עבור לתוכן
  • צור חשבון

Ilan Shapira

אדמין
 צפה בפרופיל  צפה בפעילות האחרונה

  • הודעות פעילות

    1,056

  • הצטרפות

  • ביקר לאחרונה

  • ימי נצחון

    150

 סוג תוכן 

Blog Entries שנפתחו על-ידי Ilan Shapira

  1. Ilan Shapira
    ביום רביעי האחרון המאונט שלי הגיע.
    לפני הכל, מילה טובה ל Fedex שטיפלו במשלוח בצורה נהדרת החל מעדכונים שוטפים ועד לנציגה שיזמה שיחות ועשתה את כל המאמצים (המוצלחים) כדי שאשלם רק מע"מ כי נתקלנו בפקיד מכס בוא נאמר משועמם משהו.
    גם Telescope-Express טיפלו במכירה בצורה אישית ודאגו למשלוח הזול ביותר, כזה שלרוב משלמים על משלוחים קלים הרבה יותר למרות שהאפשרות הזו לא קיימת באתר.
    דבר אחרון, ההפרש במחיר הסופי - אחרי מיסים, ניטול, משלוח וכל שאר השטויות היה זול בצורה מאוד מאוד משמעותית מהארץ (וכמובן היה במלאי).
    אחרי כל המילים הטובות, נעבור לחלק האומנותי.
    החצובה הגיעה בשני קרטונים - חצובה ומשקולות. למרות הפירוט של iOptron שמציין משקולת אחת, כאן קיבלתי שתיים - לא מתלונן. סך כל משקל המשלוח - קצת יותר מ 60 קילו. רואים את הטיפול המסור של אנשי המכס שלא ברור אם ניסו להבין מה יש בפנים או שהיו רעבים וניסו לנגוס בקרטון. לא ברור.

    כרגיל בתחום, הכל מגיע בקרטון כפול ואמור לשרוד התרסקות מטוס.

    החצובה הגיעה עם ציוד סטנדרטי - מוט משקולות מאסיבי, שתי משקולות של 10 קילו כל אחת, שלט, אנטנה ל WIFI אנטנה ל GPS, סט מפתחות אלן, חיבור חשמל ועוד מתאמים שעדיין לא עליתי על השימוש בהם - עם מזג האוויר יהיה מספיק זמן לזה.

    אחרי שעשיתי חימום הנפתי את התפלץ הזה ששוקל 26 קילו וחיברתי אותו לפיר שמחכה לו כבר מספר ימים.
    מעבר ליכולת נשיאה מאוד גבוהה, החצובה מגיעה גם עם מערכת מובנית לניהול כבלים והזנת חשמל לטובת מחממים או כל מכשיר אחר (5-12V). זה נראה שסידור הכבלים יהיה מעט קל יותר, לפחות ברגע שהכל יקובע למקום.

    וכמובן, אי אפשר להרכיב את המאונט על הפיר בלי לזרוק עליו איזה טלסקופ כדי לשחק עם האיזון (מעבר לזה לא אפשרי כי כמובן השמיים התכסו בעננים ברגע שהגיעה החבילה).

    מעבר לזה כשהגיע הערב ניסיתי לצלם קצת ירח אבל העננים כיסו אותו כמעט לגמרי וראיתי רק אזור מואר יחסית בשמיים במקום שבו העננים כיסו אותו. מה שכן, הדבר הזה זז בצורה חלקה, מרגיש מסיבי ואני ממש מחכה לקצת שמיים כדי לאפס אותו לפולריס במדוייק ולהתחיל לצלם\לצפות בשמש ובירח. למרות האיפוס הדי "בערך", החצובה עקבה יפה מאוד אחרי המיקום של הירח.
    אז הציוד כאן, הגובה מדוייק וניתן לראות את פולריס בפולר סקופ ללא בעיה (אחרי שמכוונים את הזווית ל 31 מעלות כמו שצריך להיות). אז מה נשאר? קודם כל ללמוד את החצובה, איפוס לצפון, להשמיש את מחשב השליטה מרחוק (וללחוץ את הכבל רשת הארור הזה), שולחן עבודה קטן, סדר ואבזור המצפה ודי זהו.
    מקווה לקבל קצת מזג אוויר נקי כדי לשחק עוד עם המאונט הזה.
  2. Ilan Shapira
    ב 17 לינואר חנכתי את תצפיות השמש עם המאונט החדש.
    בחרתי את הטלסקופ הגדול יותר אבל מאוד מהר התברר שתנאי האטמוספרה לא ממש באו לקראתי והיה רעיון טוב יותר להשתמש בטלסקופ הקטן. לצערי גם הזמן שלי היה מאוד מוגבל בבוקר הזה ובסופו של דבר התקבלה תמונה אחת בינונית לכל היותר:

    בתמונה ניתן לראות את האזור הפעיל AR2930 שמורכב ממספר כתמי שמש ופילמנטים. אחד הפילמנטים שנמצא מעל הכתמים הוא עצום בגודלו וגם בצילום הזה ניתן להבחין כמה הוא גבוה מעל פני השטח.
    הפילמנטים הקטנים יותר יוצרים קשתות בין הכתמים ונראה שזה היה אזור שאנימציה הייתה עושה עימו חסד. מכיוון שלא יצא לי להמשיך לצלם את האזור החלטתי לראות מה שלומו ביום שאחרי והאתר הטוב ביותר לצרכים כאלה הוא https://sdo.gsfc.nasa.gov/. באתר זה ניתן לקבל אנימציות באורכי גל שונים עד 48 שעות אחורה, ואם רוצים, לקבל גישה לתמונות באורך גל רצוי עד לרזולוציה של 4096 X 4096. מה שיפה שניתן להוריד תמונות באיכות הזו למחשב ולהרכיב מהן אנימציה מותאמת אישית.
    היכולת שלי בבית היא צפייה באורך גל של H-Alpha - 656.281, או 656A, מה שאומר שאני יכול לראות את ענני המימן המיונן שמרכיבים חלק מהאטמוספרה של השמש. הפרטים שמתקבלים שם הם מאוד מעניינים ויפים לעין ומרמזים על השדות המגנטיים שמפעילים את האזורים הפעילים. כתמי השמש שהם אזורים פחות חמים מסביבתם (ועל כן כהים מאוד) בגלל שהשדות המגנטיים בנקודות אלה כל כך חזקים עד שהם מונעים מחלק מהחום להגיע לפני השטח. הפילמנטים הם ענני מימן שנישאים על גבי שדות מגנטיים חזקים. הם נראים כהים יותר מכיוון שהמימן בהם חם פחות בהשוואה לפני השטח.
    כדי לנסות ולהבין איך השמש מתנהגת בשכבות שונות השתמשתי בצילומים באורכי גל שונים שצולמו על ידי SDO והתמקדתי במיוחד באזור הזה שהוכיח את עצמו כפעיל מאוד. כל אורך גל נפלט מאזורים שונים של אטמוספרת השמש ומחומרים שונים (מימן, הליום, ברזל, פחמן ועוד)

    בתמונה הזו שצולמה באורך גל של 304A ניתן לראות את אותו האזור יום אחרי. קל מאוד להבחין שמבנה האזור נשאר די דומה ובאורך הגל הזה ניתן להבחין בקלות באזורים של גז דחוס שנמצאים מעל פני השטח. אזור בהיר יותר מציין דחיסות גבוהה יותר. האור נפלט מאטומים של הליום בחלקים העליונים של הכרומוספירה שמגיעים לטמפרטורה של כ 50,000 מעלות.
    עד עכשיו ראינו בתמונות רק גז מיונן שמושפע מהשדות המגנטיים בגובה יחסית נמוך מעל פני השטח אבל הפעילות לא מסתיימת שם. ברוחב גל של 171A שנפלט מברזל מיונן ניתן לראות מה שנקרא לולאות קורונה בחלקים הנמוכים של הקורונה - החלק העליון של אטמוספרת השמש. בניגוד למימן המיונן (h-alpha) שנמצא בטמפרטורה של כ 6500 מעלות, הברזל המיונן באזור הזה מגיע למספרים קצת אחרים - 600,000 מעלות צלזיוס.

    אותו האזור ברוחב גל של 171A.
    כשחושבים על השדות המגנטיים של השמש אפשר לדמיין אותם כלולאה מתוחה שעשויה מגומי שאנחנו רואים רק קצה קטן שלה והיא מוחזקת במתח מעל פני השטח. כאשר מותחים גומיה יותר מדי היא נקרעת בעוצמה. אם הגומיה רטובה אז רסיסי מים יעופו מכוח הקריעה. גם על השמש, כאשר שדה מגנטי "נקרע" הוא משליך למעלה את המימן שתלוי עליו מה שיכול לגרום ל CME - Coronal Mass Ejection - חומר ואנרגיה שמושלכים לחלל בעוצמה.
    אורך גל נוסף הוא 094A והוא משמש להבנת התפרצויות סולריות. גל זה מייצג התפרצויות סולריות בקורונה ונפלט מברזל בטמפרטורה של 6,000,000 מעלות צלזיוס.

    כאן האזורים הבהירים מייצגים את החלקים החמים יותר בקורונה. 
    הבדל הטמפרטורות העצום בין פני השטח ה "קרים" יחסית והחלקים הגבוהים של אטמוספירת השמש שמגיעים לטמפרטורות גבוהות מאוד עדיין לא מובן במלואו למדע
    כבר בשלב זה אפשר לראות מה קורה בשכבות שונות של השמש וניתן להבין את הקשר בין השכבות השונות ואותי זה מעניין מאוד.
    מכיוון השמש היא אובייקט דינאמי, הורדתי תמונות של ברוחבי הגל האלה מה 16-18 לינואר ויצרתי אנימציות שממוקדות באזור המדובר:
    304A
    ניתן לראות שבשניה השביעית הפילמנט שלנו מתפוצץ וזורק חומר לחלל.
    171A
    כאן ניתן לראות בצורה טובה יותר את הטבעות שנוצרות לאחר ההתפרצות. כאן לא רואים את החומר שנזרק כי ברובו הוא מימן מיונן ורוחב הגל הזה מייצג ברזל מיונן (Iron-9)
    094A
    בסרטון הזה הפעילות על פני השטח די רגועה כי צופים בקורונה ובפרצי אנרגיה חזקים - מה שניתן כמובן לראות באותה השניה השביעית.
    כדי לעמוד על ההבדלים בין השכבות השונות השתעשעתי עם שני סרטונים - אחד שמראה את ההבדלים בין 304 לבין 171 (אדום ומוזהב) והשני שמציג את שלושת אורכי הגל יחד. בסרטון המשולב הפרטים בכל שכבה פחותים אבל זה יפה לראות את כל הפעילות הזו בשכבות השונות במבט אחד.
    והסרטון המשולב
     
    מה שהתחיל בחצי שעה של הפעלה ראשונית של החצובה החדשה הפך מבחינתי לחוויה לימודית ומעניינת. אני מקווה להעמיק עוד בנסיון ללמוד ולהבין טוב יותר את השמש שלנו.
  3. Ilan Shapira
    אתמול בערב נהנתי מערב קפוא אבל די נקי וניצלתי אותו על מנת לצלם עוד קצת מהירח הנהדר שלנו. מסתבר שרוב התמונות שלי מתנקזות לאזור של ים הגשמים והפעם זה גם היה המקרה (מפתיע).
    ישבתי במצפה ביחד עם הבת הגדולה שלי שדאגה לכיבוד והיא הציעה שנצלם תמונה של כל הטרמינטור (כמו ש @Yossi Zamir צילם בצורה נהדרת) אבל הראות הייתה די גרועה. זה היה מאוד בולט והירח רקד לי על המסך. על תמונות תקריב בכלל לא היה מה לדבר, ניסיתי.
    זו התמונה המוצלחת של הערב.
    החיבה שלי לאזור הזה נמשכת מאז שהתחלתי לצפות בירח ולא דועכת. יש כאן הכל. משטחי לבה קשה, רכסי הרים משוננים מכתשים, עמקים וחריצים - Rilles, ממש הכל מהכל. התמונה יצאה מפורטת, במיוחד החלק התחתון שלה (הגיע הזמן לקולימציה) עד כדי כך שאת החלק העליון שבו ניתן לראות גם את שולי הירח חתכתי לגמרי.
    אזור מאתגר שניסיתי להתמקד בו דווקא נמצא מתחת וימינה לרכס האפנינים - שמכיל מטרה מאתגרת בשם האגם הכחול.
    מה מאתגר באגם הכחול? קודם כל העובדה שהוא קטן - 1.9 על 2.9 קילומטרים. דבר שני, הוא לא ממש מכתש עמוק אלא מעין שקע בעומק של כמה עשרות מטרים בלבד. בתנאים של הערב צילומי תקריב של האזור או כל מקום אחר יצאו גרוע אז חיפשתי את האגם בתמונה הגדולה ותראו מה מצאתי:

    הכתם המעט בהיר יותר שהחץ מצביע עליו זה האגם הכחול, אני חושב. בזום כזה התמונה כבר רועשת ובהחלט יש מקום לשיפור אבל אם זה אכן האגם הכחול אז הסשן של אתמול הוא מוצלח מאוד מבחינתי.
    עוד מאפיין מעניין הוא עמק האלפים. Vallis Alpes. בזכות הקולימציה העקומה שלי הוא נמצא בחלק היותר מטושטש של התמונה אבל... גם במצבו העגום ניתן לראות את ה Rille שעובר במרכזו שמתואר לא אחת כ notoriously hard to spot. אכן רואים שהוא שם אבל יש לאן לשאוף מבחינת פרטים וכבר הייתה לי תמונה טובה יותר של העמק הזה.

    מעבר לזה, עשיתי קרופ נוסף ובו התמקדתי באזור שהכי אהבתי (והכי חד) בתמונה:
    התמונה די מתאימה למסכים רחבים ברזולוציה של 2K ומה שאהבתי כאן זה המיקום של הרי האפנינים במקום שבין אור לחושך וזה נראה שפסגות ההרים מנסות ללא הצלחה למנוע מקרני האור להגיע לקרקעית הימה.
    מקווה לצלם שוב כמה שיותר מהר.
  4. Ilan Shapira

    מצפה ביתי - אור ראשון (וגם שני)

    על-ידי Ilan Shapira,


    מצפה ביתי
    אני עדיין מחכה לחיבור המצפה לחשמל ורשת וכמובן לציוד הקבוע שבדרך אבל זה לא אומר שאי אפשר להשתמש במצפה כבר עכשיו, בצורה קצת מוגבלת אבל אפשרי.
    ביום שישי האחרון - ה 7 לינואר בזמן שחברי הקבוצה היו בתצפית בנגב העברתי את החצובה שלי לתוך המצפה וישבתי לי שם לבד בחושך (ברצינות, עד שהדלקתי את האור ופתחתי את הגג היה שם חושך)

    ללא חשמל בתוך המבנה, משכתי כבל מאריך מהבית, חיברתי מנורה חזקה כדי לעבוד, השתמשתי בארגז כשולחן והתקנתי את ה SCT שלי על החצובה במטרה לצלם מעט ירח. לא לקחתי בחשבון את הלחות הקשה ששררה בחוץ ולא הפעלתי את החימום במגן הלחות אבל את הירח ראיתי וזה מה שהיה הכי חשוב בנסיון הראשון הזה - לוודא שגם עם החצובה הנוכחית שלי (שנמוכה מהחצובה המתוכננת) ניתן לראות את הירח גם כאשר הוא לא בשיא הגובה.

