צילום ירח ב 98% הארה - מפתיע מאוד מה ניתן לראות במופע הזה
Entry posted by Ilan Shapira in צילום
626 צפיות
את הירח אני אוהב מאוד בעיקר כאשר הוא חצי מואר, אולי עד 85% כאשר ניתן לראות יפה את מפרץ הקשתות.
ב 19 לספטמבר, יצאתי לצלם את הירח כאשר הוא 98% מואר על מנת ליצור תמונה פנורמית של כולו. עד היום עשיתי כאלה פנורמות אבל רציתי לנסות לשפר את הרזולוציה ולהרכיב את פנורמה של 20 תמונות (עד היום עשיתי מ 9 תמונות).
הציוד - Celestron C8 ללא מפחית אורך מוקד ומצלמת ZWO ASI183MM. גם כאן אולי כדאי בפעם הבאה להשתמש ב 178 הצבעונית. אצטרך אולי יותר פריימים אבל זה יכול להיות מעניין.
תנאי הראות הפתיעו לטובה ולפני שהירח יצא מצילו של גג הבית, צילמתי את כוכבי הלכת צדק ושבתאי עם תוצאות טובות מכל מה שיצא לי עד אז. הירח לא אכזב גם הוא ובמהלך צילום הפנלים של הפנורמה ראיתי שקרוב לקצה בחלקים העליון והשמאלי ניתן לראות המון מאפיינים שעד היום מעולם לא יצא לי לראות. זה משך אותי לצלם תקריבים של חלק מהמאפיינים הללו. בתקריבים, בגלל שמשתמשים רק בחלק מהחיישן, ניתן להגיע לקצב פריימים גבוה הרבה יותר וכאן הגעתי לקצב קרוב ל 100 פריימים בשניה וכל תקריב צולם כ 45 שניות. זה נותן 4500 פריימים ואת היכולת לבחור את הטובים ביותר לתמונה הסופית. בדיעבד, הייתי צריך לצלם יותר בכל אזור אבל התוצאות עדיין משביעות רצון ואני מרגיש שהתקריבים אכן חדים מעט יותר מאשר בפנורמה.
אתחיל עם הפנורמה. בסופו של דבר צילמתי 25 פריימים שחיברתי לתמונה אחת. מסתבר ש 19 מהפריימים הספיקו לכל הירח אבל ששת הפריימים הנוספים סיפקו פרטים טובים יותר ובסוף כל הפריימים שולבו בתמונה הסופית. התמונה היא קישור לתמונה המקורית בחשבון ה Flickr שלי ורצוי מאוד לפתוח אותה במסך גדול ולעשות זום על אזורים שמעניינים אתכם.
מסתבר שחיבור פנורמות כאלה הוא ממש משחק ילדים בפוטושופ במיוחד כאשר כל הפריימים הם זהים. מה שכן, גיליתי שיותר אפקטיבי לחדד את הפריימים בנפרד ואז לחבר מאשר לחבר ואז לחדד את הכל ביחד. כמובן שכל החידודים נעשים עם אותן ההגדרות בדיוק. למקרים קשים יותר, יש תוכנה אחרת ש @גידי גולן גילה לי והיא עושה עבודה נהדרת גם כאשר הפוטושופ מתקשה.
Pythagoras
אתחיל בתמונה החביבה עלי מתוך האוסף - המכתש Pythagoras שנמצא בחלקו העליון של הירח. מסתבר שהמכתש הזה די מרשים במימדיו - 130 קילומטרים קוטרו ועומקו כ 5 קילומטרים! זה לא עומק נפוץ והוא אפילו עוקף את Tycho בכ 200 מטרים. בתמונה ניתן לראות את המבנה הטארסי של קירות המכתש, את הצל העצום שמטילה הדופן הקרובה יותר ושהחלק המואר מהריצפה הוא יחסית שטוח עם גבעות קטנות.
מאפיין נוסף שקשה להתעלם ממנו הוא הפסגה המרכזית שמתנשאת לגובה של 1.5 קילומטר מהקרקעית וניתן גם לראות שהפסגה הזו מורכבת מיותר מחלק אחד ויש לה שתי פסגות מחודדות, כפי שנראה בצל שנמתח כלפי הדופן המרוחקת של המכתש.
מכתש מרשים ביותר שאשמח לצלם שוב כאשר התנאים יתאימו וגם בזמן שהוא מואר פחות.
