עבור לתוכן
  • צור חשבון
  • entries
    95
  • comments
    384
  • views
    9,080

צילום שמש מה 17 לינואר והסקרנות שהתעוררה אחריו

Ilan Shapira

Entry posted by Ilan Shapira in שמש

737 צפיות

 שתף

ב 17 לינואר חנכתי את תצפיות השמש עם המאונט החדש.

בחרתי את הטלסקופ הגדול יותר אבל מאוד מהר התברר שתנאי האטמוספרה לא ממש באו לקראתי והיה רעיון טוב יותר להשתמש בטלסקופ הקטן. לצערי גם הזמן שלי היה מאוד מוגבל בבוקר הזה ובסופו של דבר התקבלה תמונה אחת בינונית לכל היותר:

AR29390_bw

בתמונה ניתן לראות את האזור הפעיל AR2930 שמורכב ממספר כתמי שמש ופילמנטים. אחד הפילמנטים שנמצא מעל הכתמים הוא עצום בגודלו וגם בצילום הזה ניתן להבחין כמה הוא גבוה מעל פני השטח.

הפילמנטים הקטנים יותר יוצרים קשתות בין הכתמים ונראה שזה היה אזור שאנימציה הייתה עושה עימו חסד. מכיוון שלא יצא לי להמשיך לצלם את האזור החלטתי לראות מה שלומו ביום שאחרי והאתר הטוב ביותר לצרכים כאלה הוא https://sdo.gsfc.nasa.gov/. באתר זה ניתן לקבל אנימציות באורכי גל שונים עד 48 שעות אחורה, ואם רוצים, לקבל גישה לתמונות באורך גל רצוי עד לרזולוציה של 4096 X 4096. מה שיפה שניתן להוריד תמונות באיכות הזו למחשב ולהרכיב מהן אנימציה מותאמת אישית.

היכולת שלי בבית היא צפייה באורך גל של H-Alpha - 656.281, או 656A, מה שאומר שאני יכול לראות את ענני המימן המיונן שמרכיבים חלק מהאטמוספרה של השמש. הפרטים שמתקבלים שם הם מאוד מעניינים ויפים לעין ומרמזים על השדות המגנטיים שמפעילים את האזורים הפעילים. כתמי השמש שהם אזורים פחות חמים מסביבתם (ועל כן כהים מאוד) בגלל שהשדות המגנטיים בנקודות אלה כל כך חזקים עד שהם מונעים מחלק מהחום להגיע לפני השטח. הפילמנטים הם ענני מימן שנישאים על גבי שדות מגנטיים חזקים. הם נראים כהים יותר מכיוון שהמימן בהם חם פחות בהשוואה לפני השטח.

כדי לנסות ולהבין איך השמש מתנהגת בשכבות שונות השתמשתי בצילומים באורכי גל שונים שצולמו על ידי SDO והתמקדתי במיוחד באזור הזה שהוכיח את עצמו כפעיל מאוד. כל אורך גל נפלט מאזורים שונים של אטמוספרת השמש ומחומרים שונים (מימן, הליום, ברזל, פחמן ועוד)

Red - 304A Courtesy of NASA/SDO and the AIA, EVE, and HMI science teams.

בתמונה הזו שצולמה באורך גל של 304A ניתן לראות את אותו האזור יום אחרי. קל מאוד להבחין שמבנה האזור נשאר די דומה ובאורך הגל הזה ניתן להבחין בקלות באזורים של גז דחוס שנמצאים מעל פני השטח. אזור בהיר יותר מציין דחיסות גבוהה יותר. האור נפלט מאטומים של הליום בחלקים העליונים של הכרומוספירה שמגיעים לטמפרטורה של כ 50,000 מעלות.

עד עכשיו ראינו בתמונות רק גז מיונן שמושפע מהשדות המגנטיים בגובה יחסית נמוך מעל פני השטח אבל הפעילות לא מסתיימת שם. ברוחב גל של 171A שנפלט מברזל מיונן ניתן לראות מה שנקרא לולאות קורונה בחלקים הנמוכים של הקורונה - החלק העליון של אטמוספרת השמש. בניגוד למימן המיונן (h-alpha) שנמצא בטמפרטורה של כ 6500 מעלות, הברזל המיונן באזור הזה מגיע למספרים קצת אחרים - 600,000 מעלות צלזיוס.

Screenshot 2022-01-19 081628

אותו האזור ברוחב גל של 171A.

כשחושבים על השדות המגנטיים של השמש אפשר לדמיין אותם כלולאה מתוחה שעשויה מגומי שאנחנו רואים רק קצה קטן שלה והיא מוחזקת במתח מעל פני השטח. כאשר מותחים גומיה יותר מדי היא נקרעת בעוצמה. אם הגומיה רטובה אז רסיסי מים יעופו מכוח הקריעה. גם על השמש, כאשר שדה מגנטי "נקרע" הוא משליך למעלה את המימן שתלוי עליו מה שיכול לגרום ל CME - Coronal Mass Ejection - חומר ואנרגיה שמושלכים לחלל בעוצמה.

אורך גל נוסף הוא 094A והוא משמש להבנת התפרצויות סולריות. גל זה מייצג התפרצויות סולריות בקורונה ונפלט מברזל בטמפרטורה של 6,000,000 מעלות צלזיוס.

Screenshot 2022-01-19 082354

כאן האזורים הבהירים מייצגים את החלקים החמים יותר בקורונה. 

הבדל הטמפרטורות העצום בין פני השטח ה "קרים" יחסית והחלקים הגבוהים של אטמוספירת השמש שמגיעים לטמפרטורות גבוהות מאוד עדיין לא מובן במלואו למדע

כבר בשלב זה אפשר לראות מה קורה בשכבות שונות של השמש וניתן להבין את הקשר בין השכבות השונות ואותי זה מעניין מאוד.

מכיוון השמש היא אובייקט דינאמי, הורדתי תמונות של ברוחבי הגל האלה מה 16-18 לינואר ויצרתי אנימציות שממוקדות באזור המדובר:

304A

ניתן לראות שבשניה השביעית הפילמנט שלנו מתפוצץ וזורק חומר לחלל.