    תמונות לא ממש יצאו באותו היום והתמונה כאן מראה כמה זה היה גרוע. נאבקתי בפוקוס ובתנאי ראות מזעזעים אבל את מה שרציתי לבדוק בדקתי. רואים את הירח, רואים את פולריס (אפשר לשחק עם גובה החצובה אם לא) ויש מספיק מקום לציוד ולאכסון.
    חצי שעה אחרי שהתחלתי הלחות התעבתה על הקורקטור וסגרתי את הסיפור. בפעם הבאה אני מדליק את החימום ומביא איתי מפזר חום (אם לא יעזור נגד הלחות אז לפחות יחמם את הרגליים)
    ביום ראשון בבוקר עשיתי נסיון נוסף. הפעם הרכבתי את שובר האור הקטן עם הפילטר שמש וניסיתי את מזלי. הפעם השתמשתי בכבל USB המוגבר על מנת לעבוד מתוך הבית ולהפתעתי גם קלטתי את ה WIFI מהחצובה, מה שאומר שאפשר להמשיך לעבוד כמו היום - שליטה במצלמה ובפוקוס דרך SharpCap ובחצובה דרך האפליקציה של SkyWatcher על האייפד.
    זה נראה ככה (כולל העננים שבאו לבקר)
    גם הפעם התמונות לא יצאו להיט גדול אבל לפחות יצא משהו (עדיין עובד על האנימציה שהספקתי לצלם)

    אין ספק שכל הפרוייקט הזה, עם כל המורכבות עונה על הצרכים שלי וכל זה עוד לפני שהוא בכלל מוכן. מספיק שאין צורך לסחוב את החצובה לחצר, למקם אותה על מנת שתהיה מאופסת לצפון כראוי, שהמשקולות והטלסקופים נמצאים באותו המקום זה כבר שיפור עצום בכל החוויה. עם החצובה הקבועה, כאשר כל הציוד יהיה מחובר מראש אז השיפור יהיה עצום אף יותר - לפתוח את הגג, להדליק את החצובה ולהתחיל לעבוד. תענוג.
  5. Ilan Shapira

    מצפה ביתי - המבנה והגג הנפתח

    על-ידי Ilan Shapira,


    מצפה ביתי
    לפרק הקודם
    המצפה ממשיך להתקדם בצעדים גדולים.
    אחרי תשתית הבטון והצנרת לחשמל ורשת הגיע הזמן להרים את המבנה.
    הבניה היא בניה קלה ובמקרה שלי בחרנו בפאנל מבודד בעובי של חמישה סנטימטרים.
    הקירות, יום לפני "הסערה" של השבוע שעבר

    בסוף, במקום דלת מפאנל מבודד הלכנו על דלת חוץ איכותית יותר

    השלב האחרון זה הגג. כאן היה צורך לחשוב טוב על מנגנון גלגול הגג ואיך נתמוך בו.
    ירון מצא מסילות וגלגלים יעודיים למסילות האלה. המסילות מאוד עבות, מה שמבטיח יציבות ועמידות.
    שישה מטרים של מסילות מאסיביות מוכנות להתקנה:

    הגלגלים שעליהם הגג אמור לזוז

    המסילות מורכבות עם התמיכה. מהמסילה ניתן יהיה להוריד בסביבות 80 ס"מ.

    בדיקת תזוזה. זה חלק קצת מלחיץ כי אם יש סטייה והמסילות לא מקבילות התנועה לא תהיה חלקה מספיק.
    מה שנשאר עכשיו זה מעצורים לגג, תספורת לדקל, חלון, פינישים, לסיים איטום ולצפות את הרצפה עם אפוקסי וכמובן חשמל ורשת.
    ברגע שכל זה יהיה מוכן, אתחיל להכניס ציוד פנימה. בהתחלה את החצובה שיש ברשותי, נבדוק שהכל עובד כשורה ובעוד כחודש אתקין את הפיר עם החצובה הקבועה.
    זהו, הסתיים שלב נוסף ומשמעותי בדרך למצפה קבע
  6. Ilan Shapira

    מצפה ביתי - התשתית מוכנה

    על-ידי Ilan Shapira,


    מצפה ביתי
    לפרק הקודם
    אחרי פינוי השטח שנעשה בשבוע שעבר, השבוע הסתיימה הנחת התשתית למבנה - יציקת בטון, קו מתח ותקשורת מארון החשמל הראשי וקווים פנימיים בתוך המצפה עצמו.
    את התכנון עצמו הצגתי באחד הפרקים הקודמים, זה מתוכנן שיראה ככה:

    מצד שמאל יש את כניסת המתח והרשת הראשית מהבית, משם יש קו למרכז לטובת החצובה והטלסקופ ומשם קו לשולחן העבודה (פחות ישמש לעבודה מאחר ועיקר העבודה אמור להתבצע מתוך הבית).
    בפועל, זה יראה ככה מכיוון הכניסה:

    עשינו הכנה לקו נוסף מהחצובה לכיוון שולחן העבודה. יהיה שימושי לחיבור מסך וציוד הקפי למיני מחשב שישב כנראה על החצובה עצמה - צריך להכין בשבילו מדף שישב על הפיר עצמו.
    הבטון יצוק, התשתית מוכנה ונשאר לתת לבטון כמה ימי מנוחה ולהתחיל עם המבנה.

    גם אחרי שהמבנה יעמוד, לאבזר אותו זה גם מבצע בפני עצמו. הפיר אמור להגיע בשבוע הבא אבל את המאונט עצמו עדיין לא הזמנתי, זה יקרה אחרי שנסיים לבנות. עד שהמאונט יגיע, אכניס לשם את הריג הנוכחי שלי ואתחיל להוסיף תאורה, מקומות אכסון, מחשב שליטה ועוד.
    בינתיים ,החומר לקירות כבר הגיע ומחכה לשבוע הבא שנתחיל לבנות. צריך עוד להחליט על מנגנון פתיחת הגג (כולל הכנה למנוע) ועל התמיכה בו.
    אתמול בערב יצאתי לצלם את הירח בין העננים - רק ההכנות והפירוק לקחו לא מעט זמן שהיה נחסך לחלוטין אם המצפה היה מוכן וגם אז ההצפנה לצפון שעשיתי פעם אחרונה לפני כשלושה חודשים כבר לא הייתה מושלמת 🙂 
  7. Ilan Shapira
    ב 15 לדצמבר, @Joe הצטרף לסשן קצר של צילום ירח.
    היום התחיל מצויין. שמיים בהירים ועננים קלים שהלכו ונעלמו עם התקדמות היום ושקיפות ברמה של כמעט 8 מתוך 10. אני מעריך את השקיפות בצורה מאוד לא מדעית אבל שעושה את העבודה - לפי כמה טוב אני רואה את הרי המרכז.
    את התמונה הזו צילמתי באמצעות הטלפון הנייד ולמרות הזום הדי גבוה שדי חירב את הפרטים רואים יפה שיש לא מעט פרטים על הרי המרכז. התמונה צולמה צמוד לכביש 4 באזור אשדוד.
    בימים שבהם השקיפות ממוצעת מינוס אז ההרים האלה נראים כמו צל באופק, ללא שום פרטים ובימים גרועים אף יותר, ויש כאלה לא מעטים, הם לא נראים כלל.

    גם העננים שרואים בתמונה התפזרו להם לקראת הערב בזמן שהכנתי את הטלסקופ לצילום.
    כמובן שאחרי שהכל היה מוכן, חזרו להם העננים. בהתחלה ממש מעט - לא משהו שאמור להפריע בשום צורה - אבל כאשר התחלתי לצלם הם נתנו ספרינט מהמערב כדי להפריע לצילומים כמה שיותר.
    הפעם השתמשתי במצלמה ZWO ASI178MC, דבר שלא עשיתי המון זמן עם הירח (מעדיף לצלם במונו)

    ישבנו על בירה ופיצוחים ובזמנים הקצרים שהעננים עשו טובה וחשפו את הירח הצלחנו לצלם שלוש תמונות תקריב. שתיים של אזורים מאוד מוכרים - המכתשים Copernicus, Clavius והשניה של ים הלחות - Mare Humorum והמכתש Gassendi המצולק שנמצא בחלקו השמאלי העליון. מכתש זה מכיל מערכת מסועפת של riles - חריצים יחסית דקים שמכסים את רוב שטח הקרקעית שלו.
    אחרי ה Stacking הראשון הייתי מאוד מופתע מהתוצאה כי למרות שצילמתי בין העננים, היו לא מעט עננים דקים כמעט בצורה קבועה. עדיין, יצאו תמונות מפורטות בצורה לא רעה בכלל.
    Mare Humorum & Gassendi

    קוטר הימה הוא כ 420 קילומטרים - והיא מוצפת בשכבה עבה של בזלת. כמה עבה? ההשערה היא שעומקה של שכבת הבזלת היא יותר משלושה קילומטרים!
    בחלק הימני של הימה ניתן לראות קפלי בזלת שדומים מאוד לגלים על פני הים ובצילום באמת ניתן לעשות זום ולראות פרטים לא מעטים עליהם. כמו כן, מספר לא קטן של מכתשים בגדלים שונים מנקדים את "הים" ובחלקו התחתון יש מכתשים שנראה שהוצפו בבזלת כמו Doppelmayer עם ההר המרכזי הבולט שלו ו Puiseux שנמצא מעט מעליו ונראה כמעט שקוי לחלוטין.
    Copernicus
    זה לא יום אופטימלי לצלם את קופרניקוס מכיוון שהוא מואר ממש מלמעלה וקשה יותר לראות פרטים בהיעדר צללים. עדיין, התמונה משביעת רצון לגמרי.

    רואים יפה את הטראסות שמרכיבות את קירות המכתש, את הפסגות המרכזיות שלו ואת ההבדלים בין החלק השמאלי העליון והחלק התחתון של קרקעית המכתש. גם מסביב ניתן להבחין בפרטים רבים על פני הקרקע והיכן נפל כל האבק שהועף בזמן הפגיעה. בחלק המרכזי התחתון ניתן לראות בבירור את המכתש Reinhold שחתוך בחלקו התחתון. גם כאן המבנה הטארסי של הקירות שלו נראה יפה מאוד.
    לתמונות יש מעין נגיעת סגול. האמת שלא שמתי לב להיסטוגרמה בכלל וזו יכולה להיות הבעיה - עוד סיבה שאני אוהב מונו - פחות התעסקות כל עוד לא נכנסים לעולם הפילטרים.
    Clavius
    אחרון חביב הגיע המכתש Clavius וקשת המכתשים הפנימיים שלו. כאן שיחקתי קצת עם העריכה: העברתי את התמונה להיות שחור לבן והבהרתי אותה מעט כדי להבליט קצת יותר פרטים

    התמונה הזו הכי הפתיעה אותי כי הייתי בטוח שכל הצילומים שלי של האזור הזה נהרסו בגלל העננות. גם Clavius גם Tycho וגם Blancanus שנמצא בדיוק מתחת ל Clavius יצאו נהדר.
    תוך כדי סידור התמונות מצאתי תמונה ישנה יותר של האזור הזה עם זוית תאורה שונה - כאשר המכתשים קרובים יותר לטרמינטור. ההבדלים בין התמונות מראה בצורה נהדרת כמה שונים נראים אזורים כאשר השמש מאירה אותם בזוויות שונות:

     
  8. Ilan Shapira

    מצפה ביתי - העבודה מתחילה

    על-ידי Ilan Shapira,


    מצפה ביתי
    בשעה טובה העבודה על המצפה התחילה. 
    הדבר הראשון הוא לפנות את השטח ולהכין אותו ליציקת בטון.
    ככה זה נראה לפני שהתחלנו. קצת פסלים, אבני דריכה גדולות וגזע שצריך לפנות. 

    ירון שלקח על עצמו את הפרוייקט הגיע ביום שלישי לפני שמזג האוויר התהפך, פירק את הגדר ופינה את הכל עם טרקטור

    גזע הדקל יצא בקלות - הוא יושב שם כבר שבע שנים וכולו אכול מבפנים.
    מכאן נשאר לפנות את האבנים והדשא, ליישר את השטח ולהיות מוכנים ליציקה.

    השטח מוכן למילוי. הבור במרכז יהיה מתחת לפיר ושם אני צריך בטון בעובי רב יותר לאקסטרא יציבות וקשיחות.
    עכשיו מחכים למזג אוויר שיאפשר את המשך העבודה.
  9. Ilan Shapira

    התצפית הלא סבירה

    על-ידי Ilan Shapira,


    תצפיות
    אחרי סוף שבוע של מזג אוויר גרוע בדרום בו חלק מהקבוצה יצא לתצפית ברמת הגולן, כמעט וויתרתי על התצפית של תחילת דצמבר.
    את יום ראשון, ה 5 לדצמבר שמרתי כאופציה למקרה שמזג האוויר יאיר לנו פנים ואכן, בניגוד לכל מה שקרה בארץ (גשמים, רוחות ואובך נוראי בדרום) בנקודות מסויימות בדרום שררו תנאי תצפית טובים.
    אחרי שבחמישי הקודם העמסתי את הרכב ופרקתי שעות לפני הנסיעה לתצפית החלטתי לארוז קל. מה זה קל? את הדובסוני הגדול השארתי בבית והעמסתי את שוברי האור עם חצובת ה Rowan והרגליות של ה EQ5.
    העננים רדפו אחרי עד אחרי צומת אוהלים ואחר כך השתלט על הנוף אובך איום ונורא. את תחנת הכוח אשלים שרואים בדרך כלל כבר ליד עומר לא ראו כלל, גם לפני הפנייה לשדה בוקר. מרוב האובך אור השמש לא ממש הגיע לקרקע ולא הטיל צללים - לא מעודד במיוחד לנסיעה שעיקרה לצפות בשמיים. התמונה מטושטשת אבל לא ממש ניסיתי יותר מדי תוך כדי נסיעה.

    אבל, הסתמכנו על התחזית ועל הכרות עם אתרי התצפית והמשכנו בדרך.
    לקראת מצפה רמון השמיים קיבלו חזרה את הצבע הכחול, האובך הלך ונעלם ובאתר התצפית לא היה לו כמעט זכר למעט בגבהים נמוכים מאוד של עד 10 מעלות.
    שמיים כחולים עם שאריות אחרונות של אובך.

     
    לאתר הגענו מספר מצומצם של אנשים - @Jonathan Elihis, @Guydive @Assaf Hochberg , @Ofer Goldberg שמוליק וגיל.
    שמוליק גם השאיר את הדובסוני בבית והביא את חצובת ה rowan שהוא שדרג בעצמו עם יכולות goto ועקיבה שובר אור 100ממ איכותי:

     

     
    יהונתן הגיע על מנת לצלם את השביט בתנאים טובים יותר מהצילום הקודם שלו עם הציוד הבא:

    אני הגעתי עם ה 125ממ לשדה בינוני\רחב וה 60ממ לשדה רחב במיוחד. ל 125 שידכתי את ה Nagler 31 שמדי פעם הוחלפה עם ה Ethos 21 לטובת הגדלה עדיפה במעט ולטלסקופ הקטן שידכתי פלוסל 25ממ עד שגיא הגיע עם עינית שדה רחב יותר שנתנה שדה גדול במיוחד.

