givoly

פברואר 13

בחצובה משוונית, אם עושים הצפנה ו-plate solving אחד, זה די מספיק לעקיבה סבירה למדי. בחצובת alt-az צריך מעבר לכך - כי הכוכבים גם עוזרים להבין את הזווית ביחס לאופק. ב-cpwi בכלל אפשר לייצר הרבה נקודות במודל - ואז זה יכול לעבוד במדוייק - אבל זה לא באמצעות plate solve אלא באמצעות תהליך פנימי באפליקציה הזו. plate solve יחיד רק אומר לחצובה איפה היא - לא משפר את המודל שמיים המלא. ושימוש רק ב-plate solve ללא שימוש במודל שמיים מלא יותר, לא ייתן עקיבה מושלמת. אגב, אין תועלת לבצע כמה plate solve - כל אחד מהם דורס בעצם את השני. רק אם יוצרים מודל שמיים בתוכנה כמו cpwi אז זה מתחיל להוסיף מידע למודל ומשפר אותו בהתאם.

ספטמבר 28

התקדמות מדהימה. כל הכבוד!

ספטמבר 4

לגבי מחשב - מחשב האסטרונומיה שלי הוא מחשב נייד ישן... יש כל כך הרבה כאלה... כאלה שכבר אינם בשימוש מסיבה זו או אחרת. החזרתי אותו לראשיתו, הוספתי קצת זכרון והחלפתי hdd ל-ssd. הוצאה כללית של $50, והמחשב קם לתחיה וסוחב את כל משימות האסטרו בלי בעיה. עוד $25 וגם הבטריה יכולה לחיות כמה שעות בשטח. אבל זה לא תמיד מצליח (הבטריה). וזה יותר טוב מהטבלט שעלה לי $70 ובינתיים גרוטאה שאין מה לעשות איתה לדעתי...

אהבתי את ההשוואה של @Artyom Beilis על המשקולת... באמת מסביר את ההבדל בצבעים שטיפוסי בתמונה הזו.

ה-178 שלי מגיעה עם IR-cut מובנית. https://astronomy-imaging-camera.com/product/asi178mc-color/

אבל ה-294 כנראה ללא. זה יכול להסביר את הבדל הצבעים...

עוד לא ממש שיחקתי עם פילטרים. צריך לראות באמת איזה פילטרים עוזרים ובאיזה מצבים...

יולי 23

מעולה! איזו הצלחה. באמת צריך להתמקד בדברים פשוטים יחסית. רק שביל החלב הוא דבר מדהים בפני עצמו לחוות. החלטת יפה על מערך קל יחסית. איזה ציוד באמת פרסת לשימוש?

יוני 22

כל הכבוד, @Artyom. בזכות התיסכולים שלך כל הקהילה של החובבים תרוויח ובענק. אני נסמך על Astrohopper המון ובוודאי יהיה קהל גם להמצאתך האחרונה והמתגבשת, Open Live Stacker...

מאי 15

עדכון: אז זה רשמי, לפי האוצר של כל מרתוני מסייה, מסתבר שזה אכן היה מרתון מסייה ראשון מסוגו בעולם (מוצלח כמעט לחלוטין) שהוא סימולטני צילומי + ויזואלי במקביל, וכמו כן, קרוב לוודאי (אין לזה קטגוריה רשמית) מרתון מסייה ראשון מסוגו בעולם בעזרת astrohopper... של @Artyom Beilis

http://www.messier.seds.org/xtra/marathon/results.html#mm2023

אפריל 16

@Guy תודה! צפיתי בעין ב-109 אובייקטים (כל הקטלוג מלבד M30 שזרח מאוחר מדי בתאריך שנבחר למרתון). ב-EAA, היו בסוף רק 108 - בגלל שפיספסתי באופן סתמי את M110 כשהייתי בשדה של M31. עבור M31 השתמשתי במערך הלא נכון (מוקד 650 ממ במקום 100ממ), וזה תפס את M32 אבל לא את M110. חבל... הייתי בטוח שהייתי 109/109 עד שבחנתי את תוצאות ה-EAA...

מרץ 19

אזהרה: זה פוסט שיעודכן - עוד לא ערכתי / חיברתי את כל החומר...

מרתון מסייה, למי שלא מכיר, הוא ממש מרתון - לילה אחד שבו מנסים לצפות בכל 110 האובייקטים בקטלוג מסייה. יש הרבה גרסאות לזה. אבל הגרסא הקלאסית היא עם מפות כוכבים וטלסקופ בהנחייה ידנית. מאז התווספו גרסאות שונות למרתון - עם go to ובלי, צילומי או תצפיתי, יחידני / סולו או בקבוצה, וירטואלי (בשליטה מרחוק), מזכרון ללא רישומים או מפות, הרחבות למיניהן, ועוד ועוד. אבל שיהיה ברור, בכל מקרה, זה לא פרוייקט קטן או טריוויאלי.

