עבור לתוכן
  • צור חשבון

Ilan Shapira

אדמין
 צפה בפרופיל  צפה בפעילות האחרונה

  • הודעות פעילות

    1,056

  • הצטרפות

  • ביקר לאחרונה

  • ימי נצחון

    150

 סוג תוכן 

Blog Entries שנפתחו על-ידי Ilan Shapira

  1. Ilan Shapira
    כמובן שאחרי שהבנתי את הבסיס בצילומי שמש ורציתי להמשיך להתמקצע, מזג האוויר החליט שלא מתאים לו וזרק עלינו חורף.
    אני מאוד אוהב חורף, כשאין עננים האוויר לרוב נקי הרבה יותר וגם הרבה יותר כיף לשבת בחוץ אבל החורף שנפל עלינו (לטובה) הוא מהסוג המעונן והגשום מאוד.
    כשהגשם הסתיים, קיבלנו עננים דקים, גבוהים ומעצבנים.
    אני עוקב ברשתות אחרי כתם חדש ועצום שמתהווה וכבר לא יכול לחכות לכוון אליו את הסקופ.
    בשבת, 07-11-2020, השמיים היו בהירים אבל ילדים יכולים להפריע לאסטרונומיה לא פחות מעננים, אם לא יותר אבל כשראיתי ש @Guydive צופה בכתם ועופר גבזו הוציא פוסט על הכתם, ניסיתי בכל הבלגאן לעשות משהו. כדי לחסוך בזמן וגם כי בשיחה עם גיא הוא הזכיר לי את הפילטר הזה - וגם התוצאות שמקבלים איתו הם מיוחדות - וגם בשביל המפתח, הרכבתי את ה SCT על החצובה עם הפילטר והכתם קפץ לעין בצורה מדהימה!

    ניתן לראות את המצב הלא מעודד של השמיים

    עם הטלסקופ הזה והפילטר אור לבן, מיד ניסיתי להגדיל ל 250 אבל העננים די פגמו בראות וגם האוויר רעד כשהם עברו להם, אז עברתי להגדלה של X140 והמון פרטים קפצו לעין. כל המערבולת הזו מורכבת מכתם כדול, ממנו יוצאים מעין כתמים קטנים ובסוף שני כתמים בינוניים. באמת תענוג לצפייה.
    בגלל שזמן רב לא היה לי ורציתי גם לתעד, עברתי למצלמה וזו התוצאה:

    או בצבע של תפוז שקיבל עובש:

     
    בפרק הבא והחצי כתוב, אותו הכתם ב H-Alpha
  2. Ilan Shapira

    תצפית אוקטובר

    על-ידי Ilan Shapira,


    תצפיות
    דוח תצפית אוקטובר 2020
    עם סיום הסגר הגיעה הזדמנות נדירה להגיע לתצפית ספונטנית באמצע השבוע.
    גם הפעם את רוב המאמצים ריכזתי בצבירי גלקסיות. מזג האוויר האיר פנים והצלחתי לראות אובייקטים חוורים מאוד.
    עכשיו שאני אמר שראיתי אובייקט ממש חיוור, זה לא שהצלחתי לראות זרועות ומבנה בגלקסיה בבהירות 16 אבל זיהיתי אותה בוודאות בתוך בליל של גלקסיות אחרות ומזה אני מרוצה מאוד.
    בנוסף לגלקסיות שנראות כמו חתיכות לכלוך על רקע שדות הכוכבים, בנובמבר אוריון זורח יחסית מוקדם והערפילית הגדולה היא אחד הדברים המרהיבים ביותר שיש בשמיים.
    מעברבר לאוריון, השמיים זרועים באובייקטים מדהימים. הצביר הכפול, גלקסיית אנדרומדה, הרוזטה ועוד רבים
    בחזרה לצבירי הגלקסיות
    Abell 347
    צביר יפייפה, הנמצא בקבוצת אנדרומדה, כ 3:26 מעלות מהכוכב Almach לכיוון M34.

     
    הגלקסיה הדומיננטית באיזור - NGC 891 נוטה על צידה כלפינו וניתן לראות יפה את פס האבק החוצה אותה ואת הבליטה המרכזית.
    הצביר נמצא כחצי מעלה מ NGC 891 והחיפוש אחריו לא היה ארוך מדי, Star hopping יחסית פשוט בעזרת עינית שדה רחב ומעבר לעינית של 8ממ שחשפה את הגלקסיות שבצביר.
    בגלקסיות בצביר יחסית מפוזרות, ללא צורה סדורה. NGC 906, 909 ו 911 יוצרות מעין קו עקום וכך גם NGC 912, 910 ו UGC 1866
    את PGC 2186599 ראיתי ממש במקרה, גלקסיה חיוורת ביותר בבהירות 16! הגלקסיה הזו, שמסתבר שבכלל לא מופיעה בגרסאת SkySafari 6 Plus (לפחות לא אצלי בטלפון), אבל מופיעה בגרסת ה Pro שלשמחתי נמצא על הטאבלט. אחרי שראיתי אותה ועשיתי זום באפליקציה כדי להבין מה אני רואה הייתי מאוד מרוצה מהמציאה הזו. לא מובן מאליו.

     
    על הצביר הזה "ישבתי" כמעט שעה לפני שעשיתי הפסקה לטובת אובייקטים מעט פחות מאתגרים וכדי לתת לעיניים לנוח קצת.
    האתגר בצבירי הגלקסיות האלה הוא כפול - קודם כל צריך למצוא את הגלקסיות ודבר שני לזהות אותן. זה נעשה על ידי השוואה למבנה שלהן כמו שמתואר באפליקציה וסימון של כל גלקסיה מזוהה..
    יכול להיות שכאן כדאי להשתמש במפת נייר ולסמן X על כל גלקסיה מזוהה כדי לא לעבור עליה שוב ובסוף להעביר הכל לאפליקציה.
    Abell 426
    צביר גלקסיות גדול וצפוף בקבוצת פרסאוס
    מכיל גלקסיות בהירות יותר מאשר ב Abell 347 וצפוף יותר.

     
    את הצביר הזה שנמצא כ 2 מעלות מתחת לכוכב Algol התקשיתי יותר למצוא אבל מהרגע שמצאתי, קשה לטעות. מדובר בצביר מאוד מאוד צפוף עם לא מעט גלקסיות בהירות (11.9, 11.8) שהמון מהן מצטופף בשדה הצר יחסית של העינית 8ממ.
    כאן ניתן לראות מעין מקבץ של הגלקסיות הבהירות יותר NGC 1272, Perseus A, NGC 1278 ומשלימות את המקבץ הגלקסיות NGC 12405 ו NGC 12405
    מתחת למקבץ הזה (הפוך בטלסקופ), נמשך לו קו של גלקסיות חיוורות יותר שיורד למטה ומכיל גלקסיות רבות נוספות. כמו Markarian Chain אבל הרבה פחות בהיר.

     
    ממבט במפות אני מבין שאני צריך לחזור לצביר הזה שוב בשמיים של חורף ולהשלים את כל הגלקסיות שפיספסתי.
    אובייקטים נוספים
    מעבר לצבירי הגלקסיות האלה, צפיתי באוריון. יש לי הרגשה שהיו פעמים שראינו אותו טוב יותר אבל עדיין, הערפילית הזו פשוט מדהימה ביופייה. מהמקור, לכנפיים ולסגירת המעגל של כנפיים מאחורי הגוף. פשוט נהדר.
    הפעם גם צפיתי יותר פנימה אל תוך הערפילית בהגדלה של X200. היה ניתן להבחין בשבילי גז מסתלסל מסביב לטרפזיום. מראה מטורף
    ערפילית מרשימה נוספת שניתן לצפות בה - הרוזטה. ערפילית שנראית כמו וורד או גולגולת ונמצאת סביב לצביר כוכבים שכנראה מפזר אותה לכל הכיוונים. הערפילית הזו היא ענקית ובקושי נכנסת גם לעינית הכי רחבה שלי אבל היא אחד הדברים המרשימים בשמים. לא התמקדתי בה יותר מדי - זה היה כבר לקראת סוף הלילה והעייפות נתנה את אותותיה אבל עדיין, מרשים מאוד.

    לקינוח, יש אובייקט אחד שתמיד נחמד להגיד שראינו אותו למרות שלא באמת רואים בו יותר מדי פרטים - ערפילית ראש הסוס באוריון.
    אז מכיוון שלא ראיתי אותה מהחורף הקודם, לקח לי זמן למצוא אותה אבל ברגע שמוצאים אותה קשה להתעלם ממנה.
    בצפייה וויזואלית היא ממש לא נראית כמו ראש של סוס. קודם כל מתמקדים בכוכב Alnitak ולידו ניתן לראות את ערפילית הלהבה (עוד אובייקט שלא הוספתי לתצפית כי לא התמקדתי בו הפעם) ומהבסיס שלה עולים למעלה אל הכוכב HD37903 שערפילית IC 434 העולה מ Alnitak נמצאת לשמאלו.
    ראש הסוס נראה כמו מעין צל שמפריע לרצף של IC 434, כמו אצבע שנכנסת ומתעקלת מבסיס הערפילית לכיוון הכוכב HD37699. בבסיס של הסוס, בחלק העליון (בחלק הזה של השנה), ממש בבסיס של IC 434 ניתן לראות שני כוכבים סמוכים.
    רשימת האובייקטים

