עבור לתוכן
  • צור חשבון
  • entries
    95
  • comments
    384
  • views
    6,398

אני והשמש - ניסוי כלים ראשון של הטלסקופ TS Optics 125mm


Ilan Shapira

602 צפיות

מזג האויר הפתיע לטובה ביום לאחר הגעת הטלסקופ. יום עם שמיים נקיים בתוך ימים של חורף.

את הפוקוסר התקנתי בחופזה באותו הבוקר ומה שנשאר זה להעמיס את הצעצוע החדש על החצובה ולנסות את הכל על השמש.

שני דברים רציתי לבדוק - צילום השמש וצפייה בשמש. הסיבה העיקרית לבחירת הטלסקופ הזה הייתה יחס אורך המוקד הארוך שלו, מה שאמור לתת ניגודיות טובה יותר לדברים שנמצאים על פני השטח. זה קורה בגלל שהפילטר שמש הזה עובד טוב יותר ככל שקרני האור נכנסות אליו בצורה מקבילה יותר. בצילום רציתי לראות האם באמת ניתן לקבל יותר פרטים ובצפייה רציתי לראות האם ניתן לראות פרטים על פני השטח בצורה טובה. עם הטלסקופ הקודם את פני השטח ראיתי לא רע אבל הם היו בהירים מידי ולא מעט פרטים נבלעו בתוך כל הבוהק הזה.

אני עובד הפוך לגמרי. במקום לנסות לצפות קודם, התחלתי דווקא בלצלם.

השמיים היו אמנם כחולים אבל לצערי היו עננים דקים בשמיים ורוח, המון רוח שגרמה להמון תזוזות ורעידות. הטלסקופ הזה גם ככה גדול וארוך ורוח זה דבר שממש ממש לא עוזר. ואיפוס החצובה לצפון היה לפי הרגשה בלבד, מה שהפך את העקיבה למאוד בינונית. בכל זאת, הצלחתי להציל שתי תמונות.

נסיון ראשון - ה 19 לינואר 2021

אז זו התמונה הראשונה שצילמתי דרך הטלסקופ הזה. כתם השמש AR 2797. כתם מאוד מעניין בצורתו - כמו פרפר עם מעין גשר באמצע. כזה עדיין לא ראותי (לא חוכמה, אני רק בתחילת הדרך)

image.png.8268784f26621d93395f06b19b3245db.png

ואותה התמונה inverted ואוריינטציה שונה:

image.png.afb8b3873a4f5414db17a2f8df596a40.png

למרות שהתמונות לא הכי איכותיות בגלל כל הגורמים, ניתן עדיין לראות עושר רב של פרטים על פני השטח וזה ביחד עם התפרצות קטנה. בדרך כלל, אם רוצים לקבל את הפרטים הטובים ביותר של פני השטח, צריך לוותר על ההתפרצויות - ולהיפך. עם הפילטר הזה אפשרי מאוד לצלם גם וגם. אפשר אבל לא חובה לצלם שטח לחוד והתפרצויות לחוד. בתמונות האלה, מעבר לפרטים לא רעים על הכתם והאזור הפעיל, ניתן לראות ממש את כל "השערות" או Spicules שעל השמש וזה נהדר. מה גם שבתמונה התחתונה רואים מעל הכתם את מזרקת הפלזמה העצומה וקל לקבל תחושת עומק. בשתי התמונות רואים את אותו הדבר, מה ששונה זו תפיסת העומק בין שתיהן.

לסיום של האזור הזה, אותה התמונה רק הפעם גם הפוכה וגם בצבע מזוייף

image.png.b29bb7328fad580bd172cadf280b8ef8.png

 

התמונה השניה מהיום הזה - התפרצות עצומה.

image.png.b1466aca9a5621a876138b5d3466467b.png

התמונה סובבה 45 מעלות נגד כיוון השעון כדי לשים את ההתפרצות בחלק העליון. התמונה הזו הפתיעה אותי לטובה בכל כך הרבה מובנים. זה משהו שלא חשבתי שאפשרי לצלם עם תנאי מזג האוויר שהיו באותו היום אבל כבר בזמן העריכה הראשונית עושר הפרטים שנגלה הוא פשוט מדהים בכל קנה מידה. לא רק המון המון פרטים בהתצרצות עצמה אלא גם ניתן לראות "גיהוקים" של השמש לתוך ההתפרצות:

image.png.e730afa2a1dc3495527beae31d830214.png

אלה אזורים שבסרטונים או צפייה דקדקנית ניתן לראות מתרחבים במהירות מרשימה (הכל יחסית - אלה מרחקים עצומים) שמתרחבים במהירות יחסית גבוהה כלפי מעלה וגורמים להפרעות ושינויים בצורת ה prominences. אם היה לי זמן לצלם את אותו האזור רבע שעה וחצי שעה אחרי, היינו רואים את הקשתות האלה גבוהות הרבה יותר או שהיינו רואים רק מה שנשאר אחרי שהן התפרקו כלפי מעלה.

למרות שיש עוד הרבה על מה לעבוד, אני מאוד מרוצה מהצילום הזה. 

נסיון שני - ה 21 לינואר 2021

אחרי שניסיתי צילום, הגיע הזמן לראות כמה אפשר באמת לראות בעין דרך הטלסקופ הזה - כאן באמת ניתן יהיה להבין האם הבחירה בטלסקופ הזה הייתה הבחירה הנכונה (מעבר לנתונים היבשים).

כדי שיהיה לי קל יותר להסביר על מה אני מדבר, ניצלתי את חצי השעה הראשונה של הבוקר לתעד את מה שהולך על השמש לפני הצפייה:

image.png.790215cfa732210b602a20fedc000230.png

אנחנו רואים את אותו הכתם כשהוא "מתקדם" יותר למרכז השמש בגלל הסיבוב שלה על צירה. כאן רואים יפה מאוד את הכתם עצמו ומה שממש יפה כאן זה האזור הפעיל מימין לכתם. כאן הוא כבר רחוק יותר מאופק השמש וחושף יותר פרטים. 

