עבור לתוכן
  • צור חשבון
  • entries
    95
  • comments
    384
  • views
    6,967

תצפית שמש - אפריל 06 2021 ושימוש באביזרי גינון


Ilan Shapira

356 צפיות

בפעמים האחרונות שלי אני מתמקד בצפייה בשמש במקום בצילום.

כמות הפרטים שניתן לראות בצורה וויזואלית היא מדהימה, בעיקר בהתפרצויות, שדורשות רוחב פס רחב יותר (כי הן גם קרות יותר ועל כן בהירות פחות) וגם על פני השטח, במיוחד כאשר יש אזורים פעילים ניתן לראות לא מעט פרטים. זה די מדרבן אותי לצפות וויזואלית כמה שניתן במיוחד לפני שנכנס הקיץ ואז החום יהפוך את כל הסיפור לבלתי נסבל. בשביל זה יש מצלמה וכבל ארוך שישאיר אותי בצל 🙂 

אני קורא לא מעט ומתייעץ עם צופי שמש מנוסים ממני ולמדתי מספר דברים. עם פילטר שמש כמו שלי, על מנת לקבל מראות טובים יותר של השמש ושל פני השטח שלה בפרט, רצוי טלסקופ עם יחס אורך מוקד ארוך ככל הניתן, בצורה זו הפילטר מסנן את הפוטוספירה הלא רצויה בצורה טובה יותר, מה שנותן תמונה כהה יותר ויותר פרטים וחדות על פני השטח. דבר נוסף שיכול לעזור בצורה טובה מאוד זה בינווויואר. מעבר לרוחב השדה וקלות הצפייה בשתי עיניים, בינוויואר גם הוא בתורו מכהה את התמונה מעט ותורם להבלטת פרטים על הכרומוספירה.

טבלה שממחישה את השפעת יחס אורך המוקד על רוחב הפס שהפילטר מעביר:

Daystar 80mm Quark bundle scope questions - SolarChat!

איך מגיעים ל F/30 ומעלה? בפילטר בארלו X4.2 מובנה לפני האתלון עצמו.

הפילטר שלי הוא מסוג Chromosphere, מה שאומר שלפי הגדרות היצרן, הוא נמצא בתווך רוחב פס של 0.3-05A. יחסית נמוך כדי לתת פרטים על פני השטח. מה שעוד רואים זה שעל מנת להגיע לרוחב הפס המוצהר, צריך יחס אורך מוקד ארוך במיוחד, F/50. לפי הטבלה הזו, וגם לפי נסיון שלי, זה מאוד ברור שככל שהטלסקופ מהיר יותר, נקבל רוחב פס רחב יותר, מה שאומר תמונה בהירה מאוד שתקשה על צפייה בפרטים על פני השטח וההפך.

הגדלת יחס אורך המוקד

אז איך מגיעים ליחס אורך מוקד ארוך - אז את הטלסקופ שדרגתי מ F/6.5 לאחר עם F/7.8. אם עושים חישוב גם של הבארלו המובנה בפילטר, שיפרתי מ F/27 ל F/33 וכבר קיבלתי יכולת לראות פרטים על פני השטח. אבל למה לעצור כאן? על מנת להגיע ליחס אורך מוקד ארוך אפילו יותר עם אותו הטלסקופ, כל מה שצריך לעשות זה להקטין את קוטר העדשה.

20210406_084051

השתמשתי בעציץ כי העיגול המרכזי שלו הוא בדיוק 90ממ ונמצא ממש במרכז. את חורי הניקוז אטמתי מבפנים על ידי הדבקת ספוג אטום ועל שפת העציץ הדבקתי ספוג לאחיזה יציבה - אין ספק שזה קצת over engineering אבל עושה את העבודה ונראה הכי מוזר שבעולם.

בעזרת העציץ הטלסקופ הפך מ F/7.8 ל F/10.8 ובנוסף לבארלו המובנה הפילטר מקבל F/45.5. די קרוב למטרה.

האם יש הבדל גם בעינית? כן, ההבדל ניכר מאוד והמון פרטים "קופצים" החוצה מפני השטח של השמש. גם כל הפעולה של מעבר בין f/33 ל F/45.5 היא קלה מאוד - להסיר או להרכיב את העציץ.

הדבר הבא - בינוויואר

@Guydive השאיל לי את הבינו שלו ואחרי המראות המטורפים שהוא סיפק בצפייה בירח, הגיע הזמן לנסות אותו גם כאן. החלק הקשה הוא איזון. הבינו הוא כבד והפילטר שמש עצמו גם לא קל. מה שכן, החצובה במצב נעול די עוזרת כאן - היא מצליחה להחזיק את הטלסקופ במצב של חוסר איזון עד לסיום ההרכבה. עדיין, צריך לשים לב טוב שהכל מחוזק כי אם משהו מחליק זה יכול להיות לא נעים בכלל.

20210406_083006

מעבר למשקל ולאיזון (שנפתר גם בעזרת משקולת קדמית שיושבת על הטלסקופ) יש את עניין הגובה של כל הסיפור. במבט לאחור - אין צורך במתאם 1.25 שיושב בין הדיאגונל לבין הבינו. זה יחסוך מעט גובה ויוסיף אחיזה טובה יותר בפילטר עצמו.

