עבור לתוכן
  • צור חשבון

המסע לחצי מטר - חלק שלישי: התלבטויות, או - למה לא הזמנתי עדיין?


jonzm

188 צפיות

אז, הסברתי כבר למה התחלתי במסע, מה היעד הסופי ומה האופציות השונות שעומדות על הפרק. אז למה עוד לא בחרתי?

  1. אני ממש קרוב לבחירה. נראה לי שמבין היצרנים השונים כבר החלטתי שאת הטלסקופ שלי יבנה Marco Guidi מ-DoCTelescope. הביקורות על הטלסקופים של מרקו מעולות, והזמינות שלו - במיילים, בווטסאפ ובשיחות טלפון היתה הגבוהה ביותר (רק ריאן מ-NMT התקרב אליו; אילן ידע היטב על מי לסמוך). גם מבחינת מחיר, אפשרויות התאמה ואופטיקה אהבתי את מה שמרקו הציג, ומאוד הערכתי את הדרך שבה העלה את היתרונות והחסרונות של כל אחת מהן, כדי שאני אוכל לבחור את האופציה שהכי מתאימה לי.
  2. רציתי לעשות מעט בדיקות Sanity, כלומר לוודא שאני לא טועה לחלוטין עם כל הסיפור הזה של דובסוני, ועוד אחד כזה גדול. לשמחתי, כל הבדיקות עברו בלי בעיות 🙂 - שיחקתי לי עם הדובסוני של @שחר רייש בדרום לפני שבועיים, וההפעלה שלו הייתה נוחה ופשוטה; וידאתי שאני יכול להכניס את הטלסקופן לפי המידות שמרקו שלח אלי דרך הדלת האחורית של האוטו (ההפתעה הגדולה - גיליתי שהמפתח לגובה של הסקודה שלי יותר גדול ב-5 ס״מ מהמפתח של הטיגוון, למרות שהראשונה היא מכונית משפחתית והשניה היא SUV; בכל מקרה, בשני הרכבים אני יכול להכניס את ה-RockerBox מורכבת בתנאי שאני מפרק את חצאי הירח של ציר האלט); כמו כן, בשבוע שעבר ביקרתי את @Ilan Shapira והרכבתי (כמעט) לבדי את ה-20״ שלו, שיחקתי איתו קצת, ואז פירקתי. עובד יופי, ולא מרגיש לי גדול מדי, כבד מדי, או פשוט יותר מדי. אני אמשיך לשחק עם דובסונים שייקרו בדרכי, אבל מרגיש לי טוב להזמין אחד כזה גדול, וגם אני לא מרגיש צורך לעשות ״שלב ביניים״ על ידי קניית דובסוני בינוני.

(בתמונה: הטלסקופ המהמם של אילן לאחר שהרכבתי אותו)

image.jpeg.14e9e5baa19e85111d5cdae0ad530065.jpeg

 

אז למה לא בחרתי עדיין?

כי יש (והיו) עוד כמה התלבטויות. העיקרית שבהן הייתה שאלת איכות האופטיקה: מרקו עובד בעיקר עם שני יצרני מראות איטלקיים מצוינים - Zen ו-Giacometti. בגדלים שעליהם מדובר, ג׳קומטי הוא היצרן הרלבנטי, והוא כנראה יוצר מראות טובות מאוד (יחס סטרהל באזור ה-0.95) כאשר מדובר במראות לא גדולות מדי, או כאשר יחס המוקד הוא מהיר, אבל לא מהיר מדי (4.5-5). מראה שכזו הייתה יוצרת טלסקופ 20״ עם אורך מוקד של 2.25 - 2.5 מ׳, וזה ממש לא הכיוון שאליו אני הולך - גובה עינית בזניט של 1.70 - 1.75 מ׳. ברגע שיורדים ליחס מוקד של 3.6 (אורך מוקד של 1.80 מ׳), האיכות המובטחת של המראות שלו יורדת לאזור ה- 0.8 סטרהל. בהתחשב בכך שאני לא מתכנן לקנות עוד טלסקופ כזה, האופטיקה חשובה לי לא פחות מהמכניקה, ולכן החלטתי ללכת על מראה מתוצרת Normand Fullum הקנדי (אותו יצרן שייצר את המראה של הטלסקופ של אילן). נורמנד מבטיח שהמראות שלו - גם המהירות ביותר - יהיו ביחס של סטרהל של למעלה מ-0.95, ולרוב מדובר במראות ביחס של למעלה מ-0.97! אני כרגע נמצא בקשר איתו כדי לקבל ממנו את כל הנתונים ולהחליט איזו מראה אני לוקח.