171A

כאן ניתן לראות בצורה טובה יותר את הטבעות שנוצרות לאחר ההתפרצות. כאן לא רואים את החומר שנזרק כי ברובו הוא מימן מיונן ורוחב הגל הזה מייצג ברזל מיונן (Iron-9)

094A

בסרטון הזה הפעילות על פני השטח די רגועה כי צופים בקורונה ובפרצי אנרגיה חזקים - מה שניתן כמובן לראות באותה השניה השביעית.

כדי לעמוד על ההבדלים בין השכבות השונות השתעשעתי עם שני סרטונים - אחד שמראה את ההבדלים בין 304 לבין 171 (אדום ומוזהב) והשני שמציג את שלושת אורכי הגל יחד. בסרטון המשולב הפרטים בכל שכבה פחותים אבל זה יפה לראות את כל הפעילות הזו בשכבות השונות במבט אחד.

והסרטון המשולב

 

מה שהתחיל בחצי שעה של הפעלה ראשונית של החצובה החדשה הפך מבחינתי לחוויה לימודית ומעניינת. אני מקווה להעמיק עוד בנסיון ללמוד ולהבין טוב יותר את השמש שלנו.

 שתף

4 תגובות

תגובה מומלצת

שחר

שחר 192

פורסם

ממש מעניין, אילן.

הצבעים האלה הם "טבעיים", או שככה בחרת?

Ilan Shapira

Ilan Shapira 847

פורסם

לפני 7 דקות שחר רייש אמר:

ממש מעניין, אילן.

הצבעים האלה הם "טבעיים", או שככה בחרת?

תודה שחר!

הצבעים אינם טבעיים - אורכי הגל המדוברים נמצאים מחוץ לחלק הנראה של הספקטרום (380-750), בצד האולטרא סגול שלו. הצבעים נבחרו על ידי נאסא ומהווים מעין סטנדרט של SDO

Joe

Joe 145

פורסם

אין על הספקטרום של הברזל המיונן....
מאמר אדיר, אילן, תודה על השיתוף!

Ilan Shapira

Ilan Shapira 847

פורסם

לפני 4 שעות Joe אמר:

אין על הספקטרום של הברזל המיונן....
מאמר אדיר, אילן, תודה על השיתוף!

תודה רבה 🙂

כן, אני מאוד אוהב את הברזל, במיוחד המוזהב שמראה את השכבה הנמוכה של הקורונה. מלא בפרטים די מהפנטים

אורח
Add a comment...

×   הודבק כטקסט מיוחד.   הדבק כטקסט רגיל

  Only 75 emoji are allowed.

×   Your link has been automatically embedded.   Display as a link instead

×   התוכן הקודם שלך שוחזר .   נקה

×   You cannot paste images directly. Upload or insert images from URL.

×

  • Blog Entries

    • jonzm
      המסע לחצי מטר - עדכון ספטמבר 2024
      על-ידי jonzm ב יונתן תצפיות וצילום
      2 comments
      הפוסט הזה כבר המון זמן נכתב אצלי בראש, והמשמעות של ההעלאה שלו לרשת היא כפולה: חזרתי ארצה, וקיבלתי טלסקופ 🙂
       
      תקציר הפרקים הקודמים
       
      בקיץ 2022 יצאתי להרפתקה כשהחלטתי להגדיל בקצת (טוב, ביותר מ-100%) את המפתח ולעבור לטלסקופ בהתאמה אישית בגודל של 20״ (50 ס״מ). אחרי מחקר, מחשבה והתלבטויות, בחרתי לעבוד עם מרקו גווידי, הלא הוא DocTelescope, מייצר טלסקופים ואסטרונום חובב מאיטליה. בעזרתו יכולתי לתכנן את הטלסקופ בדיוק למידותיי, והתכנון היה לספק אותו לקראת סוף קיץ 2023.
      במהלך התכנון עלתה השאלה האם הטלסקופ יהיה ידני לחלוטין, או היברידי - כלומר שניתן יהיה להפעיל אותו גם באופן ידני וגם באמצעות מנוע. התשובה לשאלה הייתה תלויה בסוג המנוע - לי היה מאוד חשוב להיות מסוגל לתפעל את הסקופ באופן ידני (גם כדי לתמוך בתצפיות ׳שומרות שבת׳, אבל בעיקר כי יש חדווה מיוחדת בשימוש ידני ובתצפית כמעט בלתי אמצעית) ולא רציתי שקיומו של מנוע יפחית מאיכות התנועה הידנית. בינתיים, בעולם האמיתי שוק הטלסקופים (הדובסונים) הממונעים עבר טלטלה, עם סגירה (זמנית) של StellarCat, היצרן המוביל של מערכות מינוע לדובסונים גדולים (הבעלות על החברה החליפה ידיים לפני זמן מה, וכיום ניתן שוב לרכוש את המערכת). הבעיה הגדולה (עבורי) הייתה שמערכות StellarCat עושות שימוש בכבל מתוח (Tension Cable) כדי להזיז את הטלסקופ בציר ה-Altitude, מה שהוביל לתחושבה פחות חלקה בשימוש ידני. הפתרון בא מכיוון חדש - השמועה הייתה שסרג׳ אנטונוב, היצרן של מערכת ה-Nexus DSC, עובד על תכנון של מערכת הנעה חדשה שתעשה שימוש במערכת מצמדים כדי לאפשר הנעה ידנית חלקה במקביל להנעה ממונעת. יצרתי קשר עם סרג׳ והתקווה הייתה שעד למועד שבו מרקו יתפנה לייצר את הטלסקופ שלי, המערכת החדשה כבר תהיה זמינה להתקנות.
      החודשים חלפו להם, ובאביב 2023 התקבלתי ללימודים לתואר שני בבוסטון, מה שהוביל להשהיית פרוייקט הטלסקופ לשנה, ולדחיית מועד האספקה לקיץ 2024. ההתפתחות הזו הייתה חיובית בכל הנוגע למנוע, כיוון שהליך הפיתוח ארך יותר זמן מהצפוי, אך בסופו של דבר אפשר היה להתקין את המנוע החדש על הטלסקופ שלי בזמן הייצור בסוף יולי 2024 🙂,  וכך ייתכן שהסקופ שלי הוא הראשון בעולם עם מערכת ה-Nexus StarDrive החדישה! מאחורי הקלעים, היו המון שיחות תיאום, תכנון ושאלות ותשובות במשולש בין-יבשתי של אוסטרליה (סרג׳), אירופה (מרקו) ואמריקה (אני), עד שבתחילת אוגוסט הטלסקופ יצא לדרך מאיטליה לישראל. אומר שהעבודה עם סרג׳ ומרקו הייתה מאוד מהנה, ושניהם אנשי מקצוע מעולים, וגם בני אדם מעניינים ומאוד שמחתי להכיר אותם. איזה כיף שאנחנו חיים בעולם שבו אדם פרטי יכול לרכוש לו טלסקופ 20״ שבשנת 1945 (השנה שבה התמונה שפתחה את הפוסט צולמה) היה נחלתם של מוסדות אקדמיים בלבד (מקור התמונה - ספר של הוצאת הרווארד על טלסקופים ואביזרים משנת 1945, שחבר נתן לי מתנה לרגל סיום התואר). 
      אז, בלי עוד הקדמות, אני שמח להציג בפניכם את הבחור החדש בשכונה:

