קניתם את הטלסקופ הראשון שלכם ולא רואים בו כלום? המדריך הזה ילווה אתכם שלב אחרי שלב, מפתיחת האריזה ועד לתצפית הראשונה
"הצילו! הטלסקופ החדש הגיע ואנחנו לא מצליחים לראות בו כלום!"
המשפט הדרמטי לעיל, הוא כנראה אחד הפוסטים הפופולריים ביותר שעולים אצלנו בקבוצת המתחילים. אסטרונומים מתחילים מזמינים את הטלסקופ הראשון שלהם אחרי חפירות רבות והתלבטויות, ציפייה ארוכה – ובסוף נתקלים בקיר שחור. זה קורה יותר אצל מתחילים שלא הצטרפו אף פעם לתצפית לפני שהזמינו את הטלסקופ, ולא באמת יודעים איך הוא עובד.
אפשר להירגע. 99% שהטלסקופ החדש שרק הגיע בסדר, ופשוט צריך ללמוד איך לתפעל אותו. בניגוד לאינטואיציה, את פתיחת והרכבת הטלסקופ – ה'אור הראשון' (התצפית הראשונה), מומלץ דווקא לעשות באור יום. ככה ניתן להרכיב את כל החלקים בקלות, לראות מה עושים, לפתור בעיות אם יש ובעיקר לא לאבד כלום. לאחר שסיימנו, נחכה בסבלנות שיחשיך, ואז נוציא את הטלסקופ החוצה ונתחיל את התצפית הראשונה בנחת, בידיעה שהכל עובד.
אז בואו ונתחיל:
1. שלמות האלמנט המרכזי
דבר ראשון שנעשה, זה לבדוק שהכל שלם ותקין, ולא נפגע במשלוח. נוציא את הטלסקופ מן הקרטון. הטלסקופ מגיע עם מכסה בחלקו הקדמי ששומר על האלמנט המרכזי, בין אם זו עדשה או מראה, מפגיעות ושריטות. נסיר את המכסה ונסתכל על העדשה או המראה. הם אמורות להיות חלקות, ללא שברים, סדקים, שפשופים או שריטות עמוקות.
שובר אור – כל עוד לא מדובר בטלסקופ סופר יוקרתי תיתכן שריטה שטחית בציפוי העדשה פה ושם.
ניוטוני – המראה צריכה להיות חלקה ונקייה מכל סימן. ייתכן סימן צבע קטן בשולי המראה הראשית של הטלסקופ, אך בשום אופן לא במרכזה.
2. תקינות גוף הטלסקופ והפוקוסר
לאחר שבדקנו את האלמנט המרכזי, נבדוק שגם גוף הטלסקופ חף מפגיעות ועיקומים. נשחק עם הפוקוסר, ונוודא שהוא נכנס ויוצא בצורה חלקה פנימה והחוצה. לא צריך להיבהל אם התנועה היא לא חלקה כחמאה. כל עוד הפוקוסר מגיב בצורה סבירה לסיבוב בידית הכל בסדר. אם הפוקוסר עומד במקום כשאתם מוסבבים את הידית, נבדוק אם הוא נעול – ישנו בורג בולט בתחתיתו שנועל אותו. נזכור – בשובר אור הפוקסר נמצא מאחורה, ובניוטוני מקדימה.
3. בדיקת העיניות
ברוב הטלסקופים נקבל בין אחת לשלוש לשלוש עיניות בעלות אורך מוקד שונה. הן בגדול עושות את העבודה כמו שצריך ובהחלט מספיקות להתחלה. נבדוק האם העדשות בתוכן שלמות ולא שבורות. ננער אותן בעדינות ונוודא שאין כל מיני צלילים המעידים האם העדשות לא משוחררות בתושבת שלהן. יש לזכור שלרוב שמדובר בעיניות זולות יחסית מסוג "פלוסל" (בסביבות 15-20 דולר לעינית, יש גם עיניות פלוסר במאות דולרים) ולכן אין צורך להחזיק אותן בחרדת קודש ולהיות קנאים לגביהן כמו בעיניות יקרות יותר.
אילו עיניות קיבלנו? על כל עינית מצויין מספר, זהו אורך המוקד במ"מ. ככל שהמספר גבוה יותר, כך ההגדלה קטנה יותר ושדה הראייה רחב יותר. לרוב נקבל עיניות בטווח של בערך 25 מ"מ להגדלה קטנה ושדה רחב, ו – 10 מ"מ להגדלה גבוהה.