אחרי שסיימתי עם החיבור, עברתי לצפייה וכאן ניתן היה לראות את השיפור בצורה מדהימה. גם ללא העציץ (במפתח מלא), ניתן היה לראות פרטים יפים על פני השטח, כמעט כמו בעינית אחת + עציץ.

כאשר מוסיפים את העציץ למשוואה פני השטח ממש נפתחים. בשיטוט על פני השטח, ניתן לראות פרטים בכל מקום, גם באזורים שהם לא פעילים, Spicules שנראים כמו שערות קטנות בכל מקום, Filaments - התפרצויות על פני השטח שפונות אלינו ונראות כמו נחשים כהים על רקע פני השטח - פשוט נהדר. התפרצויות נראות נהדר עם הבינו במפתח מלא אבל סובלות מעט מאיבוד פרטים כאשר מקטינים את המפתח ל 90ממ. טוב שהמשחק עם המפתח הוא קליל ביותר וניתן לביצוע תוך שניות בודדות.

לסיכום:

הטלסקופ 125mm F/7.8.

מפתח מלא, עינית אחת - התפרצויות נהדרות, פני שטח מעט בהירים אבל עם פרטים לא מעטים

מפתח מוקטן, עינית אחת - התפרצויות עם פחות פרטים, פני שטח כהים יותר עם פרטים וניגודיות טובים יותר

מפתח מלא, בינוויואר - התפרצויות נהדרות, פני שטח כהים יחסית עם פרטים וניגודיות טובים

מפתח מוקטן, בינוויואר - התפרצויות עם פחות פרטים, פני שטח הכי כהים אבל עם פרטים וניגודיות הטובים ביותר

גם אם מעצלנות אבחר לעיתים לצפות עם עינית אחת, המפרט של הטלסקופ הזה והיכולת להקטין את המפתח מספקים את הסחורה מעבר לכל הציפיות

אז מה ראיתי על השמש?

זו תמונה ב H-Alpha של טלסקופ ממצפה Learmonth באוסטרליה שצולמה די קרוב לזמן שבו התחלתי לצפות (צהריים באוסטרליה)

image.png.c8db918331efb3a681163f718c2741ad.png

קודם כל, אני חייב לציין משהו - התמונה הזו לא עושה חסד עם מה שרואים בעין, ממש לא, אבל היא תיתן מעטפת לתיאור. התיאור עצמו - חפירה על הדמיון המפותח שלי.

דבר נוסף - השמש היום יחסית משעממת.. 

פני השטח:

איזור פעיל 1 - ניתן לראות שני פילמנטים, האחד הפונה למרכז השמש הוא מאורך ומתעקל לקראת סופו (כלפי מרכז השמש) ומתחתיו מצד ימין, פילמנט נוסף, קצר יותר ומעוגל יותר - נראה כמו מערבולת. מצד שמאל של שניהם יש אזור פעיל מאוד וניתן לראות Spicules או פילמנטים קטנים יותר מתערבבים שם

איזור פעיל 2 - נראה בקלות רבה ובו ניתן לראות מעין צורת V בהיר הרבה יותר (איזור חם יותר) המצביע לדרום מערב. הזרוע השמאלית של ה V מסתיימת בקצה במעין חלק מעוגל ומלא יותר יותר והזרוע השניה מסתיימת במעין פס שיוצא ימינה ומתעקל מעט למטה. מסביב ל V ניתן לראות בבירור מעין שערות כהות ארוכות שנמתחות לכל עבר.

איזור פעיל 3 - ניתן לראות בבירור שני פילמנטים, הפנימי יותר מוארך ומקביל לשפת השמש בעוד השני נראה שהוא מתחיל על פני השטח ויוצא החוצה על מעבר לשפת השמש - הופך לחלק מההתפרצות. לא הצלחתי לראות בבירור את היציאה שלו אל מעבר לשפה, מה שהיה הופך אותו ל Filaprom, גם פילמנט וגם התפרצות.

איזור פעיל 4 - אזור פעיל די גדול ששולח זרועות להמון כיוונים, מכיל פילמנט שחור ואפילו רמז לכתם שמש קטן. בבדיקה ברשת מצאתי שאכן יש שם כתם! שמו בישראל: AR2813. בתמונה המצורפת לא ניתן להבחין בו.

התפרצויות:

איזור התפרצויות 1: מכיל שתי התפרצויות מרכזיות - העליונה נראית כמו מעין ענן ומחוברת לשמש בחלקה העליון ונמתחת יחסית נמוך כלפי ההתפרצות השניה. ההתפרצות השניה, נראית כמו האות H עם שתי רגליים נטועות על השמש. החלק העליון של ה H די מלא יחסית. לידה, לכיוון ההתפרצות השניה ניתן לראות התפרצות נוספת, קטנה יחסית, כמו מעין בליטה מפני השטח. בין שתי ההתפרצויות, בגובה רב יותר ניתן לראות מעין ענן עמום יותר של פלזמה שנראה כאילו מחובר לשתי ההתפרצויות עצמן. את הענן הזה רואים הרבה יותר ברור כאשר עובדים עם מפתח מלא. מתחת להתפרצות ה H באיזור המסומן כפס פלזמה, ניתן לראות... פס פלזמה המתחיל למטה ונמתח ממש צמוד ומקביל לשפת השמש כלפי מעלה. באמצע הדרך לכיוון התפרצות ה H, פס הפלזמה מתפצל ויוצר מעין Y חדה שחלקה החיצוני פונה בזוית חדה כלפי מעלה. על פני השטח, ממש מתחת לאזור שמתוייג "כפס פלזמה" ניתן לראות את אזור פעיל עם איזור קטן בהיר וחם יותר.

