[ערפילית הנשמה - נסיון ראשון בהפחתת רעש]

שלומי,

אני לא מבין הרבה בעיבוד תמונה, אבל הצילום מאד יפה בעיני, רמת הפרטים גבוהה מאד, והכוכבים פינפוינט עד לקצוות.

אוהב גם את "עמודי הבריאה" שרואים בבירור וכמעט אפשר להרגיש את הכוכבים החדשים שעומדים להוולד שם😃

מה שמדהים אותי כל פעם מחדש זה שמדובר בענני אבק וגז קלושים ביותר ( עשרות עד מאות אטומים למטר מעוקב ) ובכל זאת רואים פרטים שכאלו והכל מרהיב עין.

שאפו על ההשקעה 👍

 

[ספרים רבותי ספרים .]

לכל אוהבי הספרים בעניין אסטרונומיה,

יצא ספר חדש של פרופסור AVI LOEB ( אכן ישראלי)  ראש מחלקת אסטרופיסיקה באוניברסיטת הרווארד.

הספר  בשם "EXTRATERRESTRIAL" הוא ברמה של מדע פופולרי ועוסק בין היתר בבעיה שחלק גדול מהאסטרונומים המובילים מתעלמים ממנה.

הגוף  OUMUAMUA שכנראה הגיע ממקור גלקטי ולא ממערכת השמש שלנו היה בעל תכונות אנומליות שקשה להסביר אותן אלא עם מניחים שהוא גוף בעל יחס של פני שטח לעובי מאד גדול ויש עוד הרבה תכונות לא מוסברות ומשונות לגוף הזה. אבי  לייב  טוען שיתכן שאפשר להסביר את רוב האנומליות אם מניחים שזה גוף מלאכותי ( ארטיפקט) שיכול להיות סוג של SPACE DEBRIS או אפילו  מפרש אור (LIGHT SAIL ).  כמובן שברגע שהעלה את ההשערה הזו התנפלו עליו כל הפרופסורים המכובדים לאסטרונומיה ועשו ממנו צחוק.

הקישור

הבעיה היא שהבן אדם איננו קוטל קנים והקרדיטים המדעיים שלו נקיים מכל רבב ומבחינתי אדם שהדמות שהשפיעה עליו ביותר היה   FREEMAN DYSON  עובר מבחינתי את הבחינה-  מעבר לשאלה אם הוא צודק או לא הספר אמור לעסוק בהרבה שאלות נוספות של מה זה מדע ומה היא תכלית קיומנו ביקום.

כל זה מהצצה בתוכן העניינים באמזון - נשברתי והזמנתי את הספר. אדווח בהמשך את דעתי עליו אחרי שאקרא.

[חמה]

 אכן, ככל שהגובה מעל האופק גדול יותר איכות הצפייה תשתפר.

בחרת בכוכב לכת הפנימי הקשה ביותר לצפיה.  גם קטן וגם קרוב לשמש בגלל קוטר המסלול הקטן שלו.

ככלל ככל שיש יותר אטמוספרה בינו לבין הטלסקופ כך התמונה מטושטשת יותר (עקב מערבולות אטמוספריות) ויש יותר  עיוותי צבע בגלל שבירה אטמוספרית שונה באורכי גל שונים ( בשפה העממית אנו קוראים לזה "אפקט הרמזור").

אפשר לחכות למאי או לחלופין לחכות למופע שלו ככוכב בוקר (כלומר לפני הזריחה או זמן קצר לאחר הזריחה).

לפעמים הראות בבוקר משופרת יחסית לזו אחרי השקיעה - אז אם אתה אוהב לקום מוקדם, תנסה.

צריך הרבה סבלנות וגם קצת מזל לפול על תנאי צפיה משופרים.

MY TWO CENTS

[צעדים ראשונים ב-EAA]

היי יוסי,

כמה תשובות חלקיות:

1) FLAT מבצעים בכמה צורות אפשריות אחת זה פשוט מחכים עד בין הערביים ביום התצפית ואחרי השקיעה בדמדומים מכוונים את הטלסקופ אל קטע שמים בערך בזנית שמספק תאורה פחות או יותר אחידה ועושים כמה חשיפות שה-FLAT הוא הממוצע שלהם. אפשרות נוספת היא להשתמש בפנל מאיר מיוחד  למטרת צילום FLATS עם תאורה אחידה על פני שטחו שאפשר לקנות בחנויות אסטרונומיה ( בין 200 ל-300 דולר תלוי בגודל הפנל ושיטת התאורה). כנ"ל עושים כמה חשיפות וממצעים - היתרון הוא שלא צריך לחכות לשקיעה.

