עבור לתוכן
  • צור חשבון
  • entries
    95
  • comments
    384
  • views
    8,801

אני והשמש - ניסוי כלים ראשון של הטלסקופ TS Optics 125mm


Ilan Shapira

675 צפיות

מזג האויר הפתיע לטובה ביום לאחר הגעת הטלסקופ. יום עם שמיים נקיים בתוך ימים של חורף.

את הפוקוסר התקנתי בחופזה באותו הבוקר ומה שנשאר זה להעמיס את הצעצוע החדש על החצובה ולנסות את הכל על השמש.

שני דברים רציתי לבדוק - צילום השמש וצפייה בשמש. הסיבה העיקרית לבחירת הטלסקופ הזה הייתה יחס אורך המוקד הארוך שלו, מה שאמור לתת ניגודיות טובה יותר לדברים שנמצאים על פני השטח. זה קורה בגלל שהפילטר שמש הזה עובד טוב יותר ככל שקרני האור נכנסות אליו בצורה מקבילה יותר. בצילום רציתי לראות האם באמת ניתן לקבל יותר פרטים ובצפייה רציתי לראות האם ניתן לראות פרטים על פני השטח בצורה טובה. עם הטלסקופ הקודם את פני השטח ראיתי לא רע אבל הם היו בהירים מידי ולא מעט פרטים נבלעו בתוך כל הבוהק הזה.

אני עובד הפוך לגמרי. במקום לנסות לצפות קודם, התחלתי דווקא בלצלם.

השמיים היו אמנם כחולים אבל לצערי היו עננים דקים בשמיים ורוח, המון רוח שגרמה להמון תזוזות ורעידות. הטלסקופ הזה גם ככה גדול וארוך ורוח זה דבר שממש ממש לא עוזר. ואיפוס החצובה לצפון היה לפי הרגשה בלבד, מה שהפך את העקיבה למאוד בינונית. בכל זאת, הצלחתי להציל שתי תמונות.

נסיון ראשון - ה 19 לינואר 2021

אז זו התמונה הראשונה שצילמתי דרך הטלסקופ הזה. כתם השמש AR 2797. כתם מאוד מעניין בצורתו - כמו פרפר עם מעין גשר באמצע. כזה עדיין לא ראותי (לא חוכמה, אני רק בתחילת הדרך)

image.png.8268784f26621d93395f06b19b3245db.png

ואותה התמונה inverted ואוריינטציה שונה:

image.png.afb8b3873a4f5414db17a2f8df596a40.png

למרות שהתמונות לא הכי איכותיות בגלל כל הגורמים, ניתן עדיין לראות עושר רב של פרטים על פני השטח וזה ביחד עם התפרצות קטנה. בדרך כלל, אם רוצים לקבל את הפרטים הטובים ביותר של פני השטח, צריך לוותר על ההתפרצויות - ולהיפך. עם הפילטר הזה אפשרי מאוד לצלם גם וגם. אפשר אבל לא חובה לצלם שטח לחוד והתפרצויות לחוד. בתמונות האלה, מעבר לפרטים לא רעים על הכתם והאזור הפעיל, ניתן לראות ממש את כל "השערות" או Spicules שעל השמש וזה נהדר. מה גם שבתמונה התחתונה רואים מעל הכתם את מזרקת הפלזמה העצומה וקל לקבל תחושת עומק. בשתי התמונות רואים את אותו הדבר, מה ששונה זו תפיסת העומק בין שתיהן.

לסיום של האזור הזה, אותה התמונה רק הפעם גם הפוכה וגם בצבע מזוייף

image.png.b29bb7328fad580bd172cadf280b8ef8.png

 

התמונה השניה מהיום הזה - התפרצות עצומה.

image.png.b1466aca9a5621a876138b5d3466467b.png

התמונה סובבה 45 מעלות נגד כיוון השעון כדי לשים את ההתפרצות בחלק העליון. התמונה הזו הפתיעה אותי לטובה בכל כך הרבה מובנים. זה משהו שלא חשבתי שאפשרי לצלם עם תנאי מזג האוויר שהיו באותו היום אבל כבר בזמן העריכה הראשונית עושר הפרטים שנגלה הוא פשוט מדהים בכל קנה מידה. לא רק המון המון פרטים בהתצרצות עצמה אלא גם ניתן לראות "גיהוקים" של השמש לתוך ההתפרצות:

image.png.e730afa2a1dc3495527beae31d830214.png

אלה אזורים שבסרטונים או צפייה דקדקנית ניתן לראות מתרחבים במהירות מרשימה (הכל יחסית - אלה מרחקים עצומים) שמתרחבים במהירות יחסית גבוהה כלפי מעלה וגורמים להפרעות ושינויים בצורת ה prominences. אם היה לי זמן לצלם את אותו האזור רבע שעה וחצי שעה אחרי, היינו רואים את הקשתות האלה גבוהות הרבה יותר או שהיינו רואים רק מה שנשאר אחרי שהן התפרקו כלפי מעלה.