כשעושים invrert תחושת העומק של האזור הזה נראית טוב מאוד:

image.png.e389b7c32ee6d555b661e83b9dfefa5f.png

והיופי מתגלה אף יותר כשנכנסים פנימה:

image.png.604f3cc9b24b1727e5c22d3ab3f31ae5.png

ממש רואים את את כל "השערות" שיוצאות מהכתם עצמו ובאיזור הפעיל רואים היטב את הסערה העצומה שמתחוללת שם. מסביב ניתן לראות את כל ה Spicules בצורה יפה מאוד.

אחרי שהבנתי מה הולך בתוך האזור הזה, עברתי לצפייה וויזואלית. לטובת זה חיברתי דיאגונל והשתמשתי בעיניות פלוסל של Tele Vue באורכי מוקד של 40ממ ו 25 ממ - הגדלות של 100 ו 163 בהתאמה.

על מנת להיות מסוגל לבצע פוקוס טוב ללא רעידות (החצובה די בקצה גבול היכולת שלה כאן) השתמשתי בשלט של הפוקוסר הממונע. זה נראה כך:

image.png.ec0424d7f26cf66cccfbe810982c38a4.png

עם הטלסקופ הזה ועדשת הבארלו שנמצאת בתוך הפילטר אני מגיע ליחד אורך מוקש של F/33. יחס מצויין לפילטר הזה. מרגישים את היחס הזה בצורה מובהקת. מה שרואים בעינית הוא לא פחות ממדהים - את הכתם החצוי, את האזור הפעיל עם האזורים הבהירים שלו ואת הפילמנטים - אותם "נחשים" כהים יותר שמסתובבים שם בשטח, את שערות שיוצאות מתוך הכתם לכל כיוון ואפילו חלק מה Spicules.

אז כן, התמונה בהירה כי יש כאן מפתח די גדול אבל החדות והניגודיות על פני השטח פשוט טובים יותר מכל מה שחשבתי שאראה. הפתעה נעימה מאוד. בלי קשר טיילתי לי עם הטלסקופ על השמש וגיליתי דברים שעם המצלמה אפילו לא ראיתי קודם.

אחד הדברים שממש הפתיעו אותי - ידעתי שבקצה השמש, בחלק הקרוב לכתם היו שלוש התפרצויות קטנות. את ההתפרצויות האלה לא ניתן לראות בתמונות שלי בגלל הגדרות הצילום והעריכה. בעין הן נראו לפרטי פרטים. יותר מזה, הן נראו ממש כמו עמודים קטנים ומה שהיה ממש יפה זה שניתן היה לראות מעין קו של פלזמה נמתח ביניהן מהחלק העליון. ממש כמו עמודי חשמל וכבלים שמתוחים ביניהם. התמקדתי על האזור הזה ועם הזמן ניתן היה לראות שינויים קלים במבנה ההתפרצויות האלו.

לסיכום

סיכום ההתנסויות הראשונות על השמש - הטלסקופ הזה הוא אכן הכלי הנכון לטובת צפייה וצילום השמש מבחינת מפתח ויחס אורך מוקד. פשוט מתאים כמו כפפה ליד. בצפייה ממש רואים את כוח ההפרדה הנהדר שלו וגם את הניגודיות של פרטים על השטח שעם הטלסקופ הקודם חלקן פשוט לא היו בנמצא.

מה הלאה?

לעשות סדר בכבלים - הבלגאן שאני עובד בו לא יכול להמשך. גם לוקח זמן להרכיב את הכל וגם הכבלים התלויים האלה מפריעים ואפילו משנים איזון ומפריעים לעקיבה. ברגע שיגיעו הכבלים שהזמנתי, הטלסקופ יהיה באחסון עם כל כבלי ה USB וה Hub מורכבים עליו מראש וכך אחסוך זמן רב בחיבור של כל העסק. מה גם שלמחשב אני רוצה שיגיע כבל אחד בלבד. אני מקווה שתוך יום יומיים אדע בדיוק כמה מזה אני יכול לעשות.

בינווויואר - צפייה בשמש בשתי העיניים היא נהדרת. גם מקבלים תחושת תלת מימד מוגברת, גם לא מתעייפים מלעצום עין אחת וגם מקבלים תמונה חשוכה מעט יותר.

חצובה - המערכת הזו היא די בגבול העליון של החצובה הזו, לפחות מבחינת צילום וגם קצת בצפייה - כל נגיעה גורמת לרעידות שנרגעות לאחר שניות. די מציק. טוב שבינתיים יש לפוקוסר שלט שמונע את רוב המגע אבל עדיין, הייתי שמח מאוד לקצת יותר יציבות. זה נכון בעיקר לצילום. אני לא רץ לרכוש חצובה חדשה אבל זה בהחלט שיקול שצריך לקחת בחשבון.

נשאר עכשיו לחכות לעוד ימים בהירים על מנת לצפות עוד ועוד - כן, הצפייה היא הדבר העיקרי מבחינתי בעוד הצילום ימשיך לעזור בתיעוד ושיתוף בחוויה המדהימה הזו של אסטרונומיית השמש

 

אלבום התמונות המלא: https://www.flickr.com/gp/64258337@N04/3n24uC

12 תגובות


תגובה מומלצת

סיכום נהדר אילן תודה רבה!

מעבר לתמונות המעולות נהניתי מאד מהתיאור המילולי והמפורט של החוויה.

תודה על השיתוף!

אסף.

 

קישור לתוכן
לפני 6 שעות AssafB אמר:

סיכום נהדר אילן תודה רבה!

מעבר לתמונות המעולות נהניתי מאד מהתיאור המילולי והמפורט של החוויה.

תודה על השיתוף!

אסף.

 

בשמחה אסף. כיף לשמוע

קישור לתוכן

תמונות נהדרות!

כן, ניהול כבלים טוב זה חשוב. כרגע יש לי כבל אחד שמגיע מהמחשב, והוא מחובר למפצל usb שמחובר לחשמל. אבל יתכן שרצוי יותר מאחד, תלוי במה מחובר אליו. לעיתים יש התאבכויות בין הרכיבים השונים, אצלי עזר קצת להוסיף מסוככי rfi על חלק מהכבלים.