       
      טוב, אחרי מעט ארגזים שנפתחו, וכמה שעות של פירוקים והרכבות, הצלחתי גם להרכיב אותו לראשונה, כך:

       
      רשמים ראשוניים
       
      האמת? הציפייה ותהליך התכנון והביצוע הארוכים רק העצימו את חוויית קבלת הטלסקופ והרכבתו בפעם הראשונה. ניכר מיד שכל החלקים איכותיים מאוד, ועשויים אך ורק מאלומיניום או מפלדת אל-חלד תעשייתית ברמה גבוהה. הטלסקופ מרגיש מאוד יציב, ואחרי מספר אימונים של פירוק והרכבה, אני יכול להרכיב אותו תוך פרק זמן של כעשרים דקות. מנגנון ההחזקה של המראה (ששוקלת כ-16 ק״ג) הוא יצירת אומנות בפני עצמו, ומורכב מ-6 משולשים שעל כל קודקוד שלהם נקודת תמיכה שמחלקת את המשקל בין כולם. במקביל, ההחזקה האנכית של המראה נעשית על ידי שני מנגנוני Whippletree מרשימים. בתחתית קופסת המראה מאוורר ThermalTake אימתני ושקט שעוזר בקירור המראה לקראת התצפית (מקבל חשמל במתח 12 וולט). 

       
      למעשה, החלק היחידי שבו נתקלתי בבעיית ייצור כלשהי היה בעמוד השירות (שעליו ממוקם מחזיק העיניות ומחזיק לבקר ה-Nexus): אחד מהחורים שאיתם העמוד מתחבר לטלסקופ היה מעט צר מדי, והייתי צריך לשייף אותו עם מקדח כדי שיוכל להיכנס למקום בקלות. חוץ מזה, פשוט מושלם. בחירה תכנונית אחת שקצת הפתיעה אותי הייתה של ברגי הקולימציה - הברגים שמתחת למראה הראשית בעלי ראש גדול ומאוד נוחים לסיבוב וכיוון, אך אלה של המראה המשנית (שלושה זוגות ברגים, כשבכל זוג בורג אחד מושך את המראה כלפי מעלה והשני כלפי מטה) הם בעלי ראש הקס (אלן), כך שנדרש כלי כדי לסובב אותם. כששאלתי את מרקו מדוע בחר דווקא בכאלה ברגים הוא הפתיע אותי ואמר שבניגוד למרבית הדובסונים, הטלסקופים שלו שומרים על קולימציה של המראה המשנית בין הרכבה להרכבה, ולכן אין צורך לבצע קולימציה לפני כל תצפית. הצהרה מעניינת, שאם היא נכונה היא לא פחות ממדהימה. בינתיים, לאחר שתי הרכבות מלאות עם המראה, הקולימטור שלי עדיין מראה קולימציה טובה מאוד. ומה קרה בשטח? על כך עוד מעט.

       
      מערכת ההנעה החדשה, Nexus StarDrive, היא עדיין בגדר נעלם. המנועים עצמם נראים איכותיים מאוד - מנועי NEMA-17 עם תיבת תמסורת הרמונית בכל אחד מהצירים, שאמורים להזיז את המערכת בקלות ובאופן חלק. הבעיה כרגע היא שאני עדיין מחכה לעדכון קושחה (Firmware) כדי להפעיל אותם, ובינתיים השימוש בסקופ הוא ידני בלבד (Push-To עם חיבור ל-Nexus באמצעות אנקודרים של 311,296 צעדים בכל אחד מהצירים). 
      אז אם אנחנו מדברים על הנעה ידנית - אגיד שהיא תענוג. הטלסקופ מרגיש מאוד מאוזן, ועם מערכת הקלאצ׳ים, אני יכול להגיע להנעה חלקה בכוח של אצבע או שתיים מבלי שהטלסקופ יאבד גובה או ימשיך לנוע אחרי שאני מפסיק להפעיל כוח. 
      בתמונה: ציר ה-Altitude של הטלסקופ, ולידו בורג הקלאצ׳ האדום

       
      אור ראשון
       
      ביום חמישי האחרון, מעט אחרי מולד הירח, לקחתי את החבוב (שעונה לשם היפריון, על שם הטיטן אבי השמש והירח) וירדתי לאור ראשון במדבר. הסקופ נכנס יפה לתוך הרכב, ואני מתאר שגם כאן, עם אימון והתרגלות אוכל גם להקטין את דריסת הרגל שלו באוטו, ולהעמיס אותו מהר יותר. הפעם לקח לי כחצי שעה להעמיס אותו (צריך להעמיס כל חלק בנפרד, אז זה קצת מעייף). בכל מקרה, גם במצב הנוכחי יכולתי לקחת איתי עוד מישהו במושב הנהג (למרות שהפעם זה היה רק אני והסקופ).

