עבור לתוכן
  • צור חשבון
  • entries
    95
  • comments
    384
  • views
    8,755

תצפית 11 בפברואר 2021. תצפית שניה במדבר תוך שבוע!


Ilan Shapira

790 צפיות

לא להאמין, תצפית שנייה בתוך שבוע.

האמת, אחרי הסגר הארוך והחורף זה דבר נדרש.

הפעם הגענו בהרכב נרחב יותר ויצא לי להכיר אנשים נוספים מהקהילה הנהדרת של האסטרונומים החובבים בארץ. כמובן שהחורף במדבר מרתיע לא מעט אנשים מלהגיע לתצפיות וזה מובן. למרות שלא היה יום חורף קלאסי בדרום, עדיין היה קריר. טוב שאנחנו כבר מתורגלים ומגיעים עם הציוד המתאים - בכל זאת, לשהות בחוץ ללא יותר מדי פעילות גופנית גורמת לאיבוד חום גוף ניכר גם למי שמתלבש ממש ממש טוב.

ההגעה הייתה מוקדמת - 16:30, מה שמשאיר המון זמן להקמת הציוד, קולימציה, זמן להעמיס קצת קלוריות ולשבת בכיף ולראות איך הכוכבים נדלקים להם בשמיים בזמן שאור השמש נעלם מהנוף.

שוב, לטובת ציד של DSO וגלקסיות בפרט הבאתי את הסקופ הגדול - הטלסקופים הקטנים יותר משמשים יותר לשימוש ביתי וצילומי ירח ושמש.

20210211_173328

השתתפו @Guydive, @שמואל שחף, איגור, תומר, @Jonathan Elihis ו @Dudi Shani-Gabay . ניתן לראות כאן חלק מהציוד של הערב כולל הטלסקופ בבניה עצמית של שמוליק שחף מאחור.

@Amit Kahlon שלרוב התצפיות האחרונות הגיע, נשאר הפעם בבית. ניפגש בתצפית הבאה

20210211_173443

 

20210211_172959

עוד לפני החושך האסטרונומי המלא, כיוונתי את הטלסקופ לאוריון כדי לקבל תחושה של כמה טובים התנאים. זה אובייקט שאני מכיר מאוד מאוד טוב ובנוסף הטרפזיום, מקבץ הכוכבים שנמצא בחלק המרכזי והמואר משמש אצלי כמבחן כאשר אני צופה בו בהגדלות גבוהות. הכל נראה נהדר עם איכות מעט פחותה מאשר השמיים של יום ראשון. עדיין שמיים מצוינים.

 

כדי להוסיף לאתגר, הברגתי פילטר H-Beta לעינית ועברתי לצפות בראש הסוס. גם בתנאים הלא 100% חשוכים, ניתן היה להבחין בהפרעה שראש הסוס גורם לערפילות IC343 ופס האור החלש של הערפילית עצמה נראה חלש אבל יפה.

משם עברתי לצביר הכפול ולגלקסיית אנדרומדה ושתי אחיותיה. אלה אובייקטים שהעינית Nagler 31mm מוושלמת עבורם בזכות שדה הראייה הרחב שלה. גם הגלקסיות וגם הצביר האדיר הזה נראו נהדר ומילאו את שדה הראיה.

האובייקט "הסטנדרטי" האחרון לפני שצללתי בים של גלקסיות היה M46, עוד אובייקט שנמצא אצלי ברשימת החובה לצפייה בכל אפשרות.

הלילה שוב המטרה שלי הייתה בעיקר צפייה בגלקסיות באותן מערכות הכוכבים שבהן צפיתי ביום ראשון. כמות האובייקטים שניתן לראות שם היא פשוט מטורפת ובזמן הכנת הסיכום של התצפית הקודמת, התחלתי לבנות את הרשימה של התצפית הנוכחית.

כאן ניתן לראות את הפיזור האובייקטים בשמיים, כאשר מאחורי כל אובייקט מסומן מתחבאים אובייקטים נוספים רבים.

Etire list zoomed out

ראש הדובה הגדולה עלה מעל לגובה 30 מעלות ושם התחלתי את צייד הגלקסיות של הלילה. סימנתי שם מראש מספר גלקסיות בהירות יחסית - בבהירות 10-11.5 והתחלתי איתן. ליד NGC 2805 מצאתי גלקסיה נוספת - NGC 2820 בבהירות 13.2 וליד NGC 2768 מצאתי גלקסיות נוספות בבהירויות של 11.5 - 12.6.

זו הייתה שיטת העבודה הערב, למצוא גלקסיה מהרשימה שהכנתי מראש ולפי המפה לנווט ולזהות גלקסיות בסביבה.

Umjor Head

לקח משהו בסביבות 40 דקות לנקות את האיזור הזה וכדי לתת לעיניים לנוח עברתי לצפות ב M81 ו M82. הצמד הזה, Bode's Nebula הוא צמד נהדר של גלקסיות שכתבתי עליו הרבה בפרקים הקודמים וזה צמד שתמיד כיף לצפות בו. ההבדלים בצורות הגלקסיות, הגרעין הלא סדור של M82 והזרועות החמקמקות של M81.

משם המשכתי לחלק התחתון של קבוצת הכוכבים, מתחת לכוכבים Marak & Dubhe. שם, מעבר ללא מעט גלקסיות שזיהיתי, יש גם ערפילית פלנטרית בהירה ויפה - M97, Owl Nebula. הערפילית נראית כמו כדור אפור שבמרכזו ניתן לראות חלקים כהים יותר ומספר כוכבים. כבר צפיתי בה בדיוק לפני שנה אבל הפעם השתמשתי בעינית Ethos 8mm והצלחתי להבחין בפרטים נוספים.

ההתצפית המשיכה בזנב האריה, במשולש שנוצר על ידי הכוכבים Chartan, Zosma & Denebola. שם יש 4 גלקסיות שיוצרות משולש - שלוש משמשות לבסיס והרביעית לקודקוד, במרכז הבסיס NGC 3684. בכולן כבר צפיתי בדיוק לפני שנה.

Leo Tail

האתגר האמיתי של האיזור הזה נמצא מחוץ למשולש מצדו השמאלי. שם יש צביר גלקסיות Abell 1367 - (עם הגלקסיות הבולטות NGC 3842 & NGC 3861A המסומנות במפה)

מאז שגיליתי את הצבירים האלה לפני כחצי שנה או קצת יותר אני מאוד אוהב את האתגר שלצפות בהם ולזהות כמה שיותר גלקסיות.

למצוא ולזהות גלקסיות בצבירים כאלה זה אתגר אמיתי כי את חלקן ממש ממש קשה למצוא בגלל הבהירויות הנמוכות וחלקן רחוקות מכוכבים בהירים. השיטה - למצוא את הגלקסיה הבהירה ביותר בצביר, לזהות שזו היא בוודאות ולנסות לזהות מסביבה את שכנותיה. לפעמים הצבירים האלה כל כך חיוורים עד אשר חיפוש עם עינית חיפוש לא מראה כלום. מה שעושים זה להגיע לאיזור עם עינית החיפוש, לזהות אותו לפי תבניות של כוכבים ולעבור לעינית של הגדלה גבוהה יותר. מקבלים תמונה חשוכה יותר וגם צרה יותר ואם יש שם גלקסיה, היא יכולה לקפוץ החוצה. אם אין, צריך להתחיל מהתחלה.

