Ilan Shapira
-
הודעות פעילות
1,056 -
הצטרפות
-
ביקר לאחרונה
-
ימי נצחון
150
סוג תוכן
פרופילים
פורומים
בלוגים
יומן
מאמרים
הורדות
Gallery
חנות
כל דבר שפורסם על-ידי Ilan Shapira
-
לא מעט פעמים, כאשר אנחנו ממליצים או חווים את דעתינו על טלסקופ ראשון לצרכי תצפית, ההמלצה היא להתחיל עם חצובה אלט-אזימוטלית או דובסונית (אלט אזימוטלית בכובע מעט שונה). שימו לב שהדגש הוא על החצובה ולא על הטלסקופ. בהדגמה המוצגת בסרטון, מוצגות שתי החצובות אחת ליד השניה על מנת להמחיש את ההבדלים לאסטרונום התצפיתי בעוד חצובה משוונית אשר מאופסת כראוי לפולריס (כוכב הצפון) תאפשר עקיבה על ציר אחד אחרי אובייקט, היא מסבכת את כל החלק של מציאת האובייקט מלחתחילה. בנוסף היא דורשת את תהליך האיפוס לפולריס אשר בלעדיו היתרון היחסי של צורת העקיבה הולך לאיבוד. בעוד לצרכי צילום חצובה משוונית היא הכרחית לביטול אפקט הסיבוב של כדור הארץ, לצפייה כל התהליך מסובך מדי ומערכת הצירים "המשונה" עלולה לתסכל את הצופה החדש. ההמלצה הגורפת היא להתחיל עם חצובה אלט אזימוטלית. חצובה זו, ביחוד עם היא לא ממונעת אינה דורשת שום תהליך אתחול מסובך - פשוט לאזן את הטלסקופ ולהתחיל לצפות על חשיבות החצובה בזמן בחירת הטלסקופ הראשון, מומלץ לצפות בסרטון השלישי בסדרת בחירת הטלסקופ -
לי יש את ה AZ EQ 5 ורכשתי עבורה מצבר עופרת 12V/7Ah קטן וחמוד. במוד של אלט אז, זה מספיק לי ל 4-5 שעות. עדיין לא ניסיתי במוד משווני אבל שוקל קניה של מצבר גדול יותר (ולצערי כבד יותר)
-
זה בדיוק מה שאני מחפש. תודה על החיזוק 🙂. רעיון מצויין לגבי המנוע. המנועים שמגיעים מ moonlite עולים מאוד יקר והשלט אפילו יותר. ממש מחירים מפוקעים. יש אחרים אבל גם הם מגיעים ל 100$ ויותר. קודם כל שיגיע הפוקוסר ואז נראה איך מלבישים עליו מנוע. תודה!
-
זו לא תמונה של המכשיר שלי, עדיין לא הזמנתי אבל זה הכיוון, אפילו הצבע 🙂 נראה לי של @שמואל שחף יש noonlite בטלסקופ החדש, שמוליק, תקן אותי אם אני טועה.
