www.telescope.com/Orion-Tritech-II-Field-Tripod-with-Fluid-Pan-Head/p/116402.uts), שבזמנו אמרתי שהיא החצובה הכי גרועה שנתקלתי בה ביחס לציפיות ואז קיבלתי מאוריון זיכוי מלא על הרכישה? טוב, מאז היא הייתה בארון, ועכשיו נזכרתי בה, והחלטתי לבדוק איך היא תתפקד עם ציוד ששוקל קילו, ולא שלושה קילו שהיו בסיבוב הקודם,
ה-Travel Scope, ואל תתעו בו: הוא ממתכת, לא פלסטיק, ויש לו אפילו זנב סנונית תקני, וגם יכולת לחבר אליו בורג 1/4״ של חצובת מצלמה או משקפת. מהר מאוד התקנתי אותו על הטרייטק2, ומיד הרגשתי שזה סיפור אחר. התמונה הבאה מספרת הכל:
בקיצור, בהשוואה לרגלי תרנגולת, יש כאן בת יענה, ולא סתם - עם ראש פלואידי איכותי.
התחלתי בבדיקות, ולא האמנתי למראה עיני, תרתי משמע:
- הטלסקופ היה יציב לחלוטין, נע בקלילות לכל הכיוונים ושמר על המיקום, וכל זאת ללא שמץ רעידה טורדנית בעינית.
- תוך דקה הסתגלתי לכוונת הפלסטיק שלה הגדלה 5 על 24ממ מפתח.
- וגולת הכותרת - התמקדתי בירח (אל תשכחו שאני בבורטל 9, אז כשיש ירח מלא בערך, אין מה לצפות הרבה מצבירי כוכבים במפתח 70ממ) , והתמונה דרך שתי עיניות הפלוסיל, 20ממ ו-10ממ, כלומר הגדלה של פי 20 ופי 40 - הייתה טובה! - והפוקוסר, הפקוסר הלכאורה פשוט - התגלה, כנראה הודות לגלגל הכיוון הגדול שסלסטרון העניקו לו, כקל לכיוון מדויק.   (הדובטייל התחתון הוא מיתכון שהוספתי לצורך התקנה גם על ראש ה-Stelarview)
החלטתי לאתגר את הטלסקופ עוד יותר, ולהוסיף בארלו Celestron Omni x2. כאן הרגשתי שבהגדלה 80 - התמונה כבר לא זה. הלכתי לישון והמשכתי למחרת.   פרק 3 - צעד קטן בציוד - קפיצה גדולה בביצועים:
דוד יקירי, אוכל בלי מלח הגדלה של 160. אמנם הטלסקופ החדש אינו דובלט, אך בכל זאת לא הסתדר לי ההפרש הגדול הזה. החלטתי לנסות לאתר את מקור הבעיה, קודם כל באור יום.
כיוונתי את הטלסקופ לעבר הרי השומרון, והבנתי שבאמת הוא לא סוחב הגדלה של יותר מחמישים בקונפיגורציה המקורית שלו. בדקתי מספר שדרוגים אפשריים:
- שימוש בעדשות סופר-פלוסיל טובות - לא שינה דבר באיכות התמונה, פרט להגדלה קלה של הזוית הנצפית.
- בארלו איכותי יותר שיש לי - גם זה לא שינה.
- החלפת הדיאגונל המקורי בדיאגונל פריזמה 90 מעלות של סלסטרון - וואו! 
א. הגדלה מכסימלית כאשר התמונה עדיין חדה קפצה ל-80.
ב. הקונטרסט השתפר משמעותית.
ג. הבהירות על עצמים רחוקים קפצה פלאים.
בדקתי גם עם דיאגונל דיאלקטרי 99% של GSO, והתוצאה הייתה דומה, ולאור זה, בזכות המשקל הנמוך של הדיאגונל פריזמה של סלסטרון, החלטתי להישאר עימו.
החלטתי שעכשיו הטלסקופ מוכן למבחן הגדול - השוואה מול דוד.   פרק 4 - ראש בראש - חלק א׳, מבחן יום:
דוד על ראש חצובה סטלרויו שניצב עלחצובת אינורייל, אליו מחובר המתמודד השני - הטלסקופ החדש. מוכנים? - Go! ראשית בדקתי עם העיניות המקוריות של הטלסקופ החדש - התמונה נפלאה בשני הטלסקופים. כיוונתי למנוף מרוחק על מנת להשוות את הזוית הנראית והעיוותים בקצוות התמונה. ציפית שהצוואר הצר יותר והפוקוסר 1.25״ של הטלסקופ החדש לעומת 2.5״ בדוד יצמצמו את השדה הנראה - לא ניכר הבדל משמעותי. עברתי לעינית 32ממ על 52 מעלות של GSO שמביאה לקצה השדה שאפשר לראות בעינית 1.25״ - גם כאן לא ניכר הבדל משמעותי. מסתבר שסלסטרון עשו עבודה מעולה בתכנון הטלסקופ! החלטתי לאתגר את רוחב השדה עם חזרה רגעית לפריזמה המקורית 45 מעלות - להפתעתי גם כאן לא ניכרה השפעה על רוחב השדה. חזרתי לפריזמה 90 מעלות של סלסטרון. ניגשתי לבדוק עיוותים בהשוואה לקווי המנוף הישרים; ציפיתי לעיוותים נוראיים בטלסקופ החדש, ו״התאכזבתי״ - אומנם הוא הראה בקצוות עיוות טיפה גדול יותר מאשר בדוד, אך לא דרסטי. תחום תנועת פוקוסר - 87ממ בדוד, 71ממ בחדש - לא רע. מבחן רעידות של הפוקוסר - על אף שהפוקוסר של הטלסקופ החדש נע על ציר משונן ברוחב של בערך שליש מדוד (תמונה למטה), במשקל הנמוך של העיניות לא הייה אפילו שמץ רעידה בטלסקופ החדש.