קישור לתוכן
לפני 37 דקות שלומי אמר:

תמונות נהדרות!

כן, ניהול כבלים טוב זה חשוב. כרגע יש לי כבל אחד שמגיע מהמחשב, והוא מחובר למפצל usb שמחובר לחשמל. אבל יתכן שרצוי יותר מאחד, תלוי במה מחובר אליו. לעיתים יש התאבכויות בין הרכיבים השונים, אצלי עזר קצת להוסיף מסוככי rfi על חלק מהכבלים.

תודה שלומי.

כרגע החיים שלי יחסית קלים. שני כבלים של USB מהמצלמה והפוקוסר ושני כבלי חשמל - פוקוסר ופילטר H-Alpha.

ה USB HUB שלי ישב בין הסקופ לבין ה dovetail התחתון וכולל כניסת חשמל שלא תוכל להזין גם את הפוקוסר כי הוא דורש 12V. הכבלים כולם קצרים אבל עם ספייר גם למהלך הארוך ביותר.

 

אני עוד צריך לחבר ולבדוק את הכל - רק היום הגיעו כל הכבלים - ואז נראה אם יש צורך בסיכוכים - תודה על הטיפ הזה

קישור לתוכן

אני רק שאלה:

הפילטר שמש עצמו, זה החלק האדום שבין הדיאגונל לבין העינית?

אם כן, איך זה מתמודד עם החום הרב? כלומר, העדשה הגדולה בטלסקופ מרכזת את כל קרני השמש באזור של הפילטר. איך הוא לא נשרף? יש לי עינית אחת שהפלסטיק שלה שצת נמס מזה שהשמש פגעה בה אחרי שנכנסה לטלסקופ (זה היה בלי פילטר, לטובת הקרנה על מסך)

קישור לתוכן
לפני 33 דקות ElPelado אמר:

אני רק שאלה:

הפילטר שמש עצמו, זה החלק האדום שבין הדיאגונל לבין העינית?

אם כן, איך זה מתמודד עם החום הרב? כלומר, העדשה הגדולה בטלסקופ מרכזת את כל קרני השמש באזור של הפילטר. איך הוא לא נשרף? יש לי עינית אחת שהפלסטיק שלה שצת נמס מזה שהשמש פגעה בה אחרי שנכנסה לטלסקופ (זה היה בלי פילטר, לטובת הקרנה על מסך)

שאלה מצויינת.

נכון, החלק האדום הוא הפילטר H-Alpha?

יש הסבר בפרק הראשון של הבלוג שמש כאן: 

 

אבל לתמצת את הסיפור - הפילטר הזה מתפקד גם כ blocking filter, מה שגורם לדחייה של כ 95% מהאנרגיה של השמש כבר בכניסה. אבל... כמו שאמרת, העדשה די גדולה מה שגורם לחום רב להתרכז במקום אחד. החל מטלסקופים של 80ממ ומעלה, נדרש פילטר נוסף - שממוקם לפני הפילטר ותפקידו לדחות אנרגיה והוא עוזר לפילטר הראשי להתמודד עם כל החום.

image.png.c99ee6b1cf2e3af3ca9e5b57fbba4496.png

 

image.png.03e246466ab2b5f32bb309ddcf36f181.png

 

זה לצילום:

image.png.31b3636f1be9bc3b6959d4f4e552a8b8.png

 

כדי לנצל את הפילטר הזה בצורה מיטבית, אני משתמש במאריך שבתמונה האחרונה גם לצפייה. זה מכניס את הפילטר יותר פנימה מנקודת הפוקוס וככה הוא מתמודד עם עיגול אור גדול יותר - יותר אור על יותר שטח.

השילוב הזה של הפילטרים מספיק טוב לטלסקופים בקוטר של עד 150ממ.

 

כשהמסת את העינית, השתמשת בפילטר כלשהו? 

קישור לתוכן
לפני 56 דקות ElPelado אמר:

אני רק שאלה:

הפילטר שמש עצמו, זה החלק האדום שבין הדיאגונל לבין העינית?

אם כן, איך זה מתמודד עם החום הרב? כלומר, העדשה הגדולה בטלסקופ מרכזת את כל קרני השמש באזור של הפילטר. איך הוא לא נשרף? יש לי עינית אחת שהפלסטיק שלה שצת נמס מזה שהשמש פגעה בה אחרי שנכנסה לטלסקופ (זה היה בלי פילטר, לטובת הקרנה על מסך)

עם איזה טלסקופ השתמשת להקרנה על המסך?

לעולם אסור לכוון טלסקופ לשמש ללא פילטר. לקחת סיכון כי אם בטעות מישהו היה עובר בקו הראייה, או סתם היית מכוון לעין בחוסר תשומת לב היית יכול לגרום לנזק בלי הפיך.

קישור לתוכן

תודה על ההסברים

אין צורך גם במסנן כלשהו בפתח של הטלסקופ אז?

 

הטלסקופ שלי מחזיר אור, 3 אינצ (76 ממ).

במקרה ההוא זה היה לכמה שניות, ללא פילטר כלל, והייתי לבד. אני מכיר את הסכנות. אני תמיד מסתכל עם פילטר מיילר שאני שם בפתח הטלסקופ. מה שסיפרתי היה רק ניסיון חד פעמי. והעדשה עצמה בסדר. רק בפלסטיק שמחזיק את אחת העדשות רואים אזור שטיפה כאילו נמס

קישור לתוכן

אוקי, מחזיר אור מחייב פילטר בחלק הקדמי כדי להגן על המראה המשנית. פילטר אחורי אינו מתאים לניוטוני או sct בדיוק בגלל זה.

בשובר אור האור עובר דרך העדשה, בלי לפגוע בה.

גם שובר אור בקוטר מעל 150ממ דורש הגנה קדמית כי הוא מרכז המון אנרגיה שהפילטר UV/IR לא יכול להתמודד איתה

קישור לתוכן
אורח
Add a comment...

