עבור לתוכן
  • צור חשבון

Ilan Shapira

אדמין
 צפה בפרופיל  צפה בפעילות האחרונה

  • הודעות פעילות

    1,056

  • הצטרפות

  • ביקר לאחרונה

  • ימי נצחון

    150

 סוג תוכן 

Blog Entries שנפתחו על-ידי Ilan Shapira

  1. Ilan Shapira
    הירח הגיע למופע החודשי שאותו אני אוהב במיוחד - הירח מואר בכ 62% וחלקו המזרחי של ים הגשמים מופיע כולל שלושת המכתשים Archimedes, Autolycus & Aristillus. מעליהם ניתן לראות את Plato העצום.
    לצורך התצפית, הרכבתי בחצר את הטלסקופ המתאים ביותר לירח שברשותי - Celestron C8"

    ההכנות האחרונות לפני התצפית

    היופי במופע הירח הזה זה המגוון של מאפייני שטח על הירח שכוללים הרים, עמקים, משטחי לבה, מכתשים (ברור...) מצוקים ושלושה מכתשים עצומים שמתחילים להציץ מבעד לטרמינטור - Tycho, Clacius & Copernicus. למרות ש Tycho רק מתחיל להופיע, ניתן לראות את פסי הפגיעה העצומים שלו שמשתרעים לאורך של מאות קילומטרים.
    בתצפית עברנו על אזור הטרמינטור - האזור המפריד בין האזור המואר לאזור החשוך מצפון לדרום, מהמכתש Goldschidt וסביבתו, דרומה לים הגשמים עם רכסי הרי הקווקז, האפנינים והאלפים כולל עמק האלפים העצום, המשכנו דרומה לשלישיית המכתשים Ptolemaeus, Alphonsus & Arzachel ולידם המצוק\קיר Rupes Recta באורך של כ 110 קילומטרים בגובה של 240-300 מטרים. די מרשים.
    בחלק הדרומי צפינו במגוון מכתשים - כאן האזור עשיר יותר במכתשים מאשר בצפון וניכר כי לא הייתה הרבה פעילות געשית או שכל הפגיעות שם קרו אחרי שהפעילות הזו הסתיימה.
    בסוף התצפית, למרות האטמוספרה התזזיתית והפוקוס הלא מושלם, צילמנו שמונה פריימים שאותם חיברתי לתמונה פנורמית של כל מופע הירח. תהליך זה נחוץ כי השילוב של המצלמה והטלסקופ שלי לא מאפשרים לי לצלם את כל הירח בתמונה אחת.
    זה שדה הראיה שמקבלים בתמונה אחת:

    וזו התמונה הפנורמית שחוברה לה יחדיו של כל מופע הירח. ניתן להקליק על התמונה על מנת להגיע ל Flickr ולראות אותה בכל הגודל.

     
    שמחתי מאוד לארח את כל מי שהצטרף וכמובן נמשיך לערוך תצפיות מקוונות ככל שתנאים והזמן יאפשרו. על הירח או אובייקטים אחרים
    מוזמנים להשאיר פידבק בתגובות, אשמח לדעת מה היה טוב ומה פחות ותרגישו חופשי לשתף
  2. Ilan Shapira
    איפה בכלל להתחיל? הגענו לנגב כשבוע לפני הטירוף של שיא מטר הפרסאידים על מנת להנות מיום שישי שקט של מולד הירח. האובך ששורר בכל הארץ נתן את אותותיו גם באזורים הגבוהים של הנגב עד כדי שזיהום האור עומעם. אמנם השמיים התנקו מעט עם התקדמות הלילה אבל השקיפות נשארה גרועה, מה שמנע צפייה בגרמי שמיים ממש ממש חיוורים.
    למרות התנאים הלא אופטימליים, לוותר על תצפית זה ממש לא בא בחשבון 🙂 ואכן באנו על שכרינו בתצפית הזו.
    הפינה שלנו באתר בזמן ההכנות האחרונות והציפייה לחשיכה:
    * * *
    מקסוטוב ודובסוני מבית Skywatcher. @Yossi Zamir, @Asaf Shalev

    * * *
    Obsession Ultra Compact 18". של רענן

    * * *
    דובסוני 10" Skywatcher  @Maria Mazos

    * * *
    טלסקופ וכיסא תוצרת New Moon Telescopes. @Ilan Shapira

    * * *
    טלסקופ מבית Skywatcher בקוטר של 10" עם בסיס משודרג לתנועה חלקה ואיזון, פיינדר תוצרת בית ומעמד לטאבלט @Guydive

    * * *
    זוהי עונת שביל החלב והוא נראה היטב כבר עם רדת החשיכה. בדרום שולטות קבוצות הכוכבים קשת ועקרב ואילו במרכז השמיים צפונה קבוצת הברבור דואה מעל הכל עם כנפיים פרושות לרווחה וקסיופיאה הופכת אט אט לקבוצה השלטת בצפון. לקראת סוף הלילה, ניתן לראות את זריחת הפליאדות ואחריהן קבוצת שור ואוריון - סימן שאמנם אמצע הקיץ אבל לאט לאט הוא יפנה את מקומו לסתיו ולחורף.
    משקפת הבנויה משני פיינדרים. מכשיר שנותן שדה ראיה עצום - נהדר לטיול על שביל החלב. @Guydive

    * * *
    צפינו במגוון די גדול של אובייקטים:
    צבירים כדוריים שגולת הכותרת הם M13 ו M15
    ערפיליות פלנטריות כמו ערפילית הטבעת וערפילית המשקולת
    ערפיליות הקיץ - הלגונה, טריפיד, אומגה והנשר בדרום וערפיליות צפון אמריקה והשקנאי בצפון\מרכז וערפילית הצעיף על שלל חלקיה - מטאטא המכשפה, המרכז והג'וקר או כמו שאני קורא לה - הנוסע השמיני.
    שובר אור מפורסם שמשמש לא מעט לתצפיות רחוב בירח. @Ella Shartiel

    * * *
    SCT Meade 8" @Igor Borodin

    * * *
    גלקסיות אמנם לא בעונה אבל אי אפשר לוותר על אנדרומדה העצומה, גלקסיית המערבולת, השבשבת וגלקסיות מעט חיוורות יותר כמו NGC 7331 & NGC 891 
    גם צבירים פתוחים רבים ניתן לראות בחלק הדרומי של שביל החלב ועם עליית קסיופאה ופרסאוס צביר הינשוף (E.T) והצביר הכפול הבוהק שניתן לראות אף ללא עזרים מרוב בהירות.
    STC 8" עם חצובה ידנית מבית stellarvue ומערכת setting circles מבוססת מכשיר סלולארי. שילוב נהדר @Ehud Spiegel

    * * *
    ואי אפשר לסיים בלי להזכיר את מטר המטאורים של הקיץ - הפרסאידים. אמנם אנחנו כשבוע לפני השיא אבל אי אפשר היה להתעלם מריבוי המטאורים שרובם נראים כאילו מגיעים מכיוון קבוצת הכוכבים פרסאוס והמאפיין הבולט שלהם ששמתי לב אליו הוא הצבע הירוק. אפילו מטאור שנראה ממש כמו פיצוץ שממש האיר את השטח והגיע ממש מתוך פרסאוס. דרך נהדרת לסיים את הלילה.
    לכל מי שמתכנן להגיע לצפות במטר המטאורים - שמרו על החושך. הוא באמת משאב נדיר מאין כמו וכך גם תוכלו להנות מפלאי השמיים ולא למנוע מאחרים להנות גם כן. זו הזדמנות מצויינת של לילה ללא ירח ומזג אוויר נוח שמזמין אתכם לפרוס מחצלת, לשכב על הגב ולהתפעל מקסם אמיתי
  3. Ilan Shapira
    עכשיו עם כשחזרה הלחות לאויר וענני הבוקר חזרו לסורם, התפנה זמן לשחק עם התמונות שצילמתי לפני שבוע.
    אז שחררתי את הפנורמה של השמש אבל היו גם תקריבים ואנימציה שסוף סוף מוכנות לשיתוף.
    רוב הפעילות הייתה בחלק המערבי של השמש ושם גם צילמתי את הפנורמה.
    כאן יש הרכבה של הפנורמה ואיתה תקריבים של האזורים המעניינים יותר. ההתפרצויות בצד שמאל הן בעריכה שונה על מנת להבליט אותן יותר מאשר עם הרקע הלבן.
    את האזור הפעיל AR2850 מצד ימין ניתן לראות בשני רמות תקריב שונות. אזור נהדר ומורכב. בתקריבים רואים טוב יותר את כתמי השמש ומעל הכתם הגדול יותר גם פס של פלסמה שחוצה אותו.

     
    העבודה הרבה ביותר נעשתה על טיימלאפס של האזור הפעיל - כשעה וחצי של פעילות עם הפסקות קצרות לטובת שיפורי פוקוס. סה"כ 66 פריימים. זה היה ניסוי כלים כאשר המטרה כמובן היא לייצר אנימציות ארוכות יותר. כאן יצרתי כשמונה סרטונים שונים עד שהגעתי לתוצאה הזו כאשר כל פעם הוספתי צעדים אוטומטיים ב Photoshop. בכל זאת, לערוך ידנית כל פריים בנפרד זה לא לעניין.
     
    נמשיך עם ההתפרצויות ולאזור הפעיל נחזור בסוף הפוסט. אחת שנמצאת בפנורמה ואחת שהופיעה בצד השני. שימו לב שהתמונות באוריינטציה שונה - מסובבות 90 מעלות עם כיוון השעון. זו האוריינטציה הטבעית שלהן. כל תמונה תוצג במספר עריכות צבע שונות - צבע\שחור לבן, עם או בלי נגטיב.
    ההתפרצות בצפון מזרח השמש (מזרח ומערב הפוכים - שמאל מזרח, ימין מערב)

     
    וההתפרצויות בצד המערבי. כאן ניתן לראות ממש התפרצוית ממש דקות לאורך כל שולי השמש שבתמונה

     
    קצת מהאזור הפעיל AR2850. צילומים די נחמדים שאמנם פיספסו את הפילמנט העצום שמצד ימין למעלה אבל נותנים מראה טוב של פילמנט נוסף מתחת לאזור וצמוד לשוליים

     
    קצת קרוב יותר ל AR2850. הכתם הגדול מצד ימין מזכיר לי עין משום מה ואפשר לראות גם זרמי פלזמה שזורמים מעליו וגם נקודה במרכזו, כנראה של פלזמה שמרחפת לה שם ובין כל הכתמים מזרקות של פלזמה. העוצמה של השמש היא פשוט דבר מהמם והמחשבה שמשהו שנמצא 150 מיליון קילומטר מאיתנו מחממת אותנו כל כך ויכולה בשיהוק מתוזמן לפגוע ביכולות רבות של הציוויליזציה שלנו היא פשוט mind blowing. התמונות הקרובות האלה ממחישות לי את כל הכוח האדיר הזה.

    מה שנשאר עכשיו זה לחכות למזג אויר טוב ולנסות שוב.
    אז מה נשאר לי כדי להגיד שהפרוייקט שמש הזה שנמשך כמעט שנה יסתיים?
    - כבל USB ארוך אף יותר על מנת שאוכל לשלוט בהכל גם מהחדר שבקומה השניה
    - עגלה כדי שאוכל להשאיר את המערכת מורכבת במחסן ופשוט לגלגל אותה החוצה - זה יחסוך המון זמן בהרכבה, פירוק וסבלות מיותרת כל פעם
    - להתחיל לתכנן את הטלסקופ הבא לשמש, משהו גדול יותר כמובן 😂
  4. Ilan Shapira
    במוצאי שבת, ה 31 ביולי 2021 התאספנו מספר חובבי אסטרונומיה לתצפית ביערות המרכז שכללה תצפית וויזואלית, EAA וצילומים פלנטריים.
    המקום אמנם חשוך פחות מהמדבר, אך רחוק מזיהום האור הרב שיש בעיר. תנאים אלה + הקרבה היחסית הופכים אותו למקום נהדר לתצפיות אלקטרוניות - EAA. בתצפיות אלקטרוניות, נותנים למצלמה לאסוף את האור ולתוכנה לחבר מספר פריימים על המסך (live stack) וככה ניתן לקבל גם באמצעות טלסקופ צנוע פרטים שלא ניתן לקבל גם באמצעות טלסקופים גדולים יותר מאותו המקום. בסופו של דבר, לטעמי לפחות, אין תחליף לצפייה מהמדבר אבל היכולת לבצע EAA ממקום עם זיהום אור יחסית נמוך היא נהדרת.
    ההכנות לערב, עדיין בהרכב חלקי:

     

     
    את האיפוס לפולאריס עשיתי די מהר - כבר כשהתחלתי את התהליך, sharpcap טען שהאיפוס הוא בכיוון הנכון, עם שגיאה של 4 מעלות. משהו שקל לתקן. מה שכן עיקב אותי זה שהזנתי קואורדינטות הפוכות, מה שגרם לחצובה להפנות את הטלסקופ לריצפה בחיפוש אחר כוכבים. בסוף - אם לא יקרו תקלות, החיים יהיו משעממים. הפתרון המהיר היה להמיר את החצובה למוד האלט אזימוטלי שלה ולאפס מהר עם שני כוכבים. זה הוריד את זמני החשיפה שיכולתי לבצע בצורה דרסטית וכאשר אספתי המון פריימים רואים יפה מאוד את אפקט הסיבוב אבל הפעם לפחות צפינו ביותר מאובייקט אחד. עוד שיעור לפעמים הבאות.
    אז מה ראינו?
    M24, Sagittarius Star Cloud או לפחות את חלקו. ניתן לזהות על פי כמות הכוכבים ושלושת הכוכבים הבוהקים. מצידם הימני, ניתן לראות צביר פתוח - NGC6603

     
    M22, צביר כדורי עצום, אחד היפים בשמיים. קצת מטושטש, צבירים דורשים עקיבה טובה, מה שלא היה לי כאן בשום אופן אבל אפשר להבין את עושר הכוכבים העצום שבו

     
    ערפילית הטבעת - M57, ערפילית פלנטרית, כזו שמראה לנו מה העתיד של השמש החמודה שלנו כאשר היא תלך לעולמה. התמונה מכילה מעין אפקט של גשם - זה לא מטר מטאורים, זה רעש מהצילום 🙂

     
    הליבה של ערפילית הלגונה, M8, קצת בקצה של הפריים. המריחות הסיבוביות בקצה התמונה הן בגלל שכאן נלקחו המון פריימים וצורת העקיבה האלט אזימוטלית נותנת את אותותיה. מה שאהבתי זה שרואים יפה מאוד את הערפילית עצמה וגם את הערפיליות הכהות שנמצאות בכל מקום מאוד הפתיע לטובה.

     
    עמודי הבריאה בערפילית הנשר, M16. זה משהו שהייתי בטוח שהוא מחוץ ליכולות של הציוד עד ש @Guydive הראה את האובייקט הזה בסשן EAA בזום. כאן אני ממש מצטער שלא עבדתי משוונית אבל את העמודים רואים יפה מאוד, טוב מכל מה שיכולתי לצפות וכמובן מתכוון לשפר בפעם הבאה.

     
    תמונה אחרונה חביבה - אחד האובייקטים האהובים והמצולמים ביותר - M51, Whirlpool Galaxy. את צורת המערבולת רואים בבירור ובתמונה הזו גם רואים שבילי אבק בחלק הפנימי של הזרועות. הגלקסיה הקטנה שנראית כאילו נוגעת בזרוע התחתונה של M51 היא NGC5195 והמגע הזה הוא כנראה לא רק וויזואלי אלא גם פיזי. הגלקסיות נמצאות בתהליך של אינטראקציה כבידתית וניתן לראות שהגלקסיה הקטנה יותר היא לא סדורה וזאת עקב ההשפעה של M51 עליה. כנראה שמי שישאר כאן עוד כמה עשרות או מאות מיליוני שנים יוכל לראות שלבים מתקדמים יותר של האיחוד. מעניין אם התוצאה תשאיר את M51 בצורתה הנהדרת או שיגרום ליצירה של גלקסיה אליפטית

    הציוד בו השתמשתי
    חצובה: AZ-EQ5
    טלסקופ: Celestron C8 + Reducer x0.63
    מצלמה: ZWO ASI183
    תוכנה: SharpCap
    מעבר לחושך והתמונות, היה תענוג לפגוש פנים אל פנים בחברי הקהילה ההולכת וגדלה הזו, להחליף חוויות, לדבר על ציוד ולהנות מאסטרונומיה ביחד. @Guydive יופי של ארגון
  5. Ilan Shapira
    את השיגעון של צפייה וצילום שמש התחלתי כמעט לפני שנה ומאז חוץ מאשר הפילטר שמש, כל מרכיבי המערכת הוחלפו והיד עוד נטוייה.
    מאז שעברתי לטלסקופ הגדול יותר, צפייה כאשר הטלסקופ יושב על חצובת ה AZ-EQ5 הייתה יחסית קשה כי כל נגיעה בפוקוס גורמת לרעידות שלוקח להן זמן לא מועט להרגע. כדי להתמודד עם זה, רכשתי חצובה אלט אזימוטלית יציבה מאוד - Rowan AZ100 שאותה הרכבתי על הרגליים של ה AZ-EQ5. זמן הרעידות ירד פלאים אבל זה עדיין היה מקום לשיפור. מה גם שעם הרגליים האלה, בגלל חוסר היציבות המובנה בהן יש צורך להשתמש במשקולת לאיזון על מנת שבטעות המערכת לא תתהפך - לא סיפור נעים במיוחד.
    על מנת לפתור לחלוטין את הבעיה וגם כדי להוסיף יציבות בזמן צילום, הזמנתי את חצובת Berlebach Planet.
    זו חצובה כבדה יותר, עשוייה מעץ שממנו עושים ידיות של פטיש שבולם זעזועים בצורה נהדרת. בנוסף, בתחתית, ניתן לבחור ברגליות מגומי קשיח או ספייקים מפלדה. עוד יתרון של החצובה הזו זה מגש עיניות גדול שניתן להניח עליו יותר מאשר עיניות. השדרוגים הנוספים לחצובה הם Double Clamps - סוגר כפול לכל רגל שמבטיח שהרגליים לא יתקפלו גם תחת 130 קילוגרמים של ציוד ומנגנון שמאפשר שלוש זוויות שונות של פישוק הרגליות.
    אפילו אישתי אהבה את הצעצוע החדש הזה.
    המסילות הן פשוט עבודת אמנות
    השידוך בין החצובה לראש הוא מושלם
    בזכות המתאם של ה Rowan AZ100 שמתאים לחצובת ה AZ-EQ5, ניתן להרכיב גם את הראש השני על אותה החצובה וזה יתרון לא קטן.
    אחרי מספר חודשים של שימוש אני יכול להגיד שזו אכן מערכת נהדרת. אין רעידות, זה מרגיש בטוח מאוד להעמיס את הטלסקופ, ועם ראש החצובה הנהדר הזה שכולל slow motion מאוד מדוייק, הצפייה בשמש (או כל דבר אחר) גם בהגדלות גבוהות הופכת לקלה מאוד מבחינת העקיבה.
    גם לצילום, שם הרעידות אמנם פחות מורגשות אבל זה מרגיש לי שיש שיפור קטן. מה גם שהמגש הגדול הזה מאפשר לי להעמיס עליו את את מפצל החשמל וערימה של כבלים ושאר אביזרים.
    ואי אפשר בלי קצת תמונות של השמש, הרי בסופו של דבר הציוד הוא רק אמצעי להשגת מטרה:
    התפרצות על שולי השמש  - כ 60,000 - 70,000 קילומטרים גובהה, יוני 25 2021
     
    עם כדור הארץ לקנה מידה: 
     
    כתם השמש AR2833 יוני 17 2021 בנוסף לכתם, ניתן גם לראות פילמנטים והתפרצות בחלק השמאלי העליון (פיספוס שלא מיקמתי נכון את המצלמה)
    ותקריב על AR2829, כתם קטן עם אזור פעיל יפיפה:
    ועוד קצת מ AR2833, תמונה עם המון פרטים שמאפשרת גם זום פנימה ועדיין שומרת על איכות סבירה:
    אותה התמונה רק ללא היפוך צבעים ועם תוספת צבע:
    ותקריב לכתם עצמו - תמונה שאני קורא לה החמניה. באנגלית זה נשמע טוב יותר, Sunflower. אפשר לראות את הצורה הכמעט עגולה, את העיגולים השונים שמרכיבים את הכתם - המרכז הבהיר שנקרא אומברה (הצבעים הפוכה) מסביבו מעגל פנימי שנקרה פנאומברה ומסביב מעין שערות שיוצרות פרח אלים משהו. במרכז, חוצה את האומברה ניתן לראות מעין גשר אפרפר. זו קשת של פלזמה שנקראת light bridge. גהינום מרהיב ביופיו
     
  6. Ilan Shapira

    תצפית אפריל 2021 מהנגב

    על-ידי Ilan Shapira,


    תצפיות
    סיכום קצר ואלבום מתצפית קצרה - אבל מגוונת מאוד, עם זריחת שביל החלב בשעות הקטנות של הלילה - שלום חורף, ברוך הבא קיץ.