    כל הסיפור יושב על חצובת Rowan AZ100 שנשלטת על ידי Nexus DCS שמתפקד כ push to מדוייק ביותר גם בזכות האנקודרים המדוייקים שבשני צירי החצובה. למדתי לקח קטן - מי שמחליף בחיבורים של האנקודרים, שלא יתפלא שהוא לא מצליח לאפס את החצובה על שני כוכבים. מכיוון שכל הסיפור הזה בסופו של דבר נשלט דרך SkySafari שבה רואים בדיוק לאן הטלסקופ מופנה וזז בזמן אמת ראיתי שכאשר אני מזיז את החצובה ימינה ושמאלה הכוונת זזה למעלה ולמטה 😅. זה תוקן מיד והתחלתי לעבוד.
    זה השדה שמתקבל עם משני הטלסקופים: 
    העיגול הקטן זה השדה המתקבל מהטלסקופ הגדול - 2.15 מעלות והעיגול הגדול זה השדה שמתקבל מהטלסקופ הקטן - 3.47 מעלות

    בתמונה, הצבירים הפתוחים M46, M47 ו NGC 2423. כולם ביחד בשדה אחד זה אחד המראות היפים ביותר של הלילה הזה.
     
    הכנות ללילה
    הדבר הראשון שמגלים כשמגיעים לאתר זה הקור. אם עד היום ניתן היה להקים את הציוד עם ביגוד קל, הפעם הקור היכה מייד וציוד חורף היה די הכרחי. מה גם שבתחילת הערב רוח לא נעימה במיוחד ניסתה לשכנע אותנו לחזור הביתה אבל אם כבר נפלנו על הראש והגענו כנגד כל הסיכויים, קצת רוח וקור לא יזיזו אותנו משם.
    כשהשמש החלה לשקוע, השמיים נפתחו בצורה מאוד יפה וכוכבי הלכת בלטו מייד. באופק, ניתן לראות שאריות של אובך שנשאר בגובה הזה למשך כל הלילה ולא הפריע בכלל לתצפית.

     
    שמי המערב עם יהונתן שבדיוק נכנס ויצא מהפריים לצפות בערפילית הצעיף

     
    שמי המזרח עם אוריון, שור והפליאדות:

     
    אוריון + סיריוס:

    במה צפיתי?
    אחרי התמונות החובבניות שלי, הגיע הזמן לדבר מה בכלל ראינו בלילה הנהדר הזה.
    קודם כל, אזור קסיופאה ופרסאוס - צבירים פתוחים נהדרים - הצביר הכפול, הינשוף, St2, NGC133, K14, NGC146, Caroline's Rose וערפילית הפאקמן שנראה יפה מאוד בעזרת פילטר וכמובן מעבר נוסף על ערפילית הלב.
    באזור תאומים, צפיתי ב M35 ובמספר צבירים נוספים: NGC2158, NGC2157, NGC2129, Cr89 ו ערפילית בהירה NGC2174 שממוקמת 2 מעלות מהכוכב Propus.
    באזור אוריון כמובן שהערפילית הגדולה M42, האיש הרץ, M78, NGC2071, NGC2112 וערפילית הלהבה. בנוסף צפיתי בסיריוס דרך העינית. הוא ריצד המון במבט חופשי בגלל האטמוספרה אבל בעינית הוא ממש החליף צבעים בצורה נהדרת. אצל גיא המראה הזה קיבל בוסט בזכות ה diffraction שמתקבל בגלל הספיידר. מראה מיוחד במינו.
    יהונתן ביקש לנסות לצפות בערפילית השחף ולהפתעתי הצלחנו לראות חלקים מהערפילית וצביר פתוח יפה שנמצא באותו השדה.
    באותו האזור הכללי צפינו בערפילית הרוזטה ו Thor's Helmet. מאוחר יותר קיבלתי את השדה הנהדר שכלל את M46, M47 ו NGC 2423.
    עוד אתגר מעניין היה אזור Sadr. האזור הוא אזור שמלא בערפיליות ויוצא מדהים בצילומים. הפעם גם הצלחנו לראות חלק מהעושר המדהים הזה גם בעינית. עוד אוקייבט שמפתיע לראות בצורה וויזואלית ושאני חייב לחזור אליו בעונה הבאה לצפייה מעמיקה יותר. כמובן שצפיתי שוב בצפון אמריקה והשקנאי וכמובן ערפילית הצעיף שעם שדה ראייה כזה ניתן לראות את כל חלק במלואו. הערפילית נראתה אפילו בטלסקופ הקטן אחרי שהוספתי לו פילטר. זה מפתיע מאוד כי באמת מדובר במכשיר קטן מאוד והפילטר לא עוזר לו באיסוף האור.
    קצת ניסויים
    לקראת הסוף, גיא ניסה להרכיב את הבינו שלו על ה 60ממ במטרה לצפות בגלקסיית אנדרומדה. למרבה ההפתעה ראינו חלק לא קטן מהגלקסיה כולל גלקסיות הלוויין שלה - שוב, מפתיע מאוד מטלסקופ של 60ממ. אולי הגיע הזמן לרכוש בינו כזה כי השילוב שלו עם כל אחד מהטלסקופים שלי יכול לתת המון גם לשדה רחב וגם לצפייה ממוקדת בירח.
    רשימת האוקייבטים שזכרתי לקטלג
    Target Common Names Target Catalog Numbers   NGC 2174   M 47,NGC 2422   NGC 2129   St 2 Pleiades,Seven Sisters,Subaru Cluster M 45,Mel 22   NGC 2232   NGC 2360,C 58 Owl Cluster,Dragonfly Cluster,ET Cluster NGC 457,C 13   NGC 2112   NGC 2353   M 35,NGC 2168   Cr 89   K 14   NGC 2158   M 46,NGC 2437   Cr 466   IC 2157   M 78,NGC 2068   M 50,NGC 2323 Seagull Nebula IC 2177,Gum 2,RCW 1,Sh 2-296,LBN 1027 Caroline's Rose NGC 7789   TYC 5407-3426-1 Pacman Nebula NGC 281,LBN 616   NGC 133 Double Cluster,Chi Persei NGC 884,C 14   NGC 2423   NGC 2071,LBN 938   NGC 146 מה לא ברשימה? ערפילית אוריון, הרוזטה, Thor's Helmet, אנדרומדה.
    את הלילה סיימתי בשעה שלוש על כיסא נוח וצפייה על השמיים הנהדרים.
  10. Ilan Shapira
    אחרי שבחרתי את המיקום והחצובה, נשאר להבין את פרטי המבנה - שטח, גובה ואיך החלל ינוצל בפנים.
    המבנה יהיה בגודל פנימי של 2.6 על 2.6, מה שישאיר מקום לצפייה גם אם אתקין שובר אור 150ממ F/8 ובנוסף יהיה בו מקום לאחסון של ציוד ומקום לשולחן מתקפל עם מסך מחשב תלוי על הקיר.
    סרטוט גס של איך המצפה יראה מבפנים. החצובה כאן מצויירת בצורה די... לא חצובתית אבל המידות נכונות והמטרה הייתה להבין מה גובה הקירות שאני צריך.

    בסופו של דבר, הפיר שאזמין הוא בגובה של 90ס"מ וכנראה אצטרך הגבהה של עוד 15 ס"מ. זה אפשרי לבצע על ידי קוביית בטון או על ידי הזמנת מגביה מתאים.
    השולחן יתקפל כלפי מטה והמסך יהיה תלוי על הקיר. יש לי עוד קצת תכנון של פריסת החשמל ורשימת ציוד פנימי\חיצוני.
    הבסיס יהיה מנוע לגג, מצלמת חוץ (לראות את כל השמיים), תחנת מזג אוויר, תאורת פנים לבנה, תאורת פנים אדומה, מצלמה פנימית, ארון חשמל קטן לרגלי החצובה עם חיבורי USB ותעלה שמובילה ממנו לשולחן העבודה, ראוטר, שקעי רשת. יש עוד לא מעט פרטים קטנים שעדיין לא חשבתי עליהם אבל את המבנה עצמו אני די מוכן להוציא לביצוע.
    ככל שאני חושב על זה יותר מתווספים דברים נוספים. בסופו של דבר אין לזה סוף אבל זה נראה לי מספיק מעל ומעבר.
  11. Ilan Shapira
    החצובה (אני מתכוון למאונט) היא לב ליבו של מצפה כוכבים.
    החצובה קובעת איזה משקל של ציוד ניתן להפעיל במצפה את דיוק העקיבה ואת צורת ניהול הכבלים.
    לטובת טלסקופ השמש שלי, חצובה כמו EQ-6 הייתה מספיקה מעל ומעבר אבל זה בערך הגבול ואני לא רוצה להגביל את עצמי לזה. האפשרות הבאה הייתה CEM70 של iOptron. כאן מדובר כבר בחצובה שמסוגלת לשאת 32 קילו, מספר מרשים לכל הדעות. גם עם לוקחים בחשבון משקל של עד 20 קילו לטובת צילום מדובר במספרים מאוד יפים. מה גם שהיא מציעה שיטת ניהול כבלים טובה מאוד.
    האוכף עצמו מכיל שקעי USB והחיווט עצמו יורד דרך החצובה אל החלק התחתון הסטטטי. ככה אפשר לחבר את הכבלים מהמצלמה ישירות לאוכף ומשם למחשב. בנוסף באותו המקום יש יציאות מתח שמשמשות לטובת מחממי לחות. קיבלנו משקל לא קטן, ניהול כבלים טוב ולפי ביקורות גם עקיבה לא רעה (הכל יהיה טוב מה AZ-EQ5 שלי כרגע עם הטלסקופ הגדול).

    ככל שהעמקתי בחשיבה, הבנתי שהחצובה הזו אולי מסוגלת לסחוב את שני הטלסקופים שלי (שובר אור 125 ו SCT 8") גם יחד אבל מעבר לזה כבר נגיע למשקלים גבוהים מדי וכל זה לא כולל סקופ עקיבה
    התוכנית חייבת לכלול חשיבה לעתיד כדי לא להגיע לגבול מהר מדי ולמצב שצריך שדרוג. מה התוכנית לעתיד? אם יש מצפה קבע אז לטובת צילום פלנטרי אני שוקל C11 ששוקל 13 קילו לפני אביזרים ושובר אור 150ממ לטובת השמש שבעצמו שוקל 10-11 קילו לפני ציוד נוסף. בנוסף, גם את הטלסקופ הקטן שלי הייתי שמח להוסיף לחגיגה לימים שלא מאפשרים צילום שמש ברזולוציה גבוהה. זה פוסל את ה CEM70.

    ההחלטה בסוף נפלה על ה CEM120. חצובה עם כושר נשיאה של 52 קילו. ניהול הכבלים דומה ל CEM70, כאשר רוב החיווט יכול לעבור בתוך החצובה. מבחינת הדיוק מדובר על הנייר על אותם מספרים כמו ב CEM70. יש גם גרסאות בעלות אנקודרים על אחד הצירים או על שניהם. מדובר בתוספת של יותר מ 1600$ לאנקודר אחד ו מעל 3000$ לשני אנקודרים. קצת חפירה ברשת העלתה שהאנקודרים גורמים לשגיאות במקרים לא מעטים ולא ניתן לבטל אותם. האמת? לטובת EAA ושמש דיוק של אנקודרים פחות נדרש ואם משתמשים ב Guider אז מגיעים לדיוק גבוה בכל מקרה. כרגע לא רואה את הצורך להשקיע סכומים כאלה באנקודרים. אם הייתי צריך להגיע לסכומים כאלה, כנראה שהייתי בוחר בחצובה אחרת.
    השלב הבא יהיה תכנון מפורט של פנים המצפה. שם אני צריך להבין איפה ישב שולחן עבודה מתקפל, פריסת כניסות מתח חשמלי, תאורה, מסך מחשב, מחשב ועוד. יהיה מעניין
  12. Ilan Shapira
    נובמבר סיפק לחובבי אסטרונומיה סוף שבוע של מולד ירח נקי מעננים וצלול לגמרי.
    על מנת לנצל את תנאי מזג האוויר הטובים, נפגשנו בדרום קבוצת אסטרונומים חובבים לתצפית. סוף השבוע הזה גם סימן את התצפית הראשונה בשעון חורף, מה שמאפשר להתחיל לצפות משעה מוקדמת מאוד יחסית באובייקטי הקיץ שהולכים ונעלמים מהשמיים כמו Veil Nebula, M13 ו Ring nebula. גם מרכז שביל החלב שוקע מוקדם ומשאיר אותנו עם מלכת הסתיו אנדרומדה, קבוצת אוריגה (עגלון) על שלל האובייקטים שנמצאים בה וכמובן זריחתה של קבוצת אוריון המרהיבה.
    הנה סרטון קצרצר שמסכם את החוויה:
    בנוסף לאובייקטים העמוקים קיבלנו את מטר הטאורואידים שסיפק עשרות מטאורים לאורך כל הלילה, חלקם בהירים מאוד שגם השאירו שבילים בוהקים בשמים וחלקם נראו פשוט כמו הבזקי אור רגעיים. אני לא יודע אם המטאור שבתמונה הוא טרואיד (הוא בטוח לא הגיע מטאורוס) אבל דקה אחרי היה עוד אחד בדיוק באותה הזווית.

    בהמשך, הפליאדות זרחו להן מעבר לגבעה מעל מאהל האורחים:

    ומטאור נוסף, הפעם בצפון. כאן ניתן לראות את קסיופיאה, גלקסיית אנדרומדה והצביר הכפול

    חלק לא קטן מהערב הוקדש לשיחות בתחומים רבים, כולן כאשר העיניים שלנו מופנות למעלה על מנת לא לפספס את מטר המטאורים.
    מעבר למטר, בתחילת הערב התמקדתי ב Veil, North America, Double Cluster, Andromeda Galaxy
    כאשר אוריון עלה לגובה מספק - 30-40 מעלות, נדמה היה שכולם שקעו בסלסולי האבק של מלכת החורף. היא נראתה פשוט נפלא בעינית בשדה רחב וניתן היה לראות המון פרטים בכל חלק וחלק של הערפילית. למרות שהערפילית הזו לא באמת זקוקה לפילטר, אני אוהב להשתמש בפילטרים על מנת לחשוף טוב יותר פרטים נוספים. הפעם ניסיתי פילטר h-beta שחשף לא מעט מהחלקים הכהים יותר של הערפילית ופילטר NPB שמיסך מעט את אור הכוכבים וחשף יותר פרטים באזור הטרפזיום. ממש היה ניתן לראות שבילי אבק כהים מסביב. גם ערפילית האיש הרץ נראתה יפה מאוד וניתן היה לראות אותה ביחד עם המקור של אוריון.
    M35 היווה יופי של אטרקציה, במיוחד בזכות NGC2158 - צביר פתוח שבהגדלה נמוכה נראה כמו ערפילית קטנה באותו השדה אבל בהגדלה גבוהה יותר ניתן כבר להפריד שם כוכבים בצורה טובה.
    הלילה הזה חזרתי לצבירי הגלקסיות, ליתר דיוק לצביר Abell 426 העשיר שבקבוצת Perseus, כשתי מעלות מתחת לכוכב Algol.
    הפעם את הניווט לצביר התחלתי מהכוכב IPer שנראה יפה מאוד גם ללא טלסקופ. זה נחמד כי את הצד הזה של הצביר לא יצא לי לראות עד היום. הפעם מצאתי את הגלקסיה UGC 2651 ואיתה את NGC 1265 ועוד מספר גלקסיות שהפעם לא רשמתי 😞 

    שני האובייקטים האחרונים שלי ללילה הזה היו Rosette Nebula & Thor's Helmet. 
    הרוזטה היא מסוג האובייקטים שאני מאוד אוהב - ערפילית גדולה מאוד עם צביר שנמצא במרכזה ושבילים שחורים שחוצים את החלק שסובב את הצביר. די מהר הצלחתי לראות את השביל הכהה בצורת Y ועוד חלק כהה יותר. בנוסף, מעבר לגוף הערפילית העיקרי ניתן היה לראות המון חלקים נוספים מהערפילית שמתפזרים על פני שטח עצום.
    הקינוח - Thor's Helmet. את האובייקט הזה ניסיתי גם עם הפילטר NPB וגם עם ה o-iii. כאן ה o-iii ניצח וחשף את הערפילית במלוא תפארתה. הקרניים והקסדה עצמה נראו חד וברור והפעם בפעם הראשונה הבחנתי כמה הערפילית הזו גדולה ממה שמצפים בהתחלה. היא פשוט נמשכת בעוצמה פחותה לכל עבר והפעם היה ניתן לראות את אותן המשיכות יפה מאוד. אחת התגובות מצופים אחרים הייתה שרואים את הקסדה ברמה כמעט צילומית. אני ממש אהבתי ואשמח לחזור לאובייקט הזה שוב ושוב.
  13. Ilan Shapira
    מזה יותר משנה שאני משתעשע ברעיון של להקים מצפה בבית וידעתי שזה משהו שיקרה אבל הדרך להחלטה הייתה לא קצרה.
    למה בכלל להקים מצפה? הטענה הראשונה והעיקרית היא זמן. כדי להתחיל צילום של שמש ירח או EAA לוקח לא מעט זמן של עבודה להרכיב את הכל וכמובן גם לפרק - החצובה והטלסקופים יושבים להם בנפרד באחסון, ויש להוציא את הכל, להרכיב, לאזן, לחבר כבלים ורק אז להתחיל את תהליך הפוקוס והצילום. זה אומר שאם יש חלון יחסית קצר אז אני לרוב אוותר. את תהליך האיפוס לפולריס פתרתי די בקלות על ידי סימון מיקום רגלי החצובה אבל המיקום עצמו - בחלק המערבי של הבית גורם שהבית עצמו מסתיר חלקים גדולים מהשמיים. לסחוב את הכל לחצר האחורית כבר הופך לטרחה גדולה יותר.
     
