עבור לתוכן
  • צור חשבון
  • אברציה כרומטית


    Ilan Shapira

    לא מעט חובבי אסטרונומיה חדשים מקבלים המלצות לטלסקופים כאלה ואחרים. לא מעטים מסיימים עם טלסקופ שובר אור פשוט שפותח להם את הפתח לעולם מופלא.

    הבחירה הזו נעשית מכמה סיבות

    • טלסקופ שובר אור נראה כמו... טלסקופ. זו הצורה הקלאסית והמוכרת ביותר
    • טלסקופים שוברי אור מגיעים על חצובה - Tripod - עוד דבר שנראה הגיוני
    • טלסקופים ניוטונים לרוב מגיעים על כן דובסוני וחלקם הקטן על חצובות
    • טלסקופ ניוטוני נראה מוזר והפוך - העינית נמצאת בחלק העליון
    • טלסקופ ניוטוני מלווה במונח מפחיד מאוד - קולימציה. זה תהליך לא מסובר ועם נסיון לא רב גם לוקח דקות ספורות אבל הוא מאוד מרתיע משתמשים חדשים.

    אני לא רוצה לסנגר על טלסקופ כזה או אחר, אני רוצה להציג כאן מאפיין של טלסקופים שוברי אור התחלתיים שבהתחלה אפשר "להחליק" אבל לאט לאט הופכת לחיסרון משמעותי - אברציה כרומטית. העיוות הזה נגרם בגלל חוסר היכולת של עדשות פשוטות לרכז את כל גלי האור למקום אחד:

    image.png.45f896b48c962b2987e56f6d6fa4b905.png

    החוסר יכולת הזו של העדשות, או יותר נכון היכולת שלהן לפזר את האור בצורה שונה לכל גל גורם להילות סגולות מסביב לאובייקטים גדולים ובהירים כמו הירח וכוכבי הלכת.

    מעבר לאפקט ההילות הסגולות התמונה המתקבלת מטושטשת מכיוון שהאור מאותו האובייקט מגיע למקומות שונים בנקודת הפוקוס. זה מתבטא באיבוד פרטים של ממש וניתן להרגיש את זה מאוד בתצפית בכוכבי הלכת. קשה לדוגמא להפריד את חגורות העננים החיוורות יותר של צדק משאר כוכב הלכת בגלל המריחה. באובייקטים כמו צבירים סגורים, קשה יותר להפריד בין כוכבים מאשר עם טלסקופ ללא אברציה וכוכבים בהירים לא נראים לגמרי pinpoint ולא תמיד ניתן להבחין בצבעם האמיתי.

    בצילום, לפחות לפי הנסיון המועט שלי הדבר מתבטא בכוכבים נפוחים.

    דוגמאות לאברציה\ללא אברציה דרך טלסקופים שונים

    שובר אור אכרומטי, ניתן לראות בבירור הילה כחולה:

    2021-03-23_03-13-41

     

    צילום דרך טלסקופ ניוטוני:

    image.png.e154d1ca7076ed26c793436732ef3298.png

     

    צילום דרך טלסקופ שובר אור עם תיקון צבע:

    image.png.1001e8bfe3d1de34d254ec7be768d138.png

    אף אחת מהתמונות האלה היא לא באמת masterpiece. כולן צולמו עם טלפון סלולארי דרך עיניות שונות אבל הן מדגימות את התופעה בצורה טובה מאוד.

    יש מספר טכניקות להתמודדות עם התופעה בטלסקופים שוברי אור:

    טלסקופי ED, טלסקופ בעל שתי עדשות בעלות ציפוי מיוחד שאמור למתן את פיזור האור. מחירם נמוך מכל סוגי הטלסקופים עם תיקון הצבע. 

    טלסקופים Apo בעלי שתי עדשות המיוצרות מזכוכיות מיוחדית בעלות פיזור אור נמוך יותר. טלסקופים אלה מכילים גם ציפוי ED. בנוסף, טלסקופים אלה מגיעים עם יחס אורך מוקד ארוך שמאפשר קרניים מקבילות יותר ועל כן פיזור האור נמוך יותר. עם רמת התיקון עולה גם רמת המחירים.

    טלסקופים Apo Triplet - טלסקופ בעל שלוש עדשות המלוטשות בצורה מדוייקת ומותאמות אחת לשנייה בצורה מדוייקת. טלסקופים אלה, ברמתם הגבוהה ביותר מספקים את התיקון הטוב ביותר, גם בטלסקופים בעלי יחס אורך מוקד קצר יותר (קרניים פחות מקבילות). העלות של טלסקופ Triplet איכותי יכולה להגיע לאלפי דולרים גם לטלסקופ לא גדול ועל כן ונדיר למצוא טלסקופים כאלה בקטרים של מעל 6".