×   הודבק כטקסט מיוחד.   הדבק כטקסט רגיל

  Only 75 emoji are allowed.

×   Your link has been automatically embedded.   Display as a link instead

×   התוכן הקודם שלך שוחזר .   נקה

×   You cannot paste images directly. Upload or insert images from URL.

  • Blog Entries

    • 2 comments
      במוצאי שבת נערכה תצפית גדולה יחסית באזור חשוך בדרום הארץ. השתתפו בתצפית כ-25 תצפיתנים וצלמים, כולל כמה משפחות עם ילדים. אם ספרתי נכון היו כ-15 טלסקופים, החל משובר אור אכרומטי 40 מ"מ (פירוט בהמשך) ועד דובסוניים גדולים של 14, 16 ו-"18.
      התנאים היו טובים. כבר לאורך הדרך מהצפון ועד הדרום היה ברור שהשמיים נקיים יחסית והשקיפות צפויה להיות טובה מאוד. גם היציבות הייתה די טובה. לא היו עננים בכלל והלחות הייתה נמוכה.

      בתחילת התצפית הרוח החזקה והפרוג'קטור של המקומיים התחרו ביניהם מי מפריע יותר. הפרוג'קטור כובה יחסית מהר, אבל הרוח דעכה לאט יותר. בסופו של דבר הכל הסתדר והיה אפשרי להנות מהמראה הנהדר של שביל החלב, אלפי כוכבים, אובייקטי DSO וכוכבי לכת, בעין, במשקפות ובטלסקופים.
      מה שהיה מיוחד מבחינתי הוא שהגעתי לתצפית רצינית בדרום עם הבת שלי (בת 6) בפעם הראשונה. מה לעשות שדובסוני של "10 ובוסטר לא נכנסים יחד ברכב פרטי קטן יחסית, אז זו הייתה גם הפעם הראשונה שלקחתי למדבר מערך קטן: חצובה ידנית AZ5 על טריפוד פחמן קל ושני טלסקופים קטנים. הראשון, ללילה, שובר אור טריפלט GT71 באורך מוקד 420 מ"מ, שכבר הרבה זמן תכננתי לקחת כדי להנות מהשדה הרחב שלו. על השני אפרט וארחיב בסוף.
      הבת שלי לא החזיקה מעמד המון זמן לפני שהתעייפה אבל הספיקה לראות צבירי כוכבים וערפיליות במרכז שביל החלב, את הצעיף, כמה צבירים בטלסקופ של אסף ונהנתה מטיול בשביל החלב במשקפת. לסיום הלילה מבחינתה, שבתאי עם טבעותיו, מרווח קסיני ו-4 ירחים בהגדלה גבוהה וצביר הרקולס בדובסוני "16 של שמוליק. מקווה שהיא תמשיך להגיע לתצפיות ולהתעניין.
       
      מבחינתי שובר האור הקטן של 71 מ"מ הצטיין בכמה דברים, בשדות של 2, 3 ו-5° (!):
      - צבירי כוכבים פתוחים גדולים ושדות כוכבים כמו הפליאדות, היאדות, סגיטריוס, אזור קסיופאה ועוד.
      - גלקסיית אנדרומדה העצומה.
      - הפתיעה מאוד לטובה ההליקס, הערפילית הפלנטרית הגדולה ביותר בשמיים, עם UHC בשדה של 3°. גם המשקולת והטבעת היו נחמדות.
      - אולי המראה הכי מיוחד בשדה של 5° היה ערפילית הצעיף שנכנסה כולה והייתה בהירה ובולטת עם פילטר O3. כל צפון אמריקה נכנסה בקלות ונראתה לא רע בכלל גם היא.
      היו גם נסיונות פחות מרשימים, בעיקר עם פילטר Hbeta על Gamma Cygni שבה זיהיתי בקושי חלקים עמומים וערפילית קליפורניה שראיתי את כל הצורה שלה אבל רק בראיה מוסבת ובמאמץ. גם ערפיליות הלב והנשמה או חדק הפיל עם UHC/O3 נראו חיוורות מאוד ביחס לציפייה שלי, אם בכלל. אולי המפתח הקטן כבר לא לגמרי מספיק במקרים האלו, גם אם הייתי בהגדלה נמוכה ואישון 5 מ"מ.
      בין לבין יצא לי להציץ בטלסקופים הגדולים יותר. ראויות לציון גלקסיית הפסל עם המון פרטים וגלקסיה NGC891 עם פס כהה באמצע שראיתי בראיה מוסבת. גם צדק ושבתאי נראו טוב בהגדלות גבוהות וברגעי התייצבות של הרוח היה ממש נהדר ומפורט. קצת אוריון לקינוח, יפה אבל לא גבוה מספיק וגם אני פרשתי לישון בסביבות השעה 2.
       


      בבוקר קמנו למראה מדברי יפה והשמש עלתה. זה היה הזמן לצפות בה עם לונט 40 מ"מ, טלסקופ שמש קטן אבל מעולה, אולי עם היחס הנאה לקוטר מהגבוהים ביותר שיכולים להיות. הראה המון פרטים גם בפני השטח וגם בקצוות והיו התפרצויות גדולות ומרשימות (מצרף דוגמה להמחשה של צילום עם פלאפון מוצמד לעינית, בעין זה הרבה יותר מרשים). שמחתי שהרבה מהמשתתפים הצטרפו וראו את המראה הנהדר של השמש ב-H alpha בעצמם. זהו, היה נהדר ואני כבר מחכה לתצפית הבאה.


    • 3 comments
      צדק נחשב בעיני ככוכב הלכת היפה ביותר לצילום (כן, יותר משבתאי). מאז ומעולם הייתי מרותק ממנו, והשינויים שרואים בו דרך הטלסקופ.
      מאז שקניתי את הטלסקופ שלי, אוריון SkyQuest 6XT plus - דובסוני של 6 אינטש עם אורך מוקד 1200 מ"מ - F8, נהניתי לצפות דרכו בצדק, וכמובן גם לצלם אותו.
      הקולג' הבא מתאר את ההתפתחות של צילומי צדק שלי שנעשו כולם דרך אותו הטלסקופ. הסדר הכרונולגי של הצילומים הוא משמאל לימין ומלמעלה למטה.
       