איזור התפרצויות 2: מכיל שלוש התפרצויות עיקריות, הימנית התחתונה היא הגדולה ביותר, נראית כמו עץ מדברי עם חיבור אחד לפני השטח וממנו מתפצל ענף שהולך שמאלה ומתעקל. מצידה השני ההתפרצות הזו, ובכלל מסביבה ניתן לראות עננים עדינים רבים של פלזמה שמתמתחים לכל הכיוונים. המון פרטים שמאוד קשה לתאר.

בהמשך כלפי מעלה, שתי התפרצויות קטנות יותר, נראות כמו עמודים שבינהן מחבר בחלק העליון פס דק של פלזמה

התפרצות 3: התפרצות שלה שתי רגלים על השמש, כמו האות V הפוכה שאחת הרגלים שלה (התחתונה) מעוקלת ויוצרת את הצורה של המספר 3 וגם יותר מוגדשת והשניה מתעקלת ופונה למעלה. 

היו עוד המון פרטים אבל יהיו עוד תצפיות וכנראה גם ימים עם הרבה יותר מה לראות על השמש מבחינת כתמים, אזורים פעילים והתפרצויות אז אשאיר משהו לפעמים הבאות.

אין כמו תצפית כזו להתחיל את היום בצורה טובה

4 תגובות


תגובה מומלצת

כשתהיה עקיבה אני שוקל לעשות את זה. מצד שני הכישרון ציור שלי שואף לאפס. מה שקורה על השמש זה מאוד מורכב מבחינת פרטים

קישור לתוכן

סקירה מעניינת. הרעיון עם העציץ.... שנאמר כל קוץ בעיר פרח במדבר... תרתי משמע.. 

קישור לתוכן
אורח
Add a comment...

×   הודבק כטקסט מיוחד.   הדבק כטקסט רגיל

  Only 75 emoji are allowed.

×   Your link has been automatically embedded.   Display as a link instead

×   התוכן הקודם שלך שוחזר .   נקה

×   You cannot paste images directly. Upload or insert images from URL.

  • Blog Entries

    • 0 comments
      לאחר שהחצובה הרובוטית שלי התקלקלה, וגיליתי שהתיקון שלה או יקר מאד או לא פשוט בכלל, @Gal Golan פנה אלי עם הצעה אי אפשר היה לסרב לה.
      הוא מצא ביד 2 טלסקופ ישן של Meade LT 8, כמו בתמונה הזו:

      והציע לי לקחת את החצובה, ושהוא ייקח את הטלסקופ (אותו הוא מתכנן לעלות על חצובת AM5). המחיר היה כזה שבאמת אי אפשר היה לסרב להצעה הזו.
      יש רק בעיה קטנה - אם תביטו בתמונה, הטלסקופ הזה מגיע משודך לחצובה בצורה בלתי ניתנת להפרדה (בקלות).
      וככה הגיעה אלי בשבת האחרונה חצובה בלי דרך נורמלית להעלות עליה את הטלסקופים שלי. אז מה עושים? דבר ראשון, רק בשביל לבדוק שהיא תקינה ועובדת, חיברתי לה את ה-SCT הקטן שלי עם אזיקונים.

      האמת - הצלחתי לראות שהחצובה תקינה ככה ואפילו לעשות קצת EAA - אבל זה לא פתרון.
      הפתרון הוא כמובן להצמיד לחצובה מחבר דובטייל נורמלי. למזלי, גל גם נתן לי אחד כזה שלא היה לו שימוש עבורו.

      (מצטער על איכות התמונה. את זה צילמתי בשביל לשלוח למישהו שיראה מה זה. כשהטלסקופ עוד לא יצא מהאוטו שלי)
       
      את לוח המתכת הגדול שהחזיק את ה-SCT המקורי פירקתי.

      ונשארתי עם הציר של החצובה ו-3 ברגים...

       
      ועכשיו השאלה - איך מחברים את מחבר הדובטייל הזה, שיש לו 4 חורים ל-3 הברגים הללו?
      והתשובה - מתכננים ומדפיסים מתאם בתלת מימד.
      את התכנון עשיתי עם תוכנת Onshape החינמית שעובדת online. היא מומלצת ביותר, ויש לה גם הרבה מדריכים טובים ב-Youtube, שאני למדתי מהם.
      לאחר שני איטרציות ראשוניות, שנועדו רק לראות שמיקמתי את החורים של כל הברגים במיקום המדוייק, הגעתי לתכנון הבא:

      רואים כאן את שני הצדדים של המתאים. בגלל מיקומי הברגים נאלצתי למקם את ציר הסיבוב של החצובה לא בדיוק במרכז המתאם, אבל זה לא אמור להפריע.
      מי שמעוניין, יכול לראות את התכנון המלא כאן:
      https://cad.onshape.com/documents/2da0423542ebfeba1fd085fc/w/a9a94024425f6a7bbbd43369/e/d25b4b9abbbfd0bcb8bfc495?renderMode=0&uiState=65af73c1f7b0160ebed1d2b6
      הדפסתי את המתאם עם צפיפות גבוהה, ככה שיהיה מספיק חזק, וזה מה שקיבלתי
      מייד אחרי שההדפסה הסתיימה:

       
      הצד שמתחבר למחבר הדובטייל:

       
      הצד שמתחבר לציר החצובה (כרגיל יצא לי חור טיפה קטן מדי, ושייפתי אותו במקום להדפיס מחדש - בתכנון ששלחתי את הקישור אליו החור כבר מוגדל):

       
      אחרי החיבור לחצובה:

       
      ואחרי הרכבת המחבר על המתאם:

       
      ובסוף, סוף סוף, עם הטלסקופ WO שלי:

       
      ועכשיו - רק לחכות שהגשם והעננים יעברו...
    • 1 comment
      לפני כיומיים הגיע לידי הטלסקופ החדש (והרביעי) שלי, William Optics Zenithstar 70ED, שאותו קניתי יד שנייה, באדיבותו של @Guy, שויתר עליו, כנראה בגלל חוסר מקום בארון הטלסקופים שלו.
      וויליאם אופטיקס מייצרים את הדגם הזה כבר הרבה זמן, ובכל כמה שנים מוציאים מודל חדש שלו. נדמה לי ששלי הוא מודל 2009.
      מדובר על שובר אור איכותי, עם מפתח 70 מ"מ ואורך מוקד 420 מ"מ (F6), כאשר עדשות ה-ED שלו (כנראה FPL51, אני לא בטוח), מקטינות מאד את האברציה הכרומטית שכל שוברי האור נאבקים בה. פוקוסר ה-2 אינטש 2 מהירויות שלו הוא ממש תענוג.
      כבר ביום בו קיבלתי אותו, חיברתי לו זמנית עם אזיקון פיינדר נקודה אדומה (לא לדאוג - אסדר חיבור קבוע בהמשך), והעלתי אותו על חצובה פשוטה, להרגיש קצת את הטלסקופ ויזואלית. בין העננים הצלחתי לראות קצת את צדק, ועם עינית איכותית של 4.7 מ"מ (הגדלה X90) ראיתי יפה מאד את חגורות העננים שעליו. כפי שציפיתי, כמעט ללא אברציה כרומטית.
      אתמול, למרות התחזית לשמיים מעוננים, הערב התחיל בלי עננים. חיברתי את הטלסקופ לחצובה הרובוטית שלי, סלסטרון Nextstar SLT, ונראה לי שנולד כאן צמד מנצח.

       
      המצלמה שלי היא מצלמה פלנטרית איכותית SVBONY SV705C, עם חיישן של 8 מגה פיקסל, בגודל של בערך 11 על 6 מ"מ (2.9 מיקרון לפיקסל).
      את כל הצילומים ערכתי עם חשיפות של 16 שניות לפריים. במוד אלט-אז אפשר אולי למשוך קצת יותר, אבל לאור התוצאות, נראה לי שזה מספיק.
      האובייקט הראשון שכיוונתי אליו היתה ערפילית הכוכב הבוער - Flaming Star Nebula, IC405. מדובר גם על אובייקט קשה לתצפית, וגם היא עדיין היתה נמוכה למדי.
      זו התמונה שקיבלתי (כפי שהופיעה על המסך, ללא עיבוד נוסף), אחרי כמעט 14 דקות:

      רואים היטב את הסיבוב שנוצר בשל העקיבה במוד אלט-אז.
      מה שעוד ראיתי מייד זה שלא מבחינים בכלל בתופעות האברציה הכרומטית שמנפחת את הכוכבים בצילום דרך טלסקופ אכרומט רגיל.
      תופעה נוספת שרואים כאן, ובשאר התמונות, זו קומה קלה שמופיעה מצד ימין של התמונה. באמת לא נורא. מעניין שזה רק בצד אחד.
      מכאן עברתי לגלקסיה הנהדרת NGC 891, עליה השקעתי 12 דקות. כאן כבר התחלתי להנות יותר.

      ניתן לראות מצד שמאל שלה יפה גם את הגלקסיה NGC898, ויש עוד כמה גלקסיות בתמונה.
      בגלל שרציתי לראות באמת את איכות התמונה מבחינת איך הכוכבים יוצאים, הלכתי עכשיו לצביר הפתוח M38. עליו ישבתי כמעט 20 דקות.
      זו התמונה שלו כפי שקיבלתי אותה במסך בזמן התצפית:

      וזו אותה תמונה, אחרי עיבוד עם סיריל וגימפ

      משמאל ל-M38 זהו הצביר NGC1907.
      לאחר הפסקה של כשעה, בשל עננים, עברתי לגלקסיה נוספת, NGC 2403. אותה צילמתי לאורך קצת מעל ל-14 דקות:

      היא באמת אובייקט שראוי לצלם עם אורך מוקד גדול יותר (מה שכבר עשיתי עם ה-SCT שלי), אבל היא יפה גם ככה, עם כל הכוכבים מסביב.
      מה שבאמת עניין אותי היתה ערפילית ראש הסוס והלהבה, אבל גם בגלל העננים, וגם בגלל עץ שהסתיר לי אותה, עברתי זמנית לערפילית הרוזטה, C49.