    חודש אפריל לא היה נחמד לאסטרונומים בישראל. עננות, אובך ושאר תקלות אבל אמצע אפריל סיפק חלון לתצפית שהיה בספק - כרגיל, עד הרגע האחרון.

    ב 16 לאפריל, יצאנו כחמישה חובבים לנגב. כל הדרך הדרך אובך לא קל נראה בשמיים אבל ככל שהדרמנו ועלינו להר הנגב האובך הלך ודעך עד שנשאר יחסית נמוך באופק. בנוסף לאובך, הירח והרוח עשו כככל שביכולתם להפריע לצפייה אבל בסופו של דבר הירח שקע והרוח נרגעה ושקענו לתוך עולם מופלא של צבירים, גלקסיות וערפיליות. 

    לקראת השעה שתיים אחר חצות, שביל החלב הגיח מעבר לאופק ואיתו מגוון רחב של אובייקטים של קיץ.
    לא תכננתי על תצפית ארוכה אבל ברגע ששקעתי בעושר העצום שיש לשביל החלב להציע לא יכולתי להוציא את העין מהעינית.
    הפעם הגעתי עם שני הטלסקופים הקטנים. השובר אור לשדה רחב והקטדיופטרי להגדלות גבוהות יותר. האמת? התחזקה אצלי ההבנה שטלסקופ קטדיופטרי הוא מכשיר מצויין ומגוון אבל לשימוש ככלי תצפית ל DSO ממקומות חשוכים הוא פחות מתאים, לפחות בשבילי. הוא נחמד לצפייה בצבירים כדוריים ובגלקסיות כגון ה Needle, Black Eye ואפילו הסומבררו - אובייקטים עם בהירות שטח גבוהה ומרוכזת - אבל ללא עינית רחבה מאוד קשה להגיע לשדה ממש רחב ובהיר.
    התוצאה, השובר אור היה בשימוש ברוב הזמן כאשר העינית Ethos 21 הייתה בשימוש כל הלילה ללא החלפה. לצפות בהגדלה של X46 ושדה של 2.15 מעלות פותח עולם חדש - זה כמעט פי שניים מאשר עם הדובסוני הגדול. אמנם הטלסקופ הוא "רק" בקוטר של 125ממ אבל האיכות והחדות של התמונה שלו מפצות על החוסר ביכולת איסוף האור.
    בקטדיופטרי השתמשתי ב Explore Scientific 14mm 82 מעלות, מה שנתן הגדלה של X145 עם שדה של 0.5 מעלות.
    למרות שמרוב עצלנות לא סנכרנתי את שני הטלסקופים שיצפו לאותה הנקודה - הבאתי אותם די קרוב - כמעלה הפרש בגובה וחצי מעלה לצד - והשימוש ב Nexus DCS שמותקן על החצובה הקל את ההמעבר בין טלסקופ לטלסקופ. בפועל - קיבלתי מערכת שבה אפשר לעבור מהגדלה נמוכה להגדלה גבוהה בקלות, ללא החלפת עיניות כלל. ממש נחמד.
    את הטאבלט עם Sky Safari שמתממשק ל Nexus, חיברתי בעזרת @Guydive עם גומיות על הטלסקופ בין הטבעות. פתרון מאולתר אבל עבד יפה מאוד. ניתן לראות בכל זמן נתון ב Sky Safari לאן מצביע הטלסקופ ובצורה זו למצוא אובייקטים זה כמו לדוג דגים בגיגית - לא חוכמה גדולה.

    השהייה בטבע בשקט וללא אורות היא פשוט קסומה ולא מובנת מאליה - השמיים מלאי כוכבים הם דבר הולך ונעלם מהעולם וחשוב לנצל מקומות כאלה ולכבד את החושך בהם. לקראת חצות, שועל חמוד עם דודא ללואקר הגיע לבקר - מישהו הלשין לו ש @Michael V הביא שקית כזו והוא הגיע וחטף לו אותה מהשולחן - ללמד אותנו לקח שלא משאירים אוכל בחוץ. לקראת בוקר השועל הגיע לבקר את מיכאל שוב, מה שגרם לקרב מילולי והשועל נסוג ללא ממתקים נוספים.
    גולת הכותרת של הערב היה הצביר העצום אומגה סנטאורי שנראה נהדר בכל מכשיר אופטי ואף נראה יפה בעין בלתי מזויינת. ב14" של @Amit Kahlon הוא היה פשוט שומט לסתות. מעבר לאומגה, צפיתי בצבירים כדוריים ופתוחים רבים ובזכות השדה הרחב של שובר האור, מצאתי צבירים לא מתוכננים רבים מאוד ויפים לא פחות.

    גם ערפיליות הקיץ הגיעו לגובה לא רע לקראת הסוף והלגונה בשדה רחב, אפילו ללא פילטר נראתה נהדר. הטריפיד דורש מפתח גדול יותר ובו צפיתי עם הקטדיופטרי. גם ערפיליות כהות נראו בשמיים, מה שמזכיר לי לעשות סדר באובייקטים הנצפים.
    התגעגעתי לאיזור מרכז שביל החלב העשיר כל כך בשדות כוכבים - יהיה יופי של קיץ
  7. Ilan Shapira
    בפעמים האחרונות שלי אני מתמקד בצפייה בשמש במקום בצילום.
    כמות הפרטים שניתן לראות בצורה וויזואלית היא מדהימה, בעיקר בהתפרצויות, שדורשות רוחב פס רחב יותר (כי הן גם קרות יותר ועל כן בהירות פחות) וגם על פני השטח, במיוחד כאשר יש אזורים פעילים ניתן לראות לא מעט פרטים. זה די מדרבן אותי לצפות וויזואלית כמה שניתן במיוחד לפני שנכנס הקיץ ואז החום יהפוך את כל הסיפור לבלתי נסבל. בשביל זה יש מצלמה וכבל ארוך שישאיר אותי בצל 🙂 
    אני קורא לא מעט ומתייעץ עם צופי שמש מנוסים ממני ולמדתי מספר דברים. עם פילטר שמש כמו שלי, על מנת לקבל מראות טובים יותר של השמש ושל פני השטח שלה בפרט, רצוי טלסקופ עם יחס אורך מוקד ארוך ככל הניתן, בצורה זו הפילטר מסנן את הפוטוספירה הלא רצויה בצורה טובה יותר, מה שנותן תמונה כהה יותר ויותר פרטים וחדות על פני השטח. דבר נוסף שיכול לעזור בצורה טובה מאוד זה בינווויואר. מעבר לרוחב השדה וקלות הצפייה בשתי עיניים, בינוויואר גם הוא בתורו מכהה את התמונה מעט ותורם להבלטת פרטים על הכרומוספירה.
    טבלה שממחישה את השפעת יחס אורך המוקד על רוחב הפס שהפילטר מעביר:

    איך מגיעים ל F/30 ומעלה? בפילטר בארלו X4.2 מובנה לפני האתלון עצמו.
    הפילטר שלי הוא מסוג Chromosphere, מה שאומר שלפי הגדרות היצרן, הוא נמצא בתווך רוחב פס של 0.3-05A. יחסית נמוך כדי לתת פרטים על פני השטח. מה שעוד רואים זה שעל מנת להגיע לרוחב הפס המוצהר, צריך יחס אורך מוקד ארוך במיוחד, F/50. לפי הטבלה הזו, וגם לפי נסיון שלי, זה מאוד ברור שככל שהטלסקופ מהיר יותר, נקבל רוחב פס רחב יותר, מה שאומר תמונה בהירה מאוד שתקשה על צפייה בפרטים על פני השטח וההפך.
    הגדלת יחס אורך המוקד
    אז איך מגיעים ליחס אורך מוקד ארוך - אז את הטלסקופ שדרגתי מ F/6.5 לאחר עם F/7.8. אם עושים חישוב גם של הבארלו המובנה בפילטר, שיפרתי מ F/27 ל F/33 וכבר קיבלתי יכולת לראות פרטים על פני השטח. אבל למה לעצור כאן? על מנת להגיע ליחס אורך מוקד ארוך אפילו יותר עם אותו הטלסקופ, כל מה שצריך לעשות זה להקטין את קוטר העדשה.

    השתמשתי בעציץ כי העיגול המרכזי שלו הוא בדיוק 90ממ ונמצא ממש במרכז. את חורי הניקוז אטמתי מבפנים על ידי הדבקת ספוג אטום ועל שפת העציץ הדבקתי ספוג לאחיזה יציבה - אין ספק שזה קצת over engineering אבל עושה את העבודה ונראה הכי מוזר שבעולם.
    בעזרת העציץ הטלסקופ הפך מ F/7.8 ל F/10.8 ובנוסף לבארלו המובנה הפילטר מקבל F/45.5. די קרוב למטרה.
    האם יש הבדל גם בעינית? כן, ההבדל ניכר מאוד והמון פרטים "קופצים" החוצה מפני השטח של השמש. גם כל הפעולה של מעבר בין f/33 ל F/45.5 היא קלה מאוד - להסיר או להרכיב את העציץ.
    הדבר הבא - בינוויואר
    @Guydive השאיל לי את הבינו שלו ואחרי המראות המטורפים שהוא סיפק בצפייה בירח, הגיע הזמן לנסות אותו גם כאן. החלק הקשה הוא איזון. הבינו הוא כבד והפילטר שמש עצמו גם לא קל. מה שכן, החצובה במצב נעול די עוזרת כאן - היא מצליחה להחזיק את הטלסקופ במצב של חוסר איזון עד לסיום ההרכבה. עדיין, צריך לשים לב טוב שהכל מחוזק כי אם משהו מחליק זה יכול להיות לא נעים בכלל.

    מעבר למשקל ולאיזון (שנפתר גם בעזרת משקולת קדמית שיושבת על הטלסקופ) יש את עניין הגובה של כל הסיפור. במבט לאחור - אין צורך במתאם 1.25 שיושב בין הדיאגונל לבין הבינו. זה יחסוך מעט גובה ויוסיף אחיזה טובה יותר בפילטר עצמו.
    אחרי שסיימתי עם החיבור, עברתי לצפייה וכאן ניתן היה לראות את השיפור בצורה מדהימה. גם ללא העציץ (במפתח מלא), ניתן היה לראות פרטים יפים על פני השטח, כמעט כמו בעינית אחת + עציץ.
    כאשר מוסיפים את העציץ למשוואה פני השטח ממש נפתחים. בשיטוט על פני השטח, ניתן לראות פרטים בכל מקום, גם באזורים שהם לא פעילים, Spicules שנראים כמו שערות קטנות בכל מקום, Filaments - התפרצויות על פני השטח שפונות אלינו ונראות כמו נחשים כהים על רקע פני השטח - פשוט נהדר. התפרצויות נראות נהדר עם הבינו במפתח מלא אבל סובלות מעט מאיבוד פרטים כאשר מקטינים את המפתח ל 90ממ. טוב שהמשחק עם המפתח הוא קליל ביותר וניתן לביצוע תוך שניות בודדות.
    לסיכום:
    הטלסקופ 125mm F/7.8.
    מפתח מלא, עינית אחת - התפרצויות נהדרות, פני שטח מעט בהירים אבל עם פרטים לא מעטים
    מפתח מוקטן, עינית אחת - התפרצויות עם פחות פרטים, פני שטח כהים יותר עם פרטים וניגודיות טובים יותר
    מפתח מלא, בינוויואר - התפרצויות נהדרות, פני שטח כהים יחסית עם פרטים וניגודיות טובים
    מפתח מוקטן, בינוויואר - התפרצויות עם פחות פרטים, פני שטח הכי כהים אבל עם פרטים וניגודיות הטובים ביותר
    גם אם מעצלנות אבחר לעיתים לצפות עם עינית אחת, המפרט של הטלסקופ הזה והיכולת להקטין את המפתח מספקים את הסחורה מעבר לכל הציפיות
    אז מה ראיתי על השמש?
    זו תמונה ב H-Alpha של טלסקופ ממצפה Learmonth באוסטרליה שצולמה די קרוב לזמן שבו התחלתי לצפות (צהריים באוסטרליה)

    קודם כל, אני חייב לציין משהו - התמונה הזו לא עושה חסד עם מה שרואים בעין, ממש לא, אבל היא תיתן מעטפת לתיאור. התיאור עצמו - חפירה על הדמיון המפותח שלי.
    דבר נוסף - השמש היום יחסית משעממת.. 
    פני השטח:
    איזור פעיל 1 - ניתן לראות שני פילמנטים, האחד הפונה למרכז השמש הוא מאורך ומתעקל לקראת סופו (כלפי מרכז השמש) ומתחתיו מצד ימין, פילמנט נוסף, קצר יותר ומעוגל יותר - נראה כמו מערבולת. מצד שמאל של שניהם יש אזור פעיל מאוד וניתן לראות Spicules או פילמנטים קטנים יותר מתערבבים שם
    איזור פעיל 2 - נראה בקלות רבה ובו ניתן לראות מעין צורת V בהיר הרבה יותר (איזור חם יותר) המצביע לדרום מערב. הזרוע השמאלית של ה V מסתיימת בקצה במעין חלק מעוגל ומלא יותר יותר והזרוע השניה מסתיימת במעין פס שיוצא ימינה ומתעקל מעט למטה. מסביב ל V ניתן לראות בבירור מעין שערות כהות ארוכות שנמתחות לכל עבר.
    איזור פעיל 3 - ניתן לראות בבירור שני פילמנטים, הפנימי יותר מוארך ומקביל לשפת השמש בעוד השני נראה שהוא מתחיל על פני השטח ויוצא החוצה על מעבר לשפת השמש - הופך לחלק מההתפרצות. לא הצלחתי לראות בבירור את היציאה שלו אל מעבר לשפה, מה שהיה הופך אותו ל Filaprom, גם פילמנט וגם התפרצות.
    איזור פעיל 4 - אזור פעיל די גדול ששולח זרועות להמון כיוונים, מכיל פילמנט שחור ואפילו רמז לכתם שמש קטן. בבדיקה ברשת מצאתי שאכן יש שם כתם! שמו בישראל: AR2813. בתמונה המצורפת לא ניתן להבחין בו.
    התפרצויות:
    איזור התפרצויות 1: מכיל שתי התפרצויות מרכזיות - העליונה נראית כמו מעין ענן ומחוברת לשמש בחלקה העליון ונמתחת יחסית נמוך כלפי ההתפרצות השניה. ההתפרצות השניה, נראית כמו האות H עם שתי רגליים נטועות על השמש. החלק העליון של ה H די מלא יחסית. לידה, לכיוון ההתפרצות השניה ניתן לראות התפרצות נוספת, קטנה יחסית, כמו מעין בליטה מפני השטח. בין שתי ההתפרצויות, בגובה רב יותר ניתן לראות מעין ענן עמום יותר של פלזמה שנראה כאילו מחובר לשתי ההתפרצויות עצמן. את הענן הזה רואים הרבה יותר ברור כאשר עובדים עם מפתח מלא. מתחת להתפרצות ה H באיזור המסומן כפס פלזמה, ניתן לראות... פס פלזמה המתחיל למטה ונמתח ממש צמוד ומקביל לשפת השמש כלפי מעלה. באמצע הדרך לכיוון התפרצות ה H, פס הפלזמה מתפצל ויוצר מעין Y חדה שחלקה החיצוני פונה בזוית חדה כלפי מעלה. על פני השטח, ממש מתחת לאזור שמתוייג "כפס פלזמה" ניתן לראות את אזור פעיל עם איזור קטן בהיר וחם יותר.
    איזור התפרצויות 2: מכיל שלוש התפרצויות עיקריות, הימנית התחתונה היא הגדולה ביותר, נראית כמו עץ מדברי עם חיבור אחד לפני השטח וממנו מתפצל ענף שהולך שמאלה ומתעקל. מצידה השני ההתפרצות הזו, ובכלל מסביבה ניתן לראות עננים עדינים רבים של פלזמה שמתמתחים לכל הכיוונים. המון פרטים שמאוד קשה לתאר.
    בהמשך כלפי מעלה, שתי התפרצויות קטנות יותר, נראות כמו עמודים שבינהן מחבר בחלק העליון פס דק של פלזמה
    התפרצות 3: התפרצות שלה שתי רגלים על השמש, כמו האות V הפוכה שאחת הרגלים שלה (התחתונה) מעוקלת ויוצרת את הצורה של המספר 3 וגם יותר מוגדשת והשניה מתעקלת ופונה למעלה. 
    היו עוד המון פרטים אבל יהיו עוד תצפיות וכנראה גם ימים עם הרבה יותר מה לראות על השמש מבחינת כתמים, אזורים פעילים והתפרצויות אז אשאיר משהו לפעמים הבאות.
    אין כמו תצפית כזו להתחיל את היום בצורה טובה
  8. Ilan Shapira
    מזג האויר הפתיע לטובה ביום לאחר הגעת הטלסקופ. יום עם שמיים נקיים בתוך ימים של חורף.
    את הפוקוסר התקנתי בחופזה באותו הבוקר ומה שנשאר זה להעמיס את הצעצוע החדש על החצובה ולנסות את הכל על השמש.
    שני דברים רציתי לבדוק - צילום השמש וצפייה בשמש. הסיבה העיקרית לבחירת הטלסקופ הזה הייתה יחס אורך המוקד הארוך שלו, מה שאמור לתת ניגודיות טובה יותר לדברים שנמצאים על פני השטח. זה קורה בגלל שהפילטר שמש הזה עובד טוב יותר ככל שקרני האור נכנסות אליו בצורה מקבילה יותר. בצילום רציתי לראות האם באמת ניתן לקבל יותר פרטים ובצפייה רציתי לראות האם ניתן לראות פרטים על פני השטח בצורה טובה. עם הטלסקופ הקודם את פני השטח ראיתי לא רע אבל הם היו בהירים מידי ולא מעט פרטים נבלעו בתוך כל הבוהק הזה.
    אני עובד הפוך לגמרי. במקום לנסות לצפות קודם, התחלתי דווקא בלצלם.
    השמיים היו אמנם כחולים אבל לצערי היו עננים דקים בשמיים ורוח, המון רוח שגרמה להמון תזוזות ורעידות. הטלסקופ הזה גם ככה גדול וארוך ורוח זה דבר שממש ממש לא עוזר. ואיפוס החצובה לצפון היה לפי הרגשה בלבד, מה שהפך את העקיבה למאוד בינונית. בכל זאת, הצלחתי להציל שתי תמונות.
    נסיון ראשון - ה 19 לינואר 2021
    אז זו התמונה הראשונה שצילמתי דרך הטלסקופ הזה. כתם השמש AR 2797. כתם מאוד מעניין בצורתו - כמו פרפר עם מעין גשר באמצע. כזה עדיין לא ראותי (לא חוכמה, אני רק בתחילת הדרך)

    ואותה התמונה inverted ואוריינטציה שונה:

    למרות שהתמונות לא הכי איכותיות בגלל כל הגורמים, ניתן עדיין לראות עושר רב של פרטים על פני השטח וזה ביחד עם התפרצות קטנה. בדרך כלל, אם רוצים לקבל את הפרטים הטובים ביותר של פני השטח, צריך לוותר על ההתפרצויות - ולהיפך. עם הפילטר הזה אפשרי מאוד לצלם גם וגם. אפשר אבל לא חובה לצלם שטח לחוד והתפרצויות לחוד. בתמונות האלה, מעבר לפרטים לא רעים על הכתם והאזור הפעיל, ניתן לראות ממש את כל "השערות" או Spicules שעל השמש וזה נהדר. מה גם שבתמונה התחתונה רואים מעל הכתם את מזרקת הפלזמה העצומה וקל לקבל תחושת עומק. בשתי התמונות רואים את אותו הדבר, מה ששונה זו תפיסת העומק בין שתיהן.
    לסיום של האזור הזה, אותה התמונה רק הפעם גם הפוכה וגם בצבע מזוייף

     
    התמונה השניה מהיום הזה - התפרצות עצומה.