    היו המון התלבטויות. בראש ובראשונה המיקום. המיקום האידיאלי - על הגג. שם אין הסתרות והגג נמצא מעל רוב פנסי הרחוב. אבל, זה פרוייקט מסובך יותר, דורש הסרה של חצי גג רעפים, איטום של האזור והכי גרוע - גישה. היום הגישה לגג היא דרך פתח בתקרת הקומה השנייה עם סולם. לא אידיאלי בלשון המעטה ואני לא מתכוון לבנות מדרגות במיוחד בשביל זה 🙂 
    אחרי שוויתרתי על הגג, התחלתי לחשוב על מיקום בחצר. בחלק הקדמי - המערבי זו החנייה והמחסן. זה קרוב מדי לבית עצמו ועל כן יש לא מעט הסתרה של השמיים. אחרי עוד קצת חשיבה, מצאתי את המיקום הטוב ביותר - בפינה הצפון מערבית של החצר. הפינה נמצאת הכי רחוק מהבית שלי ומהבית של השכנים שמעבר לגדר, ונותן את שדה הראיה הטוב ביותר.
    מבט מלעלה לכיוון צפון מערב - לפינה אותה בחרתי לבנות את המצפה - מסומנת בחץ.

     
    כמובן שאת העצים בצד שלי של החצר נקצץ מעט כדי שלא יסתירו אבל זה החלק הקל.
    השטח עצמו דורש עבודה של יישור הקרקע, חיזוק החומה (שנבנתה לפני שעברתי לשם) קיצוץ של הדשא, פינוי אבני מדרך ופינוי של גזע די גדול שתקוע לו שם באדמה.

    לשמחתי @Michael Tzukran שבעצמו בונה מצפה משוכלל על גג הפקולטה לאסטרופיזיקה באוניברסיטת תל אביב תורם מהידע והנסיון שלו לתכנון הפרוייקט הלא פשוט הזה וכמובן @Guydive נותן את הנקודות שלו. אנחנו מנסים להבין קודם כל מה הגודל הנדרש. את החישוב נעשה בעזרת מודל תלת מימדי (מוכן חלקית) שיקח בחשבון את הציוד הנוכחי אבל לא רק - צריך לחשוב קדימה ולהבין איזה ציוד יהיה שם בעתיד.
    למצפה הזה אני לא הולך להכניס את חצובת ה AZEQ5 שלי. אני רוצה חצובה שתיתן כושר נשיאה גבוה יותר (שוב, מחשבה קדימה), דיוק טוב יותר וניהול כבלים מסודר. למרות כל הדרישות האלה, להשקיע בחצובה של Astro Physics לא בדיוק בא בחשבון. בחירת החצובה היא תנאי הכרחי להתחלת תכנון המבנה וזה כבר יחכה לפרק הבא.
     
  14. Ilan Shapira
    יום רביעי, ה 27 לאוקטובר, השמש ביום לפני נתנה הצגה של התפרצויות ו CMA - Coronal Mass Ejection ואזור פעיל חדש שמסתובב לכיווננו.
    הפעם עברתי לצלם מהחצר האחורית - בחורף השמש נמוכה מדי ומתחבאת מאחורי הבית עד לשעה מאוחרת יחסית. החצר האחורית פונה מזרחה ואפשר לצלם בשעה סבירה.
    הראות היום הייתה נחמדה, לא יותר מזה - 2.5/5 אבל זה הלך והדרדר כשהיום התקדם.
    השמש היום הפתיעה אותי מבחינת כמות פעילות. לא מעט התפרצויות, אחת מהן עצומה (לא הגעתי לצלם אותה בצורה טובה), האזור הדרומי מלא בכתמים ובמזרח זורח לו כתם חדש שעדיין לא קיבל שם. אני מניח שהוא יקבל את השם AR2890
    התמונה הבאה נלקחה מהאתר https://gong.nso.edu/ ממצפה שנמצא באוסטרליה:

    בעיה, מה מצלמים? הכתם האמצעי הוא עצום ומתפרץ לא מעט, ההתפרצויות נהדרות אבל הפעם בחרתי בכתם שרק הסתובב לכיווננו. שם היו התפרצויות לא מעטות וממה שהבנתי - הייתה שם CME.
    Coronal Mass Ejection - אלה התפרצויות די אלימות של שדות מגנטיים שמעיפות חומר למרחקים די גדולים ובמהירויות עצומות. ואכן, תמונת הניסוי הראשונה שצילמתי הראתה שיש המון חומר שמרחף לו מעל הכתם.
    את השעתיים הבאות הטלסקופ בילה כאשר הוא מכוון לאזור הזה כאשר אני מצלם סרטונים של 25 שניות במרווחים של 20 שניות. העצירות היחידות היו לשיפור הפוקוס - הוא נוטה להשתנות כאשר הטמפרטורה משתנה - וזה היה יחסית מרווח ואפשר לי להמשיך בשגרת היום תוך כדי צילום.
    זה הסרטון שיצא מהשעתיים האלה - בדיעבד הייתי צריך לצלם פחות מפני השטח של השמש ולמרכז את הכתם מעט יותר. עדיין, זו הפעם הראשונה שאני מצלם פעילות כזו ולמרות שחלקים ממנה התפספסו, הדינמיות שם פשוט מטורפת. זה הגיע למצב שאחת מלשונות הפלסמה התפרקה לי מול העיניים תוך חצי דקה. כשחושבים על המרחקים העצומים מבינים כמה זה עוצמתי ואלים. אולי גם בפעם הבאה לצלם עם  קרופ קטן יותר
    גם תמונות סטילס ערכתי מעט וגם נתתי לבת הגדולה שלי חופש בבחירת הצבעים/ היא גם התעקשה להשאיר את התמונה באוריינטציה המקורית שלה. שוב, קרופ קטן יותר, עד שנשדרג שוב את הציוד 🙂 אבל רואים יפה את החומר שנזרק מהכתם


    משם עברתי להתפרצות שנמצאת בחלק הצפון מערבי של השמש, מעין מגדל יחסית צר וגבוה. תמונה רועשת מאוד אבל מראה יפה פרטים בהתפרצות. החשכתי את השמש עצמה כדי להבליט את ההתפרצות.

    בסוף, מתוך עניין, עברתי ל AR2887, אותו אזור פעיל שצילמתי יומיים קודם שבתוכו יש המון כתמי שמש ולא מעט פילמנטים גדולים. למרות התנאים הלא אידיאלים (התחיל להיות חם והראות נהרסה) התחלתי בצילום סרטון והשארתי אותו כמעט שעתיים כי ראיתי שיש שם המון פעילות ואפילו תפסתי flare יפה שפתאום נדלק בחלק הימני של האזור. הסרטון סובל מהבדלי בהירות וחדות בחלק מהפריימים כתוצאה מהדרדרות הראות.
    תמונת הסטילס גם מספקת לא מעט פרטים ואפשר לראות קשתות של פלסמה למרות שהאזור פונה ישירות אלינו. אני מאוד אוהב את "השערות" שיוצאות מתוך הכתם העליון

    עוד יום די פורה עם השמש, השני השבוע ואני מקווה מחר לצלם שוב, הפעם עם הטלסקופ הקטן ולנסות תמונה פנורמית של כל השמש.
    בלי קשר, כנראה שעם הטלסקופ הקטן, בתנאים האלה הייתי מקבל תוצאות טובות הרבה יותר
     
  15. Ilan Shapira
    את הירח אני אוהב מאוד בעיקר כאשר הוא חצי מואר, אולי עד 85% כאשר ניתן לראות יפה את מפרץ הקשתות.
    ב 19 לספטמבר, יצאתי לצלם את הירח כאשר הוא 98% מואר על מנת ליצור תמונה פנורמית של כולו. עד היום עשיתי כאלה פנורמות אבל רציתי לנסות לשפר את הרזולוציה ולהרכיב את פנורמה של 20 תמונות (עד היום עשיתי מ 9 תמונות). 
    הציוד - Celestron C8 ללא מפחית אורך מוקד ומצלמת ZWO ASI183MM. גם כאן אולי כדאי בפעם הבאה להשתמש ב 178 הצבעונית. אצטרך אולי יותר פריימים אבל זה יכול להיות מעניין.
    תנאי הראות הפתיעו לטובה ולפני שהירח יצא מצילו של גג הבית, צילמתי את כוכבי הלכת צדק ושבתאי עם תוצאות טובות מכל מה שיצא לי עד אז. הירח לא אכזב גם הוא ובמהלך צילום הפנלים של הפנורמה ראיתי שקרוב לקצה בחלקים העליון והשמאלי ניתן לראות המון מאפיינים שעד היום מעולם לא יצא לי לראות. זה משך אותי לצלם תקריבים של חלק מהמאפיינים הללו. בתקריבים, בגלל שמשתמשים רק בחלק מהחיישן, ניתן להגיע לקצב פריימים גבוה הרבה יותר וכאן הגעתי לקצב קרוב ל 100 פריימים בשניה וכל תקריב צולם כ 45 שניות. זה נותן 4500 פריימים ואת היכולת לבחור את הטובים ביותר לתמונה הסופית. בדיעבד, הייתי צריך לצלם יותר בכל אזור אבל התוצאות עדיין משביעות רצון ואני מרגיש שהתקריבים אכן חדים מעט יותר מאשר בפנורמה.
    אתחיל עם הפנורמה. בסופו של דבר צילמתי 25 פריימים שחיברתי לתמונה אחת. מסתבר ש 19 מהפריימים הספיקו לכל הירח אבל ששת הפריימים הנוספים סיפקו פרטים טובים יותר ובסוף כל הפריימים שולבו בתמונה הסופית. התמונה היא קישור לתמונה המקורית בחשבון ה Flickr שלי ורצוי מאוד לפתוח אותה במסך גדול ולעשות זום על אזורים שמעניינים אתכם.

    מסתבר שחיבור פנורמות כאלה הוא ממש משחק ילדים בפוטושופ במיוחד כאשר כל הפריימים הם זהים. מה שכן, גיליתי שיותר אפקטיבי לחדד את הפריימים בנפרד ואז לחבר מאשר לחבר ואז לחדד את הכל ביחד. כמובן שכל החידודים נעשים עם אותן ההגדרות בדיוק. למקרים קשים יותר, יש תוכנה אחרת ש @גידי גולן גילה לי והיא עושה עבודה נהדרת גם כאשר הפוטושופ מתקשה.
    Pythagoras
    אתחיל בתמונה החביבה עלי מתוך האוסף - המכתש Pythagoras שנמצא בחלקו העליון של הירח. מסתבר שהמכתש הזה די מרשים במימדיו - 130 קילומטרים קוטרו ועומקו כ 5 קילומטרים! זה לא עומק נפוץ והוא אפילו עוקף את Tycho בכ 200 מטרים. בתמונה ניתן לראות את המבנה הטארסי של קירות המכתש, את הצל העצום שמטילה הדופן הקרובה יותר ושהחלק המואר מהריצפה הוא יחסית שטוח עם גבעות קטנות.
    מאפיין נוסף שקשה להתעלם ממנו הוא הפסגה המרכזית שמתנשאת לגובה של 1.5 קילומטר מהקרקעית וניתן גם לראות שהפסגה הזו מורכבת מיותר מחלק אחד ויש לה שתי פסגות מחודדות, כפי שנראה בצל שנמתח כלפי הדופן המרוחקת של המכתש.
    מכתש מרשים ביותר שאשמח לצלם שוב כאשר התנאים יתאימו וגם בזמן שהוא מואר פחות.

    Messier Craters A & B
    כאן כבר מדובר במאפיין קטן מאוד, יותר נכון שניים קטנים מאוד הממוקמים בחלקו השמאלי של ים הפוריות (Mare Fecunditatis) אשר מהשמאלי ביניהם יוצאות שתי קרניים שמזכירות לי זנב של ציפור. למרות שהכתשים האלה קטנים יחסית, מאוד קל להבין את כיוון הפגיעה שיצרה לפחות את המכתש השמאלי בין השניים. אני חושב שכבר הייתה לי תמונה טובה יותר של השניים אבל זו בהחלט מספקת.

    Grimaldi
    אגן גדול בקוטר של 173 קילומטרים ועומק של כ 2.7 קילומטרים. מה שיפה כאן הוא שקרקעית האגן שטוחה כמו שאר ימות הירח וזה כתוצאה מהתקשות של לבה. קל מאוד לראות כמה היא שטוחה ואפשר ממש לראות קפלים שמזכירים גלים בלב ים ובחלקו העליון ישנן גבהות המזכירות ארכיפלג של איים. קירות האגן נשחקו עם הזמן מפגיעות רבות של אבל חלק מהקירות עדיין מתנשאים לגובה של שני קילומטרים או יותר. בצילום הזה האגן מעט מטושטש ודורש צילום נוסף שיקרה בהזדמנות הראשונה לעשות זאת.