עכשיו הכל היה מוכן למבחן לילי של ראש בראש.   פרק 5 - ראש בראש - חלק ב׳, מבחן לילה: תצפית על צדק, נגה והירח, אוששה את ממצאי היום והלילה הקודם: הגדלה מכסימלית של 160 בדוד לעומת 80 בחדש. בהירות וקונטרסט של בערך 90% בחדש עם הדיאגונל של סלסטרון לעומת דוד (ממש לא משמעותי), ובסביבות 70% עם הדיאגונל המקורי 45 מעלות (ממש כן ניכר לעין) לעומת דוד. הטלסקופ החדש הראה פרינג׳ (אברציה) קל בקצה הירח, בייחוד בטרמינטור עם מכתשים, פחות מהמצופה ולא מטריד כמעט אלא אם מחפשים אותו, לעומת אפס פרינג׳ בדוד. טוב, דוד בכל זאת דובלט עם fpl53... בדוד לא ניכרים עיוותי קומה עד 5% מקצה התמונה ועד האחוז-שנים האחרונים מהקצה הם גם לא ממש רציניים. בחדש הם מורגשים כבר ב-10% מקצה התמונה ובחמישה אחוזים האחרונים הם מתפרעים. איכות התמונה טובה בחדש, ומצויינת בדוד. מה המשמעות? - כמו טלויזית HD מול טלויזיה דיגיטלית ללא HD. אם לא הייתי רואה תמונה ב-HD, הייתי חושב שהתמונה ברגילה טובה מאוד. בניסוח אחר - עם דוד אני רואה טבעות על צדק בהגדלה 80. בחדש - אפשר בעזרת דמיון מודרך לחשוב שרואים אותן (לא לשכוח שצדק כבר נמוך, אולי בזוית עשרים מעלות). החלטתי לבצע עוד מבחן לילה, הפעם על גרמי שמים עמוקים, למחרת, באדיבות הירח הטרוריסט שייתן לי שעה של חושך טוב יחסית לאחר השקיעה. הפעם ציוותתי למשימה גם את ה-SSE: התבוננתי ב-m47, איזור וערפילית אוריון, ואפילו צללית חלשה של m81 , והשתמשתי בזוגות עיניות כפולות, האחת 32ממ של GSO והשניה 9mm של Svbony, וכמובן בדיאגונל המשופר - התוצאה הייתה מצויינת: לא הבחנתי בהבדלים בכמות הכוכבים ובבהירותם הנראית (או בבהירות m81). קשה היה להשוות את הקונטרסט היות והתצפית התרחשה בשמים מוארים בזיהום אור בורטל 9, ולא הבחנתי בהבדל בין שני הטלסקופים; ייתכן מאוד במדבר כן יתגלה הבדל לטובת דוד. בבדיקה עם הדיאגונל המקורי כן ניתן היה להבחין שבטלסקופ החדש הבהירות הכוכבים נמוכה יותר במקצת ופחות כוכבים נראים. בדוד התמונה נוחה לראיה על פני כל המפתח, טיפה עיוות באחוזים הכי חיוצניים של התמונה. בטלסקופ החדש ישנם עיוותי מורגשים בצורת הכוכבים בחמישה אחוזים החיצוניים של התמונה, אך אם לא הייתי מחפש אותם אולי לא הייתי מוטרד מהם. כצפוי בשניהם ניתן להפריד את הטרפזיום ומיזר, אך רק עם דוד אפשר לראות הפרדה קלה בניזר. פרק 6 - השוואת משקל ועלויות:
דוד עם האינורייל והסטלרויו, פלוס דיאגונל, כוונת 6X30 וסט עיניות, ותיק נשיאה, עולה כ-6000 ש״ח (כולל מע״מ, הובלה וכו׳). Travelscope 70 (חדש), יחד עם העיניות הכלולות ותוספת עינית סופר-פלוסיל 32ממ שעולה מאה ש״ח, דיאגונל סלסטרון ובארלו באליאקספרס שעולים כל אחד כחמישים ש״ח לערך (וללא צריך להוסיף תיק נשיאה - הן הטלסקופ והן החצובה מגיעים עם תיק), יעלה בסה״כ בסביבות 1200 ש״ח - כלומר כחמישית מדוד.
המשקל של טרוולסקופ מורכב על טרייטק2 כולל דיאגונל, כוונת ועינית, מסתכם ב-3.2 ק״ג, לעומת 9 ק״ג של קונפיגורציית דוד המורכבת , כלומר בקירוב כשליש ממנו.
  פרק 7 - מתפרעים ומשדרגים עוד קצת: בדקתי עוד קונפיגורציה ועוד שדרוג קטן -  ראשית, בדקתי את דוד כ-finder scope לגולי. מדוע זה מעניין אותי? - בעיקר לטובת כיוון מדויק על גלקסיות וצבירים כדוריים שמשמ לא נראים בבורטל 9 בככונת 8x50, לצורך צילום בחיישן הקטן יחסית asi678mc.  בתוספת עינית סופר-פלוסיל 32 ממ על 52 מעלות GSO, התוצאה הייתה נהדרת, בעזרת הטלסקופ החדש ככוונת הצלחתי להבחין בקירוב בפי שנים גרמי שמים, והכי חשוב - לראות את צלליות m81 וצבירים כוכביים,שכמעט בלתי אפשרי להבחין בהם בפיינדרסקופ 8X50. עדיין לא בדקתי האם זה באמת יועיל לצילום. הסרתי גם את הכוונת המקורית של הטלסקופ החדש ובעזרת הגבהה קלה ואומים m3 התקנתי במקומה נעל סטנדרטית של דובטייל רגיל. עכשיו אני יכול להשצמש או בפיינדרסקופ L תשעים מעלות נוח לצפיה, או להזמין מאלי אקספרס בעשרים ש״ח לערך, כוונת תואמת למקורית אך אם נעל סטנדרטית.   פרק 8 - ובו יסוכם:
כלומר, בחמישית עלות, ובכמעט שליש משקל, מקבלים טלסקופ מעולה, שחסרונו העיקרי יתבטא רק בהגדלות ממש גבוהות, טיפה אברציה בירח וכוכבי לכת, ואי יכולת לשתמש בעיניות רחבות של 2״.
כן, אפשר גם להזכיר של-EAA  דוד הרבה יותר מתאים, אך זה לא השימוש הנבחן כאן, ואני בטוח שאפשר גם שם להוציא תוצאות לא רעות יחסית.
במלים אחרות, הקונפיגורציה עם הטלסקופ החדש יציבה ונותנת תמונה טובה יחסית, ושוקלת מעט מאוד יחסית - מבחינתי זה הTravel Scope האולטימטיבי שישרת אותי, ללא חשש מתמיד על ציוד שייישבר או שייגנב וייגרם נזק רב יחסית, וללא עירור בעיות גב וכו׳ מתרדמתם.. אני לא מבין (ואולי אני כן מבין)  מדוע סלסטרון לא מציעים את הטלסקופ הזה עם חצובה ודיאגונל טובים - זה יכול להיות Deal Braker  למשתמשים חדשים, אך כרגע המצב לא כך, ועם כל ההתפעלות מטלסקופ זה, לצערי רוב הנכנסים החדשים לתחום לא יידעו איך לשדרגו לביצועים טובים.
  רגע, ומה עם השם של הטלסקופ? -
ובכן, לאור ממצאי הבדיקות, לא נותרה לי ברירה אלא להחליט שלטלסקופ הקטן-גדול הזה, שהיום גם היום העשירי לשהייתו עימי -  ״ממזר״. אח מפתיע לגולי ודוד (מוויקיפדיה - ״המילה ״ממזר״ משמשת, בעיקר בלשון הדיבור, לתיאור אדם (טלסקופ - תוספת שלי) חריף וממולח״).