-
רשימת תצפית בסדרת הפוסטים האלה, אני רוצה לתת הכוונה לתצפית אסטרונומית בדגש על אובייקטים של חלל עמוק, אבל לא רק. אנסה לתת הכוונה באיזו שעה אזור בשמים או קבוצת כוכבים יהיו במקום טוב לצפייה מבחינת הגובה. זאת מתוך כוונה לעזור בתכנון טוב יותר של התצפית. כמובן שהאזורים המצויינים מכילים מגוון עצום של אובייקטים אבל הפוסט יכיל את הבולטים שבהם. חודש אוקטובר התחיל ומביא איתו שמיים נהדרים של סתיו שמכילים תערובת נהדרת של אובייקטים שונים. הצבירים הסגורים הולכים ונעלמים ביחד עם מרכז שביל החלב אבל את חלקם ניתן עדיין לראות. במקומם, צבירים פתוחים רבים ניתן לראות בצפון וערפיליות החורף זורחות מוקדם יותר ויותר. השעות בפוסט נכונות לתחילת החודש - כל חודש, הדברים זורחים שעתיים מוקדם יותר, אז צריך לחשב את זה עם תאריך התצפית המיועדת התצפית 20:00 הערפיליות בקבוצת הכוכבים בברבור - צפון אמריקה, השקנאי והצעיף נמצאות בשיא הגובה ומי שמתגבר על הניווט בזניט יקבל אותן עם הכי פחות הפרעות. 21:00 בשעה זו, הצביר הכדורי הגדול M15 נמצא בגובה של 70 מעלות ויראה במיטבו. באיזור, ניתן לצפות גם ב M2. למיטיבי לכת, ישנם שני צבירים כדוריים בשתי קצוות הדולפין - NGC 6934 & NGC 7066, תודה ליגאל אליהו שציין לי את קיומם. 22:00 קסיופיאה בגובה של מעל 40 מעלות והאיזור שורץ בצבירים פתוחים וערפיליות. צביר הינשוף - NGC 457, ערפילית ה Pacman - NGC 281, ומתחת לקסיופיאה, הצביר הכפול המרהיב בפרסאוס - NGC 869 & 884. למטיבי לכת - הערפילית Gamma Cassiopeiae וכמובן נסיון לזהות מספר רב של צבירים פתוחים ככל הניתן - ויש המון כאלה. באיזור הזה ניתן להשקיע שעות ארוכות של תצפית. תשאירו משהו לפעם הבאה 23:00 אנדרומדה. קבוצת הכוכבים והגלקסיה. על הגלקסיה אין מה להכביר במילים, היא אובייקט חובה והיא מרהיבה בטלסקופים גדולים עם שדה רחב ומרשימה לא פחות עם משקפת או טלסקופ קטן. לא לפספס את אחיותיה M110 & M32. עם שדה ראיה מספיק גדול, ניתן לראות את שלושתן ביחד (1.2 מעלות או יותר) מתחת לגלקסיית אנדרומדה, כ 13 מעלות, ניתן למצוא את הערפילית הפלנטרית Little Dumbbell Nebula - M74 ומימין ומתחת לגלקסיית אנדרומדה ניתן למצוא את Pinwheel Galaxy - M33 למטיבי לכת - קבוצת הגלקסיות Abell 262 שנמצאת בין אנדרומדה לטריאנגולום, ליד הצביר הכדורי NGC 752 00:00 הפליאדות עושות שלום בגובה של מעל 40 מעלות, אובייקט די גדול שדורש הגדלות נמוכות מאוד ושדה רחב ככל הניתן. את המראה הטוב ביותר שלהן ראיתי באמצעות שובר אור פשוט בקוטר של 102ממ עם עינית של 21 מעלות - הגדלה של 30 בשביל אתגר, באותו הגובה, כ 12 מעלות שמאלה, נמצאת ערפילית קליפורניה - NGC 1499. ערפילית שתדרוש מפתח גדול ככל הניתן ופילטר H-Beta. הערפילית הזו היא גדולה מאוד וכשאר הערפיליות מסוגה תדרוש ריכוז על מנת להבין איפה היא מתחילה - אין לה שוליים חדים וברורים. מהרגע שהבנתם מה רואים, זה אובייקט נהדר שניתן "לטייל" עליו עם הטלסקופ ולנסות להבחין בפרטים, ויש רבים כאלה. 01:00 קבוצת הכוכבים אוריגה מגיעה לגובה מתאים לצפייה, גם כאן, תחומים בתוך הקבוצה, ניתן למצוא אובייקטים רבים - Starfish Cluster - M38 הוא אחד מהצבירים הפתוחים היפים ויותר מזה, תנסו לראות את הצביר הקטן שנמצא לידו - הוא אובייקט מדהים. בנוסף, ניתן למצוא שם את Pinwheel Cluster - M36 ומעט מתחת, את M37 אתגר - לנסות לזהות את ערפילית Flaming Star Nebula. 