    Schickard
    מכתש פגיעה גדול אך עמוק מעט פחות מהמכתשים הקודמים - 212 קילומטרים קוטרו, 1.5 קילומטר עומקו. הוא נראה אליפטי בגלל הזווית בה רואים אותו מכדור הארץ וקרקעיתו יחסית חלקה מכיוון שהיא הוצפה חלקית בלבה. החלק הדרום מערבי נשאר חשוף וחלק הרבה פחות. ניתן לראות הבדלים בבהירות הקרקע בין החלק המרכזי - בהיר יותר - לבין החלקים הדרום מזרחי והצפוני שהם כהים יותר. זאת בגלל הרכב החומרים השונה.
    משמאל ל Schickard, ממש על קצה הירח ניתן להבחין במכתש מוצל - Inghirami A - שבגלל הצל נראה כמו בור ללא תחתית במופע הזה. קוטרו 91 קילומטרים ועומקו 3 קילומטרים. בגלל המיקום וזווית השמש, קשה לצפות בקרקעיתו או אפילו בקיר המרוחק שלו.
    Aristarchus וראש הקוברה
    המכתש העמוק והדומיננטי בתמונה - Aristarchus מאוד בולט על פני השטח החלק יחסית עליו הוא נמצא ונחשב לאחד המאפיינים הבהירים ביותר על הירח. הוא ניתן לזיהוי אפילו כאשר חלק זה של הירח מואר על ידי כדור הארץ בלבד (Earthshine). צורתו של המכתש כמעט עגולה בצורה מושלמת, קרני החומר שנזרק ממנו בעת הפגיעה נראות יפה מאוד מסביב למרחק רב. הפסגה המרכזי צרה ומוארכת ושטח הקרקעית יחסית קטן בגלל זווית קירות המכתש.
    מעליו, ניתן לראות עמק מתפתל - Vallis Schroteri - העמק המתפתל הגדול על הירח. חלקו התחתון הוא ברוחב של שישה קילומטרים ומכונה גם ראש הקוברה. החלק הרחב ביותר של העמק הוא כעשרה קילומטרים ובסופו העליון הוא מגיע לרוחב של מתחת לקילומטר. מקורו המשוער של העמק הוא בפעילות געשית וריצפתו יחסית חלקה מלבד מעין עמק משני - חריץ (Rille) שניתן לצלם בזמן של תנאים טובים. בצילום ניתן לראות את אותו החריץ בחלק הרחב של העמק.
    Philolaus
    מכתש פגיעה בחלקו הצפוני של הירח, קוטרו צנוע יחסית - "רק" 70 קילומטרים. המכתש מאוד מוגדר בצורתו העגולה, קירות שיורדים לקרקעית עם טראסות במבנה די מורכב וקרקעית מאוד מחוספסת ופסגות מרכזיות מאוד בולטות. ניתן להבחין בשתיים דומיננטיות ואחת נוספת במרכזן ומעט רחוקה יותר
     
     
    סה"כ זה היה אחד הערבים הפוריים ביותר שלי עם הירח ומעבר לתמונות שאני מאוד מרוצה מהן, למדתי שגם ב 98% הארה יש מה לראות על הירח. בזכות הסיכום למדתי על מאפיינים שזו הפעם הראשונה שאני רואה ומתעד על הירח. האובייקט הזה שלרוב מפריע לצפייה בדברים אחרים פשוט מלא במאפיינים מעניינים מאין כמוהם וגם אחרי יותר משלוש שנים של צפייה וצילום שלו הוא מעניין ומסתורי ממש כמו בהתחלה.
  16. Ilan Shapira
    מזה שנה וקצת עברה מאז שרכשתי את הפילטר h-alpha שלי ומאז השמש הפכה לחלק לא קטן מהעיסוק האסטרונומי שלי.

    ההתחלה הייתה קשה. לא הגעתי לפוקוס הרבה זמן עד שדיברתי עם דדי והבנתי את העדינות הנדרשת כדי לקבל פוקוס על השמש עם הבארלו המובנה שבפילטר. מה גם שהתחלתי עם החצובה של ה Celestron Evolution, מה שלא איפשר להגיע גבוה מספיק עם טלסקופ שובר אור שארוך משמעותית מה SCT שבשבילו מתוכננת החצובה. בנוסף, המצלמה שאיתה התחלתי הייתה צבעונית, לא אידיאלי בלשון המעטה בשביל צילומי שמש.
    ככה זה נראה ביום הראשון: טלסקופ שובר אור אכרומט של 102ממ F/6.5 של Explore Scientific על החצובת Evo:

    היום המערכת כוללת את הרכיבים הבאים:
    טלסקופים: TS-Optics 125mm F/7.8 Apo doublet ו AT 60mm F/6
    חצובה: AZ-EQ5
    רגליות: Berlebach Planet
    פילטר שמש: Daystar Quark Chromosphere
    פילטר דוחה אנרגיה: Baader DERF 135mm
    מצלמה: ZWO ASI183MM

    המערכת הזו מאפשרת צפייה וצילום של השמש בצורה מאוד טובה ולמרות שזה עדיין לא סוף הסיפור, המערכת כבר מאפשרת צילומים לא רעים בכלל, אנימציות ארוכות וצפייה נוחה.
    למה יש צורך בשני טלסקופים? כאשר הראות לא להיט או כאשר אני רוצה שדה רחב (אזורים פעילים בשמש הם עצומים בגודלם) אני משתמש בטלסקופ הקטן וכאשר התנאים טובים - בטלסקופ הגדול.
    חצובת הברלבאך היא מלאכת מחשבת, מסוגלת לסחוב 120 קילו ויותר, היא יציבה מאוד, דבר שמוריד רעידות בצורה מאוד משמעותית ומורגשת, הרגליים לא מתקפלות או מאבדות גובה בשום צורה והמגש באמצע הוא גדול מאוד ומכיל לא מעט ציוד.
    המצלמה המסויימת הזו לא דורשת tilter כי אין בה טבעות ניוטון והפיקסלים הקטנים מצויינים לצילום פלנטרי. מה גם שגודל השדה שלה מאפשר תמונות רחבות יחסית גם מהטלסקופ הגדול ואם יש צורך, מקטינים את ה ROI ומצלמים בשדה צר יותר ובמהירות גבוהה יותר. אני כן שוקל מצלמה פלנטרית נוספת כדי לקבל קצב פריימים גבוה יותר אבל מהתייעצויות בינתיים נראה לי שאני אשאר עם ה 183.
    מעבר לציוד שמהווה חלק נכבד מהסיפור, למדתי המון על עריכה. יש לי עוד המון מה ללמוד אבל התחלתי עם פחד עמוק מפוטושופ ולאט לאט אני מצליח לגייס אותה לטובתי. פתאום היא הפכה לכלי העיקרי לעריכת תמונות בצורה כללית וגם לשמש ויצירת סרטונים דחפו אותי להכיר יכולות נוספות שלה. היום לא מעט מהעריכה שאני עושה היא אוטומטית לחלוטין כאשר אם יש צורך, תמיד אפשר להוסיף נגיעות לסיום. הכרתי תוכנות עריכה נוספות כמו imppg, והעמקתי את הכרותי עם Sharpcap ו Firecapture. לדוגמה: אם בהתחלה תמונות הנגטיב כללו שמיים לבנים, למדתי איך להפוך את הצבעים על השמש אבל להשאיר שמיים שחורים. דברים קטנים שמצטברים.
    התפרצות על רקע שמיים בהירים

    התפרצות על רקע שמיים שחורים. הבדל עצום

    כל תהליך הצילום עבר שינוי מהותי. בהתחלה ישבתי קרוב לטלסקופ ושלטתי בהכל ידנית. זה אומר שאת המחשב היה צריך להסתיר מהשמש כדי להיות מסוגל לראות משהו ולא משנה כמה הסתרתי - תמיד היה קשה לראות פרטים על המסך וגם הפוקוס וכיוון החצובה נעשה ידנית, מה שהוביל לרעידות וקשיים לא מעטים. היום הכל נשלט מרחוק דרך כבל USB אקטיבי וגם ההקמה של המערכת מהירה יותר כי כל הכבלים כבר מחוברים ל USB HUB שמחובר לטלסקופ באופן קבוע. היום אני יושב לי בחדר, מול מסך גדול ומצלם בנוחות מירבית. ומה שנשאר לי זה לבנות עגלה כדי להחזיק את המערכת מורכבת במחסן ורק לגלגל אותה החוצה, לחבר כבל USB אחד ולהתחיל לעבוד - זה כבר בתהליך.
    את הפילטר דוחה אנרגיה רכשתי לאחרונה. מדובר בחלק לא זול ולפי הגדרות היצרן, לא באמת הכרחי בעבור גודל הטלסקופ בו אני משתמש. עד למפתח של 150ממ ומעלה ניתן להסתפק בפילטר UV/IR Cut 2" ואכן השתמשתי באחד כזה במשך תקופה ארוכה. הסיבה שלי לרכישה היא הרצון למנוע התחממות של האוויר שבתוך הטלסקופ, מה שמייצר מערבולות אוויר וזה גורם לרעידות בתמונה במיוחד כאשר מצלמים לזמן ארוך - שעה או יותר. עם הפילטר הזה הרעידות האלה ירדו בצורה משמעותית.
    וויזואלית אני מצליח לראות יותר ויותר פרטים - זה כמו בצפייה במטרות ליליות, המוח כבר יודע מה לחפש ופרטים רבים פשוט קופצים החוצה. כאן המפתח ויחס אורך המוקד של הטלסקופ הגדול יותר באים לידי ביטוי בצורה מובהקת כאשר פרטים על השטח כמו כתמים, פילמנטים ואזורים בהירים יותר (Plage) נראים ממש יפה והתפרצויות מפתיעות כל פעם מחדש בכמות הפרטים. זה מצחיק אבל כמות הפרטים בהתפרצויות לא מביישת תמונות.
    קצת תמונות ישנות מול חדשות כאשר את התמונות הראשונות שמתי בצד כי שם צריך דמיון כדי לנחש שרואים את השמש.
    כתמי שמש במרכז הדיסקה
    ישן:

    חדש
    התפרצויות:
    כאן עקומת הלימוד הייתה תלולה יותר. אפשר לצלם התפרצויות על ידי חשיפה גבוהה ולשרוף את השמש ואפשר לצלם אותן עם פני השטח יחד - מאתגר יותר אבל גם לשם אני מתחיל להגיע

    עוד תמונה ישנה:

    תמונה חדשה של התפרצות. כאן כבר התקרבתי מאוד ותפסתי המון פרטים בהתפרצות עצמה ובנוסף רואים לא רע את פני השטח

    גם התמונות שבהן השמש שרופה כמות הפרטים בהתפרצויות ועל הקצה השתפרה מאוד.

    לאנימציות לקח לי לא מעט זמן להגיע - קודם כל התעצלתי לעבוד בצורה משוונית, דבר שחייבים לעשות לטובת אנימציות אחרת השמש מסתובבת. כאן מכיוון שהגעתי לנושא מאוחר, הגורם המשפיע ביותר הוא הראות (היציבות) ומזג אוויר נטול עננים לחלוטין. יש עוד על מה לעבוד בתחום הזה אבל הצלחתי לייצר סרטונים לא רעים גם עם הטלסקופ הגדול וגם עם הטלסקופ הקטן.
    אחד הסרטונים המוצלחים יותר. צולם עם הטלסקופ הקטן על מנת לקבל שדה רחב. זה השתלם כי תפסתי גם התפרצות דקה וגבוהה, גם פילמנט גדול בחלק העליון, אזור פעיל בחלק התחתון והמון פעילות על הקצה. זה גם הסרטון הארוך ביותר שצילמתי שמתעד קצת יותר משעתיים של פעילות.
    בסופו של דבר, השמש זה פרוייקט ארוך טווח שהתחיל קצת יותר משנה ובו למדתי המון במגוון תחומים ואני מאוד מרוצה מהתוצרים שמתקבלים.
    ואי אפשר לסיים ללא התמונה הכי מעניינת שיצאה לי - כתם שמש שרק עבר מעבר לקצה השמש ונראה ממש מהצד. ניתן לראות את המבנה שלו, התפרצות שיוצאת מתוכו וחלק מהאזור הפעיל שמסביבו
    הפרוייקט לא הסתיים, ממש לא. יש עוד לא מעט דברים שאני רוצה לשפר ואני מניח שיקחו עוד כמה חודשים טובים עד שאגיע לנקודה הבאה. גם משם יש לאן לשאוף וזה גם בתכנון
  17. Ilan Shapira

    תצפית הירח הבין לאומית

    על-ידי Ilan Shapira,


    תצפיות
    בשעה טובה, אזרתי אומץ לערוך תצפית רחוב.
    לכבוד יום תצפית הירח הבינלאומית יצאתי עם הטלסקופ לרחבה הראשית במושב וערכתי תצפית כזו. עדן אוריון, מרכז הפעילות של אסטרונומים ללא גבולות התחיל לארגן את התצפית הזו לפני כשבועיים. כיף להיות חלק מאירוע כזה.
    רונן ונטע דאגו לפרסם את התצפית במושב, אז הייתי רגוע שיגיעו אנשים. ולא פחות חשוב, האירוע מופיע בדף האירוע של נאסא 🙂 

    בבדיקה קצרה שערכתי יומיים לפני, ראיתי שכוכבי הלכת והירח יסתדרו יפה בשורה - שבתאי, צדק והירח. שלושה אובייקטים שכל אחד מהם יכול לקבל תצפית מיוחדת בשבילו.
    יום לפני @Tzafrir Shtivi הציע להצטרף ולהביא משקפת 20X80. נשמע נהדר, גם להכיר עוד חבר בקהילה הזו וגם לקבל תגבור לאירוע.
    התחזית לא הייתה אופטימית מדי אבל חיזתה חלון בין 19:00 - 22:30 ללא עננים אבל כשהתעוררתי בבוקר חשכו עיני - כיסוי עבה של עננים על כל השמיים. לא התחלה טובה של יום.

    לשמחתי, התחזית פגעה בול והשמים התנקו לחלוטין.
    בזמן הרכבת הציוד עברו מספר סקרנים שמייד הזמנתי להצטרף בקרוב לצפות בירח בטלסקופ ולאט לאט התחילו להגיע אנשים נוספים.
    את הערב התחלתי עם שבתאי - איך לא? כוכב הלכת המלכותי הזה, עם הכתר הענק שמסתובב סביבו תמיד סוחט קריאות התפעלות מכל מי שצופה בו בפעם הראשונה. הגיע קהל מגוון מאוד וכולם נהנו מהמראה הנהדר. רווח קסיני היה די חד אבל לא כולם תפסו אותו. הייתי צריך להפנות יותר אנשים לפוקוסר - לקח לפעם הבאה.

    עברנו לצדק וראינו את המעבר של הירח Europa אל מאחורי כוכב הלכת. כאן כבר התחיל בלבול במיוחד אצל הילדים שחלקם חשבו שצדק הוא הירח. קצת קשה לקלוט שרואים כוכב לכת במרחק עצום עם ירחים משלו. חגורות העננים לא אכזבו כמובן ונראו טוב מאוד. המון אסטרונומיה מתצפית רחוב.
    דיברנו קצת על סידור כוכבי הלכת בשמיים ומשם על מישור המלקה. כוכב הלכת נוגה עזר מאוד בתחילת הערב לשרטט את הקו הזה.

    הירח, גם ב 85% הארה, היה פשוט מדהים. לא יצא לעבור בצורה מסודרת על אזורים מעניינים כי בהתחלה צפינו בהגדלה של 50 כדי לתת לאנשים לקלוט את כל הירח וסביבתו הקרובה. לקבל את הירח בהגדלות גבוהות ממש בהתחלה גורם רוב הפעמים לבלבול. המראה היה מרהיב. ים הגשמים ומפרץ הקשתות שמעליו נראו חד וברור ולשם כיוונתי את כל הצופים. בשלב מאוחר יותר, עברתי להגדלה 150 והתמקדתי באזור מפרץ הקשתות. לדעתי אזור נהדר שמכיל מאפיינים רבים של הירח כמו הרים, מכתשים וימה נהדרת. זה הוביל לשיחה על הימות שנוצרו מפעילות וולקנית ומשם לשיחה על למה אין לירח צד אפל ומישהו כמובן הזכיר את פינק פלויד.
    הבת הקטנה שלי ליאור וסבתה יעל. תענוג שהיא עדיין מתעניינת וסקרנית לצפות כל פעם מחדש.

    צפריר בינתיים זרם עם הקהל והסביר בצורה נהדרת על ירחי צדק, טבעות שבתאי ועל ההבדלים בשדה הראיה של משקפת וטלסקופ. הירח דרך המשקפת הזו הוא לא פחות מדהים. נראה כמו מכשיר שבלילות הקיץ אי אפשר לנתק ממנו את העיניים בצפייה באזור שביל החלב.

