עבור לתוכן
  • צור חשבון

Ilan Shapira

אדמין
 צפה בפרופיל  צפה בפעילות האחרונה

  • הודעות פעילות

    1,056

  • הצטרפות

  • ביקר לאחרונה

  • ימי נצחון

    150

 סוג תוכן 

Blog Entries שנפתחו על-ידי Ilan Shapira

  1. Ilan Shapira
    איפה בכלל להתחיל? הגענו לנגב כשבוע לפני הטירוף של שיא מטר הפרסאידים על מנת להנות מיום שישי שקט של מולד הירח. האובך ששורר בכל הארץ נתן את אותותיו גם באזורים הגבוהים של הנגב עד כדי שזיהום האור עומעם. אמנם השמיים התנקו מעט עם התקדמות הלילה אבל השקיפות נשארה גרועה, מה שמנע צפייה בגרמי שמיים ממש ממש חיוורים.
    למרות התנאים הלא אופטימליים, לוותר על תצפית זה ממש לא בא בחשבון 🙂 ואכן באנו על שכרינו בתצפית הזו.
    הפינה שלנו באתר בזמן ההכנות האחרונות והציפייה לחשיכה:
    * * *
    מקסוטוב ודובסוני מבית Skywatcher. @Yossi Zamir, @Asaf Shalev

    * * *
    Obsession Ultra Compact 18". של רענן

    * * *
    דובסוני 10" Skywatcher  @Maria Mazos

    * * *
    טלסקופ וכיסא תוצרת New Moon Telescopes. @Ilan Shapira

    * * *
    טלסקופ מבית Skywatcher בקוטר של 10" עם בסיס משודרג לתנועה חלקה ואיזון, פיינדר תוצרת בית ומעמד לטאבלט @Guydive

    * * *
    זוהי עונת שביל החלב והוא נראה היטב כבר עם רדת החשיכה. בדרום שולטות קבוצות הכוכבים קשת ועקרב ואילו במרכז השמיים צפונה קבוצת הברבור דואה מעל הכל עם כנפיים פרושות לרווחה וקסיופיאה הופכת אט אט לקבוצה השלטת בצפון. לקראת סוף הלילה, ניתן לראות את זריחת הפליאדות ואחריהן קבוצת שור ואוריון - סימן שאמנם אמצע הקיץ אבל לאט לאט הוא יפנה את מקומו לסתיו ולחורף.
    משקפת הבנויה משני פיינדרים. מכשיר שנותן שדה ראיה עצום - נהדר לטיול על שביל החלב. @Guydive

    * * *
    צפינו במגוון די גדול של אובייקטים:
    צבירים כדוריים שגולת הכותרת הם M13 ו M15
    ערפיליות פלנטריות כמו ערפילית הטבעת וערפילית המשקולת
    ערפיליות הקיץ - הלגונה, טריפיד, אומגה והנשר בדרום וערפיליות צפון אמריקה והשקנאי בצפון\מרכז וערפילית הצעיף על שלל חלקיה - מטאטא המכשפה, המרכז והג'וקר או כמו שאני קורא לה - הנוסע השמיני.
    שובר אור מפורסם שמשמש לא מעט לתצפיות רחוב בירח. @Ella Shartiel

    * * *
    SCT Meade 8" @Igor Borodin

    * * *
    גלקסיות אמנם לא בעונה אבל אי אפשר לוותר על אנדרומדה העצומה, גלקסיית המערבולת, השבשבת וגלקסיות מעט חיוורות יותר כמו NGC 7331 & NGC 891 
    גם צבירים פתוחים רבים ניתן לראות בחלק הדרומי של שביל החלב ועם עליית קסיופאה ופרסאוס צביר הינשוף (E.T) והצביר הכפול הבוהק שניתן לראות אף ללא עזרים מרוב בהירות.
    STC 8" עם חצובה ידנית מבית stellarvue ומערכת setting circles מבוססת מכשיר סלולארי. שילוב נהדר @Ehud Spiegel

    * * *
    ואי אפשר לסיים בלי להזכיר את מטר המטאורים של הקיץ - הפרסאידים. אמנם אנחנו כשבוע לפני השיא אבל אי אפשר היה להתעלם מריבוי המטאורים שרובם נראים כאילו מגיעים מכיוון קבוצת הכוכבים פרסאוס והמאפיין הבולט שלהם ששמתי לב אליו הוא הצבע הירוק. אפילו מטאור שנראה ממש כמו פיצוץ שממש האיר את השטח והגיע ממש מתוך פרסאוס. דרך נהדרת לסיים את הלילה.
    לכל מי שמתכנן להגיע לצפות במטר המטאורים - שמרו על החושך. הוא באמת משאב נדיר מאין כמו וכך גם תוכלו להנות מפלאי השמיים ולא למנוע מאחרים להנות גם כן. זו הזדמנות מצויינת של לילה ללא ירח ומזג אוויר נוח שמזמין אתכם לפרוס מחצלת, לשכב על הגב ולהתפעל מקסם אמיתי
  2. Ilan Shapira

    המסע אחר הטלסקופ המושלם

    על-ידי Ilan Shapira,


    תצפיות
    השאלה "מה הוא הטלסקופ הטוב ביותר" נשאלת לא מעט פעמים במדיות השונות ואני אנסה לענות עליה דרך ההתנסות האישית שלי.
    הסיפור מתחיל לפני כשלוש שנים...
    כאשר התחלתי להתעניין בטלסקופים, המחקר שלי הוביל אותי לרכישת טלסקופ שובר אור התחלתי בקוטר של 120ממ. למה? זה טלסקופ בצורה מאוד מוכרת, לא דורש תהליך של קולימציה (שהפחיד אותי מאוד בתור אדם לא מנוסה) ולפי כל המאמרים נותן תמונה חדה במיוחד לעומת טלסקופים אחרים. גם המשקל והמחיר נראו לי מאוד ידידותיים למשתמש.

    בתור רוכש חדש זה היה הטלסקופ המושלם עבורי. הוא פתח לי את הדלת לעולם מופלא של כוכבי לכת, ירח ואפילו צפיתי באנדרומדה ואחיותיה מחצר הבית. אבל אז התחלתי להשתעשע בצילום הירח דרך העינית וזה התגלה כפעולה לא הכי נוחה בעולם, ניסיתי לצפות בירח בהגדלות גבוהות והחצובה לא הייתה הדבר היציב בעולם וה slow motion היה מוגבל מאוד, מה שדי הפך את ההגדלות הגבוהות האלה לפחות אפקטיביות. מאדים נראה כמו כוכב מרוח כתום ללא פרטים ואת מרווח קסיני הצלחתי לראות רק אחרי ששדרגתי את הדיאגונל ורכשתי עינית חדשה.
    המחשבה הבאה הייתה על טלסקופ SCT בקוטר של 11" שנראה לי כשדרוג עצום מה 4.5" של הטלסקופ שלי ומגיע עם חצובה רובוטית ולפי כל מה שקראתי זה אמור להיות מצויין לצילום. המזל הגדול שלי הוא שהצטרפתי לתצפית של האגודה הישראלית לאסטרונומיה. שם ישבתי כל הלילה עם לאוניד והדובסוני 8" שלו, גיליתי את נפלאות השילוב של הטלרד ופיינדר סקופ ואת יסודות הניווט בשמיים חשוכים. מה גם שזה היה מאוד מובהק - הטלסקופים הגדולים שהיו שם היו ניוטוניים על חצובה דובסונית. משיחות שערכתי שם באתר הבנתי שתהליך הקולימציה הוא לא מפחיד כמו שהוא נשמע וכדי לקבל את התמורה הטובה ביותר לכסף לטלסקופ תצפית - דובסוני הוא הדבר. גם הבנתי מלאוניד שה 8" שלו מספק לו יכולת צפייה באלפי אובייקטים ויכול לשמש אותו שנים ועדיין לחדש לו בכל תצפית. המסקנה הייתה ברורה מאוד ובשבוע שאחרי הזמנתי דובסוני - 12". למה 12? קודם כל הוא נכנס בתקציב (כמעט שליש ממחיר SCT 11") ולפי מה שהבנתי הוא יהיה גדול וכבד אבל ברמה שאפשר יהיה לנייד אותו.
    עם הטלסקופ הזה נגלה אלי עולם חדש לחלוטין. האובייקט הראשון היה מאדים מהחצר האחורית ולעומת הכתם הכתום קיבלתי כוכב לכת! למרות שהוא כבר היה יחסית נמוך, את כיפת הקרח בקטבים ראיתי יפה מאוד. בהמשך כבר צפיתי בצביר הסגור M15 ושוב באנדרומדה. למרות זיהום האור בחצר ראיתי יותר ונפתח התיאבון. אוריון והפליאדות בכלל השאירו אותי עם פה פעור. עם הטלסקופ הזה הגעתי לתצפית של האגודה וממקום כזה חשוך הטלסקופ נחשף במלוא כוחו - צבירים נראו מדהים, וגולת הכותרת - הערפילית הגדולה באוריון פשוט הדהימה וביליתי בצפייה בה זמן רב.

    הטלסקופ הזה המשיך לשמש אותי גם בבית וגם לצפייה במקומות חשוכים כשנה וסיפק מראות מרהיבים אבל ההבנה שלי לאחר מספר שימושים שדובסוני גדול זה אכן הטלסקופ המושלם בשבילי אבל 12" זה לא מספיק גדול... כיוונתי גבוה יותר ולאחר כשנה הגיע דובסוני 20". כאן המראות השתפרו לאין שיעור והטלסקופ הזה משמש אותי כבר שנתיים ועל מכשיר גדול יותר אני כבר לא חושב. לצפייה בערפיליות, גלקסיות וצבירים ממקומות חשוכים הטלסקופ הזה הוא פשוט מדהים.

    אבל, האם זה הטלסקופ המושלם? לא... 20" זה מכשיר גדול, סליחה, מכשיר עצום שלא מתאים לצפייה חפוזה. מה עוד שהטלסקופ הזה לא ממונע ועל כן צפייה בהגדלות גבוהות בכוכבי הלכת קשה יותר כי עקיבה ידנית בהגדלות כאלה היא לא אידיאלית ועל צילום בכלל אין על מה לדבר. עכשיו אני לא באמת מכוון לצילום אסטרונומי אבל תצלומי תקריב של הירח הם בהחלט משהו שרציתי מאוד לעשות, במיוחד שעם הטלפון הצלחתי לקבל תמונות סבירות.
    עכשיו, עם נסיון של כשנה וחצי של תצפיות קניתי את ה SCT שרציתי בהתחלה. כמעט - הבנתי שטלסקופ גדול הוא גדול ומגושם ולא באמת חייבים מכשיר עצום לצפות בירח. המכשיר שרכשתי הוא STC 8". מכשיר במשקל קל של כחמישה קילוגרמים וחצובה וראש במשקל של 12 קילו. הטלסקופ הזה אכן מושלם לצפייה\צילום של הירח מבחינתי. כן, עם 11" הייתי מוציא יותר אבל הייתי צריך חצובה שעולה המון כסף והכל היה מגושם מאין כמוהו. בנוסף לצילומי הירח וכוכבי הלכת, הטלסקופ הזה הוכיח את עצמו כמצויין ל EAA. בתוספת רדוסר ניתן לקבל שדה לא צר מדי ומפתח של 8" הוא נהדר ל EAA כי כאן משתמשים ביכולת של live stack ומקבלים תמונה מאוד מפורטת גם מתוך העיר. טלסקופ מושלם למטרות האלה.
    צפייה ממקומות חשוכים הם החלק החלש ביותר של המכשיר הזה. השדה הצר והתמונה הכהה שמתקבלת גרמו לכך שבכל פעם שהוא הגיע איתי למדבר בתור טלסקופ שני הוא פשוט עמד בצד חסר שימוש לחלוטין. מלבד צבירים סגורים, לא אהבתי את המראות שהוא נותן ולרוב הוא נשאר בבית אלא אם אני מתכנן לעשות קצת EAA בנגב - מה שלא קורה כמעט בכלל.
    בשלב הבא נכנס לי לראש חיידק השמש. כאן אף אחד מהמכשירים שהיו לי לא התאימו. לטובת זה רכשתי שובר אור אכרומט בקוטר של 102ממ. למרות שהוא קטן יותר מהטלסקופ הראשון שהיה לי, הוא נתן תמונה חדה הרבה יותר, כנראה בגלל אופטיקה, יחס אורך מוקד ארוך יותר ורכיבים טובים יותר. כאן גם עם הקוטר הצנוע הצלחתי לראות את כיפות הקוטב במאדים וצבירים פתוחים וסגורים גם מהחצר בבית. המראה הכי טוב של הפליאדות עד אז קיבלתי עם הטלסקופ הזה. אבל בסופו של דבר, האברציה הכרומטית שלו לא באמת מאפשרת צפייה בלילה, במיוחד כאשר התרגלתי לניוטוני ו SCT ששם הבעיה לא קיימת.

    את עולם השמש הטלסקופ הזה פתח בפני בצורה הטובה ביותר שאפשר וראיתי וצילמתי איתו ולמדתי המון בנושא. למדתי גם שאני צריך טלסקופ אחר... אחד עם יחס אורך מוקד איטי יותר (F גבוה יותר) כדי לקבל פרטים טובים יותר מהפילטר. הטלסקופ הזה הוחלף במכשיר גדול ואיכותי הרבה יותר - שובר אור של 125ממ ביחס של F/7.8. זה כבר טלסקופ שנחשב לאפוכרומט - כזה שמתקן את פיזור הצבעים אדום וכחול - והגיע עם פוקוסר איכותי במיוחד שיכול לסחוב בשקט את הפילטר שמש + מאריכי פוקוסר + מצלמה בלי לזוז.

    המראות שהוא סיפק לשמש פשוט נהדרים והשיפור לעומת הטלסקופ הקודם היה עצום. מה שהפתיע אותי זה שגם במקומות חשוכים הוא מספק מראות נהדרים של אובייקטים שלא חשבתי שניתן לראות דרכו ואובייקטים שלא רואים בטלסקופים גדולים (ערפיליות גדולות וחיוורות) והיו תצפיות בדרום שהבאתי אותו כטלסקופ יחיד. איכות תמונה מטורפת, שדה רחב מאוד - 2.5 מעלות, חבילה יחסית קלה (הכל יחסי - 9 קילו טלסקופ זה לא הכי קל שבעולם) ובשילוב עם חצובה נכונה נותן חוויה אחרת לגמרי. אז הוא רק 5" אבל עם יכולות שלא חלמתי לקבל ממכשיר בגודל כזה.
    הטלסקופ המושלם?
    גם לא. למרות איכות התמונה ורוחב השדה, 5" זה קוטר קטן מדי בשביל לראות גלקסיות ואובייקטים חיוורים ואי אפשר להשוות את כמות הפרטים שאני מקבל עם המפלצת 20".
    גם לשמש זה לא הטלסקופ המושלם - הקוטר הגדול יחסית מבליט תנאי ראות לא מצויינים והשדה יחסית צר (זה בסדר בתקריבים). ועל כן נוסף המכשיר הרביעי למשפחה - טלסקופ שובר אור 60ממ. הטלסקופ הזה מיועד לצילומי שמש בימים של ראות לא הכי טובה ואולי בעתיד גם EAA בשדה רחב. הוא מאותו המפעל של השובר אור הגדול ומצוייד בעדשה מזכוכיות איכותיות ופוקוסר נהדר ועם השמש קיבלתי תמונות נפלאות בשביל מכשיר שהוא פחות מחצי הקוטר של הטלסקופ שמש העיקרי שלי.

    המסקנה שלי? הטלסקופ הטוב ביותר הוא זה שנמצא בשימוש. הוא צריך להיות בעל מפתח מספק ובעל משקל וגודל אפשריים לניוד. טלסקופ משוכלל, גדול ומגניב ככל שיהיה, אם הוא יושב ללא שימוש הוא טלסקופ גרוע - לבעליו. מעבר לזה, אם רוצים להתפתח ולהתמקד בצפייה\צילום של סוגי אובייקטים שונים המושג טלסקופ מושלם כלל לא קיים כי כל טלסקופ מתאים למטרות וצרכים שונים.
    כל זה ולא נגעתי בכלל בחצובות...
  3. Ilan Shapira
    במוצאי שבת, ה 31 ביולי 2021 התאספנו מספר חובבי אסטרונומיה לתצפית ביערות המרכז שכללה תצפית וויזואלית, EAA וצילומים פלנטריים.
    המקום אמנם חשוך פחות מהמדבר, אך רחוק מזיהום האור הרב שיש בעיר. תנאים אלה + הקרבה היחסית הופכים אותו למקום נהדר לתצפיות אלקטרוניות - EAA. בתצפיות אלקטרוניות, נותנים למצלמה לאסוף את האור ולתוכנה לחבר מספר פריימים על המסך (live stack) וככה ניתן לקבל גם באמצעות טלסקופ צנוע פרטים שלא ניתן לקבל גם באמצעות טלסקופים גדולים יותר מאותו המקום. בסופו של דבר, לטעמי לפחות, אין תחליף לצפייה מהמדבר אבל היכולת לבצע EAA ממקום עם זיהום אור יחסית נמוך היא נהדרת.
    ההכנות לערב, עדיין בהרכב חלקי:

     

     
    את האיפוס לפולאריס עשיתי די מהר - כבר כשהתחלתי את התהליך, sharpcap טען שהאיפוס הוא בכיוון הנכון, עם שגיאה של 4 מעלות. משהו שקל לתקן. מה שכן עיקב אותי זה שהזנתי קואורדינטות הפוכות, מה שגרם לחצובה להפנות את הטלסקופ לריצפה בחיפוש אחר כוכבים. בסוף - אם לא יקרו תקלות, החיים יהיו משעממים. הפתרון המהיר היה להמיר את החצובה למוד האלט אזימוטלי שלה ולאפס מהר עם שני כוכבים. זה הוריד את זמני החשיפה שיכולתי לבצע בצורה דרסטית וכאשר אספתי המון פריימים רואים יפה מאוד את אפקט הסיבוב אבל הפעם לפחות צפינו ביותר מאובייקט אחד. עוד שיעור לפעמים הבאות.
    אז מה ראינו?
    M24, Sagittarius Star Cloud או לפחות את חלקו. ניתן לזהות על פי כמות הכוכבים ושלושת הכוכבים הבוהקים. מצידם הימני, ניתן לראות צביר פתוח - NGC6603

     
    M22, צביר כדורי עצום, אחד היפים בשמיים. קצת מטושטש, צבירים דורשים עקיבה טובה, מה שלא היה לי כאן בשום אופן אבל אפשר להבין את עושר הכוכבים העצום שבו

     
    ערפילית הטבעת - M57, ערפילית פלנטרית, כזו שמראה לנו מה העתיד של השמש החמודה שלנו כאשר היא תלך לעולמה. התמונה מכילה מעין אפקט של גשם - זה לא מטר מטאורים, זה רעש מהצילום 🙂

     
    הליבה של ערפילית הלגונה, M8, קצת בקצה של הפריים. המריחות הסיבוביות בקצה התמונה הן בגלל שכאן נלקחו המון פריימים וצורת העקיבה האלט אזימוטלית נותנת את אותותיה. מה שאהבתי זה שרואים יפה מאוד את הערפילית עצמה וגם את הערפיליות הכהות שנמצאות בכל מקום מאוד הפתיע לטובה.