2) לטמפרטורה יש חשיבות ורצוי שתהיה אחידה לכל המדידות הסיבה היא שלמשל לDARK  ו BIAS שאמורים לטפל ב HOT PIXELS   DEAD PIXELS

AMP GLOW  THERMAL NOISE ועוד יש תלות משמעותית בטמפרטורה.  אם הבדל של  חמש מעלות ישחק כאן תלוי מאד במצלמה והסנסור שלה ולכן אי אפשר לדעת מראש. וכדאי לנסות עם הציוד הספציפי שלך.

המהדרין פשוט מכינים מראש סטים של BIAS, DARK, FLAT  לכל טמפרטורה שונה ( בקפיצות של כמה מעלות)  ושומרים אותם במחשב ( סטים כאלה יהיו טובים בערך לחצי שנה עד שנה כי האימגינג ציפ מזדקן עם הזמן ותכונותיו משתנות).  חשוב מאד להכין את כל הסטים עם אותו ציוד  שאתו אתה הולך לצלם מבלי לפרק ולהרכיב אותו בין המדידות השונות.

צלמים מנוסים בדרך כלל מרכיבים את הציוד פעם אחת ומכינים סטים של FLAT DARK BIAS לסדרת טמפרטורות שונות ואח"כ משתדלים לא לפרק את המערכת בכלל ( זה נכון במיוחד במצב שיש OBSERVATORY קבוע). לגבי המקרה שלך אין לך ברירה אלא לפרק ולהרכיב ואז מומלץ לעשות סט של BIAS DARK FLAT לפני כל לילה של צילום.

אגב, אם המצלמה מקוררת לא צריך הרבה סטים אלא תמיד מצלמים באותה טמפרטורה מיוצבת, ואז מספיק סט אחד כזה באותה טמפרטורה.

3) אם הרדיוסר זז זה מכניס שגיאה - לדוגמה אם לקחת  FLAT והזזת את הרדיוסר, ההגדלה משתנה וצורת הVIGNETTING של שדה הראיה משתנה יחד אתה ולכן ה-FLAT כבר לא יהיה טוב באותה מדה ויכול אפילו לעשות נזק יותר מתועלת.  מאותה סיבה בדיוק אם תסלק את הרדיוסר לא תוכל להשתמש ב-FLAT שנלקח עם  הרדיוסר ותצטרך FLAT שנלקח בלי הרדיוסר.

 

מקווה שהבהרתי לפחות חלק מהשאלות

ליהוא

 

[ערפילית הלגונה - פחות משעה של צילום לכל ערוץ עם עשן באוויר]

היי שלומי,

ברוך בואך לפורום !

קודם כל יופי של צילום בהתחשב בנסיבות הוא ממש ממש טוב.

ספר קצת על הציוד שהשתמשת -  איזה טלסקופ ומצלמה ואיזה חצובה ומאונט ?

דבר אחר, אשמח לשמוע למה NDR יכול לעזור לGUIDING ( האם כוונתך שאפשר יהיה לקרוא את הפיקסלים מהסנסור הראשי (שמצלם) לצורך GUIDING מבלי להרוס את צבר האלקטרונים שישמשו לקריאת הצילום הסופי ?). ומדוע אתה אומר שהטווח הדינמי יהיה כמעט אינסופי ?

אם תוכל להפנות ללינק מתאים אשמח מאד לקרוא על NDR

האם אתה עוסק  באלקטרוניקה ?

תודה 

ליהוא

 

[פילטר לצפייה מהעיר]

מה שאילן אמר נכון- כמעט אין טעם להשתמש בפילטרים לטלסקופ עם מפתח קטן יחסית עמו 150 מ"מ. הפילטרים בולעים כל כך הרבה מהאור שהמראה המתקבל יהיה חשוך מדי.