       
      עברו כ-14 חודשים מאז התצפית האחרונה של בארץ, וההתרגשות הייתה בשיאה מיד עם ההגעה לתחנת הביניים ליד עבדת. הגעתי לשטח והתחלתי להרכיב, חצי שעה לאחר מכן, הסקופ כבר היה מוכן:
       
       
      לאחר שהטלסקופ פיזית עמד, התחילה קצת התבחבשות - קודם כל, גיליתי שבניגוד לתרגולים בבית, התנועה בציר האזימוט לא חלקה, כי בורג הקלאצ׳ של הציר (שנמצא בתחתית הטלסקופ) נוגע במחצלת לפעמים. איזה מזל שניר היה בשטח, והביא לי שלוש חתיכות איפאה לשים מתחת לרגליות 🙂
      הבעיה הבאה הייתה באיפוס ה-Nexus, אבל נפתרה די מהר לאחר שנזכרתי שעשיתי לו אתחול להגדרות יצרן ולא קנפגתי אותו מחדש לעבוד עם האנקודרים שלו. ואז הגיעה שאלת הקולימציה - הצצה מהירה דרך העינית הראתה כוכבים בצורת שביטים, כך שהיה ברור שמשהו צריך להשתנות, השאלה מה? בדיקה עם הקולימטור הראתה שהמשנית מצביעה בדיוק למרכז הראשית (סחטיין מרקו!), כך שנשאר רק לכוון את הראשית, וזה היה פשוט וקל. הצצה נוספת דרך העינית - וראיתי שמיים מדהימים עם נקודות ברורות וחדות!
      בינתיים, שכבת העננים הדקה שהייתה בזמן השקיעה כבר נעלמה לה, ואפשר היה להתחיל לחפש מטרות. הגעתי לתצפית עם ציפיות בשמיים, והטלסקופ שבר את כולן:
      א. מכניקה - התנועה של הטלסקופ נהדרת. עם פראקור ועינית כבדה מאוד (Televue Ethos 21mm) הצלחתי להזיז את הטלסקופ בתנועות עדינות בשני הצירים, להחליף עינית ועדיין לשמור על המיקום שלו בלי בעיה. עם עיניות קלות משמעותית היה צורך לחזק מעט את הקלאצ׳ של ציר האזימוט, ועדיין הכל עבד נהדר. הדבר הראשון שהפריע לי קצת הוא מגש העיניות, שבו יש מקום לעינית 2״ אחת בלבד, וארבעה מקומות לעיניות 1.25״ - נראה לי שאצטרך לשנות את זה, ולהגדיל לפחות חור אחד אם לא שניים. הדבר השני הוא נוחות הצפייה בזניט - על מנת לעבוד עם מערכת ההנעה של ה-Nexus StarDrive, היה צורך להגביה את הטלסקופ באמצעות רגליות, כך שכעת בזניט העינית נמצאת בערך 2 ס״מ מעל לעין שלי, ואני צריך לעמוד על קצות האצבעות כדי לראות. זה לא נורא, כי לרוב לא צופים בדיוק בזניט או כמה מעלות לידו, אבל זה כן חבל, כי קיוויתי שאני לא אצטרך להתפשר ולהשתמש אפילו במדרגה קטנה כדי לצפות בטלסקופ, וכעת נראה שכן.  
      ב. נוחות עבודה עם נקסוס - הנקסוס היא כבר מערכת ותיקה ומוצלחת למדי, שתלויה בעיקר בדיוק האיפוס הראשוני. הפעם לא התאמצתי לאפס בצורה מאוד מדוייקת, ולכן גם תוצאות ה-Push To שלי היו בהתאם. מה שכן, הייתה עבודה נעימה עם SkySafari שהתחבר בקלות לנקסוס (אם כי פעם אחת באמצע הלילה התנתק וסירב להתחבר עד שכיביתי את ה-WiFi והדלקתי מחדש). יהיה מעניין מאוד לראות את שגרת העבודה עם מנוע עקיבה פעיל - נקווה שה-Firmware החדש יגיע אלי בקרוב ושאוכל לבדוק זאת.
      ג. אופטיקה - כאן הטלסקופ באמת זוהר. המראה הראשית של Optiques Fullum לא פחות ממרהיבה, ונדהמתי מחדש בכל אובייקט לראות עד כמה היא מדוייקת וכמה אור היא אוספת. השילוב שלה עם מראה משנית של Antares Optics בגודל 4.5״ ועם PV של 1/20 אורך גל (!) הביא לתוצאות מדהימות: צביר הרקולס (M13) הראה כל כך הרבה שמשות, ואפשר היה להבחין בבירור בשמשות הנפרדות בליבה, אפילו בהגדלה גבוהה (6 מ״מ, בערך פי 350) לא הרגשתי שיש ירידה בחדות. היה נחמד במיוחד לראות את ההבדלים בין כושר ההפרדה בדובסוני של ניר שעמד ליד ולהבין עד כמה פי 4 יכולת איסוף אור ואיכות אופטיקה עושים הבדל - כל מי שבא לראות השמיע אנחת פליאה 🙂. ערפילית הצעיף פשוט קפצה לתוך העין עם פילטר OIII, ואפשר היה אפילו לראות בקלות חלקים מערפילית צפון אמריקה. גם הלגונה והטריפיד נראו מצוין, אך מלכת הלילה הייתה, כמובן, ערפילית אוריון - כשהסתכלתי עליה דרך עינית 21 מ״מ, הרגשתי כאילו אני טובע בתוך מרק הערפל הסמיך שמסביב לטרפזיום (שכמובן אפשר היה להבחין בכוכבים הנפרדים שלו בקלות), וגיליתי פתאום שעברה חצי שעה ואני עדיין מסתכל דרך העינית. איזה כיף! לא התאפקתי, וצילמתי אותה עם הטלפון דרך העינית (לא התמונה הכי יפה, ועדיין).

      גם כוכבי הלכת היו יפהפיים, ואפשר היה להבחין ברצועות עננים בשבתאי ולראות פרטים משמעותיים על צדק (מה שכן, בגלל הבהירות שלהם, העדפתי לעבוד עם פילטר ND כדי לא להסתנוור). כמובן שאנדרומדה והגלקסיות הלווייניות נראו יפה מאוד, ולמרות שלא היה אפשר לראות את כל אנדרומדה בעינית, היה אפשר להבחין בשני שבילי אבק ברורים בה. ערפילית הטבעת וגלקסיית כדור השלג הכחול היו שתיהן יפהפהיות גם כן. בקיצור - הלילה הזה פתח את התיאבון לעוד הרבה תצפיות נהדרות עם החבר החדש.
       