אני משתמש בעינית של Ethos 21mm לחיפוש. היא לפעמים עדיפה על ה Nagler 31mm עם השדה המעט רחב יותר כי היא מגדילה מעט יותר ויכולה לחשוף גלקסיות חיוורות יותר. ברגע שהגעתי לאיזור או שאני מזהה את הגלקסיה הבהירה בצביר אני עובר לעינית של Ethos 8mm. גם ה 8mm נותנת שדה רחב יחסית והיא הכלי העיקרי שלי בהבנת וזיהוי של פריטים בודדים וחיוורים בצבירים האלה. יציבות של הטלסקופ היא חשובה מאין כמוה. אסור שבזמן החלפת העיניות הוא יזוז אפילו מילימטר כי זה יכול לגרום לאיבוד המיקום ולהתחלת התהליך מחדש. כאן המכניקה של הטלסקופ בו אני משתמש באה לידי ביטוי בצורה הטובה ביותר - גם אין תזוזה בזמן ההחלפה וגם התנועה בזמן הניווט בשדה צר היא עדינה ביותר.

את NGC 3842 שמשמשת כעוגן לצביר הזה לקח קצת זמן למצוא אבל ברגע שננעלתי עליה ועברתי להגדלה הגבוהה יותר נגלו לעיני לא מעט גלקסיות אחרות. ביליתי באזור הזה משהו כמו חצי שעה \ 40 דקות ואין ספק שיש צורך במעבר נוסף כי יש עוד המון דברים שחמקו ממני שם.

משם עברתי ל Canes Venatici. מערכת כוכבים בעלת שני כוכבים. שם סימנתי שתי גלקסיות לצפייה. אחת מהן היא גלקסיית ה Cocoon. זוהי גלקסיה לא אחידה בצורתה ובנוסף לגלקסיה קטנה שלידה - NGC 4485 יוצרת מעין צורה של L בעינית. שתיהן מופרדות יפה מאוד אחת מהשנייה.

כתשע מעלות ימינה צפיתי בגלקסיית המחט הכסופה. ממש פס יפה וכסוף שנמתח בשדה הראייה. היה לי קשה לאתר אותה כי היא רחוקה כארבע-חמש מעלות מכל כוכב בהיר ולעינית החיפוש הרחבה ביותר שלי שדה של 1.3 מעלות בלבד אבל אני אוהב אתגרים.

Coma Berenices

קבוצת הכוכבים הבאה היא Coma Berenices שנמצאת מצד ימין ומעט למטה בצורת צורת L . שם יש גם גלקסיות בהירות שניתן לצפות בהן מטלסקופים בגודל בינוני ובנוסף עושר רב של גלקסיות חיוורות יותר ובתוכן, על הצלע שבין הכוכבים Gamma Comae ו Beta Commae יש צביר Abell נוסף - 1656 מסביב לגלקסיה NGC 4889. מה שמעניין זה שבמידע שאני רואה ב Sky Safari הגלקסיות שם זה שהן שייכות גם ל Abell 1367 - הצביר שבו צפיתי קודם. משהו שדורש בירור כי הם לא באמת קרובים. הצביר הזה הוא עשיר בצורה בלתי רגילה ובמבט לאחור נראה לי שבלבלתי לא מעט ליבות של גלקסיות עם כוכבים. עוד אזור שדורש צפייה נוספת אבל גם כאן זיהיתי לא מעט מהן.

Abell 1656

הגלקסיות הבהירות שנמצאות בקבוצת הכוכבים הזו ומומלצות מאוד לצפייה הן: Needle Galaxy, Whale Galaxy ו Black Eye Galaxy.

צפיתי בכולן והתמקדתי ב Blackeye. היא בהירה מאוד ואת החלק השחור באיזור הגרעין רואים יפה מאוד גם בהגדלות קטנות. בהגדלה גבוהה ניתן לחשוף יותר פרטים ורמז לזרועות למרות שזה די קשה.
בהזדמנות זו, ביקרתי את הצביר הכדורי M53. צביר כדורי יפייפה, הכדורי הגדול הראשון של העונה. לא התמקדתי בו בצורה מלאה, רק אמרתי שלום (אני מדבר עם עצמי ועם האובייקטים המון בזמן שאני עם העין בתוך העינית) והמשכתי הלאה.

האיזור הגדול האחרון שבו צפיתי בלילה הזה הוא ה Markarian Chain שבקבוצת Virgo. למי שלא מכיר, זו שרשרת של גלקסיות שמתחילה במעין אליפסה של גלקסיות שממנה יוצאת שרשרת מעוקלת של גלקסיות בצמדים ובבודדים. אובייקט ששם את הקיום שלנו בפרופורציות. ישבתי כעשרים דקות וטיילתי על כל השרשרת וסימנתי את כל הגלקסיות שזיהיתי שם. זו לא הפעם הראשונה שאני צופה בקבוצה הזו ואני זוכר שגם עם 12" ראיתי יפה מאוד את רוב הגלקסיות. הפעם השקעתי זמן רב יותר וזיהיתי מעט יותר גלקסיות.

Markarian

מכיוון שגלקסיית הסומבררו נמצאת בגובה מתאים לצפיה, לא יכולתי לוותר עליה. אובייקט מהמם שאסור לפספס. לא התעקבתי עליה זמן רב, היא גם הייתה מחוץ לאזור המרכזי של התצפית אבל עדיין - אובייקט חובה.

את הלילה סיימתי עם אחד האובייקטים המרשימים של השמיים - M51. גלקסיה ספיראלית מדהימה שזרועותיה נראות בבירור ונותנות לה את שמה המילולי - Whirlpool Galaxy, המערבולת. הזרועות והצורה שהן יוצרות נראו בצורה מדהימה. בנוסף, לידה יש גלקסיה שנמצאת איתה באינטראקציה כבידתית - NGC 5194. הגלקסיה הקטנה חלפה בתוך או קרוב מספיק ל M51 וניתן לראות בבירור שאחת מהזרועות של M51 ממש נמשכת אחרי הגלקסיה הקטנה יותר. הגלקסיה הקטנה הושפעה מאוד מהמעבר הזה ואיבדה כל צורה סדורה והצורה הספיראלית הברורה של M51 הודגשה מאוד עקב המעבר הזה. אותה הזרוע שנמשכת אחרי הגלקסיה הקטנה נראית (בצילומי האבל, לא התעמקתי כל כך) מעל הגלקסיה הקטנה, מה שגורם להשערה ש NGC 5194 נמצאת מאחורי M51. המעבר גם גרם לדחיסה של גז מימן ועקב כך לאזורים של יצירת כוכבים מוגברת ב M51

עובדת טרוויה - המבנה הספיראלי התגלה בשנת 1845 באמצעות טלסקופ בקטור של 78" (גם אני רוצה...). האובייקט לא זוהה כגלקסיה אלא כערפילית הראשונה בעלת מבנה ספיראלי (אדווין האבל היה הראשון שהוכיח שרבים מהאובייקטים המעורפלים שראו בשמים הם גלקסיות אחרות ולא ערפיליות).

אם M51 בשמיים - אל תפספסו את ההזדמנות וצפו בה. היא בהירה יחסית ולא דורשת טלסקופים גדולים לזיהוי ואפילו הבחנה בפרטים.

בבוקר התעוררתי מוקדם, וטיפסתי לגבעה כדי לשתות את כוס התה החם ולהנות מהנוף.

20210212_060952

 

20210212_061031

רשימת האובייקטים המלאה. הפעם הוספתי את הבהירות של כל אובייקט ואת מרחקו המשוער בשנות אור\אלפי שנות אור\מליוני שנות אור.