עיניות המגיעות עם הטלסקופ
4. נפתח את החצובה
חצובה קלאסית (שלוש רגליים) – נפתח את החצובה ונבדוק שהיא יציבה. לעיתים החצובה תגיע עם מגש שיש בו חורים המיועדים להניח בהם את העיניות. למגש הזה תפקיד נוסף – הוא נועל את רגלי החצובה במקום ועוזר לייצב אותה. אם יש ידיות עקיבה (Slow motion), מן ידיות ארוכות וגמישות, נרכיב אותן על ראש החצובה ונראה שהן עובדות.
מגש לעיניות
ידיות עקיבה
בסיס דובסוני – אם הוא גדול, כנראה יגיע בחלקים בקרטון שטוח סטייל איקאה. מדובר בחיה די פשוטה, אז פשוט נעקוב אחרי הוראות ההרכבה.
5. נפלס את החצובה
על מנת שהטלסקופ יהיה מאוזן ולא ינטה לכייון מסויים, יש לדאוג שהחצובה או הבסיס הדובסוני מפולסים. לחלק מהחצובות יש פלס – בועה קטן, שאמור לעזור לנו בתהליך. אם אין, אפשר להשתמש באפליקציית פלס בסמארטפון.
6. נעמיס את הטלסקופ על החצובה
- איזון: נשתדל למקום את הטלסקופ בתושבת, במקום שיהיה מאוזן – כלומר שלא החלק הקדמי ולא האחורי יהיו כבדים וימשכו כלפי מטה.
- נעילה: יש לשים לב שהטלסקופ יושב כמו שצריך בתוך התושבת שלו, והבורג שמחזיק אותו מהודק כמו שצריך, על מנת שלא יחליק החוצה.
- תזוזה: נשחק קצת עם הטלסקופ על החצובה ונראה שהוא זז חלק. אם יש ידיות עקיבה נראה שהן באמת מזיזות את הטלסקופ בתנועות קטנות. נדגיש שבשלב הזה אנו עדיין לא צופים בכלום.
טלסקופ מאוזן
7. נאפס את הפיינדר (הכוונת) והטלסקופ
זה השלב שרוב המתחילים מדלגים עליו, ולא מבינים איפה הבעיה. הם מרכיבים את הכוונת, מכוונים לירח ורואים רק שחור… הסיבה היא שהרבה פעמים היצרנים לא כוללים את השלב הזה בחוברת ההוראות, אך אם הטלסקופ והפיינדר לא מאופסים אז ברור שלא נראה כלום.
בואו נתחיל:
- נשים בפוקוסר את העינית עם השדה הכי רחב (אורך המוקד הכי גדול, המספר הכי גבוה).
- נכוון את הטלסקופ עם היד באופן גס, בלי להסתכל בכלל בעינית לעץ רחוק, או מרפסת של בניין ממול. נציין פעם נוספת שאין לכוון את הטלסקופ ישירות לשמש בלא אמצעי הגנה ייעודיים, אחרת נסתכן בנזק בלתי-הפיך לעיניים!
-
נסתכל בעינית. אנו אמורים לראות בליל של צבעים לא ברורים, זו בעצם תמונה לא בפוקוס.
- אם אנו רואים רק שחור – האם הורדנו את מכסה הטלסקופ? את הפקקים מהעינית?
- אם אנו רואים רק כחול או לבן, כנראה שהטלסקופ מכוון לשמיים ולא למשהו אחר.
- נשחק עם הפוקוסר פנימה והחוצה, עד שנקבל דרך העינית תמונה מפוקסת וחדה.
- נכוון את הטלסקופ באופן יותר מדוייק על המרפסת, או צמרת העץ כך שיעמדו ממש במרכז התמונה.
- נחליף את העינית לזו עם ההגדלה הכי גדולה (אורך המוקד הכי קצר, המספר הכי קטן), ונשחק שוב עם הפוקוסר פנימה והחוצה, עד שנקבל תמונה מפוקסת וחדה. נשתדל שוב להעמיד את האובייקט עד כמה שניתן במרכז התמונה.