המרתון הומצא כנראה במקביל על ידי מספר אסטרונומים חובבים בערך ב-1970. הפעם הראשונה שהצליחו לבצע מרתון שלם - צפיה של כל 110 האובייקטים בקטלוג היה ב-24 במרץ 1985 - שני אנשים בהפרש שעה השלימו את האתגר. אתר מצויין וחשוב המסכם הכל הוא כאן: http://www.messier.seds.org/xtra/marathon/marathon.html - אין לבצע מרתון בלי התעמקות באתר הזה...

אז בלילה שבין חמישי לשישי האחרונים (16.3.23 עד 17.3.23) עשיתי נסיון ראשון למרתון מסייה. בממוצע, יש כ-5 דקות לאובייקט. צריך להיות ער שעות רבות ובפעילות למשך כל הלילה - לא ניתן לנוח כמעט בכלל - למרות שלכאורה יש שעתיים באמצע שאפשר לנוח, אני לא הצלחתי יותר מלבלוע סנדוויץ או להגניב קצת קפה לתידלוקים...

יש הרבה תכנון שנדרש מבחינת ציוד, סדר פעולות, תאריכים ספציפיים. יש רק כחודש בשנה שבו ניתן לצפות בלילה אחד בכל האובייקטים - זה בד״כ שני סופי שבוע בלבד סביב מולד ירח. ולא מכל קו גובה אפשר לצפות בכל האובייקטים.

אז הכרזתי על הנסיון וידעתי את ״הרשויות המתעדות זאת״ (את Hartmut Frommert) - האתר הזה שמרכז את כל ההיסטוריה של המרתון ועוד: http://www.messier.seds.org/xtra/marathon/results.html#mm2023an

זה לא טריוויאלי. אפילו אחד הממציאים של הפורמט, Tom Hoffelder, לא הצליח להשלים 110 אובייקטים במעל 20 מרתונים שהשתתף בהם... והמספר אובייקטם הממוצע שהצליח ב-20 הנסיונות הוא 103.9 אובייקטים בממוצע:

והנה טבלא של שיאנים (אולי לא מעודכנת מספיק... אבל מתוך ההרצאה העדכנית יחסית הנ״ל):

אז כפי שניתן לראות, הצלחת 110 האובייקטים באמת קשה - רוב השיאנים לא הצליחו ברוב הנסיונות שלהם...

אני החלטתי מצד אחד לעשות דברים מקלים אבל גם מקשים. מקלים בזה שהשתמשי, נדמה לי באופן ראשון באופן עולמי, ב-Astrohopper, הפיתוח הגאוני של ידידינו היקר @Artyom, ככלי ניווט עיקרי למרתון תצפיתי. הכנתי רשימת אובייקטים מלאה כרשימה, וניווטתי בעיקר באמצעות Astrohopper. וכן, השתמשתי בחצובת goto עם עקיבה - אבל זה באמת עבור אובייקטים קלים שכל שרציתי שתהיה עקיבה עליהם.

אך, גם הקשתי - רציתי אפשרות לתעד את הכל - ולכן, החלטתי גם לצלם ב-EAA את כל האובייקטים. חשיפות של 5 או 10 שניות, כמה שאפשר זמן לאובייקט, ורצים לאובייקט הבא. אין כאן המטרה צילומית, אלא תיעודית גרידא. וגם לעשות timelapse מחצובה/מצלמה נוספת, ולעשות את זה סולו.

בסופו של דבר, הצלחתי 109 אובייקטים תצפיתית ו-108 צילומית. פשוט פיספסתי לצלם את M110... האובייקט M30 זרח מאוחר מדי אחרי השמש - אז לא באמת היה ניתן לצפות בו או לצלם אותו... במחנטו״ש יש כמעט קו עד לאופק, אבל עם שמש וירח של 25% אי אפשר היה לצפות ב-M30. למען האמת, צביר כדורי לא ממש ייחודי/מעניין במגניטודה 7, אז לא הפסד גדול.

התחלת התצפית בפועל בערך ב-19:00 והנסיון הנואש להשיג את M30 הגיע עד 5:15 בערך... ואז קיפלתי עד 6:00. ניסיתי, אך לא הצלחתי לישון עד 8:00 ואז נסעתי חזרה הביתה... עייף מאוד - שרירים תפוסים מאוד, אך מאוד מרוצה...

תוצאות לוואי מעניינות:

* אולי הכי מדליק - ראיתי בעינית את ה-HST עובר בזמן שצפיתי באובייקט, ומאחר וצילמתי במקביל, יכולתי לראות את המעבר של - HST גם בצילום של האובייקט.

* הספקתי לצפות ב-EAA גם ברוזטה.

