עבור לתוכן
  • צור חשבון

nirzon

מנהל
 צפה בפרופיל  צפה בפעילות האחרונה

  • הודעות פעילות

    404

  • הצטרפות

  • ביקר לאחרונה

  • ימי נצחון

    83

 סוג תוכן 

Blog Entries שנפתחו על-ידי nirzon

  1. nirzon
    כבר יותר מדי זמן שלא יצא לי לבלות לילה שלם בתצפית מדברית. מזג האוויר, אילוצים אישיים, ומגוון סיבות נוספות לא איפשרו לי להגיע לתצפיות כאלו שהתקיימו במולדי הירח הקודמים.
    אחרי שכבר תכננתי, והתכוננתי לנסוע לתצפית כזו ביום שישי האחרון, הגיעה שוב תחזית מזג אוויר בעייתית, ואיתה ההחלטה לדחות שוב את הנסיעה הארוכה (בין 3.5 ל-4 שעות מזכרון יעקב), בעוד שבוע.
    מולד הירח יצא הפעם בדיוק באמצע השבוע, אתמול, ב-7 במאי, מה שאיפשר לצאת לתצפית כזו בשני סופי שבוע רצופים. אבל שוב, ככל שהימים חלפו, התחיל להסתמן שבסוף השבוע הקרוב גם לא יהיו תנאים נאותים לתצפית, ולמעשה, היום הכמעט יחידי שיהיה אפשרי בו לתצפת נפל בדיוק על יום המולד, יום שלישי, באמצע השבוע.
    בנוסף לכך, @Neil Folberg הודיע שהוא מתכוון לצאת ליומיים שלושה של תצפיות במדבר, והזמין את כולם להצטרף אליו. כשאני יודע שלפחות נח יהיה איתי בתצפית, החלטתי שזה עכשיו או אף פעם, אירגנתי לעצמי יום חופש מעבודה, ואתמול, בשעה שלוש אחר הצהריים, יצאתי לדרך הארוכה דרומה.
    בכפר דניאל הצטרף אלי לאוטו טל עזרא, וגם @Ilan Shapira הודיע שיצליח להגיע, וככה, נפגשנו ארבעתנו בקמפינג המדברי בו תכננו להעביר את התצפית. זהו איננו המקום הרגיל בו אנו רגילים לערוך תצפיות, בשל החשש ממבקרים אחרים בקמפינג, שלא מקפידים על משמעת חושך, ויכולים לסנוור ולהפריע לתצפית. אם זאת, בגלל שמדובר על אמצע השבוע, הימרנו שלא יהיו יותר מדי הפרעות, וששווה לנסות מקום חדש (לפחות לחלק מאיתנו), שיש בו שירותים, מים זורמים ומחסה חלקי מהרוח המדברית הקרה.
    בתמונה - שלושה יחמורים שפגשנו בדרך לקמפינג

     
    בקמפינג עצמו, לשמחתנו היו רק שתי קבוצות קטנות של מבקרים, שהסברנו להם מה זו תצפית, כמה חשוב שלא לסנוור ולהדליק לידנו אורות, וכמובן שהזמנו אותם לבוא ולצפות דרך הטלסקופים שלנו. אני חייב לציין שלמרות הפרעות קלות פה ושם, הם התנהגו למופת ונהנו לקבל מאיתנו הסברים על השמיים, ולצפות דרך הציוד שלנו בשמיים.
    התארגנו בשתי נקודות סמוכות מאד זו לזו - נקודה אחת לציוד הצילום, שם אילן, טל ואני העמדנו ציוד צילום, ונקודה שנייה לתצפית ויזואלית, קרובה, אבל מספיק רחוקה שהאורות של ציוד הצילום לא יפריעו לנו שם. שם נח הרים את הדובסוני 10 אינטש הנהדר שלו, אני שמתי שם את הדובסוני 6 אינטש שלי על הפלטפורמה המשוונית, וגם שובר אור קטן של טל על חצובה ידנית עם המאונט של סבוני.
    קצת אחרי השקיעה, נכנסו פתאום שתי מכוניות למתחם, אבל החשש שלנו לקבוצה של מבקרים שיפריעו לתצפית מייד הופרכה, והפכה להפתעה משמחת, כשמואפק, הצלם מהגליל, יצא מאחת המכוניות, והתברר לנו שגם הם באו לצלם ולצפות בכוכבים. הם התמקמו סמוך אלינו באחד ממחסות הרוח של הקמפינג. לשמחתי, הם הביאו איתם גם סיסטאר אחד, וככה זכיתי לראות לראשונה את הפלא (או הצעצוע, תלוי מה אתם חושבים עליו) בפעולה.
    בתמונה - מחסה הרוח בו התמקם מואפק.

     
    מאחר והגענו יחסית מאוחר, עם השקיעה, ניסינו כולנו להתארגן ולהקים את הציודים מהר. ככל שהלילה העמיק, התחלנו להבין שזכינו בלילה נפלא. ממש מהסרטים. השמיים הלכו והתמלאו בכוכבים, ממש עד לאופק. אפילו גרגר של אובך לא הורגש. בתחילת הערב נשבה לה רוח קלה, שהלכה ונחלשה עד שנעלמה לגמרי והשאירה אותנו רק עם קור המדבר, אליו היינו מוכנים טוב, עם ביגוד מתאים.
    בתחילת הערב, כיוונתי את ציוד הצילום הפשוט שלי, שובר אור קטן על חצובת אלט-אז, לעבר שלישיית לאו, ועוד לפני חושך אסטרונומי כבר יכולתי לראות בקלות בעינית את הצביר הכדורי היפה, M3, ואחרי חושך אסטרונומי, צפיתי גם ב-M51 ו-M101 - שתי הגלקסיות הנהדרות שליד יצול העגלה הגדולה. עם ה-6 אינטש שלי יכולתי לראות החיבור של שתי הגלקסיות של M51 והנלווה אליה. M101 נראתה יותר כמו כתם - היא יותר קשה לתצפית. בטח עם 6 אינטש. די מוקדם בערב, צביר הרקולס, M13, זרח, וצפיתי גם בצביר הנהדר הזה - אבל זה היה רק הקדמה לצביר הצבירים, הענק מקנטאור - אומגה.
    בשעה עשר וחצי, אומגה מקנטאור הגיע כבר קרוב לגובהו המירבי, קרוב ל-12 מעלות. 12 מעלות זהו גובה בעייתי מאד לתצפית. הרבה פעמים מספיק רק טיפונת אובך בשביל שלא יהיה ניתן לראות הרבה בגבהים כאלו.
    בלילה הזה, האופק היה צלול ונקי כמעט מגובה אפס. כולנו העברנו את ציוד הצילום והתצפית לעברו, ולעבר הגלקסיה הנהדרת שטיפה גבוהה ממנו, A מקנטאור, שגם היא קשה לצפיה בגובה מירבי של 16 מעלות.
    עד ללילה זה, יצא לי לראות את אומגה מקנטאור פעמיים או שלוש, אבל לא בתנאים טובים, ולא זכיתי באמת להתרשם ממנו. הפעם הזו היתה שונה. האפקט של צפייה בצביר הזה בעינית, וגם לצפות בו מופיע על על המסכים של ציוד הצילום היה מהמם. צפינו בו בכל אמצעי התצפית שהיו לנו, משובר האור הקטן ועד הדובסוני הגדול.
    בתמונה - אומגה מקנטאור - צילום שלי, בחשיפה מצטברת של 16 דקות.

    כפי שכתבתי, טיפה מעל אומגה, ניתן לצפות בגלקסיה היפה, A מקנטאור, שנראתה בפירוט רב ב-10 אינטש של נח, וגם ב-6 אינטש שלי היה ניתן להבחין בפס האבק המרשים שחוצה אותה.
    בתמונה - הגלקסיה A מקנטאור, בחשיפה מצטברת של 12.5 דקות.

     
    עם תום ההתרגשות הזו, החלטתי לעשות כמה צילומי אווירה עם הטלפון שלי.
    בתמונה - ציוד הצילום האיכותי של אילן, כשמעליו רואים את הראש של קבוצת עקרב. חדי העין יזהו שם את הצביר הכדורי M4.

    כשהסתכלתי בתמונה הזו, ראיתי משהו מוזר. ראיתי שם כמה עננים מוזרים משמאל לטלסקופ. לא הבנתי. הלילה בהיר לגמרי. איך נכנסו עננים לתוך התמונה. לקח לי כמה רגעים להבין שאני למעשה מתחיל לראות את שביל החלב מתחיל לזרוח... איזה כיף.
    יותר מאוחר, לאחר ששביל החלב זרח והופיע מולנו במלוא הדרו, ניצלתי את הדובסוני שלי על הפלטפורמה, בתור בסיס לצילום בחשיפה ארוכה של השביל עם הטלפון. כל צילום הוא של 30 שניות...
    הנה אני על רקע שביל החלב (כן - עמדתי 30 שניות ללא תנועה):

     
    וזהו משולש הקיץ, כששביל החלב עובר בתוכו. וגה למעלה, דנב משמאל, ואלטייר קצת נמוך יותר מימין.