למרות שיש עוד הרבה על מה לעבוד, אני מאוד מרוצה מהצילום הזה. 

נסיון שני - ה 21 לינואר 2021

אחרי שניסיתי צילום, הגיע הזמן לראות כמה אפשר באמת לראות בעין דרך הטלסקופ הזה - כאן באמת ניתן יהיה להבין האם הבחירה בטלסקופ הזה הייתה הבחירה הנכונה (מעבר לנתונים היבשים).

כדי שיהיה לי קל יותר להסביר על מה אני מדבר, ניצלתי את חצי השעה הראשונה של הבוקר לתעד את מה שהולך על השמש לפני הצפייה:

image.png.790215cfa732210b602a20fedc000230.png

אנחנו רואים את אותו הכתם כשהוא "מתקדם" יותר למרכז השמש בגלל הסיבוב שלה על צירה. כאן רואים יפה מאוד את הכתם עצמו ומה שממש יפה כאן זה האזור הפעיל מימין לכתם. כאן הוא כבר רחוק יותר מאופק השמש וחושף יותר פרטים. 

כשעושים invrert תחושת העומק של האזור הזה נראית טוב מאוד:

image.png.e389b7c32ee6d555b661e83b9dfefa5f.png

והיופי מתגלה אף יותר כשנכנסים פנימה:

image.png.604f3cc9b24b1727e5c22d3ab3f31ae5.png

ממש רואים את את כל "השערות" שיוצאות מהכתם עצמו ובאיזור הפעיל רואים היטב את הסערה העצומה שמתחוללת שם. מסביב ניתן לראות את כל ה Spicules בצורה יפה מאוד.

אחרי שהבנתי מה הולך בתוך האזור הזה, עברתי לצפייה וויזואלית. לטובת זה חיברתי דיאגונל והשתמשתי בעיניות פלוסל של Tele Vue באורכי מוקד של 40ממ ו 25 ממ - הגדלות של 100 ו 163 בהתאמה.

על מנת להיות מסוגל לבצע פוקוס טוב ללא רעידות (החצובה די בקצה גבול היכולת שלה כאן) השתמשתי בשלט של הפוקוסר הממונע. זה נראה כך:

image.png.ec0424d7f26cf66cccfbe810982c38a4.png

עם הטלסקופ הזה ועדשת הבארלו שנמצאת בתוך הפילטר אני מגיע ליחד אורך מוקש של F/33. יחס מצויין לפילטר הזה. מרגישים את היחס הזה בצורה מובהקת. מה שרואים בעינית הוא לא פחות ממדהים - את הכתם החצוי, את האזור הפעיל עם האזורים הבהירים שלו ואת הפילמנטים - אותם "נחשים" כהים יותר שמסתובבים שם בשטח, את שערות שיוצאות מתוך הכתם לכל כיוון ואפילו חלק מה Spicules.

אז כן, התמונה בהירה כי יש כאן מפתח די גדול אבל החדות והניגודיות על פני השטח פשוט טובים יותר מכל מה שחשבתי שאראה. הפתעה נעימה מאוד. בלי קשר טיילתי לי עם הטלסקופ על השמש וגיליתי דברים שעם המצלמה אפילו לא ראיתי קודם.

אחד הדברים שממש הפתיעו אותי - ידעתי שבקצה השמש, בחלק הקרוב לכתם היו שלוש התפרצויות קטנות. את ההתפרצויות האלה לא ניתן לראות בתמונות שלי בגלל הגדרות הצילום והעריכה. בעין הן נראו לפרטי פרטים. יותר מזה, הן נראו ממש כמו עמודים קטנים ומה שהיה ממש יפה זה שניתן היה לראות מעין קו של פלזמה נמתח ביניהן מהחלק העליון. ממש כמו עמודי חשמל וכבלים שמתוחים ביניהם. התמקדתי על האזור הזה ועם הזמן ניתן היה לראות שינויים קלים במבנה ההתפרצויות האלו.