     
    עמודי הבריאה בערפילית הנשר, M16. זה משהו שהייתי בטוח שהוא מחוץ ליכולות של הציוד עד ש @Guydive הראה את האובייקט הזה בסשן EAA בזום. כאן אני ממש מצטער שלא עבדתי משוונית אבל את העמודים רואים יפה מאוד, טוב מכל מה שיכולתי לצפות וכמובן מתכוון לשפר בפעם הבאה.

     
    תמונה אחרונה חביבה - אחד האובייקטים האהובים והמצולמים ביותר - M51, Whirlpool Galaxy. את צורת המערבולת רואים בבירור ובתמונה הזו גם רואים שבילי אבק בחלק הפנימי של הזרועות. הגלקסיה הקטנה שנראית כאילו נוגעת בזרוע התחתונה של M51 היא NGC5195 והמגע הזה הוא כנראה לא רק וויזואלי אלא גם פיזי. הגלקסיות נמצאות בתהליך של אינטראקציה כבידתית וניתן לראות שהגלקסיה הקטנה יותר היא לא סדורה וזאת עקב ההשפעה של M51 עליה. כנראה שמי שישאר כאן עוד כמה עשרות או מאות מיליוני שנים יוכל לראות שלבים מתקדמים יותר של האיחוד. מעניין אם התוצאה תשאיר את M51 בצורתה הנהדרת או שיגרום ליצירה של גלקסיה אליפטית

    הציוד בו השתמשתי
    חצובה: AZ-EQ5
    טלסקופ: Celestron C8 + Reducer x0.63
    מצלמה: ZWO ASI183
    תוכנה: SharpCap
    מעבר לחושך והתמונות, היה תענוג לפגוש פנים אל פנים בחברי הקהילה ההולכת וגדלה הזו, להחליף חוויות, לדבר על ציוד ולהנות מאסטרונומיה ביחד. @Guydive יופי של ארגון
  4. Ilan Shapira

    מצפה ביתי - המבנה והגג הנפתח

    על-ידי Ilan Shapira,


    מצפה ביתי
    לפרק הקודם
    המצפה ממשיך להתקדם בצעדים גדולים.
    אחרי תשתית הבטון והצנרת לחשמל ורשת הגיע הזמן להרים את המבנה.
    הבניה היא בניה קלה ובמקרה שלי בחרנו בפאנל מבודד בעובי של חמישה סנטימטרים.
    הקירות, יום לפני "הסערה" של השבוע שעבר

    בסוף, במקום דלת מפאנל מבודד הלכנו על דלת חוץ איכותית יותר

    השלב האחרון זה הגג. כאן היה צורך לחשוב טוב על מנגנון גלגול הגג ואיך נתמוך בו.
    ירון מצא מסילות וגלגלים יעודיים למסילות האלה. המסילות מאוד עבות, מה שמבטיח יציבות ועמידות.
    שישה מטרים של מסילות מאסיביות מוכנות להתקנה:

    הגלגלים שעליהם הגג אמור לזוז

    המסילות מורכבות עם התמיכה. מהמסילה ניתן יהיה להוריד בסביבות 80 ס"מ.

    בדיקת תזוזה. זה חלק קצת מלחיץ כי אם יש סטייה והמסילות לא מקבילות התנועה לא תהיה חלקה מספיק.
    מה שנשאר עכשיו זה מעצורים לגג, תספורת לדקל, חלון, פינישים, לסיים איטום ולצפות את הרצפה עם אפוקסי וכמובן חשמל ורשת.
    ברגע שכל זה יהיה מוכן, אתחיל להכניס ציוד פנימה. בהתחלה את החצובה שיש ברשותי, נבדוק שהכל עובד כשורה ובעוד כחודש אתקין את הפיר עם החצובה הקבועה.
    זהו, הסתיים שלב נוסף ומשמעותי בדרך למצפה קבע
  5. Ilan Shapira

    תצפית הירח הבין לאומית

    על-ידי Ilan Shapira,


    תצפיות
    בשעה טובה, אזרתי אומץ לערוך תצפית רחוב.
    לכבוד יום תצפית הירח הבינלאומית יצאתי עם הטלסקופ לרחבה הראשית במושב וערכתי תצפית כזו. עדן אוריון, מרכז הפעילות של אסטרונומים ללא גבולות התחיל לארגן את התצפית הזו לפני כשבועיים. כיף להיות חלק מאירוע כזה.
    רונן ונטע דאגו לפרסם את התצפית במושב, אז הייתי רגוע שיגיעו אנשים. ולא פחות חשוב, האירוע מופיע בדף האירוע של נאסא 🙂 

    בבדיקה קצרה שערכתי יומיים לפני, ראיתי שכוכבי הלכת והירח יסתדרו יפה בשורה - שבתאי, צדק והירח. שלושה אובייקטים שכל אחד מהם יכול לקבל תצפית מיוחדת בשבילו.
    יום לפני @Tzafrir Shtivi הציע להצטרף ולהביא משקפת 20X80. נשמע נהדר, גם להכיר עוד חבר בקהילה הזו וגם לקבל תגבור לאירוע.
    התחזית לא הייתה אופטימית מדי אבל חיזתה חלון בין 19:00 - 22:30 ללא עננים אבל כשהתעוררתי בבוקר חשכו עיני - כיסוי עבה של עננים על כל השמיים. לא התחלה טובה של יום.

    לשמחתי, התחזית פגעה בול והשמים התנקו לחלוטין.
    בזמן הרכבת הציוד עברו מספר סקרנים שמייד הזמנתי להצטרף בקרוב לצפות בירח בטלסקופ ולאט לאט התחילו להגיע אנשים נוספים.
    את הערב התחלתי עם שבתאי - איך לא? כוכב הלכת המלכותי הזה, עם הכתר הענק שמסתובב סביבו תמיד סוחט קריאות התפעלות מכל מי שצופה בו בפעם הראשונה. הגיע קהל מגוון מאוד וכולם נהנו מהמראה הנהדר. רווח קסיני היה די חד אבל לא כולם תפסו אותו. הייתי צריך להפנות יותר אנשים לפוקוסר - לקח לפעם הבאה.

    עברנו לצדק וראינו את המעבר של הירח Europa אל מאחורי כוכב הלכת. כאן כבר התחיל בלבול במיוחד אצל הילדים שחלקם חשבו שצדק הוא הירח. קצת קשה לקלוט שרואים כוכב לכת במרחק עצום עם ירחים משלו. חגורות העננים לא אכזבו כמובן ונראו טוב מאוד. המון אסטרונומיה מתצפית רחוב.
    דיברנו קצת על סידור כוכבי הלכת בשמיים ומשם על מישור המלקה. כוכב הלכת נוגה עזר מאוד בתחילת הערב לשרטט את הקו הזה.

    הירח, גם ב 85% הארה, היה פשוט מדהים. לא יצא לעבור בצורה מסודרת על אזורים מעניינים כי בהתחלה צפינו בהגדלה של 50 כדי לתת לאנשים לקלוט את כל הירח וסביבתו הקרובה. לקבל את הירח בהגדלות גבוהות ממש בהתחלה גורם רוב הפעמים לבלבול. המראה היה מרהיב. ים הגשמים ומפרץ הקשתות שמעליו נראו חד וברור ולשם כיוונתי את כל הצופים. בשלב מאוחר יותר, עברתי להגדלה 150 והתמקדתי באזור מפרץ הקשתות. לדעתי אזור נהדר שמכיל מאפיינים רבים של הירח כמו הרים, מכתשים וימה נהדרת. זה הוביל לשיחה על הימות שנוצרו מפעילות וולקנית ומשם לשיחה על למה אין לירח צד אפל ומישהו כמובן הזכיר את פינק פלויד.
    הבת הקטנה שלי ליאור וסבתה יעל. תענוג שהיא עדיין מתעניינת וסקרנית לצפות כל פעם מחדש.

    צפריר בינתיים זרם עם הקהל והסביר בצורה נהדרת על ירחי צדק, טבעות שבתאי ועל ההבדלים בשדה הראיה של משקפת וטלסקופ. הירח דרך המשקפת הזו הוא לא פחות מדהים. נראה כמו מכשיר שבלילות הקיץ אי אפשר לנתק ממנו את העיניים בצפייה באזור שביל החלב.

    לפי התחזית, בעשר התחילו להכנס עננים וקיפלנו את הציוד. הייתה יופי של תצפית וצריך לערוך עוד כאלה. איך רונן אמר? מספיק שזה ידחוף ילד אחד לסקרנות בריאה ועשינו את שלנו.
  6. Ilan Shapira

    קצת מהירח, 15 ביולי 2021

    על-ידי Ilan Shapira,


    צילום
    הירח הוא אובייקט שדי הזנחתי בזמן האחרון, אבל זה לא אומר שהוא לא אחד האובייקטים האהובים עלי.
    גודלו הזויתי בשמיים הוא כשל השמש ובזכות קרבתו ניתן לראות עליו פרטים רבים ועדינים.
    עכשיו שמיקום רגלי החצובה מסומנים בחניה ככה שהחצובה תמיד מאופסת ברמה סבירה לצפון - דיוק שמספיק לצילומי ירח או שמש מעל ומעבר, אז ההקמה של הכל היא מאוד פשוטה. הירח מפשט את הכל עוד יותר כי אין צורך בפילטר שמש שדורש חשמל ובינתיים אפילו אין לי פוקוסר חשמלי על ה SCT 8" אז זה פחות כבל.
     כל מה שנשאר זה להוציא את החצובה החוצה, להרכיב את הטלסקופ + מצלמה, לאזן ולהפעיל. אין גם צורך לאפס לפי שניים או שלושה כוכבים כי אני לא צריך את יכולות ה GOTO. פשוט לכוון לירח ולבחור באפשרות lunar tracking וזהו.
    ככה נראית עמדת העבודה המאולתרת שלי. כשארכיב פוקוסר חשמלי ניתן יהיה לעבוד מרחוק כמו עם השמש. הפנס רחוב די מציק אבל לא מפריע לירח.

    התנאים בימים האחרונים הם די גרועים מבחינת ראות - החום של היום עולה למעלה בערב וגורם לרעידות ומערבולות באטמוספירה. גם העננים הדקים ומעט אובך לא באמת עוזרים אבל אם זה מתאפשר, אני שמח להיות בחוץ ולצפות\לצלם את השכן הקרוב שלנו.
    כל הירח - מוזאיקה של שלושה פנלים. יש מכתש אחד קטן שמתעקש להיות שרוף, משהו שצריך לפתור בפעם הבאה (אולי כבר היום)

    התמקדות בחלק התחתון של הירח:

     
    והתמקדות במכתשים Theophilus, Cyrillus & Catherina

     
  7. Ilan Shapira

    תצפית אפריל 2021 מהנגב

    על-ידי Ilan Shapira,


    תצפיות
    סיכום קצר ואלבום מתצפית קצרה - אבל מגוונת מאוד, עם זריחת שביל החלב בשעות הקטנות של הלילה - שלום חורף, ברוך הבא קיץ.

    חודש אפריל לא היה נחמד לאסטרונומים בישראל. עננות, אובך ושאר תקלות אבל אמצע אפריל סיפק חלון לתצפית שהיה בספק - כרגיל, עד הרגע האחרון.

    ב 16 לאפריל, יצאנו כחמישה חובבים לנגב. כל הדרך הדרך אובך לא קל נראה בשמיים אבל ככל שהדרמנו ועלינו להר הנגב האובך הלך ודעך עד שנשאר יחסית נמוך באופק. בנוסף לאובך, הירח והרוח עשו כככל שביכולתם להפריע לצפייה אבל בסופו של דבר הירח שקע והרוח נרגעה ושקענו לתוך עולם מופלא של צבירים, גלקסיות וערפיליות. 

    לקראת השעה שתיים אחר חצות, שביל החלב הגיח מעבר לאופק ואיתו מגוון רחב של אובייקטים של קיץ.
    לא תכננתי על תצפית ארוכה אבל ברגע ששקעתי בעושר העצום שיש לשביל החלב להציע לא יכולתי להוציא את העין מהעינית.
    הפעם הגעתי עם שני הטלסקופים הקטנים. השובר אור לשדה רחב והקטדיופטרי להגדלות גבוהות יותר. האמת? התחזקה אצלי ההבנה שטלסקופ קטדיופטרי הוא מכשיר מצויין ומגוון אבל לשימוש ככלי תצפית ל DSO ממקומות חשוכים הוא פחות מתאים, לפחות בשבילי. הוא נחמד לצפייה בצבירים כדוריים ובגלקסיות כגון ה Needle, Black Eye ואפילו הסומבררו - אובייקטים עם בהירות שטח גבוהה ומרוכזת - אבל ללא עינית רחבה מאוד קשה להגיע לשדה ממש רחב ובהיר.
    התוצאה, השובר אור היה בשימוש ברוב הזמן כאשר העינית Ethos 21 הייתה בשימוש כל הלילה ללא החלפה. לצפות בהגדלה של X46 ושדה של 2.15 מעלות פותח עולם חדש - זה כמעט פי שניים מאשר עם הדובסוני הגדול. אמנם הטלסקופ הוא "רק" בקוטר של 125ממ אבל האיכות והחדות של התמונה שלו מפצות על החוסר ביכולת איסוף האור.
    בקטדיופטרי השתמשתי ב Explore Scientific 14mm 82 מעלות, מה שנתן הגדלה של X145 עם שדה של 0.5 מעלות.
    למרות שמרוב עצלנות לא סנכרנתי את שני הטלסקופים שיצפו לאותה הנקודה - הבאתי אותם די קרוב - כמעלה הפרש בגובה וחצי מעלה לצד - והשימוש ב Nexus DCS שמותקן על החצובה הקל את ההמעבר בין טלסקופ לטלסקופ. בפועל - קיבלתי מערכת שבה אפשר לעבור מהגדלה נמוכה להגדלה גבוהה בקלות, ללא החלפת עיניות כלל. ממש נחמד.
    את הטאבלט עם Sky Safari שמתממשק ל Nexus, חיברתי בעזרת @Guydive עם גומיות על הטלסקופ בין הטבעות. פתרון מאולתר אבל עבד יפה מאוד. ניתן לראות בכל זמן נתון ב Sky Safari לאן מצביע הטלסקופ ובצורה זו למצוא אובייקטים זה כמו לדוג דגים בגיגית - לא חוכמה גדולה.

    השהייה בטבע בשקט וללא אורות היא פשוט קסומה ולא מובנת מאליה - השמיים מלאי כוכבים הם דבר הולך ונעלם מהעולם וחשוב לנצל מקומות כאלה ולכבד את החושך בהם. לקראת חצות, שועל חמוד עם דודא ללואקר הגיע לבקר - מישהו הלשין לו ש @Michael V הביא שקית כזו והוא הגיע וחטף לו אותה מהשולחן - ללמד אותנו לקח שלא משאירים אוכל בחוץ. לקראת בוקר השועל הגיע לבקר את מיכאל שוב, מה שגרם לקרב מילולי והשועל נסוג ללא ממתקים נוספים.
    גולת הכותרת של הערב היה הצביר העצום אומגה סנטאורי שנראה נהדר בכל מכשיר אופטי ואף נראה יפה בעין בלתי מזויינת. ב14" של @Amit Kahlon הוא היה פשוט שומט לסתות. מעבר לאומגה, צפיתי בצבירים כדוריים ופתוחים רבים ובזכות השדה הרחב של שובר האור, מצאתי צבירים לא מתוכננים רבים מאוד ויפים לא פחות.

    גם ערפיליות הקיץ הגיעו לגובה לא רע לקראת הסוף והלגונה בשדה רחב, אפילו ללא פילטר נראתה נהדר. הטריפיד דורש מפתח גדול יותר ובו צפיתי עם הקטדיופטרי. גם ערפיליות כהות נראו בשמיים, מה שמזכיר לי לעשות סדר באובייקטים הנצפים.
    התגעגעתי לאיזור מרכז שביל החלב העשיר כל כך בשדות כוכבים - יהיה יופי של קיץ
  8. Ilan Shapira
    מפתיע אבל היציאה מהסגר השלישי לוותה בתחזית מזג אוויר מצויינת למחנטוש ובנוסף הירח שזורח רק בסביבות 2:30.
    הקורונה מלמדת אותנו להיות מאוד ספונטניים בהחלטה לרדת לתצפיות ואם אפשר ויש תנאים טובים כדאי מאוד לנצלם. כשדיברתי עם גיא לא היה הרבה ספק שחשוב לנצל את שילוב התנאים הנהדר הזה לטובת תצפית. למה יש ימי חופשה אם לא לניצול לטובת אסטרונומיה? כבר לפני 14:00 יצאנו דרומה.
    מאחר וכמעט כל תצפיות החורף לא יצאו לפועל בגלל הקורונה, היה לי חסך של שמי חורף. אני מאוד אוהב את שמי הקיץ - מרכז שביל החלב, ערפיליות וצבירים אבל בחורף יש המון גלקסיות וכמובן ערפילית אוריון בשיאה בשעות מוקדמות. זו בשבילי גם הזדמנות פז להשלים בצורה סופית את קטלוג מסייה. אני בטוח צפיתי בכל האובייקטים שבו אבל כל עוד לא זיהיתי וסימנתי את האובייקטים מבחינתי הם חסרים אצלי. הבעיה - כל האובייקטים החסרים הם גלקסיות שנמצאות באזור די מלא בגלקסיות אחרות - Virgo. הגיע הזמן לראות האם הנסיון של יותר מחצי השנה האחרונה במרדף וזיהוי של גלקסיות בצבירי גלקסיות חיוורים יעזור בקטלוג הגלקסיות האבודות שלי.
     