    Object Catalog Name Common Name Type Group Abell # Mag (Sky Safari) Distance (Sky Safari) IC 434             B33 Horsehead Nebula           NGC 1282   Gal Perseus Cluster 426 12.8 110 Mly NGC 1267   Gal Perseus Cluster 426 14.08 260 Mly NGC 1270   Gal Perseus Cluster 426 13.01 240 Mly NGC 1272   Gal Perseus Cluster 426 11.83 180 Mly NGC 1274   Gal Perseus Cluster 426 13.98 280 Mly NGC 1275 Perseus A Gal Perseus Cluster 426 11.85 250 Mly NGC 1277   Gal Perseus Cluster 426 13.42 240 Mly NGC 1278   Gal Perseus Cluster 426 12.45 290 Mly NGC 1250   Gal Perseus Cluster 426 12.83 290 Mly NGC 1023   Gal     8.55 31 Mly IC 284   Gal     11.62 79 Mly NGC 1186   Gal     11.44 120 Mly M 34   Gal         NGC 253 Sculpture Galaxy Gal     6.99 12 Mly NGC 288   Glob     8.09 29 Kly NGC 906   Gal Andromeda 347 12.82 230 Mly NGC 909   Gal Andromeda 347 14.5 240 Mly NGC 911   Gal Andromeda 347 13.94 290 Mly PGC 2186599   Gal Andromeda 347 16.01 ? NGC 912   Gal Andromeda 347 14.91 210 Mly NGC 910   Gal Andromeda 347 12.22 250 Mly UGC 1866   Gal Andromeda 347 14.85 280 Mly PGC 9108   Gal Andromeda 347 14.7 270 Mly NGC 898   Gal Andromeda 347 13.7 270 Mly NGC 891   Gal Andromeda 347 9.8 32 Mly M 15             NGC 7235             Cr 21             M 71             Dumbbell Nebula             IC 1727             Delta Cep             IC 1731             NGC 672             כבר לא יכול לחכות לתצפית הבאה
  3. Ilan Shapira

    תצפית מחתרתית

    על-ידי Ilan Shapira,


    תצפיות
    אתמול, נפגשנו באתר חסוי במרכז הארץ מספר חובבים, כל אחד עם הציוד שלו על מנת להנות קצת מהשמים בצוותא, לשתות בירה וכמובן לראות אובייקטים שונים במכשירים שונים.
    היו שם:
    דובסוני 10" ממונע דובסוני 5" שני מקסוטובים 5" שובר אור 102ממ
    מכיוון שזה עדיין אזור עירוני, כמות האובייקטים הייתה מוגבלת לבהירים ביותר אבל, מאדים גבוה בשמים ובהיר מאוד, הצביר הכפול מזמין כתמיד, צביר הינשוף והפליאדות שכבר נמצאות בגובה נהדר לצפייה ובהירות מספיק לאיתור ללא כל עזרים.
    השובר אור הקטן ממשיך להפתיע לטובה. אחרי שדאגתי לבשל אותו בתצפיות שמש שלושה ימים ברצף, הגיע הזמן לקצת עבודת לילה. אני ממש אוהב לצפות דרכו בצבירים, שם האברציה לא באה לידי ביטוי ולמרות הקוטר הלא גדול, ניתן לראות לא מעט כוכבים. הערב שידכתי אותו עם העינית Ethos 21mm, ככה אני מקבל שדה עצום של 3.17 מעלות והגדלה של X31. הצביר הכפול נכנס פעמים בשדה הראיה ועם מעט ריכוז ניתן לראות לא מעט כוכבים
    על החצובה, לצידו של ה 102 הוספנו MAK 127mm, ולמרות שקשה לצפות באותו האובייקט עם שני טלסקופים, בזכות השדה הרחב בשובר אור, הצלחנו לצפות בצביר הכפול בשניהם.
    הצביר הכפול דרך הדובסוני 10" + binoviewer בשדה אמיתי הוא פשוט מטורף. אחרי מראה כזה אנחנו האסטרונומים חושבים רק על דבר אחד - איך רואים את זה ממקום חשוך באמת. זה צריך להיות דבר מדהים.
    הפליאדות נראות נהדר ב 102, לא כמו מהמדבר, בלי הערפיליות שעוטפות את הכוכבים אבל עדיין, לראות אותן בשדה אחד זה מראה מלבב. צירפתי תמונה שצולמה באמצעות טלפון סלולארי דרך העינית, בחשיפה זריזה של רבע שניה. בתמונה רואים את האברציה הכרומטית בצורה מובהקת.

    בסוף הערב, כשהציוד כבר קופל, אוריון הרים את ראשו מעל העצים. עדיין נמוך יחסית והערפילית הגדולה עדיין הייתה מתחת לקו העצים.
    הביתה הגעתי בסביבות 2 ולמזלי, קיבלתי השכמה ב 5:30. בזמן לצאת לחצר ולראות את אוריון בדרום ואת כוכב הלכת נוגה ואחריו הירח זורחים ממש לפני השמש.
     
  4. Ilan Shapira
    את מעקב השבוע ממש פיספסתי. שבוע ראשון של חזרה לשגרה דורש את הזמן שלו.
    מהתמונות הבודדות שצילמתי לאחרונה השמש נראית בפעילות גבוהה מאוד ומספר כתמי השמש הגיע בשיא אף ל 122 בעשירי לחודש.

    אבל רק 56 בשישי לחודש. מצד שני כמות קרינת x-ray שנפלטה מהשמש ביום הזה היא גבוהה יותר, מה שמראה על פעילות גבוהה

     
    סה"כ צילמתי פעמיים, ורוב התמונות במקרה הזה הן פנורמיות. ניסיתי אתגר של לצלם את רוב החלק המערבי של השמש אבל משום מה רבע לא התחבר כמו שצריך ונאלצתי לזרוק חלק נכבד ממנה ובמקרים אחרים שתי תמונות פנורמיות שונות התחברו להן בקלות.
    09-09-2022
    בחזרה לפילמנט העצום ולאזור הפעיל שאותו הוא מלווה, AR3092. הפעם בצד המזרחי, זזים להם אל האופק ולצד הרחוק של השמש.

    תמונה נוספת מאותו היום, שמראה את רוב היקף השמש, מהמזרח וממש עד ל AR3092 (למטה מימין) מראה כמה פעיל כל חצי הכדור הצפוני

    11-09-2022
    דווקא ביום הזה שבו לא היה לי בכלל זמן וגנבתי כמה תמונות זריזות הגיעה הפתעה - תמונה פנורמית שחוברה משתי תמונות פנורמיות שונות. ללא שום מחשבה מראש. אבל לפני זה, הפנורמה הגדולה של החלק המערבי כולו שנהרסה ונותרה עם רבע שמש, החלק הדרום מערבי.
    למרות מספר בעיות בתמונה (כולל הצבע התפוזי משהו) התמונה נותנת תמונת על  די טובה וכזו שמאפשרת זום פנימה כדי לגלות עוד ועוד פרטים. חלקים מעניינים נפלו בחיבור הלא מוצלח אבל בסופו של דבר יצא משהו מעניין מאוד.

    ולתמונה הפנורמית הכלל לא צפוייה.
    שתי פנורמות עם מספיק חלק משותף שמאפשר חיבור. למרות האופי הדינאמי של השמש, החיבור הזה היה אוטומטי. ארבעה אזורים פעילים, משמאל לימין AR3099, AR3096, AR3098& 3094 ואפילו חלק מאזור חמישי בפינה הימנית למעלה

    התמונה המפתיעה של אותו היום הייתה האחרונה לעיבוד - גם באמצעים יחסית אוטומטיים, צריך זמן לעבד את כל החומר, זמן שיש פחות ממנו.
    וכתם חדש שהופיע מעבר לאופק בחלק הדרום מזרחי (התמונה מסובבת 180 מעלות), AR3100. והפעם לא פנורמה.

    זמן לקצת צילומי לילה אם רק העננים יאפשרו
  5. Ilan Shapira

    תצפית ביתית - 21-09-2020

    על-ידי Ilan Shapira,


    תצפיות
    תצפית כוכבי לכת
    אילן שפירא
    ב 21 לספטמבר השמים התנקו מעננים והתפנה לי קצת זמן להוציא את הטלסקופ לחצר ולצפות קצת בכוכבי הלכת.
    האמת – התגעגעתי לירח כי לא באמת יצא לי לצפות בו כראוי בחודש הקודם אבל הוא כבר היה נמוך מאוד וניסה בכל כוחו לברוח אל מתחת לקו העצים.
    דבר אחד היה ברור מייד, השמים היו נקיים מאוד, והיה ניתן לראות את הכוכבים Nunki & Ascella בצורה ברורה מאוד וכוכבים רבים נוספים נראו יפה מאוד. סימן מעודד. גם הלחות נמוכה מאוד, בלי רטיבות על הדשא או כל דבר אחר. כוכבי הלכת צדק ושבתאי זהרו להם בשמים.
    הכנות
    על החצובה התקנתי את ה Celestron 8", הטלסקופ הפלנטרי שלי והפעם איזנתי אותו כראוי עם שתי משקולות ומראש עם העינית שתשמש אותי רוב התצפית: Tele Vue Ethos 8mm.
    את האיפוס ביצעתי על Aldemarin & Nunki, תהליך שהולך ונהיה קל מאוד, במיוחד שאל הכוכב הראשון ניתן לנווט ידנית מראש. אז אולי אני מפספס את ההמלצה של התחלה ממיקום 0 (חצובה פונה לצפון וטלסקופ מאוזן לגמרי) אבל לטובת כוכבי הלכת זה נראה לי שלב שאפשר לדלג מעליו.
    מהרגע שהחצובה אופסה, בדקתי את האיפוס על אנדרומדה ומשם צללתי לכוכבי הלכת.
    תצפית לילדים
    הבת הקטנה שלי ביקשה כבר יום לפני לצפות בכוכבים ולכזו בקשה אי אפשר לסרב.
    התחלנו בצדק והיא תיארה לי את פסי העננים ואת מיקום הירחים, המשכנו לשבתאי והדבר הראשון שהיא תיארה היה מיקום הירחים שלו. היא כבר חברה טובה של הטבעות :).
    לקינוח, צפינו ב Albireo וקיבלתי תיאור של שני הכוכבים – הגדלים והצבעים ועשינו הסבר קצר על מה זה כוכב כפול, לפחות מבחינה ויזואלית.
    זה הספיק לה והיא פינתה לי את הכיסא תצפית.
    שבתאי
    מייד כשראיתי את כוכב הלכת, הבנתי שיש לילה נהדר. האויר היה יציב מאוד ובהגדלה של X250 לא היו שום קפיצות או רעידות. רווח קאסיני בולט כאילו צוייר בטוש חד ובשוליים, היה ניתן לראות, בקושי את Encke gap!
    בגלל היציבות הנהדרת, החלטתי להוסיף את הבארלו החבוט שלי X2. הפתעה, שבתאי נראה עצום בעינית, אפילו מרחוק הוא נראה כאילו מישהו צייר אותו על העדשה של העינית. אז כן, חד לגמרי הוא לא היה, אבל ברגעים נדירים של יציבות בהגדלה הזו ה Encke gap נראה בבירור.
    רק כדי לסבר את האוזן, זה רווח ברוחב של 325 ק"מ (תודה לעמית שהסב את תשומת ליבי) והמרחק לכוכב הלכת הוא… 1.4 מיליארד קילומטרים!
    עם ההגדלה של X500 לא נשארתי, אבל החלפתי בין X250-360. חגורות עננים נראו בבירור והצל המוטל מהכוכב על הטבעות היה גדול ומודגש מאוד. אני לא ממש בטוח כמה חגורות עננים ראיתי אבל אני חושב, ואת זה צריך לאמת בהזדמנות אחרת שראיתי חלק כהה יותר בקוטב העליון של כוכב הלכת.

