עבור לתוכן
  • צור חשבון
  • entries
    95
  • comments
    384
  • views
    8,254

תצפית ירח וטיפוח הדור הבא 21/03/2021


Ilan Shapira

523 צפיות

זו כבר תקופה ארוכה שלא יצא לי לשבת ולצפות בירח כמו שצריך - תמיד יש משהו. או שהירח לא בשמים, או שהוא שוקע מוקדם מדי או שיש עננים או כל סיבה כזו או אחרת.

לפני יומיים הוא גם שקע יחסית מוקדם וגם הבת הקטנה שלי למדה איך מכוונים את הטלסקופ ואיך שומרים את הירח במרכז שדה הראיה וצפתה בו כחצי שעה במקומי.

אתמול הצלחתי להתפנות כבר ב 19:30 ומייד ארגנתי את הציוד. אחד הדברים שקוסמים לי מאוד במערכות לא ממונעות הוא קלות ההקמה והמהירות שבה מתחילים לצפות. הפעם בחרתי בריפרקטור לצפייה מכמה סיבות - עם ה SCT כבר יש לי שעות על גבי שעות עם הירח, הריפרקטור מתאזן טוב יותר על החצובה ורציתי לבדוק את המשקולות לאיזון וה Dovetail החדש שהרכבתי עליו. ובכלל, התמונה המתקבלת איתו היא לא רעה בכלל ורציתי לצפות דרכו בירח בצורה יסודית.

ה Dovetail החדש והגדול יותר הופך את החיבור לחצובה לקל יותר וגם התזוזה של הטלסקופ במסילה הוא חלק הרבה יותר. ממש יותר קל להזיז אותו לפי הצורך בלי חשש שיפול. עוד יתרונות - הוא מחובר עם שישה ברגים לטבעות לעומת שני ברגים עם הקודם, אפשר להרחיק את הטבעות אחת מהשניה כדי לספק תמיכה טובה יותר ויש ספיירים משני הצדדים לטובת חיבור משקולות.

20210319_144507

תנאי הראות היו סבירים מה שאפשר הגדלות של עד 250 אבל לא הרבה מעבר (וזה גם טלסקופ של "רק" 125ממ). מה גם שהתחלתי לצפות בלי לתת לטלסקופ זמן להשוות טמפרטורה עם האוויר. זה מורגש אבל עדיין ניתן היה לראות פרטים נהדרים בירח. התמקדתי במכתשים Hipparchus & Albategnius שנמצאים קרוב למרכז. שני המכתשים קרובים זה לזה וביניהם ובתוכם מכתשים קטנים יותר ובחלק המוצל ניתן היה לראות רמזים לאזורים גבוהים יותר שמקבלים אור שמש לפני פני שהוא מגיע אל השטח.

גם המכתש Stofler היה קרוב לטרמינטור וניתן בקלות לראות את צורתו הלא עגולה שמופרעת על ידי מכתשים אחרים ואת הצל שאותם מכתשים מטילים על קרקעיתו וממש רואים השתקפויות משוננות של רכסים - כמו שיניים חדות. הצילום (עם הסלולארי) החובבני מאוד דרך בארלו אומלל עדיין מצליח להראות את הצללים האלה.

image.png.0b5e506c67d25bd79cb1c4c348cb5cf6.png

גם הפעם התצפית לוותה בליאור, בתי הקטנה שהתעקשה לצפות בירח אבל ביקשה לצפות בכוכב הזוהר שבשמי הדרום - סיריוס - וציינה שיש עוד כוכבים מסביבו אבל שהוא בוהק מאוד. עוד היא צפתה באזור הערפילית של אוריון, שם לא ציפיתי לראות הרבה אבל את הטרפזיום ואת הזנב של שלושת הכוכבים ראו יפה וגם ראו זכר לערפילית. היא סיפרה לי שהיא רואה ארבעה כוכבים מסודרים בצורה שהיא עדיין לא למדה בבית הספר (טרפז) שמורכבת משני משולשים. שאלתי אם היא רואה ערפל ירוק מסביבם ואחרי צפייה מעמיקה היא תיקנה אותי שהערפל מסביב הוא אפור. אני וההרגלים שלי לצפות דרך פילטר ולנסות לבלבל ילדים.

20210320_210113

לקראת סוף הערב עברתי לבינוויואר ש @Guydive השאיל לי. בפעם הבאה אני מתחיל עם הבינוויואר ונשאר איתו. זה מכשיר נהדר לצפייה בירח, נותן הגדלה ותחושת תלת מימד וחושף פרטים נהדרים. מה גם שצפייה בשתי עיניים הרבה פחות מעייפת ומאפשרת ריכוז מירבי. ליאור תיארה את החוויה של צפייה בירח דרכו כ: "מרגישים כאילו אנחנו שם".

אין לי מושג מה ההגדלה דרך הבינו אבל זה מרגיש יותר מאשר X250 שבה צפיתי קודם.