הנה המערכים שהקמתי:

תצפיתי:
- דובסוני 8״ של Meade מוקד 1200ממ, בערך בן 40 שנה עם astrohopper מותקן עליו. באמצע הלילה הייתי צריך להזיז אותו כמה פעמים כדי להגיע לכל האובייקטים...
- Meade Star Adventurer 80 מוקד 400ממ על חצובת goto של Celestron LCM. בעיקר למעט האובייקטים הרחבים כמו הפליאדות, אנדרומדה, וכיו״ב.
EAA:
- מחזיר אור ניוטוני 130/650 של ברסר על חצובת SkyWatcher EQ5 Pro בשליטה של ASIAIR Pro עם מצלמת ASI178mc. ללא guide.
- עדשת מצלמה LAOWA 100mm f/2.8 על חצובת SkyWatcher AZ-GTi בשליטה של ASIAIR Pro עם מצלמת ASI178mc. ללא guide. תודה מיוחדת לאהרון גורביץ׳ שהשאיל לי את המצלמה הזו.
timelapse:
- מצלמת Canon T7i על חצובה נמוכה קבועה בשליטה של Arsenal 2 עם עדשת Tokina 11-16 ב-16ממ מוקד.

עוד לא ריכזתי את כל התמונות והתוצאות, אבל הנה כמה תמונות שצולמו במהלך המרתון וכמה תמונות אווירה וה-timelapse - לפני עריכה סופית.

אז כשיהיה סופי - אעלה לכאן. בינתיים, אלבום פתוח של Google Photos עם הלוג שלי הפיזי (בגללו בעיקר הפעלתי את הפנס כל הזמן - הפנס אור אדום שלי אבד לי בתוך התיקים ולא מצאתי אותו... אז הייתי צריך להאיר עליו עם הטלפון כדי לראות מה אני צריך לעשות ולרשום את התוצאות...). לקח: כבר הזמנתי 3-4 פנסים אדומים נוספים... שלא יחסר אף פעם...

https://photos.app.goo.gl/gxVkW2Y23EN5oNYw8

אה - וכן יש מצב שהצלחתי לעשות משהו ״ראשון עולמי״ בנידון - מחכה עדיין לתיקוף של זה:

ראשון עולמי? מרתון מסייה סימולטני - תצפיתני וצילומי.
ראשון עולמי? מרתון מסייה מונחה Astrohopper.

מחכה לשמוע מהרשויות עם אכן זה כך.

אני ממליץ - אבל לא בטוח שאני אנסה שוב...

אה - ומי שרוצה - אפשר לנסות את זה בשבועיים הקרובים...

פברואר 27

מעולה! טוב, פרוייקט נוסף בעתיד...

פברואר 27

מעולה, היום באמת עוד לא קניתי כלום בעלי - עכשיו קונה את הכבל הזה. פתרון מעולה ושימושי ביותר!

פברואר 17

יפה מאוד. ונחמד גם לראות את כל פירוט הניתוח נתונים. לדעתי תהיה יותר מרוצה מצילום במוד משווני - אז תוכל לעשות חשיפות הרבה יותר ארוכות (שלאו דווקא נדרשות בבורטל 8). ממליץ גם לנסות לשלוט באמצעות כבל במקום wifi לפחות שימוש בחשמל וגם אמינות גבוהה יותר (ללא ניתוקים) - רק צריך לוודא שהכבל לא מסתבך. אם משתמשים במוד alt-az אז אפשר חצובות פשוטות וזולות מזו.

פברואר 17

ארתיום, אני תמיד על גיין מקסימלי - אבל ״תמיד״. כל דבר ששיתפתי עד כה היה ככה. אבל ברוב המקרים, התוצאה טובה רק עם לפחות darks אבל בד״כ גם bias. רק במקרה שהעדשה/טלסקופ מאוד לא שטוחים בשדה, אני מוסיף flats. וזה קורה, אבל לעיתים לא נדרש. באכרומט, יותר נדרש. השאלה אם יש vignette בעדשה/טלסקופ. בכול אופן - נסה גיין מקסימלי. ולדעתי מהתמונות של הצבירים ואוריון, הפוקוס לא מושלם והעקיבה לא מושלמת. רואים מריחות שלא צריך לראות - קטנות, אבל הכוכבים לא ממוקדים מספיק לדעתי. תשקיע בפוקוס. זה קשה. הייתי תחילה משפר את אוריון - כי כל כך בהיר ויש בו גם כוכבים וגם ערפילית, ואז תעביר את אותה הטכניקה למקומות אחרים. חשיפה של לדעתי לא יותר מ-15 שניות אצלך, וגם 10 זה סבבה. אתה על alt-az - זה גם מוסיף טיפה בעייתיות לאורך זמן מבחינת אפקטים. לוקח זמן להגיע לפרמטרים הנכונים לציוד.

פברואר 2

ועלות כל הרכיבים? הצליח החיבור ל-ascom?