אחרי שלא יכולתי לרדת לדרום במולד הירח לפני שבוע, במהלך השבוע האחרון הסתמן שאצליח לרדת ביום חמישי, שלמרות שמדובר בג׳ אדר, הירח כבר היה 14% מלא, ושקע בשעה 21:14. במקביל, הילדים שלא ירדו איתי בחודש שעבר ממש לחצו עלי לקחת אותם איתי הפעם. המסקנה - ננסה לעשות תצפית משפחתית, עם זמן על האש בשעות החשיכה הראשונות עד לשקיעת הירח, ומשמעת חושך בהמשך. אז מה אם התחזית לא היתה מושלמת, והסיכוי למספר שעות כיסוי עננים היה לא מבוטל? הכי גרוע - זכינו בלילה משפחתי בשטח… 
 
בתמונה: השמיים עדיין מעוננים בדרך דרומה

בתמונה: הגענו לשטח והשמים מתחילים להתבהר

יצאנו לדרך עם רכב עמוס לעייפה, והגענו לנקרות (הייד המועדף עם משפחות) כ-45 דקות לפני שקיעה. ואז גילינו שהחניון הפנימי תפוס על ידי קבוצה גדולה של נערים ונערות בטיול, עם אזור מטבח מלא תאורה, וחשש לרעש משמעותי ומלא אנשים שלא שמעו מעולם על משמעת חושך… לאחר התלבטות קצרה, החלטנו להמשיך עוד מעט דרומה לאחד החניונים הקבועים. לשמחתנו, הגענו לשטח ריק ושקט לחלוטין. התמקמנו מהר, הרמנו את האוהלים והקמתי את הטלסקופים עוד לפני שאור השמש נעלם מהשמיים, שהיו כמעט נטולי עננים. תצפית מהירה על נוגה, צדק והירח הייתה יפהפיה, ואז היה זמן על האש מעבר לרכב, כדי להפריד בין הציוד לגחלים…
 
