בפעמים האחרונות שלי אני מתמקד בצפייה בשמש במקום בצילום.
כמות הפרטים שניתן לראות בצורה וויזואלית היא מדהימה, בעיקר בהתפרצויות, שדורשות רוחב פס רחב יותר (כי הן גם קרות יותר ועל כן בהירות פחות) וגם על פני השטח, במיוחד כאשר יש אזורים פעילים ניתן לראות לא מעט פרטים. זה די מדרבן אותי לצפות וויזואלית כמה שניתן במיוחד לפני שנכנס הקיץ ואז החום יהפוך את כל הסיפור לבלתי נסבל. בשביל זה יש מצלמה וכבל ארוך שישאיר אותי בצל 🙂
אני קורא לא מעט ומתייעץ עם צופי שמש מנוסים ממני ולמדתי מספר דברים. עם פילטר שמש כמו שלי, על מנת לקבל מראות טובים יותר של השמש ושל פני השטח שלה בפרט, רצוי טלסקופ עם יחס אורך מוקד ארוך ככל הניתן, בצורה זו הפילטר מסנן את הפוטוספירה הלא רצויה בצורה טובה יותר, מה שנותן תמונה כהה יותר ויותר פרטים וחדות על פני השטח. דבר נוסף שיכול לעזור בצורה טובה מאוד זה בינווויואר. מעבר לרוחב השדה וקלות הצפייה בשתי עיניים, בינוויואר גם הוא בתורו מכהה את התמונה מעט ותורם להבלטת פרטים על הכרומוספירה.
טבלה שממחישה את השפעת יחס אורך המוקד על רוחב הפס שהפילטר מעביר:
איך מגיעים ל F/30 ומעלה? בפילטר בארלו X4.2 מובנה לפני האתלון עצמו.
הפילטר שלי הוא מסוג Chromosphere, מה שאומר שלפי הגדרות היצרן, הוא נמצא בתווך רוחב פס של 0.3-05A. יחסית נמוך כדי לתת פרטים על פני השטח. מה שעוד רואים זה שעל מנת להגיע לרוחב הפס המוצהר, צריך יחס אורך מוקד ארוך במיוחד, F/50. לפי הטבלה הזו, וגם לפי נסיון שלי, זה מאוד ברור שככל שהטלסקופ מהיר יותר, נקבל רוחב פס רחב יותר, מה שאומר תמונה בהירה מאוד שתקשה על צפייה בפרטים על פני השטח וההפך.
הגדלת יחס אורך המוקד
אז איך מגיעים ליחס אורך מוקד ארוך - אז את הטלסקופ שדרגתי מ F/6.5 לאחר עם F/7.8. אם עושים חישוב גם של הבארלו המובנה בפילטר, שיפרתי מ F/27 ל F/33 וכבר קיבלתי יכולת לראות פרטים על פני השטח. אבל למה לעצור כאן? על מנת להגיע ליחס אורך מוקד ארוך אפילו יותר עם אותו הטלסקופ, כל מה שצריך לעשות זה להקטין את קוטר העדשה.
השתמשתי בעציץ כי העיגול המרכזי שלו הוא בדיוק 90ממ ונמצא ממש במרכז. את חורי הניקוז אטמתי מבפנים על ידי הדבקת ספוג אטום ועל שפת העציץ הדבקתי ספוג לאחיזה יציבה - אין ספק שזה קצת over engineering אבל עושה את העבודה ונראה הכי מוזר שבעולם.
בעזרת העציץ הטלסקופ הפך מ F/7.8 ל F/10.8 ובנוסף לבארלו המובנה הפילטר מקבל F/45.5. די קרוב למטרה.
האם יש הבדל גם בעינית? כן, ההבדל ניכר מאוד והמון פרטים "קופצים" החוצה מפני השטח של השמש. גם כל הפעולה של מעבר בין f/33 ל F/45.5 היא קלה מאוד - להסיר או להרכיב את העציץ.
