נתחיל מהשאלות הברורות - מה זה פיינדר ולמה צריך אותו?
צפייה בטלסקופ היא פעילות מהנה מאוד - אפשר להתמקד באיזור קטן של השמים ולחפש בו מבני כוכבים, אובייקטים שונים ומשונים ועוד.
אבל, הרוב המכריע של המטרות שבהן נצפה הן קטנות מדי וקשה לכוון אליהן את הטלסקופ וחיוורות מדי כדי לראות אותן ללא עזרים. השדה המתקבל דרך העינית, גם בעיניות של שדה רחב הוא הרבה פעמים צר מאוד.
פיינדרים הם עזרים אופטיים שמותקנים על הטלסקופ ומצביעים לאותו המקום אליו מכוון הטלסקופ. חלק מהפיינדרים מגדילים את האיזור שהם מכוונים אליו וחלקם מקרינים נקודה אדומהכוונת לאותו האיזור.
נתחיל עם דוגמא של צורך ושימוש בפיינדר: נציג כאן את הצביר הכדורי M13 - צביר הרקולס - כיצד הוא נראה (מבחינת גודל) דרך עינית, כמה הוא באמת קטן בשמים ואיך הוא נראה מבעד לפיינדרים שונים
מימין למעלה
הצביר כפי שהוא נראה דרך עינית בעלת שדה של מעלה אחת
הצביר ושדה הראיה בזום לאחור - גודל שרואים בעין
הצביר כאשר הוא ממורכז במרכז כוונת אדומה של פיינדר
הצביר כפי שנראה בשדה הראייה של פיינדרסקופ
למרות שהצביר הוא אובייקט לא קטן, אפשר לראות שהוא מייצג נקודה קטנה מאוד בשמים. אנחנו גם רואים שהוא נמצא בין שני כוכבים בהירים יחסית.
על מנת למצוא אותו, נרצה דבר ראשון לכוון את הטלסקופ לאזור המשוער בו נמצא האובייקט - לרוב לפי כוכבים בהירים באזור. איך מכוונים בצורה כזו מדוייקת?
או שמשתמשים בטלסקופ קטן - פיינדרסקופ המורכב על הטלסקופ הראשי - הנותן הגדלה קטנה ושדה רחב, מכוונים בצורה גסה את הכל ומתחילים להתבונן דרך הפיינדרסקופ ולנסות להתמצא באיזור שרואים דרכו.
שיטה נוספת, משתמשים בכוונת המקרינה נקודה אדומה או כוונת אדומה על מסך שקוף ומצביעה על המקום אליו מכוון הטלסקופ.
בשיטה השניה, ניתן להביט בכוונת עם שתי עיניים פתוחות ולראות היכן היא נמצאת ביחס לכוכבים הסובבים אותה. ברגע שהגענו לאיזור המשוער, ניתן להביט דרך עינית שתיתן שדה רחב ככל הניתן, לאתר את האובייקט ולהחליף לעינית שתיתן הגדלה גדולה יותר.
כיול פיינדרים
לפני השימוש, יש לכייל את הפיינדרים שיצביעו על אותה נקודה שאליה מצביע הטלסקופ. את התהליך הזה רצוי לבצע באור יום על מטרה נייחת ואם מגיעים לשעת החשיכה - על כוכבים בהירים ככל הניתן. הכיול מתבצע על מציאת אובייקט בעינית, וכיול הפיינדר שהאובייקט יהיה במרכזו. לכל פיינדר יש צורה מעט שונה של כיול אבל בגדול אלה ברגים השולטים בכיוון. שני ברגים לטובת גובה ורוחב (נקודה אדומה) או שלושה ברגים (שאר הפיינדרים). רצוי לסיים את הכיול עם עינית בעלת אורך מוקד נמוך על מנת לוודא דיוק מירבי
סוגי פיינדרים נפוצים
פיינדרסקופ
זהו טלסקופ בעל הגדלה נמוכה, לרוב ~X8 ובעל עדשה בגודל של 50ממ. טלסקופ זה נותן שדה של 5-6 מעלות (כ 5-6 אצבעות) וההגדלה שלו מאפשרת לראות אובייקטים בהירים שלא ניתן לראות ללא עזרים.