וזה מוביל אותי לנקודה השנייה - גודל. עד כה, ביצעתי את כל ההשוואות על טלסקופים במפתח של 20״. עכשיו שבחרתי יצרן, בדקתי את האפשרות להגדיל עוד יותר את המפתח, לגדלים של 22״ או 24״. 24״ ירד מהר מאוד מהפרק לאחר שהבנתי שהפער במחיר הוא ממש משמעותי, וגם המשקל עולה בקצב שאינו לינארי. 22״, לעומת זאת, הוא גודל מעניין - הפער במחיר של המראה ושל הגוף אמנם קיים, אבל בסדר גודל אפשרי עבורי, והמשקל - כאן זה נהיה מעניין: רוב יצרני המראות מספקים מראות בגדלים האלה בעובי של 2״; המשקל של מראה 20״ כזו הוא בערך 17 ק״ג, ושל 22״ עולה כבר ל-25 ק״ג - אפשרי, אבל מתחיל להיות כבד (במיוחד אם אני מנייד את הטלסקופ במצב מפורק, כך שהמראה נמצאת בקופסה נפרדת ודורשת הרמה והתקנה בשטח; קצת מפחיד להפיל אותה...). המראות של פולום הן בעובי 1.5״ בלבד, מבלי לאבד נוקשות חומר, מה שמאפשר להן להיות קלות משמעותית וגם להתקרר הרבה יותר מהר! לשם השוואה, משקל מראה 22״ הוא רק 17.7 ק״ג (אני עדיין ממתין לנתוני המשקל של מראת 20״)! מראות קלות שכאלה מחייבות שינוי של הכלוב של המשנית והקטנת המשקל שלו, על מנת שלא יהיה צורך במשקולות נוספות כאשר עושים שימוש בציוד כבד יחסית, כמו פרקור ועיניות TeleVue.

המסקנה של כל זה היא, שאם הנתונים שאקבל מפולום יהיו חיוביים, גם מבחינת הבדלי המחיר וגם מבחינת הבדלי המשקל, כנראה אלך על טלסקופ 22״ ולא 20״… בכל מקרה, מועד אספקה של המראה הוא כחצי שנה (ל-20״) עד תשעה חודשים (ל-22״).

סוגייה שלישית שהתלבטתי בה (ואני עדיין מתלבט - מוזמנים להביע את עמדתכם בתגובות) היא מינוע. הטלסקופ מגיע עם Nexus DSC ואנקודרים, כך שאפשר תמיד להשתמש בו גם עם המחשב של נקסוס, וגם עם SkySafari דרך חיבור WiFi. אני די בטוח שרוב הזמן אעבוד איתו ידנית - זה כיף גדול, וכמו שאילן אמר לי, כשמגיעים לאזור של המון גלקסיות, רוצים פשוט לשוטט דרך העינית, ולא להחזיק כל הזמן שלט ביד…

אבל - יש יתרונות גם לקיומו של מנוע (נקודת המוצא היא שיש קלאצ׳ים ידניים טובים, ושברגע שפותחים אותם אפשר לעבוד ידנית גם אם יש מנוע) - גם לצילום (פלנטרי בעיקר, אבל אפשר גם EAA, למרות שמדובר באורך מוקד יחסית גבוה של 1800 מ״מ), וגם מאפשר עקיבה על אובייקטים לאורך זמן בלי כל הזמן לתקן ידנית. אני מרגיש שלא מדובר בפיצ׳ר שהוא הכרחי, אבל שהוא בהחלט נחמד. בסופו של דבר אני הולך להיות המשתמש העיקרי של הטלסקופ הזה, כך ששמירה על עקיבה עבור אנשים אחרים (בתצפית רחוב או כאשר מדובר בבני משפחה עם פחות ניסיון ומיומנות) היא פחות חשובה. תוספת המשקל שלו לא ממש גדולה - בערך 2 ק״ג סה״כ, וגם זו נקודה לחיוב. מנגד, נראה שהיצרן של StellarCat, שהיתה מערכת ההנעה שעבדה הכי טוב עם נקסוס, הפסיק לקבל לקוחות חדשים, ולמעשה החליט לפרוש מהעסק, ושכרגע אין בשוק מערכת חלופית. סרג׳, המפתח של נקסוס (AstroDevices), אמר לי שהמערכת החלופית שלו צפויה לצאת לשוק עד סוף השנה, ושהוא כבר נמצא בקשר עם מרקו כדי שהוא יוכל לנסות אותה בדגמים עתידיים שהוא ייצר. המשמעות היא, שאני לא חייב להחליט עכשיו, אלא יכול להתלבט עוד ולראות מה סרג׳ מציע, ואז להחליט קרוב יותר למועד האספקה של המראה. אני מנסה להבין האם יש אפשרות לתכנן כבר עכשיו את מערכת ההנעה עבור הטלסקופ, אבל לא לבנות אותה בפועל, ואז אם עוד כמה שנים ארצה להוסיף אותה, אפשר יהיה לעשות את זה גם ללא החזרה של הטלסקופ לאיטליה, או לפחות לא את כולו.

נקודה נוספת היא החול במדבר, והחשש שחול או אבנים קטנות יעופו בטעות על המראה. בטלסקופ ה-NMT של אילן ה-Rocker Box עשויה מעץ והיא אטומה מהצדדים. בקופסה של הטלסקופים שמרקו מייצר יש חורים, שאבנים עלולות לחדור דרכן. ההצעה של מרקו הייתה להאריך את ה-shroud בעוד מספר סנטימטרים, כך שהוא יגיע עד למתחת לבסיס המראה, ויגן עליה. זה נראה לי פתרון סביר, אבל אולי החשש שלי פשוט מיותר? או שלא מיותר בכלל, והפתרון הזה לא מספיק טוב? אשמח לשמוע את דעתכם בתגובות.

זהו לבינתיים. אם יש לכם הערות, שאלות או נקודת מבט שאולי אני לא חשבתי עליה, מאוד אשמח לשמוע מכם!

6 תגובות


תגובה מומלצת

כיף לקרוא את ההמשך של המסע.

לגבי אבנים, אתה יכול לשאול את מרקו מה אמרו על העניין הזה משתמשים אחרים של הטלסקופ שלו. אני חושב שלהאריך את הshroud זה פתרון מספיק.