    לפי התחזית, בעשר התחילו להכנס עננים וקיפלנו את הציוד. הייתה יופי של תצפית וצריך לערוך עוד כאלה. איך רונן אמר? מספיק שזה ידחוף ילד אחד לסקרנות בריאה ועשינו את שלנו.
  18. Ilan Shapira
    מזה מספר ימים יש כתם שמש די גדול שצץ על השמש ולא יצא לי לצלם אותו, לרוב בגלל מזג אויר לא חברותי במיוחד.
    היום בבוקר השמיים היו כחולים לגמרי ללא שמץ של ענן והקמתי את הריג שלי מוקדם בהמתנה לשמש שתעבור מעבר לעץ שמסתיר אותה מוקדם בבוקר. התוכנית היום לא כללה אנימציה אלא רק צילום של האזור הפעיל עם הכתם בשדה הרחב ביותר שאני יכול ומשם לצלם תקריב של הכתם במטרה לקבל כמה שיותר פרטים על הפנומברה. לצורך זה השתמשתי בטלסקופ הגדול של השמש כי הוא המכשיר המתאים לקבלת פרטים כאלה כאשר התנאים מתאימים.
    אחרי כחצי שעה של צילומים התמונה החלה להחשיך עד שנעלמה לגמרי. השמש אחרי שיצאה מאחורי העץ הגיעה אחרי חצי שעה לפינה של הגג. החורף הגיע ואיתו מסלול נמוך יותר של השמש. כנראה שאני צריך לעבור לצלם מהחצר האחורית שבה כל המזרח והדרום פתוחים לגמרי.
    ציוד: TS-Optics 125mm F/7.8, Baaeder DERF 135mm, Daystar Quark Chromosphere and ZWO ASI183MM/
    את התמונות עיבדתי כמו תמיד במספר סגנונות - צבע, שחור לבן ונגטיב צבעוני ושחור לבן על מנת להדגיש פרטים שונים.

    גרסת הנגטיב, כאן הפעילות מסביב לכתם מקבלת עומק. מדהים איך המוח שלנו מפרש את אותה תמונה בהיפוך צבעים אחרת.

    ובגלל שאני אוהב מאוד צבע, אז זה העיבוד הבא בשדה הרחב

    ונעבור לתקריבים. למרות שגם בצילומים הרחבים ניתר לראות פרטים יפים כאשר מתמקדים פנימה, התקריבים, למרות שכל תא שטח צולם על גבי אותם פיקסלים, צולמו בקצב פריימים גבוה יותר, עד פי 3.5 ועל כן ניתן היה לקבל תמונה טובה יותר ועם פחות רעש.

     

    ואי אפשר בלי נגטיב

     
    אבל, זה לא הסוף. התמונות הקודמות צולמו ב 35 FPS ורציתי להגיע יותר. אז צמצמתי את גודל החיישן שבשימוש אפילו עוד וזה מה שיצא. הן מוצלחות מאוד לדעתי וזה מעלה את השאלה האם לא הגיע הזמן לרכוש מצלמה פלנטרית שנותנת שדה צר יותר אבל קצב פריימים טוב יותר... אז כן, אבל תוכנית הרכש כרגע מתמקדת באזורים אחרים.

     

    אחרי כל הזום הפסיכי הזה, ככה נראה הכתם כאשר מסתכלים על השמש במבט מרוחק יותר

    קרדיט NASA SDO
    אחרי שהייתי מהופנט מהכתם, עשיתי סיבוב מהיר מסביב לשמש לחפש עוד דברים מעניינים. מצאתי התפרצות חמודה ופילמנט ענק (שלא הצלחתי לצלם כראוי). מסתבר שהיא הייתה קרובה מספיק לכתם כדי לצלם את שניהם יחד. חבל - פעם הבאה לבדוק ואחר כך לצלם. אבל אני לא יכול להתלונן על שום דקה שיש לי לראות את ההכוח העצום הזה שיושב רק מאה וחמישים מיליון קילומטרים מאיתנו.

    ובעיבוד קצת שונה מכל השאר

    אחרי אמבטיית שמש כזו, נשאר לקוות לטבול בשקט והחושך של המדבר ולתת לעיניים לקלוט פוטונים מרוחקים.
  19. Ilan Shapira

    המסע אחר הטלסקופ המושלם

    על-ידי Ilan Shapira,


    תצפיות
    השאלה "מה הוא הטלסקופ הטוב ביותר" נשאלת לא מעט פעמים במדיות השונות ואני אנסה לענות עליה דרך ההתנסות האישית שלי.
    הסיפור מתחיל לפני כשלוש שנים...
    כאשר התחלתי להתעניין בטלסקופים, המחקר שלי הוביל אותי לרכישת טלסקופ שובר אור התחלתי בקוטר של 120ממ. למה? זה טלסקופ בצורה מאוד מוכרת, לא דורש תהליך של קולימציה (שהפחיד אותי מאוד בתור אדם לא מנוסה) ולפי כל המאמרים נותן תמונה חדה במיוחד לעומת טלסקופים אחרים. גם המשקל והמחיר נראו לי מאוד ידידותיים למשתמש.

    בתור רוכש חדש זה היה הטלסקופ המושלם עבורי. הוא פתח לי את הדלת לעולם מופלא של כוכבי לכת, ירח ואפילו צפיתי באנדרומדה ואחיותיה מחצר הבית. אבל אז התחלתי להשתעשע בצילום הירח דרך העינית וזה התגלה כפעולה לא הכי נוחה בעולם, ניסיתי לצפות בירח בהגדלות גבוהות והחצובה לא הייתה הדבר היציב בעולם וה slow motion היה מוגבל מאוד, מה שדי הפך את ההגדלות הגבוהות האלה לפחות אפקטיביות. מאדים נראה כמו כוכב מרוח כתום ללא פרטים ואת מרווח קסיני הצלחתי לראות רק אחרי ששדרגתי את הדיאגונל ורכשתי עינית חדשה.
    המחשבה הבאה הייתה על טלסקופ SCT בקוטר של 11" שנראה לי כשדרוג עצום מה 4.5" של הטלסקופ שלי ומגיע עם חצובה רובוטית ולפי כל מה שקראתי זה אמור להיות מצויין לצילום. המזל הגדול שלי הוא שהצטרפתי לתצפית של האגודה הישראלית לאסטרונומיה. שם ישבתי כל הלילה עם לאוניד והדובסוני 8" שלו, גיליתי את נפלאות השילוב של הטלרד ופיינדר סקופ ואת יסודות הניווט בשמיים חשוכים. מה גם שזה היה מאוד מובהק - הטלסקופים הגדולים שהיו שם היו ניוטוניים על חצובה דובסונית. משיחות שערכתי שם באתר הבנתי שתהליך הקולימציה הוא לא מפחיד כמו שהוא נשמע וכדי לקבל את התמורה הטובה ביותר לכסף לטלסקופ תצפית - דובסוני הוא הדבר. גם הבנתי מלאוניד שה 8" שלו מספק לו יכולת צפייה באלפי אובייקטים ויכול לשמש אותו שנים ועדיין לחדש לו בכל תצפית. המסקנה הייתה ברורה מאוד ובשבוע שאחרי הזמנתי דובסוני - 12". למה 12? קודם כל הוא נכנס בתקציב (כמעט שליש ממחיר SCT 11") ולפי מה שהבנתי הוא יהיה גדול וכבד אבל ברמה שאפשר יהיה לנייד אותו.
    עם הטלסקופ הזה נגלה אלי עולם חדש לחלוטין. האובייקט הראשון היה מאדים מהחצר האחורית ולעומת הכתם הכתום קיבלתי כוכב לכת! למרות שהוא כבר היה יחסית נמוך, את כיפת הקרח בקטבים ראיתי יפה מאוד. בהמשך כבר צפיתי בצביר הסגור M15 ושוב באנדרומדה. למרות זיהום האור בחצר ראיתי יותר ונפתח התיאבון. אוריון והפליאדות בכלל השאירו אותי עם פה פעור. עם הטלסקופ הזה הגעתי לתצפית של האגודה וממקום כזה חשוך הטלסקופ נחשף במלוא כוחו - צבירים נראו מדהים, וגולת הכותרת - הערפילית הגדולה באוריון פשוט הדהימה וביליתי בצפייה בה זמן רב.

    הטלסקופ הזה המשיך לשמש אותי גם בבית וגם לצפייה במקומות חשוכים כשנה וסיפק מראות מרהיבים אבל ההבנה שלי לאחר מספר שימושים שדובסוני גדול זה אכן הטלסקופ המושלם בשבילי אבל 12" זה לא מספיק גדול... כיוונתי גבוה יותר ולאחר כשנה הגיע דובסוני 20". כאן המראות השתפרו לאין שיעור והטלסקופ הזה משמש אותי כבר שנתיים ועל מכשיר גדול יותר אני כבר לא חושב. לצפייה בערפיליות, גלקסיות וצבירים ממקומות חשוכים הטלסקופ הזה הוא פשוט מדהים.

    אבל, האם זה הטלסקופ המושלם? לא... 20" זה מכשיר גדול, סליחה, מכשיר עצום שלא מתאים לצפייה חפוזה. מה עוד שהטלסקופ הזה לא ממונע ועל כן צפייה בהגדלות גבוהות בכוכבי הלכת קשה יותר כי עקיבה ידנית בהגדלות כאלה היא לא אידיאלית ועל צילום בכלל אין על מה לדבר. עכשיו אני לא באמת מכוון לצילום אסטרונומי אבל תצלומי תקריב של הירח הם בהחלט משהו שרציתי מאוד לעשות, במיוחד שעם הטלפון הצלחתי לקבל תמונות סבירות.
    עכשיו, עם נסיון של כשנה וחצי של תצפיות קניתי את ה SCT שרציתי בהתחלה. כמעט - הבנתי שטלסקופ גדול הוא גדול ומגושם ולא באמת חייבים מכשיר עצום לצפות בירח. המכשיר שרכשתי הוא STC 8". מכשיר במשקל קל של כחמישה קילוגרמים וחצובה וראש במשקל של 12 קילו. הטלסקופ הזה אכן מושלם לצפייה\צילום של הירח מבחינתי. כן, עם 11" הייתי מוציא יותר אבל הייתי צריך חצובה שעולה המון כסף והכל היה מגושם מאין כמוהו. בנוסף לצילומי הירח וכוכבי הלכת, הטלסקופ הזה הוכיח את עצמו כמצויין ל EAA. בתוספת רדוסר ניתן לקבל שדה לא צר מדי ומפתח של 8" הוא נהדר ל EAA כי כאן משתמשים ביכולת של live stack ומקבלים תמונה מאוד מפורטת גם מתוך העיר. טלסקופ מושלם למטרות האלה.
    צפייה ממקומות חשוכים הם החלק החלש ביותר של המכשיר הזה. השדה הצר והתמונה הכהה שמתקבלת גרמו לכך שבכל פעם שהוא הגיע איתי למדבר בתור טלסקופ שני הוא פשוט עמד בצד חסר שימוש לחלוטין. מלבד צבירים סגורים, לא אהבתי את המראות שהוא נותן ולרוב הוא נשאר בבית אלא אם אני מתכנן לעשות קצת EAA בנגב - מה שלא קורה כמעט בכלל.
    בשלב הבא נכנס לי לראש חיידק השמש. כאן אף אחד מהמכשירים שהיו לי לא התאימו. לטובת זה רכשתי שובר אור אכרומט בקוטר של 102ממ. למרות שהוא קטן יותר מהטלסקופ הראשון שהיה לי, הוא נתן תמונה חדה הרבה יותר, כנראה בגלל אופטיקה, יחס אורך מוקד ארוך יותר ורכיבים טובים יותר. כאן גם עם הקוטר הצנוע הצלחתי לראות את כיפות הקוטב במאדים וצבירים פתוחים וסגורים גם מהחצר בבית. המראה הכי טוב של הפליאדות עד אז קיבלתי עם הטלסקופ הזה. אבל בסופו של דבר, האברציה הכרומטית שלו לא באמת מאפשרת צפייה בלילה, במיוחד כאשר התרגלתי לניוטוני ו SCT ששם הבעיה לא קיימת.

    את עולם השמש הטלסקופ הזה פתח בפני בצורה הטובה ביותר שאפשר וראיתי וצילמתי איתו ולמדתי המון בנושא. למדתי גם שאני צריך טלסקופ אחר... אחד עם יחס אורך מוקד איטי יותר (F גבוה יותר) כדי לקבל פרטים טובים יותר מהפילטר. הטלסקופ הזה הוחלף במכשיר גדול ואיכותי הרבה יותר - שובר אור של 125ממ ביחס של F/7.8. זה כבר טלסקופ שנחשב לאפוכרומט - כזה שמתקן את פיזור הצבעים אדום וכחול - והגיע עם פוקוסר איכותי במיוחד שיכול לסחוב בשקט את הפילטר שמש + מאריכי פוקוסר + מצלמה בלי לזוז.

    המראות שהוא סיפק לשמש פשוט נהדרים והשיפור לעומת הטלסקופ הקודם היה עצום. מה שהפתיע אותי זה שגם במקומות חשוכים הוא מספק מראות נהדרים של אובייקטים שלא חשבתי שניתן לראות דרכו ואובייקטים שלא רואים בטלסקופים גדולים (ערפיליות גדולות וחיוורות) והיו תצפיות בדרום שהבאתי אותו כטלסקופ יחיד. איכות תמונה מטורפת, שדה רחב מאוד - 2.5 מעלות, חבילה יחסית קלה (הכל יחסי - 9 קילו טלסקופ זה לא הכי קל שבעולם) ובשילוב עם חצובה נכונה נותן חוויה אחרת לגמרי. אז הוא רק 5" אבל עם יכולות שלא חלמתי לקבל ממכשיר בגודל כזה.
    הטלסקופ המושלם?
    גם לא. למרות איכות התמונה ורוחב השדה, 5" זה קוטר קטן מדי בשביל לראות גלקסיות ואובייקטים חיוורים ואי אפשר להשוות את כמות הפרטים שאני מקבל עם המפלצת 20".
    גם לשמש זה לא הטלסקופ המושלם - הקוטר הגדול יחסית מבליט תנאי ראות לא מצויינים והשדה יחסית צר (זה בסדר בתקריבים). ועל כן נוסף המכשיר הרביעי למשפחה - טלסקופ שובר אור 60ממ. הטלסקופ הזה מיועד לצילומי שמש בימים של ראות לא הכי טובה ואולי בעתיד גם EAA בשדה רחב. הוא מאותו המפעל של השובר אור הגדול ומצוייד בעדשה מזכוכיות איכותיות ופוקוסר נהדר ועם השמש קיבלתי תמונות נפלאות בשביל מכשיר שהוא פחות מחצי הקוטר של הטלסקופ שמש העיקרי שלי.