    מזג האויר בנגב האיר לנו פנים - שמים צלולים בעלי צבע כחול עז, רוח קלילה בלבד וקור מבורך של חורף. הגענו די מוקדם מקום - 16:30, מה שהשאיר לנו מספיק זמן להקים את האוהלים ואת הטלסקופים ולסיים קולימציה באור יום ולהרים כוס בירה לתצפית מוצלחת.

    הכנות אחרונות ללילה

    ציפייה לחושך

     

    מערכת הכוכבים אוריון

    החושך ירד מהר ואיתו הגיע הקור. אבל כל זה החוויר לעומת צלילות השמיים. כל כך הרבה כוכבים וכמו ש @Guydive ציין - ממש רואים חלביות של כוכבים בין הכוכבים. באמת מראה מופלא.
    הלילה החל עם לחות שהרטיבה את השולחן ומעטה האור שעל הטלסקופ אבל כל עוד הטלרד נשאר נקי מלחות המצב טוב. האובייקט הראשון - אוריון. עינית - Ethos 21mm, הגדלה של X90 ובום, ערפילית אוריון במיטבה! אין סוף פרטים, רואים את החלק האחורי של הערפילית נסגר ונמשך למרחקים שלא ראיתי עד היום. הטרפזיום נראה חד וברור. מכאן עברתי ל Ethos 8mm, הגדלה של X237 - זום מדהים על הטרפזיום והוא הפך מארבעה כוכבים לשישה כאשר שניים חיוורים הצטרפו להם לחגיגה. מעולם לא ראיתי את הטרפזיום בכזו חדות בהגדלה כזו. הטלסקופ רגיש לתנאי מזג האוויר - הוא אוסף הרבה אור אבל גם הרבה הפרעות אם יש. הלילה הזה החל בצורה מדהימה.
    בהמשך עברתי לאובייקטים "הרגילים" - ערפילית הלהבה שנראתה נהדר במיוחד כאשר מוציאים את הכוכב Alnitak מחוץ לשדה הראיה, M35 והצביר החמוד והקטן שלידו - ניתן היה ממש להפריד בו המון כוכבים ו M46 עם הערפילית הפלנטרית שבו. כמובן שהצביר הכפול, גלקסיית אנדרומדה שנראתה מדהים ביחד עם שתי גלקסיות הלוויין שלה (אפילו לא סימנתי שצפיתי בהן הפעם - תקלה), ערפילית הברווז או הקסדה של ת'ור וערפילית הסרטן. כל האובייקטים נראו נהדר וחשפו פרטים נהדרים.
    הטלרד אמנם התחיל לתפוס לחות אבל הלחות נרגעה עם התקדמות הערב ורוח קלה וקרירה ייבשה את כל הרטיבות שהצטברה. הראות המושלמת הדרדרה מעט אבל עדיין הייתה טובה בצורה מדהימה - אין טענות.
    את המסע של הגלקסיות התחלתי ב M81 & M82. בעינית 21mm הן נראו יחד בשדה הראיה כאשר M82 הראתה את הליבה הלא סדורה ממש יפה. משם עברתי להגדלה הגבוהה יותר וניתן היה לראות את הזרועות של M81 ויותר פרטים בליבת M82.
    משם עברתי למנה העיקרית של הערב. אזור ליאו ווירגו:

    את המסע התחלתי באיזור העליון של Algieba:

    כאן ניתן למצוא חמישיית גלקסיות שבמרכזן NGC 3190, אחת מהן בבהירות 16.3 ומתחת ל Algieba, צמד גלקסיות NGC 3227 & NGC 3226
    וא משם המשכתי למטה ל Regulus ו Chertan:

    כאן מצאתי את M96, M105, NGC 3384, NGC 3389, M95 ועוד
    מתחת לכוכב Chertan צפיתי בשלישיית ליאו כאשר בגלקסיית NGC 3628 שנקראת גלקסיית ההמבורגר ניתן היה לראות את הפס הלא סדיר בצורה יפה.
    בנוסף, בתוך המשולש שמהווה את ראש האריה יש צבירון נוסף של גלקסיות מסביב ל NGC 3607.
    לפני שניגשתי ל Virgo, כיוונתי ל coma berenices, שם רציתי לצפות בגלקסיית המחט וגלקסיית הלווייתן. עושר הגלקסיות באזורים האלה הוא מטורף לגמרי - נכנסתי לראות גלקסיה או שתיים, ראיתי וזיהיתי הרבה אחרות. עדיין, כל האיזור הזה שורץ גלקסיות רבות ויש לי כאן עוד המון עבודה להמון תצפיות. 

    מכאן, עברתי לווירגו לצוד את הגלקסיות שחסרות לי על מנת להשלים את קטלוג מסייה. זה נראה ככה:

    הגלקסיות המסומנות הן הגלקסיות שהיו חסרות לי עד היום. עכשיו אני בטוח שראיתי את כולן כבר בשנה שעברה ואולי אפילו לפני אבל לא הצלחתי לזהות בוודאות איזה גלקסיות אני רואה. כמו שניתן לראות בתמונה, לכל מקום שמכוונים רואים גלקסיות. איך מזהים כתם אחד לעומת כתם אחר? קודם כל האובייקטים של מסייה הם יחסית בהירים ודבר שני עושים Star Hopping ומזהים תבניות של כוכבים מסביב לכל גלקסייה ואת המיקום של הגלקסיות לעומת שכנותיה. את הניווט התחלתי בכוכב Vindemiatrix ועשיתי את דרכי אט אט כלפי מעלה עד שמצאתי גלקסייה בהירה מספיק. גם הפעם לא הייתי בטוח איזו גלקסייה אני רואה אבל לאחר שיטוט קצר באיזור והבנה מי זה מי והיחס בין הגלקסיות והכוכבים שמסביב סימנתי את M60 ואיתה את M59. משם, המשכתי בכיוון הקו הדמיוני שיצרו שתי הגלקסיות האלה והגעתי ל M58, ומשם, כאשר M58 ממש בקצה שדה הראייה מצאתי את M89, ככה עברתי גלקסיה גלקסיה וסימנתי אותן.
    תוך כדי, ראיתי המון גלקסיות אחרות כולל צמד הגלקסיות הסיאמיות - NGC 4568 & NGC 4567 ואיתן עוד גלקסיות רבות אחרות. אבל קודם כל סימנתי את מה שחסר לי בקטלוג מסייה ואחר כך התפניתי לסמן עוד גלקסיות באיזור. מה שיפה זה שהצלחתי לצפות בכל כך הרבה גלקסיות באיזור ולפספס את ה Markarian Chain - קבוצת גלקסיות שיוצרות שרשרת מדהימה - בפעם הבאה.
    את המטרה של סיום קטלוג מסייה עברתי בהצלחה!
    האזור כל כך עשיר שתוך כדי הכנת הסיכום הזה אני מסמן לי גלקסיות לתצפית הבאה. רק כאן ניתן לבלות חצי לילה, אבל צריך סבלנות.
    עד קצת אחרי חצות, הספקתי לצפות בהמון המון אובייקטים - יותר מ 70 אובייקטים שזוהו בצורה מדוייקת. זה מספר אובייקטים של מספר תצפיות.
    נכון, לא צפיתי בכל גלקסיה בצורה מעמיקה אבל על מנת לזהות את הקבוצות של 3-5 גלקסיות, כן עברתי להגדלות גבוהות, נתתי את דעתי על המבנה שלהן, השוותי עם המפה ורק כשהייתי בטוח סימנתי. וכן, חלק מהאובייקטים קיבלו יחס רב יותר והצלחתי לראות פרטים טובים יותר מבעבר בחלק לא קטן מהאובייקטים שזה לא הביקור הראשון שלי אצלם.
    גם הירח שאמור היה לזרוח וגם העננים שהתחילו להזדחל מהצפון סימנו את סוף התצפית ובשעה 01:30 הציוד היה מקופל וזו אחת התצפיות שבהן אשן יותר משעתיים לפני הנהיגה המתישה הביתה.
    תמונה שממחישה את הצורך בחצובה שתחזיק את הטלפון אבל שמעבירה בצורה טובה את גם את העננים וגם את זיהום האור שבצפון

    ואותו העץ בבוקר:

    בדרך חזרה, אחד הפראים החליט לעשות שידור חוזר לסרטון של הצלם ארז מלפני כשנה - לרוץ לצידי ולחתוך לצד השני מול הרכב שלי:
    סיום נהדר ללילה נהדר
    רשימת אובייקטים מלאה:
    Target Common Names Target Catalog Numbers Comments   M 96 undefined Needle Galaxy NGC 4565 Fantastic view, asymetric buldge   HD 56466     NGC 3599     PGC 4272341     NGC 4550     M 46     NGC 4627     NGC 3226     NGC 4350     M 35     NGC 3605     PGC 34407   Duck Nebula,Thor's Helmet NGC 2359     NGC 3177     M 100     M 66 Rounder shape noticeable Siamese Twins NGC 4568     M 65     NGC 3389     NGC 4596   Siamese Twins NGC 4567     NGC 4344     NGC 4571     NGC 3187   Crab Nebula,Taurus A M 1     NGC 3384     NGC 4340     NGC 3632     UGC 6296     M 90     M 89   Whale Galaxy,Herring Galaxy NGC 4631     M 60   Orion Nebula M 42 Fantastic as ever - Trapezium stars were pinpoint using the Ethos 8mm and six of them were visible - its the first time I see the fifth and sixth stars there. Beside that, the Beak was very detailed with dark lanes inside it. The wings showed lots of details the the back of the nebula nicely visible - the circle was complete and the nebula stretched father than I ever seen it before.   NGC 1975     NGC 3193   Flame Nebula,Christmas Tree Nebula,Tank Track Nebula NGC 2024     NGC 4298     PGC 2806871     NGC 3222     NGC 3628 Dust lane of the hamburger is nicely visible   NGC 3190     NGC 3389     NGC 4559     M 58     NGC 3593     NGC 3607     NGC 4312     NGC 4647     M 95     NGC 4638     PGC 41774     NGC 4494   Bode's Nebulae M 81     M 59     NGC 3608     M 91   Bode's Nebulae,Cigar Galaxy,Ursa Major A M 82     NGC 4302     NGC 3187     NGC 4564     M 47     NGC 2423     PGC 4535439     NGC 3185     NGC 4551     M 47   Coma Pinwheel Galaxy,Pinwheel Galaxy M 99 Wonderful, with higher power, the shape starts to come out   NGC 3227     NGC 4656     NGC 3607     UGC 6324     NGC 4607     M 85     UGC 6320    
  9. Ilan Shapira
    נובמבר סיפק לחובבי אסטרונומיה סוף שבוע של מולד ירח נקי מעננים וצלול לגמרי.
    על מנת לנצל את תנאי מזג האוויר הטובים, נפגשנו בדרום קבוצת אסטרונומים חובבים לתצפית. סוף השבוע הזה גם סימן את התצפית הראשונה בשעון חורף, מה שמאפשר להתחיל לצפות משעה מוקדמת מאוד יחסית באובייקטי הקיץ שהולכים ונעלמים מהשמיים כמו Veil Nebula, M13 ו Ring nebula. גם מרכז שביל החלב שוקע מוקדם ומשאיר אותנו עם מלכת הסתיו אנדרומדה, קבוצת אוריגה (עגלון) על שלל האובייקטים שנמצאים בה וכמובן זריחתה של קבוצת אוריון המרהיבה.
    הנה סרטון קצרצר שמסכם את החוויה:
    בנוסף לאובייקטים העמוקים קיבלנו את מטר הטאורואידים שסיפק עשרות מטאורים לאורך כל הלילה, חלקם בהירים מאוד שגם השאירו שבילים בוהקים בשמים וחלקם נראו פשוט כמו הבזקי אור רגעיים. אני לא יודע אם המטאור שבתמונה הוא טרואיד (הוא בטוח לא הגיע מטאורוס) אבל דקה אחרי היה עוד אחד בדיוק באותה הזווית.

    בהמשך, הפליאדות זרחו להן מעבר לגבעה מעל מאהל האורחים:

    ומטאור נוסף, הפעם בצפון. כאן ניתן לראות את קסיופיאה, גלקסיית אנדרומדה והצביר הכפול

    חלק לא קטן מהערב הוקדש לשיחות בתחומים רבים, כולן כאשר העיניים שלנו מופנות למעלה על מנת לא לפספס את מטר המטאורים.
    מעבר למטר, בתחילת הערב התמקדתי ב Veil, North America, Double Cluster, Andromeda Galaxy
    כאשר אוריון עלה לגובה מספק - 30-40 מעלות, נדמה היה שכולם שקעו בסלסולי האבק של מלכת החורף. היא נראתה פשוט נפלא בעינית בשדה רחב וניתן היה לראות המון פרטים בכל חלק וחלק של הערפילית. למרות שהערפילית הזו לא באמת זקוקה לפילטר, אני אוהב להשתמש בפילטרים על מנת לחשוף טוב יותר פרטים נוספים. הפעם ניסיתי פילטר h-beta שחשף לא מעט מהחלקים הכהים יותר של הערפילית ופילטר NPB שמיסך מעט את אור הכוכבים וחשף יותר פרטים באזור הטרפזיום. ממש היה ניתן לראות שבילי אבק כהים מסביב. גם ערפילית האיש הרץ נראתה יפה מאוד וניתן היה לראות אותה ביחד עם המקור של אוריון.
    M35 היווה יופי של אטרקציה, במיוחד בזכות NGC2158 - צביר פתוח שבהגדלה נמוכה נראה כמו ערפילית קטנה באותו השדה אבל בהגדלה גבוהה יותר ניתן כבר להפריד שם כוכבים בצורה טובה.
    הלילה הזה חזרתי לצבירי הגלקסיות, ליתר דיוק לצביר Abell 426 העשיר שבקבוצת Perseus, כשתי מעלות מתחת לכוכב Algol.
    הפעם את הניווט לצביר התחלתי מהכוכב IPer שנראה יפה מאוד גם ללא טלסקופ. זה נחמד כי את הצד הזה של הצביר לא יצא לי לראות עד היום. הפעם מצאתי את הגלקסיה UGC 2651 ואיתה את NGC 1265 ועוד מספר גלקסיות שהפעם לא רשמתי 😞 

    שני האובייקטים האחרונים שלי ללילה הזה היו Rosette Nebula & Thor's Helmet. 
    הרוזטה היא מסוג האובייקטים שאני מאוד אוהב - ערפילית גדולה מאוד עם צביר שנמצא במרכזה ושבילים שחורים שחוצים את החלק שסובב את הצביר. די מהר הצלחתי לראות את השביל הכהה בצורת Y ועוד חלק כהה יותר. בנוסף, מעבר לגוף הערפילית העיקרי ניתן היה לראות המון חלקים נוספים מהערפילית שמתפזרים על פני שטח עצום.
    הקינוח - Thor's Helmet. את האובייקט הזה ניסיתי גם עם הפילטר NPB וגם עם ה o-iii. כאן ה o-iii ניצח וחשף את הערפילית במלוא תפארתה. הקרניים והקסדה עצמה נראו חד וברור והפעם בפעם הראשונה הבחנתי כמה הערפילית הזו גדולה ממה שמצפים בהתחלה. היא פשוט נמשכת בעוצמה פחותה לכל עבר והפעם היה ניתן לראות את אותן המשיכות יפה מאוד. אחת התגובות מצופים אחרים הייתה שרואים את הקסדה ברמה כמעט צילומית. אני ממש אהבתי ואשמח לחזור לאובייקט הזה שוב ושוב.
  10. Ilan Shapira
    אחרי שמספר חודשים אני משתעשע בצפייה\צילום השמש התחלתי לחשוב על שדרוג הטלסקופ.
    זה לא שטלסקופ לשמש בקוטר של 102ממ זה מכשיר קטן או שהתמונות לא מספקות, להיפך, אבל יש מגבלות אחרות שצריך לקחת בחשבון.
    מכנית. אמנם ה ES הוא טלסקופ מצויין, אבל הוא טלסקופ ברמת כניסה ולא תמיד מדוייק בכל פרמטר. אחד הדברים החשובים ביותר בעבודה עם פילטר Quark הוא הפוקוסר. אין מקום לטיפת Backlash. הפוקוסר של ה ES מתנהג כמו פוקוסרים רבים בשוק ויש לו מעט Backlash. זה דבר שקל לסדר וזה כנראה מה שאעשה עכשיו (אין כמו לפרק דברים) אבל בינתיים, אני רוצה אחד מדוייק ב 100%. יחס אורך מוקד. ה Quark עובד בצורה מיטבית ביחד אורך מוקד של F/30 ומעלה (למרות שהוא עובד נהדר גם עם פחות)- ביחסים כאלה יותר קרני אור נכנסות לפילטר באותה הזווית מה שמשפר את התמונה המתקבלת (תודה @Michael V על החידוד היום)  . על מנת להגיע ליחסים האלה, הפילטר מגיע עם בארלו פנימי של x4.2. מה שמביא את ה 102ממ שלי ל F/27. נחמד אבל יש עוד לאן לשאוף. זה מאוד חשוב וויזואלית כדי לקבל ניגודיות טובה יותר על פני השטח. יש אנשים שמקטינים עם מכסה את קוטר העדשה וככה מגיעים ליחס אורך מוקד גבוה יותר אבל אני לא רוצה לוותר על המפתח כל כך מהר. שימוש מעבר לצפייה\צילום בשמש - ל ES, בגלל שהוא אכרומט, יש אברציה כרומטית די משמעותית. היא טובה יותר מטלסקופים מהירים יותר אבל לצלם או אפילו לעשות EAA די קשה איתו כי יש לאן לשאוף באיכות התמונה. קוטר. כן, המחלה העיקרית של אסטרונומים - Aperture Fever - למרות ש 100ממ לשמש זה גודל עצום, גם כאן אני רוצה קצת יותר כדי לקבל יותר פרטים. אחרי התלבטות לא קצרה, החלטתי על שובר אור של TS Optics בקוטר של 125ממ ויחס אורך מוקד של F/7.8.
    הטלסקופ מכסה את כל המגבלות הרשומות למעלה - יחס אורך מוקד שמביא אותי ל F/33 ומאפשר לי להגיע גם ליותר ולהשאר מעל 100ממ קוטר, פוקוסר ברמה גבוהה ויותר קוטר. האופטיקה גם איכותית הרבה יותר. הטלסקופ נקרא Apochromat למרות שהעדשה היא כפולה ולא משולשת וזה מהסיבות הבאות: הזכוכיות הן מסוגים שגורמים לפחות פיזור אור, עדשה אחת מסוג FPL 53 והשניה מסוג Lanthanum, שילוב שידוע בהפחתה של אברציה ויחס אורך מוקד מראש מגדיר קרני אור מפוזרות פחות (או ישרות יותר) ומראש מפחית אברציה.
    ייתרון נוסף ולא מתוכנן של הטלסקופ הזה הוא שיש לו חלק בין הצינור העיקרי לפוקוסר שניתן להסרה כדי לעבוד טוב יותר עם בינווויואר.
    אחרי התייעצות עם @LIHU גם לגבי הטלסקופ וגם לגבי החנות, הטלסקופ הוזמן מהחנות APM Telescope ביחד עם דיאגונל ותיק נשיאה מרופד. השירות היה זריז - הטלסקופ הגיע תוך שבוע מיום ההזמנה, ארוז באריזה שתשרוד מלחמה.