     
    שאר הלילה עבר עלינו בנעימים, אני עברתי ממטרה אחת לשנייה, צפיתי בגלקסיות שונות, שלישיית לאו, שרשרת מרקריאן. ערפיליות שביל החלב היו נהדרות עם פילטר UHC. היה ניתן להבחין בפרטים עדינים בכל ערפילית וערפילית. נהניתי במיוחד מהלגונה, הטריפיד וערפילית הברבור. במשולש הקיץ צפיתי גם במשקולת וכמובן בטבעת, בהגדלה גבוהה. תנאי התצפית המעולים גרמו לכך שכל אובייקט שצפינו בו פשוט נראה מעולה בעינית - אפילו בערפילית הצעיף, למרות הגובה הנמוך שלה, היה ניתן להבחין בקלות עם פילטר O3 ב-6 אינטש.
    מפעם לפעם נח קרא לי להסתכל באובייקטים מופלאים ב-10 אינטש שלו, כמו גלקסיית המחט.
    בניגוד לאילן וטל, שהתמקדו במעט אובייקטים לצילום ממש, והשיגו תוצאות נהדרות עם זמני חשיפה ארוכים ביותר, אני השתמשתי בציוד הצילום שלי יותר ל-EAA, וככה הספקתי לעבור על מספר יחסית גבוה של אובייקטים. התנאים הטובים, והבורטל הנמוך, גרמו לכך שגם בעקיבת אלט-אז, חשיפות קצרות של 16 שניות לפריים, וזמני חשיפה שלא עולים על חצי שעה לכל היותר, קיבלתי תמונות יפות מאד. ניסיתי לצפות ויזואלית גם באותן מטרות שעליהן עשיתי EAA, וכך "להשוות". מצאתי את ההשוואה הזו מספקת ביותר. אחרי ש"ראיתי" ב-EAA אובייקט, ניסיתי להבחין דרך העינית באותם הפרטים שראיתי קודם בתמונה.
    להלן תוצאות הצילומים שלי:
    המשקולת - M27

    הטריפיד - M20

    הלגונה - M8

    שרשרת מרקריאן - פנורמה של שתי תוצאות EAA שונות

    שלישיית לאו

     
    בשעה שלוש לערך, נח קיפל את הציוד ועזב, וכולנו התכנסנו לתוך האוהלים לשינה קצרה, לפני הנהיגה הארוכה צפונה.
    מד הטמפרטורה שלי הראה פחות מ-7 מעלות ו-50 אחוזי לחות. לפנות בוקר הוא כבר דגדג את 6 המעלות. הרבה יותר קר מהתחזית שדיברה על מינימום של 12 מעלות.
    התעוררנו לזריחה יפה ונוף מדברי מהמם.

     
    אזור התצפית שלנו בבוקר

     
    בדרך חזרה, יצא לנו לראות עוברים מולנו שליוים (הציפורים), שני זאבים וצבי אחד. ממש ספארי.
    להגיד שהיה כיף זה אנדרסטיימנט.
    בפירוש אחת התצפיות הטובות שחוויתי.
  2. nirzon

    חיבור Dovetail לחצובה ישנה של Meade

    על-ידי nirzon,


    שיפצורים
    לאחר שהחצובה הרובוטית שלי התקלקלה, וגיליתי שהתיקון שלה או יקר מאד או לא פשוט בכלל, @Gal Golan פנה אלי עם הצעה אי אפשר היה לסרב לה.
    הוא מצא ביד 2 טלסקופ ישן של Meade LT 8, כמו בתמונה הזו:

    והציע לי לקחת את החצובה, ושהוא ייקח את הטלסקופ (אותו הוא מתכנן לעלות על חצובת AM5). המחיר היה כזה שבאמת אי אפשר היה לסרב להצעה הזו.
    יש רק בעיה קטנה - אם תביטו בתמונה, הטלסקופ הזה מגיע משודך לחצובה בצורה בלתי ניתנת להפרדה (בקלות).
    וככה הגיעה אלי בשבת האחרונה חצובה בלי דרך נורמלית להעלות עליה את הטלסקופים שלי. אז מה עושים? דבר ראשון, רק בשביל לבדוק שהיא תקינה ועובדת, חיברתי לה את ה-SCT הקטן שלי עם אזיקונים.

    האמת - הצלחתי לראות שהחצובה תקינה ככה ואפילו לעשות קצת EAA - אבל זה לא פתרון.
    הפתרון הוא כמובן להצמיד לחצובה מחבר דובטייל נורמלי. למזלי, גל גם נתן לי אחד כזה שלא היה לו שימוש עבורו.

    (מצטער על איכות התמונה. את זה צילמתי בשביל לשלוח למישהו שיראה מה זה. כשהטלסקופ עוד לא יצא מהאוטו שלי)
     
    את לוח המתכת הגדול שהחזיק את ה-SCT המקורי פירקתי.

    ונשארתי עם הציר של החצובה ו-3 ברגים...

     
    ועכשיו השאלה - איך מחברים את מחבר הדובטייל הזה, שיש לו 4 חורים ל-3 הברגים הללו?
    והתשובה - מתכננים ומדפיסים מתאם בתלת מימד.
    את התכנון עשיתי עם תוכנת Onshape החינמית שעובדת online. היא מומלצת ביותר, ויש לה גם הרבה מדריכים טובים ב-Youtube, שאני למדתי מהם.
    לאחר שני איטרציות ראשוניות, שנועדו רק לראות שמיקמתי את החורים של כל הברגים במיקום המדוייק, הגעתי לתכנון הבא:

    רואים כאן את שני הצדדים של המתאים. בגלל מיקומי הברגים נאלצתי למקם את ציר הסיבוב של החצובה לא בדיוק במרכז המתאם, אבל זה לא אמור להפריע.
    מי שמעוניין, יכול לראות את התכנון המלא כאן:
    https://cad.onshape.com/documents/2da0423542ebfeba1fd085fc/w/a9a94024425f6a7bbbd43369/e/d25b4b9abbbfd0bcb8bfc495?renderMode=0&uiState=65af73c1f7b0160ebed1d2b6
    הדפסתי את המתאם עם צפיפות גבוהה, ככה שיהיה מספיק חזק, וזה מה שקיבלתי
    מייד אחרי שההדפסה הסתיימה:

     
    הצד שמתחבר למחבר הדובטייל:

     
    הצד שמתחבר לציר החצובה (כרגיל יצא לי חור טיפה קטן מדי, ושייפתי אותו במקום להדפיס מחדש - בתכנון ששלחתי את הקישור אליו החור כבר מוגדל):

     
    אחרי החיבור לחצובה:

     
    ואחרי הרכבת המחבר על המתאם:

     
    ובסוף, סוף סוף, עם הטלסקופ WO שלי:

     
    ועכשיו - רק לחכות שהגשם והעננים יעברו...
  3. nirzon
    לפני כיומיים הגיע לידי הטלסקופ החדש (והרביעי) שלי, William Optics Zenithstar 70ED, שאותו קניתי יד שנייה, באדיבותו של @Guy, שויתר עליו, כנראה בגלל חוסר מקום בארון הטלסקופים שלו.
    וויליאם אופטיקס מייצרים את הדגם הזה כבר הרבה זמן, ובכל כמה שנים מוציאים מודל חדש שלו. נדמה לי ששלי הוא מודל 2009.
    מדובר על שובר אור איכותי, עם מפתח 70 מ"מ ואורך מוקד 420 מ"מ (F6), כאשר עדשות ה-ED שלו (כנראה FPL51, אני לא בטוח), מקטינות מאד את האברציה הכרומטית שכל שוברי האור נאבקים בה. פוקוסר ה-2 אינטש 2 מהירויות שלו הוא ממש תענוג.
    כבר ביום בו קיבלתי אותו, חיברתי לו זמנית עם אזיקון פיינדר נקודה אדומה (לא לדאוג - אסדר חיבור קבוע בהמשך), והעלתי אותו על חצובה פשוטה, להרגיש קצת את הטלסקופ ויזואלית. בין העננים הצלחתי לראות קצת את צדק, ועם עינית איכותית של 4.7 מ"מ (הגדלה X90) ראיתי יפה מאד את חגורות העננים שעליו. כפי שציפיתי, כמעט ללא אברציה כרומטית.
    אתמול, למרות התחזית לשמיים מעוננים, הערב התחיל בלי עננים. חיברתי את הטלסקופ לחצובה הרובוטית שלי, סלסטרון Nextstar SLT, ונראה לי שנולד כאן צמד מנצח.

     
    המצלמה שלי היא מצלמה פלנטרית איכותית SVBONY SV705C, עם חיישן של 8 מגה פיקסל, בגודל של בערך 11 על 6 מ"מ (2.9 מיקרון לפיקסל).
    את כל הצילומים ערכתי עם חשיפות של 16 שניות לפריים. במוד אלט-אז אפשר אולי למשוך קצת יותר, אבל לאור התוצאות, נראה לי שזה מספיק.
    האובייקט הראשון שכיוונתי אליו היתה ערפילית הכוכב הבוער - Flaming Star Nebula, IC405. מדובר גם על אובייקט קשה לתצפית, וגם היא עדיין היתה נמוכה למדי.
    זו התמונה שקיבלתי (כפי שהופיעה על המסך, ללא עיבוד נוסף), אחרי כמעט 14 דקות:

    רואים היטב את הסיבוב שנוצר בשל העקיבה במוד אלט-אז.
    מה שעוד ראיתי מייד זה שלא מבחינים בכלל בתופעות האברציה הכרומטית שמנפחת את הכוכבים בצילום דרך טלסקופ אכרומט רגיל.
    תופעה נוספת שרואים כאן, ובשאר התמונות, זו קומה קלה שמופיעה מצד ימין של התמונה. באמת לא נורא. מעניין שזה רק בצד אחד.
    מכאן עברתי לגלקסיה הנהדרת NGC 891, עליה השקעתי 12 דקות. כאן כבר התחלתי להנות יותר.

    ניתן לראות מצד שמאל שלה יפה גם את הגלקסיה NGC898, ויש עוד כמה גלקסיות בתמונה.
    בגלל שרציתי לראות באמת את איכות התמונה מבחינת איך הכוכבים יוצאים, הלכתי עכשיו לצביר הפתוח M38. עליו ישבתי כמעט 20 דקות.
    זו התמונה שלו כפי שקיבלתי אותה במסך בזמן התצפית:

    וזו אותה תמונה, אחרי עיבוד עם סיריל וגימפ

    משמאל ל-M38 זהו הצביר NGC1907.
    לאחר הפסקה של כשעה, בשל עננים, עברתי לגלקסיה נוספת, NGC 2403. אותה צילמתי לאורך קצת מעל ל-14 דקות:

    היא באמת אובייקט שראוי לצלם עם אורך מוקד גדול יותר (מה שכבר עשיתי עם ה-SCT שלי), אבל היא יפה גם ככה, עם כל הכוכבים מסביב.
    מה שבאמת עניין אותי היתה ערפילית ראש הסוס והלהבה, אבל גם בגלל העננים, וגם בגלל עץ שהסתיר לי אותה, עברתי זמנית לערפילית הרוזטה, C49.

