עבור לתוכן
  • צור חשבון

Ilan Shapira

אדמין
 צפה בפרופיל  צפה בפעילות האחרונה

  • הודעות פעילות

    1,056

  • הצטרפות

  • ביקר לאחרונה

  • ימי נצחון

    150

 סוג תוכן 

Blog Entries שנפתחו על-ידי Ilan Shapira

  1. Ilan Shapira
    הערב של ה 23/11/2020 התחיל לא להיט - ענני נוצה מעצבנים מעל חצי מהשמיים.
    בסביבות 21:00 הצלחתי לצאת לחצר והשמיים נראו נקיים מספיק, והירח בגובה סביר. מכיוון שזה הזמן שבו ים הגשמים - האזור האהוב עלי בירח מתחיל לצאת מהצל - זו הייתה המטרה הראשית של הערב.
    בנוסף, רכשתי Reducer לפני כחודש או יותר ולא ניסיתי אותו עד היום. כלומר ניסיתי אבל בגלל המתאם העצום שהגיע עם הפוקוסר שלי לא הצלחתי להגיע לפוקוס. כנראה זה מתאם שאמור להכיל את הרדיוסר בתוכו אבל לא באמת יש לי את הכוח לנסות להבין איך לעשות זאת.
    מתאם פוקוסר דק יותר הגיע אתמול ומיד החליף את המתאם הישן. בלי קשר, עם הפוקוסר הזה לא באמת יצא לי לעבוד לצילום והגיע הזמן לנסות אותו.
    הציוד:
    טלסקופ: Celestron 8" SCT
    חצובה: AZ-EQ 5 במצב AZ
    מצלמה: ZWO ASI178MM
    תוכנה: SharpCap Pro

    בסופו של דבר תמונות מדהימות של הירח לא באמת יצאו - האוויר רעד מדי והיה די קשה לצלם אבל את הרדיוסר בדקתי ואכן מקבלים שדה עצום. הוא מפחית את יחס אורך המוקד מ F/10 ל F/6.3.
    התמונות כאן מציגות את ההבדל ברוחב השדה. התמונה הראשונה ללא הרדיוסר:

     
    עם הרדיוסר:

     
    שיפור נהדר.
    מאחר והירח ניסה בכוח להתחבא מאחורי עץ הלימון שלי ולי לא באמת היה חשק למחבואים, כיוונתי את הטלסקופ לכיוון של עפילית אוריון. כאן עברתי למוד של EAA. למי שלא מכיר, EAA אלה ראשי תיבות של Electronic Assisted Astronomy. כאן אנחנו משתמשים במצלמה במקום צפייה דרך העינית והייתרון בשיטה הזו שניתן לבצע Live Stack - המצלמה לוקחת פריימים בזמני חשיפה שבחרנו בהתאם לאובייקט, מזרימה את התמונה למחשב, שם התוכנה מבצעת stacking על כל פריים חדש שמגיע ומציגה לנו את התמונה אחרי התהליך. אין צורך להתעסק בעיבוד תמונה - צופים וכשמסיימים, עוברים לאובייקט הבא. דומה לצפייה דרך העינית אבל בישיבה על כיסא נוח מול המחשב וקבלת פרטים נהדרים גם בסביבה מזוהמת באור.
    אחרי קיבוע של זמן החשיפה והרגישות, עברתי ל Live Stacking של SharpCap והערפילית התחילה לצבור פרטים על המסך. אחרי מחשבה קצרה, הוספתי את פילטר הערפיליות של NPB על מנת לסנן חלק מזיהום האור שבאזור. לא שמרתי את התמונה שהתקבלה אבל כן צילמתי את מסך המחשב עם הנייד מרוב התלהבות וזה מה שראיתי שם:

    מדהים שאת כל הפרטים האלה ניתן לראות בזיהום אור של בורטל 8 בלי מאמץ מיוחד! שימו לב טוב לכל החלקים של האבק הכהה יותר - פרטים ממש נהדרים. נכון, הטרפזיום שרוף כאן אבל הפרטים בערפילית פשוט מדהימים.
    אחרי אוריון צפיתי מעט בצבירים פתוחים כמו M35 וM46 אבל כאן גודל החיישן של המצלמה די הגביל אותי (גם באוריון לא רואים את כולה בגלל החיישן הקטן יחסית).
    כאובייקט אחרון לערב, בחרתי ב NGC 891 - אחת הגלקסיות היפות ביותר לצפייה וזה מה שקיבלתי:

    וכל זה בלי עריכה - התמונה פשוט מוזרמת למסך אחרי Stacking ישיר של התוכנה. גלקסיה עם המון פרטים מחצר הבית. זה ממש ממש לא מובן מאליו. פס האבק של הגלקסיה ממש ברור, עם פרטים רבים, הגרעין בולט, הכוכבים שמסביב, פשוט נהדר.

    כמובן שאפשר עדיין להוציא המון מהתמונה הזו בעריכה בסיסית ופשוטה אבל זה באמת לא המטרה כאן. פשוט לשבת עם טלסקופ בגודל בינוני ולצפות ב live באובייקטים חיוורים מחצר הבית באזור עם זיהום אור. עם הציוד המתאים, גם בימים שבהם לא ניתן לרדת למדבר אפשר לצפות בשמיים ולראות עושר רב של דברים.
     
    שורה תחתונה:
    EAA זה נהדר ונותן גישה לאובייקטים רבים שאחרת לא נגישים מאזורים מזוהמי אור.
    Focal Reducer עושה פלאים לשדה המזערי של ה SCT 8" ופותח עולם חדש.
    הפוקוסר הוא פשוט חוויה לעומת ידית הפוקוס המקורית שמגיעה עם הטלסקופ הזה. לא יכול לחכות שהמנוע יחזור למלאי ואז בכלל זה יהיה חוויה.
    יש צורך במצלמה עם חיישן גדול יותר על מנת לקבל שדה רחב יותר.
  2. Ilan Shapira
    בתצפית אמצע השבוע צפיתי בשרשרת הגלקסיות Markarian's Chain - שרשרת גלקסיות הנמצאת בקבוצת הכוכבים Virgo ומהווה חלק מצביר Virgo.
    את הגלקסיות הראשונות בשרשרת גילה מסייה - M86 ו M84 ואת שאר הגלקסיות גילה הרשל. השרשרת נקראת על שם Benjamin Markarian, אסטרונום אמריקאי שגילה שהשרשרת נעה בתנועה אחידה.
    הזמן הטוב לצפות בשרשרת הוא סוף החורף ובאביב. בתקופה זו קבוצת הכוכבים Virgo נמצאת גבוה בשמיים. השרשרת מתאפיינת במה שאני קורא לו התליון - סוג של מעגל גלקסיות שממנו רואים שרשרת מתעקלת של גלקסיות - בזוגות או יחידים. מסביב לשרשרת ניתן לראות המון גלקסיות אחרות ששיכות לצביר Virgo.
    בזמן התצפית שוחחתי עם נוח על ה Eye's Galaxies, צמד גלקסיות בקצה התליון שמהן ממש מתחילה השרשרת. גלקסיות אלה - NGC 4435 & NGC 4438, במיוחד 4438 נראות לא סדורות, כנראה בשל השפעה כבידתית של גלקסיות שכנות. ההשערה הראשונית ששתי הגלקסיות האלה היו קרובות אחת לשניה בנקודה בזמן בעבר ושקרבה זו עירערה את המבנה שלהן. NGC4438 גם מכילה אזור של starburst, אזור שבו, כנראה עקב השפעה כבידתית של השכנה, יש פעילות מוגברת של יצירת כוכבים חדשים.
    מחקרים חדשים יותר מראים שיש גלקסיה נוספת שמשתתפת בקשר הכבידתי הזה - M86. מחקרים אלה הראו שיש פילמנטים של אבק בין גלקטי שנמתח בין NGC4438 ו M86 והסברה היא ש M86, בהיותה גלקסיה עצומה בגודלה "גנבה" גז מהגלקסיה הקטנה יותר ועשתה בלגאן במבנה שלה.
    בזמן התצפית ניסינו לראות כמה טוב ניתן לראות את ההבדלים בין שתי גלקסיות העין וההבדלים אכן נראים. אפשר לראות גם את הצורה שמזכירה עין וגם שהגלקסיה התחתונה גדולה ובהירה יותר משכנתה, גם אזור מעורפל יותר מחוץ למרכז הגלקסיה NGC4438 שמכיל גז בין גלקטי שכנראה הופשט ממנה ונראה די טוב בהגדלות גבוהות.
    ביום שישי בערב, חיברתי במצפה את המצלמה אל הטלסקופ הקטן (60ממ) על מנת לצפות ב EAA ב Markarian's Chain בשדה רחב. בעוד רוב הפעמים אני משתמש בטלסקופ הזה כגיידר, הפעם "נאלצתי" להשתמש בגיידר סקופ 50ממ שרכשתי במיוחד (מוסתר על ידי המצלמה). כמובן שהשתעשעתי ברעיון להשתמש בטלסקופ הקטדיופטרי כגיידר סקופ אבל את השעשוע הזה אשאיר לפעם אחרת.

    בבדיקה קצרה ב https://astronomy.tools/calculators/field_of_view/ נראה שניתן לדחוס את השרשרת בשדה הראיה ואכן השרשרת נכנסה לפריים - עם בעיה קלה שהייתה צפוייה - קצות השדה לא ישרות, מה שחייב אותי לעשות קרופ על מנת להפטר מרוב העיוותים. זה מזכיר לי להשתמש במיישר השדה שמחכה לי בסבלנות בקופסה.

    את צמד הגלקסיות ניתן לראות ממש במרכז התמונה וגם את "הקרבה" בניהן לבין M86 - הגלקסיה הענקית מצד ימין שלהן. את צורת התיליון (מצד ימין) וצורת השרשרת (מרכז שמאלה) ניתן לראות יפה מאוד בתמונה

     קרופ מעט ממוקד יותר באזור התליון ומרכז השרשרת.

    מה שיפה בתמונה הזו ואחת הסיבות העיקריות שאני מעדיף EAA על פני תהליך צילום כהילכתו זה שהיא מייצגת בצורה די נאמנה את מה שאני רואה דרך הטלסקופ הגדול ממקום חשוך - ואפילו יותר - והכל פשוט יותר. אפילו לא לקחתי פלאטים\דארקים לטובת הצילום הזה (מורגש) . רק לחשוב על ההבדלים בקוטר - 60ממ שזה 2.36" לעומת המפלצת - 500ממ שזה 20" וכל זה בתנאי זיהום אור משמעותיים. השדה העצום שמתקבל כאן מגמד בצורה משמעותית את מה שרואים דרך העינית וזה אחרי קרופ לא קטן.
    קצת טריוויה - M86 היא אובייקט מסייה הכי מוזח לכחול - כלומר מתקרב לכיוונינו במהירות הגבוהה ביותר - 244 קילומטרים לשניה. אל דאגה, את המרחק משביל החלב - 52 מיליון שנות אור - יקח המון זמן לגמוע. לא רק ש M86 נעה לכיוון שביל החלב אלא שביל החלב בעצמו נע לכיוון M86. שתי הגלקסיות נמשכות למרכז צביר Virgo מכיוונים שונים.
     
    פוסטים נוספים מהמצפה - בקרוב
  3. Ilan Shapira
    אני כבר חודשיים מסתובב עם תחושת החמצה שלא יצא לי לנסות לצפות בגלקסיית המחט וגלקסיית הלווייתן מהמצפה ובשעה טובה קיבלתי ערב נקי.
    בפעם האחרונה שעשיתי EAA זה היה באמצעות הטלסקופ הקטן. אני זוכר שהצצתי בגלקסיית המחט אבל אורך המוקד הקטנטן של הטלסקופ השאיר המון מקום להגדלה. מה גם שלא עבדתי עם עקיבה טובה ולא באמת יכולתי לבצע חשיפות ארוכות מספיק.
    הפעם החלפתי לשובר האור הגדול יותר והטלסקופ הקטן עבר לעמדה של Guide Scope. זו הפעם הראשונה שאני מנסה לעבוד עם PHD2 לצורך עקיבה מדוייקת והייתי מאוד סקרן מה יהיו התוצאות.
    דבר ראשון, PHD2 היא תוכנה פשוטה. מחברים אליה את החצובה והמצלמה, דואגים לפוקוס ולזמן חשיפה שיראה כוכבים, בוחרים כוכב שאחריו התוכנה תעקוב ומתחילים. עד כאן הכל טוב. התחלתי עם חשיפות צנועות של 30 שניות (לא חוכמה) ולאט לאט עליתי עד לחשיפות של 2 דקות. מעבר לא ניסיתי ואת זה אשמור לפעם הבאה. אז נכון, בחלק מהפעמים אחרי מעבר בין אובייקטים שכחתי להפעיל את העקיבה מחדש וקיבלתי מריחות אבל כאן זה כבר הרגלי עבודה שצריך לסגל. דבר נוסף שלא עשיתי - פריימים של קליברציה. זה סופר חשוב ורואים יפה מאוד בתמונות את גרגר האבק העצום מצד ימין ובכלל חוסר אחידות של הפריים וגרגרי אבק נוספים מסביב. המצלמה פחות מתאימה לחשיפות ארוכות וכמות הרעש הבלתי נסבלת מורגשת מאוד. לזה כבר הוזמנה מצלמה נוספת אבל בינתיים הכנת פריימים של קליברציה גם צריכה להכנס לרשימת הדברים.
    התמקדתי בגלקסיות - The Needle, The Whale, BlackEye, M105 ועוד. בנוסף תפסתי צביר גלקסיות עצום - Abel 1367.
    התמונות צולמו עם חשיפות יחסית דומות - בין חמש לעשר חשיפות של דקה כאשר בצביר הגלקסיות הגדלתי לשתי דקות. gain = 20.
    גלקסיית המחט (NGC4565). גלקסייה ספיראלית שמפנה את צידה לכיוונינו וחושפת יפה מאוד פס אבק שסובב אותה ומסתיר את מרכז הגרעין. מצד ימין ניתן לראות גלקסיה נוספת, NGC4562 ומשמאל את IC3571.
    קצת על מרחקים - המחט רחוקה כ 39 מיליון שנות אור מאיתנו בעוד IC3571 מרוחקת כ 64 מיליון שנות אור. דווקא NGC4562 קרובה יותר מהמחט בכשלוש מיליון שנות אור אבל היא קטנה ממנה וחיוורת יותר. גלקסיית המחט היא אחת הגלקסיות היפות ביותר לצפייה בעין וניתן לראותה ממקום חשוך גם בעזרת טלסקופ צנוע יחסית.