בתצפית חשוכה  ועם מפתחים של 8 אינץ ומעלה, פילטרים נבולריים יכולים לעזור בהבלטה של ערפיליות פליטה. אבל בעיר ועם מפתח קטן  לדעתי זה בקושי יעבוד ולא בטוח שזה שוה את הכסף ( עדיף לדעתי להשקיע במפתח גדול יותר או בהגעה לאזורים חשוכים שם לא תצטרך פילטר זיהום אור).🤣

[שאלות בסיסיות - אסטרופוטוגרפיה]

לפני ב-27.12.2020 at 11:22 Guydive אמר:

הסבר מעולה ליהוא

תודה גיא.

אגב ליהונתן - מתעוררת השאלה אם גלקסיה  נקלטת כ-"אדומה" ע"י המצלמה - איך אנו יודעים שזו גלקסיה  שצבעיה עברו הסחה לאדום בגלל שהיא מתרחקת מאתנו במהירות גבוהה ולא גלקסיה איטית שהצבעים שלה "באמת" אדומים ?

הפתרון מאד פשוט - למזלנו גם לגלקסיות כמו לכוכבים יש ספקטרום כלומר היא פולטת אורכי גל מרובים ושונים בו זמנית.  בספקטרום יש  בדרך כלל הקבצות של אורכי גל עם צורה מאד טיפוסית.

לדוגמה אטומים מעוררים של נתרן פולטים בין היתר זוג פסי פליטה שנקראים SODIUM DOUBLET  שנראים בספקטרום כמו שני פסי פליטה עוצמתיים במיוחד עם מרווח מאד מדויק ביניהם.  קל מאד לזהות את זוג פסי הפליטה הייחודיים האלו - כאשר נסתכל בספקטרום של גלקסיה המתרחקת מאתנו  במהירות גבוהה זוג הפסים האלו יופיעו באורכי גל "אדומים " יותר (בעלי אורך גל ארוך יותר אבל עם מרווח זהה) במקום באורכי גל "הכתומים" האופייני ל דובלט שנפלט ממקור שאינו נע יחסית אלינו, כלומר אם אנחנו רואים את זוג פסי הפליטה האלו שמופיעים עם  אורכי גל לא מתאימים לאטום נתרן נייח אנו יודעים מיד שהייתה פה הסחה לאדום. זה עובד בדיוק באופן דומה גם לגבי הסחה לכחול.

[שאלות בסיסיות - אסטרופוטוגרפיה]

יהונתן,

שאלה טובה שאלת, והתשובות הן:

1) בעין שלנו יש שני סוגים עיקריים של פוטו-רצפטורים ( תאי חוש רגישים לאור) קנים ומדוכים. המדוכים אחראיים לראיה ביום הם פחות רגישים לאור חלש אבל מספקים ראיית צבע ( ראיה פוטופית - או ראיית יום).

הקנים רגישים לאור מאוד חלש אבל לא רגישים לצבע - הם פועלים בעיקר בלילה  או בחושך ומספקים ראיית לילה ( ראייה סקוטופית).

כאשר צופים הטלסקופ באתר חשוך מאוד וצופים באובייקטים חיוורים מאד  רק הקנים עובדים ולכן אנו רואים ב"שחור לבן" ולא מבחינים כלל בצבע ( למרות שלאובייקטים האילו אכן יש צבע אבל המדוכים לא מספיק רגיגים בכדי להגיב לצבע.

כאשר צופים באובייקטים בהירים מאד כמו כוכבים בהירים, כוכבי לכת  והירח, המדוכים נכנסים לפעולה ואנו מסוגלים להבחין גם בצבעים של האובייקטים בגלל עוצמת האור הגבוהה יותר. באופן דומה כאשר אתה רואה ביום אתה משתמש בעיקר במדוכים ולכן מבחין בצבעים.

2)  החיישנים האופטיים  בסנסורים שבמצלמות   יותר רגישים לצבע מאשר המדוכים שבעין לא בהכרח בגלל רגישות אבסולוטית  יותר גבוהה  אלא בעיקר בגלל העובדה שהם מסוגלים לבצע אינטגרציה (סכימה) של הפוטונים על פני זמן ממושך - לדוגמא בצילום אסטרונומי מבצעים חשיפות ארוכות בסדרי גודל של עשרות שניות עד עשרות דקות. הפיקסל בחיישן בנוי בצורה שהוא צובר את האלקטרונים שמצטברים בעקבות פגיעה של חלקיקי האור במשך כל תקופת החשיפה בניגוד למדוכים והקנים שאינם מסוגלים לבצע צבירה על פני תקופות  זמן ארוכות.  מהסיבה הזו חיישני המצלמה מסוגלים ל"ראות" צבעים בשעה שהעין תראה רק שחור לבן בגלל עוצמת האור הנמוכה ( שבגללה העין רואה רק בעזרת הקנים).