    התמונה סובבה 45 מעלות נגד כיוון השעון כדי לשים את ההתפרצות בחלק העליון. התמונה הזו הפתיעה אותי לטובה בכל כך הרבה מובנים. זה משהו שלא חשבתי שאפשרי לצלם עם תנאי מזג האוויר שהיו באותו היום אבל כבר בזמן העריכה הראשונית עושר הפרטים שנגלה הוא פשוט מדהים בכל קנה מידה. לא רק המון המון פרטים בהתצרצות עצמה אלא גם ניתן לראות "גיהוקים" של השמש לתוך ההתפרצות:

    אלה אזורים שבסרטונים או צפייה דקדקנית ניתן לראות מתרחבים במהירות מרשימה (הכל יחסית - אלה מרחקים עצומים) שמתרחבים במהירות יחסית גבוהה כלפי מעלה וגורמים להפרעות ושינויים בצורת ה prominences. אם היה לי זמן לצלם את אותו האזור רבע שעה וחצי שעה אחרי, היינו רואים את הקשתות האלה גבוהות הרבה יותר או שהיינו רואים רק מה שנשאר אחרי שהן התפרקו כלפי מעלה.
    למרות שיש עוד הרבה על מה לעבוד, אני מאוד מרוצה מהצילום הזה. 
    נסיון שני - ה 21 לינואר 2021
    אחרי שניסיתי צילום, הגיע הזמן לראות כמה אפשר באמת לראות בעין דרך הטלסקופ הזה - כאן באמת ניתן יהיה להבין האם הבחירה בטלסקופ הזה הייתה הבחירה הנכונה (מעבר לנתונים היבשים).
    כדי שיהיה לי קל יותר להסביר על מה אני מדבר, ניצלתי את חצי השעה הראשונה של הבוקר לתעד את מה שהולך על השמש לפני הצפייה:

    אנחנו רואים את אותו הכתם כשהוא "מתקדם" יותר למרכז השמש בגלל הסיבוב שלה על צירה. כאן רואים יפה מאוד את הכתם עצמו ומה שממש יפה כאן זה האזור הפעיל מימין לכתם. כאן הוא כבר רחוק יותר מאופק השמש וחושף יותר פרטים. 
    כשעושים invrert תחושת העומק של האזור הזה נראית טוב מאוד:

    והיופי מתגלה אף יותר כשנכנסים פנימה:

    ממש רואים את את כל "השערות" שיוצאות מהכתם עצמו ובאיזור הפעיל רואים היטב את הסערה העצומה שמתחוללת שם. מסביב ניתן לראות את כל ה Spicules בצורה יפה מאוד.
    אחרי שהבנתי מה הולך בתוך האזור הזה, עברתי לצפייה וויזואלית. לטובת זה חיברתי דיאגונל והשתמשתי בעיניות פלוסל של Tele Vue באורכי מוקד של 40ממ ו 25 ממ - הגדלות של 100 ו 163 בהתאמה.
    על מנת להיות מסוגל לבצע פוקוס טוב ללא רעידות (החצובה די בקצה גבול היכולת שלה כאן) השתמשתי בשלט של הפוקוסר הממונע. זה נראה כך:

    עם הטלסקופ הזה ועדשת הבארלו שנמצאת בתוך הפילטר אני מגיע ליחד אורך מוקש של F/33. יחס מצויין לפילטר הזה. מרגישים את היחס הזה בצורה מובהקת. מה שרואים בעינית הוא לא פחות ממדהים - את הכתם החצוי, את האזור הפעיל עם האזורים הבהירים שלו ואת הפילמנטים - אותם "נחשים" כהים יותר שמסתובבים שם בשטח, את שערות שיוצאות מתוך הכתם לכל כיוון ואפילו חלק מה Spicules.
    אז כן, התמונה בהירה כי יש כאן מפתח די גדול אבל החדות והניגודיות על פני השטח פשוט טובים יותר מכל מה שחשבתי שאראה. הפתעה נעימה מאוד. בלי קשר טיילתי לי עם הטלסקופ על השמש וגיליתי דברים שעם המצלמה אפילו לא ראיתי קודם.
    אחד הדברים שממש הפתיעו אותי - ידעתי שבקצה השמש, בחלק הקרוב לכתם היו שלוש התפרצויות קטנות. את ההתפרצויות האלה לא ניתן לראות בתמונות שלי בגלל הגדרות הצילום והעריכה. בעין הן נראו לפרטי פרטים. יותר מזה, הן נראו ממש כמו עמודים קטנים ומה שהיה ממש יפה זה שניתן היה לראות מעין קו של פלזמה נמתח ביניהן מהחלק העליון. ממש כמו עמודי חשמל וכבלים שמתוחים ביניהם. התמקדתי על האזור הזה ועם הזמן ניתן היה לראות שינויים קלים במבנה ההתפרצויות האלו.
    לסיכום
    סיכום ההתנסויות הראשונות על השמש - הטלסקופ הזה הוא אכן הכלי הנכון לטובת צפייה וצילום השמש מבחינת מפתח ויחס אורך מוקד. פשוט מתאים כמו כפפה ליד. בצפייה ממש רואים את כוח ההפרדה הנהדר שלו וגם את הניגודיות של פרטים על השטח שעם הטלסקופ הקודם חלקן פשוט לא היו בנמצא.
    מה הלאה?
    לעשות סדר בכבלים - הבלגאן שאני עובד בו לא יכול להמשך. גם לוקח זמן להרכיב את הכל וגם הכבלים התלויים האלה מפריעים ואפילו משנים איזון ומפריעים לעקיבה. ברגע שיגיעו הכבלים שהזמנתי, הטלסקופ יהיה באחסון עם כל כבלי ה USB וה Hub מורכבים עליו מראש וכך אחסוך זמן רב בחיבור של כל העסק. מה גם שלמחשב אני רוצה שיגיע כבל אחד בלבד. אני מקווה שתוך יום יומיים אדע בדיוק כמה מזה אני יכול לעשות.
    בינווויואר - צפייה בשמש בשתי העיניים היא נהדרת. גם מקבלים תחושת תלת מימד מוגברת, גם לא מתעייפים מלעצום עין אחת וגם מקבלים תמונה חשוכה מעט יותר.
    חצובה - המערכת הזו היא די בגבול העליון של החצובה הזו, לפחות מבחינת צילום וגם קצת בצפייה - כל נגיעה גורמת לרעידות שנרגעות לאחר שניות. די מציק. טוב שבינתיים יש לפוקוסר שלט שמונע את רוב המגע אבל עדיין, הייתי שמח מאוד לקצת יותר יציבות. זה נכון בעיקר לצילום. אני לא רץ לרכוש חצובה חדשה אבל זה בהחלט שיקול שצריך לקחת בחשבון.
    נשאר עכשיו לחכות לעוד ימים בהירים על מנת לצפות עוד ועוד - כן, הצפייה היא הדבר העיקרי מבחינתי בעוד הצילום ימשיך לעזור בתיעוד ושיתוף בחוויה המדהימה הזו של אסטרונומיית השמש
     
    אלבום התמונות המלא: https://www.flickr.com/gp/64258337@N04/3n24uC
  9. Ilan Shapira
    זו כבר תקופה ארוכה שלא יצא לי לשבת ולצפות בירח כמו שצריך - תמיד יש משהו. או שהירח לא בשמים, או שהוא שוקע מוקדם מדי או שיש עננים או כל סיבה כזו או אחרת.
    לפני יומיים הוא גם שקע יחסית מוקדם וגם הבת הקטנה שלי למדה איך מכוונים את הטלסקופ ואיך שומרים את הירח במרכז שדה הראיה וצפתה בו כחצי שעה במקומי.
    אתמול הצלחתי להתפנות כבר ב 19:30 ומייד ארגנתי את הציוד. אחד הדברים שקוסמים לי מאוד במערכות לא ממונעות הוא קלות ההקמה והמהירות שבה מתחילים לצפות. הפעם בחרתי בריפרקטור לצפייה מכמה סיבות - עם ה SCT כבר יש לי שעות על גבי שעות עם הירח, הריפרקטור מתאזן טוב יותר על החצובה ורציתי לבדוק את המשקולות לאיזון וה Dovetail החדש שהרכבתי עליו. ובכלל, התמונה המתקבלת איתו היא לא רעה בכלל ורציתי לצפות דרכו בירח בצורה יסודית.
    ה Dovetail החדש והגדול יותר הופך את החיבור לחצובה לקל יותר וגם התזוזה של הטלסקופ במסילה הוא חלק הרבה יותר. ממש יותר קל להזיז אותו לפי הצורך בלי חשש שיפול. עוד יתרונות - הוא מחובר עם שישה ברגים לטבעות לעומת שני ברגים עם הקודם, אפשר להרחיק את הטבעות אחת מהשניה כדי לספק תמיכה טובה יותר ויש ספיירים משני הצדדים לטובת חיבור משקולות.
    תנאי הראות היו סבירים מה שאפשר הגדלות של עד 250 אבל לא הרבה מעבר (וזה גם טלסקופ של "רק" 125ממ). מה גם שהתחלתי לצפות בלי לתת לטלסקופ זמן להשוות טמפרטורה עם האוויר. זה מורגש אבל עדיין ניתן היה לראות פרטים נהדרים בירח. התמקדתי במכתשים Hipparchus & Albategnius שנמצאים קרוב למרכז. שני המכתשים קרובים זה לזה וביניהם ובתוכם מכתשים קטנים יותר ובחלק המוצל ניתן היה לראות רמזים לאזורים גבוהים יותר שמקבלים אור שמש לפני פני שהוא מגיע אל השטח.
    גם המכתש Stofler היה קרוב לטרמינטור וניתן בקלות לראות את צורתו הלא עגולה שמופרעת על ידי מכתשים אחרים ואת הצל שאותם מכתשים מטילים על קרקעיתו וממש רואים השתקפויות משוננות של רכסים - כמו שיניים חדות. הצילום (עם הסלולארי) החובבני מאוד דרך בארלו אומלל עדיין מצליח להראות את הצללים האלה.

    גם הפעם התצפית לוותה בליאור, בתי הקטנה שהתעקשה לצפות בירח אבל ביקשה לצפות בכוכב הזוהר שבשמי הדרום - סיריוס - וציינה שיש עוד כוכבים מסביבו אבל שהוא בוהק מאוד. עוד היא צפתה באזור הערפילית של אוריון, שם לא ציפיתי לראות הרבה אבל את הטרפזיום ואת הזנב של שלושת הכוכבים ראו יפה וגם ראו זכר לערפילית. היא סיפרה לי שהיא רואה ארבעה כוכבים מסודרים בצורה שהיא עדיין לא למדה בבית הספר (טרפז) שמורכבת משני משולשים. שאלתי אם היא רואה ערפל ירוק מסביבם ואחרי צפייה מעמיקה היא תיקנה אותי שהערפל מסביב הוא אפור. אני וההרגלים שלי לצפות דרך פילטר ולנסות לבלבל ילדים.
    לקראת סוף הערב עברתי לבינוויואר ש @Guydive השאיל לי. בפעם הבאה אני מתחיל עם הבינוויואר ונשאר איתו. זה מכשיר נהדר לצפייה בירח, נותן הגדלה ותחושת תלת מימד וחושף פרטים נהדרים. מה גם שצפייה בשתי עיניים הרבה פחות מעייפת ומאפשרת ריכוז מירבי. ליאור תיארה את החוויה של צפייה בירח דרכו כ: "מרגישים כאילו אנחנו שם".
    אין לי מושג מה ההגדלה דרך הבינו אבל זה מרגיש יותר מאשר X250 שבה צפיתי קודם.
    את התצפית סיימתי בסביבות 10:30. כמעט שלוש שעות על הירח והאמת? אם הוא היה נשאר גבוה, הייתי ממשיך לצפות. הירח הוא אובייקט נהדר לצפייה.
    לצערי התחזית השבוע לא מעודדת במיוחד ואת המופעים שאני ממש אוהב של הירח כנראה אפספס החודש.
    מחזיק אצבעות לפתח של מזג אויר טוב.
  10. Ilan Shapira
    לא להאמין, תצפית שנייה בתוך שבוע.
    האמת, אחרי הסגר הארוך והחורף זה דבר נדרש.
    הפעם הגענו בהרכב נרחב יותר ויצא לי להכיר אנשים נוספים מהקהילה הנהדרת של האסטרונומים החובבים בארץ. כמובן שהחורף במדבר מרתיע לא מעט אנשים מלהגיע לתצפיות וזה מובן. למרות שלא היה יום חורף קלאסי בדרום, עדיין היה קריר. טוב שאנחנו כבר מתורגלים ומגיעים עם הציוד המתאים - בכל זאת, לשהות בחוץ ללא יותר מדי פעילות גופנית גורמת לאיבוד חום גוף ניכר גם למי שמתלבש ממש ממש טוב.
    ההגעה הייתה מוקדמת - 16:30, מה שמשאיר המון זמן להקמת הציוד, קולימציה, זמן להעמיס קצת קלוריות ולשבת בכיף ולראות איך הכוכבים נדלקים להם בשמיים בזמן שאור השמש נעלם מהנוף.
    שוב, לטובת ציד של DSO וגלקסיות בפרט הבאתי את הסקופ הגדול - הטלסקופים הקטנים יותר משמשים יותר לשימוש ביתי וצילומי ירח ושמש.

    השתתפו @Guydive, @שמואל שחף, איגור, תומר, @Jonathan Elihis ו @Dudi Shani-Gabay . ניתן לראות כאן חלק מהציוד של הערב כולל הטלסקופ בבניה עצמית של שמוליק שחף מאחור.
    @Amit Kahlon שלרוב התצפיות האחרונות הגיע, נשאר הפעם בבית. ניפגש בתצפית הבאה

     

    עוד לפני החושך האסטרונומי המלא, כיוונתי את הטלסקופ לאוריון כדי לקבל תחושה של כמה טובים התנאים. זה אובייקט שאני מכיר מאוד מאוד טוב ובנוסף הטרפזיום, מקבץ הכוכבים שנמצא בחלק המרכזי והמואר משמש אצלי כמבחן כאשר אני צופה בו בהגדלות גבוהות. הכל נראה נהדר עם איכות מעט פחותה מאשר השמיים של יום ראשון. עדיין שמיים מצוינים.
     
    כדי להוסיף לאתגר, הברגתי פילטר H-Beta לעינית ועברתי לצפות בראש הסוס. גם בתנאים הלא 100% חשוכים, ניתן היה להבחין בהפרעה שראש הסוס גורם לערפילות IC343 ופס האור החלש של הערפילית עצמה נראה חלש אבל יפה.
    משם עברתי לצביר הכפול ולגלקסיית אנדרומדה ושתי אחיותיה. אלה אובייקטים שהעינית Nagler 31mm מוושלמת עבורם בזכות שדה הראייה הרחב שלה. גם הגלקסיות וגם הצביר האדיר הזה נראו נהדר ומילאו את שדה הראיה.
    האובייקט "הסטנדרטי" האחרון לפני שצללתי בים של גלקסיות היה M46, עוד אובייקט שנמצא אצלי ברשימת החובה לצפייה בכל אפשרות.
    הלילה שוב המטרה שלי הייתה בעיקר צפייה בגלקסיות באותן מערכות הכוכבים שבהן צפיתי ביום ראשון. כמות האובייקטים שניתן לראות שם היא פשוט מטורפת ובזמן הכנת הסיכום של התצפית הקודמת, התחלתי לבנות את הרשימה של התצפית הנוכחית.
    כאן ניתן לראות את הפיזור האובייקטים בשמיים, כאשר מאחורי כל אובייקט מסומן מתחבאים אובייקטים נוספים רבים.

    ראש הדובה הגדולה עלה מעל לגובה 30 מעלות ושם התחלתי את צייד הגלקסיות של הלילה. סימנתי שם מראש מספר גלקסיות בהירות יחסית - בבהירות 10-11.5 והתחלתי איתן. ליד NGC 2805 מצאתי גלקסיה נוספת - NGC 2820 בבהירות 13.2 וליד NGC 2768 מצאתי גלקסיות נוספות בבהירויות של 11.5 - 12.6.
    זו הייתה שיטת העבודה הערב, למצוא גלקסיה מהרשימה שהכנתי מראש ולפי המפה לנווט ולזהות גלקסיות בסביבה.