20210320_212646

את התצפית סיימתי בסביבות 10:30. כמעט שלוש שעות על הירח והאמת? אם הוא היה נשאר גבוה, הייתי ממשיך לצפות. הירח הוא אובייקט נהדר לצפייה.

לצערי התחזית השבוע לא מעודדת במיוחד ואת המופעים שאני ממש אוהב של הירח כנראה אפספס החודש.

מחזיק אצבעות לפתח של מזג אויר טוב.

10 תגובות


תגובה מומלצת

יופי של סיכום. שלוש שעות על הירח? כל הכבוד...

ניסית לחפש את סיריוס B או שזה היה מוגזם?

קישור לתוכן
לפני 8 דקות Guydive אמר:

יופי של סיכום. שלוש שעות על הירח? כל הכבוד...

ניסית לחפש את סיריוס B או שזה היה מוגזם?

סיריוס היה נמוך והאטמוספרה לא הייתה הכי יציבה בעולם.

על הירח אפשר לבלות שעות בשקט. עשינו הפסקה עם אוריון וסיריוס אבל בירח כל מכתש מספק המון פרטים. אני אוהב מאוד לצפות בו.

קישור לתוכן

אני לא יודע על איזה דגמים מדובר, אבל כנראה שהבינו מוסיף בערך 100 מ"מ לאורך המוקד וזה יוצא בערך 10% הגדלה בהנחה שאורך המוקד המקורי הוא בסביבות 1000 מ"מ. גם הדיאגונל משפיע בדיוק באותו אופן ובאותם סדרי גודל.

ב-sct/mak זה טיפה יותר מסובך כי אורך המוקד האפקטיבי משתנה בערך פי 3 מהתוספת של הבינו, בגלל נקודת הפוקוס והזזת המראה. אצלי עם דיאגונל ובינו אני מגיע לתוספת אפקטיבית שמביאה אותי מ-1800 מ"מ ל-2400 מ"מ. 

קישור לתוכן

האמת שלא חישבתי. מדובר בטלסקופ עם אורך מוקד של 975ממ. מאחר ואני עובד עם בארלו על מנת להגיע לפוקוס אז מדובר ב 1950ממ. אני בכוונה לא מחשב את הדיאגונל כי הוא בשימוש גם עם עינית.

העיניות של הבינו הן 21ממ, אבל לחשב הגדלה איתן ועם אורך מוקד 2050 (בתוספת הבינו) לא נראה לי נכון - זה לא באמת X100.

בכל מקרה, החוויה בצפייה בירח עם בינו היא מיוחדת מאוד ואם יש בינו בהישג יד, אין טעם להוציא את העיניות הבודדות.

לכל אובייקט אחר - גם לפלנטות, אני מעדיף עינית אחת. שם צריך דיוק גבוה יותר בפרטים. זו לפחות ההרגשה שקיבלתי מההשוואות שעשינו בקיץ (עם SCT).

אני ממש מקווה שמזג האוויר יאפשר נסיון גם עם ה SCT. צפיתי דרכו עם בינו בעבר אבל זה היה די קצר.

קישור לתוכן
לפני 7 שעות Ilan Shapira אמר:

לכל אובייקט אחר - גם לפלנטות, אני מעדיף עינית אחת. שם צריך דיוק גבוה יותר בפרטים. זו לפחות ההרגשה שקיבלתי מההשוואות שעשינו בקיץ (עם SCT).

חכה ותראה. גם לפלנטות, ברגע שהתרגלת לצפות בשתי עיניים נגמר הסיפור. למרות שטיפונת פחות חד, עדיין רואים יותר פרטים

קישור לתוכן

ביקורת נהדרת, ועושה לי חשק לתצפית עם הילדים. בין הראות הלא אופטימלית לזווית שמיים בעייתית מהחצר שלי, כבר שלושה שבועות שלא פתחתי את הטלסקופ. מקווה לקחת אותו לכפר בחול המועד ושנוכל לראות משהו...

קישור לתוכן
לפני 8 שעות jonzm אמר:

ביקורת נהדרת, ועושה לי חשק לתצפית עם הילדים. בין הראות הלא אופטימלית לזווית שמיים בעייתית מהחצר שלי, כבר שלושה שבועות שלא פתחתי את הטלסקופ. מקווה לקחת אותו לכפר בחול המועד ושנוכל לראות משהו...

תודה. מקווה מאוד שמזג האוויר הנוראי הזה יחלוף ותהיה לך הזדמנות לצפות. אם הילדים מתעניינים באסטרונומיה זה יופי של בונוס. מחכה לתיאור תצפית שלכם.

קישור לתוכן
לפני 15 שעות Guydive אמר:

חכה ותראה. גם לפלנטות, ברגע שהתרגלת לצפות בשתי עיניים נגמר הסיפור. למרות שטיפונת פחות חד, עדיין רואים יותר פרטים

מהמעט שאני זוכר שצפינו, צפייה בשתי העיניים זה נהדר אבל אני זוכר שהחדות היתה פחותה והצלחנו לספור פחות ירחים מסביב לשבתאי. לא באמת קריטי ואולי הקלילות של צפייה בשתי עיניים מכפרת על זה. עכשיו רק נשאר לחכות לפלנטות.