3) לשאלתך מהם הצבעים ה"אמיתיים" - זו שאלה חצי פילוסופית.  אין דבר כזה צבע אמתי. כל אדם רואה או חווה צבעים באופן שונה מאדם אחר.  זה תלוי גם בהבדלים במספר ורגישות לצבע של המדוכים והקנים ברשתית, גורמים גנטיים כמו עיוורון צבעים ועוד....

גם במצלמה אי אפשר לדבר על צבע "אמיתי" מפני שכל מצלמה יכולה להיות שונה ממצלמה אחרת בגלל הבדלים ברגישות של הפיקסלים לאורכי גל שונים ( מה שנקרא בעגה המקצועית הענות התדר  ויעילות קוונטית שונים של  סוגי  החיישנים שונים )  לכן גם במצלמה קשה לדבר על צבע אמתי.  המצלמה לא חווה שום צבע, היא סך הכול יכולה לספור כמה אלקטרונים הצטברו בכל פיקסל.  אנחנו מייחסים באופן שרירותי לפיקסל "צבע אדום" או "צבע צהוב" בגלל שהפיקסל הזה נחשף לאור דרך פילטר שבולע אורכי גל מסויימים ומעביר אורכי גל אחרים.

4) לגבי הצבעים שאנחנו קולטים במצלמות הם אכן מושפעים מתנאים פיסיקליים כמו הסחה לאדום - לדוגמה פוטון "כחול" בעל אורך גל קצר שנפלט מגלקסיה שמתרחקת מאתנו במהירות גבוהה אכן יוסח לאדום וייקלט  ע"י החיישן במצלמה כפוטון "אדום" בעל אורך גל ארוך יותר. כלומר המצלמה אכן "תראה" גלקסיה "אדומה" יותר.

מקווה שהסברתי לפחות חלקית את הנושא ולא חפרתי  לך מדי🤣

 

[עזרה בבחירת טלסקופ 🔭🪐]

 מצטרף להמלצות של אילן וגיא בחום. לך על דובסוני בסביבות 10 אינץ.  זו התחלה מצויינת ותמורה טובה לכסף.

לגבי המלצה על ספר שים לב לספר של יגאל פתאל במודעה של הטלסקופ ששמת בפוסט שלך -זה ספר  בין הטובים שקיימים בעברית - מומלץ.

אם תרצה המלצות על ספרים באנגלית - תודיע ואשמח לתת.

[טלסקופ של חברת william optics]

יהונתן,

ה-MEGREZ שלי היה במפתח טיפה יותר גדול משלך (90מ"מ) ואורך מוקד 580 מ"מ וההגדלות המקסימליות שהגעתי אליהן היו כ X130  יותר מזה לא נתן יותר פרטים.

לפי  העינית 9 מ"מ ואורך המוקד שלך 555מ"מ ההגדלה תהיה 555/9 = X61. לדעתי בהנחה שהאופטיקה באיכות זהה בשני הטלסקופים תוכל להגיע די בקלות להגדלות של פי שניים  ויותר ממה שקיבלת עם העינית 9 מ"מ מבלי לאבד איכות תמונה בצורה משמעותית. - אין ספק שתוכל לראות את שבתאי וצדק באיכות סבירה מאד ( אני הצלחתי לראות את מרווח קסיני ב MEGREZ בקלות). אז  כמובן מומלץ לנסות.  שים לב רק שבהגדלות גבוהות שדה הראיה של העינית מצטמצם ולכן יהיה יותר קשה לעקוב אחרי האובייקט בעינית כי הוא נע יותר מהר בשדה הראיה המצומצם - זה שיקול די משמעותי במיוחד לאור החצובה שיש לך שלא ממש מיועדת לעקיבה ידנית בהגדלות גבוהות בצורה חלקה ונוחה.  אבל תנסה כי בכל מקרה אין לך מה להפסיד ( אלא אם אתה הולך להשקיע  רק בעינית לא בשיפור החצובה   😁

תצטרך עינית של כ- 4מ"מ אבל איכותית, או BARLOW X2 ( מכפיל אורך מוקד) שיכפיל את ההגדלה של עינית 9מ"מ פי 2.