דצמבר 21

לפני ב-16.12.2022 at 08:38 Guydive אמר:

...אני לא מכיר אדם אחד שמצטער על רכישה של אפוכרומט (חוץ מולאסוב 😅)...

קורע...

דצמבר 15

אני לא הייתי כלל פוסל את ה-az gti עביר שובר האור הקטן ו-EAA. זה לגמרי יספיק לדעתי. ולגבי שובר האור הגדול. כאן הייתי שוקל אכרומט. ה-120 שלי ממש סבבה. וממש זול ביחס למה שיעלה אפו כלשהו מ-80ממ ומעלה. וגם הייתי שוקל חצובה פשוטה בהרבה מאלה שאתה שוקל. יש לי EQ5Pro. Celestron AVX, az gti ו-גם יש EQ2 עם מנוע ציר יחיד. זה קליל וסוחב בלי בעיה. מחיר על הרצפה ביחס לכל מה שרשמת, אבל גם זמן הקמה של שתי דקות במקום חצי שעה בערך. פירוק גם שתי דק במקום 10-15 דק. אתה צריך לראות את ה-120 על ה-eq2. ולהשוות בשטח לאפו 100-130. לא בטוח שתשלם את המחיר. אה, והמראות בדובסוני הרבה יותר טובים למעט אובייקטים בשדה רחב מאוד. דעתי.

אוקטובר 23

היה אינטימי אך כיף. איכשהו, לא שמתי לב להתראת הלחות הגבוהה. אבל הציוד שרד. התפעלתי כהוגן מ-Celestron LCM ישנה ומשוקמת כחצובה עוקבת. שמתי עליה ASI178mc עם עדשת מצלמה 70-200 ב-70 מ״מ מוקד על מנת לעשות EAA על אובייקטים צפוניים, בעיקר. האתגר - השדה כל כך קטן שבלי finder היה טיפה קשה אפילו לכייל. אבל אחרי שכיילתי על 3 כוכבים ב-SkyAlign, הצעצוע הזה שמר על כיול ועקיבה מושלמת כל הלילה. 3 שעות אחרי, עדיין כששלחתי לקואורדינטות או לאובייקט, האובייקט התייצב לכבודנו במרכז הסנסור - בלי שליטה בחצובה, בלי plate solving, ובלי guiding. הזוי לגמרי. עשיתי EAA עם חשיפות של 10 שניות, והכוכבים היו עגולים בכל הפריים. התוצאה של field rotation נצפתה רק בקצוות הפריים אחרי כ-20 דק של חשיפה. אבל אם חושבים על מיסגור ריבועי של האובייקט, הכל סבבה. די מפתיע. סחב היטב והכל על בטריה נטענת קטנה. היום כבר קיבלתי את הכבל לשליטה מהמחשב - ואילו זה היה אמש, זה היה משפר את המצב עוד יותר... אבל ממש לא היה צורך.

במקביל לוויזואלי הייתי עם ה-80ממ f/5 על חצובת מצלמה סבירה. לא יותר מכך. למצלמה היא ממש טובה, אבל להגדלות גדולות, יש דברים יציבים יותר. השימוש האידאלי היה בעיקר לשדה רחב, אבל אז בדקתי את העיניות 2.5ממ ו-3.2ממ. אף פעם לא השתמשתי בעיניות מתחת ל-4ממ עד אז... ובאופן מדהים, בהגדלה של 160, עדיין אפשר היה לצפות חד בכוכבי הלכת... בקיצור, כבר 2.5ממ אחת כזו בדרך אלי... בכלל לא חשבתי על הטלסקופ הזה כמתאים בכלל לכוכבי לכת בגלל המוקד הקצר.

השוואת שוברי האור - של @רוברט ושל @Ehud Spiegel גם היו שוברי אור, רק יותר איכותיים, ובכל זאת, לא הרגשתי הבדל סופר משמעותי. כרגיל, ההפרש במחיר ענק כדי להגיע לשיפור מסויים באופטיקה ובמכאניקה. החצובה שלי לא היתה משהו מבחינת יציבות, אבל כאמור, חצובת מצלמה, וסבירה למדי ל-grab and go. בכלל, החצובה בעיקר נועדה לצילום - או לסחוב ריג של EAA קל כמו ה-AZ GTi - ולהיות נמוכה לרצפה בלי ראש.

כמה תוצאות ברבע רזולוציה עיבוד טלפון.

ספטמבר 9

לפני 38 דקות Guydive אמר:

יופי של פרוייקט. ממליץ לשים שייבה רחבה מתחת לאום פרפר כדי שתוכל להדק אותו חזק בלי חשש שיפתח את השכבות של ההדפסה.

הדפסתם ב ABS?

כן, ABS. זה לא לשמש/חום. ורעיון טוב השייבה. רק צריך קודם כל הברגה ארוכה יותר. ה-70ממ לא מספיק - אקח 80ממ, ואז אוכל להשתמש גם בשייבה, למרות שזה נראה מאוד חזק/יציב. בדקתי...