    רק 8 דקות במצטבר (יותר בגלל איבוד פריימים בגלל העננים), אבל איזה יופי של פרטים עדינים אפשר לראות בערפילית הזו. היא כל כך גדולה, שהיא לא נכנסת לי ברוחב השדה שאני מקבל עם המצלמה והטלסקופ.
    ולקינוח, מה שחיכיתי לו כל הערב - ראש הסוס והלהבה. ככה זה נראה על המסך בזמן אמת אחרי 12 דקות (רציתי יותר, אבל העננים עצרו אותי)

    וככה אחרי עיבוד של קובץ ה-FITS עם סיריל וגימפ:

     
    אני ממש מרוצה מהטלסקופ הזה. אני חושב שזה הטלסקופ האיכותי ביותר שיש ברשותי. 
    אמשיך לחקור למה יש טיפה קומה דוקא בצד ימין. אולי בעתיד אקנה לו רדוסר ופלטנר, שיטפל בבעיה הזו, וגם יגדיל לי את רוחב השדה.
    אני מתכנן עוד לטפל בו יפה. נדפיס לו מסיכת בכרטינוב ייעודית (השתמשתי כאן במסיכה שהכנתי לאכרומט 70 מ"מ, שיושבת עליו ככה ככה). נסדר לו פילטר אור לבן לשמש. נתקין עליו פיינדר נקודה אדומה בצורה קבועה וטובה, ואולי גם נשיג לו איזה ראש חצובה נורמלי, לצורך תצפיות ויזואליות. לאט לאט. יש מה לעשות.
  4. nirzon

    אוסף צילומי צדק שלי

    על-ידי nirzon,


    צילום
    צדק נחשב בעיני ככוכב הלכת היפה ביותר לצילום (כן, יותר משבתאי). מאז ומעולם הייתי מרותק ממנו, והשינויים שרואים בו דרך הטלסקופ.
    מאז שקניתי את הטלסקופ שלי, אוריון SkyQuest 6XT plus - דובסוני של 6 אינטש עם אורך מוקד 1200 מ"מ - F8, נהניתי לצפות דרכו בצדק, וכמובן גם לצלם אותו.
    הקולג' הבא מתאר את ההתפתחות של צילומי צדק שלי שנעשו כולם דרך אותו הטלסקופ. הסדר הכרונולגי של הצילומים הוא משמאל לימין ומלמעלה למטה.
     
    מקרא
    1. (שמאלי עליון) - צילום דרך הטלפון, פריים בודד, כאשר הטלפון מוחזק ידנית מול העינית - יוני 2021.
    2. (אמצעי עליון) - צילום דרך הטלפון, כאשר הטלפון מחובר לעינית עם מתקן מתאים, צילום של סרטון, הערמה ועיבוד. עקיבה ידנית.
    3. (ימני עליון) - צילום עם מצלמת סבוני SV105. צילום של סרטון, הערמה ועיבוד. עקיבה ידנית.
    4. (שמאלי תחתון) - צילום עם מצלמת סבוני SV105. צילום של סרטון, הערמה ועיבוד. עקיבה ידנית.
    5. (שני משמאל תחתון) - צילום עם מצלמת סבוני SV705. צילום של סרטון, הערמה ועיבוד. עקיבה ידנית.
    6. (שני מימין תחתון) - צילום עם מצלמת סבוני SV705. צילום של סרטון, הערמה ועיבוד. עקיבה בעזרת פלטרפומה משוונית.
    7. (ימני תחתון) - צילום עם מצלמת סבוני SV705. צילום של סרטון, הערמה ועיבוד. עקיבה בעזרת פלטרפומה משוונית - יולי 2023.
  5. nirzon

    תצפית יולי ברמת הגולן

    על-ידי nirzon,


    תצפית
    בערב יום שישי האחרון, גם עקב תנאי מזג אוויר פחות טובים בדרום הארץ, נפגשנו מספר תצפיתנים ובני משפחתם לתצפית קיצית ברמת הגולן. הגענו מכל קצוות הארץ, מהקריות, ועד לאזור מרכז הארץ.
    התחזית דיברה על לילה חמים, של 23 מעלות, ללא רוח או אובך, והצפי היה לתנאים טובים מאד.
    @Guy כרגיל היה הראשון בשטח, ודיווח על קרוואן חשוד שחונה לו במקום התצפית, עם שתי מכוניות לצידו. חשוד, מאחר ואנחנו ממש לא רוצים איתנו בתצפית עוד משתתפים לא קרואים שלא מקפידים על משמעת חושך. מאחר ולא היה איש בקרוואן, וכבר היה מאוחר לחפש נקודת תצפית אחרת, הוחלט להשאר בנקודה המיועדת ולקוות לטוב... אני רק אציין שמתישהו התעורר חשד שכמעט הביא אותנו להזמנת משטרה למקום, אבל נשאיר את הסיפור הזה להמשך.
    אני הגעתי למקום רגע לפני השקיעה, אחרי שרוב התצפיתנים כבר היו במקום, כולל @Ehud Spiegel שכבר הקים שתי עמדות - את גולי (C11) עם הממזר (אכרומט 70 מ"מ) כפיינדר, ועוד עמדת EAA עם דוד (אפו 72 מ"מ), לצורך בדיקת אפליקציית OLS הנהדרת של @Artyom.


    השמש החלה לשקוע, הטמפרטורות התחילו לצנוח במהירות, הרבה מתחת ל-23 המעלות החמימות ש"הובטחו" לנו על ידי התחזית, והתייצבו סביב ה-18-19 מעלות בתחילת הערב, וירדו עד ל-16 בסופו - מה שבסופו של דבר הביא את כולם לעבור לביגוד קצת יותר חם מהצפוי (מי שזכר להביא). למזלנו, שאר התחזית לא אכזבה, וקיבלנו לילה בהיר ויפה, לחות לא מורגשת של 50 אחוזים, ללא טיפה של אובך או עננים, וכמעט ללא רוח. מלבד פרצי רוח מוזרים שכל פעם הגיעו בטמפרטורה אחרת. כאילו מישהו פותח מזגן פעם אחת על חימום ופעם על קירור.
    התמונה הבאה היא של אזור התצפית מייד עם השקיעה, עוד לפני חושך אסטרונומי. ניתן לראות בחזית התמונה את הדובסוני 6 אינטש שלי על הפלטפורמה המשוונית שבניתי. שידרגתי לאחרונה את הפלטפורמה על ידי החלפת הגלגלים בה למשטחי טפלון, מה שהוסיף יציבות רבה לכל המערכת. הפלטפורמה הזו מאפשרת לכל טלסקופ שמונח עליה לעקוב אחרי השמיים, ובכך נותנת לתצפיתן אפשרות להתעמק בתצפית בלי צורך "לרדוף" אחרי האובייקט בו הוא מתבונן. שדרוג רציני של חווית התצפית.

    כשהגיע החושך האסטרונומי, התגלה לפנינו שביל החלב במלוא הדרו. אולי טיפה פחות בולט מאשר במדבר, אבל מרשים לא פחות.

    אגב, התמונה הזו, וזו שאחריה, של שביל החלב שחוצה את משולש הקיץ, צולמו במוד האסטרו של טלפון סמסונג גלקסי S22 אולטרה. המוד הזה מאפשר לבצע חשיפות ארוכות ביותר ללא עקיבה (4 דקות לתמונה הראשונה, ו-10 לשנייה), כאשר התוכנה של הטלפון יודעת לפצות על תנועת הכוכבים. מרשים ביותר.

     
    התצפית התנהלה בכיף ובשמחה, במיוחד עם הילדים והנכדים של אהוד.
    אני התחלתי כמובן עם M51, שנמצאת בנקודה מצויינת לפתוח איתה תצפיות בחודש יולי, עברתי על צבירים פתוחים וסגורים למיניהן, על אזור משולש הקיץ, וחיכיתי ששביל החלב טיפה יתרומם מעל העצים, על מנת שאוכל להתעמק בו כמו שצריך.
    בין לבין, עברתי בין הטלסקופים השונים של כולם, דובסוניים של 10 ו-12 אינטשים, וכמובן הרבה קפיצות לראות את השמיים דרך גולי של אהוד.
    אחת הנקודות שמאד עניינו אותי היתה לבצע השוואה בין מה שרואים בגולי, כזכור C11 ענקי ומעולה (עם תו מחיר שלא נציין פה), והפיינדר הממזרי שלו, סלסטרון אכרומט 70 מ"מ בעלות של מספר עשרות דולרים בלבד. להפתעתי, מה שראיתי בממזר היה פשוט מהמם. כמובן שבגולי או בדובסוניים השונים ראו יותר טוב, אבל אם ההפרש במחיר בין גולי לממזר היה כמו ההפרש באיכות הצפייה, היה אפשר לקנות את גולי במחיר הרבה יותר זול... ראיתי בממזר את צביר הרקולס יפה וברור. לא עם ההפרדה שהמפתחים הגדולים נותנים, אבל זה לא היה כתם, ראו בבירור שמדובר בצביר מרשים. הלגונה (M8), נראתה ממש מעולה דרכו, כאשר ראו בקלות את ההפרדה של שני חלקיה. והפלוס הגדול שלו היה השדה הרחב שאני מאד אוהב. בקיצור - לפי שמעוניין להתחיל לתצפת, ויכול להגיע לבורטל נמוך מספיק (3 או 4), אכרומט כזה, של 70 מ"מ, כמובן על חצובה נורמלית, יכול להוות יופי של דבר.
     
    ועכשיו הסיפור על קרוואן האימה...
    הבטחתי, ועכשיו אקיים. מפה לפה, שכחנו בכלל שעומד לידנו קרוואן, שאין בו אף אחד.
    אני חייב לתאר לכם את הקרוואן - בצידו, חבלי כביסה שעליהם תלויים בגדים לייבוש, לצידו, צילייה קטנה עם שולחן ומספר צעצועי ילדים. על השולחן סיר, ובו עגבניות שרי חתוכות, יבשות לחלוטין. כאילו מישהו התחיל לעשות סלט, ופתאום נאלץ לעזוב במפתיע. לצד הקרוואן חנו שתי מכוניות, עם ציוד בתוכן, כולל תיקי גב ועוד דברים. אחת המכוניות בכלל לא היתה נעולה.
    אמרתי מוזר, לא?
    אז תוך כדאי התצפית, שכחנו בכלל מקיומו של הקרוואן ומהחשש שמישהו בו יתחיל לסנוור אותנו באורות לבנים. חשבנו שאולי זו משפחה שיצאה לטיול בגולן, ושהיא תגיע מתישהו. הרי המכוניות שלה עמדו ליד. רק שזה היה אחד הימים החמים של השנה, והחושך כבר ירד, ואף אחד לא הגיע, ופתאום חשבנו על זה (אני וגיא), שאולי משהו קרה להם - וכדאי אולי להזעיק משטרה או כוחות חילוץ שיחפשו אותם.
    מצד שני, המראה של הקרוואן, עם תיקי הגב במכוניות, הסיר, הצעצועים המפוזרים בחוץ, לא סימן על איזו משפחה שיצאה לטיול. סקרנו קצת את הקרוואן והמכוניות עם פנסים אדומים, ואני אפילו חששתי שאולי נגלה משהו שלא נרצה לראות בתוכו.
    לאחר התייעצות, החלטנו שאין טעם עכשיו להזמין את כוחות הבטחון ונעשה את זה בבוקר.
    בסופו של דבר, כשעה בערך אחרי (נדמה לי לקראת שעה 23:00), פתאום, הגיעה מכונית נוספת, סינוורה אותנו קצת. ממנה יצאה משפחה עם ילדים קטנים. נכנסה לקרוואן והלכה לישון. זהו. התעלומה נפתרה (כמעט - מה עם שתי המכוניות הנוספות שחנו שם?) - וחוץ מקצת בכי של הילדים, שהביא את גיא לעבור לתצפית עם אוזניות (האמת שהבכי פסק די מהר), לא היתה הפרעה נוספת לתצפית.
     
