לפני מספר חודשים החלטתי להתחדש לי בראש חצובה ידני חדש. הסיבה לכך היתה, בין היתר, אהוד. במספר תצפיות משותפות התרשמתי מאוד לטובה מראש החצובה שלו - StellarVue M2C. באופן מיוחד התלהבתי מקלות ההקמה של המערכת, ולאחר מכן בקלות ההזזה בין אובייקטים על סמך ההכוונה המדויקת להפליא של אפליקציית ה-SSE של סלסטרון.
שלא תבינו אותי לא נכון - אני מאוד מעריך ראשי חצובה רובוטיים, והנוכחי שלי (Evolution של סלסטרון) הוא מאוד נוח (במיוחד אם אני לא מחבר אותו לוודג׳). ועדיין - ישנה חופשיות רבה יותר בעבודה ידנית, וזאת יודע כל מי שדחף דובסוני בקלות נהדרת בין מטרות בשעות הלילה הקטנות. ובואו לא נתחיל לדבר על צליל הזמזום (הגבוה להחריד במקרה של הסלסטרון) כשאתם מחליטים לעבור מאובייקט שנמצא בצד אחד של השמים לאובייקט שנמצא 180 מעלות ממנו… וצריכים לחכות שלוש דקות…
יתרון נוסף שיש לרוב ראשי החצובה הידניים על פני אחיהם הרובוטיים הוא משקל - משקל עצמי וכושר נשיאה. בחצובות ידניות, היחס בין שני המשקלים האלה הוא (לרוב) יותר גבוה מאשר בחצובות רובוטיות, שהן הרבה יותר כבדות בגלל המנועים והאלקטרוניקה שלהן, שגם משליכים על כושר הנשיאה. וכמובן - המחיר. ראש חצובה רובוטי איכותי שיכול לסחוב 20 ק״ג יעלה, במקרה הטוב, למעלה מ-1000$ (AZ Pro של iOptron; אם אנחנו עוברים למשווני המחירים עולים עוד). ראש חצובה איכותי ידני יעלה, מן הסתם, פחות.
ועוד נקודה שחשוב להבהיר - ראש חצובה ידני מיועד כמעט באופן בלעדי לתצפית ויזואלית. אפשר לעשות איתו lucky imaging פלנטרי - בעיקר לירח - אבל מעבר לכך, סיבוב השמים לא מאפשר ממש צילום, וגם EAA יהיה די בלתי אפשרי.
אוקי, אם הגעתם עד כאן, אתם בוודאי שואלים - אז איזה מאונט לקנות? או, טוב ששאלתם! יש לא מעט מאונטים ידניים ממש טובים בשוק, והכל בסופו של דבר מסתכם באיזונים בין מאפיינים שונים. ממספר סיבות, אני בחרתי ללכת על NoH’s Mount CT-20, לאחר שהסתכלתי על כמה אפשרויות נוספות, ובהן StellarVue M2C, Rowan AZ-100, Ercole Giro, SkyWatcher Tee-2, ועוד. בטבלה הבאה ניתן לראות את המאפיינים השונים של כל אחד מראשי החצובה:
לינקים לאתרים השונים (אתרי יצרן לרוב החצובות, או לאתרי קניות לאחרים: NoH's Mount, Rowan, StellarVue, Giro, SkyTee)
אם מסתכלים על הטבלה הזו, אפשר להבין מהם הקריטריונים שהיו חשובים לי: תיעדפתי משקל עצמי, כושר נשיאה, וחיבור שני טלסקופים על פני מחיר נמוך יותר, או היכולת להוסיף אנקודרים. אם שני טלסקופים זה לא פיצ׳ר הכרחי עבורכם, גם ה-M2C הוא אופציה מעולה, והמחיר שלה נמוך יותר. למעשה, נראה שכל אחד מראשי החצובות שנמצאים כאן יכולים להיות טובים מאוד (לגבי חלקם אתם מוזמנים לשאול חברי פורום שיש להם אותם, כמו @Ilan Shapira (Rowan) או @Ehud Spiegel (Stellarvue)).