    צדק
    הכתם היה מופנה אלינו ובתנאים האלה היה ניתן לראות שהוא לא אחיד בצבע ויש לו מעין נקודה במרכז, נראה לי מעט בהירה יותר. ניתן היה לראות את התעקלות חגורת העננים כשהיא פוגשת בכתם, ממש בצורת גל. בנוסף היה ניתן לראות שהחגורה לא אחידה אלא מפוצלת - המרכז בהיר יותר והשוליים כהים. גם פרטים על חגורת העננים השניה ניתן היה לראות די בקלות.
    מאדים
    בסביבות 22:15, מאדים התקרב לגובה של 30 מעלות ואחרי התצפית האחרונה בנגב, והתנאים הנהדרים של הלילה הייתי די חסר סבלנות לצפות בו. מה גם שלפני שנתיים, לא באמת יצא לי לצפות בו כמו שצריך.
    בהגדלה של X250 נגלה בפני מראה נהדר. כיפת הקרח התחתונה קטנה אבל בולטת ולמעלה היה שטח בהיר יחסית, לבן מלוכלך קצת, שהוא ספק קרח ספק עננים. החלק התחתון כהה יותר מהעליון ונראה מעט חום ובזמן הזה של היום, נראה שהוא שולח אצבע כהה לחלק העליון של כוכב הלכת, מעין משולש.
    לאחר כחצי שעה של תצפית, נכנסתי הביתה על מנת להביא בלוק ציור כדי לנסות לאייר בקווים גסים את ההבדלים בין שני החלקים הבולטים

    מאדים מסתובב
    תוך כדי התצפית, שיחה עם אסטרונום שנמצא מעבר לים - רז עידן - הוא ציין את הסיבוב האיטי של מאדים.
    יותר מארבעים דקות חלפו מאז התחלתי את התצפית, ואכן, נראה שהבליטה בחלק השחור זזה לה מעט שמאלה. מעניין. המשכתי להתרכז ואכן, מצד ימין החלו להופיע דברים חדשים ואפילו הצלחתי לראות מכתש בשם Schiaparelli, מכתש בקוטר של 459 קילומטרים.
    בתמונות ניתן לראות את הסיבוב של כוכב הלכת כאשר התמונה הימנית\עליונה בשעה 22:39 והשמאלית\תחתונה כשעה אחר כך.

    אחרי שהייתי כל כך שקוע נזכרתי שתצפיות, במיוחד כאלה שמכילות אובייקטים מרובים וחדשים יש לתעד (מעבר לנסיון העצוב שלי לצייר את כוכב הלכת).
    בסופו של דבר סימתי שישה מאפייני שטח שראיתי בצורה מובהקת על מאדים:

    לסיכום
    תצפית נהדרת, ללא הפרעות עם תנאים נהדרים מאין כמוהם. תצפית שבה חלפו להן שלוש וחצי שעות בלי לשים לב וכולה על טהרת כוכבי הלכת
  6. Ilan Shapira
    לפני כחודש החלטתי שאני רוצה מאוד לנסות לעבוד עם פילטרים צרי פס על מנת להתמודד לפחות חלקית עם זיהום האור.
    ל EAA הפילטרים האלה אכן נותנים פתרון נהדר ומאפשרים בקלות יחסית לראות על המסך פרטים שקשה מאוד לראות במדבר עם מפתחים גדולים אבל EAA זה שלב ביניים בלבד.
    לטובת צילום התחלתי לעבוד עם N.I.N.A שמאפשרת שליטה מלאה בכל הציוד, נותנת יכולות חיפוש ופריימינג מאוד נוחות ו Sequencer שכאשר אסיים לטייב את כל ההגדרות מאפשר בקלות הגדרה אוטומטית של מספר מטרות, החלפת פילטרים פוקוס אוטומטי ו dithering. לא דברים שאי אפשר לעשות בתוכנות אחרות אבל זה נראה שהתהליך פשוט מובנה מאוד יפה ב N.I.N.A.
    אז לא, עדיין לא סיימתי תמונה אחת כראוי עם כל הפילטרים אבל הנסיון הראשון היה על ערפילית הנשר ועמודי הבריאה שבתוכה:

    התמונה בעייתית מהרבה בחינות, פוקוס לא טוב, ובגלל שינוי די גדול באיפוס לצפון גם קשה היה ליישר את הפריימים של המימן והחמצן, הגופרית לא קיימת והחמצן חלש מדי. שלא לדבר על הצביעה החובבנית.
    בנסיון האחרון הצלחתי לאסוף מספר קטן של פריימים של גופרית אבל המימן כל כך חזק (הירוק) שכאשר הוא בתמונה הוא מאפיל על הכל אז הנה השילוב של חמצן בכחול וגופרית באדום:

    רואים ממש יפה את ההבדלים בין בין אורכי הגל השונים וגם רואים שיש צורך באיסוף של הרבה יותר מידע.
    ועוד נסיון עם הנשר - הפעם הורדתי בצורה משמעותית את המימן:

    בעוד לא מעט מידע הלך כאן לאיבוד, התמונה, למרות שהצבעים עדיין לא מאוזנים נראית פחות כמו ערפילית שעשויה מאבק של קריפטונייט 🙂 
    אלה צעדים ראשונים אבל היכולת לקבל פרטים על ערפיליות ממקום יחסית מואר כמו ביישוב שלי מאוד מעודדת.
    אובייקט נוסף, אחד האהובים עלי, הוא ה Veil. שאריות סופר נובה שמכסות שטח עצום בחלל. הנסיון הראשון שלי היה כמה פריימים של חמצן על החלק המזרחי - ערפילית העטלף:

    גם כאן כמות הפרטים מדהימה והפוטנציאל של האובייקט הזה אפילו מהבית הוא נהדר.
    הניסוי הבא שלי היה עם הטלסקופ הקטן - AT60ED שאמור לתת שדה רחב עם המצלמה שלי.
    כאן כבר הייתי צריך לבנות את כל הריג מחדש, לאזן ולהצפין (כי הגבהתי את הפיר) אבל התוצאה הראשונה לא רעה בכלל:

    סוף סוף העקיבה טובה, השדה עצום, ה Platesolve עובד לא רע ורק צריך לחבר את מיישר השדה במרחק המתאים של 55ממ מהחיישן. מרוב חיפזון לא עשיתי זאת ומה שקיבלתי זה שדה לא ישר בצורה מוגזמת. ניתן לראות את הכוכבים המרוחים בפינות למרות שזה קרופ די גדול. גם פוקוס אוטומטי לא עבד כראוי ואני מקווה שזה יתחיל להסגר גם ברגע שהתמונה תהיה חדה מכל הכיוונים.
    מה למדתי מהשבועיים הנהדרים האלה?
    1. איפוס לצפון איפוס לצפון איפוס לצפון! למרות שקיבלתי עקיבה לא רעה בכלל, העצלנות שלי גרמה ל Guiding לעבוד מאוד קשה וכל זה בגלל חוסר הסבלנות שלי והרצון לראות אובייקטים על המסך כמה שיותר מהר (תודה ל @Liron.na שדחקה בי לשפר את האיפוס)
    2. פוקוס אוטומטי הוא הכרחי
    3. אני צריך ללמוד איך לערוך תמונות כאלה
    4. לקחת פלאטים ודארקים כמו שצריך - באמת הגיע הזמן
    5. צריך עוד להבין בדיוק את זמני החשיפה והרגישות האופטימליים
    אז המצפה עובד והפרוייקט שלי לקיץ יהיה אזור קבוצת ברבור בשדה רחב - ה Veil, North America, Pelican וכל אזור Sadr שאפשר להתחיל לצלם יחסית מוקדם.
    מעבר לזה, מכיוון ששובר האור הגדול התפנה ומשמש כרגע כמתאם בין הטלסקופ הקטן והחצובה, אני אחזיר אותו למצב של שמש. ככה אפשר יהיה לעבוד גם בלילות וגם בימים ללא החלפת טלסקופים או איזון מחודש בין מטרות.
  7. Ilan Shapira
    בתצפית אמצע השבוע צפיתי בשרשרת הגלקסיות Markarian's Chain - שרשרת גלקסיות הנמצאת בקבוצת הכוכבים Virgo ומהווה חלק מצביר Virgo.
    את הגלקסיות הראשונות בשרשרת גילה מסייה - M86 ו M84 ואת שאר הגלקסיות גילה הרשל. השרשרת נקראת על שם Benjamin Markarian, אסטרונום אמריקאי שגילה שהשרשרת נעה בתנועה אחידה.
    הזמן הטוב לצפות בשרשרת הוא סוף החורף ובאביב. בתקופה זו קבוצת הכוכבים Virgo נמצאת גבוה בשמיים. השרשרת מתאפיינת במה שאני קורא לו התליון - סוג של מעגל גלקסיות שממנו רואים שרשרת מתעקלת של גלקסיות - בזוגות או יחידים. מסביב לשרשרת ניתן לראות המון גלקסיות אחרות ששיכות לצביר Virgo.
    בזמן התצפית שוחחתי עם נוח על ה Eye's Galaxies, צמד גלקסיות בקצה התליון שמהן ממש מתחילה השרשרת. גלקסיות אלה - NGC 4435 & NGC 4438, במיוחד 4438 נראות לא סדורות, כנראה בשל השפעה כבידתית של גלקסיות שכנות. ההשערה הראשונית ששתי הגלקסיות האלה היו קרובות אחת לשניה בנקודה בזמן בעבר ושקרבה זו עירערה את המבנה שלהן. NGC4438 גם מכילה אזור של starburst, אזור שבו, כנראה עקב השפעה כבידתית של השכנה, יש פעילות מוגברת של יצירת כוכבים חדשים.
    מחקרים חדשים יותר מראים שיש גלקסיה נוספת שמשתתפת בקשר הכבידתי הזה - M86. מחקרים אלה הראו שיש פילמנטים של אבק בין גלקטי שנמתח בין NGC4438 ו M86 והסברה היא ש M86, בהיותה גלקסיה עצומה בגודלה "גנבה" גז מהגלקסיה הקטנה יותר ועשתה בלגאן במבנה שלה.
    בזמן התצפית ניסינו לראות כמה טוב ניתן לראות את ההבדלים בין שתי גלקסיות העין וההבדלים אכן נראים. אפשר לראות גם את הצורה שמזכירה עין וגם שהגלקסיה התחתונה גדולה ובהירה יותר משכנתה, גם אזור מעורפל יותר מחוץ למרכז הגלקסיה NGC4438 שמכיל גז בין גלקטי שכנראה הופשט ממנה ונראה די טוב בהגדלות גבוהות.
    ביום שישי בערב, חיברתי במצפה את המצלמה אל הטלסקופ הקטן (60ממ) על מנת לצפות ב EAA ב Markarian's Chain בשדה רחב. בעוד רוב הפעמים אני משתמש בטלסקופ הזה כגיידר, הפעם "נאלצתי" להשתמש בגיידר סקופ 50ממ שרכשתי במיוחד (מוסתר על ידי המצלמה). כמובן שהשתעשעתי ברעיון להשתמש בטלסקופ הקטדיופטרי כגיידר סקופ אבל את השעשוע הזה אשאיר לפעם אחרת.