    תצפית על ערפילית הצעיף
    בתחילת הערב, ניסינו (אני ועוד כמה) לתצפת על ערפילית הצעיף, אבל לא ראו אותה טוב. אחרי כמה שעות, כשהיא היתה ממש בזניט, @Yossi Zamir, הזמין אותה לצפות בה דרך ה-10 אינטש שלו, עם פילטר O3 - והיא פשוט היתה מהממת. אחרי שראיתי אותה אצלו, ניסיתי לראות אותה גם אצלי ב-6 אינטש (כמובן עם O3), וגם אצלי ראיתי אותה לא רע, אבל לא יפה כמו אצל יוסי. מסקנה - צפו בה כשהיא גבוהה.
    תצפית על ערפיליות שביל החלב
    כשהשביל היה מספיק גבוה, תצפתתי על הערפיליות היפות שלו, הלגונה (M8), הברבור (M17) והנשר (M16). עם ובלי פילטר UHC. כמובן שהתצפית עליהן עם הפילטר הרבה יותר מרשימה, ורואים ממש פרטים עדינים במבנים שלהם. את ערפילית הנשר לא יכולתי לראות כלל ללא הפילטר.
     
    תצפית EAA ראשונה שלי בבורטל נמוך
    אני אוהב לצפות ב-EAA (אס"א - אסטרונומיה בסיוע אלקטרוני) מהבית. תצפית כזו מאפשרת לי לראות מהבית, בבורטל 6, אובייקטים שקשה לי לראות בעין בבורטל נמוך. לקראת סיום התצפית, ולאחר שאהוד התחיל לעשות קצת אס"א עם דוד, החלטתי שאפשר כבר לאבד ראיית לילה, ולנסות גם. חיברתי את המצלמה שלי (SVBONY SV705C) לטלסקופ. הוצאתי לפטופ, וערכתי תצפית מהירה של מספר דקות בודדות על שלושה אובייקטים בלבד. עם העקיבה של הפלטפורמה שלי, הגעתי ל-5 שניות לחשיפה בודדה.
    התחלתי עם גלקסיית אנדרומדה, שכבר עלתה, וצפיתי בה קודם ויזואלית. כמובן שהמערכת שלי, לא נותנת לי אפשרות לצלם את כל הגלקסייה הענקית הזו, ופשוט ניסיתי לראות מה רואים ממרכז הגלקסיה.
    זה מה שראיתי שם אחרי 2 דקות תצפית:

    רואים יפה את מרכז הגלקסייה וכמה נתיבי אבק. 
     
    משם, עברתי לערפילית המשקולת, שהיתה כמעט בזניט (לא קל עם דובסוני לצפות בזניט), וזה מה שקיבלתי אחרי קצת יותר מ-3 דקות תצפית.

     
    ולבסוף, עברתי לשכנה של אנדורמדה, גלקסיית המשולש (M33).

    זו תוצאה של קצת יותר מחמש דקות.
    אני חייב לציין, שבבורטל נמוך כזה, מקבלים תמונות בתצפית אלקטרונית במהירות גבוהה פי 2 או יותר, מאשר מהבית. אני מתחיל להבין את כל הצלמים שנוסעים למדבר עם כל הציוד.
     
    זהו. זה סיום הדיווח שלי על התצפית המהנה הזו.
    אני ואהוד היינו האחרונים לקפל ציוד, להכנס לאוהלים וללכת לישון קצת לפני הנסיעה הביתה. רגע לפני שהלכתי לישון, אחרי שכבר קיפלתי את הטלסקופ, ניסיתי לראות פעם אחרונה את אנדרומדה דרך המשקפת שלי (סלסטרון 25X70 - משקפת גדולה וכבדה על חצובה), אבל קצת פיספסתי בכיוון הראשון, ופתאום ראיתי איזה כתם. אחרי שנתתי לעצמי קצת להתרכז, ובדקתי מה זה הכתם הזה, הבנתי שהצלחתי לראות את M33. הפתעה - קראתי על זה שאפשר לראות את M33 במשקפת, או אפילו בעין, אבל מאחר ובטלסקופ תמיד היה לי ממש קשה להבחין בה. בהירות השטח שלה די נמוכה, לא ציפיתי שאוכל להבחין בה ככה, עם המשקפת.
    זהו.
    נקווה לעוד תצפיות מהנות ונחמדות כמו זו.
    שמיים צלולים לכולם.
  6. nirzon
    ביום רביעי, 17 במאי, נפגשתי עם @givoly בבית בשדה אליעזר.
    לטל יש שם מרפסת שצופה דרומה, בבורטל 5 אמיתי, וקבענו לעשות לילה של EAA ותצפיות ויזואליות בתנאי לוקסוס. עם חשמל, בירות מהמקרר, ושירותים צמודים (בכל אופן - בירות).
    אני הגעתי עם הדובסוני הותיק שלי, 6 אינטש, F8, אותו הנחנו על הפלטרפומה המשוונית שבניתי לטל. טל השתמש בעיקר בניוטוני 6 אינטש F5 על חצובה משוונית רובוטית עם גיידינג, ועוד כמה טלסקופים, ככה, כמו שהוא אוהב (טל - אני מקווה שתפרט בתגובה).
    התחזית בישרה שמיים צלולים ונקיים לאחר שבירת השרב, אבל לצערנו, כשהתחלנו את התצפית עדיין שררו תנאי שרב, והאובך היה ניכר. יותר מאוחר, השרב באמת נשבר, וחוץ מכמה עננים קלים שטיפה הפריעו לכמה דקות, האובך התפזר, וחווינו באמת את הכיף של תנאי בורטל 5.
    בהתחלה התקנתי לטל שיפור במערכת ההנעה של הפלטפורמה, בתקווה שהיא תפתור את בעיות היציבות שהוא חווה איתה. השיפור באמת עזר, אבל כנראה שהבעיה האמיתית שיש לטל, שמונעת ממנו להגיע לחשיפות של יותר מ-3-4 שניות היא במנוע. הוא פשוט לא נותן מהירות קבועה, ויש איזה שינוי קל במהירות בכל סיבוב של ציר המנוע, מה שגורם לאובייקטים, בעיקר בהגדלות גבוהות, לנוע הלוך ושוב - וזו הבעיה העיקרית. ננסה לטפל בה בעתיד - או על ידי שינוי מנח המנוע, או, אם אין ברירה, נחליף את המנוע. ההתעסקות עם הפלטפורמה, והבדיקות של הביצועים שלה לקחו לנו די הרבה זמן, אבל כמו שאמרתי, בהתחלה, באמת התנאים לא היו מדהימים. את הבדיקות שלנו עשינו בתצפית EAA על M3, אבל לא שמרנו את התוצאות.
    כשהתחלנו באמת לתצפת, כיוונתי את הטלסקופ (על הפלטפורמה) לערפילית הטבעת, שהיתה עדיין נמוכה. בגלל הבדיקות, הייתי עם ברלו 2X, וזו התוצאה שקיבלתי אחרי כמעט 6.5 דקות.

    נחמד - אבל לא מדהים, בגלל הגובה הנמוך.
    בגלל שהייתי עם הברלו, חיפשתי אובייקטים קטנים, ומצאתי את הערפילית הפלנטרית הפועמת - Blinking planetary Nebula - NGC 6826. היא ממש פצפונת

    זו הפועמת הקטנה

    והנה היא שוב, עם זום עליה.
    אני חייב לציין שהקושי ב-EAA על הערפילית הזו עם ברלו הוא שאין הרבה כוכבים סביבה, מה שמאד מקשה על Sharpcap לעשות Alignment. נאלצתי להגדיל את זמן החשיפה למקסימום שהפלטפורמה איפשרה לי ולקחתי גיין למקסימום, מה שנתן לי מספיק כוכבים ל-Alignment, אבל פגע בתוצאה הסופית.
    אחרי חצות, תנאי מזג האוויר התחילו להשתפר, ומשולש הקיץ כבר עלה יפה - והפנתי את תשומת הלב שלי למשקולת - M27.

    התמונה כאן היא התמונה המקורית מסשן ה-EAA, עם טיפה הבלטת ניגודים וזהו. מעל ל-17 דקות של איסוף נתונים - מדהים בהתחשב בזה שמדובר על עקיבה עם פלטפורמה, שאיפסנו לצפון רק לפי כוכב הצפון. לשמור אובייקט כל כך הרבה זמן בתמונה (אולי היה תיקון אחד קטן שלי באמצע) רק מעיד על איכות העקיבה. ברגע שנתקן את בעיית המנוע, יהיה אפשר לעשות הרבה יותר איתה.
    ניסיתי קצת לעבד את חומר הגלם של המשקולת, אחר כך בבית, וקיבלתי את זה:
    מכאן חזרתי כמובן שוב לטבעת, שהיתה כבר גבוהה בשמיים, ובלי ברלו, קיבלתי תוצאה הרבה יותר מרשימה, לטעמי:

    כאן מדובר על כמעט 6 דקות, ואם תביטו טוב - למעלה ומצד שמאל של הטבעת ניתן לראות גלקסיה במגניטודה 15 - IC 1296.
    האובייקט האחרון שעשיתי עליו EAA הוא אחד האהובים עלי במיוחד - ערפילית עין החתול - NGC 6543

    אני חושב שהתמונה כאן פחות מרשימה מאיך שהרגשתי בזמן הצפיה האמיתית בה, כשאני משחק עם ההיסטוגרמה וחושף תוך כדי כך פרטים יותר עדינים בתוך הערפילית.
     