    7 חשיפות של דקה
    גלקסיית הלוויתן (NGC4631)- גלקסיה ספיראלית שמציגה לנו את צידה וקיבלה את שמה בזכות צורתה שמזכירה מעט לוויתן במבט צד. מרחקה מאיתנו הוא רק 24 מיליון שנות אור וניתן לראות בה המון שבילי אבק. מעליה נמצאת הגלקסייה NGC4627, גלקסיה אליפטית קטנה במרחק של 31 מיליון שנות אור

    תשע חשיפות של דקה
     
    Black Eye Galaxy או בשמה הקליט M64, היא גלקסיה שמכילה ענן של גז בדיסקה הפנימית ושנראה היטב בתמונה. מכאן גם מגיע השם Black Eye. הגלקסיה יחסית קרובה אלינו, רק 14 מיליון שנות אור. ממש השכונה הקרובה.

    7 חשיפות של דקה
     
    צביר הגלקסיות Abel 1367 ולויין סורר. אם עד עכשיו ראינו גלקסיות קרובות ויחסית בודדות, כאן בשדה אפשר לספור עשרות. צביר זה נמצא מעט מחוץ לזנב האריה (קבוצת הכוכבים) ומכיל לפחות 70 גלקסיות משמעותיות. גם המרחקים כאן הם מעט אחרים - הצביר נמצא כ 300 מיליון קילומטרים מאיתנו והוא חלק מצביר העל coma cluster

    וקצת זום פנימה למרכז הצביר:
    חמש חשיפות של 2 דקות
    בתמונה ניתן לראות גלקסיה מוארכת, שמקבילה מעט לפס שיוצר הלויין. היא גלקסיה ספיראלית הנקראת NGC6697. היא נעה לכיוון מרכז הצביר במהירות של מספר מיליוני קילומטרים בשעה, מה שגורם למערבולות גז עצומות להדחס וליצור כוכבי ענק שתוך כעשר מיליון שנים מתפוצצים בסופרנובה. התפוצצות הכוכבים גורמת לחימום של גז ופליטה של קרינת X-ray שנראית כשובל דק שנמתח מהגלקסיה.
    מיקום הצביר:
    http://nova.astrometry.net/sky_plot/zoom1/4553160
    לקינוח - צביר כדורי - M53. כאן הטלסקופ קצת יצא מפוקוס אבל הצביר נראה לא רע עם לא מעט כוכבים מופרדים. הצביר מרוחק מאיתנו 58,000 שנות אור, קוטרו כ 220 שנות אור והוא מאיר בעוצמה של 200,000 שמשות!

    חמש חשיפות של דקה
    בשלב הבא אנסה לעבוד עם פילטר, להעלות את זמני החשיפה בהתאם ולהשתמש בפריימים של קליברציה כדי לקבל תמונות נעימות יותר לעין.
  4. Ilan Shapira
    יום שישי, 11/09/2020 מתכונן לתצפית ספונטנית בדרום.
    לא יום אידיאלי – הירח זורח לפני אחת בלילה ויש לא מעט אובך בשמים אבל, כבר מתחיל להחשיך מוקדם יותר ותחזית מזג האויר אופטימית יותר ממני.
    אחרי טקס ההעמסה של שלושה טלסקופים וציוד קאמפינג של שני אנשים, מתחילים בנסיעה דרומה כאשר כל הדרך מסתכלים במבטים מודאגים לשמים האביכים ומקווים שבדרום המצב יהיה טוב יותר.
    ואכן, כשמתקרבים לאתר, השמים הופכים צלולים יותר ואיתם מצב הרוח.
    באתר, פוגשים את עמית, יהודה, שמוליק, ליהוא ואביב שבנוסף לטלסקופ הביא עימו חצוצרה.
     
    לקראת השקיעה, מבחינים בעננים המגיעים מדרום ובשלב מסויים, גם בברקים ואפילו שומעים את הרעמים במרחק. לא סימן מעודד מדי אבל זה משהו שהיה בתחזית מזג האויר ואמור לחלוף דרומית לנו ולהסתיים די מהר.
    העננים לאט לאט עוזבים את האזור והציוד מוקם ומחכה ללילה.
    @שמואל שחף התחדש לו בטלסקופ חדש, 16" ממונע שהוא בנה בעצמו עם מראה של Zambuto, והלילה תהיה לו ההזדמנות לבדוק אותו על מגוון אובייקטים. אמנם הלילה לא מושלם, השמים בהירים אבל מכילים לא מעט שאריות של אבק, דבר שיקשה לראות אובייקטים כמו גלקסיות חיוורות אבל עדיין, המקום חשוך וגבוה ויאפשר צפייה בלא מעט אובייקטים.
    @יהודה קנטור הגיע עם שובר אור קטן אבל איכותי מאוד וחמוש ב TEC Eyepiece Turret שמאפשר החלפה מהירה של עד חמש עיניות וכמובן בידע רב שהוא כמו תמיד שמח לחלוק.

      סוף סוף זכיתי לראות את חצובת Berlebach הנהדרת של @LIHU ביחד עם הטלסקופ APM 152mm. סטאפ מדהים ואיכות התמונה שמתקבלת בו היא פשוט נהדרת.
    @Guydive הגיע חמוש בשני טלסקופים – אחד לשדה צר והשני לשדה רחב ועם כוונה בהמשך הערב לנסות קצת EAA. תוצאות בפוסט נפרד.
    בנוסף זו הזדמנות לניסוי נוסף של תפקוד החצובה AZ EQ 5.
    עוד על החוויות של גיא:
    גיא דו"ח תצפית – מחנטוש 11/9/2020


    @Aviv Michaeli הגיע עם שובר אור 120ממ וקיבל מיהודה הסברים מקיפים על כוכבים כפולים. בנוסף לטלסקופ, כלי הנגינה התורן: חצוצרה. אני הגעתי עם חשבון פתוח עם שדה גלקסיות באנדרומדה – קרוב לצביר הפתוח NGC 752 – שלא הצלחתי לצפות בו בתצפית הקודמת. למרות התנאים הפחות מתאימים הגעתי נחוש להצליח, לפחות חלקית לצפות בחלקים ממנו.
    בבוקר, למרות שהאזור הוא מדברי והתקופה היא סוף הקיץ, יהודה זיהה פרחים נהדרים הצומחים להם מתוך האדמה היבשה
         
  5. Ilan Shapira
    מזה מספר ימים יש כתם שמש די גדול שצץ על השמש ולא יצא לי לצלם אותו, לרוב בגלל מזג אויר לא חברותי במיוחד.
    היום בבוקר השמיים היו כחולים לגמרי ללא שמץ של ענן והקמתי את הריג שלי מוקדם בהמתנה לשמש שתעבור מעבר לעץ שמסתיר אותה מוקדם בבוקר. התוכנית היום לא כללה אנימציה אלא רק צילום של האזור הפעיל עם הכתם בשדה הרחב ביותר שאני יכול ומשם לצלם תקריב של הכתם במטרה לקבל כמה שיותר פרטים על הפנומברה. לצורך זה השתמשתי בטלסקופ הגדול של השמש כי הוא המכשיר המתאים לקבלת פרטים כאלה כאשר התנאים מתאימים.
    אחרי כחצי שעה של צילומים התמונה החלה להחשיך עד שנעלמה לגמרי. השמש אחרי שיצאה מאחורי העץ הגיעה אחרי חצי שעה לפינה של הגג. החורף הגיע ואיתו מסלול נמוך יותר של השמש. כנראה שאני צריך לעבור לצלם מהחצר האחורית שבה כל המזרח והדרום פתוחים לגמרי.
    ציוד: TS-Optics 125mm F/7.8, Baaeder DERF 135mm, Daystar Quark Chromosphere and ZWO ASI183MM/
    את התמונות עיבדתי כמו תמיד במספר סגנונות - צבע, שחור לבן ונגטיב צבעוני ושחור לבן על מנת להדגיש פרטים שונים.

    גרסת הנגטיב, כאן הפעילות מסביב לכתם מקבלת עומק. מדהים איך המוח שלנו מפרש את אותה תמונה בהיפוך צבעים אחרת.

    ובגלל שאני אוהב מאוד צבע, אז זה העיבוד הבא בשדה הרחב

    ונעבור לתקריבים. למרות שגם בצילומים הרחבים ניתר לראות פרטים יפים כאשר מתמקדים פנימה, התקריבים, למרות שכל תא שטח צולם על גבי אותם פיקסלים, צולמו בקצב פריימים גבוה יותר, עד פי 3.5 ועל כן ניתן היה לקבל תמונה טובה יותר ועם פחות רעש.

     

    ואי אפשר בלי נגטיב

     
    אבל, זה לא הסוף. התמונות הקודמות צולמו ב 35 FPS ורציתי להגיע יותר. אז צמצמתי את גודל החיישן שבשימוש אפילו עוד וזה מה שיצא. הן מוצלחות מאוד לדעתי וזה מעלה את השאלה האם לא הגיע הזמן לרכוש מצלמה פלנטרית שנותנת שדה צר יותר אבל קצב פריימים טוב יותר... אז כן, אבל תוכנית הרכש כרגע מתמקדת באזורים אחרים.

     

    אחרי כל הזום הפסיכי הזה, ככה נראה הכתם כאשר מסתכלים על השמש במבט מרוחק יותר

    קרדיט NASA SDO
    אחרי שהייתי מהופנט מהכתם, עשיתי סיבוב מהיר מסביב לשמש לחפש עוד דברים מעניינים. מצאתי התפרצות חמודה ופילמנט ענק (שלא הצלחתי לצלם כראוי). מסתבר שהיא הייתה קרובה מספיק לכתם כדי לצלם את שניהם יחד. חבל - פעם הבאה לבדוק ואחר כך לצלם. אבל אני לא יכול להתלונן על שום דקה שיש לי לראות את ההכוח העצום הזה שיושב רק מאה וחמישים מיליון קילומטרים מאיתנו.

    ובעיבוד קצת שונה מכל השאר

    אחרי אמבטיית שמש כזו, נשאר לקוות לטבול בשקט והחושך של המדבר ולתת לעיניים לקלוט פוטונים מרוחקים.
  6. Ilan Shapira
    את השיגעון של צפייה וצילום שמש התחלתי כמעט לפני שנה ומאז חוץ מאשר הפילטר שמש, כל מרכיבי המערכת הוחלפו והיד עוד נטוייה.
    מאז שעברתי לטלסקופ הגדול יותר, צפייה כאשר הטלסקופ יושב על חצובת ה AZ-EQ5 הייתה יחסית קשה כי כל נגיעה בפוקוס גורמת לרעידות שלוקח להן זמן לא מועט להרגע. כדי להתמודד עם זה, רכשתי חצובה אלט אזימוטלית יציבה מאוד - Rowan AZ100 שאותה הרכבתי על הרגליים של ה AZ-EQ5. זמן הרעידות ירד פלאים אבל זה עדיין היה מקום לשיפור. מה גם שעם הרגליים האלה, בגלל חוסר היציבות המובנה בהן יש צורך להשתמש במשקולת לאיזון על מנת שבטעות המערכת לא תתהפך - לא סיפור נעים במיוחד.
    על מנת לפתור לחלוטין את הבעיה וגם כדי להוסיף יציבות בזמן צילום, הזמנתי את חצובת Berlebach Planet.
    זו חצובה כבדה יותר, עשוייה מעץ שממנו עושים ידיות של פטיש שבולם זעזועים בצורה נהדרת. בנוסף, בתחתית, ניתן לבחור ברגליות מגומי קשיח או ספייקים מפלדה. עוד יתרון של החצובה הזו זה מגש עיניות גדול שניתן להניח עליו יותר מאשר עיניות. השדרוגים הנוספים לחצובה הם Double Clamps - סוגר כפול לכל רגל שמבטיח שהרגליים לא יתקפלו גם תחת 130 קילוגרמים של ציוד ומנגנון שמאפשר שלוש זוויות שונות של פישוק הרגליות.
    אפילו אישתי אהבה את הצעצוע החדש הזה.
    המסילות הן פשוט עבודת אמנות
    השידוך בין החצובה לראש הוא מושלם
    בזכות המתאם של ה Rowan AZ100 שמתאים לחצובת ה AZ-EQ5, ניתן להרכיב גם את הראש השני על אותה החצובה וזה יתרון לא קטן.
    אחרי מספר חודשים של שימוש אני יכול להגיד שזו אכן מערכת נהדרת. אין רעידות, זה מרגיש בטוח מאוד להעמיס את הטלסקופ, ועם ראש החצובה הנהדר הזה שכולל slow motion מאוד מדוייק, הצפייה בשמש (או כל דבר אחר) גם בהגדלות גבוהות הופכת לקלה מאוד מבחינת העקיבה.
    גם לצילום, שם הרעידות אמנם פחות מורגשות אבל זה מרגיש לי שיש שיפור קטן. מה גם שהמגש הגדול הזה מאפשר לי להעמיס עליו את את מפצל החשמל וערימה של כבלים ושאר אביזרים.
    ואי אפשר בלי קצת תמונות של השמש, הרי בסופו של דבר הציוד הוא רק אמצעי להשגת מטרה:
    התפרצות על שולי השמש  - כ 60,000 - 70,000 קילומטרים גובהה, יוני 25 2021
     
    עם כדור הארץ לקנה מידה: 
     
    כתם השמש AR2833 יוני 17 2021 בנוסף לכתם, ניתן גם לראות פילמנטים והתפרצות בחלק השמאלי העליון (פיספוס שלא מיקמתי נכון את המצלמה)
    ותקריב על AR2829, כתם קטן עם אזור פעיל יפיפה:
    ועוד קצת מ AR2833, תמונה עם המון פרטים שמאפשרת גם זום פנימה ועדיין שומרת על איכות סבירה:
    אותה התמונה רק ללא היפוך צבעים ועם תוספת צבע:
    ותקריב לכתם עצמו - תמונה שאני קורא לה החמניה. באנגלית זה נשמע טוב יותר, Sunflower. אפשר לראות את הצורה הכמעט עגולה, את העיגולים השונים שמרכיבים את הכתם - המרכז הבהיר שנקרא אומברה (הצבעים הפוכה) מסביבו מעגל פנימי שנקרה פנאומברה ומסביב מעין שערות שיוצרות פרח אלים משהו. במרכז, חוצה את האומברה ניתן לראות מעין גשר אפרפר. זו קשת של פלזמה שנקראת light bridge. גהינום מרהיב ביופיו
     
  7. Ilan Shapira
    עכשיו עם כשחזרה הלחות לאויר וענני הבוקר חזרו לסורם, התפנה זמן לשחק עם התמונות שצילמתי לפני שבוע.
    אז שחררתי את הפנורמה של השמש אבל היו גם תקריבים ואנימציה שסוף סוף מוכנות לשיתוף.
    רוב הפעילות הייתה בחלק המערבי של השמש ושם גם צילמתי את הפנורמה.
    כאן יש הרכבה של הפנורמה ואיתה תקריבים של האזורים המעניינים יותר. ההתפרצויות בצד שמאל הן בעריכה שונה על מנת להבליט אותן יותר מאשר עם הרקע הלבן.
    את האזור הפעיל AR2850 מצד ימין ניתן לראות בשני רמות תקריב שונות. אזור נהדר ומורכב. בתקריבים רואים טוב יותר את כתמי השמש ומעל הכתם הגדול יותר גם פס של פלסמה שחוצה אותו.