הפעם הוספתי את הבהירות של כל אובייקט (לפי Sky Safari) ואת מרחקו המשוער בשנות אור\אלפי שנות אור\מיליוני שנות אור. מקווה שזה יעזור למי שרוצה להשתמש ברשימה ולבחור את האובייקטים המתאימים לו ביותר.

 

Target Common Names Target Catalog Numbers Magnitude Distance
Abell 1367 NGC 3842 11.8 300M
Abell 1367 NGC 4898 14.59 410M
Abell 1367 NGC 3837 13.24 300M
Abell 1367 NGC 3841 13.53 300M
Abell 1367 NGC 3861A 12.65 320M
Abell 1367 NGC 3845 14 270M
Abell 1367 NGC 4911 12.81 390M
Abell 1367 NGC 3840 13.9 350M
Abell 1367 PGC 36503 15.08 310M
Abell 1367 NGC 3844 13.85 330M
Abell 1367 UGC 6697 13.54 320M
Abell 1656 NGC 4889 11.43 330M
Abell 1656 NGC 4872 11.77 320M
Andromeda Galaxy M 31 3.28 2.5M
Black Eye Galaxy M 64 8.38 14M
Bode's Nebulae M 81 6.77 12M
Bode's Nebulae M82 8.02 12M
Cocoon Galaxy NGC 4490 9.33 30M
Double Cluster NGC 869 5.3 6.8K
Eyes Galaxies NGC 4435 10.6 54M
Eyes Galaxies NGC 4438 9.99 37M
Helix Galaxy NGC 2685 11.22 52M
Markarian's Chain NGC 4473 10.05 49M
Markarian's Chain NGC 4477 10.29 54M
Markarian's Chain M 84 9.01 66M
Markarian's Chain NGC 4458 11.99 53M
Markarian's Chain NGC 4461 10.94 39M
Markarian's Chain M 86 8.79 57M
Owl Nebula M 97 9.8 1.7K
Silver Needle Galaxy NGC 4244 9.85 14M
Sombrero Galaxy M 104 8.12 28M
Virgo A M 87 8.67 55M
Whale Galaxy NGC 4631 8.89 24M
Whirlpool Galaxy M51 7.92 28M
  M 53 7.61 58K
  M 46 6.09 4.9K
  M 32 7.92 2.5M
  M 110 8.09 2.7M
  NGC 2654 11.61 100M
  NGC 3913 12.68 58M
  NGC 2820 13.22 86M
  NGC 3686 11.37 52M
double star h UMa 3.65, 9.18 77.7
  NGC 4627 12.36 31M
  NGC 4485 12.04 29M
  NGC 2742 11.41 68M
  NGC 4413 12.14 49M
  NGC 4313 12.41 40M
  NGC 3619 11..55 84M
  IC 434 7.3 820
  PGC 34661 15.99 650M
  NGC 5195 9.49 25M
  NGC 2768 9.85 72M
  NGC 4402 11.93 40M
  NGC 3613 10.79 94M
  NGC 3888 12.01 130M
  PGC 25982 15.1 64M
  NGC 3684 11.6 67M
  NGC 4387 11.96 58M
  M 88 9.36 36M
  NGC 4656 9.49 17M
  M 108 9.96 32M
  M 91 10.05 51M
  NGC 4478 11.3 55M
  NGC 3691 12.62 56M
  NGC 4425 11.89 96M
  NGC 4388 10.94 57M
  NGC 4476 12.28 57M
  NGC 3628 9.13 35M
  PGC 3086532 16.27 580M
  NGC 3681 11.65 64M
  M 66 8.91 37M
  NGC 2726 12.55 190M
  NGC 4474 11.51 50M
  NGC 3625 13.91 120M
  NGC 3898 10.31 67M
  NGC 4459 10.32 52M
  M 65 9.16 42M
  NGC 4479 12.56 56M

קישור למסמך Google Sheet

https://docs.google.com/spreadsheets/d/1hlbA-sgp2jzEwx9UAgcWqw9rw_0ATnvvAC9L3FbEj-Q/edit?usp=sharing

6 תגובות


תגובה מומלצת

אכן היתה תצפית מאד טובה ומלמדת.  אני בשלב מאד בסיסי באופן יחסי ולומד המון מתצפית לתצפית.  כיף לקרוא סיכום מקצועי.  ישר כח

קישור לתוכן

יפה מאוד, הרבה מאוד אוביקטים ללילה אחד. אני מסמן ב SkySafari את מה שראיתי, אבל בטבלאות שהוא מפיק אין מרחק לדעתי ואני לא זוכר אם יש מגניטודה, אתה מתעד תוך כדי גם ב Excell?

קישור לתוכן

תודה אסף.

בגרסאות הפלוס והפרו יש גם מגניטודה וגם מרחק. את האקסל אני מוציא מה Live Sky שלהם, export as CSV ומנקה את כל המידע המיותר עבורי.

לצערי גם המרחק וגם המגניטודה לא יוצאים באקסל אז בתור ריפוי בעיסוק עברתי אחד אחד והוספתי. צריך לבדוק אם יש כזו אפשרות.

קישור לתוכן
אורח
Add a comment...

×   הודבק כטקסט מיוחד.   הדבק כטקסט רגיל

  Only 75 emoji are allowed.

×   Your link has been automatically embedded.   Display as a link instead

×   התוכן הקודם שלך שוחזר .   נקה

×   You cannot paste images directly. Upload or insert images from URL.

  • Blog Entries

    • 2 comments
      הפוסט הזה כבר המון זמן נכתב אצלי בראש, והמשמעות של ההעלאה שלו לרשת היא כפולה: חזרתי ארצה, וקיבלתי טלסקופ 🙂
       