      מקרא
      1. (שמאלי עליון) - צילום דרך הטלפון, פריים בודד, כאשר הטלפון מוחזק ידנית מול העינית - יוני 2021.
      2. (אמצעי עליון) - צילום דרך הטלפון, כאשר הטלפון מחובר לעינית עם מתקן מתאים, צילום של סרטון, הערמה ועיבוד. עקיבה ידנית.
      3. (ימני עליון) - צילום עם מצלמת סבוני SV105. צילום של סרטון, הערמה ועיבוד. עקיבה ידנית.
      4. (שמאלי תחתון) - צילום עם מצלמת סבוני SV105. צילום של סרטון, הערמה ועיבוד. עקיבה ידנית.
      5. (שני משמאל תחתון) - צילום עם מצלמת סבוני SV705. צילום של סרטון, הערמה ועיבוד. עקיבה ידנית.
      6. (שני מימין תחתון) - צילום עם מצלמת סבוני SV705. צילום של סרטון, הערמה ועיבוד. עקיבה בעזרת פלטרפומה משוונית.
      7. (ימני תחתון) - צילום עם מצלמת סבוני SV705. צילום של סרטון, הערמה ועיבוד. עקיבה בעזרת פלטרפומה משוונית - יולי 2023.
    • 4 comments
      בערב יום שישי האחרון, גם עקב תנאי מזג אוויר פחות טובים בדרום הארץ, נפגשנו מספר תצפיתנים ובני משפחתם לתצפית קיצית ברמת הגולן. הגענו מכל קצוות הארץ, מהקריות, ועד לאזור מרכז הארץ.
      התחזית דיברה על לילה חמים, של 23 מעלות, ללא רוח או אובך, והצפי היה לתנאים טובים מאד.
      @Guy כרגיל היה הראשון בשטח, ודיווח על קרוואן חשוד שחונה לו במקום התצפית, עם שתי מכוניות לצידו. חשוד, מאחר ואנחנו ממש לא רוצים איתנו בתצפית עוד משתתפים לא קרואים שלא מקפידים על משמעת חושך. מאחר ולא היה איש בקרוואן, וכבר היה מאוחר לחפש נקודת תצפית אחרת, הוחלט להשאר בנקודה המיועדת ולקוות לטוב... אני רק אציין שמתישהו התעורר חשד שכמעט הביא אותנו להזמנת משטרה למקום, אבל נשאיר את הסיפור הזה להמשך.
      אני הגעתי למקום רגע לפני השקיעה, אחרי שרוב התצפיתנים כבר היו במקום, כולל @Ehud Spiegel שכבר הקים שתי עמדות - את גולי (C11) עם הממזר (אכרומט 70 מ"מ) כפיינדר, ועוד עמדת EAA עם דוד (אפו 72 מ"מ), לצורך בדיקת אפליקציית OLS הנהדרת של @Artyom.


      השמש החלה לשקוע, הטמפרטורות התחילו לצנוח במהירות, הרבה מתחת ל-23 המעלות החמימות ש"הובטחו" לנו על ידי התחזית, והתייצבו סביב ה-18-19 מעלות בתחילת הערב, וירדו עד ל-16 בסופו - מה שבסופו של דבר הביא את כולם לעבור לביגוד קצת יותר חם מהצפוי (מי שזכר להביא). למזלנו, שאר התחזית לא אכזבה, וקיבלנו לילה בהיר ויפה, לחות לא מורגשת של 50 אחוזים, ללא טיפה של אובך או עננים, וכמעט ללא רוח. מלבד פרצי רוח מוזרים שכל פעם הגיעו בטמפרטורה אחרת. כאילו מישהו פותח מזגן פעם אחת על חימום ופעם על קירור.
      התמונה הבאה היא של אזור התצפית מייד עם השקיעה, עוד לפני חושך אסטרונומי. ניתן לראות בחזית התמונה את הדובסוני 6 אינטש שלי על הפלטפורמה המשוונית שבניתי. שידרגתי לאחרונה את הפלטפורמה על ידי החלפת הגלגלים בה למשטחי טפלון, מה שהוסיף יציבות רבה לכל המערכת. הפלטפורמה הזו מאפשרת לכל טלסקופ שמונח עליה לעקוב אחרי השמיים, ובכך נותנת לתצפיתן אפשרות להתעמק בתצפית בלי צורך "לרדוף" אחרי האובייקט בו הוא מתבונן. שדרוג רציני של חווית התצפית.

      כשהגיע החושך האסטרונומי, התגלה לפנינו שביל החלב במלוא הדרו. אולי טיפה פחות בולט מאשר במדבר, אבל מרשים לא פחות.

      אגב, התמונה הזו, וזו שאחריה, של שביל החלב שחוצה את משולש הקיץ, צולמו במוד האסטרו של טלפון סמסונג גלקסי S22 אולטרה. המוד הזה מאפשר לבצע חשיפות ארוכות ביותר ללא עקיבה (4 דקות לתמונה הראשונה, ו-10 לשנייה), כאשר התוכנה של הטלפון יודעת לפצות על תנועת הכוכבים. מרשים ביותר.