ספטמבר 9

אז פתאום נוסף לאוסף טלסקופ נוסף עם חצובה משוונית, ומנוע ציר RA. אבל ראש החצובה הנקרא EQ2 או לפעמים GC3. הם נראים לי כמעט זהים, ולכן לא יודע איזה זה. בגלל שזה SkyWatcher אז כנראה שזה EQ2. בכל אופן, הגיע עליו סקופ 120/600 ורציתי שאותו הסקופ יוכל לעבוד על כל חצובה שלי שמקבלת תושבת Vixen ומצד שני, שכל טלסקופ שלי יוכל להיות על החצובה שלו - שקלה מאוד להקמה מהירה. אבל הטלסקופ היה מחובר לטבעות שמחזיקות את הטלסקופ קבוע. אז בעזרתו האדיבה של @Assaf Hochberg חיפשתי ומצאתי הדפסת תלת מימד שמאפשרת לי לייצר Vixen Saddle ולהרכיבה במקום התושבת הקבועה. ויחד עם Vixen Plate הפכתי את הכל למודלורי.

היופי בחצובה הזו, שלוקח באמת שתי דקות להקים אותה, הצפנה על ״בערך״ ויש מנוע ציר אחד ששומר על עקיבה. לוקח טיפה לתקן את הקצב, אבל אז זה שומר על אובייקטים בעינית לתצפית או צילום.

הנה כמה תמונות של התהליך. הטלסקופ במקור, ואז כשהוא כבר מודולרי. את כל הברגים, האומים ועוד שנדרשים הזמנתי בסבלנות מ-AliExpress ב-$9 כולל משלוח.

הקבצים של הפרוייקט הדפסה תלת מימד: https://www.thingiverse.com/thing:3702906

הפירזול הנדרש:

2 M8x40 or M8x35 hex head bolts
2 M8 nuts
1 M6x70 hex head bolt
1 M6 wing nut

לפני:

כפי שאתם רואים- מחובר בברגים M8 לבסיס. ואז התושבת של הטבעות מחוברת ב-M6 לטבעות עצמן - אבל הברזל הזה אינו סטרנדרטי, ובטח לא קל לפירוק בכל פעם להתאים טלסקופ אחר לחצובה.

והנה הפרוייקט תלת מימד המודפס:

וכך נראית התושבת שפירקתי על מנת להרכיב את התושבת vixen החדשה:

וכאן תמונות כבר של החצובה עם התושבת החדשה, ומרכיבה טלסקופים שונים:

בקיצור - עובד מצויין.

השיפור היחיד: הבורג 70ממ אורך, עדיף שיהיה 80 מ״מ אורך. אזמין חדש ואחליף בהזדמנות... אבל עכשיו הטלסקופ שימושי יותר וכך גם החצובה...

אוגוסט 19

מדהים. בהחלט אלגנטי. מאוד אהבתי את החור בבסיס הדובסוני והחץ היפה הזה של המסמר... אני ממש נהנה מ-Astrohopper שפיתח @Artyom - יושב קבוע על הדובסוני שלי ופותר את הבעיה לגמרי. בהחלט מרגיש ״לא פייר״ למצוא כל כך בקלות אובייקטים.

אוגוסט 16

אחד הדברים שעוד לא תפסתי, זה צילום של תחנת החלל הבינלאומית כצללית על גבי השמש או הירח במעברם. לשם כך צריך כמה דברים:

לדעת מתי, ואיפה, יהיו המעברים.
לצלם את המעבר באופן בטוח (במקרה של השמש), באופן שיהיה ניתן להפיק את התמונות/סרטון.

אקצר ואומר שעוד לא ממש הצלחתי להגיע אפילו לתוצאה קרובה למה שאני מחפש. אבל הבוקר היה נסיון מעניין במסע.

כדי לגלות איפה ומתי יש מעברים, יש אתר מצויין - https://transit-finder.com/. האתר מזהה את המיקום (או שאפשר להזינו או לבחור ממפה) ואז אפשר לראות בשבועיים הקרובים בערך את כל המעברים של לווינים גדולים בקרבת השמש או הירח. צריך לדעת שהדברים האלה אינם קבועים ולכן עשויים להשתנות - ולכן, לפני נסיעה לאתר מרוחק, תמיד צריך לבדוק לפני שיוצאים. בנוסף לתחזית עבור המיקום המוזן, אפשר לצפות במפה ולראות את הנתיב בו יהיה ניתן לראות את המעבר חולף על פני האובייקט השמימי (שמש או ירח, כאמור). וכך אפשר לתכנן גם נסיעה למקום יותר מוצלח לצורך התצפית.