    בבדיקה קצרה ב https://astronomy.tools/calculators/field_of_view/ נראה שניתן לדחוס את השרשרת בשדה הראיה ואכן השרשרת נכנסה לפריים - עם בעיה קלה שהייתה צפוייה - קצות השדה לא ישרות, מה שחייב אותי לעשות קרופ על מנת להפטר מרוב העיוותים. זה מזכיר לי להשתמש במיישר השדה שמחכה לי בסבלנות בקופסה.

    את צמד הגלקסיות ניתן לראות ממש במרכז התמונה וגם את "הקרבה" בניהן לבין M86 - הגלקסיה הענקית מצד ימין שלהן. את צורת התיליון (מצד ימין) וצורת השרשרת (מרכז שמאלה) ניתן לראות יפה מאוד בתמונה

     קרופ מעט ממוקד יותר באזור התליון ומרכז השרשרת.

    מה שיפה בתמונה הזו ואחת הסיבות העיקריות שאני מעדיף EAA על פני תהליך צילום כהילכתו זה שהיא מייצגת בצורה די נאמנה את מה שאני רואה דרך הטלסקופ הגדול ממקום חשוך - ואפילו יותר - והכל פשוט יותר. אפילו לא לקחתי פלאטים\דארקים לטובת הצילום הזה (מורגש) . רק לחשוב על ההבדלים בקוטר - 60ממ שזה 2.36" לעומת המפלצת - 500ממ שזה 20" וכל זה בתנאי זיהום אור משמעותיים. השדה העצום שמתקבל כאן מגמד בצורה משמעותית את מה שרואים דרך העינית וזה אחרי קרופ לא קטן.
    קצת טריוויה - M86 היא אובייקט מסייה הכי מוזח לכחול - כלומר מתקרב לכיוונינו במהירות הגבוהה ביותר - 244 קילומטרים לשניה. אל דאגה, את המרחק משביל החלב - 52 מיליון שנות אור - יקח המון זמן לגמוע. לא רק ש M86 נעה לכיוון שביל החלב אלא שביל החלב בעצמו נע לכיוון M86. שתי הגלקסיות נמשכות למרכז צביר Virgo מכיוונים שונים.
     
    פוסטים נוספים מהמצפה - בקרוב
  8. Ilan Shapira
    הטלסקופ הקטן (60ממ) ממשיך להפתיע בצילומי שמש וגם הפעם הוא נתן תפוקה נהדרת, במיוחד ביום שבו השמיים מכילים עננים דקים והראות לא להיט.
    בימים כאלה לנסות ולצלם דרך הטלסקופ הגדול זה כמו לצלם קרקעית של בריכה דרך המים בזמן ששחיינים עוברים כל שניה ומרעידים את המים אפילו יותר. מעבר לתנאי הצילום, אני מאוד מרוצה מהיכולת לקבל רבע שמש בפריים בודד, מה שמאפשר תיעוד טוב יותר של אזורים פעילים גדולים או בכלל לקבל מושג יחסי על גודל האזורים הפעילים או ההתפרצויות.
    הטלסקופ מורכב עם כל הציוד ומוכן לעבודה:

    הפעם בתפריט שלושה אזורים פעילים משמעותיים ולא מעט פעילות על קצה השמש: AR2893, AR2894 & AR2895.
    אנחנו רחוקים משיא מחזור הפעילות של השמש אבל המחזור הזה בינתיים מראה סימני פעילות לא מעטים מעל הממוצע לשלב הזה. למעשה הפעילות הזו משפיעה על כדור הארץ וגורמת לזה שהזוהר הצפוני נראה באזורים דרומיים הרבה יותר.
    AR2893 - האזור הפעיל הוותיק יותר מבין השלושה לפחות מבחינת הופעתו על הצד של השמש הפונה אלינו. הוא מכיל כתם שמש אחד משמעותי אבל מה שיפה כאן זו ההתפרצות העצומה שניתן לראות בשעה 14:00. בחישוב גס מדובר בהתפרצות עצומה בגובהה וזה כאשר המצלמה לא תפסה את כל ההתפרצות. בתמונה מופיעה רבע שמש - כ  700,000 קילומטרים מהמרכז. לפי זה ההתפרצות הזו מקבלת מימדים מפלצתיים

    בנוסף להתפרצות העצומה הזו, ניתן לראות בחלק התחתון יותר של הקצה מעין סערה לא רגועה של פלסמה. זה מגיע מכתם שבדיוק עבר על מעבר לאופק השמש והפעילות המגנטית שלו יוצרת התפרצויות לא מעטות

     
    AR2894 - כאן מדובר בקצה מעט שקט יותר אבל ניתן לראות שהאזור הפעיל עם הכתם הוא גדול מאוד ומכיל פילמנט גדול מצד שמאל של הכתם ועוד אחד מצידו הימני. הפילמנטים האלה (נראים כנחשים) הם קשתות של פלסמה - התפרצויות הפונות אלינו - שנמצאות מעל שכבת הכרומוספירה ובהן הגז קר יותר ועל כן כהה יותר. בתמונות הפילמנטים מופיעים דווקא בהירים יותר אבל זאת בגלל שהתמונות נערכו בנגטיב על מנת להבליט יותר פרטי שטח

     

     
    האזור האחרון הוא AR2895. כאן קיבלנו הפתעה נחמדה - שני כתמי שמש המחוברים בחלקם התחתון על ידי פילמנט (הפעם התמונה לא בנגטיב אז הוא כהה) שנראה כמו חיוך. מי אמר שהשמש לא מחייכת? בנוסף בחלק השמאלי ניתן לראות שלוש התפרצויות לא קטנות במיוחד. אפשר להבחין שהאזור הפעיל הזה נמשך כלפי מטה למרחק לא קטן בכלל מתחת לכתמי השמש.

     
    אותו האזור בנגטיב, ניתן להבחין בהרבה יותר פרטים גם על פני השטח וגם בהתפרצויות שעל הקצה

     
  9. Ilan Shapira
    אז ההחלטה נפלה להקים מצפה ועכשיו מתחיל שלב התכנון.
    התכנון מתחיל עם מדידות. ביחד עם מיכאל מדדנו את האזור ומיכאל יצר מודל ממוחשב כדי לחשב מה הגודל הנדרש למצפה.
    התכנון לוקח בחשבון מכשירים עתידיים - אני ארצה בשלב מסויים לשדרג את השובר אור שלי ל 150ממ F/8 ולפי חישוב זריז אורך הטלסקופ לצילום שמש אמור להיות בסביבות 1.7 מטרים, לא קטן במיוחד. זה כולל 8-9 ס"מ של פוקוס החוצה, 10 ס"מ של הארכה לפוקוסר, קווארק ומצלמה. אם אני רוצה חצי מטר של מרווח מהנקודה הקרובה ביותר לקיר אני אצטרך מצפה של 2.7 על 2.7. זה קצת גדול ממה שחשבתי מראש.
    על מנת לוודא שהכל באמת נכנס, בעיצה של גיא ומיכאל, העמדתי את החצובה הנוכחית שלי במרחק של כ 1.15 מהקיר ועל החצובה הנחתי מקל באורך של שני מטרים.
    יש רווח אבל לא באמת מקום שמעודד צפייה דרך עינית אם זה מה שארצה לעשות. מצד שני, כשהטלסקופ נמוך בצורה כזו אז הדבר היחיד שניתן יהיה לצפות בו יהיה קיר המצפה. אם הטלסקופ מצביע גבוהה יותר בזווית צפייה, המרווח כמובן גדל. צריך לקחת בחשבון שהטלסקופ יהיה קצר ב 30-40 ס"מ והמצפה יהיה גדול יותר בעוד 30 ס"מ. אז לצילום ששם הפוקוס והמאריכים הטלסקופ ימצא בקונפיגורציה הארוכה ביותר שלו יהיו לי כ 40-45 ס"מ של מרווח, לא רע וזה כאשר הוא מצביע לקיר.
    לצפייה וויזואלית המצב טוב הרבה יותר. שם אני צריך רק 2 ס"מ של פוקוס החוצה ואני משתמש בדיאגונל אז הקווארק תופס פחות אורך. גם את מגן הלחות לא חייבים להוציא עד הסוף. זה משאיר לי כחצי מטר ואפילו יותר לצפייה. זה כבר מאפשר צפייה נוחה בעינית
    הניסוי הזה מאפשר גם הבנה של מה צריך להיות הגובה של המצפה משתי בחינות - אחד זה היכולת לצפות דרך עינית בטלסקופ ארוך בלי לשכב על הרצפה והשני הוא שהקיר לא יפריע לטלסקופ בתמונה רואים מה קורה אם הפיר יהיה נמוך מדי - העינית מאוד קרובה לרצפה.
    השלב הבא במדידות יהיה לתחום את המקום לפי המידות הרצויות (2.5 על 2.5 מטר) ולבדוק כמה מקום יהיה בפינה לשולחן מתקפל קטן שעליו ניתן יהיה לעבוד בנוחות יחסית.
    בעוד המצפה מיועד יותר לצילום וניתן להסתפק במבנה קטן יותר אני לא רוצה שצפייה וויזואלית לא תהיה אפשרית אבל מצד שני, בגלל העצים משני הכיוונים אני מוגבל מעט בגודל האפשרי.
    בפרק הבא אשתף את מכלול השיקולים בבחירת חצובה וכמובן החצובה הנבחרת.
    זה פרוייקט לא קטן ודי מורכב ואני יותר מאשמח להערות והצעות אם יש לכם.
  10. Ilan Shapira