הדבר הבא - בינוויואר
@Guydive השאיל לי את הבינו שלו ואחרי המראות המטורפים שהוא סיפק בצפייה בירח, הגיע הזמן לנסות אותו גם כאן. החלק הקשה הוא איזון. הבינו הוא כבד והפילטר שמש עצמו גם לא קל. מה שכן, החצובה במצב נעול די עוזרת כאן - היא מצליחה להחזיק את הטלסקופ במצב של חוסר איזון עד לסיום ההרכבה. עדיין, צריך לשים לב טוב שהכל מחוזק כי אם משהו מחליק זה יכול להיות לא נעים בכלל.
מעבר למשקל ולאיזון (שנפתר גם בעזרת משקולת קדמית שיושבת על הטלסקופ) יש את עניין הגובה של כל הסיפור. במבט לאחור - אין צורך במתאם 1.25 שיושב בין הדיאגונל לבין הבינו. זה יחסוך מעט גובה ויוסיף אחיזה טובה יותר בפילטר עצמו.
אחרי שסיימתי עם החיבור, עברתי לצפייה וכאן ניתן היה לראות את השיפור בצורה מדהימה. גם ללא העציץ (במפתח מלא), ניתן היה לראות פרטים יפים על פני השטח, כמעט כמו בעינית אחת + עציץ.
כאשר מוסיפים את העציץ למשוואה פני השטח ממש נפתחים. בשיטוט על פני השטח, ניתן לראות פרטים בכל מקום, גם באזורים שהם לא פעילים, Spicules שנראים כמו שערות קטנות בכל מקום, Filaments - התפרצויות על פני השטח שפונות אלינו ונראות כמו נחשים כהים על רקע פני השטח - פשוט נהדר. התפרצויות נראות נהדר עם הבינו במפתח מלא אבל סובלות מעט מאיבוד פרטים כאשר מקטינים את המפתח ל 90ממ. טוב שהמשחק עם המפתח הוא קליל ביותר וניתן לביצוע תוך שניות בודדות.
לסיכום:
הטלסקופ 125mm F/7.8.
מפתח מלא, עינית אחת - התפרצויות נהדרות, פני שטח מעט בהירים אבל עם פרטים לא מעטים
מפתח מוקטן, עינית אחת - התפרצויות עם פחות פרטים, פני שטח כהים יותר עם פרטים וניגודיות טובים יותר
מפתח מלא, בינוויואר - התפרצויות נהדרות, פני שטח כהים יחסית עם פרטים וניגודיות טובים
מפתח מוקטן, בינוויואר - התפרצויות עם פחות פרטים, פני שטח הכי כהים אבל עם פרטים וניגודיות הטובים ביותר
גם אם מעצלנות אבחר לעיתים לצפות עם עינית אחת, המפרט של הטלסקופ הזה והיכולת להקטין את המפתח מספקים את הסחורה מעבר לכל הציפיות
אז מה ראיתי על השמש?
זו תמונה ב H-Alpha של טלסקופ ממצפה Learmonth באוסטרליה שצולמה די קרוב לזמן שבו התחלתי לצפות (צהריים באוסטרליה)
קודם כל, אני חייב לציין משהו - התמונה הזו לא עושה חסד עם מה שרואים בעין, ממש לא, אבל היא תיתן מעטפת לתיאור. התיאור עצמו - חפירה על הדמיון המפותח שלי.
דבר נוסף - השמש היום יחסית משעממת..
פני השטח:
איזור פעיל 1 - ניתן לראות שני פילמנטים, האחד הפונה למרכז השמש הוא מאורך ומתעקל לקראת סופו (כלפי מרכז השמש) ומתחתיו מצד ימין, פילמנט נוסף, קצר יותר ומעוגל יותר - נראה כמו מערבולת. מצד שמאל של שניהם יש אזור פעיל מאוד וניתן לראות Spicules או פילמנטים קטנים יותר מתערבבים שם
איזור פעיל 2 - נראה בקלות רבה ובו ניתן לראות מעין צורת V בהיר הרבה יותר (איזור חם יותר) המצביע לדרום מערב. הזרוע השמאלית של ה V מסתיימת בקצה במעין חלק מעוגל ומלא יותר יותר והזרוע השניה מסתיימת במעין פס שיוצא ימינה ומתעקל מעט למטה. מסביב ל V ניתן לראות בבירור מעין שערות כהות ארוכות שנמתחות לכל עבר.