       
      התצפית התנהלה בכיף ובשמחה, במיוחד עם הילדים והנכדים של אהוד.
      אני התחלתי כמובן עם M51, שנמצאת בנקודה מצויינת לפתוח איתה תצפיות בחודש יולי, עברתי על צבירים פתוחים וסגורים למיניהן, על אזור משולש הקיץ, וחיכיתי ששביל החלב טיפה יתרומם מעל העצים, על מנת שאוכל להתעמק בו כמו שצריך.
      בין לבין, עברתי בין הטלסקופים השונים של כולם, דובסוניים של 10 ו-12 אינטשים, וכמובן הרבה קפיצות לראות את השמיים דרך גולי של אהוד.
      אחת הנקודות שמאד עניינו אותי היתה לבצע השוואה בין מה שרואים בגולי, כזכור C11 ענקי ומעולה (עם תו מחיר שלא נציין פה), והפיינדר הממזרי שלו, סלסטרון אכרומט 70 מ"מ בעלות של מספר עשרות דולרים בלבד. להפתעתי, מה שראיתי בממזר היה פשוט מהמם. כמובן שבגולי או בדובסוניים השונים ראו יותר טוב, אבל אם ההפרש במחיר בין גולי לממזר היה כמו ההפרש באיכות הצפייה, היה אפשר לקנות את גולי במחיר הרבה יותר זול... ראיתי בממזר את צביר הרקולס יפה וברור. לא עם ההפרדה שהמפתחים הגדולים נותנים, אבל זה לא היה כתם, ראו בבירור שמדובר בצביר מרשים. הלגונה (M8), נראתה ממש מעולה דרכו, כאשר ראו בקלות את ההפרדה של שני חלקיה. והפלוס הגדול שלו היה השדה הרחב שאני מאד אוהב. בקיצור - לפי שמעוניין להתחיל לתצפת, ויכול להגיע לבורטל נמוך מספיק (3 או 4), אכרומט כזה, של 70 מ"מ, כמובן על חצובה נורמלית, יכול להוות יופי של דבר.
       
      ועכשיו הסיפור על קרוואן האימה...
      הבטחתי, ועכשיו אקיים. מפה לפה, שכחנו בכלל שעומד לידנו קרוואן, שאין בו אף אחד.
      אני חייב לתאר לכם את הקרוואן - בצידו, חבלי כביסה שעליהם תלויים בגדים לייבוש, לצידו, צילייה קטנה עם שולחן ומספר צעצועי ילדים. על השולחן סיר, ובו עגבניות שרי חתוכות, יבשות לחלוטין. כאילו מישהו התחיל לעשות סלט, ופתאום נאלץ לעזוב במפתיע. לצד הקרוואן חנו שתי מכוניות, עם ציוד בתוכן, כולל תיקי גב ועוד דברים. אחת המכוניות בכלל לא היתה נעולה.
      אמרתי מוזר, לא?
      אז תוך כדאי התצפית, שכחנו בכלל מקיומו של הקרוואן ומהחשש שמישהו בו יתחיל לסנוור אותנו באורות לבנים. חשבנו שאולי זו משפחה שיצאה לטיול בגולן, ושהיא תגיע מתישהו. הרי המכוניות שלה עמדו ליד. רק שזה היה אחד הימים החמים של השנה, והחושך כבר ירד, ואף אחד לא הגיע, ופתאום חשבנו על זה (אני וגיא), שאולי משהו קרה להם - וכדאי אולי להזעיק משטרה או כוחות חילוץ שיחפשו אותם.
      מצד שני, המראה של הקרוואן, עם תיקי הגב במכוניות, הסיר, הצעצועים המפוזרים בחוץ, לא סימן על איזו משפחה שיצאה לטיול. סקרנו קצת את הקרוואן והמכוניות עם פנסים אדומים, ואני אפילו חששתי שאולי נגלה משהו שלא נרצה לראות בתוכו.
      לאחר התייעצות, החלטנו שאין טעם עכשיו להזמין את כוחות הבטחון ונעשה את זה בבוקר.
      בסופו של דבר, כשעה בערך אחרי (נדמה לי לקראת שעה 23:00), פתאום, הגיעה מכונית נוספת, סינוורה אותנו קצת. ממנה יצאה משפחה עם ילדים קטנים. נכנסה לקרוואן והלכה לישון. זהו. התעלומה נפתרה (כמעט - מה עם שתי המכוניות הנוספות שחנו שם?) - וחוץ מקצת בכי של הילדים, שהביא את גיא לעבור לתצפית עם אוזניות (האמת שהבכי פסק די מהר), לא היתה הפרעה נוספת לתצפית.
       
      תצפית על ערפילית הצעיף
      בתחילת הערב, ניסינו (אני ועוד כמה) לתצפת על ערפילית הצעיף, אבל לא ראו אותה טוב. אחרי כמה שעות, כשהיא היתה ממש בזניט, @Yossi Zamir, הזמין אותה לצפות בה דרך ה-10 אינטש שלו, עם פילטר O3 - והיא פשוט היתה מהממת. אחרי שראיתי אותה אצלו, ניסיתי לראות אותה גם אצלי ב-6 אינטש (כמובן עם O3), וגם אצלי ראיתי אותה לא רע, אבל לא יפה כמו אצל יוסי. מסקנה - צפו בה כשהיא גבוהה.
      תצפית על ערפיליות שביל החלב
      כשהשביל היה מספיק גבוה, תצפתתי על הערפיליות היפות שלו, הלגונה (M8), הברבור (M17) והנשר (M16). עם ובלי פילטר UHC. כמובן שהתצפית עליהן עם הפילטר הרבה יותר מרשימה, ורואים ממש פרטים עדינים במבנים שלהם. את ערפילית הנשר לא יכולתי לראות כלל ללא הפילטר.
       
      תצפית EAA ראשונה שלי בבורטל נמוך
      אני אוהב לצפות ב-EAA (אס"א - אסטרונומיה בסיוע אלקטרוני) מהבית. תצפית כזו מאפשרת לי לראות מהבית, בבורטל 6, אובייקטים שקשה לי לראות בעין בבורטל נמוך. לקראת סיום התצפית, ולאחר שאהוד התחיל לעשות קצת אס"א עם דוד, החלטתי שאפשר כבר לאבד ראיית לילה, ולנסות גם. חיברתי את המצלמה שלי (SVBONY SV705C) לטלסקופ. הוצאתי לפטופ, וערכתי תצפית מהירה של מספר דקות בודדות על שלושה אובייקטים בלבד. עם העקיבה של הפלטפורמה שלי, הגעתי ל-5 שניות לחשיפה בודדה.
      התחלתי עם גלקסיית אנדרומדה, שכבר עלתה, וצפיתי בה קודם ויזואלית. כמובן שהמערכת שלי, לא נותנת לי אפשרות לצלם את כל הגלקסייה הענקית הזו, ופשוט ניסיתי לראות מה רואים ממרכז הגלקסיה.
      זה מה שראיתי שם אחרי 2 דקות תצפית:

      רואים יפה את מרכז הגלקסייה וכמה נתיבי אבק. 
       