    קצת מהירח, 15 ביולי 2021

    על-ידי Ilan Shapira,


    צילום
    הירח הוא אובייקט שדי הזנחתי בזמן האחרון, אבל זה לא אומר שהוא לא אחד האובייקטים האהובים עלי.
    גודלו הזויתי בשמיים הוא כשל השמש ובזכות קרבתו ניתן לראות עליו פרטים רבים ועדינים.
    עכשיו שמיקום רגלי החצובה מסומנים בחניה ככה שהחצובה תמיד מאופסת ברמה סבירה לצפון - דיוק שמספיק לצילומי ירח או שמש מעל ומעבר, אז ההקמה של הכל היא מאוד פשוטה. הירח מפשט את הכל עוד יותר כי אין צורך בפילטר שמש שדורש חשמל ובינתיים אפילו אין לי פוקוסר חשמלי על ה SCT 8" אז זה פחות כבל.
     כל מה שנשאר זה להוציא את החצובה החוצה, להרכיב את הטלסקופ + מצלמה, לאזן ולהפעיל. אין גם צורך לאפס לפי שניים או שלושה כוכבים כי אני לא צריך את יכולות ה GOTO. פשוט לכוון לירח ולבחור באפשרות lunar tracking וזהו.
    ככה נראית עמדת העבודה המאולתרת שלי. כשארכיב פוקוסר חשמלי ניתן יהיה לעבוד מרחוק כמו עם השמש. הפנס רחוב די מציק אבל לא מפריע לירח.

    התנאים בימים האחרונים הם די גרועים מבחינת ראות - החום של היום עולה למעלה בערב וגורם לרעידות ומערבולות באטמוספירה. גם העננים הדקים ומעט אובך לא באמת עוזרים אבל אם זה מתאפשר, אני שמח להיות בחוץ ולצפות\לצלם את השכן הקרוב שלנו.
    כל הירח - מוזאיקה של שלושה פנלים. יש מכתש אחד קטן שמתעקש להיות שרוף, משהו שצריך לפתור בפעם הבאה (אולי כבר היום)

    התמקדות בחלק התחתון של הירח:

     
    והתמקדות במכתשים Theophilus, Cyrillus & Catherina

     
  11. Ilan Shapira

    קצת שמש - אפריל 23 2021

    על-ידי Ilan Shapira,


    שמש
    השמש השבוע התעוררה לחיים אבל איתה הגיעו עננים מסוגים שונים שדי מנעו צפייה או צילום רציני.
    ביום שישי בבוקר, ב 07:15 הצצתי מהחלון וראיתי את אותם העננים המעצבנים. לשמחתי, כחצי שעה לאחר מכן העננים ברובם נעלמו והשמים הכחילו. תנאי הראות לא היו להיט גדול כי בשמיים נשארו שאריות דקות של עננים שידעתי שיעיבו על החוויה. אבל אחרי שכשבוע לא צפיתי בשמש, לא יכולתי לתת להזדמנות לברוח.
    הפעם ניסיתי את מזלי בצילום ואכן האטמוספרה הייתה לא יציבה בשום צורה והתמונה ממש רקדה על המסך אבל אין מה לעשות, התגעגעתי לשמש.
    על השמש ניתן היה לראות שני כתמים במרכז, אחד ממש על הקצה, פילמנט אחד עצום בגודלו (עשרות רבות של אלפי קילומטרים), הרבה פילמנטים קטנים יותר והתפרצויות - חגיגה.
    הרבה תמונות לא באמת הצלחתי להוציא אבל התמונה של הכתם יצאה די סביר:
    AR2818 בשחור לבן. תמונה רועשת אבל מראה יפה מאוד את הכתם והאיזור הפעיל שמסביבו, כולל התפרצות גדולה שמתחילה מהחלק התחתון ומתעקלת שמאלה ולמעלה.

    אותה התמונה עם עיבוד מעט שונה - היפוך צבעים וצבע מלאכותי:

    הפילמנט העצום שנמתח לרוחב התמונה, משמאל התפרצות ולמעלה מימין פילמנט נוסף וכתמים נוספים. לא ברור האם ההתפרצות היא המשך של הפילמנט הגדול (אני חושב שלא).
    כאן התנאים הלא ידידותיים כבר מורגשים הרבה יותר אבל הגודל והעוצמה של ההתפרצות הזו באים יפה לידי ביטוי.

    אחרון חביב, כתם (AR2816) ואזור פעיל מדהימים ביופיים ומורכבותם. כאן אני ממש מבואס שלא יצאה תמונה טובה אבל ניתן לראות את הטירוף שמשתולל שם. אפשר לראות יפה את הכתם ואת כל הפילנמטים שיוצאים ממנו כמו נחשים שמתפתלים לאורך האזור הפעיל ועד לכתם הימני ומתחת פילמנט מאוד גדול

     
  12. Ilan Shapira
    אחרי שמספר חודשים אני משתעשע בצפייה\צילום השמש התחלתי לחשוב על שדרוג הטלסקופ.
    זה לא שטלסקופ לשמש בקוטר של 102ממ זה מכשיר קטן או שהתמונות לא מספקות, להיפך, אבל יש מגבלות אחרות שצריך לקחת בחשבון.
    מכנית. אמנם ה ES הוא טלסקופ מצויין, אבל הוא טלסקופ ברמת כניסה ולא תמיד מדוייק בכל פרמטר. אחד הדברים החשובים ביותר בעבודה עם פילטר Quark הוא הפוקוסר. אין מקום לטיפת Backlash. הפוקוסר של ה ES מתנהג כמו פוקוסרים רבים בשוק ויש לו מעט Backlash. זה דבר שקל לסדר וזה כנראה מה שאעשה עכשיו (אין כמו לפרק דברים) אבל בינתיים, אני רוצה אחד מדוייק ב 100%. יחס אורך מוקד. ה Quark עובד בצורה מיטבית ביחד אורך מוקד של F/30 ומעלה (למרות שהוא עובד נהדר גם עם פחות)- ביחסים כאלה יותר קרני אור נכנסות לפילטר באותה הזווית מה שמשפר את התמונה המתקבלת (תודה @Michael V על החידוד היום)  . על מנת להגיע ליחסים האלה, הפילטר מגיע עם בארלו פנימי של x4.2. מה שמביא את ה 102ממ שלי ל F/27. נחמד אבל יש עוד לאן לשאוף. זה מאוד חשוב וויזואלית כדי לקבל ניגודיות טובה יותר על פני השטח. יש אנשים שמקטינים עם מכסה את קוטר העדשה וככה מגיעים ליחס אורך מוקד גבוה יותר אבל אני לא רוצה לוותר על המפתח כל כך מהר. שימוש מעבר לצפייה\צילום בשמש - ל ES, בגלל שהוא אכרומט, יש אברציה כרומטית די משמעותית. היא טובה יותר מטלסקופים מהירים יותר אבל לצלם או אפילו לעשות EAA די קשה איתו כי יש לאן לשאוף באיכות התמונה. קוטר. כן, המחלה העיקרית של אסטרונומים - Aperture Fever - למרות ש 100ממ לשמש זה גודל עצום, גם כאן אני רוצה קצת יותר כדי לקבל יותר פרטים. אחרי התלבטות לא קצרה, החלטתי על שובר אור של TS Optics בקוטר של 125ממ ויחס אורך מוקד של F/7.8.
    הטלסקופ מכסה את כל המגבלות הרשומות למעלה - יחס אורך מוקד שמביא אותי ל F/33 ומאפשר לי להגיע גם ליותר ולהשאר מעל 100ממ קוטר, פוקוסר ברמה גבוהה ויותר קוטר. האופטיקה גם איכותית הרבה יותר. הטלסקופ נקרא Apochromat למרות שהעדשה היא כפולה ולא משולשת וזה מהסיבות הבאות: הזכוכיות הן מסוגים שגורמים לפחות פיזור אור, עדשה אחת מסוג FPL 53 והשניה מסוג Lanthanum, שילוב שידוע בהפחתה של אברציה ויחס אורך מוקד מראש מגדיר קרני אור מפוזרות פחות (או ישרות יותר) ומראש מפחית אברציה.
    ייתרון נוסף ולא מתוכנן של הטלסקופ הזה הוא שיש לו חלק בין הצינור העיקרי לפוקוסר שניתן להסרה כדי לעבוד טוב יותר עם בינווויואר.
    אחרי התייעצות עם @LIHU גם לגבי הטלסקופ וגם לגבי החנות, הטלסקופ הוזמן מהחנות APM Telescope ביחד עם דיאגונל ותיק נשיאה מרופד. השירות היה זריז - הטלסקופ הגיע תוך שבוע מיום ההזמנה, ארוז באריזה שתשרוד מלחמה.