      תקציר הפרקים הקודמים
       
      בקיץ 2022 יצאתי להרפתקה כשהחלטתי להגדיל בקצת (טוב, ביותר מ-100%) את המפתח ולעבור לטלסקופ בהתאמה אישית בגודל של 20״ (50 ס״מ). אחרי מחקר, מחשבה והתלבטויות, בחרתי לעבוד עם מרקו גווידי, הלא הוא DocTelescope, מייצר טלסקופים ואסטרונום חובב מאיטליה. בעזרתו יכולתי לתכנן את הטלסקופ בדיוק למידותיי, והתכנון היה לספק אותו לקראת סוף קיץ 2023.
      במהלך התכנון עלתה השאלה האם הטלסקופ יהיה ידני לחלוטין, או היברידי - כלומר שניתן יהיה להפעיל אותו גם באופן ידני וגם באמצעות מנוע. התשובה לשאלה הייתה תלויה בסוג המנוע - לי היה מאוד חשוב להיות מסוגל לתפעל את הסקופ באופן ידני (גם כדי לתמוך בתצפיות ׳שומרות שבת׳, אבל בעיקר כי יש חדווה מיוחדת בשימוש ידני ובתצפית כמעט בלתי אמצעית) ולא רציתי שקיומו של מנוע יפחית מאיכות התנועה הידנית. בינתיים, בעולם האמיתי שוק הטלסקופים (הדובסונים) הממונעים עבר טלטלה, עם סגירה (זמנית) של StellarCat, היצרן המוביל של מערכות מינוע לדובסונים גדולים (הבעלות על החברה החליפה ידיים לפני זמן מה, וכיום ניתן שוב לרכוש את המערכת). הבעיה הגדולה (עבורי) הייתה שמערכות StellarCat עושות שימוש בכבל מתוח (Tension Cable) כדי להזיז את הטלסקופ בציר ה-Altitude, מה שהוביל לתחושבה פחות חלקה בשימוש ידני. הפתרון בא מכיוון חדש - השמועה הייתה שסרג׳ אנטונוב, היצרן של מערכת ה-Nexus DSC, עובד על תכנון של מערכת הנעה חדשה שתעשה שימוש במערכת מצמדים כדי לאפשר הנעה ידנית חלקה במקביל להנעה ממונעת. יצרתי קשר עם סרג׳ והתקווה הייתה שעד למועד שבו מרקו יתפנה לייצר את הטלסקופ שלי, המערכת החדשה כבר תהיה זמינה להתקנות.
      החודשים חלפו להם, ובאביב 2023 התקבלתי ללימודים לתואר שני בבוסטון, מה שהוביל להשהיית פרוייקט הטלסקופ לשנה, ולדחיית מועד האספקה לקיץ 2024. ההתפתחות הזו הייתה חיובית בכל הנוגע למנוע, כיוון שהליך הפיתוח ארך יותר זמן מהצפוי, אך בסופו של דבר אפשר היה להתקין את המנוע החדש על הטלסקופ שלי בזמן הייצור בסוף יולי 2024 🙂,  וכך ייתכן שהסקופ שלי הוא הראשון בעולם עם מערכת ה-Nexus StarDrive החדישה! מאחורי הקלעים, היו המון שיחות תיאום, תכנון ושאלות ותשובות במשולש בין-יבשתי של אוסטרליה (סרג׳), אירופה (מרקו) ואמריקה (אני), עד שבתחילת אוגוסט הטלסקופ יצא לדרך מאיטליה לישראל. אומר שהעבודה עם סרג׳ ומרקו הייתה מאוד מהנה, ושניהם אנשי מקצוע מעולים, וגם בני אדם מעניינים ומאוד שמחתי להכיר אותם. איזה כיף שאנחנו חיים בעולם שבו אדם פרטי יכול לרכוש לו טלסקופ 20״ שבשנת 1945 (השנה שבה התמונה שפתחה את הפוסט צולמה) היה נחלתם של מוסדות אקדמיים בלבד (מקור התמונה - ספר של הוצאת הרווארד על טלסקופים ואביזרים משנת 1945, שחבר נתן לי מתנה לרגל סיום התואר). 
      אז, בלי עוד הקדמות, אני שמח להציג בפניכם את הבחור החדש בשכונה:

       
      טוב, אחרי מעט ארגזים שנפתחו, וכמה שעות של פירוקים והרכבות, הצלחתי גם להרכיב אותו לראשונה, כך:

       
      רשמים ראשוניים
       
      האמת? הציפייה ותהליך התכנון והביצוע הארוכים רק העצימו את חוויית קבלת הטלסקופ והרכבתו בפעם הראשונה. ניכר מיד שכל החלקים איכותיים מאוד, ועשויים אך ורק מאלומיניום או מפלדת אל-חלד תעשייתית ברמה גבוהה. הטלסקופ מרגיש מאוד יציב, ואחרי מספר אימונים של פירוק והרכבה, אני יכול להרכיב אותו תוך פרק זמן של כעשרים דקות. מנגנון ההחזקה של המראה (ששוקלת כ-16 ק״ג) הוא יצירת אומנות בפני עצמו, ומורכב מ-6 משולשים שעל כל קודקוד שלהם נקודת תמיכה שמחלקת את המשקל בין כולם. במקביל, ההחזקה האנכית של המראה נעשית על ידי שני מנגנוני Whippletree מרשימים. בתחתית קופסת המראה מאוורר ThermalTake אימתני ושקט שעוזר בקירור המראה לקראת התצפית (מקבל חשמל במתח 12 וולט). 

       
      למעשה, החלק היחידי שבו נתקלתי בבעיית ייצור כלשהי היה בעמוד השירות (שעליו ממוקם מחזיק העיניות ומחזיק לבקר ה-Nexus): אחד מהחורים שאיתם העמוד מתחבר לטלסקופ היה מעט צר מדי, והייתי צריך לשייף אותו עם מקדח כדי שיוכל להיכנס למקום בקלות. חוץ מזה, פשוט מושלם. בחירה תכנונית אחת שקצת הפתיעה אותי הייתה של ברגי הקולימציה - הברגים שמתחת למראה הראשית בעלי ראש גדול ומאוד נוחים לסיבוב וכיוון, אך אלה של המראה המשנית (שלושה זוגות ברגים, כשבכל זוג בורג אחד מושך את המראה כלפי מעלה והשני כלפי מטה) הם בעלי ראש הקס (אלן), כך שנדרש כלי כדי לסובב אותם. כששאלתי את מרקו מדוע בחר דווקא בכאלה ברגים הוא הפתיע אותי ואמר שבניגוד למרבית הדובסונים, הטלסקופים שלו שומרים על קולימציה של המראה המשנית בין הרכבה להרכבה, ולכן אין צורך לבצע קולימציה לפני כל תצפית. הצהרה מעניינת, שאם היא נכונה היא לא פחות ממדהימה. בינתיים, לאחר שתי הרכבות מלאות עם המראה, הקולימטור שלי עדיין מראה קולימציה טובה מאוד. ומה קרה בשטח? על כך עוד מעט.

       
      מערכת ההנעה החדשה, Nexus StarDrive, היא עדיין בגדר נעלם. המנועים עצמם נראים איכותיים מאוד - מנועי NEMA-17 עם תיבת תמסורת הרמונית בכל אחד מהצירים, שאמורים להזיז את המערכת בקלות ובאופן חלק. הבעיה כרגע היא שאני עדיין מחכה לעדכון קושחה (Firmware) כדי להפעיל אותם, ובינתיים השימוש בסקופ הוא ידני בלבד (Push-To עם חיבור ל-Nexus באמצעות אנקודרים של 311,296 צעדים בכל אחד מהצירים). 
      אז אם אנחנו מדברים על הנעה ידנית - אגיד שהיא תענוג. הטלסקופ מרגיש מאוד מאוזן, ועם מערכת הקלאצ׳ים, אני יכול להגיע להנעה חלקה בכוח של אצבע או שתיים מבלי שהטלסקופ יאבד גובה או ימשיך לנוע אחרי שאני מפסיק להפעיל כוח. 
      בתמונה: ציר ה-Altitude של הטלסקופ, ולידו בורג הקלאצ׳ האדום

       
      אור ראשון
       
      ביום חמישי האחרון, מעט אחרי מולד הירח, לקחתי את החבוב (שעונה לשם היפריון, על שם הטיטן אבי השמש והירח) וירדתי לאור ראשון במדבר. הסקופ נכנס יפה לתוך הרכב, ואני מתאר שגם כאן, עם אימון והתרגלות אוכל גם להקטין את דריסת הרגל שלו באוטו, ולהעמיס אותו מהר יותר. הפעם לקח לי כחצי שעה להעמיס אותו (צריך להעמיס כל חלק בנפרד, אז זה קצת מעייף). בכל מקרה, גם במצב הנוכחי יכולתי לקחת איתי עוד מישהו במושב הנהג (למרות שהפעם זה היה רק אני והסקופ).