     

    חילופי דורות

    הפוקוסר מסיבי, ועם מנגנון נעילה נהדר לאביזרים של 2"

    יופי של תיק, מספיק גם לטלסקופ וגם לאביזרים נוספים. תענוג

    אחרי הפתיחה המשמחת, נזכרתי כמובן שחורף, גשום ומעונן בחוץ. הטלסקופ נכנס עם התיק לאכסון מתוך הבנה שבדיקה שלו תקרה רק בעוד כמה ימים.
    בפוסט הבא - איך מזג האוויר הפתיע אותי בבוקר ומה צריך כדי להכין אותו לצילום. 
  11. Ilan Shapira
    בשעה טובה הסתיים לו החופש הגדול (מדי) והתפנתי לצילומי שמש.
    גם התחזית היתה אמורה להיות לטובתי אבל תחזית היא רק תחזית, היא לא עובדה מוגמרת אבל בסופו של דבר, למרות מזג האויר, יצאו שתי תמונות סבירות של השמש.
    רוב הזמן השמיים נראו ככה:

    לא להיט גדול ובנוסף הצטרפה לה רוח מציקה שהרעידה את הציוד בלי הפסקה.
    מה כן היה טוב? בדקתי את הכבל USB 3 החדש שרכשתי - 20 מטר - כדי שאוכל לשבת בחדר בקומה השניה עם הלפטופ, המסך הגדול ושאר ציוד הקפי נוח ולא לגרור את הלפטופ לקומה למטה כדי שהכבל יגיע. בנוסף, התקנתי לפטופ חדש שאמור לסחוב את הצילום וגם העריכה בלי מאמץ מיוחד והכל ניגן טוב ביחד.
    זה נראה ככה:
    אז אחרי שהתלוננתי על מזג האויר - דבר קבוע בתחביב הזה - אפשר לעבור לחלק היותר אומנותי.
    על השמש היום מספר אזורים פעילים, שניים מהם בדרך אל מעבר לקצה ואחד חדש שבדיוק צץ מעבר לאופק.
    התוכנית הייתה לצלם סרטון אבל העננים הפריעו והפוקוס השתנה כל הזמן עם עם כל ענן חולף אז הספקתי לצלם את האזור AR2860 שבדיוק עוזב אותנו לצד השני של השמש ובנוסף, התפרצויות נהדרות בחלק הצפוני של השמש.
    נתחיל עם ההתפרצויות, כנראה התמונה המוצלחת של היום ומפתיעה בכמות הפרטים בהתחשב בתנאים:

    ובגרסה הצבעונית:

    והגרסה הפסיכדלית לגמרי:

    מצד ימין של שתי ההתפרצויות האלה מצאתי התפרצות גדולה מאוד אבל מעט חיוורת יותר. עד שהגעתי לצלם אותה תנאי הראות כבר היו ממש ממש גרועים:

    האזור הפעיל AR2860 לא קיבל ממני מספיק תשומת לב בכלל הפעם - רק תמונה אחת במספר עריכות שונות. ממש חבל כי הוא אזור שמורכב מהרבה כתמי שמש, פילמנטים והתפרצויות - פשוט הכל מהכל. אין מה לעשות, ראות ראות ועוד טיפה שקיפות יעשו את ההבדל.
    העריכה המועדפת עלי - שחור לבן נגטיב, עוזר להבליט את הפילמנטים ופרטים נוספים על פני השטח וגם את ההתפרצות על הקצה וזרמי הפלזמה שיוצאים ממנה

    הגרסה As Is. כאן רואים יפה יותר את הכתמים עצמם אבל כל השאר בולט קצת פחות

    ואי אפשר בלי קצת צבע:

     
     
  12. Ilan Shapira

    מטאורים מטאורים וקצת EAA

    על-ידי Ilan Shapira,


    תצפיות
    ג'מינידים, כנראה המטר מטאורים החזק והמעניין ביותר. הבעיה? דצמבר - עננים ובמקרה שאין כאלה, יש ירח... בקיצור, צריך קצת מזל.
    מעולם לא הייתי בתצפית לשם מטאורים. תמיד נראה שיופי, ראינו שניים שלושה מטאורים וכל השאר אותו הדבר וחבל לבזבז שעות תצפית יקרות על מטאורים. אז זהו שלא, לפחות לא אחרי הג'מינידים 2020.
    החלטה לרדת לדרום היתה ממש של הרגע האחרון וגם היא הייתה למרות התחזיות של רוחות של 20-25 קמ"ש בכל הדרום. בתנאים כאלה, טלסקופ, במיוחד דובסוני גדול עם מעטה אור הופך למפרש ולא משנה כמה יציב הוא, רוח זה לא כיף. מה גם שהרוח החזוייה הייתה רוח דרומית - כזו שגורפת חול בסיני ומפילה אותו על ישראל. בקיצור, הייתה החלטה קשה מאוד.
    בסופו של דבר, ארזתי את המערכת הקלה יותר, ציוד קאמפינג וביגוד חם והדרמתי עם מספר קטן של חברים. אם לא תהיה תצפית, לפחות אנסה EAA ממקום חשוך יותר מהבית.
    הצטרפו - @Michael Lewinger, @Amit Kahlon, @Guydive  וגם @Ran Livne שקפץ לביקור.
    כל הדרך דרומה, ליוו אותנו עננים לא מעודדים והרבה כחול בשמים לא באמת ראינו אבל כשעברנו את באר שבע, הכחול התחיל לבצבץ יותר ויותר ופתאום ההחלטה לא לקחת את הטלסקופ הגדול נראתה פחות נכונה.
    בשעה שש כל הציוד היה מוכן, כולל אוהל. מה שהיה חסר בכל הסיפור הזה הייתה הרוח והאובך. הם פשוט לא היו בנמצא.
    מכיוון שמראש לא הגעתי עם מקורות מתח מספקים להחזיק חצובה ומחשב נייד לאורך זמן, התחלתי את ה EAA על מנת להתפנות למטאורים.
    זה היבול משעתיים של תחילת הערב הזה:
    M31 - גלקסיית אנדרומדה - הליבה. האובייקט פשוט ענק לציוד שלי

     
    M33 - השבשבת, הרבה יותר טוב מאשר ראיתי בעיר, המון פרטים, הצורה וענני האבק נראים בצורה ברורה מאוד

     
    M42 - ערפילית אוריון. עושר עצום של פרטים, ושריפה של המרכז.

     
    M81

     
    Abell 194 (חלק מצביר הגלקסיות)

     
    NGC 891

     
    ערפילית הלהבה

     
    NGC 1365, גלקסיית מוט ספיראלית

     
    צביר הגלקסיות Abell 426, ים של גלקסיות

     
    NGC 7635 - ערפילית הבועה

     
    Stephan's Quintete - קבוצה וויזואלית של חמש גלקסיות שמתוכן ארבע יוצרות קבוצת גלקסיות קומפקטית. הגלקסיה השמאלית העליונה בתמונה לא שייכת לקבוצה פיזית.

     
    שתי התמונות האחרונות הן של אובייקטים שאני מאוד אוהב לצפות בהם. גלקסיית הפסל וגלקסיית NGC 7331 שדומה מאוד בגודל ובמבנה לשביל החלב.
    הפסל. פעם הבאה אולי כדאי לסובב את המלצמה כדי למקם את הגלקסיה באלכסון.

     
    NGC 7331. מבחינתי האובייקט של הערב. המבנה הספיראלי נראה בבירור וגם ניתן לראות שהגלקסיה היא לא סימטרית לגמרי, הצד השמאלי נמתח רחוק יותר. בנוסף ניתן לזהות את הגלקסיות המלוות אותה: NGC 7336, 7337, 7340, 7333, 7331, 7325, 6326 אחד המראות האהובים עלי בשמיים

     
    אחרי התענוג הגדול בלראות ולתעד את האובייקטים הנהדרים האלה, הגיע הזמן של המנה העיקרית של הערב - מטר הג'מינידים.
    בניגוד לרוב מטרי המטאורים שמקורם בשביטים, מטר זה מקורו באסטרואיד - 3200 Phaethon - והאסטרואיד הזה מיוחד בזה שמסלולו מביא אותו קרוב מאוד לשמש יותר מכל אסטרואיד אחר בעל שם. כשהוא מתקרב לשמש אין לו זנב כמו לשביטים והחלקיקים שיוצרים את המטר זה דחוסים הרבה יותר מאשר גרגרי האבק של רוב מטרי המטאורים האחרים.
    כבר בזמן ה EAA, קשה היה להתעלם מפסי האור שטסים להם בשמיים, חלק מהם ממש בהירים. זה הזמן לכבות את הציוד, לכסות את הטלסקופ, לעבור לביגוד מחמם יותר ולהתיישב בכסא "יגאל" עם שמיכה ופשוט לבהות בשמיים. זה הציוד העיקרי של הערב:

    לא להביא את הטלסקופ הגדול התבררה כהחלטה הטובה ביותר של הערב וזאת למרות התנאים המדהימים ששררו במקום. מטר הג'מינידים הבטיח וקיים בענק. כחמש שעות בערך פשוט ישבנו ובהינו בשמיים ומטאורים טסו להם לכל עבר מנקודת הרדיאנט באזור התאומים. המון מטאורים בהירים שגם השאירו שובלים פשוט יצרו את מופע הזיקוקים הטוב ביותר שיש ובקצב די מדהים. היו פעמים שמספר מטאורים נראו יחדיו בשמיים. מטר המטאורים הראשון שלי קיים יותר מאשר הבטיח ונתן הצגה מדהימה.
    הטלסקופים המוזנחים שלנו בבוקר

     
    זריחה


     
    תפילת בוקר

     
    אי אפשר בלי השמש. לפני הקיפול הסופי, חיברנו את הטלסקופ עם פילטר שמש ייעודי ותוגמלנו בהתפרצות אדירה שנראתה לאורך 15-20 מעלות על קצה השמש ונראתה לפרטי פרטים. סיומת הולמת ללילה נהדר.

     (תמונה להמחשה. נלקחה מ https://gong2.nso.edu/)
  13. Ilan Shapira
    הירח הגיע למופע החודשי שאותו אני אוהב במיוחד - הירח מואר בכ 62% וחלקו המזרחי של ים הגשמים מופיע כולל שלושת המכתשים Archimedes, Autolycus & Aristillus. מעליהם ניתן לראות את Plato העצום.
    לצורך התצפית, הרכבתי בחצר את הטלסקופ המתאים ביותר לירח שברשותי - Celestron C8"

    ההכנות האחרונות לפני התצפית

    היופי במופע הירח הזה זה המגוון של מאפייני שטח על הירח שכוללים הרים, עמקים, משטחי לבה, מכתשים (ברור...) מצוקים ושלושה מכתשים עצומים שמתחילים להציץ מבעד לטרמינטור - Tycho, Clacius & Copernicus. למרות ש Tycho רק מתחיל להופיע, ניתן לראות את פסי הפגיעה העצומים שלו שמשתרעים לאורך של מאות קילומטרים.
    בתצפית עברנו על אזור הטרמינטור - האזור המפריד בין האזור המואר לאזור החשוך מצפון לדרום, מהמכתש Goldschidt וסביבתו, דרומה לים הגשמים עם רכסי הרי הקווקז, האפנינים והאלפים כולל עמק האלפים העצום, המשכנו דרומה לשלישיית המכתשים Ptolemaeus, Alphonsus & Arzachel ולידם המצוק\קיר Rupes Recta באורך של כ 110 קילומטרים בגובה של 240-300 מטרים. די מרשים.
    בחלק הדרומי צפינו במגוון מכתשים - כאן האזור עשיר יותר במכתשים מאשר בצפון וניכר כי לא הייתה הרבה פעילות געשית או שכל הפגיעות שם קרו אחרי שהפעילות הזו הסתיימה.
    בסוף התצפית, למרות האטמוספרה התזזיתית והפוקוס הלא מושלם, צילמנו שמונה פריימים שאותם חיברתי לתמונה פנורמית של כל מופע הירח. תהליך זה נחוץ כי השילוב של המצלמה והטלסקופ שלי לא מאפשרים לי לצלם את כל הירח בתמונה אחת.
    זה שדה הראיה שמקבלים בתמונה אחת:

    וזו התמונה הפנורמית שחוברה לה יחדיו של כל מופע הירח. ניתן להקליק על התמונה על מנת להגיע ל Flickr ולראות אותה בכל הגודל.

     
    שמחתי מאוד לארח את כל מי שהצטרף וכמובן נמשיך לערוך תצפיות מקוונות ככל שתנאים והזמן יאפשרו. על הירח או אובייקטים אחרים
    מוזמנים להשאיר פידבק בתגובות, אשמח לדעת מה היה טוב ומה פחות ותרגישו חופשי לשתף
  14. Ilan Shapira
    גלקסיות.
    אחרי שצפיתי בכמה מהגלקסיות הבהירות ביותר ב EAA מהבית, שמחתי שנפתח חלון של מזג אוויר סביר לתצפית במדבר בליל שני\שלישי ומיהרתי לפנות את הלו"ז כדי להנות מהשמיים.
    התנאים - אובך לא קל שאפילו את תחנת הכוח אשלים היה קשה לראות דרכו גם כאשר התקרבתי לאזור. לא ממש מעודד אבל הר הנגב נמצא גבוה ולרוב מעל האובך. גם הפעם השמיים הפכו כחולים ככל שהתקרבנו לאתר ולמרות שעד לגובה של כ 20 מעלות הכל היה מלוכלך, השמיים מעל הראש הבטיחו תצפית לא רעה. ואכן, כאשר החשיך כוכבים החלו לצוץ בהמוניהם והתחלנו לצפות. כבר מהתחלה ניתן היה לראות שהשמיים לא במיטבם. אובייקטים שאמורים היו להראות בצורה מאוד ברורה היו חיוורים מאוד ועמומים יותר מהרגיל וגלקסיות, אפילו בבהירות של 11-12 היו קשות מאוד לאיתור. מה שעוד ליווה אותנו לפחות עד חצות הייתה רוח מציקה שהצליחה להרעיד כמעט כל טלסקופ, כמעט. אחרי התקף לב קצר בגלל עננים שכיסו את השמיים השמיים התנקו והראות התשפרה פלאים. פתאום ניתן היה לאתר בקלות יחסית גם גלקסיות בבהירות 14. הגלקסיות הבהירות יותר הפכו לברורות הרבה יותר וסיפקו לא מעט פרטים. 
    קיצור תולדות הלילה
    מתארגנים ללילה
    עשרה אנשים בלילה אביך באמצע השבוע עם ירח ששוקע מאוחר זה מספר מכובד למדי

    הטלסקופ מקולמץ ומוכן לפעולה

    גיל מציץ דרך ה Obsession 15"

     
    שמוליק עם הטלסקופ 16" שהוא בנה בעצמו מסביב למראה של זמבוטו

     
    ניר מכין את הציוד, כולל טלפון עם האפליקציה AstroHopper הנהדרת שנכתבה על ידי @Artyom ומשמשת כמערכת push-to שעוזרת במציאת אובייקטים בשמיים. שמעתי את ניר מספר פעמים אומר תודה לארטיום במהלך הלילה.

    את הערב התחלנו עם שקיעת שמי החורף, עם הפליאדות, קבוצת שור, אוריון והכלב.
     הלילה החל כאשר הירח מלווה אותנו עד לשעה 22:00. למרות שהירח היה ממש קטן הוא הצליח למסך כמעט את כל השמיים ולא ממש סייע לראות עצמים חיוורים. מהרגע שהוא שקע לחלוטין, השמיים השתפרו מעט אבל האובך המשיך להציק ולהסתיר מטרות מעניינות. בשלב מסויים, החלו להגיע עננים מכיוון צפון מערב ולכסות את השמיים וחלק מהאנשים חשב לפרוש.
    @Jonathan Elihis צופה בטלסקופ שלי ומחפש גלקסיות בליאו על רקע שמיים 

    השמיים המשיכו להאפיר וקיבלנו אווירה של סוף העולם. מה שכן הרוח המציקה נרגעה מעט עם בוא העננות. רואים כמה האובך והעננות מגבירים את זיהום האור המגיע מכיוון צפון - מצפה רמון והבסיסית מסביב.