  לדעתי עדיף להשקיע ב-BARLOW איכותי מפני שאז תוכל לקבל סט שונה של הגדלות עם יתר העיניות שלך. היתרון של BARLOW הוא שהוא משאיר את ה- EYE RELIEF ( המרחק בין העין  לעדשה הקדמית של העינית) באותו מרחק כמו בעינית המקורית ( לעומת עינית 4מ"מ שבודאי תספק לך מרחק  EYE RELIEF הרבה יותר קצר שעלול להיות בעייתי  במיוחד למרכיבי משקפיים).

לעניות דעתי איכות החצובה ונוחות השימוש בה קריטיים לא פחות מהאופטיקה. אם אתה מתכוון להתמיד בתחביב הזה הדבר הראשון שהייתי ממליץ זה להשקיע  דווקא בחצובה  סבירה מטיפוס ALT -AZ לעקיבה ידנית.

אם לא מעוניין להשקיע - פשוט תעבוד עם מה שיש ותיהנה ממה שכבר יש.👍

[מונוסקופ ZOOMSHOT]

אביב,

זה זבל אמיתי. לא לגעת עם מקל של 6 מטר.

היה עליו THREAD ב- קלאודי ניטס - והוא באיכות ירודה מאד - אבל יכול להיות משקולת נייר מעולה.

חבל על כספך - ראה הוזהרת !

[טלסקופ של חברת william optics]

היי יונתן,

זה טלסקופ שובר אור איכותי. היה לי בזמנו טלסקופ דומה של ויליאם אופטיקס  מדגם MEGREZ.

ישמש  מצוין לאובייקטים בהירים ( פלנטות, ירח וגרמי שמיים בהירים אחרים). גם מהבית ובתנאי זיהום אור.

פחות מתאים ל עצמי חלל עמוק בגלל המפתח הקטן יחסית.

החצובה אכן לא ממש מתאימה ( עדיף ראש  מטיפוס ALT/AZ). אבל עם קצת מאמץ אפשר לעבוד אתה.

רצוי מאד להוסיף לו פיינדר ( RED DOT) כמו RIGEL או דומה לו שמאד מאד יקל על כיוון לאובייקטים  ומציאתם.

סה"כ זה כלי מעולה למתחילים.

[כתם השמש AR2786]

👍👍

[אשמח לשמוע מה לדעתכם התחומים שחשוב להשקיע בהם היום בחקר החלל.]

אכן, זבל החלל הוא בעיה אמתית וקשה.  היו הצעות לחייב כל מי ששולח לויינים או זבל אחר לחלל לדאוג להפטר ממנו בתום השימוש  אבל זה מחייב אמנה בינלאומית עם שיניים לאכיפה ( משטרת החלל😂 ) וקנסות חמורים למפירים.  ואולי גם סוכנות  בינלאומית לפקוח על סביבת LEO ו- HEO - כמו שכולנו יודעים בעניין זיהום כדור הארץ עצמו זה כמעט בלתי אפשרי מסיבות כלכליות וגם פוליטיות.  כל עוד לא יהיה יקר יותר לזהם ( קנסות, קנסות, קנסות) מאשר לא לזהם כולם יזהמו.

 אני צופה שעד שלא יהיו כמה תאונות קשות ויקרות לכל אחת מהמעצמות, לא יהיו פיקוח ואכיפה רציניים על העניין הזה.

המין האנושי עדיין לא התפתח מספיק מבחינה פסיכולוגית וממשיך "להשתין מהמקפצה" כל עוד זה אפשרי. 

[מפחית אורך מוקד - focal reducer\corrector]

שלום מיתר,

לפני שאתה קונה תבדוק שהפוקל רדיוסר הזה אכן מתאים ל Celestron 6slt.  אני לא ממש זוכר אבל התא האחורי של שמידט 6SE  הוא כנראה 1.25 אינץ. תבדוק שהפוקל רדיוסר הוא לא 2 אינץ כי לא תוכל להשתמש בו אלא אם יש מתאם יעודי.

כמו כן  תבדוק את האורך שלו בכדי לראות שהוא והמצלמה כשהם מחוברים לטלסקופ לא יגרמו לך לבעיה של התנגשות  בחצובה במצב של צילום בזנית.

בהצלחה בצילום.