לגבי המנוע - אני קצת משוחד, כי חלום מבחינתי לצלם פלנטרי עם טלסקופ בכזה קוטר, אבל אני חושב שזה דבר שכדאי להוסיף (או לפחות לחשוב על הכיוון, ולהשאיר את האופציה).

קישור לתוכן

נפלא! איזה מסע אתה מעביר כאן..

אותי אישית אבק יותר מפחיד אותי מאבנים... מזה אי אפשר להמנע, אבל אפשר לצמצם.

כמה שיותר סגור נראה לי יותר בטוח מבחינתי אבל אולי זו לא כזו בעייה.

תודה על השיתוף! בהצלחה בבחירות הנכונות לך!

קישור לתוכן

כיף לשמוע שהקצוות מתחילים להיסגר. באמת עדיף לקחת את הזמן ולברר הכל עד הסוף.

אני לא חושב שזה סוג הטלסקופ שבו הייתי משתמש ל-EAA וגם אני בעד ניווט ידני, אבל, עקיבה תהיה מדהימה לתצפיות פלנטריות וצילום פלנטרי!

קישור לתוכן

כמו שאני רואה את זה, זה טלסקופ לחיים ואם כבר החלטת להכנס לקטרים האלה, לך על מה שהתקציב, הגובה והרצונות שלך מאפשרים - זה לא המקום לוותר על יכולות שאחר כך תצטער עליהן. היכולת לצפות בזניט ללא צורך בסולם זה אחד הגורמים הכי חשובים בסיפור הזה. מכאן יש את כל דרישות השינוע, מכניקה, אופטיקה ועוד.

אני מסכים עם יוסי ששימוש בעקיבה יתן לך את היכולת לצפות ולצלם פלנטות ברזולוציה שלא נראתה כמוה. רק דבר אחד - אם יש עקיבה - אתה תשתמש בה. זה לא מילה גסה, ועם זה מסתדר עם כל השאר, לפחות שתהיה הכנה למזגן, אחת יסודית.

אם תרצה לנווט ידנית אתה לא מוותר על היכולת כל עוד המערכת תאפשר זאת.

מסע מרתק מאוד!

קישור לתוכן

- בנוגע לגודל דיברנו בטלפון. 

- בהנחה שאתה מניח את הבסיס על מחצלת לא אמורות לעוף אבנים לכיוון המראה. אבק זה אלמנט שתצטרך להתמודד איתו בכל מקרה - בסוג הזה של הטלסקופים ניקוי ראשית זה משהו שנעשה בשוטף. עם זאת בהחלט מומלץ לדאוג לשראוד שעוטף הכל עד למטה, יותר בגלל דברים שעלולים ליפול מלמעלה - ילד שעומד ליד ומשמיט משהו, עינית שהחליקה וכו׳. מעבר לזה, חסימה של אורות מהצד. 

- הנעה זה בונוס גדול ולא רק בגלל האפשרות לצילום פלנטרי / eaa. ראשית, אתה צופה באורך מוקד מכובד. וכשתרצה להוציא את המקסימום מה 20״ המכובדים שלך תעבור לעיניות של 10 מ״מ ומטה בשביל להגביר קונטרסט. אנחנו מדברים על הגדלה של בערך 200 - ל dso. אין ספק שעקיבה תשפר לך את החיים משמעותית. אבל, ויש פה אבל גדול, אתה חייב לוודא שהחיבור למנוע לא משנה את צורת העבודה של המיסבים באלטיטוד. כלומר, עם קלאץ׳ פתוח זה אמור לעבוד *בדיוק* כאילו אין מנועים. החיכוך חייב להיות באותה רמה. עם המנועים משנים את ההתנגדות של הטלסקופ לדחיפה לא הייתי עושה את זה. אני אומר את זה כי כמו שרשמתי בפוסט הקודם, ברוב ראשי החצובה פתיחת קלאץ׳ משחררת את ההתנגדות לגמרי ואז החיכוך נקבע לפי סגירת קלאץ׳. זה לא מתאים לדובסוני פרימיום

קישור לתוכן
אורח
Add a comment...

×   הודבק כטקסט מיוחד.   הדבק כטקסט רגיל

  Only 75 emoji are allowed.

×   Your link has been automatically embedded.   Display as a link instead

×   התוכן הקודם שלך שוחזר .   נקה

×   You cannot paste images directly. Upload or insert images from URL.

  • Blog Entries

    • 1 comment
      לאחרונה במשך כמה לילות ניסיתי להשתמש ב-SCT שלי (5 אינטש של סלסטרון) לצורך צילום, הגעת למסקנה שפשוט אין טעם בזה. גם המספרים וגם התוצאות הראו לי שאני מקבל תמונות הרבה יותר איכותיות עם שובר האור (וויליאם אופטיקס 70מ"מ) - עם המצלמה שיש לי, SV705c של סבוני.
      אז סוף סוף נשברתי, וחזרתי לשובר האור. אתמול היה לילה יפה ובהיר - אבל מה, עם ירח שמאיר ב-87%. לא בדיוק תנאים אידאליים, אבל בכל זאת - גם לצלם את הירח זה תמיד כיף, וניסיתי להתרכז יותר על צבירים סגורים, שגם תחת אור ירח אפשר לקבל תוצאות יפות עליהם.
      אלו התוצאות שקיבלתי (אני די מרוצה):
      ראשון - הירח