אני מפעם לפעם מסתכל באתר הזה ורושם ביומני מעברים מעניינים. אני מחפש בעיקר את תחנת החלל הבינלאומית ( International Space Station - ISS), למרות שהאתר גם מראה מעברים של ה-HST (Hubble Space Telescope) וגם של תחנת החלל הסינית. ומדוע? כי ה-ISS גדול משני האחרים בהרבה. וגם הוא מאוד קטן ביחס לדיסקה המלאה של השמש או הירח - בין 35 ל-200 פעמים קטן יותר, תלוי במופע. ה-HST הרבה פעמים פי 1000 קטן מהשמש/ירח וה-CSS הוא כ-300 פעם קטן מהשמש בד״כ.

מאוד מומלץ האתר.

כך הופיע המעבר שצילמתי הבוקר:

אז היה לי ביומן היום ב-6:38 בבוקר מעבר של תחנת החלל. אבל אתמול בלילה יצאתי למרפסת וראיתי שאין לי זווית על השמש הזורחת כשהיא בגובה 6 מעלות בלבד מעל האופק - וזה היה אמור להיות גובהה של השמש בעת המעבר של ה-ISS. אז פשוט מחקתי את הפגישה מהיומן, והבנתי שאחכה ליום אחר.

ובשעה 6:10 השעון של אשתי העיר אותה, ומשום מה, לפני שנרדמתי שוב, נזכרתי שאולי אוכל לתפוס את המעבר הבוקר... השאלות שעברו לי בראש בעודי שוכב במיטה עם עיניים עצומות:

לאיפה אלך שיהיה סיכוי טוב לתפוס ממנו את המעבר בגובה 6 מעלות? האם מהגינה ליד הבית יש באיזהשהי נקודה תצפית גבוהה מספיק בלי הסתרה של השמש? האם אצטרך לנסוע כמה דק לגבעה בטוחה יותר? כמה זמן יקח להגיע/להקים?
באיזה טלסקופ אצלם? דובסוני 8״/1200 - גדול, חד, אבל אין לי פילטר שמש לכל ה-8״. ניוטוני 5״/650ממ, אבל בשבילו חצובה משוונית עוקבת - לוקח המון זמן להקים, ומאוד כבד כל התהליך, שובר אור 600/120 - אבל גם הוא די גדול/כבד ועל חצובה משוונית... יקח קצת זמן לסחוב ולהקים, שובר אור קטן יותר,... ואז נזכרתי שיש גם פשוט מצלמת DSLR ועדשותיה. העדשה הארוכה ביותר, 150-600.
באיזו מצלמה אצלם? האם במצלמה פלנטרית יעודית? האם בטלפון מחובר לעינית של טלסקופ? אבל ברגע שחשבתי על הטלסקופ כמצלמת DSLR, נשללו כל האופציות האחרות. אמנם ה-DSLR יצלם רק ב-1080p, ולא תהיה המון רזולוציה, אבל יש לה זום טוב, וב-1080/30fps אפילו אפשר לעשות זום דיגיטלי למרכז הסנסור ולהגיע להגדלה מתאימה שהשמש תופסת את כל הפריים - ויש 1080 פיקסלים לגובה. אבל עבור המעבר של 2.5 שניות, זה עדיין אומר 75 פריימים בודדים. אם כל הפריים של השמש בתמונה, ותחנת החלל כ-120 פעם קטנה ממנה, זה אומר שהתחנה יכולה להיות בגובה 8 פיקסלים בערך... אבל, כמובן, שהשמש טופסת חצי מזה - אז תחנת החלל היא בגובה של בערך 4 פיקסלים... לא צריך לצפות להרבה פרטים בצורה הזו.
איך אביא את כל הציוד ואקים אותו מהר? אמרתי, אני צריך לזוז קל. יש לי 10-15 דקות בסה״כ לקום ולהכין הכל ולצאת ולסדר הכל, לכוון ולצלם... אז חשבתי על ציוד קל - חצובה Oben קלה ומצלמת DSLR עליה.
איזה פילטר שמש אשתמש? יש לי בבית 3-4 פילטרים לשמש, אבל אף אחד מהם מעולם לא היה על העדשה 150-600 שלי. יש פילטר 72ממ, אבל למרות שחיפשתי (ויש לי הרבה מתאמים) לא היה לי מתאם מתאים להבריג אותו על העדשה הגדולה יותר. אז חטפתי את פילטר שמש של הטלסקופ 120/600 והדבקתי אותו ל-lens hood של העדשה 150-600 בפחות מדקה. זהו, יש פילטר.
איזה פרמטרים בצילום יתאימו? ידעתי שרציתי חשיפות קצרות ובעדיפות, 60 פריימים בשניה, אבל בגלל המעבר הארוך יחסית של 2.5 שניות, גם 30 פריימים בשניה יכולים לעבוד.