     
    לשמחתנו, אחרי שעה של הפסקה שאותה ניצלתי להקשיב לסוף הספר השני של ה Expanse תוך שאני יושב עם הראש למעלה ובוהה במה שנשאר מהשמיים, הגיע רוח ופשוט ניקתה את השמיים

    מאותו הרגע קיבלנו שמיים שהזכירו ימים טובים יותר. אז נכון, השמיים לא היו ברמה של חיפוש גלקסיות בבהירות של 16.7 אבל בהירות 14 נראו בקלות יחסית וציד הגלקסיות שלי החל. זה היה הזמן לעבור למצב עבודה ללא הסחות דעת ופשוט שמתי אוזניות על הראש, בחרתי בהופעה חיה של Led Zeppelin והתחלתי את התצפית.
    עברתי שוב ב coma berenices וקיבלתי מראה משופר של גלקסיית המחט, הצביר הכדורי M53 וגלקסיית הלוויתן והגלקסיות הנלוות אליה. ההבדלים בין מה שראיתי בתחילת הערב לבין מה שראיתי בחלק השני היו תהומיים. המחט פתאום "התארכה" לה פתאום בכמעט פי שתיים וסיפקה הרבה יותר פרטים.
    משם עברתי ל Leo, שם צפיתי בשתי שלשות של גלקסיות, אחת בבטן האריה והשניה, המפורסמת יותר, Leo Triplet, בזנבו. הרוח שניקתה את האובך והעננות עשתה עבודה לא רעה בכלל וכל הגלקסיות נראו בצורה מפורטת.
    כמובן שבתקופה כזו, שום תצפית לא שלמה ללא ה Markarian Chain, שרשרת גלקסיות גדולה מאוד שמתחילה במעין כדור של גלקסיות וממשיכה בסוג של שרשרת גלקסיות נהדרת שהולכת ומתעגלת. "על הדרך" בזמן השיטוט בשרשרת הזו אפילו מצאת מספר גלקסיות שעד היום לא ראיתי, או לא תיעדתי.
    את הלילה סגרתי בסביבות שלוש לפנות בוקר והספקתי לחזות בזריחתו של מרכז שביל החלב. בלילה כזה השביל מתעתע ונראה כמו ענן שמגיע מהמזרח אבל כאשר רואים את קבוצת עקרב לא נשאר מקום לספק. התחלנו את הערב עם שמי החורף וסיימנו עם שמי הקיץ. 

     
    אי אפשר לסיים עם המדבר ללא תמונה של פריחה באור יום

     
    רשימת האובייקטים הכמעט מלאה בהם צפיתי בלילה ההפכפך הזה:
    # Target Common Names Target Catalog Numbers 1   NGC 4627 2 Whale Galaxy,Herring Galaxy NGC 4631 3   NGC 4656 4 Sombrero Galaxy M 104,NGC 4594 5 Omega Centauri NGC 5139,C 80 6   NGC 3628 7   M 65,NGC 3623 8   M 66,NGC 3627 9   NGC 3389,NGC 3373 10   NGC 3384,NGC 3371 11   M 105,NGC 3379 12   M 96,NGC 3368 13 Whirlpool Galaxy,Lord Rosse's Nebula,Question Mark M 51,NGC 5194 14   M 53,NGC 5024 15   NGC 4627 16 Whale Galaxy,Herring Galaxy NGC 4631,C 32 17   NGC 4656 18   M 53,NGC 5024 19 Markarian's Chain NGC 4477 20   NGC 4468 21   NGC 5033 22   IC 4213 23   NGC 4479 24 Markarian's Chain NGC 4461 25   NGC 4388 26   NGC 5005 27 Markarian's Chain NGC 4473 28   IC 4182 29 Eyes Galaxies,Markarian's Chain NGC 4438 30   NGC 4387 31   NGC 4402 32 Markarian's Chain NGC 4458 33   NGC 4559,C 36 34 Markarian's Chain M 84,NGC 4374 35 Needle Galaxy NGC 4565,C 38 36   NGC 4474 37 Eyes Galaxies,Markarian's Chain NGC 4435 38   M 88,NGC 4501 39 Markarian's Chain M 86,NGC 4406 40   NGC 4459 41   NGC 5014
  15. Ilan Shapira
    כשזכיתי בפנסי לד חדשים בישוב חשבתי שצריך לחשוב מחדש על להעלות את המצפה לגג. במיוחד כאשר אחד הפנסים נמצא ממש מעל המצפה ומאיר אותו באור שמאפשר שיזוף.
    הבעיה נפטרה חלקית (כן, מלשון נפטר - מת, מה שעדיין לא קרה סופית) ואתמול היה נסיון ראשון מזה תקופה לראות משהו מעבר לשמש ולירח.
    גייסתי למשימה את שובר האור 125ממ שלי ואליו חיברתי את המצלמה ZWO ASI294MM שרכשתי בדיוק לצורך זה ויצאתי לבדוק שלא שכחתי איך לתפעל את הציוד.
    מרוב שבער בי הרצון לראות משהו, הזנחתי פריימים של קליברציה ולא טרחתי עם גיידיניג למרות שהטלסקופ והמצלמה לכך חוברו גם הם.
    ידעתי למה לצפות עם הציוד הזה אבל לדעת ולראות אלה שני דברים שונים לחלוטין.
    גלקסיית המחט וסביבתה (NGC4565)
    גלקסיה ספירלית במערכת הכוכבים coma Berenices בה צפיתי לא מעט פעמים וויזואלית מהמדבר וגם ב EAA. הפעם נראתה ממש טוב ובחלקה העליון (וגם בתחתון) ניתן לראות ממש את סיבוב שביל האבק אל הצד המרוחק של הגלקסיה. גם גלקסיות לויין ניתן לראות בתמונה - הגדולה מצד ימין - NGC4562 בבהירות 14.4 ומצד שמאל גלקסיות שהחיוורת שבהן, IC3571 בבהירות של 17.5! 

    תוצאת plate solve על התמונה מדגיש את הגלקסיות שמסביב

    נשאלתי על ידי @Ehud Spiegel כמה רחוקה הגלקסיה החיוורת ובבדיקה קצרה מתברר שהיא במרחק של רק 64 מיליון שנות אור. במונחי אסטרונומיה זה ממש בשכונה הקרובה. בהמשך נעבור לצביר גלקסיות שנמצא במרחק כללי של יותר מ 300 מיליון שנות אור ולמרות זאת, לא מעט גלקסיות שם בהירות יותר מאשר IC3571
    הסומבררו (M104)
    עוד גלקסיה נהדרת שמפנה את צידה אלינו

    כאן כבר התחלתי להצטער שלא השתמשתי בטלסקופ אחר בעל אורך מוקד ארוך יותר. התמונה היא קרופ די גדול כי הגלקסיה די קטנה אבל גם כאן רואים יפה את פס האבק שעובר לאורה של הגלקסיה כאשר הגרעין נמצא ממש מעליו (זוויתית בלבד). אחזור לאובייקט היפה הזה בפעם אחרת ואנסה לקבל פרטים טובים יותר אבל, למספר דקות בודדות התוצאה די מספקת.
    Black Eye Galaxy (M64)
    גלקסיה ספיראלית, גם היא באותה מערכת הכוכבים coma Berenices שמכילה את גלקסיית ה Needle ונמצאת 17 מיליון שנות אור מאיתנו.
    שמה נובע מהכתם השחור שנמתח במרכז, משמאל לגרעין הגלקסיה

    M53
    אם כבר נמצאים באזור Coma Berenices, אסור לפספס את הצביר הכדורי המרשים M53. התמונה הייתה יכולה להחתך מעט יותר אבל אני אוהב את ה context ששדה רחב יותר יכול לתת.
    הצביר התגלה בשנת 1775 על ידי Johann Elert Bode (כן, על שמו נקראת M81, bode Nebula). הוא ייחודי בכך שהוא נמצא בערך בערך באותו המרחק מכדור הארץ וממרכז הגלקסיה - כ 60,000-58,000 שנות אור.

    התליון של Markarian Chain, M86
     
    אי אפשר לדבר על גלקסיות בעונה הזו ולא להגיע לאזור Virgo שם ניתן לראות המון גלקסיות. בתמונה רואים את מה שאני קורא לו התליון של השרשרת - הקצה העגול של Markarian Chain - שרשרת ארוכה של גלקסיות שמתחילה במעגל הגלקסיות שבתמונה וממשיך (כלפי מטה) ומתעקל בשרשרת יפייפיה של גלקסיות.

    שתי הגלקסיות בחלק התחתון של התמונה - NGC4435 & NGC4438 נמצאות באינטראקציה כבידתית ונמצאות רק 100,000 שנות אור אחת מהשניה. אסטרונומים מעריכים שבעבר הרחוק הן היו במרחק של 16,000 שנות אור אחת מהשניה - קרוב מאוד במונחים של גלקסיות - וגל הכבידה שהקרבה הזו עוררה הפשיטה את הגלקסיות מכוכבים וגז. בעוד הגלקסיה הגדולה עוד שמרה מעט על הכוכבים והגז, הקטנה יותר איבדה המון חומר.

    Coma Cluster
    בחזרה ל Coma Berenices, קצת מתחת לגלקסיית המחט נמצא צביר גלקסיות עצום בשם Abell 1656. התמונה פחות תופסת את העין אבל היא הכי מעניינת שראיתי אתמול (אני מאוד אוהב צבירי גלקסיות)
    בצביר ישנן יותר מ 1000 גלקסיות שקוטלגו והוא מהווה חלק מהותי מצביר העל Coma Supercluster ביחד עם הצביר Abell 1367. הצביר נמצא במרחק של כ 321 מיליון שנות אור מאיתנו ומכיל שתי גלקסיות ענק אליפטיות - NGC4874 & NGC4889. הגלקסיה NGC4874 מוקפת בענן ענק של גז שמחומם על ידי אינטראקציה עם החור השחור העצום שלה. אסטרונומים גם מצאו סילון פלזמה באורך של כ 1700 שנות אור שנפלט ממרכז הגלקסיה, כנראה בגלל נפילת חומר אל תוך החור השחור.

    המון מהנקודות הלא ברורות בתמונה הן גלקסיות - עשרות מהן וחלקן מסומנות למטה (לדף המלא  https://nova.astrometry.net/user_images/5916250#annotated)

    כשאנחנו מדברים על צביר גלקסיות גדול, חשוב להבין מה זה גדול (זוויתית) במונחים אסטרונומים. כאן זה צילום של sky survey והמלבן הקטן מייצג את השדה בתמונה שלי 🙂.

    אם נלך עוד "קצת" אחורה נראה את שביל החלב והתמונה של צביר הגלקסיות במלבן המסומן

    סך הכל ערב פורה מאוד ומהנה מאוד של אסטרונומיה תחת פנסי לד.
    אחד משיאי הערב מבחינתי היה כאשר הרמתי את הראש למעלה וראיתי את העגלה הגדולה ממש מעלי בצורה מאוד מאוד ברורה (הסתרת פנס הרחוב עשתה פלאים) ופשוט נשכבתי על הגב במצפה ובהיתי בשמיים

     
  16. Ilan Shapira
    מזמן כבר זממתי על טלסקופ קטן יותר שיאפשר לי שדה רחב יותר. כש @גידי גולן רמז שהוא מתכנן למכור את ה AT 60mm שלו מייד קפצתי על ההזדמנות.
    הטלסקופ הזה הוא ממש טלסקופ כיס, או יכול לתפקד כפיינדר אבל כשמרימים אותו מייד אפשר להבין שמדובר בחיה אחרת לגמרי. AstroTech זה מדבקה על טלסקופים כמו ה TS-Optics הגדול שלי - הם מיוצרים באותו המפעל ומכילים אותו מפרט מבחינת האבזור ואיכות. פוקוסר RP שתי מהירויות מצויין שמכיל גם rotator, מגן לחות מתקפל ועדשות מזכוכית איכותית - FPL53. למה טלסקופ כיס? ככה הוא נראה עם עינית 8ממ (לא קטנה במיוחד אבל עדיין):

    וככה הוא בהשוואה לריפרקטור הגדול. אפילו שמתי פיינדר לידו - אין הבדל גדול 🙂 
    למה בכלל צריך טלסקופ כזה? יש כמה סיבות:
    - רוחב שדה. אזורים פעילים בשמש הם מאוד גדולים וזום פנימה נחמד ויפה אבל לפעמים אני רוצה לראות את הקונטקסט. מה גם שעם מצלמה עם חיישן גדול יותר ניתן בקלות לצלם את כל הדיסקה. גם עם המצלמה הנוכחית שלי אפשר לעשות תמונות פנורמיות של כל השמש עם מספר מצומצם של פריימים.
    - תנאי ראות. כאשר תנאי הראות לא הכי טובים, יכולת ההפרדה יורדת ועל כן קשה לקבל פרטים חדים עם הסקופ הגדול. הטלסקופ הקטן יכסה את הפער הזה ויאפשר צילום גם בתנאים לא מיטביים.
    - עקיבה. הסקופ הגדול הוא מעמסה על החצובה הנוכחית שלי. היא סוחבת אותו יפה אבל לא בשמחה מרובה. עד שאשדרג אותה אתן לה לנוח לפעמים עם הסקופ הקטן. כבר מהניסוי הראשון העקיבה טובה מעט יותר (זה שיפור על שיפור, קטן אבל כל דבר תורם).
    על החצובה הוא נראה כך. הסרט מתנות הוחלף באזיקונים ובקרוב ארכוש ברגים ארוכים מספיק כדי לקבע את ה EAF בצורה טובה יותר.
    אז מה אפשר לקבל עם כזה מכשיר חמוד?
    אתחיל דווקא עם סרטון אנימציה שמייצג שעה ורבע של פעילות:
    למרות שצילמתי את זה עם קרופ די מאסיבי, השדה עדיין עצום בגודלו. רואים יפה את הפעילות בין הכתמים, את הדינמיקה של ההתפרצות הגדולה והתפרצויות קצרות יותר, ממש נותן הרגשה של ביעבוע.
    מוזאיקה של כחמישה פריימים בלבד:
    החיבור של הפריימים לא מייטבי אבל זו לא הייתה המטרה. זו אחלה של תמונה שמראה את הפעילות במבט על. בימים של פעילות רבה תמונות כאלה תורמות מאוד להבנה הכללית.
    ותמונות בודדות, המון המון פעילות. כתמים התפרצויות והמון פילמנטים שמרחפים מעל פני השטח.
     
     
    החלק הדרומי, באזור שצילמתי את האנימציה אבל בשדה רחב
     
     
    מה ההבדל בין היכולות של הטלסקופ הקטן לגדול? פרטים. הטלסקופ הקטן יתן שדה על חשבון פרטים והגדול יתן פרטים (כאשר התנאים מתאימים) על חשבון רוחב השדה. הנה תמונה שניתן לצלם רק עם הטלסקופ הגדול. כל "השערות" הדקות בהתפרצויות דורשות מפתח וכושר הפרדה גבוה ובתנאים מתאימים אפשר לקבל אפילו יותר.
     
    בשורה התחתונה, אני מאוד מרוצה מהחבר החדש במשפחת הטלסקופים וזה פותח דלת ליכולות נוספות שלא היו לי קודם. עכשיו נשאר לנסות אותו ב EAA בתצפית הבאה. אני מאוד סקרן לראות מה אפשר לקבל איתו גם בלילה.
  17. Ilan Shapira

    ירח מואר 44%

    על-ידי Ilan Shapira,


    צילום
    אתמול, שישי בערב הייתי פסימי לגמרי לגבי מצב השמיים עם כל האובך ששרר במהלך היום. לשמחתי @givoly שלח הודעה שהשמיים התנקו ומשם הדרך לנסות לצלם את הירח הייתה קצרה מאוד.
    דווקא לירח התנאים לא היו מתאימים במיוחד, היציבות הייתה די גרועה וקשה היה לקבל פוקוס אחיד לאורך זמן אבל חייבים לנסות, לא?
     
    הדבר הראשון שאותו ניסיתי היה לצלם פנורמה של כל הירח. את המופע הזה עדיין לא יצא לי לצלם בצורה מלאה וקפצתי על ההזדמנות. צילמתי ארבע סרטונים של 1000 פריימים ומהם ערמתי 200 לכל אחד וחיברתי בפוטושופ וזו התוצאה.

    הגרסה המוארת יותר

    צפון הירח
    כאן כבר ניסתי לעבוד עם יותר פריימים וצילמתי עשרה סרטונים של 1000 פריימים כל אחד ומתוכם ערמתי 1200 פריימים בתקווה לצוד את האיכותיים ביותר. בהשוואה זריזה נראה לי שהתמונה הזו מספקת יותר פרטים עם פחות רעש

    למרות הפרטים הלא מעטים, יש לאן לשאוף מבחינת יציבות האוויר (לא בשליטתי) ופוקוס טוב יותר. עדיין, ים הקור, או Mare Frigoris נראה יפה מאוד כולל "גלים" מבזלת ומכתשים רבים. גם האזור שמעליו עם כל המכתשים שנראים מהצד יצא לא רע. אהבתי במיוחד את המכתש בפינה הימנית העליונה - Endymion, מכתש בקוטר של 122 קילומטרים. מתחתיו, שני מכתשים שהגדול מביניהם נקרא Atlas והקטן יותר Hercules. בפינה השמאלית התחתונה אפשר לראות את המכתש Posidonius שבו ניתן לראות מערכת של Riles, מכתש פנימי ומספר גבעות.
    דרום\מרכז הירח

     
    מאפיין נוסף שגם @givoly צפה בו הוא Rima Ariadaeus, חריץ\עמק די ישר שנקרא על שם המכתש Ariadaeus שנמצא בקצהו הימני. אורך העמק כ 300 קילומטרים. תמונה זו לא צולמה בנפרד אלא זום פנימה על הפנורמה

     
    אז למרות הכל יצאו תמונות טובות עם כמות עצומה של פרטים ומאפיינים שאפשר לתאר עד השנה הבאה. מקווה לחזור לירח גם היום ולהתמקד במזרח ים הגשמים.
  18. Ilan Shapira
    תצפית סוף אפריל יצאה לדרך אחרי בדיקה של התחזית שוב ושוב.
    התוכנית לצאת ביום שישי התקלקלה בגלל מזג האוויר והקדמנו לחמישי - היום היחיד שבו הייתה הפסקה מהאובך המעיק של האביב שהשנה החליט להמשיך וללכלך את הכל גם אחרי הפסח.
    לאתר הגיעו אסטרונומים חובבים רבים - צלמים וצופים מכל הארץ והייתה הרגשה של Star Party - המון טלסקופים המון אובייקטים שמיים נקיים וקריאות לצפות באובייקטים שנשמעו מכל עבר, אסטרונומים חדשים וותיקים ותצפית ראשונה להרבה אנשים אחרי שלושה חודשים של מזג אוויר סרבן.
    הפעם הוצאתי את הטלסקופ הגדול מהמחסן עם תקוות מועטות לצוד עוד גלקסיות ודבר הראשון שגיליתי שמזג האוויר עשה שמות בטלסקופ. למרות איטום קפדני, סופות האבק מצאו את הדרך והשאירו לי מראה משנית שלא מראה כלום 😞 

    במצב כזה אין מה לרדת דרומה כי פשוט לא נראה כלום. המראה הראשית נשארה במצב טוב יותר, לא להיט אבל שמיש לחלוטין. בבוקר התצפית העברתי שטיפה זריזה למראה במים מזוקקים וניקיתי חלק נכבד מהאבק עם כדורי צמר גפן בעדינות וקיבלתי מראה שמישה

    אחרי התלבטויות והתייעצות עם גיא, וויתרתי על שטיפה של המראה הראשית, תהליך שבכל מקרה לא ממש כדאי לבצע בבוקר של תצפית במיוחד כשהיא במצב סביר לגמרי, בשבוע הבא אכניס אותה למדיח הכלים 🙂 
    הגעתי לאתר כשעתיים לפני רדת החשיכה והיה המון זמן להקים את הציוד ברוגע, לדבר ולהנות מהאווירה המיוחדת של המדבר.
    בתצפית הזו, יגאל הביא בפעם הראשונה את הטלסקופ החדש שהגיע ממש בימים האחרונים - אח צעיר ל New Moon Telescope שלי, עם מראה ראשית של 18" F/4, מכשיר מרשים מבחוץ ומרשים מאוד במה שרואים דרכו.