       
      המטרה הראשונה שלי לערב (האמת - התמונה הכי פחות מוצלחת) - M109 - עדיף אותה לצלם בלי ירח

      גלקסיה נוספת, שתמיד כיף לצלם - M51

       
      ועכשיו לאוסף הצבירים הסגורים:
      M12

      M92

      וצביר הרקולס, M13 שתפסתי לידו גם גלקסיה במגניטודה 11.7, NGC6207

       
    • 2 comments
      כבר יותר מדי זמן שלא יצא לי לבלות לילה שלם בתצפית מדברית. מזג האוויר, אילוצים אישיים, ומגוון סיבות נוספות לא איפשרו לי להגיע לתצפיות כאלו שהתקיימו במולדי הירח הקודמים.
      אחרי שכבר תכננתי, והתכוננתי לנסוע לתצפית כזו ביום שישי האחרון, הגיעה שוב תחזית מזג אוויר בעייתית, ואיתה ההחלטה לדחות שוב את הנסיעה הארוכה (בין 3.5 ל-4 שעות מזכרון יעקב), בעוד שבוע.
      מולד הירח יצא הפעם בדיוק באמצע השבוע, אתמול, ב-7 במאי, מה שאיפשר לצאת לתצפית כזו בשני סופי שבוע רצופים. אבל שוב, ככל שהימים חלפו, התחיל להסתמן שבסוף השבוע הקרוב גם לא יהיו תנאים נאותים לתצפית, ולמעשה, היום הכמעט יחידי שיהיה אפשרי בו לתצפת נפל בדיוק על יום המולד, יום שלישי, באמצע השבוע.
      בנוסף לכך, @Neil Folberg הודיע שהוא מתכוון לצאת ליומיים שלושה של תצפיות במדבר, והזמין את כולם להצטרף אליו. כשאני יודע שלפחות נח יהיה איתי בתצפית, החלטתי שזה עכשיו או אף פעם, אירגנתי לעצמי יום חופש מעבודה, ואתמול, בשעה שלוש אחר הצהריים, יצאתי לדרך הארוכה דרומה.
      בכפר דניאל הצטרף אלי לאוטו טל עזרא, וגם @Ilan Shapira הודיע שיצליח להגיע, וככה, נפגשנו ארבעתנו בקמפינג המדברי בו תכננו להעביר את התצפית. זהו איננו המקום הרגיל בו אנו רגילים לערוך תצפיות, בשל החשש ממבקרים אחרים בקמפינג, שלא מקפידים על משמעת חושך, ויכולים לסנוור ולהפריע לתצפית. אם זאת, בגלל שמדובר על אמצע השבוע, הימרנו שלא יהיו יותר מדי הפרעות, וששווה לנסות מקום חדש (לפחות לחלק מאיתנו), שיש בו שירותים, מים זורמים ומחסה חלקי מהרוח המדברית הקרה.
      בתמונה - שלושה יחמורים שפגשנו בדרך לקמפינג

       
      בקמפינג עצמו, לשמחתנו היו רק שתי קבוצות קטנות של מבקרים, שהסברנו להם מה זו תצפית, כמה חשוב שלא לסנוור ולהדליק לידנו אורות, וכמובן שהזמנו אותם לבוא ולצפות דרך הטלסקופים שלנו. אני חייב לציין שלמרות הפרעות קלות פה ושם, הם התנהגו למופת ונהנו לקבל מאיתנו הסברים על השמיים, ולצפות דרך הציוד שלנו בשמיים.
      התארגנו בשתי נקודות סמוכות מאד זו לזו - נקודה אחת לציוד הצילום, שם אילן, טל ואני העמדנו ציוד צילום, ונקודה שנייה לתצפית ויזואלית, קרובה, אבל מספיק רחוקה שהאורות של ציוד הצילום לא יפריעו לנו שם. שם נח הרים את הדובסוני 10 אינטש הנהדר שלו, אני שמתי שם את הדובסוני 6 אינטש שלי על הפלטפורמה המשוונית, וגם שובר אור קטן של טל על חצובה ידנית עם המאונט של סבוני.
      קצת אחרי השקיעה, נכנסו פתאום שתי מכוניות למתחם, אבל החשש שלנו לקבוצה של מבקרים שיפריעו לתצפית מייד הופרכה, והפכה להפתעה משמחת, כשמואפק, הצלם מהגליל, יצא מאחת המכוניות, והתברר לנו שגם הם באו לצלם ולצפות בכוכבים. הם התמקמו סמוך אלינו באחד ממחסות הרוח של הקמפינג. לשמחתי, הם הביאו איתם גם סיסטאר אחד, וככה זכיתי לראות לראשונה את הפלא (או הצעצוע, תלוי מה אתם חושבים עליו) בפעולה.
      בתמונה - מחסה הרוח בו התמקם מואפק.