[EAA - 24.11.2020]

אחלה דוח ואחלה תצפית.

  הירח יצא יפה מאד , הDSO קצת פחות - אבל  קשה עם יחס מוקד כזה.

בF/5  היה יוצא הרבה יותר טוב.

העיקר  זו ההנאה מהתצפית וזה העברת בכיף

[אשמח לשמוע מה לדעתכם התחומים שחשוב להשקיע בהם היום בחקר החלל.]

לפני ב-17.11.2020 at 21:28 Ilan Shapira אמר:

מדברים כאן על לוויינים שמקיפים את השמש, זה אפשרי אבל ידרוש קצת יותר מאשר spaceX פורסים היום.

 

לגבי הקרינה, זו בעיה, מסע למאדים לדוגמא, ביכולות של היום יקח חודשים. בניגוד לתחנת החלל שחלק מהזמן מוסתרת מהשמש וגם נמצאת נמוך יחסית כדי להנות מהשדה המגנטי של כדור הארץ, לחללית כזו לא תהיה הגנה בכלל. מים זו שיטה שהוצגה בסדרה AWAY. אם הטיסה תתחיל בבסיס בירח - מה שכנראה יהיה נכון יותר מבחינה אנרגטית, אולי זה אפשרי - מים, גם לא כבדים הם כבדים 🙂 ולעטוף חללית בעופרת זה גם פחות ישים. אולי שיטה לייצר שדה מגנטי מסביב לחללית יהיה יעיל יותר בהנחה שהשדה הזה לא יהרוג את הנוסעים או שלנסות לסחוב מעין מפרש אבל אחורי שישמש גם ליצירת אנרגיה מאור השמש וגם לחסום קרינה. השאלה היא איך המנוע לא ישרוף אותו

אילן,

"מפרש" כזה לא יהיה אחורי כי קרינה קוסמית באה מכל הכיוונים !  אכן מדברים על מין "בקבוק מגנטי" שיעטוף את כל החללית.  הבעיה היא שהציוד ליצור שדה מגנטי קבוע בעוצמה הדרושה  כבד מאד ודורש הרבה אנרגיה (או לפחות על מוליכים מקוררים) וזו בעיה.

אחד הרעיונות המעניינים למסעות ארוכים במיוחד הוא להשתמש באסטרואיד ע"י יצירת חלל במרכזו שבו יגורו האסטרונאוטים מוגנים מקרינה ושאליו יחברו מנועים מתאימים בחלקו החיצוני ( אילו יצטרכו להיות מנועים חזקים במיוחד שיניעו את המסה הגדולה הזו מספיק מהר) - הינע היתוך מימן כבר אמרנו ??🤣

לבעיית התקשורת כנראה אין פתרון טוב כרגע כי מהירות  התקדמות הקרינה האלקטרומגנטית מוגבלת וקבועה - אלא אם שוב נחדור לתחום המד"ב.

[אשמח לשמוע מה לדעתכם התחומים שחשוב להשקיע בהם היום בחקר החלל.]

לפני ב-17.11.2020 at 13:49 Guydive אמר:

היי ליהוא, נושא סופר מעניין. 

קודם כל רקע - האנושות הצליחה להתקדם משיגור האובייקט הראשון בחלל - הלווין ספוטניק ב 1957, להנחתה של אדם על אדמת הירח בשנת 1969 בתוך 12 שנים! וכל זה עם טכנולוגיה של שנות שנות ה - 60!! רק לחשוב איפה היינו יכולים להיות היום אם המומנטום היה נשמר. 

אני חושב שרוב הנושאים אותם ציינת (תחת 1 ו- 2) הם לצערנו רחוקים ברמת המדע הבדיוני, לא בהתכנות אלא בגישה. הכוונה היא שהם לאו דווקא נחוצים לחקר החלל. למשל טכנולוגיות היתוך אם וכאשר יושגו ישנו את האנושות בצורה שאנו לא מכירים. עם זאת חסרה חוליה חשובה בשרשרת הזו והיא הגישה לחלל. כדי לפתח את כל הטכנולוגיות הללו בצורה שתתאים להתקדמות בתחום החלל, אנו זקוקים לנוכחות אמיתית ורצינית בחלל, מעבר למה שקורה בתחנת החלל הבינ"ל. 