זהו - כשדמיינתי במוחי שיש פתרון לבעיה, קפצתי מהמיטה וזזתי מהר, התלבשתי מהר. הדבקתי את הפילטר לעדשה, וידאתי שהבטריה טעונה ושמתי בכיס בטרית גיבוי טעונה (זה טוב שכל הבטריות טעונות תמיד). חטפתי חצובה וגם ראש gimbal למקרה שיהיה לי זמן להרכיבו ויהיה עוד יותר נוח. יצאתי מהבית, כ-100 מטר לראש גבעה לא גבוהה בגן קרוב, והשמש עוד לא עלתה מעל הבניין שבאופק... הקמתי חצובה. ואז בצבצה השמש והרגשתי אופטימי. התחלתי לעשות פוקוס ככל הניתן ולתאם פרמטרים, נסיונות קצרים של צילום סרטונים. רציתי שתהיה הקלטה של 2 דקות - מבערך 6:38 עד 6:40 (המעבר המדוייק אמור היה להיות ב-06:38:54.94, ולקחת בדיוק 2.82 שניות. אז כיוונתי שעון בטלפון לצלצל ב-6:38, שלא משנה מה, אתחיל להקליט אז... ושבזמן הזה השמש תעבור את הפריים של המצלמה המצלמת סרטון ב-1080p60. הפרמטרים שנבחרו בסוף: f/8, ISO800, חשיפות של 1/400 שניה, בלי זום דיגיטלי (שאגב, ב-3x הגדלה לא הורס איכות כלל, כי פשוט משתמש במרכז הסנסור, רק יורד לקצב 30p). פוקוס ידני, רק באמצעות זום 10x ב-live view של ה-Canon T7i - אז קשה לדעת אם מפוקס מספיק. כיוונתי פוקוס לפי כתמי השמש. הנחתי שה-ISS יהיה בערך כהה כמוהם. הייתי אופטימי שאני רואה בבירור את כתמי השמש... (אבל כאן גם כשלתי, לדעתי).

ב-6:38 בערך התחלתי את הסרטון. שתי דקות מאוחר יותר, קיפלתי הכל וחזרתי הביתה להסתכל ולראות האם נלכד המאורע - כי במסך ה-DSLR אי אפשר לראות אובייקט קטן כל כך כמו ה-ISS.

בבית, העברתי את הכרטיס זכרון למחשב, משם שלחתי ב-airdrop את הסרטון לאיפד - יותר קל לערוך ולמצוא דברים שם. הגדלתי את הפריים וחיפשתי את המעבר. אחרי זמן קצר מצאתי אותו. תחנת החלל לא היתה מספיק בפוקוס, אבל עדיין רואים היטב את המעבר עצמו. חבל, אבל עדיין קרוב. קצת עריכה של הסרטון - קרופ, הגדלת הניגודיות, ועוד עריכות. מצאתי את 3 השניות החשובות, יצרתי בכמה דקות כמה גרסאות - אחת מהירות רגילה, ואחת ⅓ מהירות והעלתי לקבוצת אנדרומדה בווטסאפ.

לקחים לפעם הבאה:

לעשות צמצם סגור יותר ומהירות חשיפה של כל פריים מהיר יותר - על חשבון ה-iso. יכולתי לעלות ל-iso1600 ול-f/9 ולצמצם 1/800 - ולדעתי, כל זה היה מחדד את התפיסה של תחנת החלל.
לבטל את ה-image stabilization של העדשה - יכול להיות שהיה טיפה יציב יותר אם לא היה מנסה לייצב ברקע.
לבדוק חוטי חשמל - שמתי לב מאוחר יותר שיש חוט חשמל שנכנס לפריים... לא בטוח שיכולתי להמנע מזה, אבל בכל זאת היה שווה לחפש טיפה.
וגם... יהיה הרבה יותר טוב כשתהיה לי את המצלמה החדשה שלי, רק מחכה שתחזור למלאי... (היא תצלם ב-4k/60fps - ויהיה הרבה יותר רזולוציה לעבוד איתו).

ברור שאם המעבר נתפס בבית, הייתי מצלם אותו בכמה טלסקופים במקביל עם חצובות עוקבות, מצלמות אסטרונומיות, ועוד. אבל כשהמעבר מחוץ לבית, וצריך לזוז מהר, הציוד שלקחתי היה די אפקטיבי.

עוד דבר שכדאי לרכוש - מתאם כדי שכן אוכל לשים את הפילטר 72ממ האיכותי יותר שלי ישירות על עדשת המצלמה. למרות שאני לא בטוח שזו היתה הבעיה של הפוקוס - יכול להיות שפשוט 1/400 שניה חשיפה, מורח את התחנה הנעה מהר.

אז הנה התוצאה, במהירות רגילה ו-⅓ מהירות:

מהירות רגילה:

⅓ מהירות:

אגב, הפס האופקי הוא חוטי חשמל שהיו באופק - שמתי לב רק אחרי הצילום...