       
      עברו כ-14 חודשים מאז התצפית האחרונה של בארץ, וההתרגשות הייתה בשיאה מיד עם ההגעה לתחנת הביניים ליד עבדת. הגעתי לשטח והתחלתי להרכיב, חצי שעה לאחר מכן, הסקופ כבר היה מוכן:
       
       
      לאחר שהטלסקופ פיזית עמד, התחילה קצת התבחבשות - קודם כל, גיליתי שבניגוד לתרגולים בבית, התנועה בציר האזימוט לא חלקה, כי בורג הקלאצ׳ של הציר (שנמצא בתחתית הטלסקופ) נוגע במחצלת לפעמים. איזה מזל שניר היה בשטח, והביא לי שלוש חתיכות איפאה לשים מתחת לרגליות 🙂
      הבעיה הבאה הייתה באיפוס ה-Nexus, אבל נפתרה די מהר לאחר שנזכרתי שעשיתי לו אתחול להגדרות יצרן ולא קנפגתי אותו מחדש לעבוד עם האנקודרים שלו. ואז הגיעה שאלת הקולימציה - הצצה מהירה דרך העינית הראתה כוכבים בצורת שביטים, כך שהיה ברור שמשהו צריך להשתנות, השאלה מה? בדיקה עם הקולימטור הראתה שהמשנית מצביעה בדיוק למרכז הראשית (סחטיין מרקו!), כך שנשאר רק לכוון את הראשית, וזה היה פשוט וקל. הצצה נוספת דרך העינית - וראיתי שמיים מדהימים עם נקודות ברורות וחדות!
      בינתיים, שכבת העננים הדקה שהייתה בזמן השקיעה כבר נעלמה לה, ואפשר היה להתחיל לחפש מטרות. הגעתי לתצפית עם ציפיות בשמיים, והטלסקופ שבר את כולן:
      א. מכניקה - התנועה של הטלסקופ נהדרת. עם פראקור ועינית כבדה מאוד (Televue Ethos 21mm) הצלחתי להזיז את הטלסקופ בתנועות עדינות בשני הצירים, להחליף עינית ועדיין לשמור על המיקום שלו בלי בעיה. עם עיניות קלות משמעותית היה צורך לחזק מעט את הקלאצ׳ של ציר האזימוט, ועדיין הכל עבד נהדר. הדבר הראשון שהפריע לי קצת הוא מגש העיניות, שבו יש מקום לעינית 2״ אחת בלבד, וארבעה מקומות לעיניות 1.25״ - נראה לי שאצטרך לשנות את זה, ולהגדיל לפחות חור אחד אם לא שניים. הדבר השני הוא נוחות הצפייה בזניט - על מנת לעבוד עם מערכת ההנעה של ה-Nexus StarDrive, היה צורך להגביה את הטלסקופ באמצעות רגליות, כך שכעת בזניט העינית נמצאת בערך 2 ס״מ מעל לעין שלי, ואני צריך לעמוד על קצות האצבעות כדי לראות. זה לא נורא, כי לרוב לא צופים בדיוק בזניט או כמה מעלות לידו, אבל זה כן חבל, כי קיוויתי שאני לא אצטרך להתפשר ולהשתמש אפילו במדרגה קטנה כדי לצפות בטלסקופ, וכעת נראה שכן.  
      ב. נוחות עבודה עם נקסוס - הנקסוס היא כבר מערכת ותיקה ומוצלחת למדי, שתלויה בעיקר בדיוק האיפוס הראשוני. הפעם לא התאמצתי לאפס בצורה מאוד מדוייקת, ולכן גם תוצאות ה-Push To שלי היו בהתאם. מה שכן, הייתה עבודה נעימה עם SkySafari שהתחבר בקלות לנקסוס (אם כי פעם אחת באמצע הלילה התנתק וסירב להתחבר עד שכיביתי את ה-WiFi והדלקתי מחדש). יהיה מעניין מאוד לראות את שגרת העבודה עם מנוע עקיבה פעיל - נקווה שה-Firmware החדש יגיע אלי בקרוב ושאוכל לבדוק זאת.
      ג. אופטיקה - כאן הטלסקופ באמת זוהר. המראה הראשית של Optiques Fullum לא פחות ממרהיבה, ונדהמתי מחדש בכל אובייקט לראות עד כמה היא מדוייקת וכמה אור היא אוספת. השילוב שלה עם מראה משנית של Antares Optics בגודל 4.5״ ועם PV של 1/20 אורך גל (!) הביא לתוצאות מדהימות: צביר הרקולס (M13) הראה כל כך הרבה שמשות, ואפשר היה להבחין בבירור בשמשות הנפרדות בליבה, אפילו בהגדלה גבוהה (6 מ״מ, בערך פי 350) לא הרגשתי שיש ירידה בחדות. היה נחמד במיוחד לראות את ההבדלים בין כושר ההפרדה בדובסוני של ניר שעמד ליד ולהבין עד כמה פי 4 יכולת איסוף אור ואיכות אופטיקה עושים הבדל - כל מי שבא לראות השמיע אנחת פליאה 🙂. ערפילית הצעיף פשוט קפצה לתוך העין עם פילטר OIII, ואפשר היה אפילו לראות בקלות חלקים מערפילית צפון אמריקה. גם הלגונה והטריפיד נראו מצוין, אך מלכת הלילה הייתה, כמובן, ערפילית אוריון - כשהסתכלתי עליה דרך עינית 21 מ״מ, הרגשתי כאילו אני טובע בתוך מרק הערפל הסמיך שמסביב לטרפזיום (שכמובן אפשר היה להבחין בכוכבים הנפרדים שלו בקלות), וגיליתי פתאום שעברה חצי שעה ואני עדיין מסתכל דרך העינית. איזה כיף! לא התאפקתי, וצילמתי אותה עם הטלפון דרך העינית (לא התמונה הכי יפה, ועדיין).

      גם כוכבי הלכת היו יפהפיים, ואפשר היה להבחין ברצועות עננים בשבתאי ולראות פרטים משמעותיים על צדק (מה שכן, בגלל הבהירות שלהם, העדפתי לעבוד עם פילטר ND כדי לא להסתנוור). כמובן שאנדרומדה והגלקסיות הלווייניות נראו יפה מאוד, ולמרות שלא היה אפשר לראות את כל אנדרומדה בעינית, היה אפשר להבחין בשני שבילי אבק ברורים בה. ערפילית הטבעת וגלקסיית כדור השלג הכחול היו שתיהן יפהפהיות גם כן. בקיצור - הלילה הזה פתח את התיאבון לעוד הרבה תצפיות נהדרות עם החבר החדש.
       
      סיכום זמני
       
      אני מרגיש בר מזל שיכולתי לצאת למסע הזה לפני שנתיים, מסע שכמעט נגמר עכשיו (וייגמר לאחר קבלת העדכונים האחרונים למערכת ההנעה). נהניתי מאוד מהמסע עצמו - מלחלום על הטלסקופ, מלתכנן אותו, מליצור אותו יחד עם אנשי מקצוע נהדרים, וכמובן - מלקבל אותו ולהשתמש בו בפעם הראשונה. עכשיו, עם סיום המסע לחצי מטר, מתחיל מסע נוסף, שאני מקווה שיימשך הרבה מאוד הזמן - המסע עם החצי מטר. מחכה לעוד הרבה לילות תצפית איתו, ואיתכם.