    לקח משהו בסביבות 40 דקות לנקות את האיזור הזה וכדי לתת לעיניים לנוח עברתי לצפות ב M81 ו M82. הצמד הזה, Bode's Nebula הוא צמד נהדר של גלקסיות שכתבתי עליו הרבה בפרקים הקודמים וזה צמד שתמיד כיף לצפות בו. ההבדלים בצורות הגלקסיות, הגרעין הלא סדור של M82 והזרועות החמקמקות של M81.
    משם המשכתי לחלק התחתון של קבוצת הכוכבים, מתחת לכוכבים Marak & Dubhe. שם, מעבר ללא מעט גלקסיות שזיהיתי, יש גם ערפילית פלנטרית בהירה ויפה - M97, Owl Nebula. הערפילית נראית כמו כדור אפור שבמרכזו ניתן לראות חלקים כהים יותר ומספר כוכבים. כבר צפיתי בה בדיוק לפני שנה אבל הפעם השתמשתי בעינית Ethos 8mm והצלחתי להבחין בפרטים נוספים.
    ההתצפית המשיכה בזנב האריה, במשולש שנוצר על ידי הכוכבים Chartan, Zosma & Denebola. שם יש 4 גלקסיות שיוצרות משולש - שלוש משמשות לבסיס והרביעית לקודקוד, במרכז הבסיס NGC 3684. בכולן כבר צפיתי בדיוק לפני שנה.

    האתגר האמיתי של האיזור הזה נמצא מחוץ למשולש מצדו השמאלי. שם יש צביר גלקסיות Abell 1367 - (עם הגלקסיות הבולטות NGC 3842 & NGC 3861A המסומנות במפה)
    מאז שגיליתי את הצבירים האלה לפני כחצי שנה או קצת יותר אני מאוד אוהב את האתגר שלצפות בהם ולזהות כמה שיותר גלקסיות.
    למצוא ולזהות גלקסיות בצבירים כאלה זה אתגר אמיתי כי את חלקן ממש ממש קשה למצוא בגלל הבהירויות הנמוכות וחלקן רחוקות מכוכבים בהירים. השיטה - למצוא את הגלקסיה הבהירה ביותר בצביר, לזהות שזו היא בוודאות ולנסות לזהות מסביבה את שכנותיה. לפעמים הצבירים האלה כל כך חיוורים עד אשר חיפוש עם עינית חיפוש לא מראה כלום. מה שעושים זה להגיע לאיזור עם עינית החיפוש, לזהות אותו לפי תבניות של כוכבים ולעבור לעינית של הגדלה גבוהה יותר. מקבלים תמונה חשוכה יותר וגם צרה יותר ואם יש שם גלקסיה, היא יכולה לקפוץ החוצה. אם אין, צריך להתחיל מהתחלה.
    אני משתמש בעינית של Ethos 21mm לחיפוש. היא לפעמים עדיפה על ה Nagler 31mm עם השדה המעט רחב יותר כי היא מגדילה מעט יותר ויכולה לחשוף גלקסיות חיוורות יותר. ברגע שהגעתי לאיזור או שאני מזהה את הגלקסיה הבהירה בצביר אני עובר לעינית של Ethos 8mm. גם ה 8mm נותנת שדה רחב יחסית והיא הכלי העיקרי שלי בהבנת וזיהוי של פריטים בודדים וחיוורים בצבירים האלה. יציבות של הטלסקופ היא חשובה מאין כמוה. אסור שבזמן החלפת העיניות הוא יזוז אפילו מילימטר כי זה יכול לגרום לאיבוד המיקום ולהתחלת התהליך מחדש. כאן המכניקה של הטלסקופ בו אני משתמש באה לידי ביטוי בצורה הטובה ביותר - גם אין תזוזה בזמן ההחלפה וגם התנועה בזמן הניווט בשדה צר היא עדינה ביותר.
    את NGC 3842 שמשמשת כעוגן לצביר הזה לקח קצת זמן למצוא אבל ברגע שננעלתי עליה ועברתי להגדלה הגבוהה יותר נגלו לעיני לא מעט גלקסיות אחרות. ביליתי באזור הזה משהו כמו חצי שעה \ 40 דקות ואין ספק שיש צורך במעבר נוסף כי יש עוד המון דברים שחמקו ממני שם.
    משם עברתי ל Canes Venatici. מערכת כוכבים בעלת שני כוכבים. שם סימנתי שתי גלקסיות לצפייה. אחת מהן היא גלקסיית ה Cocoon. זוהי גלקסיה לא אחידה בצורתה ובנוסף לגלקסיה קטנה שלידה - NGC 4485 יוצרת מעין צורה של L בעינית. שתיהן מופרדות יפה מאוד אחת מהשנייה.
    כתשע מעלות ימינה צפיתי בגלקסיית המחט הכסופה. ממש פס יפה וכסוף שנמתח בשדה הראייה. היה לי קשה לאתר אותה כי היא רחוקה כארבע-חמש מעלות מכל כוכב בהיר ולעינית החיפוש הרחבה ביותר שלי שדה של 1.3 מעלות בלבד אבל אני אוהב אתגרים.

    קבוצת הכוכבים הבאה היא Coma Berenices שנמצאת מצד ימין ומעט למטה בצורת צורת L . שם יש גם גלקסיות בהירות שניתן לצפות בהן מטלסקופים בגודל בינוני ובנוסף עושר רב של גלקסיות חיוורות יותר ובתוכן, על הצלע שבין הכוכבים Gamma Comae ו Beta Commae יש צביר Abell נוסף - 1656 מסביב לגלקסיה NGC 4889. מה שמעניין זה שבמידע שאני רואה ב Sky Safari הגלקסיות שם זה שהן שייכות גם ל Abell 1367 - הצביר שבו צפיתי קודם. משהו שדורש בירור כי הם לא באמת קרובים. הצביר הזה הוא עשיר בצורה בלתי רגילה ובמבט לאחור נראה לי שבלבלתי לא מעט ליבות של גלקסיות עם כוכבים. עוד אזור שדורש צפייה נוספת אבל גם כאן זיהיתי לא מעט מהן.

    הגלקסיות הבהירות שנמצאות בקבוצת הכוכבים הזו ומומלצות מאוד לצפייה הן: Needle Galaxy, Whale Galaxy ו Black Eye Galaxy.
    צפיתי בכולן והתמקדתי ב Blackeye. היא בהירה מאוד ואת החלק השחור באיזור הגרעין רואים יפה מאוד גם בהגדלות קטנות. בהגדלה גבוהה ניתן לחשוף יותר פרטים ורמז לזרועות למרות שזה די קשה.
    בהזדמנות זו, ביקרתי את הצביר הכדורי M53. צביר כדורי יפייפה, הכדורי הגדול הראשון של העונה. לא התמקדתי בו בצורה מלאה, רק אמרתי שלום (אני מדבר עם עצמי ועם האובייקטים המון בזמן שאני עם העין בתוך העינית) והמשכתי הלאה.
    האיזור הגדול האחרון שבו צפיתי בלילה הזה הוא ה Markarian Chain שבקבוצת Virgo. למי שלא מכיר, זו שרשרת של גלקסיות שמתחילה במעין אליפסה של גלקסיות שממנה יוצאת שרשרת מעוקלת של גלקסיות בצמדים ובבודדים. אובייקט ששם את הקיום שלנו בפרופורציות. ישבתי כעשרים דקות וטיילתי על כל השרשרת וסימנתי את כל הגלקסיות שזיהיתי שם. זו לא הפעם הראשונה שאני צופה בקבוצה הזו ואני זוכר שגם עם 12" ראיתי יפה מאוד את רוב הגלקסיות. הפעם השקעתי זמן רב יותר וזיהיתי מעט יותר גלקסיות.

    מכיוון שגלקסיית הסומבררו נמצאת בגובה מתאים לצפיה, לא יכולתי לוותר עליה. אובייקט מהמם שאסור לפספס. לא התעקבתי עליה זמן רב, היא גם הייתה מחוץ לאזור המרכזי של התצפית אבל עדיין - אובייקט חובה.
    את הלילה סיימתי עם אחד האובייקטים המרשימים של השמיים - M51. גלקסיה ספיראלית מדהימה שזרועותיה נראות בבירור ונותנות לה את שמה המילולי - Whirlpool Galaxy, המערבולת. הזרועות והצורה שהן יוצרות נראו בצורה מדהימה. בנוסף, לידה יש גלקסיה שנמצאת איתה באינטראקציה כבידתית - NGC 5194. הגלקסיה הקטנה חלפה בתוך או קרוב מספיק ל M51 וניתן לראות בבירור שאחת מהזרועות של M51 ממש נמשכת אחרי הגלקסיה הקטנה יותר. הגלקסיה הקטנה הושפעה מאוד מהמעבר הזה ואיבדה כל צורה סדורה והצורה הספיראלית הברורה של M51 הודגשה מאוד עקב המעבר הזה. אותה הזרוע שנמשכת אחרי הגלקסיה הקטנה נראית (בצילומי האבל, לא התעמקתי כל כך) מעל הגלקסיה הקטנה, מה שגורם להשערה ש NGC 5194 נמצאת מאחורי M51. המעבר גם גרם לדחיסה של גז מימן ועקב כך לאזורים של יצירת כוכבים מוגברת ב M51
    עובדת טרוויה - המבנה הספיראלי התגלה בשנת 1845 באמצעות טלסקופ בקטור של 78" (גם אני רוצה...). האובייקט לא זוהה כגלקסיה אלא כערפילית הראשונה בעלת מבנה ספיראלי (אדווין האבל היה הראשון שהוכיח שרבים מהאובייקטים המעורפלים שראו בשמים הם גלקסיות אחרות ולא ערפיליות).
    אם M51 בשמיים - אל תפספסו את ההזדמנות וצפו בה. היא בהירה יחסית ולא דורשת טלסקופים גדולים לזיהוי ואפילו הבחנה בפרטים.
    בבוקר התעוררתי מוקדם, וטיפסתי לגבעה כדי לשתות את כוס התה החם ולהנות מהנוף.

     

    רשימת האובייקטים המלאה. הפעם הוספתי את הבהירות של כל אובייקט ואת מרחקו המשוער בשנות אור\אלפי שנות אור\מליוני שנות אור.
    הפעם הוספתי את הבהירות של כל אובייקט (לפי Sky Safari) ואת מרחקו המשוער בשנות אור\אלפי שנות אור\מיליוני שנות אור. מקווה שזה יעזור למי שרוצה להשתמש ברשימה ולבחור את האובייקטים המתאימים לו ביותר.
     
    Target Common Names Target Catalog Numbers Magnitude Distance Abell 1367 NGC 3842 11.8 300M Abell 1367 NGC 4898 14.59 410M Abell 1367 NGC 3837 13.24 300M Abell 1367 NGC 3841 13.53 300M Abell 1367 NGC 3861A 12.65 320M Abell 1367 NGC 3845 14 270M Abell 1367 NGC 4911 12.81 390M Abell 1367 NGC 3840 13.9 350M Abell 1367 PGC 36503 15.08 310M Abell 1367 NGC 3844 13.85 330M Abell 1367 UGC 6697 13.54 320M Abell 1656 NGC 4889 11.43 330M Abell 1656 NGC 4872 11.77 320M Andromeda Galaxy M 31 3.28 2.5M Black Eye Galaxy M 64 8.38 14M Bode's Nebulae M 81 6.77 12M Bode's Nebulae M82 8.02 12M Cocoon Galaxy NGC 4490 9.33 30M Double Cluster NGC 869 5.3 6.8K Eyes Galaxies NGC 4435 10.6 54M Eyes Galaxies NGC 4438 9.99 37M Helix Galaxy NGC 2685 11.22 52M Markarian's Chain NGC 4473 10.05 49M Markarian's Chain NGC 4477 10.29 54M Markarian's Chain M 84 9.01 66M Markarian's Chain NGC 4458 11.99 53M Markarian's Chain NGC 4461 10.94 39M Markarian's Chain M 86 8.79 57M Owl Nebula M 97 9.8 1.7K Silver Needle Galaxy NGC 4244 9.85 14M Sombrero Galaxy M 104 8.12 28M Virgo A M 87 8.67 55M Whale Galaxy NGC 4631 8.89 24M Whirlpool Galaxy M51 7.92 28M   M 53 7.61 58K   M 46 6.09 4.9K   M 32 7.92 2.5M   M 110 8.09 2.7M   NGC 2654 11.61 100M   NGC 3913 12.68 58M   NGC 2820 13.22 86M   NGC 3686 11.37 52M double star h UMa 3.65, 9.18 77.7   NGC 4627 12.36 31M   NGC 4485 12.04 29M   NGC 2742 11.41 68M   NGC 4413 12.14 49M   NGC 4313 12.41 40M   NGC 3619 11..55 84M   IC 434 7.3 820   PGC 34661 15.99 650M   NGC 5195 9.49 25M   NGC 2768 9.85 72M   NGC 4402 11.93 40M   NGC 3613 10.79 94M   NGC 3888 12.01 130M   PGC 25982 15.1 64M   NGC 3684 11.6 67M   NGC 4387 11.96 58M   M 88 9.36 36M   NGC 4656 9.49 17M   M 108 9.96 32M   M 91 10.05 51M   NGC 4478 11.3 55M   NGC 3691 12.62 56M   NGC 4425 11.89 96M   NGC 4388 10.94 57M   NGC 4476 12.28 57M   NGC 3628 9.13 35M   PGC 3086532 16.27 580M   NGC 3681 11.65 64M   M 66 8.91 37M   NGC 2726 12.55 190M   NGC 4474 11.51 50M   NGC 3625 13.91 120M   NGC 3898 10.31 67M   NGC 4459 10.32 52M   M 65 9.16 42M   NGC 4479 12.56 56M קישור למסמך Google Sheet
    https://docs.google.com/spreadsheets/d/1hlbA-sgp2jzEwx9UAgcWqw9rw_0ATnvvAC9L3FbEj-Q/edit?usp=sharing
  11. Ilan Shapira
    מפתיע אבל היציאה מהסגר השלישי לוותה בתחזית מזג אוויר מצויינת למחנטוש ובנוסף הירח שזורח רק בסביבות 2:30.
    הקורונה מלמדת אותנו להיות מאוד ספונטניים בהחלטה לרדת לתצפיות ואם אפשר ויש תנאים טובים כדאי מאוד לנצלם. כשדיברתי עם גיא לא היה הרבה ספק שחשוב לנצל את שילוב התנאים הנהדר הזה לטובת תצפית. למה יש ימי חופשה אם לא לניצול לטובת אסטרונומיה? כבר לפני 14:00 יצאנו דרומה.
    מאחר וכמעט כל תצפיות החורף לא יצאו לפועל בגלל הקורונה, היה לי חסך של שמי חורף. אני מאוד אוהב את שמי הקיץ - מרכז שביל החלב, ערפיליות וצבירים אבל בחורף יש המון גלקסיות וכמובן ערפילית אוריון בשיאה בשעות מוקדמות. זו בשבילי גם הזדמנות פז להשלים בצורה סופית את קטלוג מסייה. אני בטוח צפיתי בכל האובייקטים שבו אבל כל עוד לא זיהיתי וסימנתי את האובייקטים מבחינתי הם חסרים אצלי. הבעיה - כל האובייקטים החסרים הם גלקסיות שנמצאות באזור די מלא בגלקסיות אחרות - Virgo. הגיע הזמן לראות האם הנסיון של יותר מחצי השנה האחרונה במרדף וזיהוי של גלקסיות בצבירי גלקסיות חיוורים יעזור בקטלוג הגלקסיות האבודות שלי.
     
    מזג האויר בנגב האיר לנו פנים - שמים צלולים בעלי צבע כחול עז, רוח קלילה בלבד וקור מבורך של חורף. הגענו די מוקדם מקום - 16:30, מה שהשאיר לנו מספיק זמן להקים את האוהלים ואת הטלסקופים ולסיים קולימציה באור יום ולהרים כוס בירה לתצפית מוצלחת.

    הכנות אחרונות ללילה

    ציפייה לחושך

     

    מערכת הכוכבים אוריון

    החושך ירד מהר ואיתו הגיע הקור. אבל כל זה החוויר לעומת צלילות השמיים. כל כך הרבה כוכבים וכמו ש @Guydive ציין - ממש רואים חלביות של כוכבים בין הכוכבים. באמת מראה מופלא.
    הלילה החל עם לחות שהרטיבה את השולחן ומעטה האור שעל הטלסקופ אבל כל עוד הטלרד נשאר נקי מלחות המצב טוב. האובייקט הראשון - אוריון. עינית - Ethos 21mm, הגדלה של X90 ובום, ערפילית אוריון במיטבה! אין סוף פרטים, רואים את החלק האחורי של הערפילית נסגר ונמשך למרחקים שלא ראיתי עד היום. הטרפזיום נראה חד וברור. מכאן עברתי ל Ethos 8mm, הגדלה של X237 - זום מדהים על הטרפזיום והוא הפך מארבעה כוכבים לשישה כאשר שניים חיוורים הצטרפו להם לחגיגה. מעולם לא ראיתי את הטרפזיום בכזו חדות בהגדלה כזו. הטלסקופ רגיש לתנאי מזג האוויר - הוא אוסף הרבה אור אבל גם הרבה הפרעות אם יש. הלילה הזה החל בצורה מדהימה.
    בהמשך עברתי לאובייקטים "הרגילים" - ערפילית הלהבה שנראתה נהדר במיוחד כאשר מוציאים את הכוכב Alnitak מחוץ לשדה הראיה, M35 והצביר החמוד והקטן שלידו - ניתן היה ממש להפריד בו המון כוכבים ו M46 עם הערפילית הפלנטרית שבו. כמובן שהצביר הכפול, גלקסיית אנדרומדה שנראתה מדהים ביחד עם שתי גלקסיות הלוויין שלה (אפילו לא סימנתי שצפיתי בהן הפעם - תקלה), ערפילית הברווז או הקסדה של ת'ור וערפילית הסרטן. כל האובייקטים נראו נהדר וחשפו פרטים נהדרים.
    הטלרד אמנם התחיל לתפוס לחות אבל הלחות נרגעה עם התקדמות הערב ורוח קלה וקרירה ייבשה את כל הרטיבות שהצטברה. הראות המושלמת הדרדרה מעט אבל עדיין הייתה טובה בצורה מדהימה - אין טענות.
    את המסע של הגלקסיות התחלתי ב M81 & M82. בעינית 21mm הן נראו יחד בשדה הראיה כאשר M82 הראתה את הליבה הלא סדורה ממש יפה. משם עברתי להגדלה הגבוהה יותר וניתן היה לראות את הזרועות של M81 ויותר פרטים בליבת M82.
    משם עברתי למנה העיקרית של הערב. אזור ליאו ווירגו:

    את המסע התחלתי באיזור העליון של Algieba:

    כאן ניתן למצוא חמישיית גלקסיות שבמרכזן NGC 3190, אחת מהן בבהירות 16.3 ומתחת ל Algieba, צמד גלקסיות NGC 3227 & NGC 3226
    וא משם המשכתי למטה ל Regulus ו Chertan:

    כאן מצאתי את M96, M105, NGC 3384, NGC 3389, M95 ועוד
    מתחת לכוכב Chertan צפיתי בשלישיית ליאו כאשר בגלקסיית NGC 3628 שנקראת גלקסיית ההמבורגר ניתן היה לראות את הפס הלא סדיר בצורה יפה.
    בנוסף, בתוך המשולש שמהווה את ראש האריה יש צבירון נוסף של גלקסיות מסביב ל NGC 3607.
    לפני שניגשתי ל Virgo, כיוונתי ל coma berenices, שם רציתי לצפות בגלקסיית המחט וגלקסיית הלווייתן. עושר הגלקסיות באזורים האלה הוא מטורף לגמרי - נכנסתי לראות גלקסיה או שתיים, ראיתי וזיהיתי הרבה אחרות. עדיין, כל האיזור הזה שורץ גלקסיות רבות ויש לי כאן עוד המון עבודה להמון תצפיות. 