איזור פעיל 3 - ניתן לראות בבירור שני פילמנטים, הפנימי יותר מוארך ומקביל לשפת השמש בעוד השני נראה שהוא מתחיל על פני השטח ויוצא החוצה על מעבר לשפת השמש - הופך לחלק מההתפרצות. לא הצלחתי לראות בבירור את היציאה שלו אל מעבר לשפה, מה שהיה הופך אותו ל Filaprom, גם פילמנט וגם התפרצות.
איזור פעיל 4 - אזור פעיל די גדול ששולח זרועות להמון כיוונים, מכיל פילמנט שחור ואפילו רמז לכתם שמש קטן. בבדיקה ברשת מצאתי שאכן יש שם כתם! שמו בישראל: AR2813. בתמונה המצורפת לא ניתן להבחין בו.
התפרצויות:
איזור התפרצויות 1: מכיל שתי התפרצויות מרכזיות - העליונה נראית כמו מעין ענן ומחוברת לשמש בחלקה העליון ונמתחת יחסית נמוך כלפי ההתפרצות השניה. ההתפרצות השניה, נראית כמו האות H עם שתי רגליים נטועות על השמש. החלק העליון של ה H די מלא יחסית. לידה, לכיוון ההתפרצות השניה ניתן לראות התפרצות נוספת, קטנה יחסית, כמו מעין בליטה מפני השטח. בין שתי ההתפרצויות, בגובה רב יותר ניתן לראות מעין ענן עמום יותר של פלזמה שנראה כאילו מחובר לשתי ההתפרצויות עצמן. את הענן הזה רואים הרבה יותר ברור כאשר עובדים עם מפתח מלא. מתחת להתפרצות ה H באיזור המסומן כפס פלזמה, ניתן לראות... פס פלזמה המתחיל למטה ונמתח ממש צמוד ומקביל לשפת השמש כלפי מעלה. באמצע הדרך לכיוון התפרצות ה H, פס הפלזמה מתפצל ויוצר מעין Y חדה שחלקה החיצוני פונה בזוית חדה כלפי מעלה. על פני השטח, ממש מתחת לאזור שמתוייג "כפס פלזמה" ניתן לראות את אזור פעיל עם איזור קטן בהיר וחם יותר.
איזור התפרצויות 2: מכיל שלוש התפרצויות עיקריות, הימנית התחתונה היא הגדולה ביותר, נראית כמו עץ מדברי עם חיבור אחד לפני השטח וממנו מתפצל ענף שהולך שמאלה ומתעקל. מצידה השני ההתפרצות הזו, ובכלל מסביבה ניתן לראות עננים עדינים רבים של פלזמה שמתמתחים לכל הכיוונים. המון פרטים שמאוד קשה לתאר.
בהמשך כלפי מעלה, שתי התפרצויות קטנות יותר, נראות כמו עמודים שבינהן מחבר בחלק העליון פס דק של פלזמה
התפרצות 3: התפרצות שלה שתי רגלים על השמש, כמו האות V הפוכה שאחת הרגלים שלה (התחתונה) מעוקלת ויוצרת את הצורה של המספר 3 וגם יותר מוגדשת והשניה מתעקלת ופונה למעלה.
היו עוד המון פרטים אבל יהיו עוד תצפיות וכנראה גם ימים עם הרבה יותר מה לראות על השמש מבחינת כתמים, אזורים פעילים והתפרצויות אז אשאיר משהו לפעמים הבאות.
אין כמו תצפית כזו להתחיל את היום בצורה טובה
4 תגובות
תגובה מומלצת