       
    • 1 comment
      לאחרונה במשך כמה לילות ניסיתי להשתמש ב-SCT שלי (5 אינטש של סלסטרון) לצורך צילום, הגעת למסקנה שפשוט אין טעם בזה. גם המספרים וגם התוצאות הראו לי שאני מקבל תמונות הרבה יותר איכותיות עם שובר האור (וויליאם אופטיקס 70מ"מ) - עם המצלמה שיש לי, SV705c של סבוני.
      אז סוף סוף נשברתי, וחזרתי לשובר האור. אתמול היה לילה יפה ובהיר - אבל מה, עם ירח שמאיר ב-87%. לא בדיוק תנאים אידאליים, אבל בכל זאת - גם לצלם את הירח זה תמיד כיף, וניסיתי להתרכז יותר על צבירים סגורים, שגם תחת אור ירח אפשר לקבל תוצאות יפות עליהם.
      אלו התוצאות שקיבלתי (אני די מרוצה):
      ראשון - הירח

       
      המטרה הראשונה שלי לערב (האמת - התמונה הכי פחות מוצלחת) - M109 - עדיף אותה לצלם בלי ירח

      גלקסיה נוספת, שתמיד כיף לצלם - M51

       
      ועכשיו לאוסף הצבירים הסגורים:
      M12

      M92

      וצביר הרקולס, M13 שתפסתי לידו גם גלקסיה במגניטודה 11.7, NGC6207

       
    • 2 comments
      כבר יותר מדי זמן שלא יצא לי לבלות לילה שלם בתצפית מדברית. מזג האוויר, אילוצים אישיים, ומגוון סיבות נוספות לא איפשרו לי להגיע לתצפיות כאלו שהתקיימו במולדי הירח הקודמים.
      אחרי שכבר תכננתי, והתכוננתי לנסוע לתצפית כזו ביום שישי האחרון, הגיעה שוב תחזית מזג אוויר בעייתית, ואיתה ההחלטה לדחות שוב את הנסיעה הארוכה (בין 3.5 ל-4 שעות מזכרון יעקב), בעוד שבוע.
      מולד הירח יצא הפעם בדיוק באמצע השבוע, אתמול, ב-7 במאי, מה שאיפשר לצאת לתצפית כזו בשני סופי שבוע רצופים. אבל שוב, ככל שהימים חלפו, התחיל להסתמן שבסוף השבוע הקרוב גם לא יהיו תנאים נאותים לתצפית, ולמעשה, היום הכמעט יחידי שיהיה אפשרי בו לתצפת נפל בדיוק על יום המולד, יום שלישי, באמצע השבוע.
      בנוסף לכך, @Neil Folberg הודיע שהוא מתכוון לצאת ליומיים שלושה של תצפיות במדבר, והזמין את כולם להצטרף אליו. כשאני יודע שלפחות נח יהיה איתי בתצפית, החלטתי שזה עכשיו או אף פעם, אירגנתי לעצמי יום חופש מעבודה, ואתמול, בשעה שלוש אחר הצהריים, יצאתי לדרך הארוכה דרומה.
      בכפר דניאל הצטרף אלי לאוטו טל עזרא, וגם @Ilan Shapira הודיע שיצליח להגיע, וככה, נפגשנו ארבעתנו בקמפינג המדברי בו תכננו להעביר את התצפית. זהו איננו המקום הרגיל בו אנו רגילים לערוך תצפיות, בשל החשש ממבקרים אחרים בקמפינג, שלא מקפידים על משמעת חושך, ויכולים לסנוור ולהפריע לתצפית. אם זאת, בגלל שמדובר על אמצע השבוע, הימרנו שלא יהיו יותר מדי הפרעות, וששווה לנסות מקום חדש (לפחות לחלק מאיתנו), שיש בו שירותים, מים זורמים ומחסה חלקי מהרוח המדברית הקרה.
      בתמונה - שלושה יחמורים שפגשנו בדרך לקמפינג

       
      בקמפינג עצמו, לשמחתנו היו רק שתי קבוצות קטנות של מבקרים, שהסברנו להם מה זו תצפית, כמה חשוב שלא לסנוור ולהדליק לידנו אורות, וכמובן שהזמנו אותם לבוא ולצפות דרך הטלסקופים שלנו. אני חייב לציין שלמרות הפרעות קלות פה ושם, הם התנהגו למופת ונהנו לקבל מאיתנו הסברים על השמיים, ולצפות דרך הציוד שלנו בשמיים.
      התארגנו בשתי נקודות סמוכות מאד זו לזו - נקודה אחת לציוד הצילום, שם אילן, טל ואני העמדנו ציוד צילום, ונקודה שנייה לתצפית ויזואלית, קרובה, אבל מספיק רחוקה שהאורות של ציוד הצילום לא יפריעו לנו שם. שם נח הרים את הדובסוני 10 אינטש הנהדר שלו, אני שמתי שם את הדובסוני 6 אינטש שלי על הפלטפורמה המשוונית, וגם שובר אור קטן של טל על חצובה ידנית עם המאונט של סבוני.
      קצת אחרי השקיעה, נכנסו פתאום שתי מכוניות למתחם, אבל החשש שלנו לקבוצה של מבקרים שיפריעו לתצפית מייד הופרכה, והפכה להפתעה משמחת, כשמואפק, הצלם מהגליל, יצא מאחת המכוניות, והתברר לנו שגם הם באו לצלם ולצפות בכוכבים. הם התמקמו סמוך אלינו באחד ממחסות הרוח של הקמפינג. לשמחתי, הם הביאו איתם גם סיסטאר אחד, וככה זכיתי לראות לראשונה את הפלא (או הצעצוע, תלוי מה אתם חושבים עליו) בפעולה.
      בתמונה - מחסה הרוח בו התמקם מואפק.

       
      מאחר והגענו יחסית מאוחר, עם השקיעה, ניסינו כולנו להתארגן ולהקים את הציודים מהר. ככל שהלילה העמיק, התחלנו להבין שזכינו בלילה נפלא. ממש מהסרטים. השמיים הלכו והתמלאו בכוכבים, ממש עד לאופק. אפילו גרגר של אובך לא הורגש. בתחילת הערב נשבה לה רוח קלה, שהלכה ונחלשה עד שנעלמה לגמרי והשאירה אותנו רק עם קור המדבר, אליו היינו מוכנים טוב, עם ביגוד מתאים.
      בתחילת הערב, כיוונתי את ציוד הצילום הפשוט שלי, שובר אור קטן על חצובת אלט-אז, לעבר שלישיית לאו, ועוד לפני חושך אסטרונומי כבר יכולתי לראות בקלות בעינית את הצביר הכדורי היפה, M3, ואחרי חושך אסטרונומי, צפיתי גם ב-M51 ו-M101 - שתי הגלקסיות הנהדרות שליד יצול העגלה הגדולה. עם ה-6 אינטש שלי יכולתי לראות החיבור של שתי הגלקסיות של M51 והנלווה אליה. M101 נראתה יותר כמו כתם - היא יותר קשה לתצפית. בטח עם 6 אינטש. די מוקדם בערב, צביר הרקולס, M13, זרח, וצפיתי גם בצביר הנהדר הזה - אבל זה היה רק הקדמה לצביר הצבירים, הענק מקנטאור - אומגה.
      בשעה עשר וחצי, אומגה מקנטאור הגיע כבר קרוב לגובהו המירבי, קרוב ל-12 מעלות. 12 מעלות זהו גובה בעייתי מאד לתצפית. הרבה פעמים מספיק רק טיפונת אובך בשביל שלא יהיה ניתן לראות הרבה בגבהים כאלו.
      בלילה הזה, האופק היה צלול ונקי כמעט מגובה אפס. כולנו העברנו את ציוד הצילום והתצפית לעברו, ולעבר הגלקסיה הנהדרת שטיפה גבוהה ממנו, A מקנטאור, שגם היא קשה לצפיה בגובה מירבי של 16 מעלות.
      עד ללילה זה, יצא לי לראות את אומגה מקנטאור פעמיים או שלוש, אבל לא בתנאים טובים, ולא זכיתי באמת להתרשם ממנו. הפעם הזו היתה שונה. האפקט של צפייה בצביר הזה בעינית, וגם לצפות בו מופיע על על המסכים של ציוד הצילום היה מהמם. צפינו בו בכל אמצעי התצפית שהיו לנו, משובר האור הקטן ועד הדובסוני הגדול.
      בתמונה - אומגה מקנטאור - צילום שלי, בחשיפה מצטברת של 16 דקות.