    מכאן, עברתי לווירגו לצוד את הגלקסיות שחסרות לי על מנת להשלים את קטלוג מסייה. זה נראה ככה:

    הגלקסיות המסומנות הן הגלקסיות שהיו חסרות לי עד היום. עכשיו אני בטוח שראיתי את כולן כבר בשנה שעברה ואולי אפילו לפני אבל לא הצלחתי לזהות בוודאות איזה גלקסיות אני רואה. כמו שניתן לראות בתמונה, לכל מקום שמכוונים רואים גלקסיות. איך מזהים כתם אחד לעומת כתם אחר? קודם כל האובייקטים של מסייה הם יחסית בהירים ודבר שני עושים Star Hopping ומזהים תבניות של כוכבים מסביב לכל גלקסייה ואת המיקום של הגלקסיות לעומת שכנותיה. את הניווט התחלתי בכוכב Vindemiatrix ועשיתי את דרכי אט אט כלפי מעלה עד שמצאתי גלקסייה בהירה מספיק. גם הפעם לא הייתי בטוח איזו גלקסייה אני רואה אבל לאחר שיטוט קצר באיזור והבנה מי זה מי והיחס בין הגלקסיות והכוכבים שמסביב סימנתי את M60 ואיתה את M59. משם, המשכתי בכיוון הקו הדמיוני שיצרו שתי הגלקסיות האלה והגעתי ל M58, ומשם, כאשר M58 ממש בקצה שדה הראייה מצאתי את M89, ככה עברתי גלקסיה גלקסיה וסימנתי אותן.
    תוך כדי, ראיתי המון גלקסיות אחרות כולל צמד הגלקסיות הסיאמיות - NGC 4568 & NGC 4567 ואיתן עוד גלקסיות רבות אחרות. אבל קודם כל סימנתי את מה שחסר לי בקטלוג מסייה ואחר כך התפניתי לסמן עוד גלקסיות באיזור. מה שיפה זה שהצלחתי לצפות בכל כך הרבה גלקסיות באיזור ולפספס את ה Markarian Chain - קבוצת גלקסיות שיוצרות שרשרת מדהימה - בפעם הבאה.
    את המטרה של סיום קטלוג מסייה עברתי בהצלחה!
    האזור כל כך עשיר שתוך כדי הכנת הסיכום הזה אני מסמן לי גלקסיות לתצפית הבאה. רק כאן ניתן לבלות חצי לילה, אבל צריך סבלנות.
    עד קצת אחרי חצות, הספקתי לצפות בהמון המון אובייקטים - יותר מ 70 אובייקטים שזוהו בצורה מדוייקת. זה מספר אובייקטים של מספר תצפיות.
    נכון, לא צפיתי בכל גלקסיה בצורה מעמיקה אבל על מנת לזהות את הקבוצות של 3-5 גלקסיות, כן עברתי להגדלות גבוהות, נתתי את דעתי על המבנה שלהן, השוותי עם המפה ורק כשהייתי בטוח סימנתי. וכן, חלק מהאובייקטים קיבלו יחס רב יותר והצלחתי לראות פרטים טובים יותר מבעבר בחלק לא קטן מהאובייקטים שזה לא הביקור הראשון שלי אצלם.
    גם הירח שאמור היה לזרוח וגם העננים שהתחילו להזדחל מהצפון סימנו את סוף התצפית ובשעה 01:30 הציוד היה מקופל וזו אחת התצפיות שבהן אשן יותר משעתיים לפני הנהיגה המתישה הביתה.
    תמונה שממחישה את הצורך בחצובה שתחזיק את הטלפון אבל שמעבירה בצורה טובה את גם את העננים וגם את זיהום האור שבצפון

    ואותו העץ בבוקר:

    בדרך חזרה, אחד הפראים החליט לעשות שידור חוזר לסרטון של הצלם ארז מלפני כשנה - לרוץ לצידי ולחתוך לצד השני מול הרכב שלי:
    סיום נהדר ללילה נהדר
    רשימת אובייקטים מלאה:
    Target Common Names Target Catalog Numbers Comments   M 96 undefined Needle Galaxy NGC 4565 Fantastic view, asymetric buldge   HD 56466     NGC 3599     PGC 4272341     NGC 4550     M 46     NGC 4627     NGC 3226     NGC 4350     M 35     NGC 3605     PGC 34407   Duck Nebula,Thor's Helmet NGC 2359     NGC 3177     M 100     M 66 Rounder shape noticeable Siamese Twins NGC 4568     M 65     NGC 3389     NGC 4596   Siamese Twins NGC 4567     NGC 4344     NGC 4571     NGC 3187   Crab Nebula,Taurus A M 1     NGC 3384     NGC 4340     NGC 3632     UGC 6296     M 90     M 89   Whale Galaxy,Herring Galaxy NGC 4631     M 60   Orion Nebula M 42 Fantastic as ever - Trapezium stars were pinpoint using the Ethos 8mm and six of them were visible - its the first time I see the fifth and sixth stars there. Beside that, the Beak was very detailed with dark lanes inside it. The wings showed lots of details the the back of the nebula nicely visible - the circle was complete and the nebula stretched father than I ever seen it before.   NGC 1975     NGC 3193   Flame Nebula,Christmas Tree Nebula,Tank Track Nebula NGC 2024     NGC 4298     PGC 2806871     NGC 3222     NGC 3628 Dust lane of the hamburger is nicely visible   NGC 3190     NGC 3389     NGC 4559     M 58     NGC 3593     NGC 3607     NGC 4312     NGC 4647     M 95     NGC 4638     PGC 41774     NGC 4494   Bode's Nebulae M 81     M 59     NGC 3608     M 91   Bode's Nebulae,Cigar Galaxy,Ursa Major A M 82     NGC 4302     NGC 3187     NGC 4564     M 47     NGC 2423     PGC 4535439     NGC 3185     NGC 4551     M 47   Coma Pinwheel Galaxy,Pinwheel Galaxy M 99 Wonderful, with higher power, the shape starts to come out   NGC 3227     NGC 4656     NGC 3607     UGC 6324     NGC 4607     M 85     UGC 6320    
  12. Ilan Shapira
    אחרי שסגרתי לי פינה עם פוקוסר חשמלי, הגיע הזמן להיות מסוגל להתרחק מהטלסקופ עוד בזמן הצילום והצפייה.
    בסופו של דבר, המטרה היא מאוד פשוטה - טלסקופ בחוץ ואני בתוך הבית. זה סופר חשוב בצילום השמש קודם כל בקיץ להימלט מהחום ודבר שני זה להרחיק את מסך המחשב מאור השמש כדי לראות טוב יותר מה שרואים שם.
    איפה הבעיה? המצלמה מעבירה המון מידע למחשב, במיוחד בצילום פלנטרי ובכבלי USB לרוב יש ירידת ביצועים אחרי חמישה מטרים. לטובת זה יש מגוון כבלים מוגברים ומצאתי אחד שאמנם לא זול אבל לפי היבואן אמור לעשות את העבודה. הזמנתי את הכבל באורך 10 מטרים. הוא מגיע עם יחידת הגברה בצד הרחוק (של המצלמה) + חיבור לחשמל ביחידה הזו ובנוסף, יחידת הגברה נוספת באמצע הכבל.
    הבדיקה הראשונית - חיבור מצלמה למחשב ללא שום טלסקופ וללא שום חיבורי חשמל - עובד 🙂 מצויין.

    שלב שני - קצת סידור כבלים. עד היום אני עובד בספגטי של כבלים. זה גם מבולגן, גם לוקח זמן להרכיב הכל וגם משנה את האיזון של הטלסקופ על החצובה ועלול להמתח ולגרום נזק.
    יש כבל אחד למצלמה, שני כבלים לפוקוסר וכבל חשמל לפילטר שמש
    הפתרון החלקי - USB Hub קטן שיושב לו בין הטלסקופ לבין ה Dovetail התחתון, הפוקוסר והמצלמה מתחברים אליו עם כבלים קצרים, כבלי החשמל עוברים דרך ה Dovetail לאן שצריך אותם וככה אין שום כבל חופשי. מה Hub יוצא הכבל המאריך כלפי מטה ומשם למחשב. 

    בערב הראשון של שמיים נקיים, הוצאתי את הכל לחצר, חיברתי את הכל, עדיין לא הידקתי את כל הכבלים בצורה טובה אבל אין שום דבר שתלוי, הכל עובר לחלק המרכזי של הטלסקופ ומשם למטה. ה USB Hub יושב שם בול.
     הפעם בזבזתי המון זמן על Polar Align, וזה בגלל חוסר סבלנות משווע. במקום להזיז את החצובה בתזוזות קטנות הזזתי יותר מדי. SharpCap אמר להזיז ימינה ולמעלה, אז הזזתי יותר מדי ימינה ופתאום הוא ביקש להזיז למטה... בסוף כשעברתי לעבוד בתנועות קלות, הגעתי לאיפוס סביר תוך 10 דקות. סביר אמור להספיק כי קודם כל נמאס לי ורציתי להתחיל לנסות את כל הציוד, ודבר שני כיוונתי לירח, אז אפשר להסתדר עם איפוס סביר. אפילו איפסתי את החצובה לפי שני כוכבים ולא שלושה מתוך עצלנות.
    בסופו של דבר, זה נראה ככה:

    לשמחתי, יש מספיק כבל כדי להכנס לתוך הבית ולברוח מהקור. עם השמש זה אפילו טוב יותר כי החצובה נמצאת קרוב יותר. צריך בכל מקרה לסמן את המיקום על מנת לקצר את כל הזמן של ה Polar Align.
    הירח עצמו יצא נהדר. גם בשדה הרחב ביותר, אמנם לא כל כולו נכנס אבל עדיין מתקבלת תמונה נהדרת עם עושר רב של פרטים וגם כשמקטינים את החיישן ומתמקדים באזורים מסויימים בזכות ה FPS הגבוה יותר, יש המון פריימים לעבוד איתם.
    כל התמונות מקושרות ל Flickr - בגודל המקורי

    ים המשברים - Mare Crisium:

    והמכתש Tycho (וגם קלביוס מתחתיו) כשהוא מואר לגמרי

    הניסוי עבר בהצלחה מרובה. הטלסקופ יושב בתיק ביחד עם ה hub והכבלים מחוברים שם כדי לחסוך קצת זמן בהקמה, נשאר להדק את כל הכבלים ודי סיימתי.
    מה שכן, אני מאוד מרוצה מהתמונות שקיבלתי מהטלסקופ הזה. גם וויזואלית רואים פשוט נהדר וחד בצורה לא רגילה וללא שום הילות סגולות מסביב לירח. מקווה בקרוב לצפות איתו בכפולים מהבית. זה אמור להיות משהו שהטלסקופ הזה צריך לעשות בצורה נהדרת.
    קישור למי שרוצה: כבל
  13. Ilan Shapira
    מה עושים כשמגיע טלסקופ חדש?
    התשובה ברורה, מפרקים ממנו חלקים ובמקרה שלי גם מאבדים בורג.
    ועכשיו ברצינות. מכיוון שהמטרה היא לבנות מערכת שנשלטת כולה מרחוק צריך לבטל את הגורמים שדורשים להיות ליד הטלסקופ בזמן שמצלמים\צופים. אחד מהם הוא הפוקוסר. לטובת זה רכשתי את הפוקוסר האוטומטי של ZWO שמאפשר מעבר לשימוש בשלט נוח מאוד גם שליטה מרחוק וגם יכולות של שינויי פוקוס אוטומטיים לפי קרטריונים כמו טמפרטורה. בלי קשר לשליטה מרחוק, הטלסקופ החדש הוא גדול, כבד וארוך, מה שגורם לרעידות על כל מגע והוא כבר די נמצא בגבול העליון של החצובה. היכולת לשנות פוקוס ללא מגע ישיר משפרת גם את חווית הצפייה וגם את איכות הצילום.
    מעבר לחוויה, לצילום הפוקוסר החשמלי חשוב כי הוא מאפשר לדעת את נקודת הפוקוס האידיאלית ומאפשר הוצאה וחזרה של פוקוס לטובת Flat frames בזמן הצילום כדי להפטר מנקודות אבק או טבעות ניוטון אם יש.
    יש מספר גישות למנועים האלה:
    מנוע שיושב במקום ידית הפוקוסר העדין
    מנוע שיושב במקום ידית הפוקוסר הגס
    מנוע שמתחבר לידית הפוקוסר עם רצועה
    בחרתי במנוע של ZWO בגלל קלות החיבור שלו להמון פוקוסרים שונים וגם מהסיבה שהוא מחליף את ידית הפוקוסר הגס - מה שמשאיר את האפשרות לעבוד עם הפוקוסר העדין בצורה ידנית. בנוסף הוספתי לו שלט וחיישן טמפרטורה (לא בשימוש בינתיים).
    לפרק את ידית הפוקוסר היה מאתגר. בחלק התחתון יש בורג אחד שנראה כאילו הוא זה שמחזיק את הידית בפנים:

    אחרי שהוצאתי אותו הידית לא זזה לשום כיוון. זה בגלל שלידית יש חלק שבולט קדימה ומתלבש על מוט הפוקוסר עצמו. הבורג שמחזיק אותו נמצא מתחת לבורג שהוצאתי (ושהלך לי לאיבוד).
    גם אחרי שהוצאתי את הבורג הפנימי, הידית מיאנה לזוז. מסתבר שיש עוד בורג ומגיעים אליו על ידי סיבוב הידית עד שהבורג נמצא ממש מתחת לחור.
    ככה נראה הגלגל. שימו לב לשני החורים עם ההברגה.

    אחרי שיצא הגלגל, הגיע תור המתאם למוט הפוקוסר. הפוקוסר של ZWO מגיע עם ארבעה מתאמים, לגדלים שונים של מוטות פוקוס:

    המתאם מתחבר עם אותם הברגים כמו בגלגל הפוקוסר שהוצאתי, הייתי צריך לחשוב על זה קודם 🙂
    כל מה שנשאר זה לחבר את המתאם, לחבר את המנוע ולבדוק שהכל מנגן. מה שיפה כאן בניגוד לטלסקופ הקודם זה שיש מספיק מקומות לברגים לחיבור המתאם בצורה בטוחה ויציבה:

    אני כבר רואה שעשיתי טעות קטנה - הבורג העליון צריך לצאת ולהתחבר לחור העליון. הוא נמצא כרגע במקום הבורג שנועל את הפוקוסר - לא ממש נורא אבל יתוקן בקרוב.
    בדיקה שהכל מנגן
    והכל מוכן גם לצפייה וויזואלית עם השלט

     
  14. Ilan Shapira
    הפעם, אני רוצה לתת את תשומת הלב לשדרוג פשוט ולא מתוחכם שאם מתאפשר, כדאי מאוד להוסיף לטלסקופ שלכם - מעמד לטאבלט ו\או עיניות.

    בזמן תצפית יש צורך בגישה מהירה ותכופה למכשיר נייד שעליו מותקנת אפליקציה של מפת כוכבים - אני לא יכול אפילו לספור כמה פעמים אני ניגש לטאבלט, במיוחד בזמן Star hopping שנעשה דרך העינית.
    בנוסף, אחרי שמגיעים לאיזור הרצוי וצופים באובייקט עם עינית של שדה רחב, לא מעט פעמים מחליפים עינית על מנת להגדיל. כל זה דורש גישה מהירה גם לעיניות האחרות.
    לתצפית מגיעים עם שולחן שעליו מניחים את הציוד אבל חלק לא קטן מהפעמים הטלסקופ נמצא בינינו לבין השולחן ועד שמוצאים את העינית הרצויה וחוזרים לטלסקופ, האובייקט עלול לברוח משדה הראיה. מטרת המעמד היא להנגיש את הטאבלט ואולי גם עיניות על מנת שנוכל להניח את הנייד במקום נגיש ובטוח ובמקרה של עיניות, גישה לעינית אחרת בצורה מהירה שתמנע מאיתנו לקום מהכסא. אם מחברים את המעמד לחלק המסתובב של טלסקופ דובסוני, הוא כמובן יסתובב ביחד עם הטלסקופ ויהיה נגיש כל הזמן.
    המעמד שהזמנתי ביחד עם הטלסקופ שלי כולל מקום לשתי עיניות של 2" ובנוסף מעמד לטאבלט. במקור ביקשתי שהמעמד יחובר לחלק הקדמי של הטלסקופ על מנת שיהיה נגיש גם כאשר הטלסקופ מוטה קדימה אבל ברגע האחרון התעוררו בי ספקות - מה עם המעמד יפריע כאשר הטלסקופ מופנה למעלה לאזור הזניט? משיחה עם ראיין, יצרן הטלסקופ, הוא הרגיע אותי וטען שהמעמד לא מפריע אבל התקין גם אפשרות לחבר את המעמד לחלק האחורי.