      סיכום זמני
       
      אני מרגיש בר מזל שיכולתי לצאת למסע הזה לפני שנתיים, מסע שכמעט נגמר עכשיו (וייגמר לאחר קבלת העדכונים האחרונים למערכת ההנעה). נהניתי מאוד מהמסע עצמו - מלחלום על הטלסקופ, מלתכנן אותו, מליצור אותו יחד עם אנשי מקצוע נהדרים, וכמובן - מלקבל אותו ולהשתמש בו בפעם הראשונה. עכשיו, עם סיום המסע לחצי מטר, מתחיל מסע נוסף, שאני מקווה שיימשך הרבה מאוד הזמן - המסע עם החצי מטר. מחכה לעוד הרבה לילות תצפית איתו, ואיתכם.

       
    • nirzon
      תצפית מהבית לאור ירח. 19 במאי, 2024
      על-ידי nirzon ב ניר - הראש בכוכבים
      1 comment
      לאחרונה במשך כמה לילות ניסיתי להשתמש ב-SCT שלי (5 אינטש של סלסטרון) לצורך צילום, הגעת למסקנה שפשוט אין טעם בזה. גם המספרים וגם התוצאות הראו לי שאני מקבל תמונות הרבה יותר איכותיות עם שובר האור (וויליאם אופטיקס 70מ"מ) - עם המצלמה שיש לי, SV705c של סבוני.
      אז סוף סוף נשברתי, וחזרתי לשובר האור. אתמול היה לילה יפה ובהיר - אבל מה, עם ירח שמאיר ב-87%. לא בדיוק תנאים אידאליים, אבל בכל זאת - גם לצלם את הירח זה תמיד כיף, וניסיתי להתרכז יותר על צבירים סגורים, שגם תחת אור ירח אפשר לקבל תוצאות יפות עליהם.
      אלו התוצאות שקיבלתי (אני די מרוצה):
      ראשון - הירח

       
      המטרה הראשונה שלי לערב (האמת - התמונה הכי פחות מוצלחת) - M109 - עדיף אותה לצלם בלי ירח

      גלקסיה נוספת, שתמיד כיף לצלם - M51

       
      ועכשיו לאוסף הצבירים הסגורים:
      M12

      M92

      וצביר הרקולס, M13 שתפסתי לידו גם גלקסיה במגניטודה 11.7, NGC6207

       
    • nirzon
      תצפית מדברית מהאגדות - מאי 2024
      על-ידי nirzon ב ניר - הראש בכוכבים
      2 comments
      כבר יותר מדי זמן שלא יצא לי לבלות לילה שלם בתצפית מדברית. מזג האוויר, אילוצים אישיים, ומגוון סיבות נוספות לא איפשרו לי להגיע לתצפיות כאלו שהתקיימו במולדי הירח הקודמים.
      אחרי שכבר תכננתי, והתכוננתי לנסוע לתצפית כזו ביום שישי האחרון, הגיעה שוב תחזית מזג אוויר בעייתית, ואיתה ההחלטה לדחות שוב את הנסיעה הארוכה (בין 3.5 ל-4 שעות מזכרון יעקב), בעוד שבוע.
      מולד הירח יצא הפעם בדיוק באמצע השבוע, אתמול, ב-7 במאי, מה שאיפשר לצאת לתצפית כזו בשני סופי שבוע רצופים. אבל שוב, ככל שהימים חלפו, התחיל להסתמן שבסוף השבוע הקרוב גם לא יהיו תנאים נאותים לתצפית, ולמעשה, היום הכמעט יחידי שיהיה אפשרי בו לתצפת נפל בדיוק על יום המולד, יום שלישי, באמצע השבוע.
      בנוסף לכך, @Neil Folberg הודיע שהוא מתכוון לצאת ליומיים שלושה של תצפיות במדבר, והזמין את כולם להצטרף אליו. כשאני יודע שלפחות נח יהיה איתי בתצפית, החלטתי שזה עכשיו או אף פעם, אירגנתי לעצמי יום חופש מעבודה, ואתמול, בשעה שלוש אחר הצהריים, יצאתי לדרך הארוכה דרומה.
      בכפר דניאל הצטרף אלי לאוטו טל עזרא, וגם @Ilan Shapira הודיע שיצליח להגיע, וככה, נפגשנו ארבעתנו בקמפינג המדברי בו תכננו להעביר את התצפית. זהו איננו המקום הרגיל בו אנו רגילים לערוך תצפיות, בשל החשש ממבקרים אחרים בקמפינג, שלא מקפידים על משמעת חושך, ויכולים לסנוור ולהפריע לתצפית. אם זאת, בגלל שמדובר על אמצע השבוע, הימרנו שלא יהיו יותר מדי הפרעות, וששווה לנסות מקום חדש (לפחות לחלק מאיתנו), שיש בו שירותים, מים זורמים ומחסה חלקי מהרוח המדברית הקרה.
      בתמונה - שלושה יחמורים שפגשנו בדרך לקמפינג

       
      בקמפינג עצמו, לשמחתנו היו רק שתי קבוצות קטנות של מבקרים, שהסברנו להם מה זו תצפית, כמה חשוב שלא לסנוור ולהדליק לידנו אורות, וכמובן שהזמנו אותם לבוא ולצפות דרך הטלסקופים שלנו. אני חייב לציין שלמרות הפרעות קלות פה ושם, הם התנהגו למופת ונהנו לקבל מאיתנו הסברים על השמיים, ולצפות דרך הציוד שלנו בשמיים.
      התארגנו בשתי נקודות סמוכות מאד זו לזו - נקודה אחת לציוד הצילום, שם אילן, טל ואני העמדנו ציוד צילום, ונקודה שנייה לתצפית ויזואלית, קרובה, אבל מספיק רחוקה שהאורות של ציוד הצילום לא יפריעו לנו שם. שם נח הרים את הדובסוני 10 אינטש הנהדר שלו, אני שמתי שם את הדובסוני 6 אינטש שלי על הפלטפורמה המשוונית, וגם שובר אור קטן של טל על חצובה ידנית עם המאונט של סבוני.
      קצת אחרי השקיעה, נכנסו פתאום שתי מכוניות למתחם, אבל החשש שלנו לקבוצה של מבקרים שיפריעו לתצפית מייד הופרכה, והפכה להפתעה משמחת, כשמואפק, הצלם מהגליל, יצא מאחת המכוניות, והתברר לנו שגם הם באו לצלם ולצפות בכוכבים. הם התמקמו סמוך אלינו באחד ממחסות הרוח של הקמפינג. לשמחתי, הם הביאו איתם גם סיסטאר אחד, וככה זכיתי לראות לראשונה את הפלא (או הצעצוע, תלוי מה אתם חושבים עליו) בפעולה.
      בתמונה - מחסה הרוח בו התמקם מואפק.