      כפי שכתבתי, טיפה מעל אומגה, ניתן לצפות בגלקסיה היפה, A מקנטאור, שנראתה בפירוט רב ב-10 אינטש של נח, וגם ב-6 אינטש שלי היה ניתן להבחין בפס האבק המרשים שחוצה אותה.
      בתמונה - הגלקסיה A מקנטאור, בחשיפה מצטברת של 12.5 דקות.

       
      עם תום ההתרגשות הזו, החלטתי לעשות כמה צילומי אווירה עם הטלפון שלי.
      בתמונה - ציוד הצילום האיכותי של אילן, כשמעליו רואים את הראש של קבוצת עקרב. חדי העין יזהו שם את הצביר הכדורי M4.

      כשהסתכלתי בתמונה הזו, ראיתי משהו מוזר. ראיתי שם כמה עננים מוזרים משמאל לטלסקופ. לא הבנתי. הלילה בהיר לגמרי. איך נכנסו עננים לתוך התמונה. לקח לי כמה רגעים להבין שאני למעשה מתחיל לראות את שביל החלב מתחיל לזרוח... איזה כיף.
      יותר מאוחר, לאחר ששביל החלב זרח והופיע מולנו במלוא הדרו, ניצלתי את הדובסוני שלי על הפלטפורמה, בתור בסיס לצילום בחשיפה ארוכה של השביל עם הטלפון. כל צילום הוא של 30 שניות...
      הנה אני על רקע שביל החלב (כן - עמדתי 30 שניות ללא תנועה):

       
      וזהו משולש הקיץ, כששביל החלב עובר בתוכו. וגה למעלה, דנב משמאל, ואלטייר קצת נמוך יותר מימין.

       
      שאר הלילה עבר עלינו בנעימים, אני עברתי ממטרה אחת לשנייה, צפיתי בגלקסיות שונות, שלישיית לאו, שרשרת מרקריאן. ערפיליות שביל החלב היו נהדרות עם פילטר UHC. היה ניתן להבחין בפרטים עדינים בכל ערפילית וערפילית. נהניתי במיוחד מהלגונה, הטריפיד וערפילית הברבור. במשולש הקיץ צפיתי גם במשקולת וכמובן בטבעת, בהגדלה גבוהה. תנאי התצפית המעולים גרמו לכך שכל אובייקט שצפינו בו פשוט נראה מעולה בעינית - אפילו בערפילית הצעיף, למרות הגובה הנמוך שלה, היה ניתן להבחין בקלות עם פילטר O3 ב-6 אינטש.
      מפעם לפעם נח קרא לי להסתכל באובייקטים מופלאים ב-10 אינטש שלו, כמו גלקסיית המחט.
      בניגוד לאילן וטל, שהתמקדו במעט אובייקטים לצילום ממש, והשיגו תוצאות נהדרות עם זמני חשיפה ארוכים ביותר, אני השתמשתי בציוד הצילום שלי יותר ל-EAA, וככה הספקתי לעבור על מספר יחסית גבוה של אובייקטים. התנאים הטובים, והבורטל הנמוך, גרמו לכך שגם בעקיבת אלט-אז, חשיפות קצרות של 16 שניות לפריים, וזמני חשיפה שלא עולים על חצי שעה לכל היותר, קיבלתי תמונות יפות מאד. ניסיתי לצפות ויזואלית גם באותן מטרות שעליהן עשיתי EAA, וכך "להשוות". מצאתי את ההשוואה הזו מספקת ביותר. אחרי ש"ראיתי" ב-EAA אובייקט, ניסיתי להבחין דרך העינית באותם הפרטים שראיתי קודם בתמונה.
      להלן תוצאות הצילומים שלי:
      המשקולת - M27

      הטריפיד - M20

      הלגונה - M8

      שרשרת מרקריאן - פנורמה של שתי תוצאות EAA שונות

      שלישיית לאו

       
      בשעה שלוש לערך, נח קיפל את הציוד ועזב, וכולנו התכנסנו לתוך האוהלים לשינה קצרה, לפני הנהיגה הארוכה צפונה.
      מד הטמפרטורה שלי הראה פחות מ-7 מעלות ו-50 אחוזי לחות. לפנות בוקר הוא כבר דגדג את 6 המעלות. הרבה יותר קר מהתחזית שדיברה על מינימום של 12 מעלות.
      התעוררנו לזריחה יפה ונוף מדברי מהמם.

       
      אזור התצפית שלנו בבוקר

       
      בדרך חזרה, יצא לנו לראות עוברים מולנו שליוים (הציפורים), שני זאבים וצבי אחד. ממש ספארי.
      להגיד שהיה כיף זה אנדרסטיימנט.
      בפירוש אחת התצפיות הטובות שחוויתי.
    • 0 comments
      לאחר שהחצובה הרובוטית שלי התקלקלה, וגיליתי שהתיקון שלה או יקר מאד או לא פשוט בכלל, @Gal Golan פנה אלי עם הצעה אי אפשר היה לסרב לה.
      הוא מצא ביד 2 טלסקופ ישן של Meade LT 8, כמו בתמונה הזו:

      והציע לי לקחת את החצובה, ושהוא ייקח את הטלסקופ (אותו הוא מתכנן לעלות על חצובת AM5). המחיר היה כזה שבאמת אי אפשר היה לסרב להצעה הזו.
      יש רק בעיה קטנה - אם תביטו בתמונה, הטלסקופ הזה מגיע משודך לחצובה בצורה בלתי ניתנת להפרדה (בקלות).
      וככה הגיעה אלי בשבת האחרונה חצובה בלי דרך נורמלית להעלות עליה את הטלסקופים שלי. אז מה עושים? דבר ראשון, רק בשביל לבדוק שהיא תקינה ועובדת, חיברתי לה את ה-SCT הקטן שלי עם אזיקונים.

      האמת - הצלחתי לראות שהחצובה תקינה ככה ואפילו לעשות קצת EAA - אבל זה לא פתרון.
      הפתרון הוא כמובן להצמיד לחצובה מחבר דובטייל נורמלי. למזלי, גל גם נתן לי אחד כזה שלא היה לו שימוש עבורו.

      (מצטער על איכות התמונה. את זה צילמתי בשביל לשלוח למישהו שיראה מה זה. כשהטלסקופ עוד לא יצא מהאוטו שלי)
       
      את לוח המתכת הגדול שהחזיק את ה-SCT המקורי פירקתי.

      ונשארתי עם הציר של החצובה ו-3 ברגים...