     

    אז מה יותר נוח? אחרי כשנה של שימוש, ללא ספק שחיבור המעמד לחלק הקדמי הוא הנוח ביותר ולא מפריע בכלל לגישה לעינית. החיבור האחורי שם את המעמד במיקום מרוחק מדי וכאשר הטלסקופ לא מופנה לאזור הזניט צריך לקום מהכיסא כדי להגיע אליו - די נוגד את המטרה ומפריע, במיוחד בניווט קשה או בנסיון לזהות גלקסיות חיוורות בתוך צבירי גלקסיות.
    מה כן? אפשר להוסיף מקום למכסה של עינית ואפילו לפילטרים ובצורה זו לצמצם עוד יותר את כמות הפעמים שקמים מהכסא.
  15. Ilan Shapira
    לפני יומיים עשיתי את מה שהייתי צריך לעשות כבר מזמן - להעביר את החצובה שלי למצב משווני. ואתמול הגיעה המתאם WIFI לחצובה ויצאתי לנסות איך הכל עובד ביחד.
    הפעם השתמשתי בטלסקופ הקטן - Explore Scientific 102AR F/6.5, טלסקופ אכרומט קטן וחמוד שמשמש לצפייה בשמש ושנותן שדה רחב מאוד יחסית ל SCT 8" שלי. את הטלסקופ הזה ואת שאר המערכת בדקתי אתמול כאשר הירח כמעט מלא ויושב ממש על חלק מהאובייקטים בהם צפיתי וכמו שרואים בתמונות גם תאורת רחוב לא חסרה באזור.
    עבודה בצורה משוונית חשובה על מנת להיות מסוגל לקחת חשיפות ארוכות יותר בלי למרוח את הכוכבים. את האיפוס אני עושה באמצעות SharpCap. יש לו כלי במיוחד לטובת הפעולה הזו שהופך את התהליך לקל יותר ומדוייק.
    לגבי קל, הפעם הראשונה לקחה לי שעה - שעה וחצי אבל הפעם השניה - לקחה פחות, הרבה פחות.
    ככה זה נראה (עדיין עם השלט)
     
    התהליך - כשהחצובה כבוייה מכוונים אותה בצורה גסה לפולריס. אם יש polar scope זה מאוד עוזר. בארץ שמים את פולריס בשעה 5:19 בעיגול של ה polar scope והאיפוס הגס מוכן.
    השלב השני, מחברים את המצלמה לטלסקופ, מטים את ציר ה RA למטה עד שהטלסקופ והחצובה מקבילים לרצפה ועוברים ל SharpCap ומפקסים את התמונה על מנת לקבל כוכבים חדים. הפעם השתמשתי בטלסקופ הקטן ועליו מורכב הפוקוסר החשמלי אז לקבל פוקוס היה קל הרבה יותר. יש גם כלים ב SharpCap שעוזרים בפוקוס אבל אני משתמש בהם רק כדי לראות את הציון של הפוקוס בצורה גסה.
    מהרגע שיש פוקוס והכוכבים חדים, אפשר לעבור למסך האיפוס. מה שקורה כאן זה ש SharpCap מבצעת Plate Solving ומבינה לאן הסקופ מצביע. חשוב להבין כאן שהסקופ אמור להיות מיושר לכיוון פולאריס והפוקוס חשוב אחרת ה Plate Solving לא יעבוד. ברגע שהתוכנה מבינה לאן היא מצביעה, היא מבקשת לסובב את הטלסקופ 90 מעלות. כאן אני מעביר את הטלסקופ לנקודה הכי גבוהה שלו, התוכנה מבצעת plate solveing פעם נוספת ומבינה לפי הסטייה בתמונות לאן צריך לכוון את החצובה. מקבלים הוראות על המסך כמה להזיז את החצובה ימינה\שמאלה, למעלה\למטה במעלות, דקות ושניות קשת. ככל שמתקרבים לנקודה, ערכי ההזזה הולכים ויורדים ואיתם עולה הציון של האיפוס. השאיפה כמובן היא להגיע ל 0 בשני הצירים אבל ברגע שהגענו למספר קטן של שניות קשת - סביב 10 בכל ציר האיפוס הושלם.
    מכיוון שמדובר ב EAA, כנראה לא חייבים להגיע לשלמות בתהליך, אין כאן צורך לבצע חשיפות של דקות ארוכות אלא להגיע למצב שחשיפה של 30 שניות עד דקה תהיה יחסית טובה ושהתוכנה תצליח לעשות live stacking בין פריימים כאלה.
    ככה נראה סיום התהליך של האיפוס מאתמול:

    כל נסיון להריד את ה 13 אל מתחת ל 10 גרמו להרעה של הערכים אז וויתרתי. Excellent מבחינתי זה מצויין. מה גם שהחצובה עומדת על דשא סינטטי שיש לו גמישות וכל נגיעה עלולה להרע את האיפוס.
    לאחר האיפוס הזה, אפשר להדליק את החצובה ולהתחיל באיפוס הרגיל - אני הלכתי על שלושה כוכבים.
    הפעם בשעה טובה שמתי את השלט בצד וחיברתי את מתאם ה WIFI לחצובה. השליטה נעשית דרך אפליקציה של SynScan Pro שמותקנת על הטלפון. תענוג. יכול להיות שאולי אפשר גם דרך המחשב באמצעות ASCOM אבל בכל מקרה זה שלא צריך להסתבך עם השלט והכבל שלו זה כבר תענוג בפני עצמו.

    החיבור לחצובה נעשה על ידי רשת אלחוטית שמייצר המתאם - זה אומר של ניתן לגלוש ברשת עם המכשיר איתו שולטים בחצובה. לא קריטי. דרך האפליקציה, ניתן לדייק יותר מאשר עם השלט כשמזינים את המיקום - כבר סימן טוב. תהליך האיפוס לפי שלושה כוכבים נעשה על ידי בחירה של שלושה כוכבים מראש מתוך רשימה. לכל מי שעבד עם השלט של SkyWatcher יודע כמה הוא איטי אפילו בלפדף בין הכוכבים. כאן הבחירה היא זריזה וכשבוחרים את הכוכב הראשון החצובה מייד מנווטת אליו. השתמשתי בפיינדר סקופ על מנת לוודא שאני מכוון נכון ואפילו שלא איפסתי אותו כראוי עם הטלסקופ, היה קל מאוד למצוא את הכוכב. יותר מזה, אפילו על המסך קל מאוד לראות את הכוכב שאליו מנווטים. נהדר.
    כל כוכב מהשלושה ממקמים במרכז הצלב על המסך ועוברים לכוכב הבא. קל, פשוט ומאוד מדוייק.
    לאחר האיפוס הגיע הזמן לבדיקה שהכל באמת עובד - התחלתי עם אובייקט קל - M35. צביר פתוח, גדול ובהיר שקשה לפספס. ה GOTO הביא את הצביר למרכז המסך! במצב AZ תמיד יש סטיונית קלה. כאן האובייקט ממש צץ לו באמצע. פינוק.

    במצב משווני ניתן כבר לעבור לחשיפות של 30 שניות בקלות בלי לקבל מריחות ונפילות של פריימים בתהליך ה live stack. כאן הגעתי אפילו ל 40 שניות ולקחתי כחמישה פריימים כאלה.
    האובייקט הבא אוריון, נדוש אבל כל עוד הוא בשמיים, תמיד שווה להתעכב עליו. הפעם עם חמש חשיפות של דקה. אז המרכז קצת שרוף, אני עדיין מרוצה מהתוצאה:

     
    האובייקט הבא - M46. צביר פתוח נהדר עם הפתעה - ערפילית פלנטרית שניתן לראות בחלק העליון שלו

     
    האובייקט או יותר נכון האובייקטים האחרונים של הערב נלקחו בלי לשים לב מבעד למעטה דק של עננים שהתגנבו להם - ערפילית הלהבה וערפילית ראש הסוס. הפעם באמת רואים את ראש הסוס מבעד לכל הרעש ובצורה די מפתיעה בהתחשב בזה שהירח די מלא ונמצא ממש ליד אוריון. אני די חסר סבלנות לראות מה יצא כשלא יהיו עננים או ירח. לתמונה הזו השתמשתי בפילטר DGM NPB שנותן גם H-Beta על מנת להבליט מעט יותר את הסוס. רואים שהתמונה לא חדה אבל זו הפעם הראשונה שאני צופה ב EAA באזור הזה בשדה כזה רחב וזה תענוג גדול.

     
    השליטה בחצובה באמצעות SynScan Pro שמותקנת על מכשיר נייד משפרת את החוויה בצורה שקשה לתאר. אין שמח ממני להשאיר את השלט במזוודה. האפליקציה מהירה יותר, מגיבה טוב יותר והכי חשוב - מדוייקת יותר באיפוס. כן נתקלתי במצב שכאשר מעבירים פקודת GOTO, החצובה עושה חצי דרך ונעצרת בשום מקום. חזרה על פקודת ה GOTO "מעירה" את החצובה והאובייקט מגיע למרכז השדה, אמשיך לבדוק אם זה חוזר. וכמובן אין יותר הסתבכות עם כבל.
    הפוקוס החשמלי גם עושה עבודה נהדרת וזה לפני שהשתמשתי ביכולות הפוקוס האוטומטיות שלו ושאר כלים להגעה לפוקוס מיטבי. גם לשם אגיע.
    לסכם את הערב - ההשקעה באיפוס לפולאריס ברמה סבירה +ואפילו יותר מכך משתלמת מאוד ומאפשרת לקבל פרטים רבים על אובייקטים גם עם טלסקופ קטן יחסית. בנוסף, ה GOTO פשוט הרבה יותר טוב מאשר בעבודה במצב של AZ. אני צריך עוד לבדוק האם גם צריכת הסוללה משתפרת הרי בזמן עקיבה במצב משווני רק מנוע אחד עובד. מעניין.
  16. Ilan Shapira
    בתקופה האחרונה, לא יצא לי לצלם את השמש - גם עננים וגם התמקדתי בצפייה וויזואלית, דבר מדהים שממש קשה לתאר. אחזור לצלם בקרוב כאשר תהיה הזדמנות אבל בינתיים, בהזדמנויות שיש, אני מתמקד בצפייה.
    בינתיים, עברתי עם המשפחה על תמונות השמש שצברתי ואימי החליטה שפרוייקט הציור הבא שלה אחרי הירח יהיה ציור של השמש.
    לצורך זה, בלטה תמונה אחת מעל כולן - תמונה של הכתם העצום AR2786 כיומיים שלושה לאחר שהגיח מעבר לאופק השמש. התמונה לא המשובחת ביותר ולוקה קשות בטבעות ניוטון - היא צולמה לפני המצלמה  החדשה שלא סובלת מהתופעה הזו - וגם חסרה ניגודיות לדעתי. מה שכן יש בה זה מראה מדהים של האזור הפעיל ליד הכתם שמראה סערה של גלי פלזמה בצורה תלת מימדית, פילמנטים רבים ועוד פרטים רבים נוספים. לציור נוספה התפרצות כשתועדה בצילום אחר - זה היופי בציור, יש חופש אמנותי כל עוד נצמדים למקור בצורה טובה.
    אבל זה לא כל כך פשוט. ציור בצבעי מים הוא דבר מאוד קשה וכמעט בלתי ניתן לתיקון אם עושים טעויות. מה עוד שהצילום הזהמכיל עושר עצום של פרטים וזו עבודה ממש קשה לתעד את הכל בציור. ואכן, תהליך הציור לקח שמונה ימים קשים ודי מתסכלים לציירת אבל בסופו אמא שלי הוציא תחת ידיה תוצאה נהדרת:

    המקור:

     
    קצת מתוך תהליך הציור:



  17. Ilan Shapira

    מטאורים מטאורים וקצת EAA

    על-ידי Ilan Shapira,


    תצפיות
    ג'מינידים, כנראה המטר מטאורים החזק והמעניין ביותר. הבעיה? דצמבר - עננים ובמקרה שאין כאלה, יש ירח... בקיצור, צריך קצת מזל.
    מעולם לא הייתי בתצפית לשם מטאורים. תמיד נראה שיופי, ראינו שניים שלושה מטאורים וכל השאר אותו הדבר וחבל לבזבז שעות תצפית יקרות על מטאורים. אז זהו שלא, לפחות לא אחרי הג'מינידים 2020.
    החלטה לרדת לדרום היתה ממש של הרגע האחרון וגם היא הייתה למרות התחזיות של רוחות של 20-25 קמ"ש בכל הדרום. בתנאים כאלה, טלסקופ, במיוחד דובסוני גדול עם מעטה אור הופך למפרש ולא משנה כמה יציב הוא, רוח זה לא כיף. מה גם שהרוח החזוייה הייתה רוח דרומית - כזו שגורפת חול בסיני ומפילה אותו על ישראל. בקיצור, הייתה החלטה קשה מאוד.
    בסופו של דבר, ארזתי את המערכת הקלה יותר, ציוד קאמפינג וביגוד חם והדרמתי עם מספר קטן של חברים. אם לא תהיה תצפית, לפחות אנסה EAA ממקום חשוך יותר מהבית.
    הצטרפו - @Michael Lewinger, @Amit Kahlon, @Guydive  וגם @Ran Livne שקפץ לביקור.
    כל הדרך דרומה, ליוו אותנו עננים לא מעודדים והרבה כחול בשמים לא באמת ראינו אבל כשעברנו את באר שבע, הכחול התחיל לבצבץ יותר ויותר ופתאום ההחלטה לא לקחת את הטלסקופ הגדול נראתה פחות נכונה.
    בשעה שש כל הציוד היה מוכן, כולל אוהל. מה שהיה חסר בכל הסיפור הזה הייתה הרוח והאובך. הם פשוט לא היו בנמצא.
    מכיוון שמראש לא הגעתי עם מקורות מתח מספקים להחזיק חצובה ומחשב נייד לאורך זמן, התחלתי את ה EAA על מנת להתפנות למטאורים.
    זה היבול משעתיים של תחילת הערב הזה:
    M31 - גלקסיית אנדרומדה - הליבה. האובייקט פשוט ענק לציוד שלי

     
    M33 - השבשבת, הרבה יותר טוב מאשר ראיתי בעיר, המון פרטים, הצורה וענני האבק נראים בצורה ברורה מאוד

     
    M42 - ערפילית אוריון. עושר עצום של פרטים, ושריפה של המרכז.

     
    M81

     
    Abell 194 (חלק מצביר הגלקסיות)

     
    NGC 891

     
    ערפילית הלהבה

     
    NGC 1365, גלקסיית מוט ספיראלית

     
    צביר הגלקסיות Abell 426, ים של גלקסיות

     
    NGC 7635 - ערפילית הבועה

     
    Stephan's Quintete - קבוצה וויזואלית של חמש גלקסיות שמתוכן ארבע יוצרות קבוצת גלקסיות קומפקטית. הגלקסיה השמאלית העליונה בתמונה לא שייכת לקבוצה פיזית.

     
    שתי התמונות האחרונות הן של אובייקטים שאני מאוד אוהב לצפות בהם. גלקסיית הפסל וגלקסיית NGC 7331 שדומה מאוד בגודל ובמבנה לשביל החלב.
    הפסל. פעם הבאה אולי כדאי לסובב את המלצמה כדי למקם את הגלקסיה באלכסון.

     
    NGC 7331. מבחינתי האובייקט של הערב. המבנה הספיראלי נראה בבירור וגם ניתן לראות שהגלקסיה היא לא סימטרית לגמרי, הצד השמאלי נמתח רחוק יותר. בנוסף ניתן לזהות את הגלקסיות המלוות אותה: NGC 7336, 7337, 7340, 7333, 7331, 7325, 6326 אחד המראות האהובים עלי בשמיים

     
    אחרי התענוג הגדול בלראות ולתעד את האובייקטים הנהדרים האלה, הגיע הזמן של המנה העיקרית של הערב - מטר הג'מינידים.
    בניגוד לרוב מטרי המטאורים שמקורם בשביטים, מטר זה מקורו באסטרואיד - 3200 Phaethon - והאסטרואיד הזה מיוחד בזה שמסלולו מביא אותו קרוב מאוד לשמש יותר מכל אסטרואיד אחר בעל שם. כשהוא מתקרב לשמש אין לו זנב כמו לשביטים והחלקיקים שיוצרים את המטר זה דחוסים הרבה יותר מאשר גרגרי האבק של רוב מטרי המטאורים האחרים.
    כבר בזמן ה EAA, קשה היה להתעלם מפסי האור שטסים להם בשמיים, חלק מהם ממש בהירים. זה הזמן לכבות את הציוד, לכסות את הטלסקופ, לעבור לביגוד מחמם יותר ולהתיישב בכסא "יגאל" עם שמיכה ופשוט לבהות בשמיים. זה הציוד העיקרי של הערב:

    לא להביא את הטלסקופ הגדול התבררה כהחלטה הטובה ביותר של הערב וזאת למרות התנאים המדהימים ששררו במקום. מטר הג'מינידים הבטיח וקיים בענק. כחמש שעות בערך פשוט ישבנו ובהינו בשמיים ומטאורים טסו להם לכל עבר מנקודת הרדיאנט באזור התאומים. המון מטאורים בהירים שגם השאירו שובלים פשוט יצרו את מופע הזיקוקים הטוב ביותר שיש ובקצב די מדהים. היו פעמים שמספר מטאורים נראו יחדיו בשמיים. מטר המטאורים הראשון שלי קיים יותר מאשר הבטיח ונתן הצגה מדהימה.
    הטלסקופים המוזנחים שלנו בבוקר

     
    זריחה


     
    תפילת בוקר

     
    אי אפשר בלי השמש. לפני הקיפול הסופי, חיברנו את הטלסקופ עם פילטר שמש ייעודי ותוגמלנו בהתפרצות אדירה שנראתה לאורך 15-20 מעלות על קצה השמש ונראתה לפרטי פרטים. סיומת הולמת ללילה נהדר.

     (תמונה להמחשה. נלקחה מ https://gong2.nso.edu/)
  18. Ilan Shapira

    תצפית EAA, ה 9 בדצמבר 2020

    על-ידי Ilan Shapira,


    תצפיות
    תצפית מאורגנת לא יצא לנו לערוך - הנחיות קורונה סותרות ומבלבלות ומזג אוויר הרסו את התוכניות.
    יום לפני, השמיים היו נקיים יחסית ויצאתי לחצר לצפות.
    היה ערב ללא ירח וצפיתי במשך כ 4 שעות נהדרות.
    בתפריט - צבירים וערפיליות באוריגה, אוריון והלהבה, ערפילית הסרטן, גלקסיות בפרסאוס, אנדרומדה ועוד.
    הפעם התעקבתי על קולימציה - כן, גם ב SCT יש צורך לעשות קולימציה מדי פעם וכשעובדים ב EAA זה חשוב על מנת שהתוכנות יזהו כוכבים ויוכלו לבצע Stacking.
    פוקוס ביצעתי פעמיים בלבד בתצפית - אחרי הקולימציה וכשהוספתי פילטר לקראת הסוף. הפוקוס החזיק כמעט כל התצפית וזה פשוט נהדר - אני לא משתמש בפוקוסר החשמלי עם הטלסקופ הזה אבל זה משהו שגם יגיע בקרוב.
    כל התמונות המצורפות כאן הן ללא שום פילטרים. יכול להיות שאפשר להתחיל עם פילטרים של זיהום אור אבל זה ידרוש חשיפות מעט ארוכות יותר. אחכה עד למעבר לעבודה משוונית. בסופו של דבר צפיתי כך ב 17 אובייקטים, מספר נהדר. בפוסט העליתי את התמונות המעניינות יותר. בינתיים התוצאות ממש נהדרות ו EAA ממש נותן יכולת לצפות בדברים שמהבית או אפילו מטלסקופ בינוני במקומות חשוכים לא ניתן לראות, לפחות לא באותה רמת פירוט.
    M1 - ערפילית הסרטן:

     
    NGC 1893 - צבר פתוח באוריגה. ניתן לראות גם חלקים מהערפילית המקיפה אותו

     
    IC 405, Flaming Star Nebula. קצת קשה אבל ניתן לראות חלקים מהערפילית

     
    NGC 2403, גלקסיה ספיראלית

     
    M82 - גלקסיית הסיגר, גלקסיה בעלת קצב ייצור כוכבים מוגבר ובהירה פי חמש משביל החלב. זה קורה בגלל אינטראקציה עם השכנה, M81

     
    M81 גלקסיה ספיראלית נהדרת ביופייה, הגלקסיה הראשית בקבוצת M81. נמצאת באינטראקציה עם M82 ו NGC 3077, אינטרקציה זו השילה ענני גז משלושת הגלקסיות. כחלק מקשרי הגומלין, גז בין גלקטי נפל למרכזן של 82 ו 3077 וזה לפי התיאוריה גרם לייצור מוגבר של כוכבים חדשים
    שתי תמונות, רגילה ונגטיב על מנת להדגיש חלקים מעט אחרים בתמונה:

     
    והנגטיב:

     
    קצת צבירי גלקסיות. כאן כבר קשה יותר לראות פרטים אבל ניתן לזהות איפה הגלקסיות ובחלק מן הפרטים ניתן להבין את סוג הגלקסיה (ספיראלית\אליפטית)
    Abell 347

    Abell 426 - צביר עצום ועשיר

     
    אי אפשר בלי אובייקטים באוריון בתקופה הזו של השנה
    ערפילית אוריון - די הרסתי את המרכז עם עריכה חובבנית אבל עריכה מעולם לא הייתה המטרה המרכזית של EAA


     
    וערפילית הלהבה. כאן נאלצתי להוציא מהפריים את הכוכב Alnitak מרוב שהוא בוהק ומפריע

     
    לאט לאט אני מתחיל להיסגר על המערכת הסופית שאני רוצה להרים מבחינת EAA. יקח זמן להרים את כל הפרוייקט הזה אבל ברגע שאני אסגר על הכל, אתחיל לתכנן איך לבנות את הכל. מכיוון שמדובר במערכת מורכבת, אני אמשיך לנצל את המערכת הקיימת ובקרוב כנראה יצטרף טלסקופ חדש שיגיע לטובת השמש אבל יהיה נהדר גם ל EAA ויתן שדה רחב יותר. יש לאן לשאוף.
  19. Ilan Shapira
    בחודשיים האחרונים אני מצלם המון את השמש. לפחות פעמיים בשבוע, בין פיזור הילדים למסגרות והתחלת העבודה בבוקר אני מוצא את הזמן לשבת בחצר ולצלם את התופעות המדהימות שהשמש שלנו מספקת בתקופה האחרונה.
    מראש תיכננתי כאן על תהליך לטווח הארוך שייטיב איתי גם לצרכי EAA.
    המטרה העיקרית היא להגיע למצב שבו המערכת מתגלגלת לה לחצר כאשר כל הכבלים כבר מחוברים בצורה מסודרת, וכל השליטה נעשית בצורה מרוחקת - שליטה בחצובה, שליטה בפוקוסר וגם בחימום נגד לחות כשצריך.
    השדרוגים החדשים למערכת הם פוקוסר אוטומטי - ZWO EAF, מצלמה עם חיישן גדול יותר ZWO ASI183MM  ומתאם הטייה - tilt adapter שנועד לעזור במלחמה בטבעות ניוטון בצילומי שמש.