     
    העבודה הרבה ביותר נעשתה על טיימלאפס של האזור הפעיל - כשעה וחצי של פעילות עם הפסקות קצרות לטובת שיפורי פוקוס. סה"כ 66 פריימים. זה היה ניסוי כלים כאשר המטרה כמובן היא לייצר אנימציות ארוכות יותר. כאן יצרתי כשמונה סרטונים שונים עד שהגעתי לתוצאה הזו כאשר כל פעם הוספתי צעדים אוטומטיים ב Photoshop. בכל זאת, לערוך ידנית כל פריים בנפרד זה לא לעניין.
     
    נמשיך עם ההתפרצויות ולאזור הפעיל נחזור בסוף הפוסט. אחת שנמצאת בפנורמה ואחת שהופיעה בצד השני. שימו לב שהתמונות באוריינטציה שונה - מסובבות 90 מעלות עם כיוון השעון. זו האוריינטציה הטבעית שלהן. כל תמונה תוצג במספר עריכות צבע שונות - צבע\שחור לבן, עם או בלי נגטיב.
    ההתפרצות בצפון מזרח השמש (מזרח ומערב הפוכים - שמאל מזרח, ימין מערב)

     
    וההתפרצויות בצד המערבי. כאן ניתן לראות ממש התפרצוית ממש דקות לאורך כל שולי השמש שבתמונה

     
    קצת מהאזור הפעיל AR2850. צילומים די נחמדים שאמנם פיספסו את הפילמנט העצום שמצד ימין למעלה אבל נותנים מראה טוב של פילמנט נוסף מתחת לאזור וצמוד לשוליים

     
    קצת קרוב יותר ל AR2850. הכתם הגדול מצד ימין מזכיר לי עין משום מה ואפשר לראות גם זרמי פלזמה שזורמים מעליו וגם נקודה במרכזו, כנראה של פלזמה שמרחפת לה שם ובין כל הכתמים מזרקות של פלזמה. העוצמה של השמש היא פשוט דבר מהמם והמחשבה שמשהו שנמצא 150 מיליון קילומטר מאיתנו מחממת אותנו כל כך ויכולה בשיהוק מתוזמן לפגוע ביכולות רבות של הציוויליזציה שלנו היא פשוט mind blowing. התמונות הקרובות האלה ממחישות לי את כל הכוח האדיר הזה.

    מה שנשאר עכשיו זה לחכות למזג אויר טוב ולנסות שוב.
    אז מה נשאר לי כדי להגיד שהפרוייקט שמש הזה שנמשך כמעט שנה יסתיים?
    - כבל USB ארוך אף יותר על מנת שאוכל לשלוט בהכל גם מהחדר שבקומה השניה
    - עגלה כדי שאוכל להשאיר את המערכת מורכבת במחסן ופשוט לגלגל אותה החוצה - זה יחסוך המון זמן בהרכבה, פירוק וסבלות מיותרת כל פעם
    - להתחיל לתכנן את הטלסקופ הבא לשמש, משהו גדול יותר כמובן 😂
  8. Ilan Shapira
    את הטלסקופ הקטן קניתי במיוחד לצילומי שמש בשדה רחב יותר וכאשר תנאי הראות לא אופטימליים.
    כבר בפעם הראשונה שניסיתי אותו הוא נתן תוצאות מפתיעות מאוד במיוחד שחושבים שהגודל שלו הוא קרוב לפיינדר אופטי. אז אחרי ההפתעה הראשונה, הגיעה ההזדמנות לצלם שוב והפעם גם היו שמיים נקיים מעננים, מה שאפשר לי ליצור סרטון של אזור די גדול והפעם גם זורם יותר של כשעתיים של פעילות.
    כמובן שרוחב השדה עם טלסקופ כזה קטן מגיע על חשבון הרזולוציה אבל בימים של ראות לא טובה בכל מקרה אי אפשר להגיע להפרדה מספקת כדי לצלם תמונות מפורטות יותר. כנראה הצעצוע הבא יהיה מכשיר שמודד את הראות ומציין מה ההפרדה שניתן להגיע בזמן נתון. ככה אדע בצורה מדוייקת עם איזה מכשיר עדיף להשתמש באותו היום.
    בתפריט היום שני אזורים פעילים - AZ2871 & AR2872. מה שתפס לי מיד את העין הייתה התפרצות דקה אבל מאוד מאוד גבוהה שנראתה ממש כמו גייזר. בההתחלה היא נראתה די סטטית אבל בסרטון רואים שהיא ממש ממש דינמית. מעבר להתפרצות הזו, בסרטון ניתן לראות פעילות רבה על קצה השמש ובחלק השמאלי למטה הכתם שמש עצמו של AR2872 גם הוא די פעיל ואפשר לראות פעילות רבה מסביבו.
    הפרט הגדול ואחד המעניינים הוא התפרצות בחלק העליון של השמש שעדיין לא הגיעה לקצה ונראית כמו גוש של צמר גפן מתפתל על פני השטח.
    הסרטון מורכב מ 140 פריימים כאשר כל אחד מהם הופק מסרטון של כ 23 שניות ובין כל סרטון כזה הפסקה של 20 שניות. מספר פעמים עצרתי על מנת לשפר את הפוקוס. סה"כ שעתיים פעילות.
    אחרי שרואים את הסרטון, נשאלת השאלה כמה גבוהה ההתפרצות הזו. לצורך כך חישבתי בקירוב כמה גדול צריך להיות כדור הארץ בתמונה. איך הולך החישוב? פשוט: קוטר השמש הוא 1.4 מיליון קילומטרים. בתמונה יש לנו כמעט חצי אז ההשערה שלי היא שיש לנו כ 650,000 קילומטרים בתמונה. את המספר הזה חילקתי במספר הפיקסלים - 2600 וקיבלתי שכל פיקסל מייצג כ 250 קילומטרים.
    קוטר כדור הארץ 12,750. את המספר הזה מחלקים ב 250 ומקבלים 51~ - זה מספר הפיקסלים שמייצג את קוטר כדור הארץ בתמונה הזו. זה נראה ככה:
    לפי חישוב גס, אפשר להניח שההתפרצות הזו היא בגובה של 100,000 קילומטרים אם לא יותר. מאוד מרשים.
    כמובן שאם הצילום היה בשדה צר יותר, הייתי צריך שיטה אחרת לחשב כמה קילומטרים מייצג כל פיקסל (אפשר לצייר עיגול שמשלים את החלק המצולם ולחשב לפי קוטר של 1.4 מיליון קילומטרים)
    גרסת הנגטיב בשחור לבן. כאן רואים טוב יותר פרטים על פני השטח - ממש ניתן לראות Spicules - מעין לשונות של אש שיוצאות כמעט בכל מקום, הלשונות האלה (לי הן מזכירות עשבים) פורצות למעלה במהירות של 15 - 110 קילומטרים בשנייה ובקוטר של כ 300 קילומטרים ודועכות אחרי מספר דקות.
    בצ'אט עם עופר גבזו מהמצפה בגבעתיים, הוא אמר לי שהוא מצלם דווקא את AR7871 שנמצא בחלק הדרומי. אחרי שסיימתי עם החלק העליון, צילמתי תמונת סטילס של האזור השני:
     
    התמונות האלה כבר רועשות יותר וחדות הרבה פחות וצולמו ב 12 בצהריים - זמן של ראות ירודה במיוחד. עדיין ניתן להבחין בכתמי השמש בצורה טובה ועם לשונות של פסמה שנמתחים מעליהם ובצד ימין נמתח לו filament גדול וארוך שמתעקל כלפי מטה.
    בסוף, בגלל כל הפעילות שם בצד המערבי, יצרתי פנורמה של כל החצי הזה. התמונה מסובבת 90 מעלות נגד כיוון השעון כדי לאפשר לראות הכל בצורה נוחה.
    ועם צבע (עיבוד פחות מוצלח כאן)
    בסופו של דבר, הטלסקופ הזה מוכיח את עצמו ככלי מאוד עוצמתי, עם אופטיקה ומכניקה נהדרות והוא כלי משלים נהדר שמאפשר עבודה גם בימים שבהם הראות היא פחות מטובה.
  9. Ilan Shapira
    מה עושים כשמגיע טלסקופ חדש?
    התשובה ברורה, מפרקים ממנו חלקים ובמקרה שלי גם מאבדים בורג.
    ועכשיו ברצינות. מכיוון שהמטרה היא לבנות מערכת שנשלטת כולה מרחוק צריך לבטל את הגורמים שדורשים להיות ליד הטלסקופ בזמן שמצלמים\צופים. אחד מהם הוא הפוקוסר. לטובת זה רכשתי את הפוקוסר האוטומטי של ZWO שמאפשר מעבר לשימוש בשלט נוח מאוד גם שליטה מרחוק וגם יכולות של שינויי פוקוס אוטומטיים לפי קרטריונים כמו טמפרטורה. בלי קשר לשליטה מרחוק, הטלסקופ החדש הוא גדול, כבד וארוך, מה שגורם לרעידות על כל מגע והוא כבר די נמצא בגבול העליון של החצובה. היכולת לשנות פוקוס ללא מגע ישיר משפרת גם את חווית הצפייה וגם את איכות הצילום.
    מעבר לחוויה, לצילום הפוקוסר החשמלי חשוב כי הוא מאפשר לדעת את נקודת הפוקוס האידיאלית ומאפשר הוצאה וחזרה של פוקוס לטובת Flat frames בזמן הצילום כדי להפטר מנקודות אבק או טבעות ניוטון אם יש.
    יש מספר גישות למנועים האלה:
    מנוע שיושב במקום ידית הפוקוסר העדין
    מנוע שיושב במקום ידית הפוקוסר הגס
    מנוע שמתחבר לידית הפוקוסר עם רצועה
    בחרתי במנוע של ZWO בגלל קלות החיבור שלו להמון פוקוסרים שונים וגם מהסיבה שהוא מחליף את ידית הפוקוסר הגס - מה שמשאיר את האפשרות לעבוד עם הפוקוסר העדין בצורה ידנית. בנוסף הוספתי לו שלט וחיישן טמפרטורה (לא בשימוש בינתיים).
    לפרק את ידית הפוקוסר היה מאתגר. בחלק התחתון יש בורג אחד שנראה כאילו הוא זה שמחזיק את הידית בפנים:

    אחרי שהוצאתי אותו הידית לא זזה לשום כיוון. זה בגלל שלידית יש חלק שבולט קדימה ומתלבש על מוט הפוקוסר עצמו. הבורג שמחזיק אותו נמצא מתחת לבורג שהוצאתי (ושהלך לי לאיבוד).
    גם אחרי שהוצאתי את הבורג הפנימי, הידית מיאנה לזוז. מסתבר שיש עוד בורג ומגיעים אליו על ידי סיבוב הידית עד שהבורג נמצא ממש מתחת לחור.
    ככה נראה הגלגל. שימו לב לשני החורים עם ההברגה.