    המסקנה שלי? הטלסקופ הטוב ביותר הוא זה שנמצא בשימוש. הוא צריך להיות בעל מפתח מספק ובעל משקל וגודל אפשריים לניוד. טלסקופ משוכלל, גדול ומגניב ככל שיהיה, אם הוא יושב ללא שימוש הוא טלסקופ גרוע - לבעליו. מעבר לזה, אם רוצים להתפתח ולהתמקד בצפייה\צילום של סוגי אובייקטים שונים המושג טלסקופ מושלם כלל לא קיים כי כל טלסקופ מתאים למטרות וצרכים שונים.
    כל זה ולא נגעתי בכלל בחצובות...
  20. Ilan Shapira
    את הטלסקופ הקטן קניתי במיוחד לצילומי שמש בשדה רחב יותר וכאשר תנאי הראות לא אופטימליים.
    כבר בפעם הראשונה שניסיתי אותו הוא נתן תוצאות מפתיעות מאוד במיוחד שחושבים שהגודל שלו הוא קרוב לפיינדר אופטי. אז אחרי ההפתעה הראשונה, הגיעה ההזדמנות לצלם שוב והפעם גם היו שמיים נקיים מעננים, מה שאפשר לי ליצור סרטון של אזור די גדול והפעם גם זורם יותר של כשעתיים של פעילות.
    כמובן שרוחב השדה עם טלסקופ כזה קטן מגיע על חשבון הרזולוציה אבל בימים של ראות לא טובה בכל מקרה אי אפשר להגיע להפרדה מספקת כדי לצלם תמונות מפורטות יותר. כנראה הצעצוע הבא יהיה מכשיר שמודד את הראות ומציין מה ההפרדה שניתן להגיע בזמן נתון. ככה אדע בצורה מדוייקת עם איזה מכשיר עדיף להשתמש באותו היום.
    בתפריט היום שני אזורים פעילים - AZ2871 & AR2872. מה שתפס לי מיד את העין הייתה התפרצות דקה אבל מאוד מאוד גבוהה שנראתה ממש כמו גייזר. בההתחלה היא נראתה די סטטית אבל בסרטון רואים שהיא ממש ממש דינמית. מעבר להתפרצות הזו, בסרטון ניתן לראות פעילות רבה על קצה השמש ובחלק השמאלי למטה הכתם שמש עצמו של AR2872 גם הוא די פעיל ואפשר לראות פעילות רבה מסביבו.
    הפרט הגדול ואחד המעניינים הוא התפרצות בחלק העליון של השמש שעדיין לא הגיעה לקצה ונראית כמו גוש של צמר גפן מתפתל על פני השטח.
    הסרטון מורכב מ 140 פריימים כאשר כל אחד מהם הופק מסרטון של כ 23 שניות ובין כל סרטון כזה הפסקה של 20 שניות. מספר פעמים עצרתי על מנת לשפר את הפוקוס. סה"כ שעתיים פעילות.
    אחרי שרואים את הסרטון, נשאלת השאלה כמה גבוהה ההתפרצות הזו. לצורך כך חישבתי בקירוב כמה גדול צריך להיות כדור הארץ בתמונה. איך הולך החישוב? פשוט: קוטר השמש הוא 1.4 מיליון קילומטרים. בתמונה יש לנו כמעט חצי אז ההשערה שלי היא שיש לנו כ 650,000 קילומטרים בתמונה. את המספר הזה חילקתי במספר הפיקסלים - 2600 וקיבלתי שכל פיקסל מייצג כ 250 קילומטרים.
    קוטר כדור הארץ 12,750. את המספר הזה מחלקים ב 250 ומקבלים 51~ - זה מספר הפיקסלים שמייצג את קוטר כדור הארץ בתמונה הזו. זה נראה ככה:
    לפי חישוב גס, אפשר להניח שההתפרצות הזו היא בגובה של 100,000 קילומטרים אם לא יותר. מאוד מרשים.
    כמובן שאם הצילום היה בשדה צר יותר, הייתי צריך שיטה אחרת לחשב כמה קילומטרים מייצג כל פיקסל (אפשר לצייר עיגול שמשלים את החלק המצולם ולחשב לפי קוטר של 1.4 מיליון קילומטרים)
    גרסת הנגטיב בשחור לבן. כאן רואים טוב יותר פרטים על פני השטח - ממש ניתן לראות Spicules - מעין לשונות של אש שיוצאות כמעט בכל מקום, הלשונות האלה (לי הן מזכירות עשבים) פורצות למעלה במהירות של 15 - 110 קילומטרים בשנייה ובקוטר של כ 300 קילומטרים ודועכות אחרי מספר דקות.
    בצ'אט עם עופר גבזו מהמצפה בגבעתיים, הוא אמר לי שהוא מצלם דווקא את AR7871 שנמצא בחלק הדרומי. אחרי שסיימתי עם החלק העליון, צילמתי תמונת סטילס של האזור השני:
     
    התמונות האלה כבר רועשות יותר וחדות הרבה פחות וצולמו ב 12 בצהריים - זמן של ראות ירודה במיוחד. עדיין ניתן להבחין בכתמי השמש בצורה טובה ועם לשונות של פסמה שנמתחים מעליהם ובצד ימין נמתח לו filament גדול וארוך שמתעקל כלפי מטה.
    בסוף, בגלל כל הפעילות שם בצד המערבי, יצרתי פנורמה של כל החצי הזה. התמונה מסובבת 90 מעלות נגד כיוון השעון כדי לאפשר לראות הכל בצורה נוחה.
    ועם צבע (עיבוד פחות מוצלח כאן)
    בסופו של דבר, הטלסקופ הזה מוכיח את עצמו ככלי מאוד עוצמתי, עם אופטיקה ומכניקה נהדרות והוא כלי משלים נהדר שמאפשר עבודה גם בימים שבהם הראות היא פחות מטובה.
  21. Ilan Shapira
    אמנם עבר לא מעט זמן מהצילומים עצמם אבל רציתי לתעד את החוויה גם בשביל עצמי וגם לכל מי שמעוניין.
    ב 18 לספטמבר יצאתי עם הציוד במטרה לצלם את הירח. הוא היה במופע כמעט מלא ואני בדרך כלל לא מצלם בימים האלה. מכיוון שצדק ושבתאי יצאו ראשונים מאחורי הגג שהסתיר אותם בתחילת הערב, ניסיתי את מזלי איתם.
    למטרות האלה, הטלסקופ המועדף והמתאים ביותר הוא הסלסטרון C8, סוס עבודה פלנטרי במשקל קל. הוא גם מתאים במשקל לחצובה שלי ומאפשר לה לעקוב בצורה די טובה. הדבר היחיד שחסר לי (עד אתמול) זה פוקוסר אוטומטי. לעשות פוקוס עם פוקוסר ידני זה מאוד מתסכל. קודם כל עובדים עם שטח מאוד קטן של החיישן שזה כמו הגדלה גבוהה אז כל נגיעה או תזוזה מורגשת היטב. לפחות החצובה עצמה יציבה בצורה מופלאה מה שעוזר לשכך את הרעידות. עדיין, זה יכול לתסכל.
    בתמונה ניתן לראות את סדר הופעת האובייקטים - שבתאי מימין, צדק באמצע והבוהק של הירח ממש בפינה.
    כבר על המסך התמונה נראתה יציבה מאוד מה שהעיד על ראות טובה מאוד. התמונות קטנות מאוד - לא השתמשתי בבארלו (כדאי לנסות בהזדמנות הבאה) וזה איפשר לי לקבל קצב פריימים די גבוה - כ 100 לשניה. צילמתי מספר סרטונים של 45 שניות ומייד שלחתי ל AutoStakkert כדי לבדוק את גרף האיכות. מתוך 4500 פריימים, לקחתי 36 אחוזים. ניתן היה לקחת יותר אבל רציתי להשתמש בטובים ביותר. התוצאה שקיבלתי הפתיע אותי לטובה. מעולם לא יצאה לי תמונה שמתקרבת למה שקיבלתי אחרי הערמה ועוד לפני עיבוד:
    אחרי העיבוד ב Registax ונגיעה ב Photoshop זה נראה כך. אזור הקוטב נראה יפה מאוד, המון פסי עננים, צל מודגש שמטיל הכוכב על הטבעות וטבעות נהדרות. אני חושב שהטבעת החיצונית נראית קצת מוזר אבל בסופו של דבר אני מאוד מרוצה מהתוצאה. אזור הקוטב בכלל הפתיע אותי לטובה, לא ציפיתי לראות שם כלום.
    ההפתעה האמיתית הגיע כשעברתי לצדק. משחק עם הפוקוסר, אותו קצב פריימים וזו התוצאה אחרי הערמה:
    כבר כאן ראיתי שהתוצאה שקיבלתי הרבה יותר מאשר עוברת את הציפיות שלי. השכנים לא מבינים למה צעקתי אבל צעקתי משמחה ומייד התפנתי לעריכה מהירה על הלאפטופ שאיתו צילמתי. כן, התמונה מעט רועשת אבל כמות הפרטים שמתגלה על צדק היא פשוט מדהימה. בתוך הכתם האדום יש נקודה שלא ראיתי מעולם, פס העננים שמימינו מתעקל יפה מאוד מעליו ובחגורת העננים העליונה כמות הסערות "הקטנות" פשוט מדהימה.
    הפרט שהכי אהבתי זה סלסולי העננים האפורים שניתן לראות על החגורה המרכזית והרחבה שמעל הכתם. הייתי בטוח שקיבלתי כאן עיוות של המצלמה או של העריכה וחיפשתי תמונות עדכניות ברשת. שמחתי לראות שזה פרט אותנטי ולא איזה Artifact מהצילום.
    התמונה הזו עובדה רק עם Registax כי הפוטושופ הוסיף המון רעש, כנראה שהייתי אגרסיבי מדי. גם כאן היה ניתן אולי להיות עדין יותר.
    אבל בכל מקרה, הנה התמונה עם החידוד האגרסיבי. מלאת רעש אבל מוסיפה לא מעט פרטים (אשמח לשמוע דעות מה לדעתכם נראה טוב יותר)
     
    ביום למחרת, שוב יצאתי לפרוייקט של תמונה פנורמית של הירח הכמעט מלא אבל לפני הירח, ניסיתי את מזלי עם צדק שוב (את שבתאי משום מה לא הצלחתי להכניס לפוקוס טוב)
    הפעם קיבלתי את הצד השני של כוכב הלכת וכאן כבר יש שני עיבודים שונים לגמרי.
    עיבוד ראשון - ניתן לראות כמות אדירה של פרטים כמו שלא הצלחתי לצלם אף פעם בעבר והסופות בחלק העליון הפתיעו אותי. אם אני לא טועה הן לא היו שם מספר ימים קודם. הצבעים יצאו חיוורים כנראה בגלל משחק מיותר עם ה Gamma 
    העיבוד השני - הרבה יותר חד, הרבה יותר פרטים, פחות רעש וצבע שהרבה יותר מניחים את הדעת. בחלק התחתון מופיעות סופות שבעיבוד הקודם בכלל לא היו ובכלל התמונה הזו הרבה יותר טובה
    אלה באמת היו יומיים מאוד מוצלחים מבחינתי כי הצלחתי להתקדם וזה כמובן משאיר טעם לעוד.
    על מעללי הירח בימים האלה אקדיש פרק נפרד - יש המון חומר
  22. Ilan Shapira
    מזה שנה שחלק לא קטן מהאסטרונומיה שאני עושה מתמקד בשמש. המערכת די פשוטה - טלסקופ שובר אור, פילטר 2" דוחה אנרגיה ופילטר H-Alpha - הקווארק.

    הקווארק ניתן לשימוש בכל טלסקופ שובר אור כאשר בקטרים שבין 80-150ממ, חייבים להשתמש בפילטר 2" דוחה אנרגיה שמתלבש ממש לפניו על מנת להפחית את כמות החום שהוא אמור להתמודד איתו - מצויין בטורקיז בתרשים.
    אבל, החום שנדחה חוזר אל תוך הטלסקופ. נכון, רובו יוצא בחזרה דרך העדשה הראשית אבל תופעת הלוואי שמתקבלת לאחר כחצי שעה - שעה של תצפית או צילום היא זרמים חמים בתוך הטלסקופ שפוגמים בראות ומרקידים את התמונה. בנוסף בקטרים של מעל 120ממ, הפילטר דוחה חום 2" לא מצליח להתמודד עם כל החום ומשאיר לקווארק יותר חום להתמודד איתו. זה גורם לשינוי באורך הגל שאותו מעביר הקווארק וגורם לירידת ניגודיות וקושי בקבלת פוקוס בתצפית ממושכת.
    לצורך זה, יש בשוק פילטרים דוחי אנרגיה שמתחברים לפני העדשה הראשית. הבעיה העיקרית בהם היא המחיר. זו זכוכית מלוטשת ברמה גבוהה שדוחה קרינת UV ומעבירה רק אור אדום עם אנרגיה מועטה בלבד. בנוסף, יש צורך במתאם שיחזיק את הפילטר הזה בצורה יציבה על מגן הלחות של הטלסקופ בו משתמשים.
    אתמול, קיבלתי את המשלוח המיוחל של הפילטר - D-ERF שזה Dielectric Energy Rejection Filter מבית Baader. המתקן בו הפילטר יושב נעשה בהזמנה אישית לפי הטלסקופ לו הוא מיועד בזמן ההזמנה.
    את ההזמנה ביצעתי דרך Telescope Service שגם משווקים את הטלסקופ בו אני משתמש אז את המידות הם מכירים די טוב. וכהרגלם, במקום שלושת השבועות המובטחים, קיבלתי את החבילה לאחר שבועיים. הדבר היחיד שמפריע בכל הסיפור הזה שזה מגיע ללא מכסה. אביזר אופטי לא זול ללא מכסה. די מוזר.
    הפילטר נכנס יפה לתוך התא והוא מתחבר בקלות ובביטחה לטלסקופ באמצעות שלושה ברגים.

     

    מבחינת מעבר חום, אחרי שהרכבתי את הפילטר השארתי את החלק האחורי של הטלסקופ פתוח וקירבתי בזהירות את היד לבדוק כמה זה חם. אותו ניסוי עם הפילטר דוחה אנרגיה הקטן הסתיים מרוב חום הרבה לפני נקודת הפוקוס כאשר עיגול האור לא היה מרוכז. כאן, ניתן לקרב את היד ממש קרוב לנקודת הפוקוס ועדיין לא לקבל מכה של חום. שיפור גדול.

    היום לא היו עננים בשמיים והיה חם בצורה רצינית. יצא לי לנסות את הפילטר במשך כשעתיים רציפות ואפשר להגיד שהציוד אכן הרגיש פחות חם מאשר שעה של עבודה במזג אוויר מעונן חלקית והתמונות נראו הרבה יותר יציבות על המסך גם לקראת סוף הניסוי. זה יכול להיות בגלל יציבות אטמוספרית (קשה לי להאמין עם החום הכבד) או שהפילטר עושה את העבודה מעל ומעבר. זה אדע לאחר מספר נסיונות.
    צילמתי המון חומר היום, הדבר היחיד שסיימתי לערוך היא מוזאיקה של שישה פנלים שמייצגים כמעט שליש שמש. נכון, רואים בחלק מהמקומות את החיבורים אבל זה פרוייקט חמוד. 

     
    ובשחור לבן בנגטיב

     
     
  23. Ilan Shapira
    אחרי שבשבוע שעבר הייתי בדרום לא הייתי בטוח שאצליח להגיע שוב אבל הדברים הסתדרו וגם השבוע ירדתי דרומה.
    הפעם הצטרפה אלי ליאור, הבת הקטנה שלי וכדי שיהיה מקום ברכב, הבאתי את הטלסקופ הקטן שלי. כנראה שגם ללא ליאור הייתי מביא את הטלסקופ הזה כי בשבוע שעבר הוא הפתיע אותי לטובה ורציתי לנצל את החודש האחרון של שיא מרכז שביל החלב ולצפות באזור הזה בשדה רחב.
    הנה השלט בכניסה למכתש שמציין שנכנסים לשמורת אור כוכבים (הכרה בין לאומית, אחת מ 80 שמורות בסה"כ בעולם כולו!). מישהו חכם החליט שבמרכז השמורה צריך להקים אמפי להופעות שאמור להכיל 3000 אנשים... שמורת אור כוכבים? נקווה שהתוכנית תבוטל ויפה שעה אחת קודם

    מכיוון שהגעתי עם אורחת שכמעט כל מראה הוא חדש לה, עצרנו לצפייה זריזה בנוף הבראשיתי המדהים שנשקף מהמצפה

    בירידות של מכתש רמון נתקלנו באורח סקרן ועצרנו בצד להגיד שלום. לאחר דקה שתיים של בהייה הדדית, המשכנו בדרכנו.