    בשלב הזה, סגרנו את המחשבים, הורדנו מצלמות, ועשינו קצת תצפיות ויזואלית. ראינו יפה מאד את הטבעת והמשקולת, ובאזור שביל החלב, שכבר עלה גם לגובה סביר, יכולנו לראות ממש יפה את הלגונה והברבור. את הלגונה ראו בקושי, אבל בתוספת של פילטר UHC היה ניתן ממש לראות את הצורה.שלה
    הרבה זמן לא ערכתי תצפית בחבורתא של לילה שלם. ממש נהניתי.
  7. nirzon

    פלטפורמה משוונית - סיום המסע (כמעט)

    על-ידי nirzon,


    פלטפורמה משוונית
    לפני כמעט שנה שלמה התחלתי במסע לצורך בנייה של פלטפורמה משוונית. אפשר לקרוא עליו כאן:
     
    אחרי הרבה דיונים, חישובים, לימוד של תוכנות, רעיונות טובים ורעים, עזרה מחברים, עם הפסקות בגלל בעיות שונות, נסיעות לחול ובכלל החיים עצמם, היום, סוף סוף, הגעתי (כמעט) לסוף המסע.
    הנה התוצאה:
     
  8. nirzon
    עשיתי אתמול איזה ניסוי עם מצלמת הסביבוני SV105 שלי.
    אחת הבעיות שמטרידות אותי היא קצב הפריימים שאני מסוגל להגיע אליו עם המצלמה. לפי המפרט, היא אמורה לצלם בקצב של 30 פריימים לשנייה, אבל כשאני מצלם ברזולוציה מלאה, 1920 על 1080, בדרך כלל אני מצליח להוציא ממנה חצי מזה, בסביבות 15FPS.
    לדוגמא, התמונה המוצלחת ביותר שלי של שבתאי, שעשיתי לא מזמן, דרשה צילום של 10 דקות, בהם הצלחתי לצבור כ-8000 פריימים. כלומר, קצב ממוצע של 13.3 פריימים לשנייה. בגלל קצב הסיבוב המהיר של שבתאי, ובעיקר של צדק, ההמלצה היא שלא לעשות צילומים של יותר מ-3 דקות, ועדיף אפילו פחות, במיוחד בצילום של צדק, אם יש פריטים מאד חדים כמו הכתם האדום, או צל של ירח. בצילום שלי של שבתאי, לקחתי בחשבון שפרטים בתוך חגורות העננים יהיו מטושטשים, בגלל זמן הצילום הארוך, אבל האמת, עוד לא ראיתי תצלומי חובבים שממש רואים בהם פרטים כאלו, חוץ מצילומים של האבל, או טלסקופים ענקיים - אז נתתי לעצמי את ההנחה הזו.
    מצד שני, כשאני מנסה לצלם את צדק, וכשאני מנסה להגביל את זמן הצילום ללא יותר משלוש דקות, אני ממש מרגיש שאני לא מצליח להביא מספיק פריימים, כך למשל בתמונה הדי המוצלחת הזו שעשיתי של צדק, שצילמתי באותו יום שצילמתי את התמונה הנ"ל של שבתאי - יום עם תנאי יציבות יוצאי דופן - הצלחתי לקבל כ-2000 פריימים משלוש דקות של צילום - קצב של 11 פריימים לשנייה בלבד.

    כמובן שהקצב הממוצע של פריימים לשנייה אצלי הוא תמיד נמוך יותר בגלל שאני מצלם בעקיבה ידנית, מה שגורר איבוד פריימים בזמן הזזת הטלסקופ.
    אגב, היו לי בעבר גם נסיונות לשפר את איכות התמונה על ידי צילום של מספר סרטונים קצרים לאורך דקות ארוכות (10 דקות), וביצוע דרוטקציה. דרוטציה בהחלט מביאה שיפור, אבל פחות מאשר אגירת מספיק פריימים בזמן קצר, להרגשתי.
    לפני שבוע וקצת, נפגשתי עם יונתן, ושיחקתי עם הטלסקופ שלו (9.25 אינטש עם עקיבה), ועם המצלמה שלו, ZWO ASI120 - וסוף סוף הרגשתי ממקור ראשון את היתרונות הגדולים של העקיבה ושל מצלמה פלנטרית רצינית. למרות שזה הדגם הכי פשוט של ZWO, היתרונות שלה על הסביבוני שלי מאד גדולים.
    היתרונות הללו מתבטאים בעיקר בשני פרמטרים:
    קצב הצילום שלה פשוט הרבה יותר מהיר. אין לה בעיה לצלם בקצבים של 40-50 פריימים לשנייה ברזולוציה מלאה. היכולת להגדיר לה ROI - Region Of Interest - מאפשר להגדיל את קצב הצילום עד ל-120 פריימים לשנייה. כאשר למעשה המצלמה לוקחת רק חלק קטן ממה שנקלט בחיישן שלה, ומספקת לנו תמונה עם רזולוציה נמוכה יותר ושדה קטן יותר. כמובן שברגע שיש גם עקיבה, אין בעיה לשמור את האובייקט המצולם בתוך ה-ROI, וככה הצלחנו להגיע לקצב צילום גבוה מאד, ובהתאם, גם התוצאות שקיבלנו. במצלמת הסביבוני שלי, אין אפשרות להגדיר ROI, ועל מנת להגיע לקצב המקסימלי שלה (שגם הוא קטן בהרבה מזה של ה-ZWO), נדרש להקטין את רזולוציית הצילום - אבל זה אומר שהמצלמה למעשה עושה סוג של Down sampling, ומציגה לנו את אותו גודל שדה, רק עם פחות פיקסלים. כלומר - צילום בצורה הזו ייתן לנו פחות פיקסלים לדיסקה של צדק, ולכן תאורטית, נראה פחות פרטים.
    בכל זאת, ולמרות הבעיתיות של הקטנת התמונה (מבחינת פיקסלים), החלטתי אתמול לנסות ולשחק קצת עם המצלמה, ולצלם את צדק עם כל מיני הגדרות שאני בדרך כלל לא משתמש בהן לצילום. רציתי לראות האם למרות שאקבל תמונה קטנה יותר (בפיקסלים), היכולת לאגור יותר פריימים תפצה על זה, ובסוף אצליח להוציא תמונה טובה (ספויילר - התשובה היא כן).
    ניסיתי לצלם עם ברלו 3X וגם עם ברלו 2X, כאשר הורדתי את רזולוציית הצילום, עד שהצלחתי להגיע לקצב צילום של 30FPS. רוב הסרטונים שעשיתי היו של דקה אחת, וחלק של דקה וחצי. התנאים אתמול היו בינוניים. יציבות בינונית, ועננים שבאו והלכו, ופגעו לי בחלק מהצילומים. למרות זאת, אני חושב שזה היה שסן הצילום הטוב ביותר שקיבלתי עד כה של צדק, כנראה בשל מספר הפריימים הגדול שהצלחתי להוציא מהמצלמה.
    להלן מספר דוגמאות (כל התמונות ברזולוציה של 448 על 448, לצורך השוואה על גודל הדיסקה המתקבלת):
    צילום עם ברלו 3X, ברזולוציה של 1280 על 1024. צולמו 1381 פריימים במשך 58 שניות. קצב צילום של כמעט 24FPS - הסיבה שלא מגיעים ל-30, היא, כפי שהסברתי קודם, שאני מאבד חלק מהפריימים בזמן שאני מזיז את הטלסקופ בעקיבה ידנית.

     
    צילום עם ברלו 3X, ברזולוציה של 1280 על 960. צולמו 935 פריימים במשך 60 שניות. קצב צילום של כמעט 16FPS - ניתן לראות שברזולוציה הזו מתקבלת דיסקה טיפה קטנה יותר.

     
    ביצוע דרוטציה עם WinJUPOS על 4 תמונות שצולמו עם ברלו 3X. שתי התמונות שלמעלה, ועוד שתיים (אחת מכל סוג רזולוציה) - גודל הדיסקה שיוצא מהתוכנה נקבע כנראה לפי הגודל של התמונה עם הדיסקה הקטנה יותר. עשיתי כאן גם עיבוד צבעים טיפה יותר טוב. סה"כ זו אחת התמונות הטובות ביותר שהצלחתי לקבל של צדק.

     
    צילום עם ברלו 2X, ברזולוציה מלאה של 1920 על 1080. צולמו 717 פריימים במשך 60 שניות. קצב צילום של 12FPS.

     
    צילום עם ברלו 2X, ברזולוציה של 1280 על 1024. צולמו 1337 פריימים במשך 60 שניות. קצב צילום של 22FPS. בהחלט ניתן לראות בהשוואה לתמונה הקודמת שיפור שנובע בעיקר מזה שהיו לי יותר פריימים לעבוד איתם, וכן רואים דיסקה קטנה יותר.

     
    צילום עם ברלו 2X, של 1920 על 1080. צולמו 1769 פריימים במשך 90 שניות. קצב צילום של 20FPS. הגידול במספר הפריימים נובע משתי סיבות - אחת, פשוט צילום ארוך יותר (90 שניות במקום 60), וגם שינוי במנח המצלמה, שאיפשר לי לבצע פחות הזזות של הטלסקופ בזמן הצילום. בהחלט ניתן לראות שיפור באיכות התמונה שנובעת פשוט מזה שיש יותר חומר גלם לעבוד איתו (פריימים):

     
    צילום עם ברלו 2X, ברזולוציה של 1280 על 720. צולמו 1445 פריימים במשך 60 שניות. קצב צילום של 24FPS. לדעתי, התמונה הטובה ביותר שקיבלתי מצילום בודד (ללא דרוטציה). קצב הפריימים המכובד שהגעתי אליו נובעים גם בגלל מנח המצלמה שאיפשר לי מינימום הזזות של הטלסקופ בעקיבה הידנית.