    אחרי שיצא הגלגל, הגיע תור המתאם למוט הפוקוסר. הפוקוסר של ZWO מגיע עם ארבעה מתאמים, לגדלים שונים של מוטות פוקוס:

    המתאם מתחבר עם אותם הברגים כמו בגלגל הפוקוסר שהוצאתי, הייתי צריך לחשוב על זה קודם 🙂
    כל מה שנשאר זה לחבר את המתאם, לחבר את המנוע ולבדוק שהכל מנגן. מה שיפה כאן בניגוד לטלסקופ הקודם זה שיש מספיק מקומות לברגים לחיבור המתאם בצורה בטוחה ויציבה:

    אני כבר רואה שעשיתי טעות קטנה - הבורג העליון צריך לצאת ולהתחבר לחור העליון. הוא נמצא כרגע במקום הבורג שנועל את הפוקוסר - לא ממש נורא אבל יתוקן בקרוב.
    בדיקה שהכל מנגן
    והכל מוכן גם לצפייה וויזואלית עם השלט

     
  10. Ilan Shapira
    בתקופה האחרונה, לא יצא לי לצלם את השמש - גם עננים וגם התמקדתי בצפייה וויזואלית, דבר מדהים שממש קשה לתאר. אחזור לצלם בקרוב כאשר תהיה הזדמנות אבל בינתיים, בהזדמנויות שיש, אני מתמקד בצפייה.
    בינתיים, עברתי עם המשפחה על תמונות השמש שצברתי ואימי החליטה שפרוייקט הציור הבא שלה אחרי הירח יהיה ציור של השמש.
    לצורך זה, בלטה תמונה אחת מעל כולן - תמונה של הכתם העצום AR2786 כיומיים שלושה לאחר שהגיח מעבר לאופק השמש. התמונה לא המשובחת ביותר ולוקה קשות בטבעות ניוטון - היא צולמה לפני המצלמה  החדשה שלא סובלת מהתופעה הזו - וגם חסרה ניגודיות לדעתי. מה שכן יש בה זה מראה מדהים של האזור הפעיל ליד הכתם שמראה סערה של גלי פלזמה בצורה תלת מימדית, פילמנטים רבים ועוד פרטים רבים נוספים. לציור נוספה התפרצות כשתועדה בצילום אחר - זה היופי בציור, יש חופש אמנותי כל עוד נצמדים למקור בצורה טובה.
    אבל זה לא כל כך פשוט. ציור בצבעי מים הוא דבר מאוד קשה וכמעט בלתי ניתן לתיקון אם עושים טעויות. מה עוד שהצילום הזהמכיל עושר עצום של פרטים וזו עבודה ממש קשה לתעד את הכל בציור. ואכן, תהליך הציור לקח שמונה ימים קשים ודי מתסכלים לציירת אבל בסופו אמא שלי הוציא תחת ידיה תוצאה נהדרת:

    המקור:

     
    קצת מתוך תהליך הציור:



  11. Ilan Shapira
    אחרי שמספר חודשים אני משתעשע בצפייה\צילום השמש התחלתי לחשוב על שדרוג הטלסקופ.
    זה לא שטלסקופ לשמש בקוטר של 102ממ זה מכשיר קטן או שהתמונות לא מספקות, להיפך, אבל יש מגבלות אחרות שצריך לקחת בחשבון.
    מכנית. אמנם ה ES הוא טלסקופ מצויין, אבל הוא טלסקופ ברמת כניסה ולא תמיד מדוייק בכל פרמטר. אחד הדברים החשובים ביותר בעבודה עם פילטר Quark הוא הפוקוסר. אין מקום לטיפת Backlash. הפוקוסר של ה ES מתנהג כמו פוקוסרים רבים בשוק ויש לו מעט Backlash. זה דבר שקל לסדר וזה כנראה מה שאעשה עכשיו (אין כמו לפרק דברים) אבל בינתיים, אני רוצה אחד מדוייק ב 100%. יחס אורך מוקד. ה Quark עובד בצורה מיטבית ביחד אורך מוקד של F/30 ומעלה (למרות שהוא עובד נהדר גם עם פחות)- ביחסים כאלה יותר קרני אור נכנסות לפילטר באותה הזווית מה שמשפר את התמונה המתקבלת (תודה @Michael V על החידוד היום)  . על מנת להגיע ליחסים האלה, הפילטר מגיע עם בארלו פנימי של x4.2. מה שמביא את ה 102ממ שלי ל F/27. נחמד אבל יש עוד לאן לשאוף. זה מאוד חשוב וויזואלית כדי לקבל ניגודיות טובה יותר על פני השטח. יש אנשים שמקטינים עם מכסה את קוטר העדשה וככה מגיעים ליחס אורך מוקד גבוה יותר אבל אני לא רוצה לוותר על המפתח כל כך מהר. שימוש מעבר לצפייה\צילום בשמש - ל ES, בגלל שהוא אכרומט, יש אברציה כרומטית די משמעותית. היא טובה יותר מטלסקופים מהירים יותר אבל לצלם או אפילו לעשות EAA די קשה איתו כי יש לאן לשאוף באיכות התמונה. קוטר. כן, המחלה העיקרית של אסטרונומים - Aperture Fever - למרות ש 100ממ לשמש זה גודל עצום, גם כאן אני רוצה קצת יותר כדי לקבל יותר פרטים. אחרי התלבטות לא קצרה, החלטתי על שובר אור של TS Optics בקוטר של 125ממ ויחס אורך מוקד של F/7.8.
    הטלסקופ מכסה את כל המגבלות הרשומות למעלה - יחס אורך מוקד שמביא אותי ל F/33 ומאפשר לי להגיע גם ליותר ולהשאר מעל 100ממ קוטר, פוקוסר ברמה גבוהה ויותר קוטר. האופטיקה גם איכותית הרבה יותר. הטלסקופ נקרא Apochromat למרות שהעדשה היא כפולה ולא משולשת וזה מהסיבות הבאות: הזכוכיות הן מסוגים שגורמים לפחות פיזור אור, עדשה אחת מסוג FPL 53 והשניה מסוג Lanthanum, שילוב שידוע בהפחתה של אברציה ויחס אורך מוקד מראש מגדיר קרני אור מפוזרות פחות (או ישרות יותר) ומראש מפחית אברציה.
    ייתרון נוסף ולא מתוכנן של הטלסקופ הזה הוא שיש לו חלק בין הצינור העיקרי לפוקוסר שניתן להסרה כדי לעבוד טוב יותר עם בינווויואר.
    אחרי התייעצות עם @LIHU גם לגבי הטלסקופ וגם לגבי החנות, הטלסקופ הוזמן מהחנות APM Telescope ביחד עם דיאגונל ותיק נשיאה מרופד. השירות היה זריז - הטלסקופ הגיע תוך שבוע מיום ההזמנה, ארוז באריזה שתשרוד מלחמה.

     

    חילופי דורות

    הפוקוסר מסיבי, ועם מנגנון נעילה נהדר לאביזרים של 2"

    יופי של תיק, מספיק גם לטלסקופ וגם לאביזרים נוספים. תענוג

    אחרי הפתיחה המשמחת, נזכרתי כמובן שחורף, גשום ומעונן בחוץ. הטלסקופ נכנס עם התיק לאכסון מתוך הבנה שבדיקה שלו תקרה רק בעוד כמה ימים.
    בפוסט הבא - איך מזג האוויר הפתיע אותי בבוקר ומה צריך כדי להכין אותו לצילום. 
  12. Ilan Shapira
    מזמן כבר זממתי על טלסקופ קטן יותר שיאפשר לי שדה רחב יותר. כש @גידי גולן רמז שהוא מתכנן למכור את ה AT 60mm שלו מייד קפצתי על ההזדמנות.
    הטלסקופ הזה הוא ממש טלסקופ כיס, או יכול לתפקד כפיינדר אבל כשמרימים אותו מייד אפשר להבין שמדובר בחיה אחרת לגמרי. AstroTech זה מדבקה על טלסקופים כמו ה TS-Optics הגדול שלי - הם מיוצרים באותו המפעל ומכילים אותו מפרט מבחינת האבזור ואיכות. פוקוסר RP שתי מהירויות מצויין שמכיל גם rotator, מגן לחות מתקפל ועדשות מזכוכית איכותית - FPL53. למה טלסקופ כיס? ככה הוא נראה עם עינית 8ממ (לא קטנה במיוחד אבל עדיין):

    וככה הוא בהשוואה לריפרקטור הגדול. אפילו שמתי פיינדר לידו - אין הבדל גדול 🙂 
    למה בכלל צריך טלסקופ כזה? יש כמה סיבות:
    - רוחב שדה. אזורים פעילים בשמש הם מאוד גדולים וזום פנימה נחמד ויפה אבל לפעמים אני רוצה לראות את הקונטקסט. מה גם שעם מצלמה עם חיישן גדול יותר ניתן בקלות לצלם את כל הדיסקה. גם עם המצלמה הנוכחית שלי אפשר לעשות תמונות פנורמיות של כל השמש עם מספר מצומצם של פריימים.
    - תנאי ראות. כאשר תנאי הראות לא הכי טובים, יכולת ההפרדה יורדת ועל כן קשה לקבל פרטים חדים עם הסקופ הגדול. הטלסקופ הקטן יכסה את הפער הזה ויאפשר צילום גם בתנאים לא מיטביים.
    - עקיבה. הסקופ הגדול הוא מעמסה על החצובה הנוכחית שלי. היא סוחבת אותו יפה אבל לא בשמחה מרובה. עד שאשדרג אותה אתן לה לנוח לפעמים עם הסקופ הקטן. כבר מהניסוי הראשון העקיבה טובה מעט יותר (זה שיפור על שיפור, קטן אבל כל דבר תורם).
    על החצובה הוא נראה כך. הסרט מתנות הוחלף באזיקונים ובקרוב ארכוש ברגים ארוכים מספיק כדי לקבע את ה EAF בצורה טובה יותר.
    אז מה אפשר לקבל עם כזה מכשיר חמוד?
    אתחיל דווקא עם סרטון אנימציה שמייצג שעה ורבע של פעילות:
    למרות שצילמתי את זה עם קרופ די מאסיבי, השדה עדיין עצום בגודלו. רואים יפה את הפעילות בין הכתמים, את הדינמיקה של ההתפרצות הגדולה והתפרצויות קצרות יותר, ממש נותן הרגשה של ביעבוע.
    מוזאיקה של כחמישה פריימים בלבד:
    החיבור של הפריימים לא מייטבי אבל זו לא הייתה המטרה. זו אחלה של תמונה שמראה את הפעילות במבט על. בימים של פעילות רבה תמונות כאלה תורמות מאוד להבנה הכללית.
    ותמונות בודדות, המון המון פעילות. כתמים התפרצויות והמון פילמנטים שמרחפים מעל פני השטח.
     
     
    החלק הדרומי, באזור שצילמתי את האנימציה אבל בשדה רחב
     
     
    מה ההבדל בין היכולות של הטלסקופ הקטן לגדול? פרטים. הטלסקופ הקטן יתן שדה על חשבון פרטים והגדול יתן פרטים (כאשר התנאים מתאימים) על חשבון רוחב השדה. הנה תמונה שניתן לצלם רק עם הטלסקופ הגדול. כל "השערות" הדקות בהתפרצויות דורשות מפתח וכושר הפרדה גבוה ובתנאים מתאימים אפשר לקבל אפילו יותר.
     
    בשורה התחתונה, אני מאוד מרוצה מהחבר החדש במשפחת הטלסקופים וזה פותח דלת ליכולות נוספות שלא היו לי קודם. עכשיו נשאר לנסות אותו ב EAA בתצפית הבאה. אני מאוד סקרן לראות מה אפשר לקבל איתו גם בלילה.
  13. Ilan Shapira
    הפוגה קלה מהעננות של העונה האפורה הזו נוצלה כדי להציץ מה יש לשמש להציע.
    התחלתי את היום בלחבר את הפילטר אור לבן לטלסקופ הקטן. עד היום התעצלתי לעשות זאת אבל כנראה כשלא צריך להתעסק עם ההקמה של הציוד כל פעם זה מפנה את הזמן לדברים אחרים.
    הכנתי שני קרטונים עם חורים בגודל של כמעט כל הפתח של מגן הלחות, שמתי את הפילטר ביניהם והדבקתי עם צלוטייפ. כדי להלביש את הסיפור הזה על הטלסקופ לקחתי את הספוג הרב שימושי שלי ויצרתי ממנו גליל שמתלבש בדיוק על מגן הלחות. את הכל חיברתי שוב עם צלוטייפ - לא ממש State of the Art אבל עושה את העבודה 🙂 
    השלב הבא - פילטר אור לבן ל SCT 8" כדי לקבל "קצת" יותר פרטים.
    הציוד:
    Astro Tech 60mm F/6 & ZWO ASI183MM
    TS-Optics 125mm F/7.8, Baader DERF 135mm, Daystar Quark Chromosphere & ZWO ASI174MM

    התמונה הראשונה הייתה של כל הדיסקה באור לבן כדי לקבל מושג מה מחכה לי. הפעם אפילו לא פתחתי את האתרים שמראים מה יש על השמש לפני שצילמתי.

    לא השתמשתי בשום בארלו ועל כן התמונה לא מכילה יותר מדי פרטים אבל אפשר לראות יפה את האזורים הפעילים: AR2936, 2938, 2939 & 2940 (המספרים מסודרים מימין לשמאל - 2936 הוא הימני ביותר). אחרי מבט מעמיק יותר אפשר לראות שעל הקצה המזרחי (שמאל) ישנו אזור פעיל נוסף שממש היום מתחיל לפנות לכיוון שלנו. האזור הזה עדיין לא קיבל מספר.
    השלב הבא היה לעבור ל h-alpha ולהתחיל להתמקד בכל אזור ואזור.
    נתחיל לפי סדר המספרים, AR2936 ו 2938 (אין לי מושג לאן הלך 2937, בטח אזור שנעלם במהלך השבוע)

    אזור מאוד גדול עם כתם גדול ופילמנט יפה מעליו. הכתם הקטן למטה שייך כבר ל 2938 שמתברר כאזור לא קטן בכלל וכדי לכלול אותו בתמונה צילמתי מוזאיקה של שני חלקים:

     
    וקצת בצבע. כאן רואים טוב יותר את ההתפרצויות על הקצה העליון. היה צריך לכלול אותן קצת יותר 😞 

    האזור AR2939:

    אזור פעיל עם מספר כתמים - אחד גדול ועוד כחמישה קטנים שאני מצליח לספור בתמונה. גם כאן יש פילמנט גדול שיוצר קשת מתחת לכתמים הקטנים. תמונה לא הכי מוצלחת אבל חושפת המון פעילות ופרטים.
    האזור הפעיל AR2940. התמונה מוצלחת יותר מהקודמות במספר עריכות שונות. אזור מעניין מאוד עם מספר רב של כתמים, פילמטנים ו Plage - אזורים בהירים וחמים יותר.

     

     

    עוד קצת מהאזור המעניין הזה, הפעם עם הקצה של השמש והתפרצות יפה שראיתי רק אחרי העריכה:

    לצערי לא הצלחתי לחבר את שתי התמונות יחד, או יותר נכון את שתי התמונות האלה והתמונה הבאה של AR2940 שמוצגת למטה:
    לבסוף, אזור פעיל חדש שרק מתחיל "לזרוח" ועדיין לא קיבל שם. הוא נמצא ממש ליד AR2940 וחבל שלא צילמתי מוזאיקה של שניהם יחד.