      רק 8 דקות במצטבר (יותר בגלל איבוד פריימים בגלל העננים), אבל איזה יופי של פרטים עדינים אפשר לראות בערפילית הזו. היא כל כך גדולה, שהיא לא נכנסת לי ברוחב השדה שאני מקבל עם המצלמה והטלסקופ.
      ולקינוח, מה שחיכיתי לו כל הערב - ראש הסוס והלהבה. ככה זה נראה על המסך בזמן אמת אחרי 12 דקות (רציתי יותר, אבל העננים עצרו אותי)

      וככה אחרי עיבוד של קובץ ה-FITS עם סיריל וגימפ:

       
      אני ממש מרוצה מהטלסקופ הזה. אני חושב שזה הטלסקופ האיכותי ביותר שיש ברשותי. 
      אמשיך לחקור למה יש טיפה קומה דוקא בצד ימין. אולי בעתיד אקנה לו רדוסר ופלטנר, שיטפל בבעיה הזו, וגם יגדיל לי את רוחב השדה.
      אני מתכנן עוד לטפל בו יפה. נדפיס לו מסיכת בכרטינוב ייעודית (השתמשתי כאן במסיכה שהכנתי לאכרומט 70 מ"מ, שיושבת עליו ככה ככה). נסדר לו פילטר אור לבן לשמש. נתקין עליו פיינדר נקודה אדומה בצורה קבועה וטובה, ואולי גם נשיג לו איזה ראש חצובה נורמלי, לצורך תצפיות ויזואליות. לאט לאט. יש מה לעשות.
    • 2 comments
      במוצאי שבת נערכה תצפית גדולה יחסית באזור חשוך בדרום הארץ. השתתפו בתצפית כ-25 תצפיתנים וצלמים, כולל כמה משפחות עם ילדים. אם ספרתי נכון היו כ-15 טלסקופים, החל משובר אור אכרומטי 40 מ"מ (פירוט בהמשך) ועד דובסוניים גדולים של 14, 16 ו-"18.
      התנאים היו טובים. כבר לאורך הדרך מהצפון ועד הדרום היה ברור שהשמיים נקיים יחסית והשקיפות צפויה להיות טובה מאוד. גם היציבות הייתה די טובה. לא היו עננים בכלל והלחות הייתה נמוכה.

      בתחילת התצפית הרוח החזקה והפרוג'קטור של המקומיים התחרו ביניהם מי מפריע יותר. הפרוג'קטור כובה יחסית מהר, אבל הרוח דעכה לאט יותר. בסופו של דבר הכל הסתדר והיה אפשרי להנות מהמראה הנהדר של שביל החלב, אלפי כוכבים, אובייקטי DSO וכוכבי לכת, בעין, במשקפות ובטלסקופים.
      מה שהיה מיוחד מבחינתי הוא שהגעתי לתצפית רצינית בדרום עם הבת שלי (בת 6) בפעם הראשונה. מה לעשות שדובסוני של "10 ובוסטר לא נכנסים יחד ברכב פרטי קטן יחסית, אז זו הייתה גם הפעם הראשונה שלקחתי למדבר מערך קטן: חצובה ידנית AZ5 על טריפוד פחמן קל ושני טלסקופים קטנים. הראשון, ללילה, שובר אור טריפלט GT71 באורך מוקד 420 מ"מ, שכבר הרבה זמן תכננתי לקחת כדי להנות מהשדה הרחב שלו. על השני אפרט וארחיב בסוף.
      הבת שלי לא החזיקה מעמד המון זמן לפני שהתעייפה אבל הספיקה לראות צבירי כוכבים וערפיליות במרכז שביל החלב, את הצעיף, כמה צבירים בטלסקופ של אסף ונהנתה מטיול בשביל החלב במשקפת. לסיום הלילה מבחינתה, שבתאי עם טבעותיו, מרווח קסיני ו-4 ירחים בהגדלה גבוהה וצביר הרקולס בדובסוני "16 של שמוליק. מקווה שהיא תמשיך להגיע לתצפיות ולהתעניין.
       
      מבחינתי שובר האור הקטן של 71 מ"מ הצטיין בכמה דברים, בשדות של 2, 3 ו-5° (!):
      - צבירי כוכבים פתוחים גדולים ושדות כוכבים כמו הפליאדות, היאדות, סגיטריוס, אזור קסיופאה ועוד.
      - גלקסיית אנדרומדה העצומה.
      - הפתיעה מאוד לטובה ההליקס, הערפילית הפלנטרית הגדולה ביותר בשמיים, עם UHC בשדה של 3°. גם המשקולת והטבעת היו נחמדות.
      - אולי המראה הכי מיוחד בשדה של 5° היה ערפילית הצעיף שנכנסה כולה והייתה בהירה ובולטת עם פילטר O3. כל צפון אמריקה נכנסה בקלות ונראתה לא רע בכלל גם היא.
      היו גם נסיונות פחות מרשימים, בעיקר עם פילטר Hbeta על Gamma Cygni שבה זיהיתי בקושי חלקים עמומים וערפילית קליפורניה שראיתי את כל הצורה שלה אבל רק בראיה מוסבת ובמאמץ. גם ערפיליות הלב והנשמה או חדק הפיל עם UHC/O3 נראו חיוורות מאוד ביחס לציפייה שלי, אם בכלל. אולי המפתח הקטן כבר לא לגמרי מספיק במקרים האלו, גם אם הייתי בהגדלה נמוכה ואישון 5 מ"מ.
      בין לבין יצא לי להציץ בטלסקופים הגדולים יותר. ראויות לציון גלקסיית הפסל עם המון פרטים וגלקסיה NGC891 עם פס כהה באמצע שראיתי בראיה מוסבת. גם צדק ושבתאי נראו טוב בהגדלות גבוהות וברגעי התייצבות של הרוח היה ממש נהדר ומפורט. קצת אוריון לקינוח, יפה אבל לא גבוה מספיק וגם אני פרשתי לישון בסביבות השעה 2.
       