     
    ביצוע דרוטקציה של 3 תמונות שצולמו בפרמטרים דומים לזו הקודמת - אולי התמונה המוצלחת ביותר שעשיתי עד כה של צדק:

     
    ביצוע דרוטקציה של 3 תמונות מהן בוצעה הדרוטציה הקודמת (שצולמו ברזולוציה של 1280 על 720) ועוד שתי תמונות שצולמו ברזולוציה מלאה (1920 על 1080) לאורך 90 שניות (אחת מהן מופיעה למעלה). במקרה הזו - הדרוטציה דווקא נתנה לי גודל דיסקה לפי התמונות של הרזולוציה המלאה. גם התמונה הזו, יחד עם הקודמת, בהחלט ברמה אחרת מעל כל התמונות האחרות שהצלחתי לעשות אי פעם.

     
    מסקנה:
    חשוב מאד לצבור כמה שיותר פריימים. למי שמשתמש במצלמת SVBONY SV105 כמו שלי, בהחלט מומלץ לצלם ברזולוציה מעט נמוכה יותר על מנת להשיג את קצב הפריימים המקסימלי האפשרי. ההרגשה שלי ששילוב של ברלו עם הגדלה גדולה יותר, יחד עם צילום ברזולוציה נמוכה יותר, תאפשר להשיג תוצאות אפילו טובות יותר. אני חושב שצילום ברזולוציה נמוכה יותר עם הסביבוני מעשית נותן לנו אפקט של binning, כלומר, איחוד פיקסלים - אם זה באמת ככה, זה אומר שאפקטיבית אנחנו בצורה כזו מגדילים את גודל הפיקסל של המצלמה, ולכן יכולים להשתמש בהגדלות גבוהות יותר (F גבוה יותר). הבעיה היא שלעשות את זה עם עקיבה ידנית זה מאד בעייתי. אשמח אם מישהו שיש לו מערכת עם עקיבה ומצלמה דומה (@Misha Kon ?) ינסה לעבוד בצורה כזו, ויגלה אם ההנחה שלי נכונה.
  9. nirzon
    אחרי שדיברנו על זה כבר הרבה זמן, סוף סוף הסתדר לי וליונתן לערוך מפגש חברי בחצר הבית של הוריו בבנימינה (שם בילה את חג הסוכות).
    להורים של יונתן יש שם חצר נהדרת שממש מזמינה לתצפיות כוכבים.
    מטרת המפגש (הקצר) הוגדרה על ידנו לצורך צילום פלנטרי, בעיקר של צדק. והשוואה בין מצלמת ZWO של יותנן ל-SVBONY SV105 שלי.
    היה אתמול לילה בהיר, נעים וקריר, עם יציבות בינונית, וירח מלא.
    יונתן הרכיב את הסלסטרון "9.25 שלו על החצובה הרובוטית AZ שלו, ובזריזות כייל אותה לפני כוכבי משולש הקיץ וכוכבי הלכת. הוא הצליח להגיע לעקיבה מעולה, כאשר כוכבי הלכת שצפינו בהם תוך כדי עקיבה פשוט נשארו תקועים במרכז העינית, או שדה המצלמה, כמעט ללא תנועה, לאורך כל הצילומים.

    התחלנו בצילום עם מצלמת ZWO ASI120 הצבעונית של יונתן. הדגם הבסיסי ביותר של ZWO. בהתחלה בלי ברלו, אבל אחרי שעשינו חישובים קלים, ומאחר וגודל הפיקסל שלה הוא 3.75 מיקרון, עברנו אחר כך לשימוש בברלו 2X. הטלסקופ של יונתן הוא F10, מה שאומר שעם הברלו, נקבל יחס של F לגודל פיקסל של טיפה מעל 5 - שזה מספר האצבע האידאלי לצילום.

    אחרי ניקוי החוטר עם שבתאי, עברנו למנה העיקרית, צדק:
    זו תוצאה זריזה שעיבדנו במקום של צדק עם איו ואירופה (אירופה הקרוב יותר לדיסקה), מתוך סרטון של כדקה, בלי הברלו:

     
    כבר בצילום הראשון הבנתי לראשונה את ההבדל הגדול בין ה-ZWO למצלמת ה-SVBONY שלי - ובגדול - זה היכולת לשחק עם ה-ROI (שפשוט לא קיימת ב-SVBONY), ועל ידי כך להגדיל את ה-FPS לקצבים שמאפשרים קבלת הרבה יותר פריימים באותו זמן צילום.
    כמובן שגם הצילום עם עקיבה מעולה עושה את החיים הרבה יותר קלים מאשר בעקיבה ידנית (כמו שאני מצלם בטלסקופ שלי), וגם מפתח של "9.25 ואופטיקה מעולה בהשוואה למפתח של "6 אצלי עוזר - אבל כמו שרבים כבר אמרו לי, השדרוג הכי קל שאני יכול לעשות לצורך צילום וזה שייתן את השיפור הגדול ביותר יהיה לעבור למצלמה נורמלית. אחר כך אפשר לחשוב על הוספת עקיבה (פלטפורמה משוונית), והגדלת מפתח (טלסקופ של "10).
    אחרי שהוספנו את הברלו 2X, עשינו צילום זריז של שבתאי. יצא נחמד, למרות שאני חושב שהיינו יכולים להגיע פה לתוצאה טובה יותר:

     
    חזרנו לצדק, וקיבלנו עם הברלו את הצילום הטוב ביותר שלנו לערב זה (סרטון של דקה וחצי):

     
    ואז, לצורך ההשוואה, חיברנו לטלסקופ את מצלמת SVBONY SV105 שלי, ללא ברלו (כי גודל הפיקסלים שלה 2.9 מיקרון, מה שאומר שעם הברלו היינו מקבלים יחס F למיקרון גדול מדי). כאן כבר קיבלנו הרבה פחות פריימים לצילום של דקה וחצי, ובכלל האיכות הרבה יותר נמוכה, עם אותה האופטיקה והעקיבה (בתמונה כאן אירופה כבר נעלם מאחורי הדיסקה, והירח שרואים ליד זה איו):

     
    ולסיום, לקחתי שלושה סרטונים שעשינו של צדק בלי הברלו (מאחד מהם הבאתי את התמונה הראשונה של צדק עם שני הירחים), ועשיתי עליהם דרוטקציה:

     
    ולסיכום:
    עבר עלינו ערב נחמד מאד. בסיומו היה לי קר מאד (הייתי עם בגדים קצרים), ומאדים כבר בצבץ לו, אבל התחלנו לקפל את הציוד ולא היה לנו זמן וכח לצלם ולהביט גם בו.
    יונתן, תודה על האירוח הלבבי, והמסקנה שלי (שאותה כבר הבאתי קודם) - אני באמת צריך מצלמה יותר טובה.
  10. nirzon
    ביום שישי האחרון, 29 ביולי, ירדתי עם אישתי, שניים משלושת ילדי, ומשפחות שני אחים שלי לתצפית כוכבים בדרום.
    לא הייתי לבד. בליל קיץ חמים זה הגיעו המונים לתצפיות כוכבים בכל רחבי הארץ, ויחד איתם גם בני משפחות רבים של חברי הפורום.

     
    היתה חוויה מרגשת לראות את המשפחות של החברים, ולהכיר את הנפשות מאחורי הסיפורים והפוסטים. במהלך הלילה היו גם תנאים טובים למדי לתצפית, בה הספקתי לצפות במספר אובייקטים רבים, בטלסקופ שלי, בטלסקופים של החברים, במשקפת, וגם... בעיניים.
    אני מניח (ומקווה) שעוד משתתפים בתצפית יעלו את החוויות שלהם מהתצפית, אבל דוקא בגלל הצפייה בשמיים בלווית המשפחה, שאיננה מתורגלת בשימוש בכל הציוד שיש לנו, התחלתי לחשוב על נושא תצפית כוכבים בעיניים בלבד, ללא עזרים נוספים, לא טלסקופים, לא משקפות. ככה - לשבת על כסא, או לשכב על מחצלת, ולהביט לשמיים (טוב... אם חייבים, אז מותר להרכיב משקפיים. אבל כאן אני מותח את הקו).
    מה בדיוק רואים, מה זו נקודת האור הזו, ומה הוא הכתם ההוא, ולמה.
    אחרי שגלקסיית אנדרומדה בצבצה לה, ועלתה מספיק גבוה, מעבר לזיהום האור מהבסיס הצבאי שבאופק, חשבתי לי על הרגע בו האור הזה עזב את מקורו, והמרחק שהוא עבר עד שנקלט אצלי ברשתית העין.
    אז מה ראינו בשמיים עם העיניים?
    כשהשמש שוקעת, ואור הדימדומים מתחיל להחלש, הכוכבים הבהירים ביותר מתחילים לצוץ. בליל קיץ כזה, הכוכב הראשון שמופיע הוא ארקטורוס, כוכב כתום ברום הרקיע, שמרחקו מאיתנו 37 שנות אור. במונחים אסטרונומיים, מדובר על שכן קרוב מאד. למעשה, רוב הכוכבים הבהירים ביותר בשמיים הם שכנים קרובים כאלו. הם נראים לנו כל כך בהירים גם בגלל שהם כוכבים שפולטים הרבה מאד אור (הרבה יותר מהשמש שלנו), וגם בגלל שהם קרובים אלינו. מייד אחריו נראה את וגה, הכוכב הבולט ביותר במשולש הקיץ, משולש ענקי בשמיים, שקודקודיו הם הכוכבים המאד בהירים, וגה, אלטאיר ודנב. וגה ואלטאיר מרוחקים מאיתנו 25 ו-17 שנות אור בהתאמה, אבל דנב הוא סיפור אחר - הוא מרוחק מאיתנו בערך 1400 שנות אור, והסיבה שהוא אחד הכוכבים הבהירים ביותר בשמיים, למרות המרחק, היא שהוא פשוט כוכב שפולט כמויות אור מטורפות, והוא נחשב כאחד הכוכבים הגדולים ביותר המוכרים לאנושות.
    כוכב נוסף שניתן להבחין בו בתחילת הערב הוא אנטארס, כוכב בעל צבע כתום בולט, הוא מופיע נמוך יותר בשמיים, והוא גם הכוכב הבולט ביותר בקבוצת עקרב היפה, שהיא אולי קבוצת הכוכבים ששמה וצורתה הכי תואמים. אנטארס, גם הוא, כמו דנב, אחד מהכוכבים הגדולים הידועים לנו, ומרחקו מאיתנו כ-600 שנות אור.
    ככל שאור הדימדומים נחלש, והחושך העמיק, יותר ויותר כוכבים הופיעו בשמיים, ובשלב מסויים, התחלנו לראות סימנים ראשונים של שביל החלב... כפי שרואים במרכז התמונה הבאה.