בתמונה: נוגה, צדק והירח במופע מקסים לתחילת הערב

 
בתמונה: הציוד והאוהלים מוכנים


 
ב-21:14 צפינו דרך הטלסקופ בירח שוקע מעבר לגבעות, ומיד השמים החשיכו משמעותית. באותו שלב יכולתי עוד להראות למשפחה את אוריון, אנדרומדה והפליאדות לקולות השתאות ופליאה. ואז - העננים הגיעו והתצפית הופסקה. לאחר התלבטות, החלטתי רק לכסות את האופטיקה אבל לא לפרק את הטלסקופים, ולקראת 23:00 כולנו נכנסנו לישון.
בתמונה: זה לא כל כך נעים לראות ענן אפור

בהתאם לתחזית שצפתה שמיים בהירים בהמשך הלילה, התעוררתי לבד למשמרת שניה בשעה 2:00, וקיבלתי במתנה שמיים נקיים ובהירים (למרות שהשקיפות לא היתה מדהימה). אוריון והכלב שקעו ממזמן, אבל העקרב כבר היה בזוית לא ראה, והרבה צבירים וגלקסיות חיכו לי. בין תצפית משקפת, למעבר מהיר בין הגדלה נמוכה על שובר האור (עינית ה-36ממ, הגדלה של בערך פי 20) להגדלה גבוהה על ה-9.25 (עינית 10ממ, הגדלה של פי 235), עברתי בין הסומבררו, bode’s nebulas, וכמובן הצבירים היפים כמו הרקולס והצבירים שליד עקרב. לקינוח, שמתי על שובר האור את פילטר ה-NPB והצלחתי לראות את ערפילית המדוזה (לא jellyfish ) באופן עמום. למרות השקיפות הפחות מממוצעת, אני מרגיש שהצלחתי לראות לא רע בכלל - הקפדתי שלא להשתמש באור אדום בכלל, ומסך הטלפון היה על העוצמה הנמוכה ביותר עם פילטר אדום מלוא. מצטרף למסקנה של @Guy בנוגע לחשיבות של משמעת חושך לחוויות צפיה מעולות.
בתמונה: שמים בהירים של אמצע הלילה

לקראת ארבע חזרתי לאוהל לעוד כמה שעות שינה, ובבוקר הילדים יצאו לכבוש את הגבעות הסמוכות בעוד שאני מקפל את המאהל.
בתמונה: כיבוש גבעה מוקדם בבוקר

בקיצור - אחלה של לילה ספונטני, עם רוגע, כיף משפחתי ותצפית נחמדה בהחלט. ללילה הבא אני רוצה לתכנן רשימת צפייה ברורה, עם כמה אובייקטים מאתגרים.

תצפיות אסטרונומיות בחורף הן דבר די נזיל. האויב הגדול של האסטרונום הוא הענן, ובחורף הענן הוא חיה לא צפויה. בעוד שבקיץ אפשר להסתמך על מזג האוויר בוודאות די גבוה שישאיר לנו את שמי המדבר בהירים ונקיים, בחורף האסטרונום החובב נקלע למעין רולטה רוסית של הזמן שלו. לשריין את הסופ"ש? את חמישי? את שישי? להכין את בן/בת הזוג להפקרה מכוונת עם הילדים ואז לאכזב את כולם? בעיה. יש סיטואציות בהן גם עד בוקרו של אותו יום לא בטוחים אם תצפית תתקיים, שלא לדבר על שבוע מראש…
אז מה עושים? מהמרים. למזלי הזמן שלי קצת גמיש בתקופה הזו אז הרשיתי לעצמי לשריין את הלילות של חמישי ושישי, ולהתפלל לסופ"ש שלם של שקט ושלווה במדבר. הנגב שלנו יודע לתת הצגות בחורף - לפעמים שמיים מעוננים ודרמטיים, ולפעמים שמיים צלולים בצבע כחול עז, נקי מהפיח של העיר והאבק המאפיין את חודשי הקיץ. משטחי האדמה מתכסים באיים של צמחייה, הצמחים הצמאים של הקיץ שותים קצת ונצבעים בירוק, והאמיצים שבהם מוציאים גם פרחים. זה מייצר סביבה מדהימה להעביר בה את הזמן בין התצפיות של שני הלילות. בעוד שבקיץ מחפשים מפלט מהשמש עד התצפית העוקבת, בחורף השמש מלטפת ואפשר להסתובב בטבע חופשי חופשי.
***
חמישי
את הסופ"ש הזה שריינתי ממש במלואו, דאגתי שלא יהיה לי שום דבר בחמישי. האוטו מועמס כבר יום לפני והכל מוכן. חיכיתי לסביבות 9:30 בבוקר כדי לדלג על עומסי התנועה הכבדים ויצאתי לדרך. לאיזור מצפה רמון הגעתי בסביבות 12:00. עצרתי לאיזה סנדוויץ' צהריים זריז ואז הלכתי להסתובב בטבע. שקט מושלם, שמש ורוח מלטפות, והמדבר שקיים את ההבטחה.
 