       
      מאחר והגענו יחסית מאוחר, עם השקיעה, ניסינו כולנו להתארגן ולהקים את הציודים מהר. ככל שהלילה העמיק, התחלנו להבין שזכינו בלילה נפלא. ממש מהסרטים. השמיים הלכו והתמלאו בכוכבים, ממש עד לאופק. אפילו גרגר של אובך לא הורגש. בתחילת הערב נשבה לה רוח קלה, שהלכה ונחלשה עד שנעלמה לגמרי והשאירה אותנו רק עם קור המדבר, אליו היינו מוכנים טוב, עם ביגוד מתאים.
      בתחילת הערב, כיוונתי את ציוד הצילום הפשוט שלי, שובר אור קטן על חצובת אלט-אז, לעבר שלישיית לאו, ועוד לפני חושך אסטרונומי כבר יכולתי לראות בקלות בעינית את הצביר הכדורי היפה, M3, ואחרי חושך אסטרונומי, צפיתי גם ב-M51 ו-M101 - שתי הגלקסיות הנהדרות שליד יצול העגלה הגדולה. עם ה-6 אינטש שלי יכולתי לראות החיבור של שתי הגלקסיות של M51 והנלווה אליה. M101 נראתה יותר כמו כתם - היא יותר קשה לתצפית. בטח עם 6 אינטש. די מוקדם בערב, צביר הרקולס, M13, זרח, וצפיתי גם בצביר הנהדר הזה - אבל זה היה רק הקדמה לצביר הצבירים, הענק מקנטאור - אומגה.
      בשעה עשר וחצי, אומגה מקנטאור הגיע כבר קרוב לגובהו המירבי, קרוב ל-12 מעלות. 12 מעלות זהו גובה בעייתי מאד לתצפית. הרבה פעמים מספיק רק טיפונת אובך בשביל שלא יהיה ניתן לראות הרבה בגבהים כאלו.
      בלילה הזה, האופק היה צלול ונקי כמעט מגובה אפס. כולנו העברנו את ציוד הצילום והתצפית לעברו, ולעבר הגלקסיה הנהדרת שטיפה גבוהה ממנו, A מקנטאור, שגם היא קשה לצפיה בגובה מירבי של 16 מעלות.
      עד ללילה זה, יצא לי לראות את אומגה מקנטאור פעמיים או שלוש, אבל לא בתנאים טובים, ולא זכיתי באמת להתרשם ממנו. הפעם הזו היתה שונה. האפקט של צפייה בצביר הזה בעינית, וגם לצפות בו מופיע על על המסכים של ציוד הצילום היה מהמם. צפינו בו בכל אמצעי התצפית שהיו לנו, משובר האור הקטן ועד הדובסוני הגדול.
      בתמונה - אומגה מקנטאור - צילום שלי, בחשיפה מצטברת של 16 דקות.

      כפי שכתבתי, טיפה מעל אומגה, ניתן לצפות בגלקסיה היפה, A מקנטאור, שנראתה בפירוט רב ב-10 אינטש של נח, וגם ב-6 אינטש שלי היה ניתן להבחין בפס האבק המרשים שחוצה אותה.
      בתמונה - הגלקסיה A מקנטאור, בחשיפה מצטברת של 12.5 דקות.

       
      עם תום ההתרגשות הזו, החלטתי לעשות כמה צילומי אווירה עם הטלפון שלי.
      בתמונה - ציוד הצילום האיכותי של אילן, כשמעליו רואים את הראש של קבוצת עקרב. חדי העין יזהו שם את הצביר הכדורי M4.

      כשהסתכלתי בתמונה הזו, ראיתי משהו מוזר. ראיתי שם כמה עננים מוזרים משמאל לטלסקופ. לא הבנתי. הלילה בהיר לגמרי. איך נכנסו עננים לתוך התמונה. לקח לי כמה רגעים להבין שאני למעשה מתחיל לראות את שביל החלב מתחיל לזרוח... איזה כיף.
      יותר מאוחר, לאחר ששביל החלב זרח והופיע מולנו במלוא הדרו, ניצלתי את הדובסוני שלי על הפלטפורמה, בתור בסיס לצילום בחשיפה ארוכה של השביל עם הטלפון. כל צילום הוא של 30 שניות...
      הנה אני על רקע שביל החלב (כן - עמדתי 30 שניות ללא תנועה):

       
      וזהו משולש הקיץ, כששביל החלב עובר בתוכו. וגה למעלה, דנב משמאל, ואלטייר קצת נמוך יותר מימין.

       
      שאר הלילה עבר עלינו בנעימים, אני עברתי ממטרה אחת לשנייה, צפיתי בגלקסיות שונות, שלישיית לאו, שרשרת מרקריאן. ערפיליות שביל החלב היו נהדרות עם פילטר UHC. היה ניתן להבחין בפרטים עדינים בכל ערפילית וערפילית. נהניתי במיוחד מהלגונה, הטריפיד וערפילית הברבור. במשולש הקיץ צפיתי גם במשקולת וכמובן בטבעת, בהגדלה גבוהה. תנאי התצפית המעולים גרמו לכך שכל אובייקט שצפינו בו פשוט נראה מעולה בעינית - אפילו בערפילית הצעיף, למרות הגובה הנמוך שלה, היה ניתן להבחין בקלות עם פילטר O3 ב-6 אינטש.
      מפעם לפעם נח קרא לי להסתכל באובייקטים מופלאים ב-10 אינטש שלו, כמו גלקסיית המחט.
      בניגוד לאילן וטל, שהתמקדו במעט אובייקטים לצילום ממש, והשיגו תוצאות נהדרות עם זמני חשיפה ארוכים ביותר, אני השתמשתי בציוד הצילום שלי יותר ל-EAA, וככה הספקתי לעבור על מספר יחסית גבוה של אובייקטים. התנאים הטובים, והבורטל הנמוך, גרמו לכך שגם בעקיבת אלט-אז, חשיפות קצרות של 16 שניות לפריים, וזמני חשיפה שלא עולים על חצי שעה לכל היותר, קיבלתי תמונות יפות מאד. ניסיתי לצפות ויזואלית גם באותן מטרות שעליהן עשיתי EAA, וכך "להשוות". מצאתי את ההשוואה הזו מספקת ביותר. אחרי ש"ראיתי" ב-EAA אובייקט, ניסיתי להבחין דרך העינית באותם הפרטים שראיתי קודם בתמונה.
      להלן תוצאות הצילומים שלי:
      המשקולת - M27