02:00 M35 שנמצא מתחת לאוריגה הוא גם צביר פתוח נהדר עם בן לוויה קטן ויפה, אבל השעה הזו שייכת למלכת החורף - הערפילית הגדולה באוריון M42, שמגיעה ל 30 מעלות. מומלץ בחום להמתין מעט שהיא תעלה מעט גבוה יותר אבל היי, כבר לפני חודש וחצי צפינו בה מייד שהיא עלתה מעל האופק, אז חוסר הסבלנות מובן לגמרי. הערפילית תלווה אותנו במהלך החורף והיא אובייקט שתמיד תמיד חוזרים אליו, אובייקט גדול, בהיר שבטלסקופים גדולים גם מראה צבעים! כחול, אדום וסגול נראים יפה מאוד כשהתנאים מתאימים לכך מומלץ לצפות בהגדלה נמוכה על מנת לקבל כמה שיותר מהערפילית, ומאוחר יותר, להגדיל ולנסות לראות יותר פרטים בתוכה. אי אפשר בלי מעט אתגר - Flame Nebula שנמצאת ממש ליד הכוכב Alnitak וערפילית The Running Man שנמצאת ממש ליד "המקור" של הערפילית הגדולה באוריון. גם ערפילית ראש הסוס שם, אבל דורשת מפתח גדול, פילטר H-Beta, גובה רב יותר ותנאי מזג אויר מצויינים. למי שעדיין יש כוח, אפשר לחכות מעט ולנסות לצפות בערפילית ה Rosette אבל עליה נרחיב בחודש הבא. מאדים ואי אפשר לדבר על אוקטובר 2020 בלי להזכיר שמאדים מגיע לניגוד - המיקום הקרוב ביותר שלו אל כדור הארץ, דבר הקורה אחת לשנתיים וחודשיים. והשנה, ניגוד קרוב במיוחד של 62 מיליון קילומטרים בלבד. כבר עכשיו, מאדים בולט מאוד וזורח מוקדם מאוד. ניתן לראות עליו פרטים לא מעטים הכוללים את הקרח בקוטב הדרומי, עננות בקוטב הצפוני ופרטים במדבריות. בתצפית ממוקדת, ניתן למצוא פרטים נוספים רבים. התמונה הזו צולמה מהבית, אחד הנסיונות הראשונים של צילום פלנטרי. עם טלסקופ סביר ניתן דרך העינית לראות לא פחות פרטים, ואולי אף יותר על כוכב הלכת האדום מכיוון שמדובר בהזדמנות של אחת לשנתיים וגם אחת שטובה משמעותית מאחרות (לפני שנתיים הייתה סופת חול שהחביאה את רוב הפרטים), והאובייקט נראה נהדר גם מסביבה עירונית - אין שום תירוץ שימנע מכם לצפות בשכן הקרוב שלנו.
-
ים הגשמים - החלק הדרום מזרחי, שתי תמונות בהפרש של יום לאחד הבדלים המהותיים שמתי לב רק היום זה הצל שמוטל על ידי ההר Mons Piton שנמצא בחלק הימני העליון בשתי התמונות. חלק קטן מאוד בצילום אבל ההבדלים שם נראים נהדר. אפשר לראות כמה שונה נראה האזור בימים שונים, בעיקר בצללים שמוטלים על ידי שפות המכתשים וההרים. אני אנסה לצלם את אותו האזור בדיוק במהלך מספר ימים והפעם בהגדלה זהה ולעשות אנימציה של התקדמות השמש.
- 2 תגובות
-
- 2
-
-
לא ממש מובן למה, והאם זה נכון לחצובות של סלסטרון. עדיין, אם יוצא מתח מספק, אני לא באמת מבין אם זו בכלל טענה לגיטימית. צריך להבין האם הסוללות האלה מספיקות. יש לי אחת שכתוב עליה 11000 מיליאמפר שעה (פלוס מינוס). אולי אעשה ניסוי. יש שם שקע מצית שמוציא 12V
-
מסכים לגמרי, צילום פלנטרי הוא יחסית קל, ומה שיצא לי גם היה יחסית עם מינימום של מאמץ ולימוד תוך כדי תנועה. ממש אחלה תמונות. יש לא מעט פרטים והשחור לבן נותן להן הרגשה אחרת, מעניינת.