קישור לתוכן

מעניין. יכול להיות שצילום המכתשים הפך את התמונה?( מכתשים לגבעות), תופעה שאצלי מתרחשת כאשר עיבוד התמונה טרם הסתיים? 

 

קישור לתוכן
לפני 8 דקות Tamiro אמר:

מעניין. יכול להיות שצילום המכתשים הפך את התמונה?( מכתשים לגבעות), תופעה שאצלי מתרחשת כאשר עיבוד התמונה טרם הסתיים? 

 

מכתשים לגבעות לא, ימין שמאל כן

קישור לתוכן
אורח
Add a comment...

×   הודבק כטקסט מיוחד.   הדבק כטקסט רגיל

  Only 75 emoji are allowed.

×   Your link has been automatically embedded.   Display as a link instead

×   התוכן הקודם שלך שוחזר .   נקה

×   You cannot paste images directly. Upload or insert images from URL.

  • Blog Entries

    • 1 comment
      לאחרונה במשך כמה לילות ניסיתי להשתמש ב-SCT שלי (5 אינטש של סלסטרון) לצורך צילום, הגעת למסקנה שפשוט אין טעם בזה. גם המספרים וגם התוצאות הראו לי שאני מקבל תמונות הרבה יותר איכותיות עם שובר האור (וויליאם אופטיקס 70מ"מ) - עם המצלמה שיש לי, SV705c של סבוני.
      אז סוף סוף נשברתי, וחזרתי לשובר האור. אתמול היה לילה יפה ובהיר - אבל מה, עם ירח שמאיר ב-87%. לא בדיוק תנאים אידאליים, אבל בכל זאת - גם לצלם את הירח זה תמיד כיף, וניסיתי להתרכז יותר על צבירים סגורים, שגם תחת אור ירח אפשר לקבל תוצאות יפות עליהם.
      אלו התוצאות שקיבלתי (אני די מרוצה):
      ראשון - הירח

       
      המטרה הראשונה שלי לערב (האמת - התמונה הכי פחות מוצלחת) - M109 - עדיף אותה לצלם בלי ירח

      גלקסיה נוספת, שתמיד כיף לצלם - M51

       
      ועכשיו לאוסף הצבירים הסגורים:
      M12

      M92

      וצביר הרקולס, M13 שתפסתי לידו גם גלקסיה במגניטודה 11.7, NGC6207

       
    • 2 comments
      כבר יותר מדי זמן שלא יצא לי לבלות לילה שלם בתצפית מדברית. מזג האוויר, אילוצים אישיים, ומגוון סיבות נוספות לא איפשרו לי להגיע לתצפיות כאלו שהתקיימו במולדי הירח הקודמים.
      אחרי שכבר תכננתי, והתכוננתי לנסוע לתצפית כזו ביום שישי האחרון, הגיעה שוב תחזית מזג אוויר בעייתית, ואיתה ההחלטה לדחות שוב את הנסיעה הארוכה (בין 3.5 ל-4 שעות מזכרון יעקב), בעוד שבוע.
      מולד הירח יצא הפעם בדיוק באמצע השבוע, אתמול, ב-7 במאי, מה שאיפשר לצאת לתצפית כזו בשני סופי שבוע רצופים. אבל שוב, ככל שהימים חלפו, התחיל להסתמן שבסוף השבוע הקרוב גם לא יהיו תנאים נאותים לתצפית, ולמעשה, היום הכמעט יחידי שיהיה אפשרי בו לתצפת נפל בדיוק על יום המולד, יום שלישי, באמצע השבוע.
      בנוסף לכך, @Neil Folberg הודיע שהוא מתכוון לצאת ליומיים שלושה של תצפיות במדבר, והזמין את כולם להצטרף אליו. כשאני יודע שלפחות נח יהיה איתי בתצפית, החלטתי שזה עכשיו או אף פעם, אירגנתי לעצמי יום חופש מעבודה, ואתמול, בשעה שלוש אחר הצהריים, יצאתי לדרך הארוכה דרומה.
      בכפר דניאל הצטרף אלי לאוטו טל עזרא, וגם @Ilan Shapira הודיע שיצליח להגיע, וככה, נפגשנו ארבעתנו בקמפינג המדברי בו תכננו להעביר את התצפית. זהו איננו המקום הרגיל בו אנו רגילים לערוך תצפיות, בשל החשש ממבקרים אחרים בקמפינג, שלא מקפידים על משמעת חושך, ויכולים לסנוור ולהפריע לתצפית. אם זאת, בגלל שמדובר על אמצע השבוע, הימרנו שלא יהיו יותר מדי הפרעות, וששווה לנסות מקום חדש (לפחות לחלק מאיתנו), שיש בו שירותים, מים זורמים ומחסה חלקי מהרוח המדברית הקרה.
      בתמונה - שלושה יחמורים שפגשנו בדרך לקמפינג