      משם, עברתי לערפילית המשקולת, שהיתה כמעט בזניט (לא קל עם דובסוני לצפות בזניט), וזה מה שקיבלתי אחרי קצת יותר מ-3 דקות תצפית.

       
      ולבסוף, עברתי לשכנה של אנדורמדה, גלקסיית המשולש (M33).

      זו תוצאה של קצת יותר מחמש דקות.
      אני חייב לציין, שבבורטל נמוך כזה, מקבלים תמונות בתצפית אלקטרונית במהירות גבוהה פי 2 או יותר, מאשר מהבית. אני מתחיל להבין את כל הצלמים שנוסעים למדבר עם כל הציוד.
       
      זהו. זה סיום הדיווח שלי על התצפית המהנה הזו.
      אני ואהוד היינו האחרונים לקפל ציוד, להכנס לאוהלים וללכת לישון קצת לפני הנסיעה הביתה. רגע לפני שהלכתי לישון, אחרי שכבר קיפלתי את הטלסקופ, ניסיתי לראות פעם אחרונה את אנדרומדה דרך המשקפת שלי (סלסטרון 25X70 - משקפת גדולה וכבדה על חצובה), אבל קצת פיספסתי בכיוון הראשון, ופתאום ראיתי איזה כתם. אחרי שנתתי לעצמי קצת להתרכז, ובדקתי מה זה הכתם הזה, הבנתי שהצלחתי לראות את M33. הפתעה - קראתי על זה שאפשר לראות את M33 במשקפת, או אפילו בעין, אבל מאחר ובטלסקופ תמיד היה לי ממש קשה להבחין בה. בהירות השטח שלה די נמוכה, לא ציפיתי שאוכל להבחין בה ככה, עם המשקפת.
      זהו.
      נקווה לעוד תצפיות מהנות ונחמדות כמו זו.
      שמיים צלולים לכולם.
    • 3 comments
      ביום רביעי, 17 במאי, נפגשתי עם @givoly בבית בשדה אליעזר.
      לטל יש שם מרפסת שצופה דרומה, בבורטל 5 אמיתי, וקבענו לעשות לילה של EAA ותצפיות ויזואליות בתנאי לוקסוס. עם חשמל, בירות מהמקרר, ושירותים צמודים (בכל אופן - בירות).
      אני הגעתי עם הדובסוני הותיק שלי, 6 אינטש, F8, אותו הנחנו על הפלטרפומה המשוונית שבניתי לטל. טל השתמש בעיקר בניוטוני 6 אינטש F5 על חצובה משוונית רובוטית עם גיידינג, ועוד כמה טלסקופים, ככה, כמו שהוא אוהב (טל - אני מקווה שתפרט בתגובה).
      התחזית בישרה שמיים צלולים ונקיים לאחר שבירת השרב, אבל לצערנו, כשהתחלנו את התצפית עדיין שררו תנאי שרב, והאובך היה ניכר. יותר מאוחר, השרב באמת נשבר, וחוץ מכמה עננים קלים שטיפה הפריעו לכמה דקות, האובך התפזר, וחווינו באמת את הכיף של תנאי בורטל 5.
      בהתחלה התקנתי לטל שיפור במערכת ההנעה של הפלטפורמה, בתקווה שהיא תפתור את בעיות היציבות שהוא חווה איתה. השיפור באמת עזר, אבל כנראה שהבעיה האמיתית שיש לטל, שמונעת ממנו להגיע לחשיפות של יותר מ-3-4 שניות היא במנוע. הוא פשוט לא נותן מהירות קבועה, ויש איזה שינוי קל במהירות בכל סיבוב של ציר המנוע, מה שגורם לאובייקטים, בעיקר בהגדלות גבוהות, לנוע הלוך ושוב - וזו הבעיה העיקרית. ננסה לטפל בה בעתיד - או על ידי שינוי מנח המנוע, או, אם אין ברירה, נחליף את המנוע. ההתעסקות עם הפלטפורמה, והבדיקות של הביצועים שלה לקחו לנו די הרבה זמן, אבל כמו שאמרתי, בהתחלה, באמת התנאים לא היו מדהימים. את הבדיקות שלנו עשינו בתצפית EAA על M3, אבל לא שמרנו את התוצאות.
      כשהתחלנו באמת לתצפת, כיוונתי את הטלסקופ (על הפלטפורמה) לערפילית הטבעת, שהיתה עדיין נמוכה. בגלל הבדיקות, הייתי עם ברלו 2X, וזו התוצאה שקיבלתי אחרי כמעט 6.5 דקות.

      נחמד - אבל לא מדהים, בגלל הגובה הנמוך.
      בגלל שהייתי עם הברלו, חיפשתי אובייקטים קטנים, ומצאתי את הערפילית הפלנטרית הפועמת - Blinking planetary Nebula - NGC 6826. היא ממש פצפונת

      זו הפועמת הקטנה

      והנה היא שוב, עם זום עליה.
      אני חייב לציין שהקושי ב-EAA על הערפילית הזו עם ברלו הוא שאין הרבה כוכבים סביבה, מה שמאד מקשה על Sharpcap לעשות Alignment. נאלצתי להגדיל את זמן החשיפה למקסימום שהפלטפורמה איפשרה לי ולקחתי גיין למקסימום, מה שנתן לי מספיק כוכבים ל-Alignment, אבל פגע בתוצאה הסופית.
      אחרי חצות, תנאי מזג האוויר התחילו להשתפר, ומשולש הקיץ כבר עלה יפה - והפנתי את תשומת הלב שלי למשקולת - M27.