    לראות את שביל החלב בשמיים זו תמיד חוויה נהדרת, ואני תמיד חושב לעצמי כמה חבל שרוב האנשים שחיים היום מעולם לא ראו אותו בגלל זיהום האור הנובע מתאורה מלאכותית.
    בתמונה שלמעלה, ניתן לראות מצד ימין למטה את קצה זנבו של העקרב (העוקץ), וממש במרכז, נוטה שמאלה, את האסטריזם (צירוף כוכבים) המפורסם, הקומקום, המהווה חלק מקבוצת קשת. ניתן לחשוב על שביל החלב, כאדים היוצאים מהזרבובית של הקומקום.
    למעשה, שביל החלב הנגלה לפנינו בשמיים הוא מליוני, או אפילו מליארדי כוכבים, השייכים לגלקסייה שלנו, שזהו שמה, שביל החלב. הם כל כך רחוקים, שאנו רואים רק נוגה של אור שמגיע מכולם יחדיו. הנקודה הזו, בצ'ופצ'יק של הקומקום, בו שביל החלב מתחיל להתגלות לנו, היא למעשה מרכז הגלקסיה. בהמשך הערב, כשהחושך האסטרונומי הגיע, ראינו שם את הקטע המפורסם ביותר של שביל החלב. קוטר הגלקסיה שלנו הוא כ-100,000 שנות אור, והאור המרכיב את השביל מגיע מכוכבים לאורך כל הגלקסיה, החל ממרחק של מספר מאות שנות אור ועד לקצה. אבל רוב האור שאנו רואים בשביל שמופיע בשמיים מגיע מהמסה הצפופה של כוכבים במרכז הגלקסיה, המרוחק מאיתנו כ-26,000 שנות אור.
    כך נראה האזור הזה, מרכז הגלקסיה, בשעה עשר, תחת חושך אסטרונומי מלא.

    מימין לשביל, הכוכב הכתום הבולט הוא כמובן אנטארס, וצורת הקומקום כמעט ולא ניתנת להבחנה תחת עושר הכוכבים של שביל החלב (היא עדיין שם, צריך רק לחפש טוב).
    בינתיים, במהלך התצפית, התחילו חברי המשפחה לראות אורות שזזים בשמים. אלו לא היו כוכבים, אלא עצמים הרבה יותר קרובים אלינו, לווינים. כמעט כל הלווינים שרואים בשמיים נעים בגובה נמוך יחסית, של עד 2000 ק"מ, והרבה מהם שייכים לקבוצת סטארלינק של אלון מאסק, שאלפים מהם שוגרו לאחרונה. רואים אותם היטב מייד אחרי השקיעה, כאשר אור השמש עדיין מאיר אותם. יצא לנו לראות גם את אחד הלוויינים המרגשים ביותר לצפיה, תחנת החלל הבינלאומית, ה-ISS. זהו הגוף המלאכותי הגדול ביותר שמקיף את כדור הארץ, והיא משייטת לה בגובה של 400 ק"מ. בשל הגודל שלה, והלוחות הסולאריים הגדולים שלה, היא מחזירה הרבה מאד אור מהשמש, ונראית כנקודת אור בוהקת במיוחד כאשר היא עוברת מעלינו.
    עוד אורות זזים שראינו בשמיים הגיעו ממקורות הרבה יותר קרובים אלינו, מטוסים. ניתן לזהותם בקלות, מאחר ופנסי המטוסים מהבהבים. ברוב המקרים בצבעים אדום וכחול. מטוסים טסים בגבהים של קילומטרים ספורים (בין 6 ל-12), ולמעשה, אלו הגופים הקרובים ביותר אלינו שנוכל לראות בשמי הלילה.
    קבוצת הכוכבים הבולטת ביותר שמופיעה כעת בקיץ, מייד אחרי השקיעה, היא כמובן, העגלה הגדולה, שהרבה מתבלבלים וקוראים לה הדובה הגדולה. למעשה, העגלה הגדולה, שבעת הכוכבים הבהירים שמזכירים צורה של עגלה עם יצול, היא חלק מתוך קבוצת הדובה הגדולה, הכוללת מספר גדול יותר של כוכבים. כוכבי העגלה הגדולה נמצאים במרחקים של בין 80 ל-120 שנות אור מאיתנו. אחד מהם, מיזר, הכוכב השני (האמצעי) של יצול העגלה, שימש בימים עבר כסוג של מבחן ראיה, מאחר וממש בסמוך אליו נמצא כוכב נוסף, אלקור, שהוא הרבה פחות בהיר ממיזר. היכולת להבחין באלקור נחשבה כמבחן לראיה תקינה. כל חברי המשפחה עברו את המבחן בהצלחה (אם כי חלקם נעזרו כמובן במשקפיים).
    שימוש נוסף וחשוב לעגלה הגדולה, הוא ציון דרך לכוכב הצפון, פולאריס. כאשר ממשיכים בקו הישר המחבר את שני הכוכבים החיצוניים של העגלה, פוגשים בכוכב הצפון. פולאריס נקרא כוכב הצפון, כי הוא נמצא ממש בסמוך לציר סביבו מסתובבים שמי הלילה (למעשה כדור הארץ מסתובב, אבל לא ניכנס לקטנוניות), ולכן, הוא מציין את כיוון הצפון. פולאריס איננו מהכוכבים הבהירים ביותר בשמיים, ומרחקו מאיתנו עומד על כ-400 שנות אור. למזלנו, בסביבתו הקרובה, אין עוד כוכבים בהירים יותר ממנו, ולכן קל מאד להבחין בו.
    כשהלילה הלך והתמשך, ובעיקר בחצי השני שלו, החל משעה שתיים, התחילו להופיע בשמי הלילה אורות שזזו מהר מאד, רובם בצבע ירוק, וחלקם היו ממש בהירים ביותר. אלו היו כמובן מטאורים, חלקיקי אבק (רובם בגודל של גרגרי חול) המרחפים להם בחלל, עד שכדור הארץ "נתקל" בהם, ובמהלך תנועתם דרך האטמוספירה שלנו, הם מתחממים ונשרפים. בזמן השריפה שלהם הם פולטים לעיתים אור חזק במיוחד. רוב המטאוריטים נשרפים באטמוספירה בגובה של בין 76 ל-100 ק"מ.
    חלק גדול מהמטאוריטים שצפינו בהם בלילה הזה היו שייכים למטר המטאורים המפורסם, הפרסאידים, שמגיע לשיאו כל שנה ב-12 באוגוסט. חלק נוסף הגיעו ממטר המטאורים הפחות מפורסם, דלתא אקוורידים דרומיים, שהגיע לשיאו בדיוק בלילה בו ערכנו את התצפית. מטרי מטאורים מתרחשים תמיד באותו התאריך, מאחר ומדובר על אזורים מסויימים בחלל שיש בהם הרבה גרגרי אבק (שבדרך כלל הגיעו לשם בעקבות תנועה של כוכב שביט שעבר שם לפני שנים רבות מאד), מאחר ולוח השנה שלנו, מתואם להקפת כדור הארץ את השמש, יוצא שהוא עובר תמיד באותם האזורים באותם התאריכים.
    אורות נוספים, וחזקים במיוחד שעלו וזרחו במהלך הלילה היו כמובן כוכבי הלכת.
    ראשון זרח לו שבתאי, שכולם התלהבו לצפות בו גם דרך הטלסקופ. שבתאי הוא כוכב הלכת השישי מהשמש, שמרחקו מאיתנו בימים אלו 1330 מליון ק"מ, או 74 דקות אור. כשעה ומשהו אחריו הופיע צדק, הגוף הבהיר ביותר שצפינו בו בלילה הזה. כל כך בהיר, עד שדרך הטלסקופ הוא ממש סינוור אותנו, ונתתי לבני המשפחה לצפות בו דרך פילטר ירח. צדק הוא כוכב הלכת החמישי מהשמש. מרחקו מאיתנו כעת הוא 650 מליון ק"מ, או 37 דקות אור, והוא גם כוכב הלכת הגדול ביותר במערכת השמש. לצדק יש ארבעה ירחים גדולים, הקרואים הירחים הגליליאניים, על שם גלילאו גליליי, שזיהה אותם לראשונה, שראינו אותם בקלות דרך הטלסקופ, אבל אח שלי טען שהוא מצליח לראות אחד מהם גם בלי הטלסקופ. אם הוא אכן לראות אותו, היה זה קליסטו, שהיה מרוחק מאד מצדק ביום התצפית.
    מאוחר יותר היה ניתן גם לצפות במאדים, הכוכב האדום. מאדים הוא הכוכב החמישי מהשמש, והוא נמצא כעת במרחק של 171 מליון ק"מ, או 10 דקות אור מאיתנו. למרות שהוא כל כך קרוב אלינו, הוא פחות בולט ופחות מאיר בשמיים מאשר צדק, מאחר והוא הרבה יותר קטן מצדק. למעשה מאדים קטן יותר מאשר כדור הארץ. בימים אלו מאדים הולך ומתקרב אלינו, ובכל יום נעשה גדול יותר ובוהק יותר. בחודש דצמבר הקרוב יגיע מאדים למרחק הקרוב ביותר לכדור הארץ שיהיה בו בשנתיים הקרובות, ואז הוא יהיה בוהק כמעט כמו צדק.
    כשמאדים כבר עלה, היה ניתן ממש לראות בעין את מישור המילקה, אותו המישור שחולקים כל כוכבי הלכת, אשר אותו אנו רואים בשמיים כקו עליו הם נעים. בקצה האחד ראינו את שבתאי, באמצע עמד לו צדק, ובקצה השני, מאדים. מדובר על קו שכוכבי הלכת נעים בו מלילה ללילה (לא נראה אותם זזים בתצפית של לילה אחד). למעשה התנועה הזו של כוכבי הלכת, נתנה להם את שמם, כי בניגוד לכוכבים האחרים, הם אינם קבועים ביחס לכוכבים האחרים בשמיים, אבל התנועה שלהם נעשית על אותו הקו, מישור המילקה, והם עושים תמיד את אותו המסלול בין הכוכבים האחרים.
    בשעה זו, בסביבות שתיים בלילה, זרחה לה באופק אחת מקבוצות הכוכבים האהובות ביותר על אסטרונומים, הפליאדות, שבע האחיות, ניתן לראות אותה בבירור בתמונה הבאה, בצד ימין למטה.