       
      בקמפינג עצמו, לשמחתנו היו רק שתי קבוצות קטנות של מבקרים, שהסברנו להם מה זו תצפית, כמה חשוב שלא לסנוור ולהדליק לידנו אורות, וכמובן שהזמנו אותם לבוא ולצפות דרך הטלסקופים שלנו. אני חייב לציין שלמרות הפרעות קלות פה ושם, הם התנהגו למופת ונהנו לקבל מאיתנו הסברים על השמיים, ולצפות דרך הציוד שלנו בשמיים.
      התארגנו בשתי נקודות סמוכות מאד זו לזו - נקודה אחת לציוד הצילום, שם אילן, טל ואני העמדנו ציוד צילום, ונקודה שנייה לתצפית ויזואלית, קרובה, אבל מספיק רחוקה שהאורות של ציוד הצילום לא יפריעו לנו שם. שם נח הרים את הדובסוני 10 אינטש הנהדר שלו, אני שמתי שם את הדובסוני 6 אינטש שלי על הפלטפורמה המשוונית, וגם שובר אור קטן של טל על חצובה ידנית עם המאונט של סבוני.
      קצת אחרי השקיעה, נכנסו פתאום שתי מכוניות למתחם, אבל החשש שלנו לקבוצה של מבקרים שיפריעו לתצפית מייד הופרכה, והפכה להפתעה משמחת, כשמואפק, הצלם מהגליל, יצא מאחת המכוניות, והתברר לנו שגם הם באו לצלם ולצפות בכוכבים. הם התמקמו סמוך אלינו באחד ממחסות הרוח של הקמפינג. לשמחתי, הם הביאו איתם גם סיסטאר אחד, וככה זכיתי לראות לראשונה את הפלא (או הצעצוע, תלוי מה אתם חושבים עליו) בפעולה.
      בתמונה - מחסה הרוח בו התמקם מואפק.

       
      מאחר והגענו יחסית מאוחר, עם השקיעה, ניסינו כולנו להתארגן ולהקים את הציודים מהר. ככל שהלילה העמיק, התחלנו להבין שזכינו בלילה נפלא. ממש מהסרטים. השמיים הלכו והתמלאו בכוכבים, ממש עד לאופק. אפילו גרגר של אובך לא הורגש. בתחילת הערב נשבה לה רוח קלה, שהלכה ונחלשה עד שנעלמה לגמרי והשאירה אותנו רק עם קור המדבר, אליו היינו מוכנים טוב, עם ביגוד מתאים.
      בתחילת הערב, כיוונתי את ציוד הצילום הפשוט שלי, שובר אור קטן על חצובת אלט-אז, לעבר שלישיית לאו, ועוד לפני חושך אסטרונומי כבר יכולתי לראות בקלות בעינית את הצביר הכדורי היפה, M3, ואחרי חושך אסטרונומי, צפיתי גם ב-M51 ו-M101 - שתי הגלקסיות הנהדרות שליד יצול העגלה הגדולה. עם ה-6 אינטש שלי יכולתי לראות החיבור של שתי הגלקסיות של M51 והנלווה אליה. M101 נראתה יותר כמו כתם - היא יותר קשה לתצפית. בטח עם 6 אינטש. די מוקדם בערב, צביר הרקולס, M13, זרח, וצפיתי גם בצביר הנהדר הזה - אבל זה היה רק הקדמה לצביר הצבירים, הענק מקנטאור - אומגה.
      בשעה עשר וחצי, אומגה מקנטאור הגיע כבר קרוב לגובהו המירבי, קרוב ל-12 מעלות. 12 מעלות זהו גובה בעייתי מאד לתצפית. הרבה פעמים מספיק רק טיפונת אובך בשביל שלא יהיה ניתן לראות הרבה בגבהים כאלו.
      בלילה הזה, האופק היה צלול ונקי כמעט מגובה אפס. כולנו העברנו את ציוד הצילום והתצפית לעברו, ולעבר הגלקסיה הנהדרת שטיפה גבוהה ממנו, A מקנטאור, שגם היא קשה לצפיה בגובה מירבי של 16 מעלות.
      עד ללילה זה, יצא לי לראות את אומגה מקנטאור פעמיים או שלוש, אבל לא בתנאים טובים, ולא זכיתי באמת להתרשם ממנו. הפעם הזו היתה שונה. האפקט של צפייה בצביר הזה בעינית, וגם לצפות בו מופיע על על המסכים של ציוד הצילום היה מהמם. צפינו בו בכל אמצעי התצפית שהיו לנו, משובר האור הקטן ועד הדובסוני הגדול.
      בתמונה - אומגה מקנטאור - צילום שלי, בחשיפה מצטברת של 16 דקות.