וכעת לביקורת:
דבר ראשון, אני חייב לציין לטובה את השירות של Jeong, מתכנן המאונט והרוח החיה מאחורי כל העסק. מהרגע הראשון שיצרתי איתו קשר לפני הקניה ועד לאחרי המסירה הוא עמד איתי בקשר רציף, גם ייעץ בנוגע למאונט עצמו וגם כדי לוודא שהכל מגיע כמו שצריך. הוא גם הוסיף לי מוט למשקולות (קוטר 20 מ״מ, מתאים למשקולות Vixen) ללא תוספת מחיר, למרות שעד כה לא מצאתי שום צורך לעשות בו שימוש - גם כשהשתמשתי בטלסקופ אחד בלבד, בין אם הוא ארוך (AT102ED) ובין אם הוא כבד יחסית (C9.25), ראש החצובה היה יציב לחלוטין על רגלי החצובה שלי (Innorel RT90C המעולה והקלה).
(שובר האור יושב לבדו על המאונט)
מיד עם הפתיחה של החבילה (שהגיעה ארוזה היטב, כיאה לחבילה שמגיעה מיפן) ניתן להתרשם מאיכות הייצור: אני בחרתי בדגם האפור (יש גם אדום, כיאה לכל יצרן אסטרונומי שמכבד את עצמו), וכשמחזיקים את ראש החצובה ביד, הבנייה מרגישה מאסיבית ואיכותית. ברגי הקלאצ׳ מסתובבים בקלות, אך לא בחופשיות רבה מדי, והחורים לחיבור האוכפים מדוייקים וללא שום קצוות חדים. גם ה-Half Pier מרגיש איכותי, והמשקל שלו (כחצי ק״ג) הוא מסיבי במידה הרצויה, מבלי להוסיף יותר מדי משקל לכלי אסטרונומי שנועד להיות קל משקל.
(תמונות מרגע הפתיחה; קשה לראות, אבל העננים התחילו להאסף ברגע שהתחלתי לפתוח את הקופסה 🤪)
ה-CT-20 מגיע עם אוכף אחד (שתומך במסילות Vixen או Losmandy), כך שאם רוצים לעשות שימוש בשני צידי הראש, צריך לקנות אוכף נוסף. אני עושה שימוש באוכף המצוין של Stellarvue, שהוא ללא ספק עדיף לזה שמגיע יחד עם המאונט: שני הברגים שלו מחוברים לאוכף עצמו עם קפיצים שמזיזים את כל צד האוכף, וככה יוצרים חיבור רציף של כל האוכף אל המסילה שעל הטלסקופ. האוכף המקורי עושה שימוש בשני ברגים שהם מהווים את נקודות המפגש היחידות עם המסילה. לא נורא, אבל לטעמי פחות עדיף. במחיר של המאונט הזה, נראה לי שהיה ניתן להשקיע באוכף עם חיבור רציף. עם זאת, חשוב לי להבהיר - לא מדובר באוכף סיני שחובר למאונט, כי אם באוכף שמיוצר אף הוא על ידי Jeong, והוא בהחלט מרגיש איכותי.
(האוכף שמגיע יחד עם המאונט)
לגבי החיבורים שעל המאונט - בכל צד ישנם ארבעה חורי M8 בסידור ריבועי במרחק של 24 מ״מ האחד מהשני (על אותה הצלע; האלכסון הוא של 35 מ״מ). במרכז הריבוע ישנו חור M12 שאליו ניתן להכניס את מוט המשקולת. החיבורים האלה לא רעים, אבל בסופו של דבר על מנת לחבר את האוכף של Stellarvue נאלצתי לקחת את האוכף לחרט על מנת שירחיב מעט את מסילות ההברגה שלו (שנועדו לברגי M6 בלבד).
תנועת המאונט, ברגע שפותחים את ברגי הקלאצ׳, היא חלקה וקלה. כמובן, ככל שפותחים את הברגים יותר כך התנועה קלה יותר, אך לאחר חיבור הטלסקופים, אם כל המערכת לא נמצאת בנקודת שיווי משקל, קלאצ׳ פתוח מדי (בציר ה-Alt) גוררת כמובן נפילה של אחד הצדדים.