       
      מאחר והגענו יחסית מאוחר, עם השקיעה, ניסינו כולנו להתארגן ולהקים את הציודים מהר. ככל שהלילה העמיק, התחלנו להבין שזכינו בלילה נפלא. ממש מהסרטים. השמיים הלכו והתמלאו בכוכבים, ממש עד לאופק. אפילו גרגר של אובך לא הורגש. בתחילת הערב נשבה לה רוח קלה, שהלכה ונחלשה עד שנעלמה לגמרי והשאירה אותנו רק עם קור המדבר, אליו היינו מוכנים טוב, עם ביגוד מתאים.
      בתחילת הערב, כיוונתי את ציוד הצילום הפשוט שלי, שובר אור קטן על חצובת אלט-אז, לעבר שלישיית לאו, ועוד לפני חושך אסטרונומי כבר יכולתי לראות בקלות בעינית את הצביר הכדורי היפה, M3, ואחרי חושך אסטרונומי, צפיתי גם ב-M51 ו-M101 - שתי הגלקסיות הנהדרות שליד יצול העגלה הגדולה. עם ה-6 אינטש שלי יכולתי לראות החיבור של שתי הגלקסיות של M51 והנלווה אליה. M101 נראתה יותר כמו כתם - היא יותר קשה לתצפית. בטח עם 6 אינטש. די מוקדם בערב, צביר הרקולס, M13, זרח, וצפיתי גם בצביר הנהדר הזה - אבל זה היה רק הקדמה לצביר הצבירים, הענק מקנטאור - אומגה.
      בשעה עשר וחצי, אומגה מקנטאור הגיע כבר קרוב לגובהו המירבי, קרוב ל-12 מעלות. 12 מעלות זהו גובה בעייתי מאד לתצפית. הרבה פעמים מספיק רק טיפונת אובך בשביל שלא יהיה ניתן לראות הרבה בגבהים כאלו.
      בלילה הזה, האופק היה צלול ונקי כמעט מגובה אפס. כולנו העברנו את ציוד הצילום והתצפית לעברו, ולעבר הגלקסיה הנהדרת שטיפה גבוהה ממנו, A מקנטאור, שגם היא קשה לצפיה בגובה מירבי של 16 מעלות.
      עד ללילה זה, יצא לי לראות את אומגה מקנטאור פעמיים או שלוש, אבל לא בתנאים טובים, ולא זכיתי באמת להתרשם ממנו. הפעם הזו היתה שונה. האפקט של צפייה בצביר הזה בעינית, וגם לצפות בו מופיע על על המסכים של ציוד הצילום היה מהמם. צפינו בו בכל אמצעי התצפית שהיו לנו, משובר האור הקטן ועד הדובסוני הגדול.
      בתמונה - אומגה מקנטאור - צילום שלי, בחשיפה מצטברת של 16 דקות.

      כפי שכתבתי, טיפה מעל אומגה, ניתן לצפות בגלקסיה היפה, A מקנטאור, שנראתה בפירוט רב ב-10 אינטש של נח, וגם ב-6 אינטש שלי היה ניתן להבחין בפס האבק המרשים שחוצה אותה.
      בתמונה - הגלקסיה A מקנטאור, בחשיפה מצטברת של 12.5 דקות.

       
      עם תום ההתרגשות הזו, החלטתי לעשות כמה צילומי אווירה עם הטלפון שלי.
      בתמונה - ציוד הצילום האיכותי של אילן, כשמעליו רואים את הראש של קבוצת עקרב. חדי העין יזהו שם את הצביר הכדורי M4.

      כשהסתכלתי בתמונה הזו, ראיתי משהו מוזר. ראיתי שם כמה עננים מוזרים משמאל לטלסקופ. לא הבנתי. הלילה בהיר לגמרי. איך נכנסו עננים לתוך התמונה. לקח לי כמה רגעים להבין שאני למעשה מתחיל לראות את שביל החלב מתחיל לזרוח... איזה כיף.
      יותר מאוחר, לאחר ששביל החלב זרח והופיע מולנו במלוא הדרו, ניצלתי את הדובסוני שלי על הפלטפורמה, בתור בסיס לצילום בחשיפה ארוכה של השביל עם הטלפון. כל צילום הוא של 30 שניות...
      הנה אני על רקע שביל החלב (כן - עמדתי 30 שניות ללא תנועה):

       
      וזהו משולש הקיץ, כששביל החלב עובר בתוכו. וגה למעלה, דנב משמאל, ואלטייר קצת נמוך יותר מימין.