      הטריפיד - M20

      הלגונה - M8

      שרשרת מרקריאן - פנורמה של שתי תוצאות EAA שונות

      שלישיית לאו

       
      בשעה שלוש לערך, נח קיפל את הציוד ועזב, וכולנו התכנסנו לתוך האוהלים לשינה קצרה, לפני הנהיגה הארוכה צפונה.
      מד הטמפרטורה שלי הראה פחות מ-7 מעלות ו-50 אחוזי לחות. לפנות בוקר הוא כבר דגדג את 6 המעלות. הרבה יותר קר מהתחזית שדיברה על מינימום של 12 מעלות.
      התעוררנו לזריחה יפה ונוף מדברי מהמם.

       
      אזור התצפית שלנו בבוקר

       
      בדרך חזרה, יצא לנו לראות עוברים מולנו שליוים (הציפורים), שני זאבים וצבי אחד. ממש ספארי.
      להגיד שהיה כיף זה אנדרסטיימנט.
      בפירוש אחת התצפיות הטובות שחוויתי.
    • 0 comments
      לאחר שהחצובה הרובוטית שלי התקלקלה, וגיליתי שהתיקון שלה או יקר מאד או לא פשוט בכלל, @Gal Golan פנה אלי עם הצעה אי אפשר היה לסרב לה.
      הוא מצא ביד 2 טלסקופ ישן של Meade LT 8, כמו בתמונה הזו:

      והציע לי לקחת את החצובה, ושהוא ייקח את הטלסקופ (אותו הוא מתכנן לעלות על חצובת AM5). המחיר היה כזה שבאמת אי אפשר היה לסרב להצעה הזו.
      יש רק בעיה קטנה - אם תביטו בתמונה, הטלסקופ הזה מגיע משודך לחצובה בצורה בלתי ניתנת להפרדה (בקלות).
      וככה הגיעה אלי בשבת האחרונה חצובה בלי דרך נורמלית להעלות עליה את הטלסקופים שלי. אז מה עושים? דבר ראשון, רק בשביל לבדוק שהיא תקינה ועובדת, חיברתי לה את ה-SCT הקטן שלי עם אזיקונים.

      האמת - הצלחתי לראות שהחצובה תקינה ככה ואפילו לעשות קצת EAA - אבל זה לא פתרון.
      הפתרון הוא כמובן להצמיד לחצובה מחבר דובטייל נורמלי. למזלי, גל גם נתן לי אחד כזה שלא היה לו שימוש עבורו.

      (מצטער על איכות התמונה. את זה צילמתי בשביל לשלוח למישהו שיראה מה זה. כשהטלסקופ עוד לא יצא מהאוטו שלי)
       
      את לוח המתכת הגדול שהחזיק את ה-SCT המקורי פירקתי.

      ונשארתי עם הציר של החצובה ו-3 ברגים...

       
      ועכשיו השאלה - איך מחברים את מחבר הדובטייל הזה, שיש לו 4 חורים ל-3 הברגים הללו?
      והתשובה - מתכננים ומדפיסים מתאם בתלת מימד.
      את התכנון עשיתי עם תוכנת Onshape החינמית שעובדת online. היא מומלצת ביותר, ויש לה גם הרבה מדריכים טובים ב-Youtube, שאני למדתי מהם.
      לאחר שני איטרציות ראשוניות, שנועדו רק לראות שמיקמתי את החורים של כל הברגים במיקום המדוייק, הגעתי לתכנון הבא:

      רואים כאן את שני הצדדים של המתאים. בגלל מיקומי הברגים נאלצתי למקם את ציר הסיבוב של החצובה לא בדיוק במרכז המתאם, אבל זה לא אמור להפריע.
      מי שמעוניין, יכול לראות את התכנון המלא כאן:
      https://cad.onshape.com/documents/2da0423542ebfeba1fd085fc/w/a9a94024425f6a7bbbd43369/e/d25b4b9abbbfd0bcb8bfc495?renderMode=0&uiState=65af73c1f7b0160ebed1d2b6
      הדפסתי את המתאם עם צפיפות גבוהה, ככה שיהיה מספיק חזק, וזה מה שקיבלתי
      מייד אחרי שההדפסה הסתיימה:

       
      הצד שמתחבר למחבר הדובטייל:

       
      הצד שמתחבר לציר החצובה (כרגיל יצא לי חור טיפה קטן מדי, ושייפתי אותו במקום להדפיס מחדש - בתכנון ששלחתי את הקישור אליו החור כבר מוגדל):

       
      אחרי החיבור לחצובה:

       
      ואחרי הרכבת המחבר על המתאם:

       
      ובסוף, סוף סוף, עם הטלסקופ WO שלי:

       
      ועכשיו - רק לחכות שהגשם והעננים יעברו...
    • 1 comment
      לפני כיומיים הגיע לידי הטלסקופ החדש (והרביעי) שלי, William Optics Zenithstar 70ED, שאותו קניתי יד שנייה, באדיבותו של @Guy, שויתר עליו, כנראה בגלל חוסר מקום בארון הטלסקופים שלו.
      וויליאם אופטיקס מייצרים את הדגם הזה כבר הרבה זמן, ובכל כמה שנים מוציאים מודל חדש שלו. נדמה לי ששלי הוא מודל 2009.
      מדובר על שובר אור איכותי, עם מפתח 70 מ"מ ואורך מוקד 420 מ"מ (F6), כאשר עדשות ה-ED שלו (כנראה FPL51, אני לא בטוח), מקטינות מאד את האברציה הכרומטית שכל שוברי האור נאבקים בה. פוקוסר ה-2 אינטש 2 מהירויות שלו הוא ממש תענוג.
      כבר ביום בו קיבלתי אותו, חיברתי לו זמנית עם אזיקון פיינדר נקודה אדומה (לא לדאוג - אסדר חיבור קבוע בהמשך), והעלתי אותו על חצובה פשוטה, להרגיש קצת את הטלסקופ ויזואלית. בין העננים הצלחתי לראות קצת את צדק, ועם עינית איכותית של 4.7 מ"מ (הגדלה X90) ראיתי יפה מאד את חגורות העננים שעליו. כפי שציפיתי, כמעט ללא אברציה כרומטית.
      אתמול, למרות התחזית לשמיים מעוננים, הערב התחיל בלי עננים. חיברתי את הטלסקופ לחצובה הרובוטית שלי, סלסטרון Nextstar SLT, ונראה לי שנולד כאן צמד מנצח.

       
      המצלמה שלי היא מצלמה פלנטרית איכותית SVBONY SV705C, עם חיישן של 8 מגה פיקסל, בגודל של בערך 11 על 6 מ"מ (2.9 מיקרון לפיקסל).
      את כל הצילומים ערכתי עם חשיפות של 16 שניות לפריים. במוד אלט-אז אפשר אולי למשוך קצת יותר, אבל לאור התוצאות, נראה לי שזה מספיק.
      האובייקט הראשון שכיוונתי אליו היתה ערפילית הכוכב הבוער - Flaming Star Nebula, IC405. מדובר גם על אובייקט קשה לתצפית, וגם היא עדיין היתה נמוכה למדי.
      זו התמונה שקיבלתי (כפי שהופיעה על המסך, ללא עיבוד נוסף), אחרי כמעט 14 דקות:

      רואים היטב את הסיבוב שנוצר בשל העקיבה במוד אלט-אז.
      מה שעוד ראיתי מייד זה שלא מבחינים בכלל בתופעות האברציה הכרומטית שמנפחת את הכוכבים בצילום דרך טלסקופ אכרומט רגיל.
      תופעה נוספת שרואים כאן, ובשאר התמונות, זו קומה קלה שמופיעה מצד ימין של התמונה. באמת לא נורא. מעניין שזה רק בצד אחד.
      מכאן עברתי לגלקסיה הנהדרת NGC 891, עליה השקעתי 12 דקות. כאן כבר התחלתי להנות יותר.

      ניתן לראות מצד שמאל שלה יפה גם את הגלקסיה NGC898, ויש עוד כמה גלקסיות בתמונה.
      בגלל שרציתי לראות באמת את איכות התמונה מבחינת איך הכוכבים יוצאים, הלכתי עכשיו לצביר הפתוח M38. עליו ישבתי כמעט 20 דקות.
      זו התמונה שלו כפי שקיבלתי אותה במסך בזמן התצפית:

      וזו אותה תמונה, אחרי עיבוד עם סיריל וגימפ

      משמאל ל-M38 זהו הצביר NGC1907.
      לאחר הפסקה של כשעה, בשל עננים, עברתי לגלקסיה נוספת, NGC 2403. אותה צילמתי לאורך קצת מעל ל-14 דקות:

      היא באמת אובייקט שראוי לצלם עם אורך מוקד גדול יותר (מה שכבר עשיתי עם ה-SCT שלי), אבל היא יפה גם ככה, עם כל הכוכבים מסביב.
      מה שבאמת עניין אותי היתה ערפילית ראש הסוס והלהבה, אבל גם בגלל העננים, וגם בגלל עץ שהסתיר לי אותה, עברתי זמנית לערפילית הרוזטה, C49.

      רק 8 דקות במצטבר (יותר בגלל איבוד פריימים בגלל העננים), אבל איזה יופי של פרטים עדינים אפשר לראות בערפילית הזו. היא כל כך גדולה, שהיא לא נכנסת לי ברוחב השדה שאני מקבל עם המצלמה והטלסקופ.
      ולקינוח, מה שחיכיתי לו כל הערב - ראש הסוס והלהבה. ככה זה נראה על המסך בזמן אמת אחרי 12 דקות (רציתי יותר, אבל העננים עצרו אותי)

      וככה אחרי עיבוד של קובץ ה-FITS עם סיריל וגימפ:

       
      אני ממש מרוצה מהטלסקופ הזה. אני חושב שזה הטלסקופ האיכותי ביותר שיש ברשותי. 
      אמשיך לחקור למה יש טיפה קומה דוקא בצד ימין. אולי בעתיד אקנה לו רדוסר ופלטנר, שיטפל בבעיה הזו, וגם יגדיל לי את רוחב השדה.
      אני מתכנן עוד לטפל בו יפה. נדפיס לו מסיכת בכרטינוב ייעודית (השתמשתי כאן במסיכה שהכנתי לאכרומט 70 מ"מ, שיושבת עליו ככה ככה). נסדר לו פילטר אור לבן לשמש. נתקין עליו פיינדר נקודה אדומה בצורה קבועה וטובה, ואולי גם נשיג לו איזה ראש חצובה נורמלי, לצורך תצפיות ויזואליות. לאט לאט. יש מה לעשות.
    • 2 comments
      במוצאי שבת נערכה תצפית גדולה יחסית באזור חשוך בדרום הארץ. השתתפו בתצפית כ-25 תצפיתנים וצלמים, כולל כמה משפחות עם ילדים. אם ספרתי נכון היו כ-15 טלסקופים, החל משובר אור אכרומטי 40 מ"מ (פירוט בהמשך) ועד דובסוניים גדולים של 14, 16 ו-"18.
      התנאים היו טובים. כבר לאורך הדרך מהצפון ועד הדרום היה ברור שהשמיים נקיים יחסית והשקיפות צפויה להיות טובה מאוד. גם היציבות הייתה די טובה. לא היו עננים בכלל והלחות הייתה נמוכה.

      בתחילת התצפית הרוח החזקה והפרוג'קטור של המקומיים התחרו ביניהם מי מפריע יותר. הפרוג'קטור כובה יחסית מהר, אבל הרוח דעכה לאט יותר. בסופו של דבר הכל הסתדר והיה אפשרי להנות מהמראה הנהדר של שביל החלב, אלפי כוכבים, אובייקטי DSO וכוכבי לכת, בעין, במשקפות ובטלסקופים.
      מה שהיה מיוחד מבחינתי הוא שהגעתי לתצפית רצינית בדרום עם הבת שלי (בת 6) בפעם הראשונה. מה לעשות שדובסוני של "10 ובוסטר לא נכנסים יחד ברכב פרטי קטן יחסית, אז זו הייתה גם הפעם הראשונה שלקחתי למדבר מערך קטן: חצובה ידנית AZ5 על טריפוד פחמן קל ושני טלסקופים קטנים. הראשון, ללילה, שובר אור טריפלט GT71 באורך מוקד 420 מ"מ, שכבר הרבה זמן תכננתי לקחת כדי להנות מהשדה הרחב שלו. על השני אפרט וארחיב בסוף.
      הבת שלי לא החזיקה מעמד המון זמן לפני שהתעייפה אבל הספיקה לראות צבירי כוכבים וערפיליות במרכז שביל החלב, את הצעיף, כמה צבירים בטלסקופ של אסף ונהנתה מטיול בשביל החלב במשקפת. לסיום הלילה מבחינתה, שבתאי עם טבעותיו, מרווח קסיני ו-4 ירחים בהגדלה גבוהה וצביר הרקולס בדובסוני "16 של שמוליק. מקווה שהיא תמשיך להגיע לתצפיות ולהתעניין.
       
      מבחינתי שובר האור הקטן של 71 מ"מ הצטיין בכמה דברים, בשדות של 2, 3 ו-5° (!):
      - צבירי כוכבים פתוחים גדולים ושדות כוכבים כמו הפליאדות, היאדות, סגיטריוס, אזור קסיופאה ועוד.
      - גלקסיית אנדרומדה העצומה.
      - הפתיעה מאוד לטובה ההליקס, הערפילית הפלנטרית הגדולה ביותר בשמיים, עם UHC בשדה של 3°. גם המשקולת והטבעת היו נחמדות.
      - אולי המראה הכי מיוחד בשדה של 5° היה ערפילית הצעיף שנכנסה כולה והייתה בהירה ובולטת עם פילטר O3. כל צפון אמריקה נכנסה בקלות ונראתה לא רע בכלל גם היא.
      היו גם נסיונות פחות מרשימים, בעיקר עם פילטר Hbeta על Gamma Cygni שבה זיהיתי בקושי חלקים עמומים וערפילית קליפורניה שראיתי את כל הצורה שלה אבל רק בראיה מוסבת ובמאמץ. גם ערפיליות הלב והנשמה או חדק הפיל עם UHC/O3 נראו חיוורות מאוד ביחס לציפייה שלי, אם בכלל. אולי המפתח הקטן כבר לא לגמרי מספיק במקרים האלו, גם אם הייתי בהגדלה נמוכה ואישון 5 מ"מ.
      בין לבין יצא לי להציץ בטלסקופים הגדולים יותר. ראויות לציון גלקסיית הפסל עם המון פרטים וגלקסיה NGC891 עם פס כהה באמצע שראיתי בראיה מוסבת. גם צדק ושבתאי נראו טוב בהגדלות גבוהות וברגעי התייצבות של הרוח היה ממש נהדר ומפורט. קצת אוריון לקינוח, יפה אבל לא גבוה מספיק וגם אני פרשתי לישון בסביבות השעה 2.
       


      בבוקר קמנו למראה מדברי יפה והשמש עלתה. זה היה הזמן לצפות בה עם לונט 40 מ"מ, טלסקופ שמש קטן אבל מעולה, אולי עם היחס הנאה לקוטר מהגבוהים ביותר שיכולים להיות. הראה המון פרטים גם בפני השטח וגם בקצוות והיו התפרצויות גדולות ומרשימות (מצרף דוגמה להמחשה של צילום עם פלאפון מוצמד לעינית, בעין זה הרבה יותר מרשים). שמחתי שהרבה מהמשתתפים הצטרפו וראו את המראה הנהדר של השמש ב-H alpha בעצמם. זהו, היה נהדר ואני כבר מחכה לתצפית הבאה.


×
×
  • צור חדש...

Important Information