-
נרכיב את הפיינדר על הטלסקופ ונאפס אותו כך שמה שרואים במרכז הטלסקופ זה מה שמופיע במרכז הפיינדר. איך מאפסים? תלוי בסוג הפיינדר:
- אם מדובר בפיינדר נקודה אדומה (Red dot finder), ראשית נדליק אותו. תופיע לנו נקודת לייזר אדומה על הזכוכית. לפעמים לוקח כמה שניות למצוא אותה, צריך למצוא את הזווית הנוחה לעין. אחרי שמצאנו את הנקודה, נזיז אותה על הזכוכית למעלה למטה וימינה שמאלה בעזרת הגלגלים הקטנים.
- אם מדובר בפיינדרסקופ, מן טלסקופ קטן עם צלב, הוא מוחזק על ידי 2-3 ברגים קפיצים. את הצלב נזיז על ידי סיבוב של הברגים הקטנים. שימו לב שלעמים גם לפיינדרסקופ יש פוקוס לקבל תמונה חדה. אם יש, זו בד"כ העדשה הקדמית שמתסתובבת בהברגה שלה, וככה זזה קדימה ואחורה.
בסופו של הליך, מה שרואים במרכז התמונה בטלסקופ זה מה שהפיינדר אמור להצביע עליו. נכוון לאובייקט אחר בעזרת הפיינדר. נסתכל בעינית. האם רואים את אותו הדבר? ברגע שעשינו את האיפוס בעצם שמנו מאחורינו שתי בעיות נפוצות – פוקוס (כי קיבלנו תמונה חדה בזמן האיפוס) וכיוון נאמן למציאות.
ברגע שהפיינדר והטלסקופ מאופסים, אנחנו מוכנים לתצפית אסטרונומית. ההמלצה שלנו (לא חובה) – להתחיל עם ירח במידה שאפשר. הוא גדול וקל למצוא אותו, ואפשר לנסות עיניות והגדלות שונות.
8. קולימציה בטלסקופ ניוטוני
הקולימציה היא בעצם תהליך של יישור שתי המראות כך שייצרו ציר אופטי אחד חלק מהמראה הראשית, למשנית ולעינית. ככל שהקולימציה פחות מדוייקת, כך התמונה תהיה פחות חדה. התהליך עצמו מבוצע באמצעות קולימטור והוא די פשוט לביצוע.
אם אין לנו קולימטור – נדאג לרכוש אחד. אם הטלסקופ הגיע אלינו ועדיין אין קולימטור, לא אסון. רוב הטלסקופים הניוטוניים מגיעים עם קולימציה סבירה שבעיקרון דורשת שיפור, אך לא ברמה שאי אפשר לעשות כמה תצפיות ראשונות לפני כן. אם נחשוב על זה בהיגיון, כשאיפסנו את הפיינדר קיבלנו תמונה חדה, ככה שגם אם נכוון לאובייקט אנו אמורים לקבל תמונה טובה.
9. חצובה משוונית ואיפוס לצפון
באופן עקרוני אנו לא ממליצים לרכוש חצובה משוונית לטלסקופ הראשון, מכיוון שהיא מציבה מספר אתגרים בתפעול שלה, בשלב מאוד מוקדם שעדיין מנסים ללמוד לתפעל את הטלסקופ והאופטיקה שלו כמו שצריך. למרות זאת, לעיתים טלסקופים מצויינים מגיעים על חצובות משווניות ללא אפשרות להחליף אותן, אז קונים. הכל בסדר.
איפוס חצובה משוונית לצפון הוא נושא בפני עצמו, ואנו ממליצים להניח לזה בהתחלה.ככה נוכל להתרכז בלהינות מהתצפיות הראשונות, ולא לשבור את הראש מייד על ההתחלה. מומלץ להפעיל את החצובה לפחות בפעמים הראשונות במצב אלט-אזימוט, ובהמשך ללמוד איך לאפס לצפון (אם אתם לא יודעים על מה אנו מדברים, תחזרו לכאן). לשם כך נצטרך לשים את החצובה בפוזיציה הזו:
חצובה משוונית במצב אלט-אז
תגובה מומלצת
עדיין לא נוספו תגובות.
הצטרף לשיחה
אתה יכול לכתוב עכשיו ולהרשם אחר כך אם יש לכם חשבון הכנס עכשיו בשביל לכתוב מהחשבון שלך