       
      ועכשיו השאלה - איך מחברים את מחבר הדובטייל הזה, שיש לו 4 חורים ל-3 הברגים הללו?
      והתשובה - מתכננים ומדפיסים מתאם בתלת מימד.
      את התכנון עשיתי עם תוכנת Onshape החינמית שעובדת online. היא מומלצת ביותר, ויש לה גם הרבה מדריכים טובים ב-Youtube, שאני למדתי מהם.
      לאחר שני איטרציות ראשוניות, שנועדו רק לראות שמיקמתי את החורים של כל הברגים במיקום המדוייק, הגעתי לתכנון הבא:

      רואים כאן את שני הצדדים של המתאים. בגלל מיקומי הברגים נאלצתי למקם את ציר הסיבוב של החצובה לא בדיוק במרכז המתאם, אבל זה לא אמור להפריע.
      מי שמעוניין, יכול לראות את התכנון המלא כאן:
      https://cad.onshape.com/documents/2da0423542ebfeba1fd085fc/w/a9a94024425f6a7bbbd43369/e/d25b4b9abbbfd0bcb8bfc495?renderMode=0&uiState=65af73c1f7b0160ebed1d2b6
      הדפסתי את המתאם עם צפיפות גבוהה, ככה שיהיה מספיק חזק, וזה מה שקיבלתי
      מייד אחרי שההדפסה הסתיימה:

       
      הצד שמתחבר למחבר הדובטייל:

       
      הצד שמתחבר לציר החצובה (כרגיל יצא לי חור טיפה קטן מדי, ושייפתי אותו במקום להדפיס מחדש - בתכנון ששלחתי את הקישור אליו החור כבר מוגדל):

       
      אחרי החיבור לחצובה:

       
      ואחרי הרכבת המחבר על המתאם:

       
      ובסוף, סוף סוף, עם הטלסקופ WO שלי:

       
      ועכשיו - רק לחכות שהגשם והעננים יעברו...
    • 1 comment
      לפני כיומיים הגיע לידי הטלסקופ החדש (והרביעי) שלי, William Optics Zenithstar 70ED, שאותו קניתי יד שנייה, באדיבותו של @Guy, שויתר עליו, כנראה בגלל חוסר מקום בארון הטלסקופים שלו.
      וויליאם אופטיקס מייצרים את הדגם הזה כבר הרבה זמן, ובכל כמה שנים מוציאים מודל חדש שלו. נדמה לי ששלי הוא מודל 2009.
      מדובר על שובר אור איכותי, עם מפתח 70 מ"מ ואורך מוקד 420 מ"מ (F6), כאשר עדשות ה-ED שלו (כנראה FPL51, אני לא בטוח), מקטינות מאד את האברציה הכרומטית שכל שוברי האור נאבקים בה. פוקוסר ה-2 אינטש 2 מהירויות שלו הוא ממש תענוג.
      כבר ביום בו קיבלתי אותו, חיברתי לו זמנית עם אזיקון פיינדר נקודה אדומה (לא לדאוג - אסדר חיבור קבוע בהמשך), והעלתי אותו על חצובה פשוטה, להרגיש קצת את הטלסקופ ויזואלית. בין העננים הצלחתי לראות קצת את צדק, ועם עינית איכותית של 4.7 מ"מ (הגדלה X90) ראיתי יפה מאד את חגורות העננים שעליו. כפי שציפיתי, כמעט ללא אברציה כרומטית.
      אתמול, למרות התחזית לשמיים מעוננים, הערב התחיל בלי עננים. חיברתי את הטלסקופ לחצובה הרובוטית שלי, סלסטרון Nextstar SLT, ונראה לי שנולד כאן צמד מנצח.

       
      המצלמה שלי היא מצלמה פלנטרית איכותית SVBONY SV705C, עם חיישן של 8 מגה פיקסל, בגודל של בערך 11 על 6 מ"מ (2.9 מיקרון לפיקסל).
      את כל הצילומים ערכתי עם חשיפות של 16 שניות לפריים. במוד אלט-אז אפשר אולי למשוך קצת יותר, אבל לאור התוצאות, נראה לי שזה מספיק.
      האובייקט הראשון שכיוונתי אליו היתה ערפילית הכוכב הבוער - Flaming Star Nebula, IC405. מדובר גם על אובייקט קשה לתצפית, וגם היא עדיין היתה נמוכה למדי.
      זו התמונה שקיבלתי (כפי שהופיעה על המסך, ללא עיבוד נוסף), אחרי כמעט 14 דקות:

      רואים היטב את הסיבוב שנוצר בשל העקיבה במוד אלט-אז.
      מה שעוד ראיתי מייד זה שלא מבחינים בכלל בתופעות האברציה הכרומטית שמנפחת את הכוכבים בצילום דרך טלסקופ אכרומט רגיל.
      תופעה נוספת שרואים כאן, ובשאר התמונות, זו קומה קלה שמופיעה מצד ימין של התמונה. באמת לא נורא. מעניין שזה רק בצד אחד.
      מכאן עברתי לגלקסיה הנהדרת NGC 891, עליה השקעתי 12 דקות. כאן כבר התחלתי להנות יותר.

      ניתן לראות מצד שמאל שלה יפה גם את הגלקסיה NGC898, ויש עוד כמה גלקסיות בתמונה.
      בגלל שרציתי לראות באמת את איכות התמונה מבחינת איך הכוכבים יוצאים, הלכתי עכשיו לצביר הפתוח M38. עליו ישבתי כמעט 20 דקות.
      זו התמונה שלו כפי שקיבלתי אותה במסך בזמן התצפית:

      וזו אותה תמונה, אחרי עיבוד עם סיריל וגימפ

      משמאל ל-M38 זהו הצביר NGC1907.
      לאחר הפסקה של כשעה, בשל עננים, עברתי לגלקסיה נוספת, NGC 2403. אותה צילמתי לאורך קצת מעל ל-14 דקות:

      היא באמת אובייקט שראוי לצלם עם אורך מוקד גדול יותר (מה שכבר עשיתי עם ה-SCT שלי), אבל היא יפה גם ככה, עם כל הכוכבים מסביב.
      מה שבאמת עניין אותי היתה ערפילית ראש הסוס והלהבה, אבל גם בגלל העננים, וגם בגלל עץ שהסתיר לי אותה, עברתי זמנית לערפילית הרוזטה, C49.

      רק 8 דקות במצטבר (יותר בגלל איבוד פריימים בגלל העננים), אבל איזה יופי של פרטים עדינים אפשר לראות בערפילית הזו. היא כל כך גדולה, שהיא לא נכנסת לי ברוחב השדה שאני מקבל עם המצלמה והטלסקופ.
      ולקינוח, מה שחיכיתי לו כל הערב - ראש הסוס והלהבה. ככה זה נראה על המסך בזמן אמת אחרי 12 דקות (רציתי יותר, אבל העננים עצרו אותי)

      וככה אחרי עיבוד של קובץ ה-FITS עם סיריל וגימפ:

       
      אני ממש מרוצה מהטלסקופ הזה. אני חושב שזה הטלסקופ האיכותי ביותר שיש ברשותי. 
      אמשיך לחקור למה יש טיפה קומה דוקא בצד ימין. אולי בעתיד אקנה לו רדוסר ופלטנר, שיטפל בבעיה הזו, וגם יגדיל לי את רוחב השדה.
      אני מתכנן עוד לטפל בו יפה. נדפיס לו מסיכת בכרטינוב ייעודית (השתמשתי כאן במסיכה שהכנתי לאכרומט 70 מ"מ, שיושבת עליו ככה ככה). נסדר לו פילטר אור לבן לשמש. נתקין עליו פיינדר נקודה אדומה בצורה קבועה וטובה, ואולי גם נשיג לו איזה ראש חצובה נורמלי, לצורך תצפיות ויזואליות. לאט לאט. יש מה לעשות.
×
×
  • צור חדש...

Important Information