      בבוקר קמנו למראה מדברי יפה והשמש עלתה. זה היה הזמן לצפות בה עם לונט 40 מ"מ, טלסקופ שמש קטן אבל מעולה, אולי עם היחס הנאה לקוטר מהגבוהים ביותר שיכולים להיות. הראה המון פרטים גם בפני השטח וגם בקצוות והיו התפרצויות גדולות ומרשימות (מצרף דוגמה להמחשה של צילום עם פלאפון מוצמד לעינית, בעין זה הרבה יותר מרשים). שמחתי שהרבה מהמשתתפים הצטרפו וראו את המראה הנהדר של השמש ב-H alpha בעצמם. זהו, היה נהדר ואני כבר מחכה לתצפית הבאה.


    • 3 comments
      צדק נחשב בעיני ככוכב הלכת היפה ביותר לצילום (כן, יותר משבתאי). מאז ומעולם הייתי מרותק ממנו, והשינויים שרואים בו דרך הטלסקופ.
      מאז שקניתי את הטלסקופ שלי, אוריון SkyQuest 6XT plus - דובסוני של 6 אינטש עם אורך מוקד 1200 מ"מ - F8, נהניתי לצפות דרכו בצדק, וכמובן גם לצלם אותו.
      הקולג' הבא מתאר את ההתפתחות של צילומי צדק שלי שנעשו כולם דרך אותו הטלסקופ. הסדר הכרונולגי של הצילומים הוא משמאל לימין ומלמעלה למטה.
       
      מקרא
      1. (שמאלי עליון) - צילום דרך הטלפון, פריים בודד, כאשר הטלפון מוחזק ידנית מול העינית - יוני 2021.
      2. (אמצעי עליון) - צילום דרך הטלפון, כאשר הטלפון מחובר לעינית עם מתקן מתאים, צילום של סרטון, הערמה ועיבוד. עקיבה ידנית.
      3. (ימני עליון) - צילום עם מצלמת סבוני SV105. צילום של סרטון, הערמה ועיבוד. עקיבה ידנית.
      4. (שמאלי תחתון) - צילום עם מצלמת סבוני SV105. צילום של סרטון, הערמה ועיבוד. עקיבה ידנית.
      5. (שני משמאל תחתון) - צילום עם מצלמת סבוני SV705. צילום של סרטון, הערמה ועיבוד. עקיבה ידנית.
      6. (שני מימין תחתון) - צילום עם מצלמת סבוני SV705. צילום של סרטון, הערמה ועיבוד. עקיבה בעזרת פלטרפומה משוונית.
      7. (ימני תחתון) - צילום עם מצלמת סבוני SV705. צילום של סרטון, הערמה ועיבוד. עקיבה בעזרת פלטרפומה משוונית - יולי 2023.
    • 4 comments
      בערב יום שישי האחרון, גם עקב תנאי מזג אוויר פחות טובים בדרום הארץ, נפגשנו מספר תצפיתנים ובני משפחתם לתצפית קיצית ברמת הגולן. הגענו מכל קצוות הארץ, מהקריות, ועד לאזור מרכז הארץ.
      התחזית דיברה על לילה חמים, של 23 מעלות, ללא רוח או אובך, והצפי היה לתנאים טובים מאד.
      @Guy כרגיל היה הראשון בשטח, ודיווח על קרוואן חשוד שחונה לו במקום התצפית, עם שתי מכוניות לצידו. חשוד, מאחר ואנחנו ממש לא רוצים איתנו בתצפית עוד משתתפים לא קרואים שלא מקפידים על משמעת חושך. מאחר ולא היה איש בקרוואן, וכבר היה מאוחר לחפש נקודת תצפית אחרת, הוחלט להשאר בנקודה המיועדת ולקוות לטוב... אני רק אציין שמתישהו התעורר חשד שכמעט הביא אותנו להזמנת משטרה למקום, אבל נשאיר את הסיפור הזה להמשך.
      אני הגעתי למקום רגע לפני השקיעה, אחרי שרוב התצפיתנים כבר היו במקום, כולל @Ehud Spiegel שכבר הקים שתי עמדות - את גולי (C11) עם הממזר (אכרומט 70 מ"מ) כפיינדר, ועוד עמדת EAA עם דוד (אפו 72 מ"מ), לצורך בדיקת אפליקציית OLS הנהדרת של @Artyom.