    בסופו של דבר, כאשר מתכוונים לרכוש טלסקופ (ראשון או לא), יש לקחת בחשבון את נושא האברציה. השפעתה היא מעבר לסתם הילה סביב אובייקטים וההבדלים בין טלסקופ אכרומטי וטלסקופ מתוקן הם גדולים.


    תגובות משתמשים

    תגובה מומלצת

    הסבר יפה מאד ורק אוסיף תיקון קטן.  .

    בשוברי אור אכרומטיים עם זכוכית ED באחת או יותר מהעדשות  אין קשר בין הציפוי של העדשות לתיקון האברציה הכרומטית. זכוכית  (ED (Extra low dispersion היא זכוכית מיוחדת בעלת מקדם נפיצות נמוך יותר מזכוכית רגילה כמו  CROWN או זכוכית טיפוסית אחרת. כלומר ההבדלים בין אורכי המוקד של אור אדום, צהוב וכחול דרך אותה העדשה קטנים יותר.

    אחת העדשות ברפרקטור עשויה כולה מזכוכית כזו (ED) דבר שמקטין את הנפיצות וגורם לפחות טשטוש של התמונה כי המרחק של מוקדי האור  בצבעים השונים על גבי הציר האופטי של העדשה קטן יותר מאשר זה של זכוכית בעלית נפיצות גבוהה.

    הציפוי לא משפיע על הנפיצות בד"כ אלא גורם להקטנת כמות האור המוחזרת (בכל אורכי הגל) מן המשטח הקדמי של אלמנט אופטי ( כלומר זכוכית עם ציפוי רב שכבתי מונעת החזרים כאשר האור עובר מאוויר לזכוכית או מזכוכית לאוויר וכך מעבירה יותר אור (בכל אורכי הגל) דרך עדשות הטלסקופ.

    StandardvsEDGlass_Comparison_1200x450_17f4e381-18ae-4440-8006-1b2c2b8f172c_grande.jpg

    קישור לתוכן
    שתף באתרים אחרים

    לפני 5 שעות LIHU אמר:

    הסבר יפה מאד ורק אוסיף תיקון קטן.  .

    בשוברי אור אכרומטיים עם זכוכית ED באחת או יותר מהעדשות  אין קשר בין הציפוי של העדשות לתיקון האברציה הכרומטית. זכוכית  (ED (Extra low dispersion היא זכוכית מיוחדת בעלת מקדם נפיצות נמוך יותר מזכוכית רגילה כמו  CROWN או זכוכית טיפוסית אחרת. כלומר ההבדלים בין אורכי המוקד של אור אדום, צהוב וכחול דרך אותה העדשה קטנים יותר.

    אחת העדשות ברפרקטור עשויה כולה מזכוכית כזו (ED) דבר שמקטין את הנפיצות וגורם לפחות טשטוש של התמונה כי המרחק של מוקדי האור  בצבעים השונים על גבי הציר האופטי של העדשה קטן יותר מאשר זה של זכוכית בעלית נפיצות גבוהה.

    הציפוי לא משפיע על הנפיצות בד"כ אלא גורם להקטנת כמות האור המוחזרת (בכל אורכי הגל) מן המשטח הקדמי של אלמנט אופטי ( כלומר זכוכית עם ציפוי רב שכבתי מונעת החזרים כאשר האור עובר מאוויר לזכוכית או מזכוכית לאוויר וכך מעבירה יותר אור (בכל אורכי הגל) דרך עדשות הטלסקופ.

    StandardvsEDGlass_Comparison_1200x450_17f4e381-18ae-4440-8006-1b2c2b8f172c_grande.jpg

    תודה על ההרחבה, בהחלט השכלתי

    קישור לתוכן
    שתף באתרים אחרים



    הצטרף לשיחה

    אתה יכול לכתוב עכשיו ולהרשם אחר כך אם יש לכם חשבון הכנס עכשיו בשביל לכתוב מהחשבון שלך

    אורח
    Add a comment...

    ×   הודבק כטקסט מיוחד.   הדבק כטקסט רגיל

      Only 75 emoji are allowed.

    ×   Your link has been automatically embedded.   Display as a link instead

    ×   התוכן הקודם שלך שוחזר .   נקה

    ×   You cannot paste images directly. Upload or insert images from URL.


×
×
  • צור חדש...

Important Information