     
    הפוקוסר
    הפוקוסר… הפוקוסר האוטומטי הוא אחד הדברים החשובים ביותר כשמצלמים שמש עם פילטר כמו Daystar Quark שמכיל בתוכו בארלו x4.2 שהופך את הפוקוס לאחד הדברים הרגישים ביותר שיש.
    לפחות לטלסקופ שקניתי יש פוקוסר dual speed, אחרת לא הייתי מצליח לצלם כמעט בכלל אבל עדיין, כל נגיע בפוקוס מרעידה את כל התמונה וצריך לחכות לייצוב כדי לראות האם יש שיפור בפוקוס או לא, בנוסף יש לכפתורי הפוקוסר מעין חופש מעצבן שלא באמת עוזר.
    הפוקוסר האוטומטי פותר את כל הבעיות האלה - הוא נשלט מרחוק דרך מחשב או שלט ייעוד (לא בשימוש) והוא עובד בצעדים ממש קטנים. עצם זה שלא נוגעים בטלסקופ כדי לשנות פוקוס הופכת את כל החוויה לחיובית הרבה יותר.
    חיבור הפוקוסר הוא פשוט מאין כמוהו ולמרות שהטלסקופ שלי לא באמת ברשימת הטלסקופים הנתמכים, הוא מתאים למוט הפוקוסר כמו כפפה ומתחבר לתחתית הטלסקופ באמצעות בורג שעד היום לא הבנתי מה הוא אמור לעשות. נכון שחיבור עם בורג אחד הוא לא אידיאלי אבל זה מספיק מעל ומעבר.
    עוד יתרון הוא שאם יש צורך לקחת Flat Frames על מנת להפטר מגרגרי אבק, מזיזים את הפוקוסר X צעדים פנימה, לוקחים Flats ומחזירים X צעדים אחורה וזהו. תענוג.
    יותר מזה, השלב הבא יהיה להשתמש ביכולות האוטומטיות של הפוקוסר לשנות פוקוס אוטומטית לפי שינויי טמפרטורת הסביבה שמובילים לשינויי נקודת המוקד.
    הפוקוסר הזה יתאים לכל טלסקופ שאקנה בעתיד והוא גם מתאים לפוקוסר Moonlite שמותקן על ה SCT. קניה מצויינת והשדרוג המשמעותי ביותר כשזה נוגע לצילומי שמש.
    המצלמה
    ה ZWO ASI178MM היא מצלמה מצויינת שבאמת פתחה לי את כל התחום של צילומי שמש מפורטים הרבה יותר אבל בגלל החיישן הקטן יחסית שלה השדה המתקבל הוא קטן יחסית. תופעות בכרומוספירה של השמש הן תופעות גדולות, כתמי שמש מלווים באזורים פעילים שיכולים להיות עצומים בגודלם וזה נחמד לקבל תמונה של כל האזור (אני מעדיף לא לצלם בחלקים ולחבר). בנוסף, אובייקטים ליליים רבים הם גדולים מאוד - ערפילית אוריון לדוגמא, צבירים פתוחים למיניהם ושדות גלקסיות (Winter is Coming). ממש רציתי גם לצורך הזה מצלמה עם שדה רחב יותר.
    ה ZWO ASI183MM מתאימה לי מכל הבחינות, שדה רחב, חלקים גדולים מהשמש נכנסים לפריים, ערפילית אוריון נכנסת ברובה ושדות גלקסיות נהדרים במצלמה הזו, אפילו עם ה SCT 8".
    תמונה שנלקחה באמצעות ASI 178MM. רואים יפה את טבעות ניוטון

     
    תמונה שנלקחה באמצעות ASI 183MM 

     
    ערפילית אוריון דרך ASI 178

     
    ערפילית אוריון דרך ASI 183

    מתאם הטייה, Tilt Adapter.
    המתאם נשאר ללא שימוש, לפחות בינתיים.
    דרכי הפעולה על מנת להפטר מטבעות הניוטון הן Flat Frames שצריך לעשות כל מספר דקות וזה ממש מציק, או הטיית המצלמה עד לזווית שבה הטבעות נעלמות שנעשית באמצעות מתאם ייעודי.
    מה שגיליתי להפתעתי הוא שעם ה ZWO ASI183 פשוט אין טבעות ניוטון. צילמתי איתה את השמש שלוש פעמים ובאף אחת מהן לא ראיתי טבעות ניוטון. זו הפתעה ממש משמחת. אמנת נתקלתי ברשת במעטים שטענו שאין טבעות ניוטון במצלמה הזו אבל מדובר בעלות יחסית קטנה והעדפתי שיהיה לי פתרון למקרה הצורך.
    השלב הבא יהיה לשלוט בחצובה דרך המחשב וזה כבר יאפשר לי לשבת בצל בזמן שהטלסקופ מתבשל בשמש.
    גם כאן יש מספר שלבים. יש לי כבל ייעודי לשליטה שאמור להתחבר במקום השלט. אני רק צריך למצוא את הזמן להתקין דרייבר ולבדוק איך זה עובד. 
    בסופו של דבר, אני אלך על ZWO ASIAIR PRO שיושב על הטלסקופ, מכיל תוכנת שליטה בכל הרכיבים וניתן לשליטה מרחוק דרך מכשירים ניידים. עוד גאדג'ט לאוסף אבל אחד שיעשה סדר בכל הכבלים ויתן את השליטה המרוחקת שאני צריך.
    עם הציוד הנוכחי, צילום השמש הופך למדוייק יותר והצילומים אחידים יותר באיכותם.
    תמונות מ 03/12/2012

     

     
     
     

     

     

  20. Ilan Shapira

    תצפית EAA, ה 1 בדצמבר 2020

    על-ידי Ilan Shapira,


    צילום
    כניסוי כלים לקראת התצפית הקבוצתית שאמורה לתת טעימה מתחום ה EAA, נפגשתי עם @Guydive וערכנו תצפית EAA מקדימה.
    המטרה העיקרית - לנסות את המצלמה החדשה - ZWO ASI183MM בשילוב עם SCT 8" ומפחית אורך מוקד x0.6.3 ולבדוק שהכל מנגן כמו שצריך.
    המצלמה הזו נקנתה מכמה סיבות -
    שמש: רציתי לקבל שדה רחב יותר של השמש והמצלמה הזו, בזכות החיישן הגדול יותר נותנת בדיוק את זה.  
    EAA לילי: על מנת להיות מסוגל לראות אובייקטים גדולים יחסית ובעיקר - הרצון העמוק שלי להתחיל ליצור תמונות DSS משלי במיקוד על צבירי גלקסיות.

    הערב היו מספר בעיות עיקריות:
    עננים, ענני נוצה קלים שמאוד לכלכו את השמיים והשאירו אחריהם שובלים של אי יציבות אטמוספרית לחות אבל ברמה שניתנת להתמודדות בקלות יחסית ירח מלא. ירח הוא גורם זיהום אור אדיר וכאשר הוא זורח הוא מאפיל על כל דבר אחר בשמיים. עדיין, זה אתגר. אם ניתן לעשות EAA מתוך עיר מזוהמת באור, מעניין לראות במה ניתן לצפות כאשר גם הירח בא להפריע במה צפינו?
    NGC 891 M37 IC343 Perseus A - Abell 426 ראש הסוס - נסיון משעשע M33 - השבשבת ירח NGC 891
    הגלקסיה הכסופה, גלקסיה ספיראלית המפנה אלינו את צידה, בבהירות של 9.8. אובייקט נהדר שניתן לראות בו בבירור את הפס שמייצג את הגלקסיה, את הליבה הבולטת שלה ואת פס האבק שחוצה אותה לשניים. יופי של פרטים ללילה של ירח מלא

    השבשבת - M33
    גלקסיה גדולה מאוד, שהתמונה לא ממש מייצגת את מה שראינו בעין, אבל ניתן ממש היה לראות את זרועות השבשבת. שוב, ירח הוא אוייב כל גלקסיה אז זה שהיה ניתן להבחין בצורה שלה זה פשוט נהדר.

    (M37)
    צביר פתוח עשיר מאוד בכוכבים - היה לי חשוב לראות כמה ממנו נכנס בפריים.

    Perseus A
    צביר הגלקסיות Abell 426, צביר שמהמדבר צפיתי בו במשך יותר משעה על מנת למפות ולזהות את הגלקסיות שבו. אובייקט מאתגר מאוד. כאן בגלל הירח לא ציפיתי לראות כלום, ממש כלום. להפתעתי, ניתן היה לזהות את גרעיני הגלקסיות ובנוסף בשתיים מהן ניתן היה לראות או לנחש את צורתן.
    חדי העין מוזמנים לספור כמה גלקסיות רואים בתמונה

    במקרה קיבלתי לינק לאתר שמבצע plate solving מ @Ran Livne - http://nova.astrometry.net/upload/. בתור אתגר עליתי את התמונה הזו ואלה התוצאות שקיבלתי:


    ראש הסוס
    טוב כאן זה באמת קוריוז, אובייקט קשה לצפייה אבל אחד שאם יודעים מה לחפש ניתן להבחין בו.
    להפתעתינו, אחרי חיפוש תבניות כוכבים, הראש קפץ לעין. זה די עדין ואני בטוח שבימים חשוכים יותר אפשר יהיה לראות אותו הרבה יותר טוב אבל עצם זה שמבחינים בו זה השיג.
    בהצלחה למנסים 🙂

    אוריון
    מלכת הערפיליות, עוף החול, פרח או כל דבר שתרצו לדמיין היא תמיד מחזה מדהים. הפעם קיבלנו אותה בצורה מדהימה על המסך, עם פרטים ממש נהדרים, עננים מסתלסלים ואפילו את הערפיליות הכהות ניתן היה לראות בצורה נהדרת, במיוחד בשימוש בפילטר NPB.

    הירח
    הפושע של הערב היה לקראת סיום בנקודה מאוד גבוהה בשמיים, ואם אנחנו כבר כאן, למה לא לנסות לצלם גם אותו? האמת שמאוד רציתי לנסות במיוחד כדי להבין כמה ממנו ניתן לראות עם הסטאפ הזה.
    אז הירח לא נכנס כולו לשדה הראיה, אבל רובו כן. התמונה כאן היא מוזיאקה של שתי תמונות.

     
    לסיכום
    ערב מוצלח ביותר שבו למרות כל התנאים שהיו נגדנו הצלחנו לצפות בהצלחה מרובה באובייקטים מפתיעים מאוד. הציוד מתפקד נהדר, השדה המתקבל מהמצלמה והטלסקופ נהדרים ולמרות השוליים המוחשכים קצת, ניתן לצפות באובייקטים די גדולים וממש יש למה לצפות בלילות ללא ירח וללא עננים.
     
  21. Ilan Shapira
    הערב של ה 23/11/2020 התחיל לא להיט - ענני נוצה מעצבנים מעל חצי מהשמיים.
    בסביבות 21:00 הצלחתי לצאת לחצר והשמיים נראו נקיים מספיק, והירח בגובה סביר. מכיוון שזה הזמן שבו ים הגשמים - האזור האהוב עלי בירח מתחיל לצאת מהצל - זו הייתה המטרה הראשית של הערב.
    בנוסף, רכשתי Reducer לפני כחודש או יותר ולא ניסיתי אותו עד היום. כלומר ניסיתי אבל בגלל המתאם העצום שהגיע עם הפוקוסר שלי לא הצלחתי להגיע לפוקוס. כנראה זה מתאם שאמור להכיל את הרדיוסר בתוכו אבל לא באמת יש לי את הכוח לנסות להבין איך לעשות זאת.
    מתאם פוקוסר דק יותר הגיע אתמול ומיד החליף את המתאם הישן. בלי קשר, עם הפוקוסר הזה לא באמת יצא לי לעבוד לצילום והגיע הזמן לנסות אותו.
    הציוד:
    טלסקופ: Celestron 8" SCT
    חצובה: AZ-EQ 5 במצב AZ
    מצלמה: ZWO ASI178MM
    תוכנה: SharpCap Pro

    בסופו של דבר תמונות מדהימות של הירח לא באמת יצאו - האוויר רעד מדי והיה די קשה לצלם אבל את הרדיוסר בדקתי ואכן מקבלים שדה עצום. הוא מפחית את יחס אורך המוקד מ F/10 ל F/6.3.
    התמונות כאן מציגות את ההבדל ברוחב השדה. התמונה הראשונה ללא הרדיוסר:

     
    עם הרדיוסר:

     
    שיפור נהדר.
    מאחר והירח ניסה בכוח להתחבא מאחורי עץ הלימון שלי ולי לא באמת היה חשק למחבואים, כיוונתי את הטלסקופ לכיוון של עפילית אוריון. כאן עברתי למוד של EAA. למי שלא מכיר, EAA אלה ראשי תיבות של Electronic Assisted Astronomy. כאן אנחנו משתמשים במצלמה במקום צפייה דרך העינית והייתרון בשיטה הזו שניתן לבצע Live Stack - המצלמה לוקחת פריימים בזמני חשיפה שבחרנו בהתאם לאובייקט, מזרימה את התמונה למחשב, שם התוכנה מבצעת stacking על כל פריים חדש שמגיע ומציגה לנו את התמונה אחרי התהליך. אין צורך להתעסק בעיבוד תמונה - צופים וכשמסיימים, עוברים לאובייקט הבא. דומה לצפייה דרך העינית אבל בישיבה על כיסא נוח מול המחשב וקבלת פרטים נהדרים גם בסביבה מזוהמת באור.
    אחרי קיבוע של זמן החשיפה והרגישות, עברתי ל Live Stacking של SharpCap והערפילית התחילה לצבור פרטים על המסך. אחרי מחשבה קצרה, הוספתי את פילטר הערפיליות של NPB על מנת לסנן חלק מזיהום האור שבאזור. לא שמרתי את התמונה שהתקבלה אבל כן צילמתי את מסך המחשב עם הנייד מרוב התלהבות וזה מה שראיתי שם:

    מדהים שאת כל הפרטים האלה ניתן לראות בזיהום אור של בורטל 8 בלי מאמץ מיוחד! שימו לב טוב לכל החלקים של האבק הכהה יותר - פרטים ממש נהדרים. נכון, הטרפזיום שרוף כאן אבל הפרטים בערפילית פשוט מדהימים.
    אחרי אוריון צפיתי מעט בצבירים פתוחים כמו M35 וM46 אבל כאן גודל החיישן של המצלמה די הגביל אותי (גם באוריון לא רואים את כולה בגלל החיישן הקטן יחסית).
    כאובייקט אחרון לערב, בחרתי ב NGC 891 - אחת הגלקסיות היפות ביותר לצפייה וזה מה שקיבלתי:

    וכל זה בלי עריכה - התמונה פשוט מוזרמת למסך אחרי Stacking ישיר של התוכנה. גלקסיה עם המון פרטים מחצר הבית. זה ממש ממש לא מובן מאליו. פס האבק של הגלקסיה ממש ברור, עם פרטים רבים, הגרעין בולט, הכוכבים שמסביב, פשוט נהדר.

    כמובן שאפשר עדיין להוציא המון מהתמונה הזו בעריכה בסיסית ופשוטה אבל זה באמת לא המטרה כאן. פשוט לשבת עם טלסקופ בגודל בינוני ולצפות ב live באובייקטים חיוורים מחצר הבית באזור עם זיהום אור. עם הציוד המתאים, גם בימים שבהם לא ניתן לרדת למדבר אפשר לצפות בשמיים ולראות עושר רב של דברים.
     
    שורה תחתונה:
    EAA זה נהדר ונותן גישה לאובייקטים רבים שאחרת לא נגישים מאזורים מזוהמי אור.
    Focal Reducer עושה פלאים לשדה המזערי של ה SCT 8" ופותח עולם חדש.
    הפוקוסר הוא פשוט חוויה לעומת ידית הפוקוס המקורית שמגיעה עם הטלסקופ הזה. לא יכול לחכות שהמנוע יחזור למלאי ואז בכלל זה יהיה חוויה.
    יש צורך במצלמה עם חיישן גדול יותר על מנת לקבל שדה רחב יותר.
  22. Ilan Shapira
    הפעילות על השמש ממשיכה להתגבר ובסביבות ה 20 לנובמבר כתם שמש עצום הגיח לו מעבר לאופק - כתם שמש בגודל משוער של 71,000 על 62,000 קילומטרים, כולל הפנאומברה שלו.
    רק כדי לסבר את האוזן, קוטר כדור הארץ הוא קצת פחות מ 13,000 קילומטרים!
    כמובן שאצלינו חורף ורוב התקופה מעוננת יחסית וגם עננות חלקית די מפריעים לצילום, במיוחד שהזמן צילום שלי הוא מוגבל - אז לא ממש יצא לצלם את התופעה הזו.
    ביום שלישי, ה 25 לנובמבר סיימתי ריצת בוקר והתכוננתי לעבודה כאשר @Guydive שלח לי שהוא צופה בשמש והכתם פשוט עצום. הציוד היה מוכן תוך כמה דקות, את הפילטר H-Alpha שלי חיברתי לחשמל - הוא צריך להתחמם מספר דקות והלכתי להתרענן אחר הריצה.
    כשחזרתי הכל היה מוכן והתחלתי לסרוק את השמש אחר הכתם. בדרך נתקלתי במגוון תופעות על השמש - פעילות בכל מקום.
    כשהגעתי לכתם, הוא ממש מילא את המסך, על קצה השמש ניתן היה לראות התפרצות וכל סביבת הכתם נראתה מלאת פעילות - ממש המון פעילות - מזרקות של פלזמה ושערות בוערות שנראות כמו גבעולי דשא שזזים ברוח (אבל ממש ממש לאט). מטורף לגמרי!
    התחלתי לצלם כי הזמן היה מוגבל. הצלחתי לצלם כ 20 סרטונים קצרים של אזור הכתם הגדול ועוד מספר בודד של פריימים של כתם אחר שנמצא בצד השני והאמת, הייתה לי הרגשה ממש ממש גרועה לגבי התוצאות.