 

 

 

 

 

 
 

 

 
 
אחרי הצהריים נסעתי לאיזור התצפית, והגעתי ראשון. תוך כדי התמקמות הגיעה מרגריטה, אחריה שחר, ואחריו כל השאר - סה"כ היינו להערכתי כעשרה טלסקופים. עשיתי קצת מינגל עם התצפיתנים ואח"כ עם הצלמים. השמש שקעה די מוקדם ונתנה אחלה מופע של נגה, צדק ומאדים בשמיים עם הדמדומים. לאחר שהחשיך קצת כבר היה אפשר לראות את אוריון, שור, הפליאדות וכל שאר הקבוצות של החורף. עוד קצת חושך, ובשש בערב כבר אפשר היה לראות את התכלת של שביל החלב בין המאסות של הכוכבים בכיוון זניט.
כפי שרשמתי בסיכום הקודם, החלטתי להתחיל בינואר את כל קטלוג הרשל 400 מההתחלה, והפעם לאט יותר. אז התחלתי. עומס כבד של אובייקטים על המסך, רק תבחר קונסטלציה ותתחיל לצפות.
הרשל 400 במלואו:

 
החלטתי ללכת על קבוצת Cetus (לוויתן) שנמצאת במרידיאן כבר עם השקיעה. הקבוצה נמצאת רחוק משביל החלב, ועל כן מתאפיינת בעיקר בגלקסיות. אלה של קטלוג הרשל, הן בעיקר בבהירות 9-13. בין היתר ניתן היה לראות את Skull Nebula ו- Sculpture Galaxy. בהמשך צפינו קצת בטלסקופים של החברים האחרים, קצת בבינופיינדר שלי, או סתם נמרחנו על הכיסא והסתכלנו על השמיים. פשוט ערב שקט ורגוע. 
האובייקטים שצפיתי בהם בקבוצת לוויתן:

 
איפשהו לאחר חצות, השביט התורן, comet c/2022 e3 (ztf) עלה כדי לומר שלום. בשעות האלה הוא עדיין היה נמוך והייתי עייף מדי כדי לחכות שהוא יעלה למעלה לשמיים, אז צפינו בו בגובה של כ - 20 מעלות. התחלנו בשובר האור של ארתיום, שהציג גרעין בהיר ושובל קטן מטושטש. הבינופיינדר שלי הציג תמונה דומה, ואילו ב - 130PDS כבר היה ניתן להפריד את הגרעין מהכתם. נחמד מאוד. בסה"כ היה ערב אחלה, עם תנאים טובים, אבל לא משהו שלא נתקלתי בו בעבר. עם זאת, שום דבר לא הכין אותי למה שקרה בלילה של שישי...

 
***
שישי
בבוקר שישי התקפלנו בעצלתיים בידיעה שאין לאן למהר. אחרי ארוחת בוקר בארומה, הלכתי להסתובב שוב בחום הנעים של המדבר למשך איזה שלוש שעות, ובסיומן המשכתי לאתר התצפית כדי לחכות לשאר החברים שיגיעו. תחילה הגיע אלי, ואחריו יוסי, איוון, ובסוף גם מיכאל ומריה. 

 

 
הלילה הזה התחיל כמו הקודם לו, סיימתי את האובייקטים של קבוצת לווייתן, ולאחר מכן המשכתי לקבוצת Canis Major (הכלב הגדול). מאחר והקבוצה הזו נמצאת בתוך שביל החלב, ניתן למצוא בה בעיקר צבירי כוכבים פתוחים צעירים ומרשימים.
האובייקטים בהם צפיתי בקבוצת הכלב הגדול:

 
תנאי מזג האוויר היו מצויינים שוב, ללא רוח כמעט וללא לחות כלל. כאן הדברים כבר התחילו להיות מעניינים. מתישהו לקראת השעה 23:00 יוסי קרא לי אליו ושאל אותי אם יש סיכוי שמה שהוא רואה, זה ערפילית ראש הסוס. עכשיו בשביל לסבר את העין, הערפילית הזו, אחת המפורסמות, היא מסוג הערפיליות שבדרך כלל אפשר לראות רק בעזרת מצלמה. כדי לראות אותה בעין יש צורך כבר בטלסקופ ענק דוגמת ה - 20 אינץ' של אילן, וגם שם, כל מה שזכור לי זה שראיתי בעיקר בליטה שחורה על רקע טיפה פחות שחור, בראייה מוסבת ועיניים פוזלות. מהסיבה הזו הייתי ספקן לגבי יוסי, כי אצלו מדובר בטלסקופ בחצי מהקוטר של אילן (רבע מיכולת איסוף האור), אבל למה שראיתי בעין שום דבר לא הכין אותי:
ראש הסוס, במלוא תפארתו, קצת מהצורה והבליטה של הסנטר, על רקע קצת בהיר, וכל זה ממש מול העיניים שלי ללא שימוש בראייה מוסבת כלל. פשוט שם, כמו בתמונה. בהתחלה חשבתי שאני מדמיין, אבל כל מי שניגש לטלסקופ ראה בדיוק את אותו הדבר.

 
יוסי, שכנראה הבין שזה יום המזל שלו וההזמנות לדחוף את הטלסקופ לקצה, עבר לאובייקט הבא - ערפילית קליפורניה. גם פה מדובר בערפילית שקצת קשה לראות. ושוב - הנה היא היתה שם, חוצה את שדה הראיה מלמעלה למטה, ובולטת חזק כמו ערפילית הצעיף (Veil)!