    כאן מעבר לכתם שאפשר לראות ממש קרוב לקצה, ניתן לראות פעילות נהדרת על הקצה ונראה שפעילות רבה בדרך אלינו.
    תמונה מסכמת עם אפקט של בר מצווה משנות ה80:

    סה"כ יבול לא רע של תמונות מהמון פעילות, חבל שלא יצרתי מוזאיקה של כל האזור המזרחי והקצה המבעבע אבל באמת שאין תלונות 🙂 
  14. Ilan Shapira
    מזג האויר הפתיע לטובה ביום לאחר הגעת הטלסקופ. יום עם שמיים נקיים בתוך ימים של חורף.
    את הפוקוסר התקנתי בחופזה באותו הבוקר ומה שנשאר זה להעמיס את הצעצוע החדש על החצובה ולנסות את הכל על השמש.
    שני דברים רציתי לבדוק - צילום השמש וצפייה בשמש. הסיבה העיקרית לבחירת הטלסקופ הזה הייתה יחס אורך המוקד הארוך שלו, מה שאמור לתת ניגודיות טובה יותר לדברים שנמצאים על פני השטח. זה קורה בגלל שהפילטר שמש הזה עובד טוב יותר ככל שקרני האור נכנסות אליו בצורה מקבילה יותר. בצילום רציתי לראות האם באמת ניתן לקבל יותר פרטים ובצפייה רציתי לראות האם ניתן לראות פרטים על פני השטח בצורה טובה. עם הטלסקופ הקודם את פני השטח ראיתי לא רע אבל הם היו בהירים מידי ולא מעט פרטים נבלעו בתוך כל הבוהק הזה.
    אני עובד הפוך לגמרי. במקום לנסות לצפות קודם, התחלתי דווקא בלצלם.
    השמיים היו אמנם כחולים אבל לצערי היו עננים דקים בשמיים ורוח, המון רוח שגרמה להמון תזוזות ורעידות. הטלסקופ הזה גם ככה גדול וארוך ורוח זה דבר שממש ממש לא עוזר. ואיפוס החצובה לצפון היה לפי הרגשה בלבד, מה שהפך את העקיבה למאוד בינונית. בכל זאת, הצלחתי להציל שתי תמונות.
    נסיון ראשון - ה 19 לינואר 2021
    אז זו התמונה הראשונה שצילמתי דרך הטלסקופ הזה. כתם השמש AR 2797. כתם מאוד מעניין בצורתו - כמו פרפר עם מעין גשר באמצע. כזה עדיין לא ראותי (לא חוכמה, אני רק בתחילת הדרך)

    ואותה התמונה inverted ואוריינטציה שונה:

    למרות שהתמונות לא הכי איכותיות בגלל כל הגורמים, ניתן עדיין לראות עושר רב של פרטים על פני השטח וזה ביחד עם התפרצות קטנה. בדרך כלל, אם רוצים לקבל את הפרטים הטובים ביותר של פני השטח, צריך לוותר על ההתפרצויות - ולהיפך. עם הפילטר הזה אפשרי מאוד לצלם גם וגם. אפשר אבל לא חובה לצלם שטח לחוד והתפרצויות לחוד. בתמונות האלה, מעבר לפרטים לא רעים על הכתם והאזור הפעיל, ניתן לראות ממש את כל "השערות" או Spicules שעל השמש וזה נהדר. מה גם שבתמונה התחתונה רואים מעל הכתם את מזרקת הפלזמה העצומה וקל לקבל תחושת עומק. בשתי התמונות רואים את אותו הדבר, מה ששונה זו תפיסת העומק בין שתיהן.
    לסיום של האזור הזה, אותה התמונה רק הפעם גם הפוכה וגם בצבע מזוייף

     
    התמונה השניה מהיום הזה - התפרצות עצומה.

    התמונה סובבה 45 מעלות נגד כיוון השעון כדי לשים את ההתפרצות בחלק העליון. התמונה הזו הפתיעה אותי לטובה בכל כך הרבה מובנים. זה משהו שלא חשבתי שאפשרי לצלם עם תנאי מזג האוויר שהיו באותו היום אבל כבר בזמן העריכה הראשונית עושר הפרטים שנגלה הוא פשוט מדהים בכל קנה מידה. לא רק המון המון פרטים בהתצרצות עצמה אלא גם ניתן לראות "גיהוקים" של השמש לתוך ההתפרצות:

    אלה אזורים שבסרטונים או צפייה דקדקנית ניתן לראות מתרחבים במהירות מרשימה (הכל יחסית - אלה מרחקים עצומים) שמתרחבים במהירות יחסית גבוהה כלפי מעלה וגורמים להפרעות ושינויים בצורת ה prominences. אם היה לי זמן לצלם את אותו האזור רבע שעה וחצי שעה אחרי, היינו רואים את הקשתות האלה גבוהות הרבה יותר או שהיינו רואים רק מה שנשאר אחרי שהן התפרקו כלפי מעלה.
    למרות שיש עוד הרבה על מה לעבוד, אני מאוד מרוצה מהצילום הזה. 
    נסיון שני - ה 21 לינואר 2021
    אחרי שניסיתי צילום, הגיע הזמן לראות כמה אפשר באמת לראות בעין דרך הטלסקופ הזה - כאן באמת ניתן יהיה להבין האם הבחירה בטלסקופ הזה הייתה הבחירה הנכונה (מעבר לנתונים היבשים).
    כדי שיהיה לי קל יותר להסביר על מה אני מדבר, ניצלתי את חצי השעה הראשונה של הבוקר לתעד את מה שהולך על השמש לפני הצפייה:

    אנחנו רואים את אותו הכתם כשהוא "מתקדם" יותר למרכז השמש בגלל הסיבוב שלה על צירה. כאן רואים יפה מאוד את הכתם עצמו ומה שממש יפה כאן זה האזור הפעיל מימין לכתם. כאן הוא כבר רחוק יותר מאופק השמש וחושף יותר פרטים. 
    כשעושים invrert תחושת העומק של האזור הזה נראית טוב מאוד:

    והיופי מתגלה אף יותר כשנכנסים פנימה:

    ממש רואים את את כל "השערות" שיוצאות מהכתם עצמו ובאיזור הפעיל רואים היטב את הסערה העצומה שמתחוללת שם. מסביב ניתן לראות את כל ה Spicules בצורה יפה מאוד.
    אחרי שהבנתי מה הולך בתוך האזור הזה, עברתי לצפייה וויזואלית. לטובת זה חיברתי דיאגונל והשתמשתי בעיניות פלוסל של Tele Vue באורכי מוקד של 40ממ ו 25 ממ - הגדלות של 100 ו 163 בהתאמה.
    על מנת להיות מסוגל לבצע פוקוס טוב ללא רעידות (החצובה די בקצה גבול היכולת שלה כאן) השתמשתי בשלט של הפוקוסר הממונע. זה נראה כך:

    עם הטלסקופ הזה ועדשת הבארלו שנמצאת בתוך הפילטר אני מגיע ליחד אורך מוקש של F/33. יחס מצויין לפילטר הזה. מרגישים את היחס הזה בצורה מובהקת. מה שרואים בעינית הוא לא פחות ממדהים - את הכתם החצוי, את האזור הפעיל עם האזורים הבהירים שלו ואת הפילמנטים - אותם "נחשים" כהים יותר שמסתובבים שם בשטח, את שערות שיוצאות מתוך הכתם לכל כיוון ואפילו חלק מה Spicules.
    אז כן, התמונה בהירה כי יש כאן מפתח די גדול אבל החדות והניגודיות על פני השטח פשוט טובים יותר מכל מה שחשבתי שאראה. הפתעה נעימה מאוד. בלי קשר טיילתי לי עם הטלסקופ על השמש וגיליתי דברים שעם המצלמה אפילו לא ראיתי קודם.
    אחד הדברים שממש הפתיעו אותי - ידעתי שבקצה השמש, בחלק הקרוב לכתם היו שלוש התפרצויות קטנות. את ההתפרצויות האלה לא ניתן לראות בתמונות שלי בגלל הגדרות הצילום והעריכה. בעין הן נראו לפרטי פרטים. יותר מזה, הן נראו ממש כמו עמודים קטנים ומה שהיה ממש יפה זה שניתן היה לראות מעין קו של פלזמה נמתח ביניהן מהחלק העליון. ממש כמו עמודי חשמל וכבלים שמתוחים ביניהם. התמקדתי על האזור הזה ועם הזמן ניתן היה לראות שינויים קלים במבנה ההתפרצויות האלו.
    לסיכום
    סיכום ההתנסויות הראשונות על השמש - הטלסקופ הזה הוא אכן הכלי הנכון לטובת צפייה וצילום השמש מבחינת מפתח ויחס אורך מוקד. פשוט מתאים כמו כפפה ליד. בצפייה ממש רואים את כוח ההפרדה הנהדר שלו וגם את הניגודיות של פרטים על השטח שעם הטלסקופ הקודם חלקן פשוט לא היו בנמצא.
    מה הלאה?
    לעשות סדר בכבלים - הבלגאן שאני עובד בו לא יכול להמשך. גם לוקח זמן להרכיב את הכל וגם הכבלים התלויים האלה מפריעים ואפילו משנים איזון ומפריעים לעקיבה. ברגע שיגיעו הכבלים שהזמנתי, הטלסקופ יהיה באחסון עם כל כבלי ה USB וה Hub מורכבים עליו מראש וכך אחסוך זמן רב בחיבור של כל העסק. מה גם שלמחשב אני רוצה שיגיע כבל אחד בלבד. אני מקווה שתוך יום יומיים אדע בדיוק כמה מזה אני יכול לעשות.
    בינווויואר - צפייה בשמש בשתי העיניים היא נהדרת. גם מקבלים תחושת תלת מימד מוגברת, גם לא מתעייפים מלעצום עין אחת וגם מקבלים תמונה חשוכה מעט יותר.
    חצובה - המערכת הזו היא די בגבול העליון של החצובה הזו, לפחות מבחינת צילום וגם קצת בצפייה - כל נגיעה גורמת לרעידות שנרגעות לאחר שניות. די מציק. טוב שבינתיים יש לפוקוסר שלט שמונע את רוב המגע אבל עדיין, הייתי שמח מאוד לקצת יותר יציבות. זה נכון בעיקר לצילום. אני לא רץ לרכוש חצובה חדשה אבל זה בהחלט שיקול שצריך לקחת בחשבון.
    נשאר עכשיו לחכות לעוד ימים בהירים על מנת לצפות עוד ועוד - כן, הצפייה היא הדבר העיקרי מבחינתי בעוד הצילום ימשיך לעזור בתיעוד ושיתוף בחוויה המדהימה הזו של אסטרונומיית השמש
     
    אלבום התמונות המלא: https://www.flickr.com/gp/64258337@N04/3n24uC
  15. Ilan Shapira
    מזה שנה וקצת עברה מאז שרכשתי את הפילטר h-alpha שלי ומאז השמש הפכה לחלק לא קטן מהעיסוק האסטרונומי שלי.

    ההתחלה הייתה קשה. לא הגעתי לפוקוס הרבה זמן עד שדיברתי עם דדי והבנתי את העדינות הנדרשת כדי לקבל פוקוס על השמש עם הבארלו המובנה שבפילטר. מה גם שהתחלתי עם החצובה של ה Celestron Evolution, מה שלא איפשר להגיע גבוה מספיק עם טלסקופ שובר אור שארוך משמעותית מה SCT שבשבילו מתוכננת החצובה. בנוסף, המצלמה שאיתה התחלתי הייתה צבעונית, לא אידיאלי בלשון המעטה בשביל צילומי שמש.
    ככה זה נראה ביום הראשון: טלסקופ שובר אור אכרומט של 102ממ F/6.5 של Explore Scientific על החצובת Evo:

    היום המערכת כוללת את הרכיבים הבאים:
    טלסקופים: TS-Optics 125mm F/7.8 Apo doublet ו AT 60mm F/6
    חצובה: AZ-EQ5
    רגליות: Berlebach Planet
    פילטר שמש: Daystar Quark Chromosphere
    פילטר דוחה אנרגיה: Baader DERF 135mm
    מצלמה: ZWO ASI183MM

    המערכת הזו מאפשרת צפייה וצילום של השמש בצורה מאוד טובה ולמרות שזה עדיין לא סוף הסיפור, המערכת כבר מאפשרת צילומים לא רעים בכלל, אנימציות ארוכות וצפייה נוחה.
    למה יש צורך בשני טלסקופים? כאשר הראות לא להיט או כאשר אני רוצה שדה רחב (אזורים פעילים בשמש הם עצומים בגודלם) אני משתמש בטלסקופ הקטן וכאשר התנאים טובים - בטלסקופ הגדול.
    חצובת הברלבאך היא מלאכת מחשבת, מסוגלת לסחוב 120 קילו ויותר, היא יציבה מאוד, דבר שמוריד רעידות בצורה מאוד משמעותית ומורגשת, הרגליים לא מתקפלות או מאבדות גובה בשום צורה והמגש באמצע הוא גדול מאוד ומכיל לא מעט ציוד.
    המצלמה המסויימת הזו לא דורשת tilter כי אין בה טבעות ניוטון והפיקסלים הקטנים מצויינים לצילום פלנטרי. מה גם שגודל השדה שלה מאפשר תמונות רחבות יחסית גם מהטלסקופ הגדול ואם יש צורך, מקטינים את ה ROI ומצלמים בשדה צר יותר ובמהירות גבוהה יותר. אני כן שוקל מצלמה פלנטרית נוספת כדי לקבל קצב פריימים גבוה יותר אבל מהתייעצויות בינתיים נראה לי שאני אשאר עם ה 183.
    מעבר לציוד שמהווה חלק נכבד מהסיפור, למדתי המון על עריכה. יש לי עוד המון מה ללמוד אבל התחלתי עם פחד עמוק מפוטושופ ולאט לאט אני מצליח לגייס אותה לטובתי. פתאום היא הפכה לכלי העיקרי לעריכת תמונות בצורה כללית וגם לשמש ויצירת סרטונים דחפו אותי להכיר יכולות נוספות שלה. היום לא מעט מהעריכה שאני עושה היא אוטומטית לחלוטין כאשר אם יש צורך, תמיד אפשר להוסיף נגיעות לסיום. הכרתי תוכנות עריכה נוספות כמו imppg, והעמקתי את הכרותי עם Sharpcap ו Firecapture. לדוגמה: אם בהתחלה תמונות הנגטיב כללו שמיים לבנים, למדתי איך להפוך את הצבעים על השמש אבל להשאיר שמיים שחורים. דברים קטנים שמצטברים.
    התפרצות על רקע שמיים בהירים