    לאתר התצפית הגענו כ 40 דקות לפני השקיעה והזדרזנו להקים את הציוד לפני רדת החשיכה וזכינו לראות ירח חדש שוקע לאיטו ביחד עם נוגה.

    ראש החצובה הזה לא כולל מנועי עקיבה או GOTO אבל הוא מכיל שילוב מצויין של אנקודרים של 152,000 צעדים בכל ציר ו Nexus DCS שמתחבר אליהם. מה שמתקבל זו מערכת push to עוצמתית ומדוייקת. בנוסף, החיבור עם SkySafari נותן בוסט להכל וניתן לראות על מסך הטאבלט לאן הטלסקופ מצביע בכל רגע, מה שמאפשר "מציאה" קלה במיוחד של אובייקטים. במקרה והטלסקופ וה SkySafari מצביעים למקומות שונים, אין שום בעיה לבחור אובייקט בטאבלט, לבחור באפשרות של GOTO ועל גבי ה Nexus מופיעים חיצים שמפנים את הצופה לכיוון האובייקט הנבחר.
    כל זאת ניתן לעשות גם ללא החיבור לטאבלט אבל השילוב הוא עוצמתי במיוחד.
    כדי להפוך את החוויה לפשוטה אף יותר, את הטאבלט (שהמסך שלו שונה לאדום ובנוסף קיבל 4 שכבות של צלופן אדום) קיבעתי על הטלסקופ כך שהוא תמיד פונה לכיוון הצופה. כל מה שנשאר זה לבחור אובייקטים, לעקוב אחר הוראות הנקסוס או סתם לראות את ציין הטלסקופ על מסך הטאבלט ולצפות - ממש לדוג דגים בגיגית.

    הטלסקופ הזה, עם מפתח של 5" נותן תמונות חדות מאין כמוהן. כאשר האופטיקה איכותית ואין הסתרה מרכזית והעיניות טובות הדברים שניתן לצפות בהם מפתיעים במיוחד. לדוגמא ערפיליות חיוורות כמו North America, Heart and Soul ואפילו גלקסיות כמו NGC 891 הן לא מחוץ הטווח ואפילו ניתן לקבל פרטים נהדרים בהגדלות גבוהות יותר. נכון, כמות הפרטים שאפשר לראות דרך הדובסוני 20" היא ליגה בפני עצמה אבל כאן יש ייתרון של שדה רחב וזה מאפשר לצפות בדברים שהטלסקופים הגדולים מתקשים איתם (Heart & Soul כבר אמרנו?)
    לשם השוואת השדה, בחרתי את העינית הרחבה ביותר שלי - Nagler 31mm. בתמונה ניתן לראות את ההבדל ברוחב השדה. את הלגונה והטריפיד רואים באותו השדה ללא שום מאמץ. אז נכון, קשה יותר לראות את שני חלקי הטריפיד וגם את השבילים הכהים. פילטרים אמנם מבליטים מעט את הערפיליות אבל בולעים חלקים גדולים ממעט האור ש 5" מצליח לאסוף אבל עדיין, רואים את בבירור את הערפיליות. אפילו ה Little Dumbbell נראתה בבירור עם צורת המשקולת. תענוג.

    את התצפית שלי התחלתי באזור מרכז שביל החלב, בערך בין ערפילית הנשר לצביר Ptolemy's.
    מעבר לאובייקטים המוכרים כמו הלגונה והטריפיד, צפיתי בלא מעט אובייקטים בפעם הראשונה. לא מעט זה בזכות השדה הרחב שבו צפיתי. לכל מקום שמכוונים את הטלסקופ רואים צבירים. כדוריים ופתוחים, בהירים, וחיוורים אבל הם שם, גם עם 5". גם בתוך Sagittarius Star Cloud ניתן היה לראות צבירים כמו Cr469 ו NGC 6603 וחלקים כהים בתוך כל ענן הכוכבים המדהים הזה. גם ערפילית האומגה נכנסה ביחד עם חלק מהאובייקט הזה לאותו השדה - בונוס.
    שביל החלב, חשיפה של 15 שניות עם הטלפון.

    כאשר קסיופיאה עלתה מספיק גבוה, עברתי לצוד שם צבירים. התחלתי עם צביר הינשוף שאסור לוותר עליו וממנו המשכתי ל NGC 436 ואז למטה, מתחת ל Ruchbah, מקום עם המון צבירים נהדרים. חגיגה של צבירים. זו לא הפעם הראשונה שאני עושה שם סשן של צבירים הפעם מצאתי לא מעט חדשים (לא באמת חוכמה - יש Nexus)  המשכתי לצביר הכפול ולעוד מספר צבירים באזור.
    @יהודה קנטור הגיע עם אתגרים של כוכבים כפולים שהיו מאוד קשים להפרדה. גם ה 125ממ שלי וגם ה 130ממ שלו התקשו בהפרדה אבל לעיתים ניתן היה לראות מרווח בין הכוכבים.
    גם גלקסיית אנדרומדה הייתה בתפריט, עם שדה של 2.5 מעלות אסור לוותר עליה ועל שתי גלקסיות הלווין שלה. גם הפליאדות היו מדהימות וניתן היה לראות בקלות את הערפילית שממנה הן יצאו כולל משיכה של הערפילית מהכוכב Merope והחוצה מהצביר. מראה מרהיב ביופיו.
    את הלילה קינחתי עם ערפילית אוריון בשדה רחב שבו נכנסו גם הערפילית הגדולה, גם האיש הרץ וגם NGC 1980. לצפייה ממוקדת יותר נחכה לחודש הבא, אז היא תהיה בגובה מתאים יותר לצפייה כבר בשעה 02:00
    בתמונה אפשר לראות את הפליאדות, קבוצת שור, אוריון וסיריוס:

    את הלילה קינחנו בטיפוס גבהות קצר

    כשהגענו לפסגה כבר ניתן היה לראות את העננות שמתחילה לכסות את השמיים

    חזרנו הביתה עייפים אך מאוד מרוצים.
    רשימת אובייקטים כמעט מלאה (כנראה שפספסתי לסמן חלק מהם)
    Target Common Names Target Catalog Numbers   M 18,NGC 6613   IC 417   NGC 6638   NGC 436   Te 6,HP 5   K 14   M 54,NGC 6715   NGC 225 Helix Nebula NGC 7293   NGC 146 Owl Cluster,Dragonfly Cluster,Kachina Doll Cluster,ET Cluster NGC 457,C 13 Wild Duck Cluster,Salt and Pepper Cluster M 11,NGC 6705   NGC 189 Pinwheel Cluster M 36,NGC 1960   St 2   NGC 559 Omega Nebula,Swan Nebula,Checkmark Nebula M 17,NGC 6618 Little Dumbbell Nebula,Cork Nebula M 76,NGC 650,NGC 651 Lagoon Nebula M 8,NGC 6523   NGC 6716 Sagittarius Star Cloud,Delle Caustiche M 24,IC 4715   NGC 133   Tr 1 Double Cluster,Chi Persei NGC 884   M 23,NGC 6494 Sculptor Galaxy,Silver Dollar Galaxy NGC 253 Butterfly Cluster M 6,NGC 6405   M 69,NGC 6637   St 24   Cr 394 Tom Thumb Cluster NGC 6451 Omega Nebula,Swan Nebula,Checkmark Nebula M 17,NGC 6618   NGC 663 Helix Nebula NGC 7293   M 23,NGC 6494 Trifid Nebula M 20,NGC 6514   M 78,NGC 2068   NGC 6603   NGC 6712   Be 4   NGC 659   M 21,NGC 6531   NGC 1907   NGC 6553   M 70,NGC 6681   M 22,NGC 6656 Starfish Cluster M 38,NGC 1912 Double Cluster,h Persei NGC 869,C 14   Cr 347   Be 62   M 103,NGC 581   NGC 6544   NGC 6425 Helix Nebula NGC 7293   NGC 654   Cr 469   M 28,NGC 6626  
  24. Ilan Shapira
    מזמן כבר זממתי על טלסקופ קטן יותר שיאפשר לי שדה רחב יותר. כש @גידי גולן רמז שהוא מתכנן למכור את ה AT 60mm שלו מייד קפצתי על ההזדמנות.
    הטלסקופ הזה הוא ממש טלסקופ כיס, או יכול לתפקד כפיינדר אבל כשמרימים אותו מייד אפשר להבין שמדובר בחיה אחרת לגמרי. AstroTech זה מדבקה על טלסקופים כמו ה TS-Optics הגדול שלי - הם מיוצרים באותו המפעל ומכילים אותו מפרט מבחינת האבזור ואיכות. פוקוסר RP שתי מהירויות מצויין שמכיל גם rotator, מגן לחות מתקפל ועדשות מזכוכית איכותית - FPL53. למה טלסקופ כיס? ככה הוא נראה עם עינית 8ממ (לא קטנה במיוחד אבל עדיין):

    וככה הוא בהשוואה לריפרקטור הגדול. אפילו שמתי פיינדר לידו - אין הבדל גדול 🙂 
    למה בכלל צריך טלסקופ כזה? יש כמה סיבות:
    - רוחב שדה. אזורים פעילים בשמש הם מאוד גדולים וזום פנימה נחמד ויפה אבל לפעמים אני רוצה לראות את הקונטקסט. מה גם שעם מצלמה עם חיישן גדול יותר ניתן בקלות לצלם את כל הדיסקה. גם עם המצלמה הנוכחית שלי אפשר לעשות תמונות פנורמיות של כל השמש עם מספר מצומצם של פריימים.
    - תנאי ראות. כאשר תנאי הראות לא הכי טובים, יכולת ההפרדה יורדת ועל כן קשה לקבל פרטים חדים עם הסקופ הגדול. הטלסקופ הקטן יכסה את הפער הזה ויאפשר צילום גם בתנאים לא מיטביים.
    - עקיבה. הסקופ הגדול הוא מעמסה על החצובה הנוכחית שלי. היא סוחבת אותו יפה אבל לא בשמחה מרובה. עד שאשדרג אותה אתן לה לנוח לפעמים עם הסקופ הקטן. כבר מהניסוי הראשון העקיבה טובה מעט יותר (זה שיפור על שיפור, קטן אבל כל דבר תורם).
    על החצובה הוא נראה כך. הסרט מתנות הוחלף באזיקונים ובקרוב ארכוש ברגים ארוכים מספיק כדי לקבע את ה EAF בצורה טובה יותר.
    אז מה אפשר לקבל עם כזה מכשיר חמוד?
    אתחיל דווקא עם סרטון אנימציה שמייצג שעה ורבע של פעילות:
    למרות שצילמתי את זה עם קרופ די מאסיבי, השדה עדיין עצום בגודלו. רואים יפה את הפעילות בין הכתמים, את הדינמיקה של ההתפרצות הגדולה והתפרצויות קצרות יותר, ממש נותן הרגשה של ביעבוע.
    מוזאיקה של כחמישה פריימים בלבד:
    החיבור של הפריימים לא מייטבי אבל זו לא הייתה המטרה. זו אחלה של תמונה שמראה את הפעילות במבט על. בימים של פעילות רבה תמונות כאלה תורמות מאוד להבנה הכללית.
    ותמונות בודדות, המון המון פעילות. כתמים התפרצויות והמון פילמנטים שמרחפים מעל פני השטח.
     
     
    החלק הדרומי, באזור שצילמתי את האנימציה אבל בשדה רחב
     
     
    מה ההבדל בין היכולות של הטלסקופ הקטן לגדול? פרטים. הטלסקופ הקטן יתן שדה על חשבון פרטים והגדול יתן פרטים (כאשר התנאים מתאימים) על חשבון רוחב השדה. הנה תמונה שניתן לצלם רק עם הטלסקופ הגדול. כל "השערות" הדקות בהתפרצויות דורשות מפתח וכושר הפרדה גבוה ובתנאים מתאימים אפשר לקבל אפילו יותר.
     
    בשורה התחתונה, אני מאוד מרוצה מהחבר החדש במשפחת הטלסקופים וזה פותח דלת ליכולות נוספות שלא היו לי קודם. עכשיו נשאר לנסות אותו ב EAA בתצפית הבאה. אני מאוד סקרן לראות מה אפשר לקבל איתו גם בלילה.
  25. Ilan Shapira
    בשעה טובה הסתיים לו החופש הגדול (מדי) והתפנתי לצילומי שמש.
    גם התחזית היתה אמורה להיות לטובתי אבל תחזית היא רק תחזית, היא לא עובדה מוגמרת אבל בסופו של דבר, למרות מזג האויר, יצאו שתי תמונות סבירות של השמש.
    רוב הזמן השמיים נראו ככה:

    לא להיט גדול ובנוסף הצטרפה לה רוח מציקה שהרעידה את הציוד בלי הפסקה.
    מה כן היה טוב? בדקתי את הכבל USB 3 החדש שרכשתי - 20 מטר - כדי שאוכל לשבת בחדר בקומה השניה עם הלפטופ, המסך הגדול ושאר ציוד הקפי נוח ולא לגרור את הלפטופ לקומה למטה כדי שהכבל יגיע. בנוסף, התקנתי לפטופ חדש שאמור לסחוב את הצילום וגם העריכה בלי מאמץ מיוחד והכל ניגן טוב ביחד.
    זה נראה ככה:
    אז אחרי שהתלוננתי על מזג האויר - דבר קבוע בתחביב הזה - אפשר לעבור לחלק היותר אומנותי.
    על השמש היום מספר אזורים פעילים, שניים מהם בדרך אל מעבר לקצה ואחד חדש שבדיוק צץ מעבר לאופק.
    התוכנית הייתה לצלם סרטון אבל העננים הפריעו והפוקוס השתנה כל הזמן עם עם כל ענן חולף אז הספקתי לצלם את האזור AR2860 שבדיוק עוזב אותנו לצד השני של השמש ובנוסף, התפרצויות נהדרות בחלק הצפוני של השמש.
    נתחיל עם ההתפרצויות, כנראה התמונה המוצלחת של היום ומפתיעה בכמות הפרטים בהתחשב בתנאים:

    ובגרסה הצבעונית:

    והגרסה הפסיכדלית לגמרי:

    מצד ימין של שתי ההתפרצויות האלה מצאתי התפרצות גדולה מאוד אבל מעט חיוורת יותר. עד שהגעתי לצלם אותה תנאי הראות כבר היו ממש ממש גרועים:

    האזור הפעיל AR2860 לא קיבל ממני מספיק תשומת לב בכלל הפעם - רק תמונה אחת במספר עריכות שונות. ממש חבל כי הוא אזור שמורכב מהרבה כתמי שמש, פילמנטים והתפרצויות - פשוט הכל מהכל. אין מה לעשות, ראות ראות ועוד טיפה שקיפות יעשו את ההבדל.
    העריכה המועדפת עלי - שחור לבן נגטיב, עוזר להבליט את הפילמנטים ופרטים נוספים על פני השטח וגם את ההתפרצות על הקצה וזרמי הפלזמה שיוצאים ממנה

    הגרסה As Is. כאן רואים יפה יותר את הכתמים עצמם אבל כל השאר בולט קצת פחות

    ואי אפשר בלי קצת צבע:

     
     
×
×
  • צור חדש...

Important Information

  I accept