     

     
    אני כרגיל נאבק בפוקוס וכל כמה דקות צריך לצלם פריימים FLAT על מנת להפטר מטבעות ניוטון - מעין הפרעה מעגלית על השמש בזמן הצילומים.
    ניתן להפטר מהתופעה הזו על ידי הטיית המצלמה בעזרת מתאם שבנוי לזה ובצהריים, עשיתי גיחה לקוסמוס לצורך אחר לגמרי, אבל יצאתי משם עם המתאם המתאים 🙂 + מנוע חשמלי לפוקוסר ומצלמה חדשה. אבל על זה בפרק הבא.
     

     

     
    התמונות (ניתן לראות בארבעת התמונות הראשונות את תופעת טבעות ניוטון) בסוף יצאו נהדרות, טוב יותר מכל הציפיות שלי וממש מקבלים מימד של עומק וניתן לראות לשונות של פלזמה מזנקות למעלה מעט מעל הכתם.
     

     

     

     
    מדידה גסה של הכתם והפנאומברה שלו.

  23. Ilan Shapira
    אחרי שהחצובה שלי פיתחה תסמינים מדאיגים של Backlash בשני הצירים, ושעתיים של צילום שמש הלכו לפח, ביליתי את שבוע וחצי בלחפור ברשת מה אפשר לעשות. לשמחתי הפתרון היה מאוד פשוט ועכשיו יש לי הכרות טובה יותר עם הציוד שלי. בגדול לפתוח את מכסי המנועים, לשחק עם כמה ברגים, להגיע למצב שבו גם אין Backlash וגם שהגיר מסתובב בחופשיות ולסגור את העסק.
    בתקופה הזו גם לא היו תנאים לצילום - הגענו לחורף וקיבלנו כמויות יפות של גשם ועננים. את השמש זה לא באמת מעניין, היא פעילה בימים האלה בצורה מטורפת לגמרי.
    ב 18 לנובמבר בבוקר, הוצאתי את הציוד ומה שראיתי די הפיל אותי. כמעט לכל מקום שכיוונתי את הטלסקופ, הייתה פעילות. התפרצויות על שפת השמש, התפצויות על פני השטח, כתמים ואזורים פעילים.
    הפעם, רוב הפעילות הייתה קרוב לקצה, מה שמקשה מאוד על פוקוס ועריכה לאחר מכן אבל אני עדיין שמח ממה שיצא

     

    כתם שמש עצום


     
    התפרצות, די גדולה, יכולה להקיף כמה וכמה כדורי ארץ
     
    אזור פעיל


     
  24. Ilan Shapira

    תצפית נובמבר 2020

    על-ידי Ilan Shapira,


    תצפיות
    דוח תצפית נובמבר 2020
    אחרי פרק הגשם המשמעותי הראשון של השנה ועננות שמנעה צפייה בירח ודי הפריעה לשמש, הסתמנה תחזית טובה לתצפית בסוף השבוע של מולד הירח.
    החורף הוא תקופה נהדרת לתצפיות - הלילה ארוך ומחשיך מוקדם וכשהשמיים נקיים מעננים הם גם נקיים לרוב מאובך ושאר הפרעות.
    הפעם, אחרי שתי תצפיות קשוחות שכללו מיפוי של צבירי גלקסיות מאתגרים, החלטתי שלפני טירוף הגלקסיות העיקרי של החורף זה זמן להתרכז גם באובייקטים אחרים. זה לא שלא היו גלקסיות 🙂 אני ממש אוהב לצפות בהן אבל הפעם הלכתי על אובייקטים קלים מעט יותר.
    המרדף שלי לסיים באופן רשמי את קטלוג מסייה ממשיך והפעם שני אובייקטים אמורים להיות זמינים. זה אמור להוריד את מספר האובייקטים של מסייה שאני צריך לקטלג ל 8. אני מאוד קרוב.
    השביט C/2020 M3 ATLAS ארב בקבוצת הכוכבים אוריון ושביט זה תמיד סיבה למסיבה.
    בנוסף, חברים חדשים הצטרפו ורציתי מאוד להראות להם חלק מהאובייקטים שאסור לפספס.
     
    קטלוג מסייה
    שני אובייקטים, קלים מאוד למציאה היו זמינים:
    Cetus A - גלקסיה אליפטית צמודה לכוכב ונמצאת ממש מתחת ל Delta Ceti. על הדרך גם ראיתי את NGC 1055, גלקסיה ספיראלית.
    M79 - צביר כדורי הנמצא מתחת ללפוס - הארנבת.
     
    קצת גולות כותרת ואובייקטים שחייבים לראות
    זו ההזדמנות האחרונה כמעט לצפות בערפילית הצעיף - Veil Nebula, שאריות של סופר נובה של כוכב מסיבי פי 20 מהשמש שלנו שהתפוצץ לפני 10,000-20,000 שנה. במהלך השנים החלקים התרחקו מספיק כדי לקבל מספרים קטלוגים ושמות שונים והם תופסים אזור בקוטר של כ 3 מעלות בשמיים! 6 פעמים ירח מלא. אחד האובייקטים שאסור לפספס. פילטר ה NPB עושה חסד עם הערפילית הז ומבליט פרטים רבים
    גלקסיית אנדרומדה, נהדרת במשקפת, נהדרת לא פחות בטלסקופ הגדול בהגדלה נמוכה - ניתן לראות זרועות נפרדות ושבילי אבק. כמובן שהגלקסיה הזו ענקית ולא נכנסת בשדה הראיה ויש צורך לטייל עליה עם הטלסקופ. גם האחיות שלה, M110 ו M32 נצפו.
    הצביר הכפול - אין מה להכביר במילים, זה חודשים שאני מדבר עליו כמעט בכל פוסט.
    הערפילית הגדולה באוריון - M42. אולי האובייקט המרהיב ביותר בשמי הלילה הצפוניים - בית יולדות עצום של כוכבים חדשים שבמקומות חשוכים ניתן לראות ללא כל עזרים, אזור מדהים של גז שיוצר צורה של ציפור עצומה שפורסת כנפיים ומנסה לצוד את האיש הרץ. כנראה בגלל זה הוא רץ. בלילות טובים, הכנפיים יוצרות עיגול עצום שנסגר. גם כאן, יש צורך בעינית שדה רחב על מנת לראות כמה שיותר ועדיין יש צורך לטייל על האובייקט. בהגדלות גבוהות, ניתן ממש לראות אזורים של גז שמסתלסלים ומתערבבים באזורים אחרים, שבילים של גז והבדלים בעוצמות של הענן המטורף הזה. גם כאן פילטר ה NPB עושה פלאים ומבליט חלקים בערפילית שבלעדיו הם קשים יותר לצפייה.
    M46 אחד הצבירים הפתוחים היפים בשמיים, מכיל ערפילית פלנטרית בתוכו ונראה ממש בוהק על רקע שמים חשוכים. מומלץ להגדיל כדי לראות טוב יותר את הערפילית בבפנים.
    ש
    M35 צביר פתוח שלידו צביר פתוח נוסף - NGC 2158 שנראה במבט ראשון כערפילית קטנה אבל במבט מעמיק יותר רואים שזה צביר של כוכבים קטנים ועדינים - כמו גרגירי קמח קטנים שפוזרו בעדינות. עם טלסקופ גדול מספיק ניתן להפריד ולהבחין בהמון כוכבים אינדיבידואלים.

    אובייקטים שמעבר
    במהלך התצפית, @שמואל שחף ביקש שנצפה בערפילית הלהבה - ערפילית יפייפיה שנמצאת צמוד לכוכב Alnitak שבחגורת אוריון. הערפילית לא ממש קשה לצפייה אבל Alnitak ממש זוהר והאור שלו לרוב מאפיל על הערפילית. לצורך זה, שמוליק רכש עינית שדה צר שתאפשר לו לבודד את הערפילית מהכוכב. השיטה עובדת למרות שהאזור חשוך מעט יותר.
    התמונה ממחישה את השפעת הכוכב על הערפילית, ולא את הצורה שבה רואים אותה.

     
    את ראש הסוס @Aviv Michaeli מבקש לראות כבר תקופה ארוכה. מאחר שבשעות הקטנות קבוצת אוריות הייתה ממש גבוה בשמים, עשינו נסיון לצפות בה. כאן כבר נדרש פילטר H-Beta שיבליט את הערפל הזוהר שמסביב לראש. כשיודעים מה לחפש זה ממש לא קשה למצוא את ההפרעה באזור המואר יותר שהיא ראש הסוס. זה נראה כמו אצבע שמפזרת את האבק באזור הזה. נראה לי שאביב היה מרוצה מהאובייקט הזה.
    השביט C/2020 M3 ATLAS - מזל שגידי בא להזכיר לי את קיומו, די שכחתי ממנו במהלך הערב. כשחיפשנו אותו בין Mintaka & Bellatrix, לא הבנתי מאיפה צצה שם גלקסיה מוזרה עד שגידי ציין שזה השביט. אכן לפי שני מבני כוכבים בצורת משולשים הזיהוי היה חד משמעי. בהתחלה דאגתי שה Sky Safari לא היה מעודכן מספיק - יש לעדכן אותו על מנת לקבל פרטים מדוייקים על גופים קטנים כגון שביטים - אבל למזלי העדכון האחרון היה לאחרונה. במבט מעמיק יותר מתחילים לראות את צורת השובל - שום דבר שמתקרב ל NEOWIZE אבל רואים שזה שביט - ובהגדלה גבוהה יותר אפילו ראינו את הגרעין!. מה גם שעשינו את הדרך החשוכה לעמדה של @Michael Tzukran והוא צילם את השביט תוך דקות - חוויה של מערכת - וראינו אותו על מסך המחשב באיכות נהדרת.
    NGC 891 - גלקסיה בקבוצת אנדרומדה - הגלקסיה הכסופה. בחודש הקודם השתמשתי בה כנקודת חיפוש לצביר הגלקסיות Abell 347 והפעם רציתי להתעמק בה מעט יותר. היא גלקסיה ספיראלית המפנה את צידה אלינו וענן האבק העוטף אותה נראה כאילו שהוא חוצה את פס האור שהיא פולטת למעין שני קווים. בקצה אחד שלה יש כוכב בהיר וגם מתחת לגרעין שלה. 

     
    הרוזטה - Rosette Nebula. ערפילית חיוורת ועצומה בגודלה - זו גם הסיבה שלפעמים קשה למצוא אותה - היא משתלבת מאוד יפה בשמיים, כמו זיקית עם צבעי הסוואה. הוא נראית כמו וורד ונמצאת מסביב לצביר פתוח של כוכבים שנוצרו מהחומר המרכיב את הערפילית. כאן פילטר ה NPB מפסיד לפילטר O-III שלי שלמרות שהוא לא מהפילטרים הנחשבים עדיין נותן יותר ניגודיות ומאפשר חשיפת פרטים נהדרים בערפילית. אחד האתגרים הוא למצוא את השבילים הכהים היוצרים את האות Y (בחלק העליון של התמונה למטה). עם פילטר ה NPB לא ראיתי אותם אבל בעזרת ה O-III ראיתי מצויין. ערפילית נהדרת הדורשת זמן וריכוז ושווה כל רגע של צפייה.

     
    הקסדה של ת'ור או ערפילית הברווז, כאן ממש ניתן לראות את הצורה שהעניקה לה את שמה - ממש קסדה עם כנפיים שבולטות מהחלק העליון שלה. החלק המרכזי מואר והבליטות הולכות ודועכות בבהירות ככל שהן מתרחקות ממרכז הערפילית. ערפילית ללא צורה מוגדרת שממש כיף לצפות בה.

     
    M 81 & M 82 - האובייקטים שסגרו לי את הלילה. צמד גלקסיות המקיימות קשר כבידתי הנמצאות בקבוצת הדובה הגדולה ונראות נהדר בשדה הראייה של Ethos 21mm
    ב M82 ראיתי את "השבר" שבמרכז, מעין אזוור כהה יותר שכמעט וחוצה את הגלקסיה לשניים ובכלל שבילי אבק כהים יותר. הגלקסיה נמצאת "רק" 12 מיליון שנות אור מאיתנו והיא ידועה בזכות ייצור הכוכבים המוגבר שלה. היא בהירה פי חמש משביל החלב
    M81 (השמאלית) היא הגלקסיה הגדולה בקבוצה שנקראת על שמה. האינטראקציה הכבידתית בין הגלקסיות גרמה להן לאבד מימן רב שיוצר מעין עננה דקה בניהן. אותה האינטראקציה גם גרמה לאבק בין גלקטי ליפול לתוך ליבת M82 ולגרום לייצור הכוכבים המוגבר.
    ב M81 התמקדתי על מנת להבחין בזרועות החיוורות וצורתן וממש הצלחתי להבחין בזרועות נפרדות בהגדלה של 230. אולי שווה להגדיל כאן אפילו יותר - זה ידרוש עינית נוספת 🙂 

     
    בבוקר, קינחנו בצפייה בשמש דרך טלסקופ השמש של @Alexander Vyssokii - השמש היא אובייקט נהדר ודינמי שמשתנה כל הזמן. כל פעם שאני צופה דרך הטלסקופ הזה, משהו קורה שם. הפעם גם כתם שמש וגם התפרצות שמש יפייפיה. אני התחלתי את כל ההתעניינות בשמש בגלל אלכס וזה תמיד כיף להקשיב לו מסביר על התהליכים והתופעות שקורות שם.
    רשימת האובייקטים (פיספסתי לרשום חלק מהאובייקטים בהם צפיתי)
     
    Target Common Names Target Catalog Numbers Duck Nebula,Thor's Helmet NGC 2359,Gum 4,RCW 5,LBN 1041 Cetus A M 77,NGC 1068,PGC 10266,MCG 0-7-83,CGCG 388-98,Arp 37,IRAS 02401-0013,2MASS 02424077-0000478 Starfish Cluster M 38,NGC 1912   M 79,NGC 1904   NGC 1055,UGC 2173,PGC 10208,MCG 0-7-81,CGCG 388-95,IRAS 02391+0013,2MASS 02414523+0026354   M 46,NGC 2437   NGC 1907 ATLAS,C/2020 M3,C/2020 M3 (ATLAS)     UGC 5336,PGC 28757,MCG 12-10-12 Bode's Nebulae M 81,NGC 3031,UGC 5318,PGC 28630,MCG 12-10-10,CGCG 333-7,IRAS 09514+6918,2MASS 09553318+6903549 Bode's Nebulae,Cigar Galaxy,Ursa Major A M 82,NGC 3034,UGC 5322,PGC 28655,MCG 12-10-11,CGCG 333-8,Arp 337,IRAS 09517+6954   UGC 5336,PGC 28757,MCG 12-10-12   M 35,NGC 2168     Rosette Nebula NGC 2238,NGC 2239,NGC 2246,NGC 2237,C 49,LBN 948 Orion Nebula M 42,NGC 1976,LBN 974 Horsehead IC 434,LBN 953 Flame Nebula,Christmas Tree Nebula,Tank Track Nebula NGC 2024   NGC 2438,ARO 46,Sa 2-13,PK 231+04.2,PN G231.8+04.1,VV 43 Western Veil Nebula,Veil Nebula,Lacework Nebula,Cygnus Loop NGC 6960,C 34,LBN 191 Eastern Veil Nebula,Veil Nebula,Network Nebula,Cygnus Loop NGC 6995,NGC 6992,IC 1340,C 33   NGC 891,C 23,UGC 1831,PGC 9031,MCG 7-5-46,CGCG 538-52,IRAS 02195+4209,IRAS 02193+4207 Andromeda Galaxy M 31,NGC 224,UGC 454,PGC 2557,MCG 7-2-16,CGCG 535-17,2MASS 00424433+4116074
  25. Ilan Shapira
    אחרי שבשבת צפיתי וצילמתי את כתם השמש העצום - AR2781 שמו - באמצעות פילטר אור לבן, ביום ראשון בבוקר השמיים היו נקיים יותר וזו הזדמנות להשתמש בפילטר H-Alpha.
    הציוד היה מוכן תוך רבע שעה אחרי שהילדים גורשו מהבית למסגרות החינוכיות והשמש בפוקוס מייד אחרכך. כל התרגולת הפכה למהירה מאוד.
    ממבט חטוף, אזור פעיל הכולל כתם שמש מייד קפץ לעין. הייתי בטוח שזה אותו האזור ושהוא השתנה מספיק כדי להראות מוזר אבל בכל זאת החלטתי להעיף מבט מסביב, לראות מה עוד חדש בגהינום.
    כשהגעתי לכתם הגדול באמת, כבר לא היה מקום לטעויות. הוא ממש עצום עד כדי שהוא תופס את כל השדה.
    מה שיפה כאן זה שב H-Alpha רואים כל כך הרבה פרטים שזה מדהים. גם במסך המחשב, עוד לפני שלקחתי Flats כדי להפטר מטבעות ניוטון, ושהכל עדיין סובל מרעידות האטמוספרה רואים פעילות מדהימה ודינמית - כן, הכתם הוא בכלל לא סטטי ובמבט מעמיק רואים שינויים קלים ככל שעובר הזמן וזה ממש מרתק.
    עוד משהו שהפילטר H-Alpha מאפשר זה היכולת לצפות בהתפרצויות על קצה השמש. אני עדיין לא יודע לצלם אותן כראוי אבל הטכניקה היא להעלות את ה Gain ומעט את החשיפה, מה שמגביר את הרגישות וחושף דברים חיוורים יותר. התפרצויות הן הרבה יותר חיוורות מפני השטח ועל כן דורשות להגביר את רגישות המצלמה. ניתן גם לשנות את רוחב הגל של הפילטר אבל מכיוון שבסופו של דבר רציתי להתמקד באזור הכתם, השארתי את הרוחב הצר יותר.
    בתמונה ניתן לראות את הצילום בפילטר אור לבן בפינה הימנית התחתונה ואת הכתם הגדול והאזור הפעיל שמסביבו בתמונה העיקרית.
    התמונות צולמו בהפרשים של יום אבל הצורה הכללית של האזור נשארה די דומה.

     
    גרסאת השחור לבן של האזור המדהים הזה:

     
    בנוסף - צילום ווידאו לא ערוך של התפרצות בחלק הצפוני של השמש. לא הצילום הטוב ביותר אבל מעביר את התחושה.
     
×
×
  • צור חדש...

Important Information

  I accept