    התפרצות על רקע שמיים שחורים. הבדל עצום

    כל תהליך הצילום עבר שינוי מהותי. בהתחלה ישבתי קרוב לטלסקופ ושלטתי בהכל ידנית. זה אומר שאת המחשב היה צריך להסתיר מהשמש כדי להיות מסוגל לראות משהו ולא משנה כמה הסתרתי - תמיד היה קשה לראות פרטים על המסך וגם הפוקוס וכיוון החצובה נעשה ידנית, מה שהוביל לרעידות וקשיים לא מעטים. היום הכל נשלט מרחוק דרך כבל USB אקטיבי וגם ההקמה של המערכת מהירה יותר כי כל הכבלים כבר מחוברים ל USB HUB שמחובר לטלסקופ באופן קבוע. היום אני יושב לי בחדר, מול מסך גדול ומצלם בנוחות מירבית. ומה שנשאר לי זה לבנות עגלה כדי להחזיק את המערכת מורכבת במחסן ורק לגלגל אותה החוצה, לחבר כבל USB אחד ולהתחיל לעבוד - זה כבר בתהליך.
    את הפילטר דוחה אנרגיה רכשתי לאחרונה. מדובר בחלק לא זול ולפי הגדרות היצרן, לא באמת הכרחי בעבור גודל הטלסקופ בו אני משתמש. עד למפתח של 150ממ ומעלה ניתן להסתפק בפילטר UV/IR Cut 2" ואכן השתמשתי באחד כזה במשך תקופה ארוכה. הסיבה שלי לרכישה היא הרצון למנוע התחממות של האוויר שבתוך הטלסקופ, מה שמייצר מערבולות אוויר וזה גורם לרעידות בתמונה במיוחד כאשר מצלמים לזמן ארוך - שעה או יותר. עם הפילטר הזה הרעידות האלה ירדו בצורה משמעותית.
    וויזואלית אני מצליח לראות יותר ויותר פרטים - זה כמו בצפייה במטרות ליליות, המוח כבר יודע מה לחפש ופרטים רבים פשוט קופצים החוצה. כאן המפתח ויחס אורך המוקד של הטלסקופ הגדול יותר באים לידי ביטוי בצורה מובהקת כאשר פרטים על השטח כמו כתמים, פילמנטים ואזורים בהירים יותר (Plage) נראים ממש יפה והתפרצויות מפתיעות כל פעם מחדש בכמות הפרטים. זה מצחיק אבל כמות הפרטים בהתפרצויות לא מביישת תמונות.
    קצת תמונות ישנות מול חדשות כאשר את התמונות הראשונות שמתי בצד כי שם צריך דמיון כדי לנחש שרואים את השמש.
    כתמי שמש במרכז הדיסקה
    ישן:

    חדש
    התפרצויות:
    כאן עקומת הלימוד הייתה תלולה יותר. אפשר לצלם התפרצויות על ידי חשיפה גבוהה ולשרוף את השמש ואפשר לצלם אותן עם פני השטח יחד - מאתגר יותר אבל גם לשם אני מתחיל להגיע

    עוד תמונה ישנה:

    תמונה חדשה של התפרצות. כאן כבר התקרבתי מאוד ותפסתי המון פרטים בהתפרצות עצמה ובנוסף רואים לא רע את פני השטח

    גם התמונות שבהן השמש שרופה כמות הפרטים בהתפרצויות ועל הקצה השתפרה מאוד.

    לאנימציות לקח לי לא מעט זמן להגיע - קודם כל התעצלתי לעבוד בצורה משוונית, דבר שחייבים לעשות לטובת אנימציות אחרת השמש מסתובבת. כאן מכיוון שהגעתי לנושא מאוחר, הגורם המשפיע ביותר הוא הראות (היציבות) ומזג אוויר נטול עננים לחלוטין. יש עוד על מה לעבוד בתחום הזה אבל הצלחתי לייצר סרטונים לא רעים גם עם הטלסקופ הגדול וגם עם הטלסקופ הקטן.
    אחד הסרטונים המוצלחים יותר. צולם עם הטלסקופ הקטן על מנת לקבל שדה רחב. זה השתלם כי תפסתי גם התפרצות דקה וגבוהה, גם פילמנט גדול בחלק העליון, אזור פעיל בחלק התחתון והמון פעילות על הקצה. זה גם הסרטון הארוך ביותר שצילמתי שמתעד קצת יותר משעתיים של פעילות.
    בסופו של דבר, השמש זה פרוייקט ארוך טווח שהתחיל קצת יותר משנה ובו למדתי המון במגוון תחומים ואני מאוד מרוצה מהתוצרים שמתקבלים.
    ואי אפשר לסיים ללא התמונה הכי מעניינת שיצאה לי - כתם שמש שרק עבר מעבר לקצה השמש ונראה ממש מהצד. ניתן לראות את המבנה שלו, התפרצות שיוצאת מתוכו וחלק מהאזור הפעיל שמסביבו
    הפרוייקט לא הסתיים, ממש לא. יש עוד לא מעט דברים שאני רוצה לשפר ואני מניח שיקחו עוד כמה חודשים טובים עד שאגיע לנקודה הבאה. גם משם יש לאן לשאוף וזה גם בתכנון
  16. Ilan Shapira
    מזה שנה שחלק לא קטן מהאסטרונומיה שאני עושה מתמקד בשמש. המערכת די פשוטה - טלסקופ שובר אור, פילטר 2" דוחה אנרגיה ופילטר H-Alpha - הקווארק.

    הקווארק ניתן לשימוש בכל טלסקופ שובר אור כאשר בקטרים שבין 80-150ממ, חייבים להשתמש בפילטר 2" דוחה אנרגיה שמתלבש ממש לפניו על מנת להפחית את כמות החום שהוא אמור להתמודד איתו - מצויין בטורקיז בתרשים.
    אבל, החום שנדחה חוזר אל תוך הטלסקופ. נכון, רובו יוצא בחזרה דרך העדשה הראשית אבל תופעת הלוואי שמתקבלת לאחר כחצי שעה - שעה של תצפית או צילום היא זרמים חמים בתוך הטלסקופ שפוגמים בראות ומרקידים את התמונה. בנוסף בקטרים של מעל 120ממ, הפילטר דוחה חום 2" לא מצליח להתמודד עם כל החום ומשאיר לקווארק יותר חום להתמודד איתו. זה גורם לשינוי באורך הגל שאותו מעביר הקווארק וגורם לירידת ניגודיות וקושי בקבלת פוקוס בתצפית ממושכת.
    לצורך זה, יש בשוק פילטרים דוחי אנרגיה שמתחברים לפני העדשה הראשית. הבעיה העיקרית בהם היא המחיר. זו זכוכית מלוטשת ברמה גבוהה שדוחה קרינת UV ומעבירה רק אור אדום עם אנרגיה מועטה בלבד. בנוסף, יש צורך במתאם שיחזיק את הפילטר הזה בצורה יציבה על מגן הלחות של הטלסקופ בו משתמשים.
    אתמול, קיבלתי את המשלוח המיוחל של הפילטר - D-ERF שזה Dielectric Energy Rejection Filter מבית Baader. המתקן בו הפילטר יושב נעשה בהזמנה אישית לפי הטלסקופ לו הוא מיועד בזמן ההזמנה.
    את ההזמנה ביצעתי דרך Telescope Service שגם משווקים את הטלסקופ בו אני משתמש אז את המידות הם מכירים די טוב. וכהרגלם, במקום שלושת השבועות המובטחים, קיבלתי את החבילה לאחר שבועיים. הדבר היחיד שמפריע בכל הסיפור הזה שזה מגיע ללא מכסה. אביזר אופטי לא זול ללא מכסה. די מוזר.
    הפילטר נכנס יפה לתוך התא והוא מתחבר בקלות ובביטחה לטלסקופ באמצעות שלושה ברגים.

     

    מבחינת מעבר חום, אחרי שהרכבתי את הפילטר השארתי את החלק האחורי של הטלסקופ פתוח וקירבתי בזהירות את היד לבדוק כמה זה חם. אותו ניסוי עם הפילטר דוחה אנרגיה הקטן הסתיים מרוב חום הרבה לפני נקודת הפוקוס כאשר עיגול האור לא היה מרוכז. כאן, ניתן לקרב את היד ממש קרוב לנקודת הפוקוס ועדיין לא לקבל מכה של חום. שיפור גדול.

    היום לא היו עננים בשמיים והיה חם בצורה רצינית. יצא לי לנסות את הפילטר במשך כשעתיים רציפות ואפשר להגיד שהציוד אכן הרגיש פחות חם מאשר שעה של עבודה במזג אוויר מעונן חלקית והתמונות נראו הרבה יותר יציבות על המסך גם לקראת סוף הניסוי. זה יכול להיות בגלל יציבות אטמוספרית (קשה לי להאמין עם החום הכבד) או שהפילטר עושה את העבודה מעל ומעבר. זה אדע לאחר מספר נסיונות.
    צילמתי המון חומר היום, הדבר היחיד שסיימתי לערוך היא מוזאיקה של שישה פנלים שמייצגים כמעט שליש שמש. נכון, רואים בחלק מהמקומות את החיבורים אבל זה פרוייקט חמוד. 

     
    ובשחור לבן בנגטיב

     
     
  17. Ilan Shapira

    אני והשמש - פרק 1

    על-ידי Ilan Shapira,


    שמש
    לכל נושא אסטרונומיה ושמש נחשפתי על ידי @Alexander Vyssokii שהביא טלסקופ שמש שצפינו בו בבקרים שאחרי תצפיות.
    אני עד היום זוכר שראיתי דרכו את השמש כעיגול אדום ועל הקצה זכיתי לראות התפרצות - ממש קשת שהלכה והתפרקה לנו מול העיניים.
     מכיוון שאסטרונומיה היא עסק לא פשוט שכולל המון ציוד, טלסקופ שמש נדחק לפינה. חיכיתי בזמנו לדובסוני שלי, וכשהוא הגיע, היו עיניות שרציתי, ואז SCT...
    בקיץ אחרי תצפית נוספת שבה צפינו דרך הלונט של אלכס, התחזקה ההחלטה לרכוש טלסקופ בשמש.
    זה לוווה במחקר קטן ושיחה עם חברים לתחביב.
    עכשיו קצת פרופורציות. טלסקופ שמש התחלתי עולה 3000 שקלים לסוג אחד או 1000$ לסוג אחר. מדובר במכשירים בקטרים של 40-50ממ.
    כשעוברים את הגדלים האלה מגיעים לרמות מחירים של 1850, 2700 וצפונה ל 60ממ ומעל 5500 פאונד ל80ממ וכך הלאה.
    מכיוון שלא מדובר בעיסוק העיקרי שלי באסטרונומיה, חיפשתי משהוא אחר.
    Daystar Quark מצא חן בעיני כי המחיר סביר ואין הגבלה (שפויה) עם איזה טלסקופ להשתמש איתו. ניתן לשדך אותו לטלסקופים שוברי אור עד לגודל של 150ממ!

    מה שכן, בטלסקופים של 80ממ ומעלה צריך להוסיף פילטר שידחה מעט מהחום. כולנו זוכרים מהילדות איך שורפים דברים בעזרת זכוכית מגדלת שמרכזת את אור השמש. טלסקופים של 80ממ ומעלה מרכזים מספיק אור שמש כדי להתיך את הדיאגונל או את הפילטר. עין או מצלמה גם לא יהנו מהטיפול בחום.
    הפילטר הזה הוא יחסית זול לכל המערכת, 50-100$ וכמו שרואים בתמונה, מתחבר לפני הדיאגונל ומחזיר את האנרגיה בחזרה לכיוון העדשה.
    המגבלות בריפרקטורים - אסור שיהיה שום דבר בין העדשה הראשית לפילטר UV/IR. זה אומר שטלסקופים עם ארבע עדשות לא מתאימים (טלסקופ עם שתי עדשות דובלט). בטלסקופים כאלה, צמד העדשות האחורי יקבל את האנרגיה המרוכזת וימס. בגלל האנרגיה המוחזרת, גם טלסקופים עם עדשות מופרדות בשמן אסורות בשימוש.
    הברסר 127ממ שבהתחלה רציתי ירד מהפרק - בגלל 4 עדשות, ובמקומו הוזמן Explore Scientific 102mm.
    בחרתי את ה 102ממ מתוך חשש שלמרות הפילטר UV/IR יקרה נזק כל מה שמאחוריו, ומחסור בטלסקופים רבים עקב הקורונה.
    ה 102 מגיע די מאובזר, דיאגונל 2", טבעות עם ידית נשיאה ו dovetail גדול יחסית ופוקוסר dual speed (שבעתיד יתברר כמה הוא חשוב). אין כאן משמעות אמיתית לפיזור הצבע שאופייני לטלסקופים אכרומטיים כי גם ככה הפילטר מעביר רוחב פס מאוד מאוד צר. כמובן שאפוכרומטיים או ED איכותיים יותר מבחינת האופטיקה אבל גם יקרים הרבה יותר.
    הדבר שבאמת היה חסר לי בכל הסיפור הזה הייתה חצובה אבל בתור התחלה השתמשתי בחצובת Celestron Evolution שלי, לא אידיאלי אבל אפשרי כל עוד לא מתכוונים לצפות בשמש בצהרי היום.
    אז ל Daystar יש מספר פילטרים:
    H-Alpha Prominence שנותן ביצועים טובים על התפרצויות.
    H-Alpha Chromosphere שנותן ביצועים טובים על פני השטח של השמש.
    ופילטרים נוספים לקלציום, מגנזיום וסודיום.
    בחרתי את ה H-Alpha Chromosphere. הפילטר כולל פוטנציומטר חשמלי שבאמצעותו ניתן לשנות רוחב הפס המועבר 0.3-0.5 אנגסטרם. הפילטר הזה מאפשר צפייה מיטבית בפרטים על פני השטח של השמש כגון כתמי שמש ואזורים פעילים (ברוחב פס של 0.3) ובהתפרצויות (ברוחב פס של 0.5). בגדול, זה הפילטר הנפוץ בסדרה הזו.
    הטלסקופ הזה בשילוב עם ה quark אמור, לפחות לפי astronomy.tools לאפשר צפייה בכל השמש אבל ב Daystar מציינים שרק טלסקופים בעלי אורך מוקד של 440~ יאפשרו זאת.
    הדיאגונל עם הפילטר UV/IR Cut:
     