הרבה מהפיינדרים האלה מכילים צלב מטרה בעינית על מנת לעזור לצופה למרכז את האובייקט במרכז ולציין במדוייק לאן מצביע הטלסקופ. חשוב לציין שיש למרכז במדוייק ככל הניתן את האובייקטכוכבי ניווט בפיינדרסקופ בגלל ההבדל העצום בשדות הראיה בינו לבין העינית (פי 5 או יותר).
הכיול לרוב נעשה על ידי הברגים בטבעות המחזיקות את הפיינדר.
יש מספר סוגים:
- פיינדר "ישר" - הופך את התמונה למעלה למטה וימינה שמאלה - בתמונה העליונה
- פיינדר זוית ישרה - הופך רק ימינה שמאלה
- פיינדר זוית ישרה מתוקנת (RACI) שלא הופך בכלל את התמונה - בתמונה התחתונה
יתרונות: מגדיל - מאפשר לראות כוכבים חיוורים יותר שניתן לנווט על פיהם ומראה אובייקטים בהירים.
חסרונות: זה עדיין טלסקופ - מביטים דרך עינית ולרוב לא רואים את מה שנמצא מחוץ לשדה הראייה
כוונת נקודה אדומה
הכוונת הזו מקרינה נקודה אדומה על מסך השקוף שנמצא בחלקה הקדמי.
מהרגע שהיא מאופסת כראוי, הנקודה האדומה אמורה להצביע לאותו המקום שאליו מצביע הטלסקופ. ניתן להביט דרכה גם ללא עצימת עין אחת ולראות את הכוכבים הסובבים את השדה.
הכיול נעשה לרוב על ידי ברגי אצבע שנמצאים בחלק האחורי ובחלק הקדמי
יתרונות: מאפשר לראות את המקום אליו מצביע הטלסקופ ביחס לכוכבים אחרים
חסרונות: מעט קשה יותר להעריך את המרחק של הנקודה מכוכבים בהירים אחרים
טלרד ריגל
טלרד וריגל הם גם כוונות שמוקרנות על מסך שקוף. ההבדל ביניהם לבין כוונות נקודה אדומה היא בכך שהם מקרינים כוונת עיגולים על המסך כאשר כל עיגול ברוחב אחר.
בטלרד מוקרנים שלושה עיגולים שמייצגים 0.5, 2 ו 4 מעלות
בריגל מוקרנים שני עיגולים שמייצבים 0.5 ו 2 מעלות
גם בפיינדרים האלה ניתן להביט ללא עצימת עיניים ולראות את מה שנמצא מסביבם.
העיגולים מאפשרים הערכה מדויקת יותר של מרחקים ועוזרות מאוד בניווט באמצעות כוכבים בהירים שלא בהכרח נמצאים קרוב מאוד לאובייקט המבוקש.
הריגל הוא בעל בסיס קטן יותר ומתאים לטלסקופים בהם אין המון מקום להתקנת פיינדר.
הטלרד הוא בעל בסיס גדול ויש לוודא שיש מספיק מקום להתקינו.
הכיול בשניהם נעשה על ידי שלושה ברגים.
יתרונות: יכולת הערכת מרחקים בכוונת - פיינדרים להתחלה של Star hopping לפי כוכב בהיר מרוחק מהאובייקט - כאן יש יתרון לטלרד בזכות העיגול של 4 המעלות.
חסרונות: פחות מדוייקים להגעה למיקום מדוייק מנקודה בגלל שהעיגול המרכזי הוא... עיגול ולא נקודה, גודל - בטלרד
טלרד:
ריגל:
שמש, גם לשמש יש פיינדר
הזהרה - צפייה בשמש ללא מסננים מתאימים מסוכנת ועלולה לגרום לעיוורון. וגם להמסת חלקים בטלסקופ.
מציאת השמש היא בעיה מעט שונה משאר האובייקטים.