     

    חילופי דורות

    הפוקוסר מסיבי, ועם מנגנון נעילה נהדר לאביזרים של 2"

    יופי של תיק, מספיק גם לטלסקופ וגם לאביזרים נוספים. תענוג

    אחרי הפתיחה המשמחת, נזכרתי כמובן שחורף, גשום ומעונן בחוץ. הטלסקופ נכנס עם התיק לאכסון מתוך הבנה שבדיקה שלו תקרה רק בעוד כמה ימים.
    בפוסט הבא - איך מזג האוויר הפתיע אותי בבוקר ומה צריך כדי להכין אותו לצילום. 
  13. Ilan Shapira
    יום שישי, 11/09/2020 מתכונן לתצפית ספונטנית בדרום.
    לא יום אידיאלי – הירח זורח לפני אחת בלילה ויש לא מעט אובך בשמים אבל, כבר מתחיל להחשיך מוקדם יותר ותחזית מזג האויר אופטימית יותר ממני.
    אחרי טקס ההעמסה של שלושה טלסקופים וציוד קאמפינג של שני אנשים, מתחילים בנסיעה דרומה כאשר כל הדרך מסתכלים במבטים מודאגים לשמים האביכים ומקווים שבדרום המצב יהיה טוב יותר.
    ואכן, כשמתקרבים לאתר, השמים הופכים צלולים יותר ואיתם מצב הרוח.
    באתר, פוגשים את עמית, יהודה, שמוליק, ליהוא ואביב שבנוסף לטלסקופ הביא עימו חצוצרה.
     
    לקראת השקיעה, מבחינים בעננים המגיעים מדרום ובשלב מסויים, גם בברקים ואפילו שומעים את הרעמים במרחק. לא סימן מעודד מדי אבל זה משהו שהיה בתחזית מזג האויר ואמור לחלוף דרומית לנו ולהסתיים די מהר.
    העננים לאט לאט עוזבים את האזור והציוד מוקם ומחכה ללילה.
    @שמואל שחף התחדש לו בטלסקופ חדש, 16" ממונע שהוא בנה בעצמו עם מראה של Zambuto, והלילה תהיה לו ההזדמנות לבדוק אותו על מגוון אובייקטים. אמנם הלילה לא מושלם, השמים בהירים אבל מכילים לא מעט שאריות של אבק, דבר שיקשה לראות אובייקטים כמו גלקסיות חיוורות אבל עדיין, המקום חשוך וגבוה ויאפשר צפייה בלא מעט אובייקטים.
    @יהודה קנטור הגיע עם שובר אור קטן אבל איכותי מאוד וחמוש ב TEC Eyepiece Turret שמאפשר החלפה מהירה של עד חמש עיניות וכמובן בידע רב שהוא כמו תמיד שמח לחלוק.

      סוף סוף זכיתי לראות את חצובת Berlebach הנהדרת של @LIHU ביחד עם הטלסקופ APM 152mm. סטאפ מדהים ואיכות התמונה שמתקבלת בו היא פשוט נהדרת.
    @Guydive הגיע חמוש בשני טלסקופים – אחד לשדה צר והשני לשדה רחב ועם כוונה בהמשך הערב לנסות קצת EAA. תוצאות בפוסט נפרד.
    בנוסף זו הזדמנות לניסוי נוסף של תפקוד החצובה AZ EQ 5.
    עוד על החוויות של גיא:
    גיא דו"ח תצפית – מחנטוש 11/9/2020


    @Aviv Michaeli הגיע עם שובר אור 120ממ וקיבל מיהודה הסברים מקיפים על כוכבים כפולים. בנוסף לטלסקופ, כלי הנגינה התורן: חצוצרה. אני הגעתי עם חשבון פתוח עם שדה גלקסיות באנדרומדה – קרוב לצביר הפתוח NGC 752 – שלא הצלחתי לצפות בו בתצפית הקודמת. למרות התנאים הפחות מתאימים הגעתי נחוש להצליח, לפחות חלקית לצפות בחלקים ממנו.
    בבוקר, למרות שהאזור הוא מדברי והתקופה היא סוף הקיץ, יהודה זיהה פרחים נהדרים הצומחים להם מתוך האדמה היבשה
         
  14. Ilan Shapira
    קצת באיחור אבל אני רוצה לשתף את החוויה שלי עם המצלמה הראשונה שרכשתי.
    המצלמה שהתעכבה
    יום לפני הסגר השני, נחתה אצלי המצלמה האסטרונומית הראשונה שלי ZWO ASI 178MC. המצלמה הייתה אמורה להגיע יום לפני אבל UPS קצת התבלבלו במיון עוד בארה"ב והחבילה התעכבה לה מעט. לשמחתי היא הגיע ביום חמישי לפני הסופ"ש, לפני יום הכיפורים ו… לפני הסגר הגדול תענוג.

    למה מצלמה?
    תוכניות העיקריות שלי למצלמה הזו – צילומי שמש ו EAA.
    צפייה בשמש, היא דבר מהנה אבל יש לה חיסרון אחד – חם. המטרה היא לאפשר שליטה וצילום של השמש מתוך הבית הממוזג כאשר הטלסקופ ושאר הציוד סובלים בחוץ, בתקווה שסובלים בשקט.
    EAA זה תחום שבו "צופים" דרך מסך מחשב כאשר לטלסקופ מחוברת מצלמה ובעזרת תוכנה מבצעים Live Stacking – עורמים תמונות אחת על השניה וכל כמה שניות מרעננים את התמונה המאוחדת על המסך. מה שיפה בשיטה הזו זה שניתן באמצעות טלסקופ צנוע יחסית וממקום מואר לצפות באובייקטים חיוורם שלא ניתן לראותם ללא Live Stacking.
    משהו שהכרתי דרך גיא.
    קצת על הצפייה בשמש
    הפרוייקט הזה של השמש הוא פרוייקט ארוך טווח מבחינתי כי הוא דורש ידע מעט שונה וזמן שלרוב מנוצל לדברים אחרים – ביום יש עבודה וילדים. אז התחלתי עם טלסקופ ופילטר, אחר כך פיינדר לשמש, ואז חצובה מתאימה יותר, עיניות לתצפית וויזואלית – ויש מה לראות בעין – כבל לשליטה מרחוק בחצובה והיום הגיעה המצלמה.
    מה נשאר? פוקוסר חשמלי ומתאם WIFI לשליטה בחצובה. אבל גם בלי הדברים האלה ניתן להתחיל לבדוק איך המערכת מנגנת.
    כמובן שאין לצפות בשמש דרך טלסקופ ללא פילטר מתאים בשום צורה שהיא – זה יכול לגרום לנזק בלתי הפיך – לעין.
    לשמחתי, מאז עשיתי התקדמות לא מועטה בתחום.
    נסיון ראשון בצילום לילה
    מכיוון שהלילה המטרות שלי הן כוכבי הלכת ותקריבים של הירח, השתמשתי ב Celestron 8" שלו אורך מוקד ארוך על מנת להפיק את המיטב מהאובייקטים האלה – מטרות קטנות שדורשות הגדלה גבוהה.
    אז בעבר, גיא הלווה לי מצלמה דומה והייתה לי ההזדמנות להשתעשע בצילום של שבתאי וקצת EAA. אז ההפעלה לא ממש זרה לי אבל הפעם בשמים ראיתי גם את הירח, וגם את כוכבי הלכת צדק ושבתאי ומאוחר יותר, מאדים זרח לו. הזדמנות פז לתפוס את כולם.
    אז התוצאות כאן לפניכם. אני יודע שתחום של צילום הוא תחום רחב עם המון לימוד. אני לא מתכוון להפוך את הצילום האסטרונומי לתחום עיסוק מרכזי אבל מבין שיש המון המון מה ללמוד ולשפר. גם בתפעול, רמות חשיפה ושאר פרמטרים וכמובן בעריכה. בתור נסיון ראשון – אני מרוצה 🙂


    תהליך הצילום והעריכה
    התמונות צולמו באמצעות SharpCap כל אובייקט בצורה מעט שונה – אבל העיקרון די דומה – צילום ווידאו על מנת לקבל מספר רב של פריימים. ההבדלים בין האובייקטים הם כמות החשיפה של כל פריים, זמן החשיפה המצטבר וכמות הפריימים (נגזרת של הזמן). לצדק אם אני לא טועה כל פריים קיבל 6ms וסרטון של 40 שניות, ושבתאי 9ms לפריים וסרטונים של 55 שניות. יש עוד נתונים אבל אני עדיין לא שולט בהכל.
    את ההתמונות העברתי לסינון ראשוני לתוכנת PIPP שמסננת פריימים גרועים ומסדרת את השאר לפי איכות ומייצרת סרטון חדש.
    את הסרטון החדש מעבירים דרך AutoStakkert שעורמת (stack) את הפריימים לתמונה אחת. כאן גם מקבלים גרף של איכות הפריימים וניתן לבחור רק פריימים שנמצאים ב 50% העליונים לדוגמא.
    התוכנה גם מיישרת את הפריימים לפי נקודות יחוס
    בסוף התהליך התמונה עוברת דרך RegiStax. כאן מחדדים את התמונה באמצעות wavelets, שולטים בתאורה, בניגוד ובעוד מספר לא קטן של מאפיינים.
    חשוב לא לחדד יתר על המידה כי אז מקבלים תמונה לא טבעית ואולי גם מגורענת. עוד נושא ללימוד.
    מאז התקנתי פוטושופ ואולי אנסה לערוך מחדש חלק מהתמונות ולראות מה ההבדלים.
     
  15. Ilan Shapira

    אני והשמש - פרק 3

    על-ידי Ilan Shapira,


    שמש
    אחרי שצפייה בשמש העלתה חרס, החלטתי לנסות לצלם אותה.
    מצלמה בכל מקרה הוזמנה, לטובת הירח וכוכבי הלכת ולשמחתי, שנת הלימודים חזרה לשליש מהילדים אז התפנו לי קצת הבקרים.
    בעוד את הירח וכוכבי הלכת הצלחתי לצלם די בקלות באיכות יחסית נחמדה, השמש המשיכה לחמוק ממני.
    לא הצלחתי להגיע לפוקוס גם עם המצלמה!
    ההנחה המוטעית שלי הייתה שחסר לי פוקוס אחורה ולטובת זה הזמנתי מאריכים. 
    אחרי שהמאריך הראשון לא עזר, הזמנתי עוד שניים.
    כשגם השניים האחרים לא עזרו כבר עמדתי מול שוקת שבורה. ניתן גם לראות שהמצלמה נמצאת במרחק ממש לא סביר עם כל המאריכים.