    אפשר לראות שזו הפעם הראשונה שיגאל פותח את ניילונים מהמראה המשנית. הטלסקופ בנוי לפי הזמנה, מגיע עם הדור החדש ביותר של מיסבי גובה ניתנים להסרה, מוטות קרבון, חלק עליון משולב מתכת וקרבון, מגש לארבע עיניות ומשטח טאבלט מתכוונן, תענוג גדול.

    האח הקשיש יותר, כבר בן שנתיים וחצי שבשבוע הבא יעבור טיפול מקיף בהנחה שהאובך יסתיים.

    שמוליק ויהודה גם הם הגיעו עם הטלסקופ 16" בבניה עצמית של שמוליק ויהודה עם שובר אור מצויין בקוטר של 130ממ על חצובת Rowan AZ100 ששמוליק הוסיף לה מנועי עקיבה ו GOTO

    הכנות אחרונות לקראת החושך האסטרונומי

    למרות האובך בשאר הארץ, האתר היה נקי מאוד וכשהחשיך פתאום "קפצו" החוצה מאות כוכבים והתצפית החלה.
    התחלתי בקבוצת ליאו וחיפשתי גלקסיות באזור הזנב, יש שם מספר קבוצות שלא צפיתי בהן כשנה ורציתי מאוד לחזור ולמצוא אותן. בגלל האובך לא ניסיתי לצפות בדברים בבהירויות נמוכות אבל כל האזור מלא בהמון גלקסיות שעם מפתח גדול ממש לא בעיה למצוא.
    הקבוצה הזו הייתה הראשונה, שלוש גלקסיות בין הכוכבים Chertan ו Zosma. 

    במבט ראשון הגלקסיה הקטנה לא נראתה דרך העינית שדה רחב אבל כאשר עברתי להגדלה גבוהה יותר - 230 היא קפצה החוצה יפה מאוד. 
    השלישיה הבאה הייתה Leo Triplet, מעט מתחת לזנב האריה, אלה כבר גלקסיות גדולות ובהירות שנראו יפה יחד בשדה רחב והיה ממש כיף להגדיל ולראות בהן עוד ועוד פרטים, במיוחד בגלקסיית ההמבורגר, NGC3628 שם פס האבק שחוצה את הגלקסיה נראה בבירור.
    אחרי שיטוט בליאו הגיע @Michael Tzukran וקרא לי לראות את M51 דרך המשקפת הדובסונית שנבנתה על ידי יוסי חורי לפני אי אלו שנים. למרות שהמכשיר כבר ישן מאוד - עשרות שנים, המראות לא הכי נקיות והטלסקופ השמאלי לא מקולמץ בכלל ונותן תמונה חשוכה, יש משהו אחר בצפייה בשתי העיניים. זו צפייה נינוחה, ללא מאמץ שמספקת למוח ראיה טבעית לחלוטין שלא כמו טלסקופ רגיל שצופים דרכו עם עין אחת.
    והתמונה שמתקבלת פשוט מצויינת.
    מ M51 עברנו ל M13, הצביר הכדורי של הצפון וכאן התמונה הייתה טובה אף יותר. שטיח צפוף ועגול של כוכבים מופרדים בצורה יפה מאוד והצפייה בשתי העיניים איפשרה לראות פרטים הרבה מעבר למפתח של 10" בכל עין. תענוג.

    מיכאל שוקד על פרוייקט של בניית גרסה חדשה ומשופרת של המכשיר הזה ובהחלט יהיה מעניין לנסות אותו כאשר יהיה מוכן.
    חזרתי למקום שלי וכיוונתי ל M51. כבר בהגדלה נמוכה ניתן היה לראות משהו שונה - הגלקסיה הגדולה נראתה בפירוט רב מאוד, זרועות מסודרות בספירלה. בהגדלה כבר התגלו ממש מבנים בספיראלות ובהמשך . הדבר שפחות ראו הייתה הזרוע שמחברת בין הגלקסיות. עד היום, הזרוע המחברת נראתה טוב יותר מאשר הפרטים שבתוך הזרועות, מה שהדגיש את תנאי הראות הטובים אך מעט משונים ששררו באתר.
    האובייקטים הבאים היו צמד הגלקסיות M81 & 82. המרכז הפעיל של M82 נראה כמו שלא ראיתי אותו מעולם וב M81 ראיתי את הזרועות בפעם הראשונה. היה ממש מרשים. מסביב מצאתי גלקסיות נוספות, חיוורות יותר שאת אחת מהן - NGC2976 ראיתי בפעם הראשונה.

    בשלב הזה שמתי אוזניות עם פס קול שתמיד מתחבר לי עם המדבר - Pink Floyd Animals ועברתי להעיף מבט ב M101, גלקסיית השבשבת

    גם הגלקסיה הזו נחשפה בצורה שלא ראיתי עד היום (למעשה כבר לא צפיתי בה כשנתיים) וניתן היה להבחין בזרועות כולל בחלקים הכהים שביניהן. הגלקסיה מרוחקת מאיתנו כ 23 מיליון שנות אור, וכפי שניתן לראות מוקפת בתת אובייקטים שמסומנים בתמונה - ערפיליות. אני משער לפי התמונה והמרחקים (22 מיליון) שהערפיליות האלה הן חלק מהגלקסיה עצמה אבל עדיין לא מצאתי אישור לזה. זו הפעם הראשונה שממש נכנסתי לגלקסיה הזו בצורה כזו מפורטת ואשמח לעשות זאת שוב.
    באמצע הלילה שמענו פתאום צעקות התפעלות - @שחר רייש ראה את אומגה סנטאורי בפעם הראשונה ועודד את כולם לצפות בו. זה הצביר הכדורי המרשים ביותר שניתן לראות מכדור הארץ ולצערנו הוא אובייקט של חצי הכדור הדרומי שרק מגיח לזמן קצר ונמוך מאוד אבל כזה שאסור לפספס. בהגדלה של X88 הוא תפס חלק נכבד משדה הראיה ונראה שמישהו פיזר יהלומים על משטח שחור. לבקשת שחר שהגיע אלי לעמדה, עברנו להגדלה של 230. מכיוון שהצביר ממש נמוך והאופק היה מלוכלך מאובך המראה לא היה ממש מיטבי אבל כאשר אומגה ממלא את שדה הראיה וניתן להפריד בו כוכבים זה אחד המראות היפים ביותר בשמי הלילה.
    בשעה אחת שביל החלב נתן כניסה. הרמז הראשון הוא ראש העקרב ולאחר מכן רואים משהו שמזכיר ענן שמגיח מדרום מזרח. בגלל שהוא עולה מעל גבעה קטנה, זה נראה כאילו אנו עומדים על קצה של מצוק אדיר ושביל החלב הוא הנוף שנגלה אלינו מעבר לשפה. ממש הנוף של המסעדה שבקצה היקום. זה מראה שאני לא אשכח לעולם!
    שביל החלב מביא עימו מגוון רחב של אובייקטים ואני סיימתי את התצפית עם ה Veil. בתנאי הראות בלילה הזה ניתן היה לראות את הערפילית כאילו צויירה בעיפרון על רקע השמיים. נימים של אבק כהה בחלק המערבי שלה והחלק הרחב נראה חד וברור. גם החלק המרכזי שלא תמיד מסגיר את עצמו בלט ממש יפה וניתן ממש לשקוע בשיטוט בין כל חלקי הערפילית.
    כהרגלי, תכננתי ללכת לישון בסביבות 2-3 אבל מצאתי את עצמי יושב ובוהה בשביל החלב (סליחה על הצילום המטושטש והלא מחמיא) בשעה 04:00 לפנות בוקר.

    רשימת אובייקטים (חלקית הפעם)
     
    Target Name Target Catalog Numbers   NGC 6974 Eastern Veil Nebula NGC 6995,NGC 6992 Western Veil Nebula NGC 6960,C 34,LBN 191 Omega Centauri NGC 5139,C 80   M 66,NGC 3627 Needle Galaxy NGC 4565   NGC 3628   NGC 5462 Bode's Nebulae M 81   NGC 3628   NGC 3596 Coddington Nebula IC 2574   NGC 3608   NGC 2976   NGC 5461   NGC 4414   M 65,NGC 3623 Bode's Nebulae M 82,NGC 3034   NGC 5455 Hercules Cluster M 13,NGC 6205   NGC 5450,NGC 5447   NGC 3605   NGC 5449   NGC 3607   NGC 3077 Whirlpool Galaxy M 51, NGC5194   NGC 5191
  19. Ilan Shapira
    מזה יותר משנה שאני משתעשע ברעיון של להקים מצפה בבית וידעתי שזה משהו שיקרה אבל הדרך להחלטה הייתה לא קצרה.
    למה בכלל להקים מצפה? הטענה הראשונה והעיקרית היא זמן. כדי להתחיל צילום של שמש ירח או EAA לוקח לא מעט זמן של עבודה להרכיב את הכל וכמובן גם לפרק - החצובה והטלסקופים יושבים להם בנפרד באחסון, ויש להוציא את הכל, להרכיב, לאזן, לחבר כבלים ורק אז להתחיל את תהליך הפוקוס והצילום. זה אומר שאם יש חלון יחסית קצר אז אני לרוב אוותר. את תהליך האיפוס לפולריס פתרתי די בקלות על ידי סימון מיקום רגלי החצובה אבל המיקום עצמו - בחלק המערבי של הבית גורם שהבית עצמו מסתיר חלקים גדולים מהשמיים. לסחוב את הכל לחצר האחורית כבר הופך לטרחה גדולה יותר.
     
    היו המון התלבטויות. בראש ובראשונה המיקום. המיקום האידיאלי - על הגג. שם אין הסתרות והגג נמצא מעל רוב פנסי הרחוב. אבל, זה פרוייקט מסובך יותר, דורש הסרה של חצי גג רעפים, איטום של האזור והכי גרוע - גישה. היום הגישה לגג היא דרך פתח בתקרת הקומה השנייה עם סולם. לא אידיאלי בלשון המעטה ואני לא מתכוון לבנות מדרגות במיוחד בשביל זה 🙂 
    אחרי שוויתרתי על הגג, התחלתי לחשוב על מיקום בחצר. בחלק הקדמי - המערבי זו החנייה והמחסן. זה קרוב מדי לבית עצמו ועל כן יש לא מעט הסתרה של השמיים. אחרי עוד קצת חשיבה, מצאתי את המיקום הטוב ביותר - בפינה הצפון מערבית של החצר. הפינה נמצאת הכי רחוק מהבית שלי ומהבית של השכנים שמעבר לגדר, ונותן את שדה הראיה הטוב ביותר.
    מבט מלעלה לכיוון צפון מערב - לפינה אותה בחרתי לבנות את המצפה - מסומנת בחץ.

     
    כמובן שאת העצים בצד שלי של החצר נקצץ מעט כדי שלא יסתירו אבל זה החלק הקל.
    השטח עצמו דורש עבודה של יישור הקרקע, חיזוק החומה (שנבנתה לפני שעברתי לשם) קיצוץ של הדשא, פינוי אבני מדרך ופינוי של גזע די גדול שתקוע לו שם באדמה.

    לשמחתי @Michael Tzukran שבעצמו בונה מצפה משוכלל על גג הפקולטה לאסטרופיזיקה באוניברסיטת תל אביב תורם מהידע והנסיון שלו לתכנון הפרוייקט הלא פשוט הזה וכמובן @Guydive נותן את הנקודות שלו. אנחנו מנסים להבין קודם כל מה הגודל הנדרש. את החישוב נעשה בעזרת מודל תלת מימדי (מוכן חלקית) שיקח בחשבון את הציוד הנוכחי אבל לא רק - צריך לחשוב קדימה ולהבין איזה ציוד יהיה שם בעתיד.
    למצפה הזה אני לא הולך להכניס את חצובת ה AZEQ5 שלי. אני רוצה חצובה שתיתן כושר נשיאה גבוה יותר (שוב, מחשבה קדימה), דיוק טוב יותר וניהול כבלים מסודר. למרות כל הדרישות האלה, להשקיע בחצובה של Astro Physics לא בדיוק בא בחשבון. בחירת החצובה היא תנאי הכרחי להתחלת תכנון המבנה וזה כבר יחכה לפרק הבא.
     
  20. Ilan Shapira

    דרום הירח המלא וקצת מהמערב

    על-ידי Ilan Shapira,


    מצפה ביתי
    הירח הוא מעין אובייקט מוזר בעולם חובבי האסטרונומיה. רובינו מתחילים בצפייה בירח אבל עד מהרה הירח מתגלה במאפיין פחות רצוי - הוא גורם לזיהום אור די חזק מה שממסך את שאר האובייקטים. כאילו שהוא מנסה לאמר "עזבו את כל השאר, תראו אותי". עם הזמן פותחו אמצעים שמאפשרים תצפית וצילום גם כאשר הירח בשיאו, פילטרים למיניהם, אבל כשהוא בשמיים קשה להתעלם ממנו - לטוב ולרע.
    אישית אני מאוד אוהב את הירח ויודע שיש בו עוד מאפיינים רבים שעדיין שלא גיליתי. יותר מזה, כל מאפיין נראה מעט שונה כאשר צופים או מצלמים אותו במופעים שונים של הירח - רכסי הרים אימתניים ומשוננים נראים שטוחים כאשר הם מוארים מלמעלה בניגוד לצורתם כאשר השמש מאירה אותם מהצד ואותו הדבר לשאר המאפיינים. דבר זה מוביל לא מעט חובבי ירח לצפות באזורים הקרובים לטרמינטור ולהתעלם מהאזורים המוארים. אין ספק שהתמונות דרמטיות הרבה יותר ליד הטרמינטור אבל באזורים מוארים מאוד ניתן לראות מאפיינים שבשלבים אחרים פחות בולטים.
    הפעם התמקדתי בכל האזור הדרומי של הירח המלא (99.6%) ולמרות שבקצה ניתן לראות עומק וצללים, דווקא אהבתי את האזורים הפנימיים יותר. בנוסף לדרום, הספקתי לצלם תמונה אחת של מערב הירח - אזור של מישורי לבה שהתקשתה ברובו אבל שמכיל בתוכו מספר מאפיינים יפים מאוד.
    לצערי היציבות בימים אלה שרובם מעוננים היא לא להיט גדול אבל התוצאות בהחלט משביעות רצון.
    דרום הירח
    תמונה זו היא תמונה פנורמית המורכבת מחמש תת תמונות. מה שנותן תמונה רחבה מאוד ובעלת רזולוציה גבוהה.
    נתחיל עם סרטון שמסכם את שלבי הצילום והעריכה (ממש בפינצטה) של אחת התמונות:
    התמונה המלאה של אזור הדרום היא בעלת רזולוציה של 8000 * 2500 פיקסלים. מומלץ לצפות במסך גדול ולעשות זום על אזורים שמעניינים אתכם.
    האתגרים בצילום האזורים המוארים בצורה מלאה היא חוסר בניגודיות. בשעה שאזורים שמוארים בזווית מספקים משחקי אור וצל, אזורים מוארים במלואם נראים שטוחים לגמרי.
    התמונות הבאות הן זום אל תוך הפנורמה ומייצגות חלק מזערי מהמאפיינים הקיימים בה.
    Mare Humorum:
     
    המכתש Schickard
     
    המכתש Tycho שפסי האבק שעפו מפגיעת המטאור שיצר אותו נמשכים למאות קילומטרים מסביבו
     
    המכתש Schulter שנראה יפה ליד קצה הירח עם מימד עומק והפסגה המרכזית שלו
     
    המכתש Letronne - מכתש שהתמלא בלבה וחלקו העליון כוסה לגמרי
     
    מערב הירח
    כאן צילמתי את אזור Aristarchus Plateau אזור מעט מוגבה מעל משטח הלבה שבליבו הוא יושב ומאופיין על ידי מכתש שאת שמה הוא נושא, מכתש לא גדול במיוחד - 40 קילומטרים קוטרו ועומקו 2.7 קילומטרים אבל עם זאת הוא המאפיין הגדול הבוהק ביותר על הירח. ניתן לראות יפה לראות את פיזור האבק מהפגיעה במחתש. משמאלו רואים עמק מתפתל - Schroter's Valley שמאוד מזכיר נחש ובתאורה הזו נראה כמו נחש מעוך משהו. חלקו הרחב נקרא ראש הקוברה על ידי חובבים. האזור אמנם שטוח מאוד יחסית לשאר האזורים בירח והמכתש מהווה מעין "אובייקט זר" אבל זו גם אחת הסיבות שאני מאוד אוהב לצלם\לצפות בו - הוא נותן תחושה של מרחבים שפחות קיימים באזורים אחרים.
     
    התמונות צולמו בעזרת טלסקופ SCT C8 ומצלמה ZWO ASI183MM
  21. Ilan Shapira

    תצפית נובמבר 2020

    על-ידי Ilan Shapira,


    תצפיות
    דוח תצפית נובמבר 2020
    אחרי פרק הגשם המשמעותי הראשון של השנה ועננות שמנעה צפייה בירח ודי הפריעה לשמש, הסתמנה תחזית טובה לתצפית בסוף השבוע של מולד הירח.
    החורף הוא תקופה נהדרת לתצפיות - הלילה ארוך ומחשיך מוקדם וכשהשמיים נקיים מעננים הם גם נקיים לרוב מאובך ושאר הפרעות.
    הפעם, אחרי שתי תצפיות קשוחות שכללו מיפוי של צבירי גלקסיות מאתגרים, החלטתי שלפני טירוף הגלקסיות העיקרי של החורף זה זמן להתרכז גם באובייקטים אחרים. זה לא שלא היו גלקסיות 🙂 אני ממש אוהב לצפות בהן אבל הפעם הלכתי על אובייקטים קלים מעט יותר.
    המרדף שלי לסיים באופן רשמי את קטלוג מסייה ממשיך והפעם שני אובייקטים אמורים להיות זמינים. זה אמור להוריד את מספר האובייקטים של מסייה שאני צריך לקטלג ל 8. אני מאוד קרוב.
    השביט C/2020 M3 ATLAS ארב בקבוצת הכוכבים אוריון ושביט זה תמיד סיבה למסיבה.
    בנוסף, חברים חדשים הצטרפו ורציתי מאוד להראות להם חלק מהאובייקטים שאסור לפספס.
     