      התמונה כאן היא התמונה המקורית מסשן ה-EAA, עם טיפה הבלטת ניגודים וזהו. מעל ל-17 דקות של איסוף נתונים - מדהים בהתחשב בזה שמדובר על עקיבה עם פלטפורמה, שאיפסנו לצפון רק לפי כוכב הצפון. לשמור אובייקט כל כך הרבה זמן בתמונה (אולי היה תיקון אחד קטן שלי באמצע) רק מעיד על איכות העקיבה. ברגע שנתקן את בעיית המנוע, יהיה אפשר לעשות הרבה יותר איתה.
      ניסיתי קצת לעבד את חומר הגלם של המשקולת, אחר כך בבית, וקיבלתי את זה:
      מכאן חזרתי כמובן שוב לטבעת, שהיתה כבר גבוהה בשמיים, ובלי ברלו, קיבלתי תוצאה הרבה יותר מרשימה, לטעמי:

      כאן מדובר על כמעט 6 דקות, ואם תביטו טוב - למעלה ומצד שמאל של הטבעת ניתן לראות גלקסיה במגניטודה 15 - IC 1296.
      האובייקט האחרון שעשיתי עליו EAA הוא אחד האהובים עלי במיוחד - ערפילית עין החתול - NGC 6543

      אני חושב שהתמונה כאן פחות מרשימה מאיך שהרגשתי בזמן הצפיה האמיתית בה, כשאני משחק עם ההיסטוגרמה וחושף תוך כדי כך פרטים יותר עדינים בתוך הערפילית.
       
      בשלב הזה, סגרנו את המחשבים, הורדנו מצלמות, ועשינו קצת תצפיות ויזואלית. ראינו יפה מאד את הטבעת והמשקולת, ובאזור שביל החלב, שכבר עלה גם לגובה סביר, יכולנו לראות ממש יפה את הלגונה והברבור. את הלגונה ראו בקושי, אבל בתוספת של פילטר UHC היה ניתן ממש לראות את הצורה.שלה
      הרבה זמן לא ערכתי תצפית בחבורתא של לילה שלם. ממש נהניתי.
    • 3 comments
      טוב, עבר כבר הרבה זמן מאז העדכון האחרון, וחלו לא מעט התפתחויות, אז הנה:
       
      קודם כל, כל הרכיבים של הטלסקופ כבר נמצאים אצל מרקו, למעט מערכת המינוע (שאליה נגיע עוד מעט). המראה הראשית נמצאת אצלו כבר מזמן, ולפני כשבועיים הצטרפה אליו מראה משנית בקוטר משני של 4.5״ מתוצרת Antares Optics. לפי הבדיקה של אנטרס, מדובר במראה עם ערך PV - Peak to Valley - של 1/20 אורך גל (פנטסטי!). בנוסף לכך, בחודש פברואר הייתי בחופשה בונציה, ובבוקר בהיר וקר אחד לקחתי רכב שכור, ונסעתי כשעה וחצי לעיירה הקטנה שבה מרקו גר כדי לפגוש אותו, ולהעביר אליו עוד שני רכיבים שקניתי לטלסקופ - Paracorr תוצרת TeleVue ושובר אור קטן שירכב על הציקלופ - AstroTech AT-72EDii. 
       
      (בתמונה: אני ומרקו ליד אחד מיצירות המופת שלו)

       
      מעבר לכיף וההנאה שבלפגוש פנים אל פנים את מי שמייצר ליי את הטלסקופ, הייתה לביקור גם מטרה פרקטית - לקבל החלטה ביחס למינוע של הטלסקופ - האם בכלל, ואם כן, אז איזה. המסקנה - בהחלט כן! איזה? שיטת מינוע חדשה שעוד לא יצאה לשוק, ושהטלסקופ שלי יהיה אחד מהראשונים שישתמשו בה - מערכת שעליה עובד סרג׳ אנטונוב, הבעלים של חברת AstroDevices (הממציא של ה-Nexus DSC). במהלך הביקור שלי עם מרקו קיימנו שיחת ועידה עם סרג׳ (שיושב באוסטרליה) כדי לדבר על היבטים שונים של הפיתוח שהיו צריכים להיסגר, ואני גם שימשתי כמתורגמן בין מרקו לסרג׳ 😀
       
      אז איפה הדברים עומדים עכשיו?
      ככה: מבחינה מכנית, מרקו יכול לסיים לבנות את הטלסקופ תוך בערך חודש. אבל - החלקים המכניים של המנוע כבר מוכנים, אך ה״מוח״ שלו עוד לא, וייקח לו עוד מספר חודשים עד שהוא יהיה מוכן. יכולתי לקבל לידי את הטלסקופ מוכן לשימוש Push-To כבר בשלב הזה, ואז להתקין בעצמי את ה-Controller כשהוא יהיה מוכן. בשלב זה נכנסו החיים והובילו להחלטה (הנכונה) לבקש ממרקו לדחות בשנה את הייצור והאספקה. לשמחתי, התקבלתי ללימודים של שנה בהרווארד, אז אני וכל המשפחה צפויים לעלות למטוס תוך שלושה חודשים ולטוס לשנה. מכאן הכותרת של הפוסט - לא הייתי רוצה שהטלסקופ יישב לו בודד וגלמוד כאן בארץ בעודי בנכר (ליבי במזרח, ואנוכי בקצה מערב...), במיוחד אם אני לא יכול לבדוק שהמנוע באמת עובד, ואז כשאני חוזר כבר עברה לה שנה ואין אחריות. אז - אני לומד להתאפק ולדחות סיפוקים (מי אמר שאני לא מתבגר), ומקבל את העובדה שאת מתנת גיל ה-40 שלי, אקבל רק בגיל 41.5...
      מנגד, זה אומר שאני אהיה בארה"ב בזמן הליקוי המלא באפריל 2024, וגם שאהיה בארץ הקניות (האסטרונומיות) הבלתי מוגבלות, כך שייתכן מאוד שאחזור עם ציוד חדש מהשהות בנכר 😜
×
×
  • צור חדש...

Important Information