      כפי שכתבתי, טיפה מעל אומגה, ניתן לצפות בגלקסיה היפה, A מקנטאור, שנראתה בפירוט רב ב-10 אינטש של נח, וגם ב-6 אינטש שלי היה ניתן להבחין בפס האבק המרשים שחוצה אותה.
      בתמונה - הגלקסיה A מקנטאור, בחשיפה מצטברת של 12.5 דקות.

       
      עם תום ההתרגשות הזו, החלטתי לעשות כמה צילומי אווירה עם הטלפון שלי.
      בתמונה - ציוד הצילום האיכותי של אילן, כשמעליו רואים את הראש של קבוצת עקרב. חדי העין יזהו שם את הצביר הכדורי M4.

      כשהסתכלתי בתמונה הזו, ראיתי משהו מוזר. ראיתי שם כמה עננים מוזרים משמאל לטלסקופ. לא הבנתי. הלילה בהיר לגמרי. איך נכנסו עננים לתוך התמונה. לקח לי כמה רגעים להבין שאני למעשה מתחיל לראות את שביל החלב מתחיל לזרוח... איזה כיף.
      יותר מאוחר, לאחר ששביל החלב זרח והופיע מולנו במלוא הדרו, ניצלתי את הדובסוני שלי על הפלטפורמה, בתור בסיס לצילום בחשיפה ארוכה של השביל עם הטלפון. כל צילום הוא של 30 שניות...
      הנה אני על רקע שביל החלב (כן - עמדתי 30 שניות ללא תנועה):

       
      וזהו משולש הקיץ, כששביל החלב עובר בתוכו. וגה למעלה, דנב משמאל, ואלטייר קצת נמוך יותר מימין.

       
      שאר הלילה עבר עלינו בנעימים, אני עברתי ממטרה אחת לשנייה, צפיתי בגלקסיות שונות, שלישיית לאו, שרשרת מרקריאן. ערפיליות שביל החלב היו נהדרות עם פילטר UHC. היה ניתן להבחין בפרטים עדינים בכל ערפילית וערפילית. נהניתי במיוחד מהלגונה, הטריפיד וערפילית הברבור. במשולש הקיץ צפיתי גם במשקולת וכמובן בטבעת, בהגדלה גבוהה. תנאי התצפית המעולים גרמו לכך שכל אובייקט שצפינו בו פשוט נראה מעולה בעינית - אפילו בערפילית הצעיף, למרות הגובה הנמוך שלה, היה ניתן להבחין בקלות עם פילטר O3 ב-6 אינטש.
      מפעם לפעם נח קרא לי להסתכל באובייקטים מופלאים ב-10 אינטש שלו, כמו גלקסיית המחט.
      בניגוד לאילן וטל, שהתמקדו במעט אובייקטים לצילום ממש, והשיגו תוצאות נהדרות עם זמני חשיפה ארוכים ביותר, אני השתמשתי בציוד הצילום שלי יותר ל-EAA, וככה הספקתי לעבור על מספר יחסית גבוה של אובייקטים. התנאים הטובים, והבורטל הנמוך, גרמו לכך שגם בעקיבת אלט-אז, חשיפות קצרות של 16 שניות לפריים, וזמני חשיפה שלא עולים על חצי שעה לכל היותר, קיבלתי תמונות יפות מאד. ניסיתי לצפות ויזואלית גם באותן מטרות שעליהן עשיתי EAA, וכך "להשוות". מצאתי את ההשוואה הזו מספקת ביותר. אחרי ש"ראיתי" ב-EAA אובייקט, ניסיתי להבחין דרך העינית באותם הפרטים שראיתי קודם בתמונה.
      להלן תוצאות הצילומים שלי:
      המשקולת - M27

      הטריפיד - M20

      הלגונה - M8

      שרשרת מרקריאן - פנורמה של שתי תוצאות EAA שונות

      שלישיית לאו

       
      בשעה שלוש לערך, נח קיפל את הציוד ועזב, וכולנו התכנסנו לתוך האוהלים לשינה קצרה, לפני הנהיגה הארוכה צפונה.
      מד הטמפרטורה שלי הראה פחות מ-7 מעלות ו-50 אחוזי לחות. לפנות בוקר הוא כבר דגדג את 6 המעלות. הרבה יותר קר מהתחזית שדיברה על מינימום של 12 מעלות.
      התעוררנו לזריחה יפה ונוף מדברי מהמם.