-
לא, ל SCT ולשובר האור (שאיתו ממש אין לי עינית להגיע קרוב למקסימום שהוא יכול להציע) בדובסוני, בימים יוצאים מהכלל, אפשר להשתמש בעינית של 4-5ממ אבל בגלל חוסר העקיבה זה פחות כיף
-
ה SCT של סלסטרון הוא טלסקופ שאני מאוד אוהב. שימושי מאוד לתצפיות ביתיות ולצילומים של הירח וכוכבי הלכת. אחרי שהחלפתי בו את כל החלקים מסביב - דיאגונל, חצובה, Visual Back, תוספת של מגן לחות וטלרד, נשאר דבר אחד שמפריע לי בשימוש וויזואלי ובמיוחד בצילום - הפוקוסר. אז זה לא פורום צילום, אבל בסופו של דבר, השימוש הוא וויזואלי ברובו. הפוקוסרים של SCT הם ידית שבולטת החוצה מתחת לדיאגונל ומסובבים אותה לקבלת פוקוס שמתקבל בעקבות הזזת המראה הראשית. כמה דברים: 1. הזווית של הידית לא נוחה במיוחד 2. יש צורך בהפעלת מעט כוח על מנת לסובב 3. כל שינוי פוקוס גם משנה את מה שרואים בעינית/מסך מחשב - image shift 4. בצילום, כשאני מנסה להשתמש בבארלו, קשה מאוד להגיע לפוקוס מדוייק מאוד, כל תזוזה מזיזה את הפוקוס יותר מדי 5. בגלל הכוח היחסי שצריך להפעיל, הטלסקופ רועד וצריך לחכות כמה שניות לראות האם הפוקוס שופר או לא. כל הגורמים האלה הביאו אותי להחלטה להחלפת הפוקוסר ובעתיד, גם לקנות מנוע לטובת צילום. יש שלוש אפשרויות - Moonlite, Feathertouch micro focuser, Feathertouch cyford focuser ה Feathertouch micro focuser בסך הכל מחליף את הידית פוקוס שיש היום. אז נכון יש מהירות כפולה לפוקוס עדין אבל עדיין יש image shift וזוית מוזרה. Fethertouch cyford יקר בטירוף ודורש הזמנה מיוחדת - לא אופטימי לא לגבי המחיר ולא לגבי זמן האספקה. זה משאיר אותי עם ה Moonlite? פוקוסר מצויין, שתי מהירויות, מגיע אם חיבור מתאים ל reducer לצילום, נעילת פוקוס ויש אפילו מנוע יעודי של Moonlite שמתאים לו בצורה מושלמת (אבל יקר... אפשר תמיד לקנות אחד אחר) וללא image shift, לא זול במיוחד אבל מוצר נהדר. אם יש למישהו רעיון אחר, אשמח לשמוע
-
שלום לקבוצה, אני צופה בפלנטות וירח באמצעות SCT 8" אורך מוקד של 2000 ממ עם עקיבה ועינית Tele Vue 8mm שנותנת לי הגדלה של X250. זו הגדלה לא תמיד שימושית אבל יש ימים נדירים שבהם ניתן להגדיל יותר. מה ההמלצה לעינית שכזו? - גודל שדה פחות מפריע בזכות העקיבה, רוצה להגיע להגדלות של ~350. בארלו וה 8ממ מביאים אותי ל X500, קצת גבוה מדי, ואני לא מרוצה מהעינית של Meade 5.5 ולא משתמש בה כמעט בכלל. חשבתי בעבר על ה Nagler Zoom 3-6 שתשמש אותי גם עם השובר אור, אבל אשמח לשמוע רעיונות נוספים. תודה לעונים
-