       
      שאר הלילה עבר עלינו בנעימים, אני עברתי ממטרה אחת לשנייה, צפיתי בגלקסיות שונות, שלישיית לאו, שרשרת מרקריאן. ערפיליות שביל החלב היו נהדרות עם פילטר UHC. היה ניתן להבחין בפרטים עדינים בכל ערפילית וערפילית. נהניתי במיוחד מהלגונה, הטריפיד וערפילית הברבור. במשולש הקיץ צפיתי גם במשקולת וכמובן בטבעת, בהגדלה גבוהה. תנאי התצפית המעולים גרמו לכך שכל אובייקט שצפינו בו פשוט נראה מעולה בעינית - אפילו בערפילית הצעיף, למרות הגובה הנמוך שלה, היה ניתן להבחין בקלות עם פילטר O3 ב-6 אינטש.
      מפעם לפעם נח קרא לי להסתכל באובייקטים מופלאים ב-10 אינטש שלו, כמו גלקסיית המחט.
      בניגוד לאילן וטל, שהתמקדו במעט אובייקטים לצילום ממש, והשיגו תוצאות נהדרות עם זמני חשיפה ארוכים ביותר, אני השתמשתי בציוד הצילום שלי יותר ל-EAA, וככה הספקתי לעבור על מספר יחסית גבוה של אובייקטים. התנאים הטובים, והבורטל הנמוך, גרמו לכך שגם בעקיבת אלט-אז, חשיפות קצרות של 16 שניות לפריים, וזמני חשיפה שלא עולים על חצי שעה לכל היותר, קיבלתי תמונות יפות מאד. ניסיתי לצפות ויזואלית גם באותן מטרות שעליהן עשיתי EAA, וכך "להשוות". מצאתי את ההשוואה הזו מספקת ביותר. אחרי ש"ראיתי" ב-EAA אובייקט, ניסיתי להבחין דרך העינית באותם הפרטים שראיתי קודם בתמונה.
      להלן תוצאות הצילומים שלי:
      המשקולת - M27

      הטריפיד - M20

      הלגונה - M8

      שרשרת מרקריאן - פנורמה של שתי תוצאות EAA שונות

      שלישיית לאו

       
      בשעה שלוש לערך, נח קיפל את הציוד ועזב, וכולנו התכנסנו לתוך האוהלים לשינה קצרה, לפני הנהיגה הארוכה צפונה.
      מד הטמפרטורה שלי הראה פחות מ-7 מעלות ו-50 אחוזי לחות. לפנות בוקר הוא כבר דגדג את 6 המעלות. הרבה יותר קר מהתחזית שדיברה על מינימום של 12 מעלות.
      התעוררנו לזריחה יפה ונוף מדברי מהמם.

       
      אזור התצפית שלנו בבוקר

       
      בדרך חזרה, יצא לנו לראות עוברים מולנו שליוים (הציפורים), שני זאבים וצבי אחד. ממש ספארי.
      להגיד שהיה כיף זה אנדרסטיימנט.
      בפירוש אחת התצפיות הטובות שחוויתי.
    • nirzon
      חיבור Dovetail לחצובה ישנה של Meade
      על-ידי nirzon ב ניר - הראש בכוכבים
      0 comments
      לאחר שהחצובה הרובוטית שלי התקלקלה, וגיליתי שהתיקון שלה או יקר מאד או לא פשוט בכלל, @Gal Golan פנה אלי עם הצעה אי אפשר היה לסרב לה.
      הוא מצא ביד 2 טלסקופ ישן של Meade LT 8, כמו בתמונה הזו:

      והציע לי לקחת את החצובה, ושהוא ייקח את הטלסקופ (אותו הוא מתכנן לעלות על חצובת AM5). המחיר היה כזה שבאמת אי אפשר היה לסרב להצעה הזו.
      יש רק בעיה קטנה - אם תביטו בתמונה, הטלסקופ הזה מגיע משודך לחצובה בצורה בלתי ניתנת להפרדה (בקלות).
      וככה הגיעה אלי בשבת האחרונה חצובה בלי דרך נורמלית להעלות עליה את הטלסקופים שלי. אז מה עושים? דבר ראשון, רק בשביל לבדוק שהיא תקינה ועובדת, חיברתי לה את ה-SCT הקטן שלי עם אזיקונים.

      האמת - הצלחתי לראות שהחצובה תקינה ככה ואפילו לעשות קצת EAA - אבל זה לא פתרון.
      הפתרון הוא כמובן להצמיד לחצובה מחבר דובטייל נורמלי. למזלי, גל גם נתן לי אחד כזה שלא היה לו שימוש עבורו.

      (מצטער על איכות התמונה. את זה צילמתי בשביל לשלוח למישהו שיראה מה זה. כשהטלסקופ עוד לא יצא מהאוטו שלי)
       
      את לוח המתכת הגדול שהחזיק את ה-SCT המקורי פירקתי.

      ונשארתי עם הציר של החצובה ו-3 ברגים...

       
      ועכשיו השאלה - איך מחברים את מחבר הדובטייל הזה, שיש לו 4 חורים ל-3 הברגים הללו?
      והתשובה - מתכננים ומדפיסים מתאם בתלת מימד.
      את התכנון עשיתי עם תוכנת Onshape החינמית שעובדת online. היא מומלצת ביותר, ויש לה גם הרבה מדריכים טובים ב-Youtube, שאני למדתי מהם.
      לאחר שני איטרציות ראשוניות, שנועדו רק לראות שמיקמתי את החורים של כל הברגים במיקום המדוייק, הגעתי לתכנון הבא:

      רואים כאן את שני הצדדים של המתאים. בגלל מיקומי הברגים נאלצתי למקם את ציר הסיבוב של החצובה לא בדיוק במרכז המתאם, אבל זה לא אמור להפריע.
      מי שמעוניין, יכול לראות את התכנון המלא כאן:
      https://cad.onshape.com/documents/2da0423542ebfeba1fd085fc/w/a9a94024425f6a7bbbd43369/e/d25b4b9abbbfd0bcb8bfc495?renderMode=0&uiState=65af73c1f7b0160ebed1d2b6
      הדפסתי את המתאם עם צפיפות גבוהה, ככה שיהיה מספיק חזק, וזה מה שקיבלתי
      מייד אחרי שההדפסה הסתיימה:

       
      הצד שמתחבר למחבר הדובטייל:

       
      הצד שמתחבר לציר החצובה (כרגיל יצא לי חור טיפה קטן מדי, ושייפתי אותו במקום להדפיס מחדש - בתכנון ששלחתי את הקישור אליו החור כבר מוגדל):

       
      אחרי החיבור לחצובה:

       
      ואחרי הרכבת המחבר על המתאם:

       
      ובסוף, סוף סוף, עם הטלסקופ WO שלי:

       
      ועכשיו - רק לחכות שהגשם והעננים יעברו...
    • nirzon
      תצפית EAA ראשונה עם הטלסקופ החדש שלי, William Optics Zenithstar 70ED
      על-ידי nirzon ב ניר - הראש בכוכבים
      1 comment
      לפני כיומיים הגיע לידי הטלסקופ החדש (והרביעי) שלי, William Optics Zenithstar 70ED, שאותו קניתי יד שנייה, באדיבותו של @Guy, שויתר עליו, כנראה בגלל חוסר מקום בארון הטלסקופים שלו.
      וויליאם אופטיקס מייצרים את הדגם הזה כבר הרבה זמן, ובכל כמה שנים מוציאים מודל חדש שלו. נדמה לי ששלי הוא מודל 2009.
      מדובר על שובר אור איכותי, עם מפתח 70 מ"מ ואורך מוקד 420 מ"מ (F6), כאשר עדשות ה-ED שלו (כנראה FPL51, אני לא בטוח), מקטינות מאד את האברציה הכרומטית שכל שוברי האור נאבקים בה. פוקוסר ה-2 אינטש 2 מהירויות שלו הוא ממש תענוג.
      כבר ביום בו קיבלתי אותו, חיברתי לו זמנית עם אזיקון פיינדר נקודה אדומה (לא לדאוג - אסדר חיבור קבוע בהמשך), והעלתי אותו על חצובה פשוטה, להרגיש קצת את הטלסקופ ויזואלית. בין העננים הצלחתי לראות קצת את צדק, ועם עינית איכותית של 4.7 מ"מ (הגדלה X90) ראיתי יפה מאד את חגורות העננים שעליו. כפי שציפיתי, כמעט ללא אברציה כרומטית.
      אתמול, למרות התחזית לשמיים מעוננים, הערב התחיל בלי עננים. חיברתי את הטלסקופ לחצובה הרובוטית שלי, סלסטרון Nextstar SLT, ונראה לי שנולד כאן צמד מנצח.

       
      המצלמה שלי היא מצלמה פלנטרית איכותית SVBONY SV705C, עם חיישן של 8 מגה פיקסל, בגודל של בערך 11 על 6 מ"מ (2.9 מיקרון לפיקסל).
      את כל הצילומים ערכתי עם חשיפות של 16 שניות לפריים. במוד אלט-אז אפשר אולי למשוך קצת יותר, אבל לאור התוצאות, נראה לי שזה מספיק.
      האובייקט הראשון שכיוונתי אליו היתה ערפילית הכוכב הבוער - Flaming Star Nebula, IC405. מדובר גם על אובייקט קשה לתצפית, וגם היא עדיין היתה נמוכה למדי.
      זו התמונה שקיבלתי (כפי שהופיעה על המסך, ללא עיבוד נוסף), אחרי כמעט 14 דקות:

      רואים היטב את הסיבוב שנוצר בשל העקיבה במוד אלט-אז.
      מה שעוד ראיתי מייד זה שלא מבחינים בכלל בתופעות האברציה הכרומטית שמנפחת את הכוכבים בצילום דרך טלסקופ אכרומט רגיל.
      תופעה נוספת שרואים כאן, ובשאר התמונות, זו קומה קלה שמופיעה מצד ימין של התמונה. באמת לא נורא. מעניין שזה רק בצד אחד.
      מכאן עברתי לגלקסיה הנהדרת NGC 891, עליה השקעתי 12 דקות. כאן כבר התחלתי להנות יותר.

      ניתן לראות מצד שמאל שלה יפה גם את הגלקסיה NGC898, ויש עוד כמה גלקסיות בתמונה.
      בגלל שרציתי לראות באמת את איכות התמונה מבחינת איך הכוכבים יוצאים, הלכתי עכשיו לצביר הפתוח M38. עליו ישבתי כמעט 20 דקות.
      זו התמונה שלו כפי שקיבלתי אותה במסך בזמן התצפית:

      וזו אותה תמונה, אחרי עיבוד עם סיריל וגימפ

      משמאל ל-M38 זהו הצביר NGC1907.
      לאחר הפסקה של כשעה, בשל עננים, עברתי לגלקסיה נוספת, NGC 2403. אותה צילמתי לאורך קצת מעל ל-14 דקות:

      היא באמת אובייקט שראוי לצלם עם אורך מוקד גדול יותר (מה שכבר עשיתי עם ה-SCT שלי), אבל היא יפה גם ככה, עם כל הכוכבים מסביב.
      מה שבאמת עניין אותי היתה ערפילית ראש הסוס והלהבה, אבל גם בגלל העננים, וגם בגלל עץ שהסתיר לי אותה, עברתי זמנית לערפילית הרוזטה, C49.

      רק 8 דקות במצטבר (יותר בגלל איבוד פריימים בגלל העננים), אבל איזה יופי של פרטים עדינים אפשר לראות בערפילית הזו. היא כל כך גדולה, שהיא לא נכנסת לי ברוחב השדה שאני מקבל עם המצלמה והטלסקופ.
      ולקינוח, מה שחיכיתי לו כל הערב - ראש הסוס והלהבה. ככה זה נראה על המסך בזמן אמת אחרי 12 דקות (רציתי יותר, אבל העננים עצרו אותי)

      וככה אחרי עיבוד של קובץ ה-FITS עם סיריל וגימפ:

       
      אני ממש מרוצה מהטלסקופ הזה. אני חושב שזה הטלסקופ האיכותי ביותר שיש ברשותי. 
      אמשיך לחקור למה יש טיפה קומה דוקא בצד ימין. אולי בעתיד אקנה לו רדוסר ופלטנר, שיטפל בבעיה הזו, וגם יגדיל לי את רוחב השדה.
      אני מתכנן עוד לטפל בו יפה. נדפיס לו מסיכת בכרטינוב ייעודית (השתמשתי כאן במסיכה שהכנתי לאכרומט 70 מ"מ, שיושבת עליו ככה ככה). נסדר לו פילטר אור לבן לשמש. נתקין עליו פיינדר נקודה אדומה בצורה קבועה וטובה, ואולי גם נשיג לו איזה ראש חצובה נורמלי, לצורך תצפיות ויזואליות. לאט לאט. יש מה לעשות.
×
×
  • צור חדש...

Important Information

  I accept