    האורות הללו שרואים באופק מגיעים מתאורה מלאכותית רחוקה, הפוגמת לנו ביכולת להבחין בעצמים עמומים בכיוון הזה, אבל הפליאדות הם כוכבים כל כך בהירים, עד שאין בעיה לראות אותם, גם תחת זיהום האור הזה. אורות הפליאדות מגיעים אלינו לאחר מסע של 444 שנים בחלל (מרחקם מאיתנו 444 שנות אור), והן ידועות עוד מתקופת התנ"ך, אשר בו הן מוזכרות בשם "כימה". הפליאדות היא גם אחת מקבוצות הכוכבים הצעירות ביותר, והן נוצרו לפני כ-100 מליון שנה בלבד. כלומר, הדינוזאורים כנראה ראו אותן נוצרות.
    גם הפליאדות שימשו בתקופה הקדומה כמבחן לראיה, ומי שהיה יכול לראות בהן שישה או יותר כוכבים נפרדים, נחשב כבעל ראיה תקינה. אישתי ספרה שש. למעשה יש שם כאלף כוכבים שונים.
    קבוצת כוכבים ידועה נוספת שראינו בשמיים בקלות בשעה הזו היא קסיופיאה, שצורתה כצורת האות האנגלית W. בתחילת הערב עוד היתה מתחת לאופק. בתמונה למעלה ניתן להבחין בה בחלק השמאלי העליון, כאשר ה-W מסובבת ב-90 מעלות נגד כיוון השעון. כוכבי קסיופיאה נמצאים במרחקים של בין 50 ל-440 שנות אור מאיתנו. גם קסיופיאה ניתנת לשימוש לצורך איתורו של כוכב הצפון (קיראו כיצד בקישור).
    קצת מתחת לקסיופיאה, רואים בתמונה אזור קטן (בערך בגודל של הפליאדות), שהוא בהיר יותר ועם הרבה כוכבים, זהו הצביר הכפול, אחד מהצבירים הפתוחים היפים ביותר לתצפית בכל אמצעי שהוא, בעין, במשקפת או בטלסקופ. אני השתמשתי בכולם על מנת לחקור אותו. מדובר על צבירי כוכבים המרוחקים מאיתנו בערך 7,500 שנות אור, והם ידועים לאנושות עוד מהתקופה הפרה-היסטורית, ומוזכרים בכתבים יוונים עתיקים.
     
    בנוסף, בתמונה למעלה ניתן גם לראות את הגוף שאורו מגיע מהמרחק הגדול ביותר שעין אנושית יכולה לצפות בו. זוהי כמובן גלקסיית אנדרומדה. הגלקסייה הגדולה הסמוכה ביותר לשביל החלב שלנו.
    למי שמתקשה לראות אותה, סימנתי אותה כאן בעיגול אדום:

    אנחנו רואים אותה כפי שהיא היתה לפני 2.5 מליון שנים, וזהו מרחקה מאיתנו, 2.5 מליון שנות אור. גודלה האמיתי בשמי הלילה הוא פי שש מקוטרו של ירח מלא. למעשה היא הולכת ומתקרבת אלינו, ובעוד אי אילו מיליארדי שנים ניתן יהיה להבחין בה יותר טוב בשמיים (או כמו שיהודה צחק איתי, הוא זוכר אותה קטנה יותר שהוא היה צעיר).
    אנדרומדה היא אובייקט נהדר לצפיה בכל האמצעים, אתמול בלילה נראתה בבירור בעין, ותחת הגדלה של משקפת ראו את כל השטח העצום שהיא תופסת בשמיים.
     
    לסיכום
    היה לילה נהדר, חוויה נהדרת עם המשפחות, וחוויה נהדרת לראות את שמי הלילה סתם ככה בעיניים. אסכם כאן את רשימת כל הדברים שראינו בעין, והפעם מהקרובים לרחוקים:
    מטוסים, במרחק של 6 עד 12 ק"מ מאיתנו.
    מטאורים, במרחק של 76 עד 100 ק"מ מאיתנו.
    לווינים, במרחקים של בין 400 ל-2000 ק"מ.
    כוכבי לכת, במרחקים של עשרות דקות אור.
    כוכבים בהירים, במרחקים של מספר עשרות שנות אור.
    כוכבים ענקיים, במרחקים של מספר מאות שנות אור.
    צבירי כוכבים, במרחקים של מאות ואלפי שנות אור.
    אורות שביל החלב, במרחקים של עשרות אלפי שנות אור.
    גלקסיית אנדרומדה, במרחק של 2.5 מליון שנות אור.
  11. nirzon
    הירח של חודש יולי נקרא ירח האייל, שם זה פחות מוכר בעברית. זהו תרגום ל-Buck Moon.
    כל אחד מהירחים המלאים של השנה קיבל שם אחר, בדרך כלל הקשור לתאריך. ירח האייל נקרא כך משום שקרני האייל האמריקאי, הקרוי גם Buck (או במבי) מגיעים בחודש זה לשיא תפארתם. קרניהם של הזכרים גדלות מחדש מדי שנה. הקרניים מתחילות לגדול לקראת סוף האביב. לאחר עונת הרבייה מסוף דצמבר ועד פברואר נושרות הקרניים.
    השנה ירח האייל, שזרח ב-13 ביולי (אתמול), היה הירח המלא הגדול ביותר של השנה (Supermoon).
    אתמול, כשזכיתי לראות את זריחת הירח הזה מאד התרשמתי. הוא היה כתום ויפה, ונראה ענקי כשהחל לעלות מעל גגות הבתים וצמרות העצים בזכרון יעקב. מייד שלחתי הודעות לכל מי שאני מכיר שיסתכל על הירח, ובגלל שבזמן הזריחה שלו היו קצת עננים, לא הוצאתי מייד את הטלסקופ, אלא לקחתי מצלמה קנון ישנה נושנה שלי, ונסיתי קצת לצלם תמונות יפות שלו.
    תראו איזה אפקט נחמד קיבלתי - השתקפות של הירח בעדשת המצלמה שרואים בה ממש את הימות.

    אחר כך, ניסיתי משהו אחר, עשיתי תשע תמונות עם זום מקסימלי של המצלמה, הנה אחת מהן:

    ואז לקחתי אותן ל-AstroSurface, וניסיתי לעבד אותן קצת כמו שאני עושה לצילומים של כוכבי לכת. קיבלתי את התוצאה המעניינת הזו:

    בינתיים, חבר שלי, שהוא צלם חובב, שלח לי את התמונה הזו שהוא צילם:

    הוא צילם אותה במצלמת סוני A6400 עם עדשת זום מטורפת בקוטר של 60 מ"מ (טלסקופ קטן).
     
    מפה לשם, לקראת 22:30, העננים נראו לי שכבר התפזרו, והירח עלה לו לגובה יחסית סביר של 24 מעלות, כשהצבע הכתום שלו כבר נעלם. הוצאתי את הטלסקופ לחצר, לפינה היחידה בה יכולתי לצפות בו (יש לי בעיה בחצר לצפות באזורים שקרובים ל-20 מעלות), והתחלתי לצלם סרטונים עבור פנורמה מלאה (התמונה שבהתחלה). הירח האיר כל כך חזק, עד שגם בהגדרות החשיפה הקצרות ביותר ששמתי במצלמה (SVBONY SV105), עדיין הופיעו רוויות בנקודות מסויימות. כמו כן, בזמני חשיפה כל כך קצרים, ראיתי שיש כבר הרבה רעש על התמונה. כשהוספתי למצלמה פילטר ירח, המצב מאד השתפר, והעלתי קצת את זמן החשיפה של כל פריים לכמעט מילי שנייה שלמה.
    החלטתי שלא לבצע צילומים ארוכים, על מנת לחסוך קצת באכסון על הלפטופ, אלא לצלם סרטונים קצרים, כל אחד של 200 פריימים. כל סרטון כזה תופס לי על המחשב 1.15GB - מרוב לחץ שלא לפספס אף נקודה הירח צילמתי בסוף 36 סרטונים. כלומר כ-42GB של חומר גלם.

    כל סרטון העברתי ב-AstroSurface לצורך סטאקינג ויצירת תמונות. חלק קטן עשיתי סטאקינג עם הגדרות ברירת המחדל, של חצי, כלומר של 100 פריימים, אבל אחרי שראיתי שאיכות הסרטונים טובה כמעט לכל אורכם, העלתי את זה ל75% ורוב התמונות נוצרו עם סטאקינג של 150 פריימים.
    כשעושים סטאקינג כזה, כמעט תמיד נוצרת מין מסגרת צבעונית בפיקסלים שממש על קצות התמונה, ויש לחתוך (Crop) אותן החוצה. גם את זה ניתן לעשות בקלות עם AstroSurface. בדרך כלל חיתוך של 5 עד 10 פיקסלים מכל קצה הספיק לי.
    ככה נראו בסוף כל התמונות שהוצאתי מהסרטונים:

     
    את כל התמונות הללו דחפתי לבלנדר שקוראים לו ICE - והוא יצר בקלות פנורמה, שכבר ככה נראתה לי טובה למדי. אותה עוד העברתי עיבוד Wavelets ב-AstroSurface, ואז לקחתי אותה ל-GIMP לצורך הגדלת הטווח הדינמי (levels), להדגשת הבדלי הגוונים.
    זו הפנורמה הסופית שקיבלתי:

     
    שימו לב שהתמונה הזו צבעונית (רואים את זה בהגדלות קרוב לשוליים).
    מאוחר יותר גיליתי שנוצרו לי בתוך התמונה כל מיני ארטיפקטים, כנראה מפעולת חיבור התמונות. מאחר והערכתי שלמעשה לקחתי יותר מדי תמונות לצורך יצירת הפנורמה, ניסיתי לברור מתוך 36 התמונות מספר נמוך יותר שיאפשר לי ליצור אותה מחדש. בסופו של דבר הגעתי ל-17 שהספיקו...

    הפנורמה שנוצרה מה-17 הללו, היא הפנורמה שאתם רואים בתחילת הבלוג. גם היא כוללת עיבוד Wavelets עם AstoSurface, הדגשה עם GIMP, והפעם גם העברה לשחור-לבן עם GIMP.
    בקיצור - היה לי ערב נחמד של תצפיות וצילומי ירח מלא.
×
×
  • צור חדש...

Important Information

  I accept