קיבלנו טלסקופ חדש, הרכבנו אותו בהצלחה ביצענו קולימציה (אם צריך) ואיפסנו את הפיינדר עם העינית. מה עכשיו? צופים בסרטון: או ממשיכים לקרוא. קודם כל, יש להצטייד במפת שמים. הדרך הקלה ביותר היא על ידי התקנת אפליקציות כגון SkySafari/Stellarium שידעו להראות את מצב השמים ביום נתון ואף מראש - ככה ניתן לדעת מראש באיזה אובייקטים נוכל לצפות. כדי לצפות באובייקט שניתן לראות בעין יש לבצע את הפעולות הבאות: - למרכז את האובייקט בפיינדר - למרכז את האובייקט במרכזה של עינית בעלת הגדלה נמוכה ככל הניתן (לטובת שדה רחב) - לפי הצורך, להחליף לעינית בעלת הגדלה גבוהה יותר. האובייקטים הקלים ביותר למציאה בשמיים הם הירח וכוכבי הלכת. הם בהירים מספיק כך שניתן לראותם גם מסביבה עירונית מוארת. מאחר ורואים אותם בעין, נשאר רק לכוון אליהם ולצפות. מה עושים כאשר רוצים לצפות באובייקט חיוור מכדי לראותו ללא עזרים? כאן מגיע הצורך לנווט לפי כוכבים שניתן לראותם בעין, תוך הבנת המרחק של האובייקט הרצוי מהם. נתחיל עם דוגמה קלה - הצביר הכדורי M13. לפי המפה הוא נמצא על אחת הצלעות של המרובע שבמרכז מערכת הכוכבים הרקולס. מרובע זה נראה היטב ממקומות חשוכים. כשעושים זום במפה, ניתן לראות את שמות הכוכבים הנמצאים משני צידי הצביר. ניתן לראות שהצביר נמצא על הקו הדמיוני המחבר את הכוכבים Eta Her & Zeta Her ושהוא קרוב יותר ל Eta Her. כמה קרוב? המרחק הוא מעט יותר מ 2 מעלות. זה מרחק שרוב הפעמים, לא נכנס בעינית הטלסקופ. אז איך יודעים לאן לכוון? קודם כל מידות. מרחקים בשמים אנחנו מודדים במעלות ודקות. לכל מעלה 60 דקות. השיטה הקלה ביותר להעריך מרחקים בשמים היא באמצעות היד. כאשר היד מושטת קדימה ניתן להעריך את המרחקים הבאים: - מעלה אחת - כרוחב הזרת - 5 מעלות - אצבע, אמה וקמיצה צמודות - 10 מעלות אגרוף סגור, מאגודל עד לזרת - 15 מעלות - אגרוף סגור, אמה וזרת מושטות קדימה - 20 זרת ואגודל פרוסים לרוחב אם הפיינדר שלכם הוא נקודה אדומה, על מנת למצוא את M13, יש להצביע עם הנקודה על הכוכב Eta Her ולכוון את הטלסקופ שתי זרתות שמאלה - לכיוון הצביר ולעבור לעינית הטלסקופ - שוב, עם העינית בעלת השדה הרחב ביותר שלכם. אם הפיינדר שלכם הוא טלרד, החיים קלים מעט יותר, מכיוון שקוטר העיגול הגדול בטלרד הוא 4 מעלות, הרדיוס שלו הוא המרחק בין Eta Hercules לבין הצביר - 2 מעלות. מה שעושים עם טלרד - מכוונים אותו כך שקצה העיגול החיצוני נוגע ב Eta Her ומרכז הטלרד נמצא בכיוון הצביר (שמאלה במקרה הזה). רוב הסיכויים שבשלב זה הצביר יראה בעינית. מי שמשתמש בפיינדרסקופ, ללא נקודה אדומה או טלרד, בהצלחה. אבל בנימה רצינית יותר, אם אתם מסתדרים עם פיינדרסקופ, ויכולים לכוון ביעילות אותו לכוכב שרואים בעין, יש לכוון ל Eta Her. מכיוון שפיינדרסקופ לרוב מגיע עם רוחב שדה של 5-6 מעלות, ברגע ש Eta Her ממורכז, תוכלו כבר לראות את M13 בצד שמאל (אם הפיינדר 90 מעלות מתוקן). וגם אם לא, יש להזיז את הטלסקופ מעט שמאלה, ממש בעדינות והצביר יהיה שם. רבים מהאובייקטים נמצאים במרחקים "סבירים" מכוכבים בהירים וקלים לניווט, אבל חלקם נמצאים במרחקים שעולים על 4 מעלות ועל כן, קשים יותר לניווט. ניקח את הצביר M52 שנמצא במרחק של 6 מעלות מהכוכב Caph שבקצה של קסיופאה. על