       
      אזור התצפית שלנו בבוקר

       
      בדרך חזרה, יצא לנו לראות עוברים מולנו שליוים (הציפורים), שני זאבים וצבי אחד. ממש ספארי.
      להגיד שהיה כיף זה אנדרסטיימנט.
      בפירוש אחת התצפיות הטובות שחוויתי.
    • 0 comments
      לאחר שהחצובה הרובוטית שלי התקלקלה, וגיליתי שהתיקון שלה או יקר מאד או לא פשוט בכלל, @Gal Golan פנה אלי עם הצעה אי אפשר היה לסרב לה.
      הוא מצא ביד 2 טלסקופ ישן של Meade LT 8, כמו בתמונה הזו:

      והציע לי לקחת את החצובה, ושהוא ייקח את הטלסקופ (אותו הוא מתכנן לעלות על חצובת AM5). המחיר היה כזה שבאמת אי אפשר היה לסרב להצעה הזו.
      יש רק בעיה קטנה - אם תביטו בתמונה, הטלסקופ הזה מגיע משודך לחצובה בצורה בלתי ניתנת להפרדה (בקלות).
      וככה הגיעה אלי בשבת האחרונה חצובה בלי דרך נורמלית להעלות עליה את הטלסקופים שלי. אז מה עושים? דבר ראשון, רק בשביל לבדוק שהיא תקינה ועובדת, חיברתי לה את ה-SCT הקטן שלי עם אזיקונים.

      האמת - הצלחתי לראות שהחצובה תקינה ככה ואפילו לעשות קצת EAA - אבל זה לא פתרון.
      הפתרון הוא כמובן להצמיד לחצובה מחבר דובטייל נורמלי. למזלי, גל גם נתן לי אחד כזה שלא היה לו שימוש עבורו.

      (מצטער על איכות התמונה. את זה צילמתי בשביל לשלוח למישהו שיראה מה זה. כשהטלסקופ עוד לא יצא מהאוטו שלי)
       
      את לוח המתכת הגדול שהחזיק את ה-SCT המקורי פירקתי.

      ונשארתי עם הציר של החצובה ו-3 ברגים...

       
      ועכשיו השאלה - איך מחברים את מחבר הדובטייל הזה, שיש לו 4 חורים ל-3 הברגים הללו?
      והתשובה - מתכננים ומדפיסים מתאם בתלת מימד.
      את התכנון עשיתי עם תוכנת Onshape החינמית שעובדת online. היא מומלצת ביותר, ויש לה גם הרבה מדריכים טובים ב-Youtube, שאני למדתי מהם.
      לאחר שני איטרציות ראשוניות, שנועדו רק לראות שמיקמתי את החורים של כל הברגים במיקום המדוייק, הגעתי לתכנון הבא:

      רואים כאן את שני הצדדים של המתאים. בגלל מיקומי הברגים נאלצתי למקם את ציר הסיבוב של החצובה לא בדיוק במרכז המתאם, אבל זה לא אמור להפריע.
      מי שמעוניין, יכול לראות את התכנון המלא כאן:
      https://cad.onshape.com/documents/2da0423542ebfeba1fd085fc/w/a9a94024425f6a7bbbd43369/e/d25b4b9abbbfd0bcb8bfc495?renderMode=0&uiState=65af73c1f7b0160ebed1d2b6
      הדפסתי את המתאם עם צפיפות גבוהה, ככה שיהיה מספיק חזק, וזה מה שקיבלתי
      מייד אחרי שההדפסה הסתיימה:

       
      הצד שמתחבר למחבר הדובטייל:

       
      הצד שמתחבר לציר החצובה (כרגיל יצא לי חור טיפה קטן מדי, ושייפתי אותו במקום להדפיס מחדש - בתכנון ששלחתי את הקישור אליו החור כבר מוגדל):

       
      אחרי החיבור לחצובה:

       
      ואחרי הרכבת המחבר על המתאם:

       
      ובסוף, סוף סוף, עם הטלסקופ WO שלי:

       
      ועכשיו - רק לחכות שהגשם והעננים יעברו...
    • 1 comment
      לפני כיומיים הגיע לידי הטלסקופ החדש (והרביעי) שלי, William Optics Zenithstar 70ED, שאותו קניתי יד שנייה, באדיבותו של @Guy, שויתר עליו, כנראה בגלל חוסר מקום בארון הטלסקופים שלו.
      וויליאם אופטיקס מייצרים את הדגם הזה כבר הרבה זמן, ובכל כמה שנים מוציאים מודל חדש שלו. נדמה לי ששלי הוא מודל 2009.
      מדובר על שובר אור איכותי, עם מפתח 70 מ"מ ואורך מוקד 420 מ"מ (F6), כאשר עדשות ה-ED שלו (כנראה FPL51, אני לא בטוח), מקטינות מאד את האברציה הכרומטית שכל שוברי האור נאבקים בה. פוקוסר ה-2 אינטש 2 מהירויות שלו הוא ממש תענוג.
      כבר ביום בו קיבלתי אותו, חיברתי לו זמנית עם אזיקון פיינדר נקודה אדומה (לא לדאוג - אסדר חיבור קבוע בהמשך), והעלתי אותו על חצובה פשוטה, להרגיש קצת את הטלסקופ ויזואלית. בין העננים הצלחתי לראות קצת את צדק, ועם עינית איכותית של 4.7 מ"מ (הגדלה X90) ראיתי יפה מאד את חגורות העננים שעליו. כפי שציפיתי, כמעט ללא אברציה כרומטית.
      אתמול, למרות התחזית לשמיים מעוננים, הערב התחיל בלי עננים. חיברתי את הטלסקופ לחצובה הרובוטית שלי, סלסטרון Nextstar SLT, ונראה לי שנולד כאן צמד מנצח.

