שנה ראשונה של תצפית וצילום השמש באור לבן
אני צופה בשמש באור לבן ומצלם כבר קרוב לשנה וחשבתי שזו הזדמנות טובה לשתף בחוויה.
לא מדובר במדריך אבל כן אתן אסבר קצר על שני הסוגים העיקריים של תצפיות שמש:
1. תצפית באור לבן - דורש פילטר שהמוכרים והמוצלחים הם Baader Solar Film (לכל טלסקופ) ו-Herschel Wedge (לשוברי אור בלבד) ומאפשר תצפית על הפוטוספירה בכתמי שמש, פקולות וגרנולציה. זה הפתרון הזול והבסיסי ביותר לתצפיות שמש. לדוגמה התמונה של המערכת שלי עם Baader Solar Film גם על המקסוטוב 150 מ"מ וגם על הפיינדר, עם מצלמה ASI178MC:
2. תצפית ב-Hydrogen Alpha - דורש פילטר ייעודי או טלסקופ ייעודי (Daystar / Lunt / Coronado...) לאורך גל 656.3nm ומאפשר תצפית על הכרומוספירה בכתמי שמש, פקולות, אבוקות והתפרצויות משלל סוגים. המחיר ההתחלתי הוא בסביבות 1000$ והפתרון ישים (למי שעבורו גם התקציב הוא פרמטר חשוב) בעיקר לשוברי אור, משום שבקטדיופטרים נדרש בנוסף דוחה אנרגיה קדמי שהוא יקר בפני עצמו.
הפעם הראשונה שבה צפיתי וגם צילמתי הייתה בפברואר 21. בצפייה היה יפה מאוד לראות את כתמי השמש והפקולות ליד הקצוות. אבל, לדעתי צפייה באור לבן ממצה את עצמה תוך מספר דקות בכל תצפית... מה גם שבקיץ חם מדי לשבת בחוץ. מצד שני, יש שינויים בגודל ובצורת הכתמים ברמה של ימים ואפילו שעות. לכן, כבר בשלב די מוקדם התחלתי לשלב תצפיות ויזואליות יחד עם צילום מיד אחר כך.
בצילום (בשלבים האלו עם מצלמה צבעונית, מחשב בחוץ ליד הטלסקופ ופוקוס ידני) התקשתי מאוד לפקס ולבחור הגדרות מוצלחות. לקח לי כמה חודשים עד שהגעתי לעריכה של הסרטונים. התוכנות ושיטות הצילום והעריכה דומות מאוד לאלו שמשמשות לכוכבי לכת וירח: סרטונים עם פריימים רבים, הערמה, חידוד וכו'. התוצאה סבירה לנסיון ראשון וניתן לראות את הכתמים וקצת פקולות, אבל האיכות בהתאם לקשיים שהיו לי:
לאחר מכן היו עוד שני נסיונות אפילו פחות מוצלחים בתחילת יוני וקיבלתי המלצה להשתמש בפילטר אדום או Polarise שלא היו לי, ולנסות image scale פחות עדין ע"י binning או הורדת יחס המוקד (במערכת שלי עם המצלמה הצבעונית ה-image scale הוא 0.275 שניות קשת לפיקסל). השתמשתי ב-binning 2x2 או במפחית אורך מוקד כדי להגיע לתוצאות משופרות במספר מקרים. היה לי גם נסיון לא מוצלח לאחד 6 תמונות לתמונת דיסקה מלאה והבנתי שעדיף לי להתמקד בצילומי תקריב של אזורי כתמים מעניינים. עם אורך המוקד שיש לי צריך סנסור ענק בשביל לתפוס דיסקה מלאה בתמונה אחת, בויזואלי כמובן שאין בעיה כזו. אני מצרף גם תמונות דיסקה מלאה של NASA מטלסקופ החלל SDO שייעודו לחקור את השמש. התמונות האלו יכולות גם להמחיש את גודל וכמות כתמי השמש בכל תצפית שעשיתי, וגם כמה התמונות שלי הן על אזור ממוקד יחסית.
29.6:
28.8:
9.9:
ההתקדמות המשמעותית ביותר הייתה ב-10.9 (תמונה כללית דומה לקודמת) כאשר בסרטון אחד בטעות בחרתי binning 1x1 בשילוב עם כתמים מרשימים ותנאי יציבות טובים. בשלב הזה גם יכולות העריכה שלי השתפרו בעקבות צילומי הירח וכוכבי הלכת. התוצאה הפתיעה לטובה. מכאן והלאה גם השקעתי עוד קצת בעריכה כדי ליצור גרסה בצבע (false color).
מאז השתדרגתי בפילטרים ובמצלמה מונוכרומטית ASI290MM. פילטר Polarise עוזר מאוד בתצפית ויזואלית (גם לירח וכוכבי לכת ביום) ופילטר אדום או אינפרה אדום עוזרים בצילום. עדיין לא פגשתי תנאים טובים באמת מאז השדרוג אבל למרות זאת יש תוצאות יפות.
8.10:
29.12:
כמה תובנות:
- ניסיתי לצלם גם ב-RAW8 וגם ב-RAW16. אני חושב שעדיף קצב פריימים גבוה יותר ולכן RAW8.
- image scale עדין הוא חשוב כדי להגיע לרזולוציה טובה בצילומי תקריב ואם התנאים לא מספיק טובים אז כנראה שעדיף לחכות להזדמנות אחרת.
- השימוש בפילטר אדום ובמצלמה מונוכרמטית עוזר מאוד להגיע לתוצאות טובות יותר ולהתמודד עם תנאי היציבות.
- עבודה ממקום מוצל בתוך הבית ופוקוס מרחוק הם כמעט חובה. בחוץ יש סינוור שמקשה לראות את המסך. בקיץ ממש חם... ברמה שכמעט בלתי אפשרי לתצפת ויזואלית ולא מומלץ לשבת בחוץ כשמצלמים.
שיא המחזור הנוכחי של פעילות השמש יהיה ב-2025 ולכן כרגע אין הרבה הזדמנויות בהן במקביל יש כתמים משמעותיים, מזג אוויר טוב ואפשרות לתצפת בצהריים. מבחינת אור לבן אני עוד מחכה שתנאים טובים יפגשו את היכולות והציוד המשופרים וחושב שאפשר להגיע ליותר. גם מבחינת עריכה תמיד יש מה ללמוד.
בנוסף, בעקבות תצפית בספטמבר במדבר עם המערכת של אילן, הזמנתי שובר אור 71 מ"מ ופילטר Daystar Quark כדי להיכנס לעולם ה-Ha. אני מחכה שהם יגיעו ובטוח שיהיה מעניין.
8 תגובות
תגובה מומלצת