לדעתי הקמת בסיסי קבע על הירח צריכה להיות המטרה הראשונה בחקר החלל. מדובר במטרה נגישה והגיונית להשגה כבר בטכנולוגיות הקיימות כיום. משם אפשר למנף את ההישגים לתחומי מחקר אחרים, בסביבה המתאימה להם. כאשר סטארשיפ של אלון מאסק תהיה מבצעית כבר יהיה מדובר על "מתי" ולא על "האם"...

גיא,

תשובות מעניינות,  אני מסכים אתך לגבי מושבה על הירח מפני שהוא קרוב יותר ( פותר בעיות תקשורת) זול יותר ומעשי יותר - וגם יהווה בית ספר מצויין  ללמוד בעיות ולמצוא פתרונות לפני שמדלגים למאדים.

אגב, נושאים 1  2 שציינתי למעלה ממש לא בתחום מד"ב לדעתי !

1) חקר חומרים מתקדם בצעדי ענק בגלל יכולות חדשות בתחומי ננוטכנולוגיה ותוכנות לחיזוי היחס בין מבנה מולקולרי ותכונות פיסיקליות של חומרים כך שאני צופה פיתוחים משמעותיים בתחום חומרים סופר-חזקים בעשור או שני עשורים הקרובים.

 הנושאים של מעלית חלל - SPACE ELEVATOR   ו/או  ORBITAL TETHERS הם לדעתי סופר-קריטיים לכל התקדמות משמעותית בחקר החלל מסיבה מאד פשוטה.  היום עלות הרמת קילוגרם אחד של ציוד למסלול LEO היא כעשרים אלף דולר בערך ( אולי קצת פחות בשימוש בחלליות לשימוש רב פעמי).  אם נצליח לחתוך את המחירים בפקטור של סדר גודל התרומה להתקדמות חקר החלל תהייה ענקית - כי תוכל להרים פי עשר ציוד באותו תקציב.  ואם תוריד את העלות ל מאתיים דולר, למעשה פתחת את ה- LAST FRONTIER לכל חברה מסחרית ויזמות קטנה.  אכן זה נראה רחוק  אבל יש לפחות חברה מסחרית אחת שעובדת באופן רציני בתחום ( ORBITAL TETHERS LTD). הבעיה המרכזית בבניית מעלית חלל היא בניית כבלים בעלי חוזק הקרוב לחוזק התיאורטי של חומרים.  בתחום של סיבי פחמן מולקולריים אנחנו רחוקים מהחוזק הדרוש בערך בסדר גודל אחד.

זו הסיבה שציינתי שזה תחום קריטי מבחינת תשתיות חקר. כל מיליון דולר שתשקיע בכזה מחקר יחסוך לך אחר כך  מיליארדים בתקציבים של חקר החלל ( כמובן בתנאי שהפתרון ימצא).

2) חקר שיטות הנעה מתקדמות הוא גם אינו בתחום הבדיוני. -  מנוע היתוך מימן  יותר פיסיבילי מכור היתוך מימן מפני שהוא לא אמור לספק PERFECT PLASMA CONTAINMENT. כל הרעיון הוא לעבוד בחלל עם פתח יציאה כדי לאפשר לפלסמה הלוהטת להיפלט החוצה ולהקנות תנע לרכב החלל.  אכן יכול להיות שייקח זמן להגיע לזה אבל שוב, השקעה מסיבית במו"פ כאן יכולה לחסוך המון כסף בהמשך ולפתור בעיות מסובכות שכיום מעכבות ומסבכות את חקר החלל. לדוגמה, כור היתוך מימני אמין לא רק יפתור הרבה מבעיות האנושות הנוכחיות אלא יפתח את הדרך ( לעניות דעתי) לקיצור משמעותי של זמן ההגעה למאדים ומטרות אחרות במערכת השמש.  רק דוגמה קטנה, אם הייתה לחללית קאסיני כור היתוך מימני לא מזהם ויעיל כל המשימה הייתה נראית אחרת לגמרי. אחת הבעיות המרגיזות בחקר של עצמי מערכת השמש הרחוקים הוא משך זמן ההגעה למטרה. זה גורם לזה שכאשר הציוד מגיע למטרה הוא כבר מיושן בעשר שנים לעומת היכולות הנוכחיות שעל כדור הארץ ( וגם שהה בחלל בתנאים קיצוניים כמה שנים ארוכות דבר שמגביר באופן רציני את הסיכוי לתקלות והשבתות).  מנוע היתוך יכול לקצר את משך ההגעה לשבתאי פי 20 או 30.  קיצור כזה יכול לשנות את כל הפרדיגמה של כיצד מתבצע חקר חלל מבחינת תקציב, לו"ז והזמן לקבלת תוצאות מדעיות משמעותיות.