      השמש החלה לשקוע, הטמפרטורות התחילו לצנוח במהירות, הרבה מתחת ל-23 המעלות החמימות ש"הובטחו" לנו על ידי התחזית, והתייצבו סביב ה-18-19 מעלות בתחילת הערב, וירדו עד ל-16 בסופו - מה שבסופו של דבר הביא את כולם לעבור לביגוד קצת יותר חם מהצפוי (מי שזכר להביא). למזלנו, שאר התחזית לא אכזבה, וקיבלנו לילה בהיר ויפה, לחות לא מורגשת של 50 אחוזים, ללא טיפה של אובך או עננים, וכמעט ללא רוח. מלבד פרצי רוח מוזרים שכל פעם הגיעו בטמפרטורה אחרת. כאילו מישהו פותח מזגן פעם אחת על חימום ופעם על קירור.
      התמונה הבאה היא של אזור התצפית מייד עם השקיעה, עוד לפני חושך אסטרונומי. ניתן לראות בחזית התמונה את הדובסוני 6 אינטש שלי על הפלטפורמה המשוונית שבניתי. שידרגתי לאחרונה את הפלטפורמה על ידי החלפת הגלגלים בה למשטחי טפלון, מה שהוסיף יציבות רבה לכל המערכת. הפלטפורמה הזו מאפשרת לכל טלסקופ שמונח עליה לעקוב אחרי השמיים, ובכך נותנת לתצפיתן אפשרות להתעמק בתצפית בלי צורך "לרדוף" אחרי האובייקט בו הוא מתבונן. שדרוג רציני של חווית התצפית.

      כשהגיע החושך האסטרונומי, התגלה לפנינו שביל החלב במלוא הדרו. אולי טיפה פחות בולט מאשר במדבר, אבל מרשים לא פחות.

      אגב, התמונה הזו, וזו שאחריה, של שביל החלב שחוצה את משולש הקיץ, צולמו במוד האסטרו של טלפון סמסונג גלקסי S22 אולטרה. המוד הזה מאפשר לבצע חשיפות ארוכות ביותר ללא עקיבה (4 דקות לתמונה הראשונה, ו-10 לשנייה), כאשר התוכנה של הטלפון יודעת לפצות על תנועת הכוכבים. מרשים ביותר.

       
      התצפית התנהלה בכיף ובשמחה, במיוחד עם הילדים והנכדים של אהוד.
      אני התחלתי כמובן עם M51, שנמצאת בנקודה מצויינת לפתוח איתה תצפיות בחודש יולי, עברתי על צבירים פתוחים וסגורים למיניהן, על אזור משולש הקיץ, וחיכיתי ששביל החלב טיפה יתרומם מעל העצים, על מנת שאוכל להתעמק בו כמו שצריך.
      בין לבין, עברתי בין הטלסקופים השונים של כולם, דובסוניים של 10 ו-12 אינטשים, וכמובן הרבה קפיצות לראות את השמיים דרך גולי של אהוד.
      אחת הנקודות שמאד עניינו אותי היתה לבצע השוואה בין מה שרואים בגולי, כזכור C11 ענקי ומעולה (עם תו מחיר שלא נציין פה), והפיינדר הממזרי שלו, סלסטרון אכרומט 70 מ"מ בעלות של מספר עשרות דולרים בלבד. להפתעתי, מה שראיתי בממזר היה פשוט מהמם. כמובן שבגולי או בדובסוניים השונים ראו יותר טוב, אבל אם ההפרש במחיר בין גולי לממזר היה כמו ההפרש באיכות הצפייה, היה אפשר לקנות את גולי במחיר הרבה יותר זול... ראיתי בממזר את צביר הרקולס יפה וברור. לא עם ההפרדה שהמפתחים הגדולים נותנים, אבל זה לא היה כתם, ראו בבירור שמדובר בצביר מרשים. הלגונה (M8), נראתה ממש מעולה דרכו, כאשר ראו בקלות את ההפרדה של שני חלקיה. והפלוס הגדול שלו היה השדה הרחב שאני מאד אוהב. בקיצור - לפי שמעוניין להתחיל לתצפת, ויכול להגיע לבורטל נמוך מספיק (3 או 4), אכרומט כזה, של 70 מ"מ, כמובן על חצובה נורמלית, יכול להוות יופי של דבר.
       
      ועכשיו הסיפור על קרוואן האימה...
      הבטחתי, ועכשיו אקיים. מפה לפה, שכחנו בכלל שעומד לידנו קרוואן, שאין בו אף אחד.
      אני חייב לתאר לכם את הקרוואן - בצידו, חבלי כביסה שעליהם תלויים בגדים לייבוש, לצידו, צילייה קטנה עם שולחן ומספר צעצועי ילדים. על השולחן סיר, ובו עגבניות שרי חתוכות, יבשות לחלוטין. כאילו מישהו התחיל לעשות סלט, ופתאום נאלץ לעזוב במפתיע. לצד הקרוואן חנו שתי מכוניות, עם ציוד בתוכן, כולל תיקי גב ועוד דברים. אחת המכוניות בכלל לא היתה נעולה.
      אמרתי מוזר, לא?
      אז תוך כדאי התצפית, שכחנו בכלל מקיומו של הקרוואן ומהחשש שמישהו בו יתחיל לסנוור אותנו באורות לבנים. חשבנו שאולי זו משפחה שיצאה לטיול בגולן, ושהיא תגיע מתישהו. הרי המכוניות שלה עמדו ליד. רק שזה היה אחד הימים החמים של השנה, והחושך כבר ירד, ואף אחד לא הגיע, ופתאום חשבנו על זה (אני וגיא), שאולי משהו קרה להם - וכדאי אולי להזעיק משטרה או כוחות חילוץ שיחפשו אותם.
      מצד שני, המראה של הקרוואן, עם תיקי הגב במכוניות, הסיר, הצעצועים המפוזרים בחוץ, לא סימן על איזו משפחה שיצאה לטיול. סקרנו קצת את הקרוואן והמכוניות עם פנסים אדומים, ואני אפילו חששתי שאולי נגלה משהו שלא נרצה לראות בתוכו.
      לאחר התייעצות, החלטנו שאין טעם עכשיו להזמין את כוחות הבטחון ונעשה את זה בבוקר.
      בסופו של דבר, כשעה בערך אחרי (נדמה לי לקראת שעה 23:00), פתאום, הגיעה מכונית נוספת, סינוורה אותנו קצת. ממנה יצאה משפחה עם ילדים קטנים. נכנסה לקרוואן והלכה לישון. זהו. התעלומה נפתרה (כמעט - מה עם שתי המכוניות הנוספות שחנו שם?) - וחוץ מקצת בכי של הילדים, שהביא את גיא לעבור לתצפית עם אוזניות (האמת שהבכי פסק די מהר), לא היתה הפרעה נוספת לתצפית.
       