אוגוסט 10

לפני 21 שעות Guydive אמר:

נתנו לך פה אחלה של אופציות, אבל שקול שוב את חוכמת ההמונים - Manfrotto, יש להם מוניטין מעולה למטרה שאתה מכוון אליה. לא מדובר בנתונים יבשים אלא בטון של ניסיון מעשי בשטח.

חפש את המונח ב CN ותראה איזה כמות של סטאפים תמצא שמשתמשים בחצובה של היצרן הזה

כן - אבל Manfrotto הן מאוד יקרות - וגם בחיפוש מעמיק בדגמים שלהם, לא מצאתי דברים מושלמים לבעיה שלי - חזק/יציב וקל/קטן (מחיר משני).

לפני ב-8.8.2022 at 18:19 Guydive אמר:

ראש חצובה זה החלק הקל. לא הייתי מבזבז זמן על ראש כדורי.

330 ש״ח לראש החצובה הזה, כושר העמסה של 5 קילו, שליטה בחיכוך בשני הצירים, אפשרות להוסיף מוט למשקולת, תושבת מסיבית לדאבטייל. רק התושבת זה 100 ש״ח. מחיר הזייה שסביר להניח שיעלה מתישהו. חושב להזמין אחד לעצמי למרות שאני לא צריך 😅

https://a.aliexpress.com/_mLwrms0

חצובה - חפש חצובת צילום של מנפורטו. יש לא מעט מצויינות יד 2 שעולות מדי פעם באי ביי

איך מתמודדים עם זה שזה off axis - כלומר שהמשקל נוטה הצידה - בעיקר בחצובה שהיא קלת משקל כל כך - זה יוצר מומנט לצד - בעוד שהכל צריך להיות מאוד יציב - עדיף שמרכז הכובד ישאר במרכז העמוד... וזה גם מוסיף המון נפח ומשקל לנשיאת המכשיר מראש... אז חושב האם זה רלוונטי. כרגע הנטיה שלי זה שראש וידאו יותר מתאים לזה... כי זו באמת חצובה שנכנסת ב-44 ס״מ מקופלת... ומתחת ל-1.6 קג סה״כ כולל הראש...

אוגוסט 9

@Artyom מספר שאלות:

על מה לכוון את המצלמה? צריך שמיים או שזה עובד על כל אובייקט? מה עדיף מבחינת אורך מוקד?
איזה שמות הקבצים?
איזה פורמט צריכים להיות הקבצים?
רזולוציה (מקס/מינימום)?
איך יודעים שניית קשת לפיקסל (אם האובייקט המצולם בתוך הבית)?
באיזו תוכנה הקלטת את הפריימים מהמצלמה? מה הכיוון לשם כך שעובד טוב?
אולי אפשר להוריד קצב פריימים ולהאריך אולי ל-15 שניות, כדי שיעבוד יותר בוודאות בלי לפספס/לזייף?

אוגוסט 9

לפני 37 דקות jonzm אמר:

אתה יכול ללכת על חצובות זולות יותר של innorel, מאלומיניום ולא מסיבי פחמן. אתה מקבל חצובה מעט יותר כבדה וייתכן שמשככת פחות זעזעועים, אבל למשקלים שאתה מדבר, נראה לי שמספק:

1. RT50 - שוקלת רק 1.56 ק"ג, כושר נשיאה של 12 ק"ג, ומחיר 78$.

2. RT30 - מעט יותר כבדה (1.74 ק"ג), כושר נשיאה של 15 ק"ג, גדולה יותר אבל עם מחיר נמוך יותר - 60$.

3. NT40C - עשויה מסיבי פחמן ואלומיניום, ולכן במשקל קל יותר (1.38 ק"ג), 12 ק"ג כושר נשיאה, יקרה יותר (97$).

יכול להיות שאפשר אפילו להוריד יותר במחיר, אם אתה קונה אותם בלי ראש. כל החצובות עובדות עם בורג 3/8".

אהבתי בעיקר את האופציה האחרונה - כי השתיים האחרות בעלות 2 עמודים להגבהה - ולכן אני חושש מאוד לגבי היציבות עבור צפיה בטלסקופ. אז הוספתי את זה לטבלה.

אוגוסט 9

מנסיוני לכוון טלסקופ היושב על ballhead, אינני חושב ש-ballhead הוא פתרון טוב. זה לא יציב או נוח. הפתרון לדעתי או ראש וידאו או ראש שמותאם לטלסקופ עדיף על ballhead. כמו ש @Guydive נתן דוגמא למעלה.

לא ניסיתי עדיין עם gimbal אבל אנסה. זה דווקא מעניין אם יכול להיות טוב... האתגר עם gimbal לדעתי זה זוויות גבוהות מאוד. אבל אנסה את זה... אבל gimbal כבר איננו נייד - המשקל שלו בלבד כבר מאוד גדול וזה מגושם לקחת לשטח. אז פחות נוח ולא עונה על הדרישות הנ״ל.