מנת לעזור עם כל הניווטים האלה, תוכנות כמו SkySafari מאפשרות להציג על המסך את עיגולי של טלרד וגם עיגול שמייצג שדה ראיה של עינית וטלסקופ לבחירתכם. בנוסף האפליקציה מאפשרת למדוד מרחק בין אובייקטים בצורה מדוייקת ובכך לעזור לנו לאתר אותם גם כשהם רחוקים יותר מכוכבים בהירים. במקרה של M52, שש מעלות ניתן למדוד לפי אצבע, אמה וקמיצה ואז עוד זרת מהכוכב Caph. במקרה הזה, הכיוון שאליו צריכים למדוד הוא המשך הקו הדמיוני בין Shadar ו Caph. במקום אצבעות, ניתן למדוד בעזרת הטלרד - העיגול החיצוני הוא 4 מעלות, אז אנחנו מדברים על מרחק שהוא אחד וחצי טלרד. אם עדיין לא מוצאים את הצביר, יש לעבור למצב של Starhoppinp דרך העינית. כאן עובדים עם העינית שתיתן לנו את השדה הרחב ביותר, מגדירים ששדה הראיה הזה יופיע ב SkySafari ביחד עם הטלרד ומתחילים מהכוכב הבהיר הקרוב ביותר, שמים אותו בקצה שדה הראיה ומתחילים לזוז לכיוון האובייקט המבוקש תוך נסיון זיהוי של מבני כוכבים. מדי פעם, מציצים בטלרד על מנת לוודא שלא ברחנו לכיוונים לא רצויים. זה תהליך שדורש סבלנות אבל מאוד מתגמל ואחרי מספיק פעמים שעושים אותו, הוא גם הופך ליעיל יותר. ניווט קל ושמיים נקיים
-
תצפית כוכבי לכת אילן שפירא ב 21 לספטמבר השמים התנקו מעננים והתפנה לי קצת זמן להוציא את הטלסקופ לחצר ולצפות קצת בכוכבי הלכת. האמת – התגעגעתי לירח כי לא באמת יצא לי לצפות בו כראוי בחודש הקודם אבל הוא כבר היה נמוך מאוד וניסה בכל כוחו לברוח אל מתחת לקו העצים. דבר אחד היה ברור מייד, השמים היו נקיים מאוד, והיה ניתן לראות את הכוכבים Nunki & Ascella בצורה ברורה מאוד וכוכבים רבים נוספים נראו יפה מאוד. סימן מעודד. גם הלחות נמוכה מאוד, בלי רטיבות על הדשא או כל דבר אחר. כוכבי הלכת צדק ושבתאי זהרו להם בשמים. הכנות על החצובה התקנתי את ה Celestron 8", הטלסקופ הפלנטרי שלי והפעם איזנתי אותו כראוי עם שתי משקולות ומראש עם העינית שתשמש אותי רוב התצפית: Tele Vue Ethos 8mm. את האיפוס ביצעתי על Aldemarin & Nunki, תהליך שהולך ונהיה קל מאוד, במיוחד שאל הכוכב הראשון ניתן לנווט ידנית מראש. אז אולי אני מפספס את ההמלצה של התחלה ממיקום 0 (חצובה פונה לצפון וטלסקופ מאוזן לגמרי) אבל לטובת כוכבי הלכת זה נראה לי שלב שאפשר לדלג מעליו. מהרגע שהחצובה אופסה, בדקתי את האיפוס על אנדרומדה ומשם צללתי לכוכבי הלכת. תצפית לילדים הבת הקטנה שלי ביקשה כבר יום לפני לצפות בכוכבים ולכזו בקשה אי אפשר לסרב. התחלנו בצדק והיא תיארה לי את פסי העננים ואת מיקום הירחים, המשכנו לשבתאי והדבר הראשון שהיא תיארה היה מיקום הירחים שלו. היא כבר חברה טובה של הטבעות :). לקינוח, צפינו ב Albireo וקיבלתי תיאור של שני הכוכבים – הגדלים והצבעים ועשינו הסבר קצר על מה זה כוכב כפול, לפחות מבחינה ויזואלית. זה הספיק לה והיא פינתה לי את הכיסא תצפית. שבתאי מייד כשראיתי את כוכב הלכת, הבנתי שיש לילה