יתרון תכנוני נוסף של המאונט הזה הוא שלמרות ששני הצדדים מחוברים יחדיו בציר, לאחד הצדדים ישנם ברגי כיוונון, כך שניתן להסיט מעט את הזווית שהטלסקופ מכוון אליו (גם בציר ה-Alt וגם בציר ה-Az), וככה אפשר להגיע לכיוון כמעט זהה בין שני הטלסקופים. הכי טוב לעשות זאת לפני שקיעה על ידי כיוון של אחד הטלסקופים אל עבר מטרה רחוקה, ולאחר מכן לפתוח מעט את הברגים של הציר ולכוון את הטלסקופ השני לאותה הנקודה בדיוק. ברגע שהציר מכויל, אפשר לעבור בין שני הטלסקופים באופן מיידי, וככה לראות את אותו האובייקט בהגדלות שונות מבלי להחליף עיניות!
(בתמונה למעלה אפשר לראות את ברגי הכוונון בצד ימין)
הכיף הגדול של המאונט הוא שלאחר איזון של הטלסקופים, ניתן לפתוח את הקלאצ׳ים לנקודה שבה נוח להזיז את המאונט מצד אחד, אך באותה העת הטלסקופים יישארו בנקודה שאליה הזזתם אותם מבלי שתצטרכו להדק את ברגי הקלאצ׳ בחזרה (זה נכון לרוב הזוויות, אבל לפעמים איזון לזוויות חדות יוביל לתזוזה בזוויות הקהות, ולהיפך; פיזיקה פשוטה).
שימוש בפועל
בגלל מזג האוויר המעונן של החודשים האחרונים, הצלחתי לעשות רק כחמש תצפיות עם המאונט החדש, חלקן קצרות מאוד. כולן היו מענגות מאוד, ואני לא יכול לחכות לקחת את החבוב לביקור של לילה שלם במדבר…
הקלות שבה אפשר להרכיב ולפרק את כל המערכת היא פשוט נהדרת - בצפייה ביתית, אני מרכיב את כל המערכת בתוך הבית, ואז יכול בקלות יחסית להרים אותה החוצה (רגלי חצובה - 2.7 ק״ג; חצובה + הגבהה - 2.5 ק״ג; שובר אור 102 כ-5 ק״ג עם דיאגונל ועינית; סלסטרון 925 - 10 ק״ג עם דיאגונל ועינית; סה״כ - קצת מעל ל-20 ק״ג). הליך ההרכבה אורך כחמש דקות וניתן להתחיל לצפות מיד (במיוחד הודות ל-StarSense Explorer שהתקנתי, ותודה ל- @Ehud Spiegel על ההמלצה המעולה).
(בתמונות למעלה: שני הטלסקופים יחדיו, פעם אחת מצביעים לזנית, פעם אחת מקבילים לרצפה; אפשר לראות את ה-SSE מותקן על גבי השובר אור)
בשלב התצפית עצמה, אין שום בעיה להזיז את המאונט באחד מהצירים פשוט על ידי דחיפה של אחד הטלסקופים, כך שאין צורך אפילו להרים את העין מהעינית בזמן שעושים זאת. מנגד, ברגע שמפסיקים להפעיל כוח, התמונה מתייצבת כמעט באופן מיידי (ב-925 רואים קצת רעידות ששוכחות כעבור כשנייה; ב-102 זה כמעט ולא מורגש), כך שאפילו ניתן לעקוב אחר אובייקטים באופן ידני בהגדלות גבוהות בלי בעיה.
מסקנה
עבורי, NoH’s Mount CT-20 היה בחירה מושלמת, שמעניקה לי חופש פעולה ומשקל נמוך ככל האפשר שנותן לי ליהנות מתצפיות ויזואליות, בבית ובשטח, תוך מיקסום היכולות של שני הטלסקופים שלי. על המשקל הנמוך והיכולת לשאת שני טלסקופים במשקל גבוה יחסית משלמים פרמיה לא קטנה, ולמעשה רק ה-Rowan יקר יותר ממנו. עבורי, תוספת העלות הזו שווה את זה, אבל כמובן - כל אחד צריך בסופו של דבר לעשות את החישובים שלו. גם אם אתם חושבים על מאונט ידני אחר, מקווה שהטבלה הקטנה שלמעלה עזרה לכם. מוזמנים לבוא לתצפית קרובה ולהתנסות!
תגובה מומלצת
הצטרף לשיחה
אתה יכול לכתוב עכשיו ולהרשם אחר כך אם יש לכם חשבון הכנס עכשיו בשביל לכתוב מהחשבון שלך