      תצפית על ערפילית הצעיף
      בתחילת הערב, ניסינו (אני ועוד כמה) לתצפת על ערפילית הצעיף, אבל לא ראו אותה טוב. אחרי כמה שעות, כשהיא היתה ממש בזניט, @Yossi Zamir, הזמין אותה לצפות בה דרך ה-10 אינטש שלו, עם פילטר O3 - והיא פשוט היתה מהממת. אחרי שראיתי אותה אצלו, ניסיתי לראות אותה גם אצלי ב-6 אינטש (כמובן עם O3), וגם אצלי ראיתי אותה לא רע, אבל לא יפה כמו אצל יוסי. מסקנה - צפו בה כשהיא גבוהה.
      תצפית על ערפיליות שביל החלב
      כשהשביל היה מספיק גבוה, תצפתתי על הערפיליות היפות שלו, הלגונה (M8), הברבור (M17) והנשר (M16). עם ובלי פילטר UHC. כמובן שהתצפית עליהן עם הפילטר הרבה יותר מרשימה, ורואים ממש פרטים עדינים במבנים שלהם. את ערפילית הנשר לא יכולתי לראות כלל ללא הפילטר.
       
      תצפית EAA ראשונה שלי בבורטל נמוך
      אני אוהב לצפות ב-EAA (אס"א - אסטרונומיה בסיוע אלקטרוני) מהבית. תצפית כזו מאפשרת לי לראות מהבית, בבורטל 6, אובייקטים שקשה לי לראות בעין בבורטל נמוך. לקראת סיום התצפית, ולאחר שאהוד התחיל לעשות קצת אס"א עם דוד, החלטתי שאפשר כבר לאבד ראיית לילה, ולנסות גם. חיברתי את המצלמה שלי (SVBONY SV705C) לטלסקופ. הוצאתי לפטופ, וערכתי תצפית מהירה של מספר דקות בודדות על שלושה אובייקטים בלבד. עם העקיבה של הפלטפורמה שלי, הגעתי ל-5 שניות לחשיפה בודדה.
      התחלתי עם גלקסיית אנדרומדה, שכבר עלתה, וצפיתי בה קודם ויזואלית. כמובן שהמערכת שלי, לא נותנת לי אפשרות לצלם את כל הגלקסייה הענקית הזו, ופשוט ניסיתי לראות מה רואים ממרכז הגלקסיה.
      זה מה שראיתי שם אחרי 2 דקות תצפית:

      רואים יפה את מרכז הגלקסייה וכמה נתיבי אבק. 
       
      משם, עברתי לערפילית המשקולת, שהיתה כמעט בזניט (לא קל עם דובסוני לצפות בזניט), וזה מה שקיבלתי אחרי קצת יותר מ-3 דקות תצפית.

       
      ולבסוף, עברתי לשכנה של אנדורמדה, גלקסיית המשולש (M33).

      זו תוצאה של קצת יותר מחמש דקות.
      אני חייב לציין, שבבורטל נמוך כזה, מקבלים תמונות בתצפית אלקטרונית במהירות גבוהה פי 2 או יותר, מאשר מהבית. אני מתחיל להבין את כל הצלמים שנוסעים למדבר עם כל הציוד.
       
      זהו. זה סיום הדיווח שלי על התצפית המהנה הזו.
      אני ואהוד היינו האחרונים לקפל ציוד, להכנס לאוהלים וללכת לישון קצת לפני הנסיעה הביתה. רגע לפני שהלכתי לישון, אחרי שכבר קיפלתי את הטלסקופ, ניסיתי לראות פעם אחרונה את אנדרומדה דרך המשקפת שלי (סלסטרון 25X70 - משקפת גדולה וכבדה על חצובה), אבל קצת פיספסתי בכיוון הראשון, ופתאום ראיתי איזה כתם. אחרי שנתתי לעצמי קצת להתרכז, ובדקתי מה זה הכתם הזה, הבנתי שהצלחתי לראות את M33. הפתעה - קראתי על זה שאפשר לראות את M33 במשקפת, או אפילו בעין, אבל מאחר ובטלסקופ תמיד היה לי ממש קשה להבחין בה. בהירות השטח שלה די נמוכה, לא ציפיתי שאוכל להבחין בה ככה, עם המשקפת.
      זהו.
      נקווה לעוד תצפיות מהנות ונחמדות כמו זו.
      שמיים צלולים לכולם.
×
×
  • צור חדש...

Important Information