    קטלוג מסייה
    שני אובייקטים, קלים מאוד למציאה היו זמינים:
    Cetus A - גלקסיה אליפטית צמודה לכוכב ונמצאת ממש מתחת ל Delta Ceti. על הדרך גם ראיתי את NGC 1055, גלקסיה ספיראלית.
    M79 - צביר כדורי הנמצא מתחת ללפוס - הארנבת.
     
    קצת גולות כותרת ואובייקטים שחייבים לראות
    זו ההזדמנות האחרונה כמעט לצפות בערפילית הצעיף - Veil Nebula, שאריות של סופר נובה של כוכב מסיבי פי 20 מהשמש שלנו שהתפוצץ לפני 10,000-20,000 שנה. במהלך השנים החלקים התרחקו מספיק כדי לקבל מספרים קטלוגים ושמות שונים והם תופסים אזור בקוטר של כ 3 מעלות בשמיים! 6 פעמים ירח מלא. אחד האובייקטים שאסור לפספס. פילטר ה NPB עושה חסד עם הערפילית הז ומבליט פרטים רבים
    גלקסיית אנדרומדה, נהדרת במשקפת, נהדרת לא פחות בטלסקופ הגדול בהגדלה נמוכה - ניתן לראות זרועות נפרדות ושבילי אבק. כמובן שהגלקסיה הזו ענקית ולא נכנסת בשדה הראיה ויש צורך לטייל עליה עם הטלסקופ. גם האחיות שלה, M110 ו M32 נצפו.
    הצביר הכפול - אין מה להכביר במילים, זה חודשים שאני מדבר עליו כמעט בכל פוסט.
    הערפילית הגדולה באוריון - M42. אולי האובייקט המרהיב ביותר בשמי הלילה הצפוניים - בית יולדות עצום של כוכבים חדשים שבמקומות חשוכים ניתן לראות ללא כל עזרים, אזור מדהים של גז שיוצר צורה של ציפור עצומה שפורסת כנפיים ומנסה לצוד את האיש הרץ. כנראה בגלל זה הוא רץ. בלילות טובים, הכנפיים יוצרות עיגול עצום שנסגר. גם כאן, יש צורך בעינית שדה רחב על מנת לראות כמה שיותר ועדיין יש צורך לטייל על האובייקט. בהגדלות גבוהות, ניתן ממש לראות אזורים של גז שמסתלסלים ומתערבבים באזורים אחרים, שבילים של גז והבדלים בעוצמות של הענן המטורף הזה. גם כאן פילטר ה NPB עושה פלאים ומבליט חלקים בערפילית שבלעדיו הם קשים יותר לצפייה.
    M46 אחד הצבירים הפתוחים היפים בשמיים, מכיל ערפילית פלנטרית בתוכו ונראה ממש בוהק על רקע שמים חשוכים. מומלץ להגדיל כדי לראות טוב יותר את הערפילית בבפנים.
    ש
    M35 צביר פתוח שלידו צביר פתוח נוסף - NGC 2158 שנראה במבט ראשון כערפילית קטנה אבל במבט מעמיק יותר רואים שזה צביר של כוכבים קטנים ועדינים - כמו גרגירי קמח קטנים שפוזרו בעדינות. עם טלסקופ גדול מספיק ניתן להפריד ולהבחין בהמון כוכבים אינדיבידואלים.

    אובייקטים שמעבר
    במהלך התצפית, @שמואל שחף ביקש שנצפה בערפילית הלהבה - ערפילית יפייפיה שנמצאת צמוד לכוכב Alnitak שבחגורת אוריון. הערפילית לא ממש קשה לצפייה אבל Alnitak ממש זוהר והאור שלו לרוב מאפיל על הערפילית. לצורך זה, שמוליק רכש עינית שדה צר שתאפשר לו לבודד את הערפילית מהכוכב. השיטה עובדת למרות שהאזור חשוך מעט יותר.
    התמונה ממחישה את השפעת הכוכב על הערפילית, ולא את הצורה שבה רואים אותה.

     
    את ראש הסוס @Aviv Michaeli מבקש לראות כבר תקופה ארוכה. מאחר שבשעות הקטנות קבוצת אוריות הייתה ממש גבוה בשמים, עשינו נסיון לצפות בה. כאן כבר נדרש פילטר H-Beta שיבליט את הערפל הזוהר שמסביב לראש. כשיודעים מה לחפש זה ממש לא קשה למצוא את ההפרעה באזור המואר יותר שהיא ראש הסוס. זה נראה כמו אצבע שמפזרת את האבק באזור הזה. נראה לי שאביב היה מרוצה מהאובייקט הזה.
    השביט C/2020 M3 ATLAS - מזל שגידי בא להזכיר לי את קיומו, די שכחתי ממנו במהלך הערב. כשחיפשנו אותו בין Mintaka & Bellatrix, לא הבנתי מאיפה צצה שם גלקסיה מוזרה עד שגידי ציין שזה השביט. אכן לפי שני מבני כוכבים בצורת משולשים הזיהוי היה חד משמעי. בהתחלה דאגתי שה Sky Safari לא היה מעודכן מספיק - יש לעדכן אותו על מנת לקבל פרטים מדוייקים על גופים קטנים כגון שביטים - אבל למזלי העדכון האחרון היה לאחרונה. במבט מעמיק יותר מתחילים לראות את צורת השובל - שום דבר שמתקרב ל NEOWIZE אבל רואים שזה שביט - ובהגדלה גבוהה יותר אפילו ראינו את הגרעין!. מה גם שעשינו את הדרך החשוכה לעמדה של @Michael Tzukran והוא צילם את השביט תוך דקות - חוויה של מערכת - וראינו אותו על מסך המחשב באיכות נהדרת.
    NGC 891 - גלקסיה בקבוצת אנדרומדה - הגלקסיה הכסופה. בחודש הקודם השתמשתי בה כנקודת חיפוש לצביר הגלקסיות Abell 347 והפעם רציתי להתעמק בה מעט יותר. היא גלקסיה ספיראלית המפנה את צידה אלינו וענן האבק העוטף אותה נראה כאילו שהוא חוצה את פס האור שהיא פולטת למעין שני קווים. בקצה אחד שלה יש כוכב בהיר וגם מתחת לגרעין שלה. 

     
    הרוזטה - Rosette Nebula. ערפילית חיוורת ועצומה בגודלה - זו גם הסיבה שלפעמים קשה למצוא אותה - היא משתלבת מאוד יפה בשמיים, כמו זיקית עם צבעי הסוואה. הוא נראית כמו וורד ונמצאת מסביב לצביר פתוח של כוכבים שנוצרו מהחומר המרכיב את הערפילית. כאן פילטר ה NPB מפסיד לפילטר O-III שלי שלמרות שהוא לא מהפילטרים הנחשבים עדיין נותן יותר ניגודיות ומאפשר חשיפת פרטים נהדרים בערפילית. אחד האתגרים הוא למצוא את השבילים הכהים היוצרים את האות Y (בחלק העליון של התמונה למטה). עם פילטר ה NPB לא ראיתי אותם אבל בעזרת ה O-III ראיתי מצויין. ערפילית נהדרת הדורשת זמן וריכוז ושווה כל רגע של צפייה.

     
    הקסדה של ת'ור או ערפילית הברווז, כאן ממש ניתן לראות את הצורה שהעניקה לה את שמה - ממש קסדה עם כנפיים שבולטות מהחלק העליון שלה. החלק המרכזי מואר והבליטות הולכות ודועכות בבהירות ככל שהן מתרחקות ממרכז הערפילית. ערפילית ללא צורה מוגדרת שממש כיף לצפות בה.

     
    M 81 & M 82 - האובייקטים שסגרו לי את הלילה. צמד גלקסיות המקיימות קשר כבידתי הנמצאות בקבוצת הדובה הגדולה ונראות נהדר בשדה הראייה של Ethos 21mm
    ב M82 ראיתי את "השבר" שבמרכז, מעין אזוור כהה יותר שכמעט וחוצה את הגלקסיה לשניים ובכלל שבילי אבק כהים יותר. הגלקסיה נמצאת "רק" 12 מיליון שנות אור מאיתנו והיא ידועה בזכות ייצור הכוכבים המוגבר שלה. היא בהירה פי חמש משביל החלב
    M81 (השמאלית) היא הגלקסיה הגדולה בקבוצה שנקראת על שמה. האינטראקציה הכבידתית בין הגלקסיות גרמה להן לאבד מימן רב שיוצר מעין עננה דקה בניהן. אותה האינטראקציה גם גרמה לאבק בין גלקטי ליפול לתוך ליבת M82 ולגרום לייצור הכוכבים המוגבר.
    ב M81 התמקדתי על מנת להבחין בזרועות החיוורות וצורתן וממש הצלחתי להבחין בזרועות נפרדות בהגדלה של 230. אולי שווה להגדיל כאן אפילו יותר - זה ידרוש עינית נוספת 🙂 

     
    בבוקר, קינחנו בצפייה בשמש דרך טלסקופ השמש של @Alexander Vyssokii - השמש היא אובייקט נהדר ודינמי שמשתנה כל הזמן. כל פעם שאני צופה דרך הטלסקופ הזה, משהו קורה שם. הפעם גם כתם שמש וגם התפרצות שמש יפייפיה. אני התחלתי את כל ההתעניינות בשמש בגלל אלכס וזה תמיד כיף להקשיב לו מסביר על התהליכים והתופעות שקורות שם.
    רשימת האובייקטים (פיספסתי לרשום חלק מהאובייקטים בהם צפיתי)
     
    Target Common Names Target Catalog Numbers Duck Nebula,Thor's Helmet NGC 2359,Gum 4,RCW 5,LBN 1041 Cetus A M 77,NGC 1068,PGC 10266,MCG 0-7-83,CGCG 388-98,Arp 37,IRAS 02401-0013,2MASS 02424077-0000478 Starfish Cluster M 38,NGC 1912   M 79,NGC 1904   NGC 1055,UGC 2173,PGC 10208,MCG 0-7-81,CGCG 388-95,IRAS 02391+0013,2MASS 02414523+0026354   M 46,NGC 2437   NGC 1907 ATLAS,C/2020 M3,C/2020 M3 (ATLAS)     UGC 5336,PGC 28757,MCG 12-10-12 Bode's Nebulae M 81,NGC 3031,UGC 5318,PGC 28630,MCG 12-10-10,CGCG 333-7,IRAS 09514+6918,2MASS 09553318+6903549 Bode's Nebulae,Cigar Galaxy,Ursa Major A M 82,NGC 3034,UGC 5322,PGC 28655,MCG 12-10-11,CGCG 333-8,Arp 337,IRAS 09517+6954   UGC 5336,PGC 28757,MCG 12-10-12   M 35,NGC 2168     Rosette Nebula NGC 2238,NGC 2239,NGC 2246,NGC 2237,C 49,LBN 948 Orion Nebula M 42,NGC 1976,LBN 974 Horsehead IC 434,LBN 953 Flame Nebula,Christmas Tree Nebula,Tank Track Nebula NGC 2024   NGC 2438,ARO 46,Sa 2-13,PK 231+04.2,PN G231.8+04.1,VV 43 Western Veil Nebula,Veil Nebula,Lacework Nebula,Cygnus Loop NGC 6960,C 34,LBN 191 Eastern Veil Nebula,Veil Nebula,Network Nebula,Cygnus Loop NGC 6995,NGC 6992,IC 1340,C 33   NGC 891,C 23,UGC 1831,PGC 9031,MCG 7-5-46,CGCG 538-52,IRAS 02195+4209,IRAS 02193+4207 Andromeda Galaxy M 31,NGC 224,UGC 454,PGC 2557,MCG 7-2-16,CGCG 535-17,2MASS 00424433+4116074
  22. Ilan Shapira
    ב 15 לדצמבר, @Joe הצטרף לסשן קצר של צילום ירח.
    היום התחיל מצויין. שמיים בהירים ועננים קלים שהלכו ונעלמו עם התקדמות היום ושקיפות ברמה של כמעט 8 מתוך 10. אני מעריך את השקיפות בצורה מאוד לא מדעית אבל שעושה את העבודה - לפי כמה טוב אני רואה את הרי המרכז.
    את התמונה הזו צילמתי באמצעות הטלפון הנייד ולמרות הזום הדי גבוה שדי חירב את הפרטים רואים יפה שיש לא מעט פרטים על הרי המרכז. התמונה צולמה צמוד לכביש 4 באזור אשדוד.
    בימים שבהם השקיפות ממוצעת מינוס אז ההרים האלה נראים כמו צל באופק, ללא שום פרטים ובימים גרועים אף יותר, ויש כאלה לא מעטים, הם לא נראים כלל.

    גם העננים שרואים בתמונה התפזרו להם לקראת הערב בזמן שהכנתי את הטלסקופ לצילום.
    כמובן שאחרי שהכל היה מוכן, חזרו להם העננים. בהתחלה ממש מעט - לא משהו שאמור להפריע בשום צורה - אבל כאשר התחלתי לצלם הם נתנו ספרינט מהמערב כדי להפריע לצילומים כמה שיותר.
    הפעם השתמשתי במצלמה ZWO ASI178MC, דבר שלא עשיתי המון זמן עם הירח (מעדיף לצלם במונו)

    ישבנו על בירה ופיצוחים ובזמנים הקצרים שהעננים עשו טובה וחשפו את הירח הצלחנו לצלם שלוש תמונות תקריב. שתיים של אזורים מאוד מוכרים - המכתשים Copernicus, Clavius והשניה של ים הלחות - Mare Humorum והמכתש Gassendi המצולק שנמצא בחלקו השמאלי העליון. מכתש זה מכיל מערכת מסועפת של riles - חריצים יחסית דקים שמכסים את רוב שטח הקרקעית שלו.
    אחרי ה Stacking הראשון הייתי מאוד מופתע מהתוצאה כי למרות שצילמתי בין העננים, היו לא מעט עננים דקים כמעט בצורה קבועה. עדיין, יצאו תמונות מפורטות בצורה לא רעה בכלל.
    Mare Humorum & Gassendi

    קוטר הימה הוא כ 420 קילומטרים - והיא מוצפת בשכבה עבה של בזלת. כמה עבה? ההשערה היא שעומקה של שכבת הבזלת היא יותר משלושה קילומטרים!
    בחלק הימני של הימה ניתן לראות קפלי בזלת שדומים מאוד לגלים על פני הים ובצילום באמת ניתן לעשות זום ולראות פרטים לא מעטים עליהם. כמו כן, מספר לא קטן של מכתשים בגדלים שונים מנקדים את "הים" ובחלקו התחתון יש מכתשים שנראה שהוצפו בבזלת כמו Doppelmayer עם ההר המרכזי הבולט שלו ו Puiseux שנמצא מעט מעליו ונראה כמעט שקוי לחלוטין.
    Copernicus
    זה לא יום אופטימלי לצלם את קופרניקוס מכיוון שהוא מואר ממש מלמעלה וקשה יותר לראות פרטים בהיעדר צללים. עדיין, התמונה משביעת רצון לגמרי.

    רואים יפה את הטראסות שמרכיבות את קירות המכתש, את הפסגות המרכזיות שלו ואת ההבדלים בין החלק השמאלי העליון והחלק התחתון של קרקעית המכתש. גם מסביב ניתן להבחין בפרטים רבים על פני הקרקע והיכן נפל כל האבק שהועף בזמן הפגיעה. בחלק המרכזי התחתון ניתן לראות בבירור את המכתש Reinhold שחתוך בחלקו התחתון. גם כאן המבנה הטארסי של הקירות שלו נראה יפה מאוד.
    לתמונות יש מעין נגיעת סגול. האמת שלא שמתי לב להיסטוגרמה בכלל וזו יכולה להיות הבעיה - עוד סיבה שאני אוהב מונו - פחות התעסקות כל עוד לא נכנסים לעולם הפילטרים.
    Clavius
    אחרון חביב הגיע המכתש Clavius וקשת המכתשים הפנימיים שלו. כאן שיחקתי קצת עם העריכה: העברתי את התמונה להיות שחור לבן והבהרתי אותה מעט כדי להבליט קצת יותר פרטים

    התמונה הזו הכי הפתיעה אותי כי הייתי בטוח שכל הצילומים שלי של האזור הזה נהרסו בגלל העננות. גם Clavius גם Tycho וגם Blancanus שנמצא בדיוק מתחת ל Clavius יצאו נהדר.
    תוך כדי סידור התמונות מצאתי תמונה ישנה יותר של האזור הזה עם זוית תאורה שונה - כאשר המכתשים קרובים יותר לטרמינטור. ההבדלים בין התמונות מראה בצורה נהדרת כמה שונים נראים אזורים כאשר השמש מאירה אותם בזוויות שונות:

     
  23. Ilan Shapira
    החצובה (אני מתכוון למאונט) היא לב ליבו של מצפה כוכבים.
    החצובה קובעת איזה משקל של ציוד ניתן להפעיל במצפה את דיוק העקיבה ואת צורת ניהול הכבלים.
    לטובת טלסקופ השמש שלי, חצובה כמו EQ-6 הייתה מספיקה מעל ומעבר אבל זה בערך הגבול ואני לא רוצה להגביל את עצמי לזה. האפשרות הבאה הייתה CEM70 של iOptron. כאן מדובר כבר בחצובה שמסוגלת לשאת 32 קילו, מספר מרשים לכל הדעות. גם עם לוקחים בחשבון משקל של עד 20 קילו לטובת צילום מדובר במספרים מאוד יפים. מה גם שהיא מציעה שיטת ניהול כבלים טובה מאוד.
    האוכף עצמו מכיל שקעי USB והחיווט עצמו יורד דרך החצובה אל החלק התחתון הסטטטי. ככה אפשר לחבר את הכבלים מהמצלמה ישירות לאוכף ומשם למחשב. בנוסף באותו המקום יש יציאות מתח שמשמשות לטובת מחממי לחות. קיבלנו משקל לא קטן, ניהול כבלים טוב ולפי ביקורות גם עקיבה לא רעה (הכל יהיה טוב מה AZ-EQ5 שלי כרגע עם הטלסקופ הגדול).