    כששאלתי את דדי אם יש לו רעיון, הוא מייד ביקש להתשתלט על המחשב וקבע שהבעיה היא פוקוס.
    קודם כל, מכיוון שהמצלמה שלי היא צבעונית, מקבלים אזור אדום מרוח עם טבעות גדולות. כדי לנטרל את הצבע הקשה לעין, האדום הוסט למונו והמריחה האדומה הפכה לאפורה. את המאריכים של הפוקוס הסרתי לאחר כבוד ובעוד דדי מסתכל על התמונה המתקבלת, הזזתי את הפוקוסר מהמיקום הקרוב ביותר שלו. בשלב מסויים דדי ביקש להחזיר בחזרה. אני חייב להגיד שלא באמת ראיתי משהו על המסך אבל החזרתי את הפוקוס בחזרה, הפעם עם הידית העדינה ופתאום פני השמש הופיעו!
    כל העניין היה פוקוס עדין וסבלנות. 
    בשעה טובה, הבעיה העיקרית שלי עם כל סיפור השמש נפתרה. הבעיה השניה, המצלמה הפחות מתאימה גם נפתרה, המצלמה הוחלפה עם המצלמה של גיא. הוא רצה צבעונית לטובת צפייה על מסך באובייקטים (EAA) אז זה די הסתדר.
    אז די זהו זה. מערכת בסיסית שאיתה אפשר לצלם או לצפות בשמש דרך מסך המחשב מוכנה ופועלת, ואפילו יש תוצאות לא רעות. מהנקודה הזו אפשר להתחיל ללמוד את הדקויות של צפייה וצילום של השמש ויש לא מעט כאלה.
      בסופו של דבר, לטובת צילומי שמש אני מתכנן על שליטה בכל המערכת מתוך הבית. חצובה, מצלמה ופוקוסר. בינתיים אני נהנה להתחיל את הבקרים בצילום השמש ולהשקיע בעריכה בערבים.

     מה הלאה? לנסות לצלם עם הפילטר מכוון לאורכי גל שונים ולראות את ההבדלים, לנסות לשחק עם הגדרות החשיפה והרגישות ולשפר את יכולות העריכה
    קצת תמונות:


  16. Ilan Shapira

    אני והשמש - פרק 2

    על-ידי Ilan Shapira,


    שמש
    אז הקורונה חזרה לגל שני והחזירה את הילדים הביתה, מה שמנע ממני לנסות ולצפות בשקט וגם אוגוסט. לשבת בחוץ גם בתנאים של צל זה לא הדבר שאני הכי אוהב לעשות.
    בנסיונות הבודדים שעשיתי בצפייה בשמש הגעתי למצב שאת השמש אני מוצא די מהר אבל כל מה שאני רואה זה עיגול כתום. זה על פניו נהדר,כי אני רואה את השמש אבל פרטים כמו שציפיתי לא באמת הצלחתי לראות. גם כל פעם שניסיתי לצפות רק בחלק החיצוני של השמש התמונה הפכה למטושטשת.
    הפילטר גם כולל פוטנציומטר לשינוי אורכי הגל, מה שאמור לתת פרטים על פני השטח או פרטים בהתפרצויות. לא משנה מה בחרתי, חוץ משינוי הצבע של השמש - כתום באורך גל של 0.3 או אדום יותר באורך גל של 0.5, התמונה לא באמת השתנתה.
    דבר שצריך לקחת בחשבון הוא שאמנם פוטנציומטר חשמלי הוא המדוייק ביותר מכל השיטות (לחץ גז או הטייה של הפילטר) אבל כל שינוי באורך הגל לוקח כ 10 דקות. הפילטר משתמש בטמפרטורה לשינוי אורכי הגל ולוקח זמן עד שהוא מגיע לטמפרטורה הנכונה. זה בשילוב של חוסר זמן די הורס את היכולת לצפות ולהשוות כראוי בין אורכי הגל.
    פעם אחת הצלחתי לראות כתם, ובבדיקה באתרים כמו https://sohowww.nascom.nasa.gov/data/rea. ltime-images.html אכן היה שם כתם באותו המקום. Great Success!. אבל רוב הפעמים, הכתמים היחידים שראיתי היו כתמי אבק על העינית. רואים את זה בקלות כשמסובבים את העינית והכתמים מסתובבים גם. מעצבן מאוד.
    אחת התכונות החשובות באסטרונומיה היא סבלנות, לא אחת מחכים לאובייקט חודשים רבים לפני שהוא מואיל בטובו להופיע מעבר לאופק ולטלסקופ הגדול שלי חיכיתי עשרה חודשים מרגע ההזמנה.
    את תחום השמש מראש לקחתי כפרוייקט לטווח ארוך, אז יאוש לא בא בחשבון.
    בינתיים, בגלל שהחצובה שלי פחות מתאימה לשימוש עם טלסקופ שובר אור בגודל כזה, חיפשתי חצובה alt-az ממוחשבת חדשה, כזו שהטלסקופ לא יפגע בבסיס בטעות. גם פיינדר לשמש ועיניות פלוסל של Tele Vue באורכי מוקד של 40 & 25ממ שאמורות להתאים בצורה מיטבית לפילטר שמש הזה.
    עיניות הגיעו, חצובה גם ( AZ EQ 5 ) וגם פיינדר לשמש.
    התרגולת בבקרים:
    לחבר את הפילטר לחשמל כדי שיגיע לטמפרטורה המתאימה. בינתיים אני מזיז את החצובה והטלסקופ לדשא, מחבר את המצבר, מכין את העיניות ומאפס את החצובה אל השמש. כל זה לוקח 10-15 דקות. די סביר. בשלב הזה הפילטר כבר מוכן לשימוש והנסיון מתחיל.
    שוב, בגלל הזמן שלוקח לשנות אורכי גל, אני מגביל את עצמי לשני שינויים במהלך התצפית. גם ככה זה סה"כ של 20 דקות. זמן התרעננות.
    בשלב הזה המערכת נראית ככה:
    חצובה חדשה ופתרון הצללה גרוע

    פיינדר שמש (הנקודה המוארת מראה כמה השמש ממורכזת)

    ואת השמש ממש ניתן לראות ככה דרך העינית

    הפילטר מתחמם - שימו לב למנורה בצבע הכתום. מחכים שיהפוך לירוק

    אז חצובה יש, עיניות יש, פיינדר יש ואפילו אילתור (גרוע) לצללה. מה עכשיו?
    גם הפרק הזה לא הסתיים בהצלחה מרובה. מעבר לעיגול כתום או אדמדם לא באמת ראיתי את הפרטים שציפיתי.
    אבל כמו שציינתי, אסטרונומיה היא עסק שדורש סבלנות ויש לי. איך התקדמתי? בפרק הבא
     
     
     
     
  17. Ilan Shapira

    אני והשמש - פרק 1

    על-ידי Ilan Shapira,


    שמש
    לכל נושא אסטרונומיה ושמש נחשפתי על ידי @Alexander Vyssokii שהביא טלסקופ שמש שצפינו בו בבקרים שאחרי תצפיות.
    אני עד היום זוכר שראיתי דרכו את השמש כעיגול אדום ועל הקצה זכיתי לראות התפרצות - ממש קשת שהלכה והתפרקה לנו מול העיניים.
     מכיוון שאסטרונומיה היא עסק לא פשוט שכולל המון ציוד, טלסקופ שמש נדחק לפינה. חיכיתי בזמנו לדובסוני שלי, וכשהוא הגיע, היו עיניות שרציתי, ואז SCT...
    בקיץ אחרי תצפית נוספת שבה צפינו דרך הלונט של אלכס, התחזקה ההחלטה לרכוש טלסקופ בשמש.
    זה לוווה במחקר קטן ושיחה עם חברים לתחביב.
    עכשיו קצת פרופורציות. טלסקופ שמש התחלתי עולה 3000 שקלים לסוג אחד או 1000$ לסוג אחר. מדובר במכשירים בקטרים של 40-50ממ.
    כשעוברים את הגדלים האלה מגיעים לרמות מחירים של 1850, 2700 וצפונה ל 60ממ ומעל 5500 פאונד ל80ממ וכך הלאה.
    מכיוון שלא מדובר בעיסוק העיקרי שלי באסטרונומיה, חיפשתי משהוא אחר.
    Daystar Quark מצא חן בעיני כי המחיר סביר ואין הגבלה (שפויה) עם איזה טלסקופ להשתמש איתו. ניתן לשדך אותו לטלסקופים שוברי אור עד לגודל של 150ממ!