    והפילטר מורכב:

    אז בהתחלה אפילו פיינדר לשמש לא היה לי אז אילתרתי קופסת קרטון קטנה עם חור בחלק הקדמי ונקודה שאליה אמורה השמש להאיר כשהטלסקופ מכוון כראוי. לא אידיאלי אבל עובד, בינתיים הוחלף בפיינדר. בנוסף, החצובה הספציפית הזו לא מיועדת לשימוש עם טלסקופים ארוכים, אלא לקטדיופרים. צפייה בצהרי היום לא באה בחשבון כי הדיאגונל יפגע בבסיס. אבל להתחלה זה מספיק מעל ומעבר.
    הפרק הראשון לא מסתיים בשמחה. עד שהגיע הטלסקופ, הגיע סגר הקורונה השני והחופש גדול של הילדים. הנסיונות המאוד הקצרים שעשיתי מדי פעם לא באמת צלחו.
  18. Ilan Shapira

    אני והשמש - פרק 2

    על-ידי Ilan Shapira,


    שמש
    אז הקורונה חזרה לגל שני והחזירה את הילדים הביתה, מה שמנע ממני לנסות ולצפות בשקט וגם אוגוסט. לשבת בחוץ גם בתנאים של צל זה לא הדבר שאני הכי אוהב לעשות.
    בנסיונות הבודדים שעשיתי בצפייה בשמש הגעתי למצב שאת השמש אני מוצא די מהר אבל כל מה שאני רואה זה עיגול כתום. זה על פניו נהדר,כי אני רואה את השמש אבל פרטים כמו שציפיתי לא באמת הצלחתי לראות. גם כל פעם שניסיתי לצפות רק בחלק החיצוני של השמש התמונה הפכה למטושטשת.
    הפילטר גם כולל פוטנציומטר לשינוי אורכי הגל, מה שאמור לתת פרטים על פני השטח או פרטים בהתפרצויות. לא משנה מה בחרתי, חוץ משינוי הצבע של השמש - כתום באורך גל של 0.3 או אדום יותר באורך גל של 0.5, התמונה לא באמת השתנתה.
    דבר שצריך לקחת בחשבון הוא שאמנם פוטנציומטר חשמלי הוא המדוייק ביותר מכל השיטות (לחץ גז או הטייה של הפילטר) אבל כל שינוי באורך הגל לוקח כ 10 דקות. הפילטר משתמש בטמפרטורה לשינוי אורכי הגל ולוקח זמן עד שהוא מגיע לטמפרטורה הנכונה. זה בשילוב של חוסר זמן די הורס את היכולת לצפות ולהשוות כראוי בין אורכי הגל.
    פעם אחת הצלחתי לראות כתם, ובבדיקה באתרים כמו https://sohowww.nascom.nasa.gov/data/rea. ltime-images.html אכן היה שם כתם באותו המקום. Great Success!. אבל רוב הפעמים, הכתמים היחידים שראיתי היו כתמי אבק על העינית. רואים את זה בקלות כשמסובבים את העינית והכתמים מסתובבים גם. מעצבן מאוד.
    אחת התכונות החשובות באסטרונומיה היא סבלנות, לא אחת מחכים לאובייקט חודשים רבים לפני שהוא מואיל בטובו להופיע מעבר לאופק ולטלסקופ הגדול שלי חיכיתי עשרה חודשים מרגע ההזמנה.
    את תחום השמש מראש לקחתי כפרוייקט לטווח ארוך, אז יאוש לא בא בחשבון.
    בינתיים, בגלל שהחצובה שלי פחות מתאימה לשימוש עם טלסקופ שובר אור בגודל כזה, חיפשתי חצובה alt-az ממוחשבת חדשה, כזו שהטלסקופ לא יפגע בבסיס בטעות. גם פיינדר לשמש ועיניות פלוסל של Tele Vue באורכי מוקד של 40 & 25ממ שאמורות להתאים בצורה מיטבית לפילטר שמש הזה.
    עיניות הגיעו, חצובה גם ( AZ EQ 5 ) וגם פיינדר לשמש.
    התרגולת בבקרים:
    לחבר את הפילטר לחשמל כדי שיגיע לטמפרטורה המתאימה. בינתיים אני מזיז את החצובה והטלסקופ לדשא, מחבר את המצבר, מכין את העיניות ומאפס את החצובה אל השמש. כל זה לוקח 10-15 דקות. די סביר. בשלב הזה הפילטר כבר מוכן לשימוש והנסיון מתחיל.
    שוב, בגלל הזמן שלוקח לשנות אורכי גל, אני מגביל את עצמי לשני שינויים במהלך התצפית. גם ככה זה סה"כ של 20 דקות. זמן התרעננות.
    בשלב הזה המערכת נראית ככה:
    חצובה חדשה ופתרון הצללה גרוע

    פיינדר שמש (הנקודה המוארת מראה כמה השמש ממורכזת)

    ואת השמש ממש ניתן לראות ככה דרך העינית

    הפילטר מתחמם - שימו לב למנורה בצבע הכתום. מחכים שיהפוך לירוק

    אז חצובה יש, עיניות יש, פיינדר יש ואפילו אילתור (גרוע) לצללה. מה עכשיו?
    גם הפרק הזה לא הסתיים בהצלחה מרובה. מעבר לעיגול כתום או אדמדם לא באמת ראיתי את הפרטים שציפיתי.
    אבל כמו שציינתי, אסטרונומיה היא עסק שדורש סבלנות ויש לי. איך התקדמתי? בפרק הבא
     
     
     
     
  19. Ilan Shapira

    אני והשמש - פרק 3

    על-ידי Ilan Shapira,


    שמש
    אחרי שצפייה בשמש העלתה חרס, החלטתי לנסות לצלם אותה.
    מצלמה בכל מקרה הוזמנה, לטובת הירח וכוכבי הלכת ולשמחתי, שנת הלימודים חזרה לשליש מהילדים אז התפנו לי קצת הבקרים.
    בעוד את הירח וכוכבי הלכת הצלחתי לצלם די בקלות באיכות יחסית נחמדה, השמש המשיכה לחמוק ממני.
    לא הצלחתי להגיע לפוקוס גם עם המצלמה!
    ההנחה המוטעית שלי הייתה שחסר לי פוקוס אחורה ולטובת זה הזמנתי מאריכים. 
    אחרי שהמאריך הראשון לא עזר, הזמנתי עוד שניים.
    כשגם השניים האחרים לא עזרו כבר עמדתי מול שוקת שבורה. ניתן גם לראות שהמצלמה נמצאת במרחק ממש לא סביר עם כל המאריכים.

    כששאלתי את דדי אם יש לו רעיון, הוא מייד ביקש להתשתלט על המחשב וקבע שהבעיה היא פוקוס.
    קודם כל, מכיוון שהמצלמה שלי היא צבעונית, מקבלים אזור אדום מרוח עם טבעות גדולות. כדי לנטרל את הצבע הקשה לעין, האדום הוסט למונו והמריחה האדומה הפכה לאפורה. את המאריכים של הפוקוס הסרתי לאחר כבוד ובעוד דדי מסתכל על התמונה המתקבלת, הזזתי את הפוקוסר מהמיקום הקרוב ביותר שלו. בשלב מסויים דדי ביקש להחזיר בחזרה. אני חייב להגיד שלא באמת ראיתי משהו על המסך אבל החזרתי את הפוקוס בחזרה, הפעם עם הידית העדינה ופתאום פני השמש הופיעו!
    כל העניין היה פוקוס עדין וסבלנות. 
    בשעה טובה, הבעיה העיקרית שלי עם כל סיפור השמש נפתרה. הבעיה השניה, המצלמה הפחות מתאימה גם נפתרה, המצלמה הוחלפה עם המצלמה של גיא. הוא רצה צבעונית לטובת צפייה על מסך באובייקטים (EAA) אז זה די הסתדר.
    אז די זהו זה. מערכת בסיסית שאיתה אפשר לצלם או לצפות בשמש דרך מסך המחשב מוכנה ופועלת, ואפילו יש תוצאות לא רעות. מהנקודה הזו אפשר להתחיל ללמוד את הדקויות של צפייה וצילום של השמש ויש לא מעט כאלה.
      בסופו של דבר, לטובת צילומי שמש אני מתכנן על שליטה בכל המערכת מתוך הבית. חצובה, מצלמה ופוקוסר. בינתיים אני נהנה להתחיל את הבקרים בצילום השמש ולהשקיע בעריכה בערבים.

     מה הלאה? לנסות לצלם עם הפילטר מכוון לאורכי גל שונים ולראות את ההבדלים, לנסות לשחק עם הגדרות החשיפה והרגישות ולשפר את יכולות העריכה
    קצת תמונות:


  20. Ilan Shapira

    אני והשמש - פרק 4

    על-ידי Ilan Shapira,


    שמש
    עכשיו שהבעיות שמנעו ממני לצלם את השמש נפתרו, אני פותח את המערכת כמעט על בסיס יומי ומצלם חומר חדש.
    בהנחה ולחבר את הכל זה משהו יחסית פשוט - להזיז את החצובה החוצה, לחבר את הפילטרים ואת המצלמה, לחבר למצבר, לחמם את הפילטר ולאפס את החצובה - נכנסים לכל עניין הצילום עצמו.
    לפני שמחברים את הכל, רצוי כמו תמיד להתייעץ בתחזית ולוודא שלא אמורים להופיע עננים וכמובן לבדוק האם יש משהו מעניין על השמש. היא כרגע בשלב הרגוע בחיים שלה ויכולים להיות לא מעט מקרים שפשוט נראה שמש ללא שום אזורים מעניינים כמו כתמי שמש והתפרצויות אז חשוב מאוד לבדוק.
    אני משתמש ב SharpCap לצילום. המאפיינים העיקריים שאני משחק איתם הם החשיפה במילי שניות וב Gain שזה דומה ל ISO במצלמה. בנוסף יש את ההיסטוגרמה שמאוד מאוד חיונית לקבלת תמונה שפוייה.
    בינתיים, אני עדיין לא באמת יודע מה אומר כל חלק של ההיסטוגרמה - כל בוקר אני נשאב לתוך הצילום כי צריך גם להתחיל יום עבודה ובערב אני עורך את התמונות (או מצלם את הירח). אז זמן לעצור לשניה, לעכל את כל מה שלמדתי לא באמת היה לי. זה משהו שאני חייב לעשות ומהר כדי להוציא את המקסימום מכל המאמץ.
     התוכנות והתהליך על רגל אחת
    אז לצילום עצמו SharpCap
    שלב העיבוד - אני עדיין עושה כל מה שמתואר כאן בצורה די טכנית ומנסה להבין את ההשפעה של כל צעד וצעד בתהליך. אביא כאן תמונות כמעט מכל שלב, ללא הסברים על כל אפשרות - זה יגיע מאוחר יותר כשארגיש בנוח לעשות זאת.
    לסינון פריימים הטובים - PIPP (למרות שראיתי גם מדריכים שישר זורקים ל Stack גם בלי השלב הזה). ניתן לקבוע אזור שיהיה העוגן ואזור שחייב להופיע בכל הפריימים (כתם שמש, או התפרצות). התוכנה תסנן כל מה שלא עונה על הקריטריונים ויש גם קריטריון של כמה פריימים להשאיר בסה"כ. אני משתדל להישאר עם 70% מהפריימים בסוף השלב הזה

    לטובת Stacking: AutoStakkert. לתוכה מעלים את הסרטון המסונן והמסודר, קובעים גם כאן אזור עוגן לייצוב ומבצעים אנליזה של הפריימים. מקבלים גרף שמיצג את הפריימים לפי איכות, מה שעוזר בהחלטה בכמה פריימים להשתמש בסוף. ככל שהצילום היה טוב יותר (פוקוס, יציבות אטמוספרה, נתוני צילום נכונים), נוכל להשתמש ביותר פריימים


    לאחר שלב ה Stacking, עוברים לחידוד ראשוני של התוצר עד כה. עד לא מזמן השתמשתי ב Registax אבל אחרי מספר מדריכים שראיתי ברשת עברתי לחידוד ראשוני באמצעות imppg.
    בתמונה רואים חידוד יתר על מנת להמחיש כמה ניתן להוציא מתמונה שנראת חיוורת יחסית. בגדול אני משתמש בסליידרים משמאל: deconvolution & Unsharp בזמן שהחלק המסומן מתוח עד מאני מקבל תמונה יחסית רכה ואז מאפס את ההיסטוגרמה (מבטל את ה strech).

    מכאן אפשר לעבור לפוטושופ או גימפ. השתמשתי בגימפ ממש עד לאחרונה - הוא מכיל יכולות רבות מאוד של פוטושופ והוא חינמי ורוב האופציות שלו נמצאות בדיוק כמו בפוטושופ. הוא לא חף מבעיות - הוא נתקע לעיתים וחלק מאפשרויות נקראות או ממוקמות שונה מאשר בפוטושופ - מה שמקשה להסתמך על מדריכים שמציגים בפוטושופ (אפשרי אבל דורש הסתגלות והבנה של כל התכונות).
    כאן כבר יש משחק של חידוד עדין יותר במגוון טכניקות שאותן אני לומד (שלום כיתה א') ומנסה להבין מה עושה מה ואיך זה ישפיע על התוצאה הסופית.
    לפחות למדתי לצבוע את התמונה לכתום. אני עדיין לא סגור איזה כתום מתאים יותר והאם שחור לבן הוא לא האופציה הטובה יותר - עניין של טעם אבל שמרתי מספר אפשרויות וניתן להחליף בצורה מהירה או לפחות לצבוע את כולם באותו הצבע.
    תוצאות סופיות מהתהליך - עיבודים שונים:



     
    השמש + התפרצות. כאן יש לי גם צילום לא הכי טוב וגם עריכה מאתגרת מעט יותר - בעריכה הראשונה ההתפרצות מכילה יותר פרטים, באחרות פני השטח מודגשים יותר. צריך למצוא את האיזון.