נהדר. האויר היה יציב מאוד ובהגדלה של X250 לא היו שום קפיצות או רעידות. רווח קאסיני בולט כאילו צוייר בטוש חד ובשוליים, היה ניתן לראות, בקושי את Encke gap! בגלל היציבות הנהדרת, החלטתי להוסיף את הבארלו החבוט שלי X2. הפתעה, שבתאי נראה עצום בעינית, אפילו מרחוק הוא נראה כאילו מישהו צייר אותו על העדשה של העינית. אז כן, חד לגמרי הוא לא היה, אבל ברגעים נדירים של יציבות בהגדלה הזו ה Encke gap נראה בבירור. רק כדי לסבר את האוזן, זה רווח ברוחב של 325 ק"מ (תודה לעמית שהסב את תשומת ליבי) והמרחק לכוכב הלכת הוא… 1.4 מיליארד קילומטרים! עם ההגדלה של X500 לא נשארתי, אבל החלפתי בין X250-360. חגורות עננים נראו בבירור והצל המוטל מהכוכב על הטבעות היה גדול ומודגש מאוד. אני לא ממש בטוח כמה חגורות עננים ראיתי אבל אני חושב, ואת זה צריך לאמת בהזדמנות אחרת שראיתי חלק כהה יותר בקוטב העליון של כוכב הלכת. צדק הכתם היה מופנה אלינו ובתנאים האלה היה ניתן לראות שהוא לא אחיד בצבע ויש לו מעין נקודה במרכז, נראה לי מעט בהירה יותר. ניתן היה לראות את התעקלות חגורת העננים כשהיא פוגשת בכתם, ממש בצורת גל. בנוסף היה ניתן לראות שהחגורה לא אחידה אלא מפוצלת - המרכז בהיר יותר והשוליים כהים. גם פרטים על חגורת העננים השניה ניתן היה לראות די בקלות. מאדים בסביבות 22:15, מאדים התקרב לגובה של 30 מעלות ואחרי התצפית האחרונה בנגב, והתנאים הנהדרים של הלילה הייתי די חסר סבלנות לצפות בו. מה גם שלפני שנתיים, לא באמת יצא לי לצפות בו כמו שצריך. בהגדלה של X250 נגלה בפני מראה נהדר. כיפת הקרח התחתונה קטנה אבל בולטת ולמעלה היה שטח בהיר יחסית, לבן מלוכלך קצת, שהוא ספק קרח ספק עננים. החלק התחתון כהה יותר מהעליון ונראה מעט חום ובזמן הזה של היום, נראה שהוא שולח אצבע כהה לחלק העליון של כוכב הלכת, מעין משולש. לאחר כחצי שעה של תצפית, נכנסתי הביתה על מנת להביא בלוק ציור כדי לנסות לאייר בקווים גסים את ההבדלים בין שני החלקים הבולטים מאדים מסתובב תוך כדי התצפית, שיחה עם אסטרונום שנמצא מעבר לים - רז עידן - הוא ציין את הסיבוב האיטי של מאדים. יותר מארבעים דקות חלפו מאז התחלתי את התצפית, ואכן, נראה שהבליטה בחלק השחור זזה לה מעט שמאלה. מעניין. המשכתי להתרכז ואכן, מצד ימין החלו להופיע דברים חדשים ואפילו הצלחתי לראות מכתש בשם Schiaparelli, מכתש בקוטר של 459 קילומטרים. בתמונות ניתן לראות את הסיבוב של כוכב הלכת כאשר התמונה הימנית\עליונה בשעה 22:39 והשמאלית\תחתונה כשעה אחר כך. אחרי שהייתי כל כך שקוע נזכרתי שתצפיות, במיוחד כאלה שמכילות אובייקטים מרובים וחדשים יש לתעד (מעבר לנסיון העצוב שלי לצייר את כוכב הלכת). בסופו של דבר סימתי שישה מאפייני שטח שראיתי בצורה מובהקת על מאדים: לסיכום תצפית נהדרת, ללא הפרעות עם תנאים נהדרים מאין כמוהם. תצפית שבה חלפו להן שלוש וחצי שעות בלי לשים לב וכולה על טהרת כוכבי הלכת