    מה שכן, בטלסקופים של 80ממ ומעלה צריך להוסיף פילטר שידחה מעט מהחום. כולנו זוכרים מהילדות איך שורפים דברים בעזרת זכוכית מגדלת שמרכזת את אור השמש. טלסקופים של 80ממ ומעלה מרכזים מספיק אור שמש כדי להתיך את הדיאגונל או את הפילטר. עין או מצלמה גם לא יהנו מהטיפול בחום.
    הפילטר הזה הוא יחסית זול לכל המערכת, 50-100$ וכמו שרואים בתמונה, מתחבר לפני הדיאגונל ומחזיר את האנרגיה בחזרה לכיוון העדשה.
    המגבלות בריפרקטורים - אסור שיהיה שום דבר בין העדשה הראשית לפילטר UV/IR. זה אומר שטלסקופים עם ארבע עדשות לא מתאימים (טלסקופ עם שתי עדשות דובלט). בטלסקופים כאלה, צמד העדשות האחורי יקבל את האנרגיה המרוכזת וימס. בגלל האנרגיה המוחזרת, גם טלסקופים עם עדשות מופרדות בשמן אסורות בשימוש.
    הברסר 127ממ שבהתחלה רציתי ירד מהפרק - בגלל 4 עדשות, ובמקומו הוזמן Explore Scientific 102mm.
    בחרתי את ה 102ממ מתוך חשש שלמרות הפילטר UV/IR יקרה נזק כל מה שמאחוריו, ומחסור בטלסקופים רבים עקב הקורונה.
    ה 102 מגיע די מאובזר, דיאגונל 2", טבעות עם ידית נשיאה ו dovetail גדול יחסית ופוקוסר dual speed (שבעתיד יתברר כמה הוא חשוב). אין כאן משמעות אמיתית לפיזור הצבע שאופייני לטלסקופים אכרומטיים כי גם ככה הפילטר מעביר רוחב פס מאוד מאוד צר. כמובן שאפוכרומטיים או ED איכותיים יותר מבחינת האופטיקה אבל גם יקרים הרבה יותר.
    הדבר שבאמת היה חסר לי בכל הסיפור הזה הייתה חצובה אבל בתור התחלה השתמשתי בחצובת Celestron Evolution שלי, לא אידיאלי אבל אפשרי כל עוד לא מתכוונים לצפות בשמש בצהרי היום.
    אז ל Daystar יש מספר פילטרים:
    H-Alpha Prominence שנותן ביצועים טובים על התפרצויות.
    H-Alpha Chromosphere שנותן ביצועים טובים על פני השטח של השמש.
    ופילטרים נוספים לקלציום, מגנזיום וסודיום.
    בחרתי את ה H-Alpha Chromosphere. הפילטר כולל פוטנציומטר חשמלי שבאמצעותו ניתן לשנות רוחב הפס המועבר 0.3-0.5 אנגסטרם. הפילטר הזה מאפשר צפייה מיטבית בפרטים על פני השטח של השמש כגון כתמי שמש ואזורים פעילים (ברוחב פס של 0.3) ובהתפרצויות (ברוחב פס של 0.5). בגדול, זה הפילטר הנפוץ בסדרה הזו.
    הטלסקופ הזה בשילוב עם ה quark אמור, לפחות לפי astronomy.tools לאפשר צפייה בכל השמש אבל ב Daystar מציינים שרק טלסקופים בעלי אורך מוקד של 440~ יאפשרו זאת.
    הדיאגונל עם הפילטר UV/IR Cut:
     
    והפילטר מורכב:

    אז בהתחלה אפילו פיינדר לשמש לא היה לי אז אילתרתי קופסת קרטון קטנה עם חור בחלק הקדמי ונקודה שאליה אמורה השמש להאיר כשהטלסקופ מכוון כראוי. לא אידיאלי אבל עובד, בינתיים הוחלף בפיינדר. בנוסף, החצובה הספציפית הזו לא מיועדת לשימוש עם טלסקופים ארוכים, אלא לקטדיופרים. צפייה בצהרי היום לא באה בחשבון כי הדיאגונל יפגע בבסיס. אבל להתחלה זה מספיק מעל ומעבר.
    הפרק הראשון לא מסתיים בשמחה. עד שהגיע הטלסקופ, הגיע סגר הקורונה השני והחופש גדול של הילדים. הנסיונות המאוד הקצרים שעשיתי מדי פעם לא באמת צלחו.
  18. Ilan Shapira

    צילום ירח - מכתשים בתמונות

    על-ידי Ilan Shapira,


    צילום
    ים הגשמים, קופרניקוס וקלביוס
     
    נסיון ראשון בצילום פלנטרי עשיתי ביום הראשון שבו קיבלתי את המצלמה והתוצאות היו לא רעות בכלל.
    אני עדיין מצלם במוד Alt-Az שמגביל אותי בחשיפה בגלל אפקט הסיבוב אבל לטובת התנסות בצילומים ראשוניים, זה הספיק.
    בינתיים, הירח מראה את חלקיו היפים ביותר ומכיוון שהוא אחד האובייקטים החביבים עלי (למרות שרוב הזמן הוא מאפיל על האחרים) הגיע הזמן לנסות לצלם אותם.
    המטרות העיקריות שלי בירח:
    ים הגשמים - Mare Imberium החלק הדרום מזרחי
    מכתש Cupernicus
    מכתש Clavius
    ים הגשמים
    ים הגשמים הוא איזור מדהים שמכיל מגוון רחב של אובייקטים: הים עצמו - מישור של לבה ברוחב של כ 1200 קילומטרים שעם מעט ריכוז, ניתן לראות בו מעין גלים, כמו קיפולים ארוכים של הקרקע.
    בחלקו התחתון , ישנם שלושה מכתשים בולטים:
    - Archimedes - מכתש שקרקעיתו שטוחה בקוטר של 81 קילומטרים
    - Aristillus - מכתש בקוטר של 54 קילומטרים, בעל קרקעית לא שטוחה ועם רכס מרכזי
    - Autolycus - מכתש בקוטר של 39 קילומטרים
    הימה תחומה על ידי רכסי הרים מרהיבים, בדרום: Montes Apenninus & Montes Carpatus, במזרח Montes Caucasus & Montes Alpes. אם השמות נשמעים לכם מוכרים - אז כן, הם על שם הרי האלפים, הקווקז, האפנינים והקרפטים שעל כדור הארץ.
    בחלק הדרומי של הימה, ממש מתחת להרי הקרפטים, נמצא אחד המכתשים הבולטים על הירח - Copernicus.
    בנוסף למכתשים וההרים המקיפים את ים הגשמים, ניתן למצוא עמקים, או חריצים ארוכים הנקראים rille. ליד אחד מהם, Hedley Rille נמצא אתר הנחיתה של אפולו 15. אתגר לצפייה - לעקוב אחר החריצים האלה.
    בהרי האלפים, ניתן לצפות בעמק האלפים: Vallis Alpes, עמק צר שאורכו 155 קילומטרים. גם במרכזו חריץ שעובר לאורכו והוא מאתגר מאוד לצפייה
    בנוסף לאפולו 15, גם החללית הבלתי מאויישת Luna 2 נחתה דרום מזרחית ל Archimedes.


    קופרניקוס
    Copernicus הוא אחד המכתשים הבולטים בירח. גילו יחסית צעיר - 800 מיליון שנים, קוטרו כ 96 קילומטרים ועומקו כ 3.8 קילומטרים! זה עצום. לשם השוואה, מכתש רמון הוא באורך של כ 40 קילומטרים ובעומק מירבי של 350 מטרים. חלקה הצפוני של קרקעיתו חלקה יחסית בעוד שחלקה הדרומי מחוספסת. שפת המכתש נראית בהגדלות מספקות כטראסות וניתן לספור לפחות שלוש כאלה, ובמבט מעמיק אפילו יותר.
    במרכז המכתש שלושה הרים נפרדים - שאריות הפגיעה שיצרה אותו, והם מתנשאים לגובה מירבי של כ 1.2 קילומטרים. אתגר לצופים - לראות את שלושתם בנפרד ולציין את צורתם
    שפת המכתש, למי שעומד מבחוץ, מתנשאת לגובה של כקילומטר!
    עצם המחשבה על לעמוד על שפת המכתש הזה ולהביט פנימה על הנוף עוצר הנשימה הזה פשוט נותנת פרופורציות אחרות לגמרי.

    קלביוס
    Clavius הוא מכתש עצום אף יותר - קוטרו הוא 231 קילומטרים - המרחק מבאר שבע לאילת - ועומקו כ 3.5 קילומטרים.
    המאפיין העיקרי שלו, מלבד הגודל הם המכתשים שנמצאים בתוכו. מלבד אין סוף מכתשים קטנים מאוד שתמיד מאתגר לנסות ולספור אותם, הוא מכיל מספר מכתשים המסודרים באורך פלא לפי הגודל, במעין קשת סימטרית החל מהגדול שנמצא ממש על שפתו של קלביוס, ולקטן שנמצא כמעט על השפה הנגדית. מכתש שאני ממליץ מאוד לצפות בו והוא נמצא בחלקו התחתון של הירח.

    קצת על הצילום
    הציוד:
    מצלמה - ZWO ASI178MC
    טלסקופ - Celestron SCT 8"
    חצובה - AZ EQ 5 במוד ALT-AZ
    מבחינת הטכניקה, יש עדיין המון מה לשפר אבל בגדול, כל תמונה כזו מתחילה בסרטון של 2000-2500 פריימים בזמני חשיפה של כ 3-6 מילישניות כל פריים. אני מוגבל בכמות הזו בגלל צורת העקיבה הלא מיטבית של החצובה - יתוקן בקרוב.
    את הפריימים ממיינים לפי איכות ואת הפחות איכותיים זורקים, ואת הטובים מבין הטובים עורמים (תהליך שנקרא Stacking) על מנת לקבל תמונה אחת שמכילה את הטוב מכולם. בסופו של דבר, התמונה עוברת חידוד.

    מה צריך לשפר?
    1. פוקוס - הפוקוס הוא קריטי לקבלת תמונה חדה. שום תוכנה לא תסדר תמונה שלא בפוקוס. אז הפוקוסר של הטלסקופ שלי הוא גרוע ובלי קשר, כל נגיעה בו תרעיד את התמונה (סביר כי לא מפקסים ידנית בזמן הצילום עצמו). בנוסף, פוקוסרים רגילים של הטלסקופים מהסוג הזה, גורמים ל image shift כאשר מפקסים. מעצבן. אז פוקוסר חיצוני, בעל שתי מהירויות ומנוע עדין נכנס לרשימת הקניות.
    2. עקיבה - את החצובה אני צריך להעביר כלאחר כבוד למצב משווני לפחות לטובת צילום.
    3. זמני החשיפות, ערכי Gain וגודל החיישן לשימוש לכל אובייקט עדיין צריך להבין מה עובד הכי טוב לאיזה אובייקט.
    4. בארלו - לטובת התמקדות באיזור קטן, רצוי להאריך את אורך המוקד. הבארלו שיש לי כרגע הוא באיכות די ירודה ובלי קשר, ללא פוקוסר עדין, קשה מאוד מאוד להגיע לפוקוס מיטבי.
    5. עריכה - כל שלבי עריכת התמונה מכילים לא מעט אפשרויות. כרגע אני עובד בצורה די שבלונית ולמרות שכן למדתי מספר אפשרויות, יש עוד המון מה ללמוד בתחום.
    לסיכום
    למרות שצילום הוא לא העיסוק המרכזי שלי באסטרונומיה, אני כן רוצה לשפר את הכישורים כאן, במיוחד לירח (ובתקווה שגם לשמש - נושא אחר) שהוא אובייקט שאני מאוד אוהב וניתן לצפייה וצילום מהבית
×
×
  • צור חדש...

Important Information

  I accept