       
      המצלמה שלי היא מצלמה פלנטרית איכותית SVBONY SV705C, עם חיישן של 8 מגה פיקסל, בגודל של בערך 11 על 6 מ"מ (2.9 מיקרון לפיקסל).
      את כל הצילומים ערכתי עם חשיפות של 16 שניות לפריים. במוד אלט-אז אפשר אולי למשוך קצת יותר, אבל לאור התוצאות, נראה לי שזה מספיק.
      האובייקט הראשון שכיוונתי אליו היתה ערפילית הכוכב הבוער - Flaming Star Nebula, IC405. מדובר גם על אובייקט קשה לתצפית, וגם היא עדיין היתה נמוכה למדי.
      זו התמונה שקיבלתי (כפי שהופיעה על המסך, ללא עיבוד נוסף), אחרי כמעט 14 דקות:

      רואים היטב את הסיבוב שנוצר בשל העקיבה במוד אלט-אז.
      מה שעוד ראיתי מייד זה שלא מבחינים בכלל בתופעות האברציה הכרומטית שמנפחת את הכוכבים בצילום דרך טלסקופ אכרומט רגיל.
      תופעה נוספת שרואים כאן, ובשאר התמונות, זו קומה קלה שמופיעה מצד ימין של התמונה. באמת לא נורא. מעניין שזה רק בצד אחד.
      מכאן עברתי לגלקסיה הנהדרת NGC 891, עליה השקעתי 12 דקות. כאן כבר התחלתי להנות יותר.

      ניתן לראות מצד שמאל שלה יפה גם את הגלקסיה NGC898, ויש עוד כמה גלקסיות בתמונה.
      בגלל שרציתי לראות באמת את איכות התמונה מבחינת איך הכוכבים יוצאים, הלכתי עכשיו לצביר הפתוח M38. עליו ישבתי כמעט 20 דקות.
      זו התמונה שלו כפי שקיבלתי אותה במסך בזמן התצפית:

      וזו אותה תמונה, אחרי עיבוד עם סיריל וגימפ

      משמאל ל-M38 זהו הצביר NGC1907.
      לאחר הפסקה של כשעה, בשל עננים, עברתי לגלקסיה נוספת, NGC 2403. אותה צילמתי לאורך קצת מעל ל-14 דקות:

      היא באמת אובייקט שראוי לצלם עם אורך מוקד גדול יותר (מה שכבר עשיתי עם ה-SCT שלי), אבל היא יפה גם ככה, עם כל הכוכבים מסביב.
      מה שבאמת עניין אותי היתה ערפילית ראש הסוס והלהבה, אבל גם בגלל העננים, וגם בגלל עץ שהסתיר לי אותה, עברתי זמנית לערפילית הרוזטה, C49.

      רק 8 דקות במצטבר (יותר בגלל איבוד פריימים בגלל העננים), אבל איזה יופי של פרטים עדינים אפשר לראות בערפילית הזו. היא כל כך גדולה, שהיא לא נכנסת לי ברוחב השדה שאני מקבל עם המצלמה והטלסקופ.
      ולקינוח, מה שחיכיתי לו כל הערב - ראש הסוס והלהבה. ככה זה נראה על המסך בזמן אמת אחרי 12 דקות (רציתי יותר, אבל העננים עצרו אותי)

      וככה אחרי עיבוד של קובץ ה-FITS עם סיריל וגימפ:

       
      אני ממש מרוצה מהטלסקופ הזה. אני חושב שזה הטלסקופ האיכותי ביותר שיש ברשותי. 
      אמשיך לחקור למה יש טיפה קומה דוקא בצד ימין. אולי בעתיד אקנה לו רדוסר ופלטנר, שיטפל בבעיה הזו, וגם יגדיל לי את רוחב השדה.
      אני מתכנן עוד לטפל בו יפה. נדפיס לו מסיכת בכרטינוב ייעודית (השתמשתי כאן במסיכה שהכנתי לאכרומט 70 מ"מ, שיושבת עליו ככה ככה). נסדר לו פילטר אור לבן לשמש. נתקין עליו פיינדר נקודה אדומה בצורה קבועה וטובה, ואולי גם נשיג לו איזה ראש חצובה נורמלי, לצורך תצפיות ויזואליות. לאט לאט. יש מה לעשות.
    • 2 comments
      במוצאי שבת נערכה תצפית גדולה יחסית באזור חשוך בדרום הארץ. השתתפו בתצפית כ-25 תצפיתנים וצלמים, כולל כמה משפחות עם ילדים. אם ספרתי נכון היו כ-15 טלסקופים, החל משובר אור אכרומטי 40 מ"מ (פירוט בהמשך) ועד דובסוניים גדולים של 14, 16 ו-"18.
      התנאים היו טובים. כבר לאורך הדרך מהצפון ועד הדרום היה ברור שהשמיים נקיים יחסית והשקיפות צפויה להיות טובה מאוד. גם היציבות הייתה די טובה. לא היו עננים בכלל והלחות הייתה נמוכה.