Messier Craters A & B
כאן כבר מדובר במאפיין קטן מאוד, יותר נכון שניים קטנים מאוד הממוקמים בחלקו השמאלי של ים הפוריות (Mare Fecunditatis) אשר מהשמאלי ביניהם יוצאות שתי קרניים שמזכירות לי זנב של ציפור. למרות שהכתשים האלה קטנים יחסית, מאוד קל להבין את כיוון הפגיעה שיצרה לפחות את המכתש השמאלי בין השניים. אני חושב שכבר הייתה לי תמונה טובה יותר של השניים אבל זו בהחלט מספקת.
Grimaldi
אגן גדול בקוטר של 173 קילומטרים ועומק של כ 2.7 קילומטרים. מה שיפה כאן הוא שקרקעית האגן שטוחה כמו שאר ימות הירח וזה כתוצאה מהתקשות של לבה. קל מאוד לראות כמה היא שטוחה ואפשר ממש לראות קפלים שמזכירים גלים בלב ים ובחלקו העליון ישנן גבהות המזכירות ארכיפלג של איים. קירות האגן נשחקו עם הזמן מפגיעות רבות של אבל חלק מהקירות עדיין מתנשאים לגובה של שני קילומטרים או יותר. בצילום הזה האגן מעט מטושטש ודורש צילום נוסף שיקרה בהזדמנות הראשונה לעשות זאת.
Schickard
מכתש פגיעה גדול אך עמוק מעט פחות מהמכתשים הקודמים - 212 קילומטרים קוטרו, 1.5 קילומטר עומקו. הוא נראה אליפטי בגלל הזווית בה רואים אותו מכדור הארץ וקרקעיתו יחסית חלקה מכיוון שהיא הוצפה חלקית בלבה. החלק הדרום מערבי נשאר חשוף וחלק הרבה פחות. ניתן לראות הבדלים בבהירות הקרקע בין החלק המרכזי - בהיר יותר - לבין החלקים הדרום מזרחי והצפוני שהם כהים יותר. זאת בגלל הרכב החומרים השונה.
משמאל ל Schickard, ממש על קצה הירח ניתן להבחין במכתש מוצל - Inghirami A - שבגלל הצל נראה כמו בור ללא תחתית במופע הזה. קוטרו 91 קילומטרים ועומקו 3 קילומטרים. בגלל המיקום וזווית השמש, קשה לצפות בקרקעיתו או אפילו בקיר המרוחק שלו.
Aristarchus וראש הקוברה
המכתש העמוק והדומיננטי בתמונה - Aristarchus מאוד בולט על פני השטח החלק יחסית עליו הוא נמצא ונחשב לאחד המאפיינים הבהירים ביותר על הירח. הוא ניתן לזיהוי אפילו כאשר חלק זה של הירח מואר על ידי כדור הארץ בלבד (Earthshine). צורתו של המכתש כמעט עגולה בצורה מושלמת, קרני החומר שנזרק ממנו בעת הפגיעה נראות יפה מאוד מסביב למרחק רב. הפסגה המרכזי צרה ומוארכת ושטח הקרקעית יחסית קטן בגלל זווית קירות המכתש.
מעליו, ניתן לראות עמק מתפתל - Vallis Schroteri - העמק המתפתל הגדול על הירח. חלקו התחתון הוא ברוחב של שישה קילומטרים ומכונה גם ראש הקוברה. החלק הרחב ביותר של העמק הוא כעשרה קילומטרים ובסופו העליון הוא מגיע לרוחב של מתחת לקילומטר. מקורו המשוער של העמק הוא בפעילות געשית וריצפתו יחסית חלקה מלבד מעין עמק משני - חריץ (Rille) שניתן לצלם בזמן של תנאים טובים. בצילום ניתן לראות את אותו החריץ בחלק הרחב של העמק.
Philolaus
מכתש פגיעה בחלקו הצפוני של הירח, קוטרו צנוע יחסית - "רק" 70 קילומטרים. המכתש מאוד מוגדר בצורתו העגולה, קירות שיורדים לקרקעית עם טראסות במבנה די מורכב וקרקעית מאוד מחוספסת ופסגות מרכזיות מאוד בולטות. ניתן להבחין בשתיים דומיננטיות ואחת נוספת במרכזן ומעט רחוקה יותר
סה"כ זה היה אחד הערבים הפוריים ביותר שלי עם הירח ומעבר לתמונות שאני מאוד מרוצה מהן, למדתי שגם ב 98% הארה יש מה לראות על הירח. בזכות הסיכום למדתי על מאפיינים שזו הפעם הראשונה שאני רואה ומתעד על הירח. האובייקט הזה שלרוב מפריע לצפייה בדברים אחרים פשוט מלא במאפיינים מעניינים מאין כמוהם וגם אחרי יותר משלוש שנים של צפייה וצילום שלו הוא מעניין ומסתורי ממש כמו בהתחלה.
2 תגובות
תגובה מומלצת