לכן, הצעתי את הנושאים האלו כמקדמים פוטנציאליים עם ROI משמעותי בחקר החלל. 🤓

וכמו שאומרים בארה"ב  YOUR MILEAGE MAY VARY 😁

[אשמח לשמוע מה לדעתכם התחומים שחשוב להשקיע בהם היום בחקר החלל.]

לדעתי הנושאים הבאים קריטיים לקידום תשתית חקר החלל הם :

1) חקר חומרים ( בהקשר לבניית מעלית חלל - SPACE ELEVATOR  או SPACE TETHER).

2) חקר הנעת חלל - מנועי יונים, מפרשים סולריים, הנעה אלקטרומגנטית ומגנטית, הנעה מבוססת היתוך, ושיטות מתקדמות אחרות.

3) חקר השפעות שהיה ארוכה בחוסר כבידה או כבידה מופחתת על גוף האדם.

 

אשמח אם תשתפו דעתכם ומחשבותיכם בנושא

[פוקוסר חשמלי]

הפרימה לוצה נראה הכי ורסטילי

[כתמי שמש 07/11/2020]

אילן עם איזו מצלמה צילמת ?  ובאיזה פריים רייט

[כתמי שמש 07/11/2020]

אילן,

פשוט תחתוך את הסרט הארוך למקטעים של 20 שניות ותעשה סטאקינג לקצרים בנפרד.

כך גם תוכל לעשות אנימציה של הדינמיקה של הכתם ע"י צירוף של כל פריים שעבר סטאקינג לסרטון.

 

כמעט כל תוכנת עריכת סרטים נותנת לך אפשרות חיתוך והדבקה של מקטעים.

[כתמי שמש 07/11/2020]

יפה מאד גיא ואילן 

בצילום של גיא רואים גם גרנולציה. אני מניח שצולם ב-WHITE LIGHT ?

בצילום של אילן רואים פרטים כרומוספריים יפים ואת הפנאומברה סביב האזור הכהה של הכתם

[ספרים רבותי ספרים .]

מה שאתה אומר זה לא מדויק ( אני עורך פטנטים מורשה ומודע היטב לנושאי קנין רוחני).  מעדיף לא להסתבך בכל מקרה למען הסר ספק.

גם אני אוהב דיגיטלי אבל ספק רב אם תמצא את כל מה שיש בסדרה באופן דיגיטלי ( עד כמה שידוע לי זה לא יצא לאור בצורה דיגיטלית).

בכל מקרה אם תרצה להתרשם אשמח להביא לך לתצפית כרך אחד - זה חוקי על פי כל דין  😏

[ספרים רבותי ספרים .]

לא בטוח שמותר לי  צילומים בגלל זכויות יוצרים.

בכל מקרה - מהצצה בכרך הראשון נראה לי שווה ביותר.  מכיל אינפורמציה עדכנית ביותר כולל מפות בכל מיני קנה מדה כולל ירידה לפרטים הקטנים ביותר, טבלאות מפורטות, צילומים, וטקסט עשיר ביותר על כל האובייקטים בכל קונסטלציה ( כולל כפולים מעניינים).  רק לדוגמה לקבוצת אנדרומדה  מוקדשים 91 עמודים ! 

בכרך הראשון יש גם מבוא של 123 עמודים  שכולל עקרונות בסיסיים באסטרונומיה ואסטרופיסיקה

לא אגזים אם אומר שזה יהיה התנ"ך של אסטרונומים חובבים.  בינתיים יצאו 7 כרכים שכוללים  מ- ANDROMEDA  עד CRU  בסדר אלפאבתי. נראה לי שאם הסדרה תמשיך לצאת ( אני יודע שהכותבים מחפשים בית הוצאה חדש באופן פעיל לאחר ש WILLMANN BELL  נסגרו) היא תהיה ממש מונומנטלית.

מרוצה מאד מהקניה ומקווה שימשיכו להוציא אותם ( גם אם לא ימשיכו, רק שבעת הכרכים הראשונים משקלם בזהב.👌