    התהליך מרתק ומהנה מאוד, השמש היא גם אובייקט מאוד קרוב וגם דינמית מאוד ומספקת דברים חדשים בכל פעם. זה מאוד שונה משאר האובייקטים שמחוץ למערכת השמש שהם לרוב, לפחות בימי חיינו ישארו אותו הדבר ובגלל זה זה כיף גדול - אובייקט אחד, אין סוף דברים חדשים ושונים.
    בפעם הבאה, אצלול יותר לכל תהליך הצילום עצמו, מקווה לעשות סרטון של התהליך - מההקמה, כיול המערכת והצילום.
     
  21. Ilan Shapira
    כמובן שאחרי שהבנתי את הבסיס בצילומי שמש ורציתי להמשיך להתמקצע, מזג האוויר החליט שלא מתאים לו וזרק עלינו חורף.
    אני מאוד אוהב חורף, כשאין עננים האוויר לרוב נקי הרבה יותר וגם הרבה יותר כיף לשבת בחוץ אבל החורף שנפל עלינו (לטובה) הוא מהסוג המעונן והגשום מאוד.
    כשהגשם הסתיים, קיבלנו עננים דקים, גבוהים ומעצבנים.
    אני עוקב ברשתות אחרי כתם חדש ועצום שמתהווה וכבר לא יכול לחכות לכוון אליו את הסקופ.
    בשבת, 07-11-2020, השמיים היו בהירים אבל ילדים יכולים להפריע לאסטרונומיה לא פחות מעננים, אם לא יותר אבל כשראיתי ש @Guydive צופה בכתם ועופר גבזו הוציא פוסט על הכתם, ניסיתי בכל הבלגאן לעשות משהו. כדי לחסוך בזמן וגם כי בשיחה עם גיא הוא הזכיר לי את הפילטר הזה - וגם התוצאות שמקבלים איתו הם מיוחדות - וגם בשביל המפתח, הרכבתי את ה SCT על החצובה עם הפילטר והכתם קפץ לעין בצורה מדהימה!

    ניתן לראות את המצב הלא מעודד של השמיים

    עם הטלסקופ הזה והפילטר אור לבן, מיד ניסיתי להגדיל ל 250 אבל העננים די פגמו בראות וגם האוויר רעד כשהם עברו להם, אז עברתי להגדלה של X140 והמון פרטים קפצו לעין. כל המערבולת הזו מורכבת מכתם כדול, ממנו יוצאים מעין כתמים קטנים ובסוף שני כתמים בינוניים. באמת תענוג לצפייה.
    בגלל שזמן רב לא היה לי ורציתי גם לתעד, עברתי למצלמה וזו התוצאה:

    או בצבע של תפוז שקיבל עובש:

     
    בפרק הבא והחצי כתוב, אותו הכתם ב H-Alpha
  22. Ilan Shapira
    אחרי שבשבת צפיתי וצילמתי את כתם השמש העצום - AR2781 שמו - באמצעות פילטר אור לבן, ביום ראשון בבוקר השמיים היו נקיים יותר וזו הזדמנות להשתמש בפילטר H-Alpha.
    הציוד היה מוכן תוך רבע שעה אחרי שהילדים גורשו מהבית למסגרות החינוכיות והשמש בפוקוס מייד אחרכך. כל התרגולת הפכה למהירה מאוד.
    ממבט חטוף, אזור פעיל הכולל כתם שמש מייד קפץ לעין. הייתי בטוח שזה אותו האזור ושהוא השתנה מספיק כדי להראות מוזר אבל בכל זאת החלטתי להעיף מבט מסביב, לראות מה עוד חדש בגהינום.
    כשהגעתי לכתם הגדול באמת, כבר לא היה מקום לטעויות. הוא ממש עצום עד כדי שהוא תופס את כל השדה.
    מה שיפה כאן זה שב H-Alpha רואים כל כך הרבה פרטים שזה מדהים. גם במסך המחשב, עוד לפני שלקחתי Flats כדי להפטר מטבעות ניוטון, ושהכל עדיין סובל מרעידות האטמוספרה רואים פעילות מדהימה ודינמית - כן, הכתם הוא בכלל לא סטטי ובמבט מעמיק רואים שינויים קלים ככל שעובר הזמן וזה ממש מרתק.
    עוד משהו שהפילטר H-Alpha מאפשר זה היכולת לצפות בהתפרצויות על קצה השמש. אני עדיין לא יודע לצלם אותן כראוי אבל הטכניקה היא להעלות את ה Gain ומעט את החשיפה, מה שמגביר את הרגישות וחושף דברים חיוורים יותר. התפרצויות הן הרבה יותר חיוורות מפני השטח ועל כן דורשות להגביר את רגישות המצלמה. ניתן גם לשנות את רוחב הגל של הפילטר אבל מכיוון שבסופו של דבר רציתי להתמקד באזור הכתם, השארתי את הרוחב הצר יותר.
    בתמונה ניתן לראות את הצילום בפילטר אור לבן בפינה הימנית התחתונה ואת הכתם הגדול והאזור הפעיל שמסביבו בתמונה העיקרית.
    התמונות צולמו בהפרשים של יום אבל הצורה הכללית של האזור נשארה די דומה.

     
    גרסאת השחור לבן של האזור המדהים הזה:

     
    בנוסף - צילום ווידאו לא ערוך של התפרצות בחלק הצפוני של השמש. לא הצילום הטוב ביותר אבל מעביר את התחושה.
     
  23. Ilan Shapira
    אחרי שהחצובה שלי פיתחה תסמינים מדאיגים של Backlash בשני הצירים, ושעתיים של צילום שמש הלכו לפח, ביליתי את שבוע וחצי בלחפור ברשת מה אפשר לעשות. לשמחתי הפתרון היה מאוד פשוט ועכשיו יש לי הכרות טובה יותר עם הציוד שלי. בגדול לפתוח את מכסי המנועים, לשחק עם כמה ברגים, להגיע למצב שבו גם אין Backlash וגם שהגיר מסתובב בחופשיות ולסגור את העסק.
    בתקופה הזו גם לא היו תנאים לצילום - הגענו לחורף וקיבלנו כמויות יפות של גשם ועננים. את השמש זה לא באמת מעניין, היא פעילה בימים האלה בצורה מטורפת לגמרי.
    ב 18 לנובמבר בבוקר, הוצאתי את הציוד ומה שראיתי די הפיל אותי. כמעט לכל מקום שכיוונתי את הטלסקופ, הייתה פעילות. התפרצויות על שפת השמש, התפצויות על פני השטח, כתמים ואזורים פעילים.
    הפעם, רוב הפעילות הייתה קרוב לקצה, מה שמקשה מאוד על פוקוס ועריכה לאחר מכן אבל אני עדיין שמח ממה שיצא

     

    כתם שמש עצום


     
    התפרצות, די גדולה, יכולה להקיף כמה וכמה כדורי ארץ
     
    אזור פעיל


     
  24. Ilan Shapira
    הפעילות על השמש ממשיכה להתגבר ובסביבות ה 20 לנובמבר כתם שמש עצום הגיח לו מעבר לאופק - כתם שמש בגודל משוער של 71,000 על 62,000 קילומטרים, כולל הפנאומברה שלו.
    רק כדי לסבר את האוזן, קוטר כדור הארץ הוא קצת פחות מ 13,000 קילומטרים!
    כמובן שאצלינו חורף ורוב התקופה מעוננת יחסית וגם עננות חלקית די מפריעים לצילום, במיוחד שהזמן צילום שלי הוא מוגבל - אז לא ממש יצא לצלם את התופעה הזו.
    ביום שלישי, ה 25 לנובמבר סיימתי ריצת בוקר והתכוננתי לעבודה כאשר @Guydive שלח לי שהוא צופה בשמש והכתם פשוט עצום. הציוד היה מוכן תוך כמה דקות, את הפילטר H-Alpha שלי חיברתי לחשמל - הוא צריך להתחמם מספר דקות והלכתי להתרענן אחר הריצה.
    כשחזרתי הכל היה מוכן והתחלתי לסרוק את השמש אחר הכתם. בדרך נתקלתי במגוון תופעות על השמש - פעילות בכל מקום.
    כשהגעתי לכתם, הוא ממש מילא את המסך, על קצה השמש ניתן היה לראות התפרצות וכל סביבת הכתם נראתה מלאת פעילות - ממש המון פעילות - מזרקות של פלזמה ושערות בוערות שנראות כמו גבעולי דשא שזזים ברוח (אבל ממש ממש לאט). מטורף לגמרי!
    התחלתי לצלם כי הזמן היה מוגבל. הצלחתי לצלם כ 20 סרטונים קצרים של אזור הכתם הגדול ועוד מספר בודד של פריימים של כתם אחר שנמצא בצד השני והאמת, הייתה לי הרגשה ממש ממש גרועה לגבי התוצאות.

     

     
    אני כרגיל נאבק בפוקוס וכל כמה דקות צריך לצלם פריימים FLAT על מנת להפטר מטבעות ניוטון - מעין הפרעה מעגלית על השמש בזמן הצילומים.
    ניתן להפטר מהתופעה הזו על ידי הטיית המצלמה בעזרת מתאם שבנוי לזה ובצהריים, עשיתי גיחה לקוסמוס לצורך אחר לגמרי, אבל יצאתי משם עם המתאם המתאים 🙂 + מנוע חשמלי לפוקוסר ומצלמה חדשה. אבל על זה בפרק הבא.
     

     

     
    התמונות (ניתן לראות בארבעת התמונות הראשונות את תופעת טבעות ניוטון) בסוף יצאו נהדרות, טוב יותר מכל הציפיות שלי וממש מקבלים מימד של עומק וניתן לראות לשונות של פלזמה מזנקות למעלה מעט מעל הכתם.
     

     

     

     
    מדידה גסה של הכתם והפנאומברה שלו.

  25. Ilan Shapira
    יום רביעי, ה 27 לאוקטובר, השמש ביום לפני נתנה הצגה של התפרצויות ו CMA - Coronal Mass Ejection ואזור פעיל חדש שמסתובב לכיווננו.
    הפעם עברתי לצלם מהחצר האחורית - בחורף השמש נמוכה מדי ומתחבאת מאחורי הבית עד לשעה מאוחרת יחסית. החצר האחורית פונה מזרחה ואפשר לצלם בשעה סבירה.
    הראות היום הייתה נחמדה, לא יותר מזה - 2.5/5 אבל זה הלך והדרדר כשהיום התקדם.
    השמש היום הפתיעה אותי מבחינת כמות פעילות. לא מעט התפרצויות, אחת מהן עצומה (לא הגעתי לצלם אותה בצורה טובה), האזור הדרומי מלא בכתמים ובמזרח זורח לו כתם חדש שעדיין לא קיבל שם. אני מניח שהוא יקבל את השם AR2890
    התמונה הבאה נלקחה מהאתר https://gong.nso.edu/ ממצפה שנמצא באוסטרליה:

    בעיה, מה מצלמים? הכתם האמצעי הוא עצום ומתפרץ לא מעט, ההתפרצויות נהדרות אבל הפעם בחרתי בכתם שרק הסתובב לכיווננו. שם היו התפרצויות לא מעטות וממה שהבנתי - הייתה שם CME.
    Coronal Mass Ejection - אלה התפרצויות די אלימות של שדות מגנטיים שמעיפות חומר למרחקים די גדולים ובמהירויות עצומות. ואכן, תמונת הניסוי הראשונה שצילמתי הראתה שיש המון חומר שמרחף לו מעל הכתם.
    את השעתיים הבאות הטלסקופ בילה כאשר הוא מכוון לאזור הזה כאשר אני מצלם סרטונים של 25 שניות במרווחים של 20 שניות. העצירות היחידות היו לשיפור הפוקוס - הוא נוטה להשתנות כאשר הטמפרטורה משתנה - וזה היה יחסית מרווח ואפשר לי להמשיך בשגרת היום תוך כדי צילום.
    זה הסרטון שיצא מהשעתיים האלה - בדיעבד הייתי צריך לצלם פחות מפני השטח של השמש ולמרכז את הכתם מעט יותר. עדיין, זו הפעם הראשונה שאני מצלם פעילות כזו ולמרות שחלקים ממנה התפספסו, הדינמיות שם פשוט מטורפת. זה הגיע למצב שאחת מלשונות הפלסמה התפרקה לי מול העיניים תוך חצי דקה. כשחושבים על המרחקים העצומים מבינים כמה זה עוצמתי ואלים. אולי גם בפעם הבאה לצלם עם  קרופ קטן יותר
    גם תמונות סטילס ערכתי מעט וגם נתתי לבת הגדולה שלי חופש בבחירת הצבעים/ היא גם התעקשה להשאיר את התמונה באוריינטציה המקורית שלה. שוב, קרופ קטן יותר, עד שנשדרג שוב את הציוד 🙂 אבל רואים יפה את החומר שנזרק מהכתם


    משם עברתי להתפרצות שנמצאת בחלק הצפון מערבי של השמש, מעין מגדל יחסית צר וגבוה. תמונה רועשת מאוד אבל מראה יפה פרטים בהתפרצות. החשכתי את השמש עצמה כדי להבליט את ההתפרצות.

    בסוף, מתוך עניין, עברתי ל AR2887, אותו אזור פעיל שצילמתי יומיים קודם שבתוכו יש המון כתמי שמש ולא מעט פילמנטים גדולים. למרות התנאים הלא אידיאלים (התחיל להיות חם והראות נהרסה) התחלתי בצילום סרטון והשארתי אותו כמעט שעתיים כי ראיתי שיש שם המון פעילות ואפילו תפסתי flare יפה שפתאום נדלק בחלק הימני של האזור. הסרטון סובל מהבדלי בהירות וחדות בחלק מהפריימים כתוצאה מהדרדרות הראות.
    תמונת הסטילס גם מספקת לא מעט פרטים ואפשר לראות קשתות של פלסמה למרות שהאזור פונה ישירות אלינו. אני מאוד אוהב את "השערות" שיוצאות מתוך הכתם העליון

    עוד יום די פורה עם השמש, השני השבוע ואני מקווה מחר לצלם שוב, הפעם עם הטלסקופ הקטן ולנסות תמונה פנורמית של כל השמש.
    בלי קשר, כנראה שעם הטלסקופ הקטן, בתנאים האלה הייתי מקבל תוצאות טובות הרבה יותר
     
×
×
  • צור חדש...

Important Information

  I accept