    ככל שהעמקתי בחשיבה, הבנתי שהחצובה הזו אולי מסוגלת לסחוב את שני הטלסקופים שלי (שובר אור 125 ו SCT 8") גם יחד אבל מעבר לזה כבר נגיע למשקלים גבוהים מדי וכל זה לא כולל סקופ עקיבה
    התוכנית חייבת לכלול חשיבה לעתיד כדי לא להגיע לגבול מהר מדי ולמצב שצריך שדרוג. מה התוכנית לעתיד? אם יש מצפה קבע אז לטובת צילום פלנטרי אני שוקל C11 ששוקל 13 קילו לפני אביזרים ושובר אור 150ממ לטובת השמש שבעצמו שוקל 10-11 קילו לפני ציוד נוסף. בנוסף, גם את הטלסקופ הקטן שלי הייתי שמח להוסיף לחגיגה לימים שלא מאפשרים צילום שמש ברזולוציה גבוהה. זה פוסל את ה CEM70.

    ההחלטה בסוף נפלה על ה CEM120. חצובה עם כושר נשיאה של 52 קילו. ניהול הכבלים דומה ל CEM70, כאשר רוב החיווט יכול לעבור בתוך החצובה. מבחינת הדיוק מדובר על הנייר על אותם מספרים כמו ב CEM70. יש גם גרסאות בעלות אנקודרים על אחד הצירים או על שניהם. מדובר בתוספת של יותר מ 1600$ לאנקודר אחד ו מעל 3000$ לשני אנקודרים. קצת חפירה ברשת העלתה שהאנקודרים גורמים לשגיאות במקרים לא מעטים ולא ניתן לבטל אותם. האמת? לטובת EAA ושמש דיוק של אנקודרים פחות נדרש ואם משתמשים ב Guider אז מגיעים לדיוק גבוה בכל מקרה. כרגע לא רואה את הצורך להשקיע סכומים כאלה באנקודרים. אם הייתי צריך להגיע לסכומים כאלה, כנראה שהייתי בוחר בחצובה אחרת.
    השלב הבא יהיה תכנון מפורט של פנים המצפה. שם אני צריך להבין איפה ישב שולחן עבודה מתקפל, פריסת כניסות מתח חשמלי, תאורה, מסך מחשב, מחשב ועוד. יהיה מעניין
  24. Ilan Shapira
    את הירח אני אוהב מאוד בעיקר כאשר הוא חצי מואר, אולי עד 85% כאשר ניתן לראות יפה את מפרץ הקשתות.
    ב 19 לספטמבר, יצאתי לצלם את הירח כאשר הוא 98% מואר על מנת ליצור תמונה פנורמית של כולו. עד היום עשיתי כאלה פנורמות אבל רציתי לנסות לשפר את הרזולוציה ולהרכיב את פנורמה של 20 תמונות (עד היום עשיתי מ 9 תמונות). 
    הציוד - Celestron C8 ללא מפחית אורך מוקד ומצלמת ZWO ASI183MM. גם כאן אולי כדאי בפעם הבאה להשתמש ב 178 הצבעונית. אצטרך אולי יותר פריימים אבל זה יכול להיות מעניין.
    תנאי הראות הפתיעו לטובה ולפני שהירח יצא מצילו של גג הבית, צילמתי את כוכבי הלכת צדק ושבתאי עם תוצאות טובות מכל מה שיצא לי עד אז. הירח לא אכזב גם הוא ובמהלך צילום הפנלים של הפנורמה ראיתי שקרוב לקצה בחלקים העליון והשמאלי ניתן לראות המון מאפיינים שעד היום מעולם לא יצא לי לראות. זה משך אותי לצלם תקריבים של חלק מהמאפיינים הללו. בתקריבים, בגלל שמשתמשים רק בחלק מהחיישן, ניתן להגיע לקצב פריימים גבוה הרבה יותר וכאן הגעתי לקצב קרוב ל 100 פריימים בשניה וכל תקריב צולם כ 45 שניות. זה נותן 4500 פריימים ואת היכולת לבחור את הטובים ביותר לתמונה הסופית. בדיעבד, הייתי צריך לצלם יותר בכל אזור אבל התוצאות עדיין משביעות רצון ואני מרגיש שהתקריבים אכן חדים מעט יותר מאשר בפנורמה.
    אתחיל עם הפנורמה. בסופו של דבר צילמתי 25 פריימים שחיברתי לתמונה אחת. מסתבר ש 19 מהפריימים הספיקו לכל הירח אבל ששת הפריימים הנוספים סיפקו פרטים טובים יותר ובסוף כל הפריימים שולבו בתמונה הסופית. התמונה היא קישור לתמונה המקורית בחשבון ה Flickr שלי ורצוי מאוד לפתוח אותה במסך גדול ולעשות זום על אזורים שמעניינים אתכם.

    מסתבר שחיבור פנורמות כאלה הוא ממש משחק ילדים בפוטושופ במיוחד כאשר כל הפריימים הם זהים. מה שכן, גיליתי שיותר אפקטיבי לחדד את הפריימים בנפרד ואז לחבר מאשר לחבר ואז לחדד את הכל ביחד. כמובן שכל החידודים נעשים עם אותן ההגדרות בדיוק. למקרים קשים יותר, יש תוכנה אחרת ש @גידי גולן גילה לי והיא עושה עבודה נהדרת גם כאשר הפוטושופ מתקשה.
    Pythagoras
    אתחיל בתמונה החביבה עלי מתוך האוסף - המכתש Pythagoras שנמצא בחלקו העליון של הירח. מסתבר שהמכתש הזה די מרשים במימדיו - 130 קילומטרים קוטרו ועומקו כ 5 קילומטרים! זה לא עומק נפוץ והוא אפילו עוקף את Tycho בכ 200 מטרים. בתמונה ניתן לראות את המבנה הטארסי של קירות המכתש, את הצל העצום שמטילה הדופן הקרובה יותר ושהחלק המואר מהריצפה הוא יחסית שטוח עם גבעות קטנות.
    מאפיין נוסף שקשה להתעלם ממנו הוא הפסגה המרכזית שמתנשאת לגובה של 1.5 קילומטר מהקרקעית וניתן גם לראות שהפסגה הזו מורכבת מיותר מחלק אחד ויש לה שתי פסגות מחודדות, כפי שנראה בצל שנמתח כלפי הדופן המרוחקת של המכתש.
    מכתש מרשים ביותר שאשמח לצלם שוב כאשר התנאים יתאימו וגם בזמן שהוא מואר פחות.

    Messier Craters A & B
    כאן כבר מדובר במאפיין קטן מאוד, יותר נכון שניים קטנים מאוד הממוקמים בחלקו השמאלי של ים הפוריות (Mare Fecunditatis) אשר מהשמאלי ביניהם יוצאות שתי קרניים שמזכירות לי זנב של ציפור. למרות שהכתשים האלה קטנים יחסית, מאוד קל להבין את כיוון הפגיעה שיצרה לפחות את המכתש השמאלי בין השניים. אני חושב שכבר הייתה לי תמונה טובה יותר של השניים אבל זו בהחלט מספקת.

    Grimaldi
    אגן גדול בקוטר של 173 קילומטרים ועומק של כ 2.7 קילומטרים. מה שיפה כאן הוא שקרקעית האגן שטוחה כמו שאר ימות הירח וזה כתוצאה מהתקשות של לבה. קל מאוד לראות כמה היא שטוחה ואפשר ממש לראות קפלים שמזכירים גלים בלב ים ובחלקו העליון ישנן גבהות המזכירות ארכיפלג של איים. קירות האגן נשחקו עם הזמן מפגיעות רבות של אבל חלק מהקירות עדיין מתנשאים לגובה של שני קילומטרים או יותר. בצילום הזה האגן מעט מטושטש ודורש צילום נוסף שיקרה בהזדמנות הראשונה לעשות זאת.

    Schickard
    מכתש פגיעה גדול אך עמוק מעט פחות מהמכתשים הקודמים - 212 קילומטרים קוטרו, 1.5 קילומטר עומקו. הוא נראה אליפטי בגלל הזווית בה רואים אותו מכדור הארץ וקרקעיתו יחסית חלקה מכיוון שהיא הוצפה חלקית בלבה. החלק הדרום מערבי נשאר חשוף וחלק הרבה פחות. ניתן לראות הבדלים בבהירות הקרקע בין החלק המרכזי - בהיר יותר - לבין החלקים הדרום מזרחי והצפוני שהם כהים יותר. זאת בגלל הרכב החומרים השונה.
    משמאל ל Schickard, ממש על קצה הירח ניתן להבחין במכתש מוצל - Inghirami A - שבגלל הצל נראה כמו בור ללא תחתית במופע הזה. קוטרו 91 קילומטרים ועומקו 3 קילומטרים. בגלל המיקום וזווית השמש, קשה לצפות בקרקעיתו או אפילו בקיר המרוחק שלו.
    Aristarchus וראש הקוברה
    המכתש העמוק והדומיננטי בתמונה - Aristarchus מאוד בולט על פני השטח החלק יחסית עליו הוא נמצא ונחשב לאחד המאפיינים הבהירים ביותר על הירח. הוא ניתן לזיהוי אפילו כאשר חלק זה של הירח מואר על ידי כדור הארץ בלבד (Earthshine). צורתו של המכתש כמעט עגולה בצורה מושלמת, קרני החומר שנזרק ממנו בעת הפגיעה נראות יפה מאוד מסביב למרחק רב. הפסגה המרכזי צרה ומוארכת ושטח הקרקעית יחסית קטן בגלל זווית קירות המכתש.
    מעליו, ניתן לראות עמק מתפתל - Vallis Schroteri - העמק המתפתל הגדול על הירח. חלקו התחתון הוא ברוחב של שישה קילומטרים ומכונה גם ראש הקוברה. החלק הרחב ביותר של העמק הוא כעשרה קילומטרים ובסופו העליון הוא מגיע לרוחב של מתחת לקילומטר. מקורו המשוער של העמק הוא בפעילות געשית וריצפתו יחסית חלקה מלבד מעין עמק משני - חריץ (Rille) שניתן לצלם בזמן של תנאים טובים. בצילום ניתן לראות את אותו החריץ בחלק הרחב של העמק.
    Philolaus
    מכתש פגיעה בחלקו הצפוני של הירח, קוטרו צנוע יחסית - "רק" 70 קילומטרים. המכתש מאוד מוגדר בצורתו העגולה, קירות שיורדים לקרקעית עם טראסות במבנה די מורכב וקרקעית מאוד מחוספסת ופסגות מרכזיות מאוד בולטות. ניתן להבחין בשתיים דומיננטיות ואחת נוספת במרכזן ומעט רחוקה יותר
     
     
    סה"כ זה היה אחד הערבים הפוריים ביותר שלי עם הירח ומעבר לתמונות שאני מאוד מרוצה מהן, למדתי שגם ב 98% הארה יש מה לראות על הירח. בזכות הסיכום למדתי על מאפיינים שזו הפעם הראשונה שאני רואה ומתעד על הירח. האובייקט הזה שלרוב מפריע לצפייה בדברים אחרים פשוט מלא במאפיינים מעניינים מאין כמוהם וגם אחרי יותר משלוש שנים של צפייה וצילום שלו הוא מעניין ומסתורי ממש כמו בהתחלה.
  25. Ilan Shapira
    ב 17 לינואר חנכתי את תצפיות השמש עם המאונט החדש.
    בחרתי את הטלסקופ הגדול יותר אבל מאוד מהר התברר שתנאי האטמוספרה לא ממש באו לקראתי והיה רעיון טוב יותר להשתמש בטלסקופ הקטן. לצערי גם הזמן שלי היה מאוד מוגבל בבוקר הזה ובסופו של דבר התקבלה תמונה אחת בינונית לכל היותר:

    בתמונה ניתן לראות את האזור הפעיל AR2930 שמורכב ממספר כתמי שמש ופילמנטים. אחד הפילמנטים שנמצא מעל הכתמים הוא עצום בגודלו וגם בצילום הזה ניתן להבחין כמה הוא גבוה מעל פני השטח.
    הפילמנטים הקטנים יותר יוצרים קשתות בין הכתמים ונראה שזה היה אזור שאנימציה הייתה עושה עימו חסד. מכיוון שלא יצא לי להמשיך לצלם את האזור החלטתי לראות מה שלומו ביום שאחרי והאתר הטוב ביותר לצרכים כאלה הוא https://sdo.gsfc.nasa.gov/. באתר זה ניתן לקבל אנימציות באורכי גל שונים עד 48 שעות אחורה, ואם רוצים, לקבל גישה לתמונות באורך גל רצוי עד לרזולוציה של 4096 X 4096. מה שיפה שניתן להוריד תמונות באיכות הזו למחשב ולהרכיב מהן אנימציה מותאמת אישית.
    היכולת שלי בבית היא צפייה באורך גל של H-Alpha - 656.281, או 656A, מה שאומר שאני יכול לראות את ענני המימן המיונן שמרכיבים חלק מהאטמוספרה של השמש. הפרטים שמתקבלים שם הם מאוד מעניינים ויפים לעין ומרמזים על השדות המגנטיים שמפעילים את האזורים הפעילים. כתמי השמש שהם אזורים פחות חמים מסביבתם (ועל כן כהים מאוד) בגלל שהשדות המגנטיים בנקודות אלה כל כך חזקים עד שהם מונעים מחלק מהחום להגיע לפני השטח. הפילמנטים הם ענני מימן שנישאים על גבי שדות מגנטיים חזקים. הם נראים כהים יותר מכיוון שהמימן בהם חם פחות בהשוואה לפני השטח.
    כדי לנסות ולהבין איך השמש מתנהגת בשכבות שונות השתמשתי בצילומים באורכי גל שונים שצולמו על ידי SDO והתמקדתי במיוחד באזור הזה שהוכיח את עצמו כפעיל מאוד. כל אורך גל נפלט מאזורים שונים של אטמוספרת השמש ומחומרים שונים (מימן, הליום, ברזל, פחמן ועוד)

    בתמונה הזו שצולמה באורך גל של 304A ניתן לראות את אותו האזור יום אחרי. קל מאוד להבחין שמבנה האזור נשאר די דומה ובאורך הגל הזה ניתן להבחין בקלות באזורים של גז דחוס שנמצאים מעל פני השטח. אזור בהיר יותר מציין דחיסות גבוהה יותר. האור נפלט מאטומים של הליום בחלקים העליונים של הכרומוספירה שמגיעים לטמפרטורה של כ 50,000 מעלות.
    עד עכשיו ראינו בתמונות רק גז מיונן שמושפע מהשדות המגנטיים בגובה יחסית נמוך מעל פני השטח אבל הפעילות לא מסתיימת שם. ברוחב גל של 171A שנפלט מברזל מיונן ניתן לראות מה שנקרא לולאות קורונה בחלקים הנמוכים של הקורונה - החלק העליון של אטמוספרת השמש. בניגוד למימן המיונן (h-alpha) שנמצא בטמפרטורה של כ 6500 מעלות, הברזל המיונן באזור הזה מגיע למספרים קצת אחרים - 600,000 מעלות צלזיוס.

    אותו האזור ברוחב גל של 171A.
    כשחושבים על השדות המגנטיים של השמש אפשר לדמיין אותם כלולאה מתוחה שעשויה מגומי שאנחנו רואים רק קצה קטן שלה והיא מוחזקת במתח מעל פני השטח. כאשר מותחים גומיה יותר מדי היא נקרעת בעוצמה. אם הגומיה רטובה אז רסיסי מים יעופו מכוח הקריעה. גם על השמש, כאשר שדה מגנטי "נקרע" הוא משליך למעלה את המימן שתלוי עליו מה שיכול לגרום ל CME - Coronal Mass Ejection - חומר ואנרגיה שמושלכים לחלל בעוצמה.
    אורך גל נוסף הוא 094A והוא משמש להבנת התפרצויות סולריות. גל זה מייצג התפרצויות סולריות בקורונה ונפלט מברזל בטמפרטורה של 6,000,000 מעלות צלזיוס.

    כאן האזורים הבהירים מייצגים את החלקים החמים יותר בקורונה. 
    הבדל הטמפרטורות העצום בין פני השטח ה "קרים" יחסית והחלקים הגבוהים של אטמוספירת השמש שמגיעים לטמפרטורות גבוהות מאוד עדיין לא מובן במלואו למדע
    כבר בשלב זה אפשר לראות מה קורה בשכבות שונות של השמש וניתן להבין את הקשר בין השכבות השונות ואותי זה מעניין מאוד.
    מכיוון השמש היא אובייקט דינאמי, הורדתי תמונות של ברוחבי הגל האלה מה 16-18 לינואר ויצרתי אנימציות שממוקדות באזור המדובר:
    304A
    ניתן לראות שבשניה השביעית הפילמנט שלנו מתפוצץ וזורק חומר לחלל.
    171A
    כאן ניתן לראות בצורה טובה יותר את הטבעות שנוצרות לאחר ההתפרצות. כאן לא רואים את החומר שנזרק כי ברובו הוא מימן מיונן ורוחב הגל הזה מייצג ברזל מיונן (Iron-9)
    094A
    בסרטון הזה הפעילות על פני השטח די רגועה כי צופים בקורונה ובפרצי אנרגיה חזקים - מה שניתן כמובן לראות באותה השניה השביעית.
    כדי לעמוד על ההבדלים בין השכבות השונות השתעשעתי עם שני סרטונים - אחד שמראה את ההבדלים בין 304 לבין 171 (אדום ומוזהב) והשני שמציג את שלושת אורכי הגל יחד. בסרטון המשולב הפרטים בכל שכבה פחותים אבל זה יפה לראות את כל הפעילות הזו בשכבות השונות במבט אחד.
    והסרטון המשולב
     
    מה שהתחיל בחצי שעה של הפעלה ראשונית של החצובה החדשה הפך מבחינתי לחוויה לימודית ומעניינת. אני מקווה להעמיק עוד בנסיון ללמוד ולהבין טוב יותר את השמש שלנו.
×
×
  • צור חדש...

Important Information

  I accept