 
יוסי כבר היה שיכור מתחושת הכוח ועבר לרוזטה, אובייקט ענק, שהצפייה בו בדרך כלל מסתכמת במעבר גוונים מאיזור הצביר במרכז עם רקע שחור - כהה, לטבעות שמקיפות אותו בגוון בהיר יותר (תלוי בפילטר). ושוב, הפלא ופלא, ראינו משהו שדומה יותר למה שרואים בתמונה - יכולנו לראות קיפולים ופילמנטים בענני החומר, רזולוציה די גבוהה ומראה עוצר נשימה.

 
***
מסקנה חשובה
במהלך הלילה נזרקו רעיונות לאוויר באשר לסיבה שבגללה קיבלנו מראות נדירים, לאובייקטים שכבר צפינו בהם כמה פעמים בעבר. הסברה הרווחת היתה שקיפות יוצאת דופן של השמיים. יכול להיות, ונשמע הגיוני. בדרך חזרה הביתה, חשבתי קצת על הסיבות, אבל רק אחרי שהגעתי חזרה, גיבשתי דעה מוצקה לגבי הסיבה.
באותו הלילה, היינו רק קבוצה קטנה מאוד של צופים (5 טלסקופים). האתר היה חשוך לגמרי, ללא אורות מסביב, וללא כיפות אור חזקות כמעט. במהלך הלילה לא עבר לידנו שום רכב. הפאקטור החשוב ביותר - שמתי לב שבערך אחרי השעה 21:00 היה כל כך חשוך שאף אחד מאיתנו כמעט לא השתמש באורות אדומים. פנסי ראש כמעט ולא הודלקו, וכשזה כן קרה, זה היה כל כך צורם שהם כובו די מהר. פועל יוצא של הסיפור הזה, הוא שלדעתי ראיית הלילה שלנו באותו הערב נשמרה בצורה כמעט מושלמת, וכנראה שהאובייקטים בשמיים פתאום נפתחים בצורה חדשה לגמרי כשזה קורה; הדבר הזה גורם לי לאט לאט להבין כמה אנחנו האסטרונומים מפספסים בשמיים בינינו לבין עצמנו, אפילו כשאף אחד אחר מבחוץ לא מסנוור אותנו עם פרוז'קטורים מבחוץ. האור האדום שאנחנו שמים עליו את מבטחנו, פוגם בצורה לא זניחה בכלל בראיית הלילה שלנו, וכתוצאה מכך במה שאנחנו יכולים לסחוט מהטלסקופ. אם נמנעים גם ממנו, אובייקטים שראינו כבר אלף פעמים פתאום מגלים פרטים חדשים לגמרי. בקיצור שווה לזכור את זה, ושווה לעשות משהו לגבי זה.
לקינוח, קצת מהיופי שיש לנגב להציע בחורף:

 

 

 

 

 

 