      בתחילת התצפית הרוח החזקה והפרוג'קטור של המקומיים התחרו ביניהם מי מפריע יותר. הפרוג'קטור כובה יחסית מהר, אבל הרוח דעכה לאט יותר. בסופו של דבר הכל הסתדר והיה אפשרי להנות מהמראה הנהדר של שביל החלב, אלפי כוכבים, אובייקטי DSO וכוכבי לכת, בעין, במשקפות ובטלסקופים.
      מה שהיה מיוחד מבחינתי הוא שהגעתי לתצפית רצינית בדרום עם הבת שלי (בת 6) בפעם הראשונה. מה לעשות שדובסוני של "10 ובוסטר לא נכנסים יחד ברכב פרטי קטן יחסית, אז זו הייתה גם הפעם הראשונה שלקחתי למדבר מערך קטן: חצובה ידנית AZ5 על טריפוד פחמן קל ושני טלסקופים קטנים. הראשון, ללילה, שובר אור טריפלט GT71 באורך מוקד 420 מ"מ, שכבר הרבה זמן תכננתי לקחת כדי להנות מהשדה הרחב שלו. על השני אפרט וארחיב בסוף.
      הבת שלי לא החזיקה מעמד המון זמן לפני שהתעייפה אבל הספיקה לראות צבירי כוכבים וערפיליות במרכז שביל החלב, את הצעיף, כמה צבירים בטלסקופ של אסף ונהנתה מטיול בשביל החלב במשקפת. לסיום הלילה מבחינתה, שבתאי עם טבעותיו, מרווח קסיני ו-4 ירחים בהגדלה גבוהה וצביר הרקולס בדובסוני "16 של שמוליק. מקווה שהיא תמשיך להגיע לתצפיות ולהתעניין.
       
      מבחינתי שובר האור הקטן של 71 מ"מ הצטיין בכמה דברים, בשדות של 2, 3 ו-5° (!):
      - צבירי כוכבים פתוחים גדולים ושדות כוכבים כמו הפליאדות, היאדות, סגיטריוס, אזור קסיופאה ועוד.
      - גלקסיית אנדרומדה העצומה.
      - הפתיעה מאוד לטובה ההליקס, הערפילית הפלנטרית הגדולה ביותר בשמיים, עם UHC בשדה של 3°. גם המשקולת והטבעת היו נחמדות.
      - אולי המראה הכי מיוחד בשדה של 5° היה ערפילית הצעיף שנכנסה כולה והייתה בהירה ובולטת עם פילטר O3. כל צפון אמריקה נכנסה בקלות ונראתה לא רע בכלל גם היא.
      היו גם נסיונות פחות מרשימים, בעיקר עם פילטר Hbeta על Gamma Cygni שבה זיהיתי בקושי חלקים עמומים וערפילית קליפורניה שראיתי את כל הצורה שלה אבל רק בראיה מוסבת ובמאמץ. גם ערפיליות הלב והנשמה או חדק הפיל עם UHC/O3 נראו חיוורות מאוד ביחס לציפייה שלי, אם בכלל. אולי המפתח הקטן כבר לא לגמרי מספיק במקרים האלו, גם אם הייתי בהגדלה נמוכה ואישון 5 מ"מ.
      בין לבין יצא לי להציץ בטלסקופים הגדולים יותר. ראויות לציון גלקסיית הפסל עם המון פרטים וגלקסיה NGC891 עם פס כהה באמצע שראיתי בראיה מוסבת. גם צדק ושבתאי נראו טוב בהגדלות גבוהות וברגעי התייצבות של הרוח היה ממש נהדר ומפורט. קצת אוריון לקינוח, יפה אבל לא גבוה מספיק וגם אני פרשתי לישון בסביבות השעה 2.
       


      בבוקר קמנו למראה מדברי יפה והשמש עלתה. זה היה הזמן לצפות בה עם לונט 40 מ"מ, טלסקופ שמש קטן אבל מעולה, אולי עם היחס הנאה לקוטר מהגבוהים ביותר שיכולים להיות. הראה המון פרטים גם בפני השטח וגם בקצוות והיו התפרצויות גדולות ומרשימות (מצרף דוגמה להמחשה של צילום עם פלאפון מוצמד לעינית, בעין זה הרבה יותר מרשים). שמחתי שהרבה מהמשתתפים הצטרפו וראו את המראה הנהדר של השמש ב-H alpha בעצמם. זהו, היה נהדר ואני כבר מחכה לתצפית הבאה.


×
×
  • צור חדש...

Important Information