בעוד שאנחנו מתבוננים דרך פיינדרים שונים ורואים האם הם מצביעים לנקודה מסויימת בשמים, לעשות את אותו הדבר עם השמש זה קצת... מסנוור - ומסוכן מאוד כשמדובר בפיינדרסקופ.
כדי למצוא את השמש, משתמשים בשיטות הבאות:
- מתבוננים בצל שמטיל הטלסקופ על הקרקע - אם הוא עגול, אנחנו מצביעים בצורה גסה אל השמש. לא הכיוון הכי מדוייק.
- משתמשים בפילטר אור לבן (תקני בלבד!) שמורכב בחלק הקדמי הפיינדר. או נקודה אדומה (לכסות את המסך) או על הפיינדרסקופ (הפילטר צריך להיות בין השמש לעדשה!).
- משתמשים בפיינדר יעודי שלרוב יכיל שני משטחים מקבילים זה לזה, בקדמי, שפונה לשמש יש חור במרכז ובשני חלונית עם פילטר. כאשר מפנים את החלק הקדמי לכיוון השמש, השמש מטילה נקודת אור על המשטח האחורי דרך החור - ברגע שהוא מגיע למרכז, הטלסקופ מצביע
כיול פיינדרים (תודה ל @LIHU על התוספת)
כיול - כשמכיילים פיינדר אופטי, אם יש אפשרות, רצוי להשתמש בעינית מוארת עם כוונת צלב (CROSS HAIR RETICLE).
1. את הכיול עושים ביום או בערב שלפני התצפית על אובייקט רחוק (רצוי אנטנה או עמוד חשמל) שנמצא במרחק של לפחות קילומטר או שניים מהטלסקופ. מביאים את קצה האנטנה למרכז שדה הראיה של הטלסקופ, רצוי באמצעות עינית של בערך 10-15ממ, משחקים עם שלשת הברגים של הפיינדר בזהירות עד שאותה הנקודה באנטנה נמצרת במרכז שדה הראיה של הפיינדר. בודקים שוב בעינית של הטלסקופ לוודא שהנקודה לא זזה ממרכז הצלב בזמן הכוונון -וזהו!
2. אם כבר חושך אפשר להשתמש בכוכב הצפון לצורך הכיול כי הוא (כמעט) לא זז ממקומו ולכן נוח להשתמש בו לכיול. אפשרות נוספת בחושך היא לעשות שימוש באנטנה רחוקה שיש לה פנס אזהרה בקצה - עובד מעולה!
במה בוחרים?
לזה אין תשובה חד משמעית.
רוב הטלסקופים נמכרים עם פיינדרסקופ ועל כן לרבים יש נסיון איתם.
אבל, על מנת להיות מסוגל לכוון את הטלסקופ בצורה גסה ולהגיע לאזור מסויים בשמים, כוונת נקודה אדומה או טלרד ונגזרותיו נותנות את הפיתרון הנוח ביותר.
לאנשים המשתמשים בטלסקופ ממונע וממוחשב, הפיינדר לרוב משמש לאיפוס הראשוני וזהו. לטלסקופים כאלה כוונת נקודה אדומה היא מצויינת כי בכל מקרה הצורך הוא כיוון מדוייק לכוכבים בהירים בלבד.
מעבר לזה, יש אנשים שמשתמשים בטלרד ככוונת לכיוונון גס ומשלימים את החיפוש עם פיינדרסקופ - אז לראות את שניהם מותקנים על אותו הטלסקופ זה לא דבר נדיר. זה יכול מאוד לעזור בחיפוש אובייקטים חיוורים מאוד הנמצאים רחוק מכוכבים בהירים שדורשים Star Hopping קפדני יותר.
הדבר החשוב ביותר בבחירת פיינדר - תמצאו מה שנוח לכם, מה שהופך את התצפית שלכם ליעילה יותר. תעיפו מבט אצל חברים לתצפית ותתנסו באפשרויות שונות.
תגובה מומלצת
הצטרף לשיחה
אתה יכול לכתוב עכשיו ולהרשם אחר כך אם יש לכם חשבון הכנס עכשיו בשביל לכתוב מהחשבון שלך