סיכום סוף שבוע אסטרונומי מוצלח במחנטוש - מתצפית אינטימית לתצפית המונית, ובעיקר הרבה שמי קיץ וחברים טובים
  קרדיט – ארז בויום
  בחודש יוני 2021 היקום כינס לנו לוח ירח נוח במיוחד. שני סופי שבוע שלמים Back to back, רק לבחור מתי יורדים למדבר לתצפית, והירח מבטיח לא להפריע. כמובן שהתנגדות ללו"ז שכזה היא חסרת תועלת, וכל מה שאפשר לעשות זה לגייס שותפים ולנסות להפיק את המקסימום. המזל הטוב המשיך ומצאתי לי שותפי תצפית לשני סופי השבוע. בסוף השבוע הקודם, פגשתי כמה חברים בתצפית קיץ ראשונה לעונה זו בלילה של שישי, והסופ"ש הזה היה ההמשך, כשההחלטה היתה לנצל את כל סוף השבוע ולעשות את לילות חמישי ושישי.
לתצפית של יום חמישי יצאתי אחרי דרמה קטנה עם הרכב שהטילה סימן שאלה על הסופש, אבל בסוף הסתדרה. התצפית היתה מתוכננת להיות בהרכב מצומצם מכיוון שרוב החברים העדיפו לנצל את ליל שישי. יצאתי מהמרכז לכיוון מחנטוש בשעה סבירה מתוך ידיעה שמחשיך יחסית מאוחר, בכיוון 20:30. הירידות לדרום בימי חמישי אחה"צ מתאפיינות באופן טבעי ביותר עומסי תנועה, ואכן היו לא מעט פקקים שהשתחררו רק אחרי שעברתי לגמרי את באר שבע. השמיים היו מעט אביכים, ועננים דקים החלו לעלות מכיוון מערב, אם כי זה צפוי לפי התחזית ולא חששנו מהעניין. 
  *** קצת EAA
הגעתי משהו כמו שלוש שעות לפני והקמתי את הציוד בניחותא, ומיד לאחר מכן התחילו להגיע החברים. הקמתי את הדובסוני, ולידו את המערכת הקטנה יותר - ניוטוני 5 אינץ' ממונע, על מנת לעשות קצת EAA. ידעתי שיש לי סופש שלם והרבה זמן לעשות מה שאני רוצה אז למה לא. לאחר שהתחיל להחשיך שמתי את המצלמה בפוקוסר ויצאנו לסשן קצר  של כרבע שעה, סה"כ 3-4 תמונות. ראינו את הטריפלט בליאו, את שרשרת מרקריאן, ולבסוף את אומגה סנטאורי.    מכיוון שאני עושה לא מעט EAA מעיר, אני גם יודע להעריך את המדבר - ישר מהפריים הראשון ניתן לראות היסטוגרמה קומקפטית ומכונסת לצד - סימן להיעדר זיהום אור. כשעושים מתיחה לתמונה, לא מופיעות כל מיני תופעות מבאסות שבד"כ יש מהעיר כמו עיגול חזק של וינייטינג.         ***   הרשל והשביל
אחרי סשן הצליום הקצרצר, עברתי לדובסוני כדי להמשיך בחיפושים בקטלוג הרשל 400. שוב בעיקר גלקסיות באיזור שבין קבוצת בתולה, בהירויות שנעות בין 9-12. אובייקטים קטנים ויפים, אני אוהב לצפות בהם בעיקר בעזרת עינית ה – ES 9 מ"מ שקניתי לאחרונה. 
אחרי שעתיים, באיזור 23:30 עברתי לתצפית משוחררת בשביל החלב – מה שבא בא. דבר ראשון שעשיתי היה להרכיב את המשקפת האסטרונומית להתחיל לשוטט בשביל החלב בשדה רחב. יגאל הצטרף ונראה שאהב גם את המראה. מזג האוויר בינתיים התחיל להתקרר מעט והתחילה לנשב רוח תמידית, ועד מהרה מצאנו את עצמנו מממשים את האזהרה להתלבש חם בליל יוני במדבר.
לבסוף שמתי את הבינו החדש בפוקוסר של הדובסוני ויצאתי לשוטט בתוך השביל. זה גרם לי לחשוב על תופעה מעניינת – כשאני צופה באיזור צפוף בכוכבים דרך טלסקופ עם מפתח קטן (נניח שובר אור בקור של 80 מ"מ ופחות), ניתן לראות איזורים כחלחלים בין הכוכבים. די ברור שמדובר באור כוכבים, אבל ההקשר הספציפי קצת מעומעם. ברגע שמתחילים לטייל בתוך השביל בהגדלות קצת יותר גדולות, מבינים שכל האור הכחלחל הזה הוא בתכלס – פשוט מאסות של כוכבים. לדעתי בכל רגע נתון בתוך שדה של 1.5°, ניתן לראות כמה מאות כוכבים. יש משהו בבינו שמדגיש את התופעה – החלוקה של האור לשתיים מעלה את הקונטרסט – השמיים הופכים למאוד מאוד שחורים ככה שניתן לראות כוכבים מאוד עמומים. 
  *** היום שבין שני הלילות
בבוקר, אחרי שכל החברים התקפלו חזרה צפונה ונשארתי לבד במחנטוש, יחד עם עוד 2 צלמים (ארז וגלעד), קרה משהו סוריאלסי . באיזור השעה שמונה, נשמע באופק צליל עבה וחזק של מסוק. ואז לאט לאט מכיוון מזרח הגיחו שלושה יסעורים בטיסה איטית ונחתו במרחק של פחות ממאה מטרים מאיתנו. לא ידעתי ממה אני מפחד יותר – שלא ינחתו לי על הראש או שלא ירחיפו לי אבק לתוך האופטיקה...  אז הנחיתה עברה בשלום ולאחר שתי דקות הם המריאו שוב והמשיכו מערבה מעל ראשנו:
 
 
אחרי הדרמה הקטנה המשכתי למצפה רמון להעביר את היום. התחלתי עם קפה, מאפה ועבודה על הלפטופ בארומה. לאחר מכן רציתי לראות קצת את מצפה רמון מפנים, ישוב הזה שהוא לרוב רק נקודה בדרך לאנשהו, אבל תמיד רציתי להמשיך קצת פנימה ולהישאר שם. לאחר קצת סיבובים עם הרכב, מצאתי חורשה מוצלת ונחמדה. פתחתי שם בצל כיסא יגאל ונחתי לקראת הלילה הקרוב. לקראת שלוש אחה"צ יצאתי חזרה לכיוון מחנטוש. בדרך החוצה נתקלתי בעוד מחזה שכנראה רגילים אליו במצפה רמון:
  *** הלילה השני
הלילה השני היה מיועד להיות מעט שונה – אני ואילן הזמנו כמה חברים לתצפית, כמה מהם היו אמורים להגיע עם משפחות וילדים, אז צפינו תצפית עמוסה וצפופה. כשחזרתי למחנטוש אמנם לא היו תצפיתנים, אך הריבוע של הצלמים התחיל להתמלא די מהר. ג'ו ואילן הגיעו אחרי, אילן בהרכב חצי מלא. לאט לאט הגיעו גם החברים האחרים, ועוד צלמים, ועוד אורחים, ועוד ועוד ועוד. בהתחשב שהאגודה לא היתה שם עם אוטוטובוס או שניים, לא זכור לי שמחנטוש היה אי פעם כל כך מלא. הריבוע של הצלמים היה מלא עד אפס מקום וחלקם התחילו להישפך מטה למעגל הדרומי. בסה"כ לדעתי היו נוכחים באיזור האסטרונומי לא פחות מ – 40 רכבים.
קרדיט – ארז בויום
    להבדיל מהערב הקודם, בלילה הזה לא היו לי יומרות להספיק דברים. הרשיתי לעצמי להתפזר עם כל מיני אובייקטים, להתערבב קצת, לעזור לאחרים עם הציוד, ולהראות אובייקטים שונים לאורחים שהגיעו. היה בגדול אחלה ערב – להבדיל מהלילה הקודם, מזג האוויר היה מושלם. טמפרטורה מושלמת, אטמוספירה יציבה ברזל. אני בטוח שהרבה צלמים יוציאו תמונות מעולות אחרי הלילה הזה. 
*** הבוקר שאחרי
לבסוף התעוררנו בשבת בבוקר, והתחלנו בקיפול מסיבי. בניגוד אלינו התצפיתנים שנוטים להתקפל מהר מהר ולברוח מהמדבר על הבוקר, האורחים היו נינוחים יותר וספגו את אווירת המדבר. בינתיים אילן הקים את מערך תצפית השמש המשובח שלו – שובר אור איכותי בקוטר 125 מ"מ, על חצובת ברלבאך וראש חצובה משיבי של Rowan. בפוקוסר – מסנן שמש קווארק. 
מאחורי הטלסקופ השתרך לו תור ארוך, וכולם היו סקרנים לראות את השמש על להבותיה והתפרצויותיה, מבוגרים וילדים. תצפיץ קצרה בשמש ורודה (דרך הקווארק),התקפלתי סופית ועזבתי את המדבר עד מולד הירח הבא
   

אחרי כמה חודשים שלא הייתי בתצפית ראויה לשמה (מאוגוסט עד דצמבר), והתצפית בדצמבר שהייתה קצרה ועם המון אוטובוסים שעברו בלילה, באתי מלא ציפייה לתצפית הזו. התחזית הבטיחה לילה נקי לגמרי ובלי לחות בכלל, ובנוסף הגיעה הזדמנות בשבילי לסיים את קטלוג מסייה, ולנסות את הטלסקופ החדש שלי (sky-watcher evostar 100ed) בשמיים חשוכים.
אני התחלתי את הקטלוג כשקיבלתי את הדובסוני (8 אינץ'), בנובמבר 2021, ולא הספקתי לסיים אותו בגלל מיעוט תצפיות מדבר לאורך השנה, ורווחים לא קטנים ביניהם. בפועל נשארו לי כמה גלקסיות בקבוצות בתולה והדובה הגדולה, והקבוצות האלה מגיעות לגובה טוב לתצפית באזור 1-2 בלילה בתקופה הזו של השנה.
הגעתי למקום די מוקדם, וכבר כשהתחיל החושך ראינו איזה לילה טוב עומד להיות לנו - השקיפות והיציבות היו מדהימות, הכוכבים כמעט לא נצנצו.
את התצפית התחלתי "בנחת", עם תצפית במעט אובייקטים דרך הטלסקופים שלי. ל"טיול" בין הטלסקופים השונים, עם השוואת אובייקטים (בעיקר אוריון...), תוך כדי שיחה עם החברים לתצפית - יש קסם מיוחד משלו, וזה חלק משמעותי מהתצפית בחוויה שלי.
ערפילית אוריון נראתה מדהימה בכל טלסקופ שמפנים לכיוונה, במיוחד היה כיף לצפות בה עם ה16" של @Ran Livne, ועם הפילטר npb של @Ehud Spiegel נגלו עוד המון "שבילי אבק" שלא הופיעו בלעדיו.
ראויה לציון גם ערפילית הרוזטה (ngc 2238), שהראתה המון מבנים בתוך הערפילית עם פילטר oiii, אפילו ב8" שלי. ב12" החדש של ליאור היו יותר פרטים, כמובן, אבל אני מרוצה מהטלסקופ הנוכחי שלי.
ב1 בלילה, כשהקבוצות הרלוונטיות עלו, התיישבתי עם הטלסקופ שלי והתחלתי לחפש את הגלקסיות שחסרות לי לסיום הקטלוג. מדובר בגלקסיות שנמצאות בתוך צביר גלקסיות גדול, כשהאתגר הוא לא למצוא אותן (הן בהירות יחסית, וקלות לצפייה עם 8 אינץ'), אלא לוודא שאני צופה בגלקסיה שאני מחפש, ולא באחת אחרת. עשיתי שם ממש "galaxy hopping", כשאני קופץ מגלקסיה לגלקסיה, ומסמן באפליקציה את כל הגלקסיות שראיתי בדרך. ככה מצטברים המון אובייקטים בobservations בזמן קצר...
את התצפית קינחתי עם השביט (C/2022 E3 ZTF), שהראה זנב יפה ונקודה בהירה במרכז  (הגרעין שלו לפי ההבנה שלי).
רשימת האובייקטים המלאה שצפיתי בה בטלסקופים שלי (לא יודע למה זה בסדר הפוך) :
Sombrero Galaxy
ZTF
Spindle Galaxy
Whale Galaxy
NGC 4559
Needle Galaxy
M 49
M 61
NGC 4419
M 88
IC 3583
M 90
M 89
NGC 4551
NGC 4550
M 58
NGC 4606
M 59
NGC 4638
M 60
NGC 4647
M 106
M 48
M 93
M 50
NGC 2438
M 46
M 47
M 41
Rosette Nebula
M 78
Flame Nebula
Orion Nebula
M 34
California Nebula
Double Cluster
Soul Nebula
Heart Nebula