לסיכום

סיכום ההתנסויות הראשונות על השמש - הטלסקופ הזה הוא אכן הכלי הנכון לטובת צפייה וצילום השמש מבחינת מפתח ויחס אורך מוקד. פשוט מתאים כמו כפפה ליד. בצפייה ממש רואים את כוח ההפרדה הנהדר שלו וגם את הניגודיות של פרטים על השטח שעם הטלסקופ הקודם חלקן פשוט לא היו בנמצא.

מה הלאה?

לעשות סדר בכבלים - הבלגאן שאני עובד בו לא יכול להמשך. גם לוקח זמן להרכיב את הכל וגם הכבלים התלויים האלה מפריעים ואפילו משנים איזון ומפריעים לעקיבה. ברגע שיגיעו הכבלים שהזמנתי, הטלסקופ יהיה באחסון עם כל כבלי ה USB וה Hub מורכבים עליו מראש וכך אחסוך זמן רב בחיבור של כל העסק. מה גם שלמחשב אני רוצה שיגיע כבל אחד בלבד. אני מקווה שתוך יום יומיים אדע בדיוק כמה מזה אני יכול לעשות.

בינווויואר - צפייה בשמש בשתי העיניים היא נהדרת. גם מקבלים תחושת תלת מימד מוגברת, גם לא מתעייפים מלעצום עין אחת וגם מקבלים תמונה חשוכה מעט יותר.

חצובה - המערכת הזו היא די בגבול העליון של החצובה הזו, לפחות מבחינת צילום וגם קצת בצפייה - כל נגיעה גורמת לרעידות שנרגעות לאחר שניות. די מציק. טוב שבינתיים יש לפוקוסר שלט שמונע את רוב המגע אבל עדיין, הייתי שמח מאוד לקצת יותר יציבות. זה נכון בעיקר לצילום. אני לא רץ לרכוש חצובה חדשה אבל זה בהחלט שיקול שצריך לקחת בחשבון.

נשאר עכשיו לחכות לעוד ימים בהירים על מנת לצפות עוד ועוד - כן, הצפייה היא הדבר העיקרי מבחינתי בעוד הצילום ימשיך לעזור בתיעוד ושיתוף בחוויה המדהימה הזו של אסטרונומיית השמש

 

אלבום התמונות המלא: https://www.flickr.com/gp/64258337@N04/3n24uC

12 תגובות


תגובה מומלצת

סיכום נהדר אילן תודה רבה!

מעבר לתמונות המעולות נהניתי מאד מהתיאור המילולי והמפורט של החוויה.

תודה על השיתוף!

אסף.

 

קישור לתוכן
לפני 6 שעות AssafB אמר:

סיכום נהדר אילן תודה רבה!

מעבר לתמונות המעולות נהניתי מאד מהתיאור המילולי והמפורט של החוויה.

תודה על השיתוף!

אסף.

 

בשמחה אסף. כיף לשמוע

קישור לתוכן

תמונות נהדרות!

כן, ניהול כבלים טוב זה חשוב. כרגע יש לי כבל אחד שמגיע מהמחשב, והוא מחובר למפצל usb שמחובר לחשמל. אבל יתכן שרצוי יותר מאחד, תלוי במה מחובר אליו. לעיתים יש התאבכויות בין הרכיבים השונים, אצלי עזר קצת להוסיף מסוככי rfi על חלק מהכבלים.

קישור לתוכן
לפני 37 דקות שלומי אמר:

תמונות נהדרות!

כן, ניהול כבלים טוב זה חשוב. כרגע יש לי כבל אחד שמגיע מהמחשב, והוא מחובר למפצל usb שמחובר לחשמל. אבל יתכן שרצוי יותר מאחד, תלוי במה מחובר אליו. לעיתים יש התאבכויות בין הרכיבים השונים, אצלי עזר קצת להוסיף מסוככי rfi על חלק מהכבלים.

תודה שלומי.

כרגע החיים שלי יחסית קלים. שני כבלים של USB מהמצלמה והפוקוסר ושני כבלי חשמל - פוקוסר ופילטר H-Alpha.

ה USB HUB שלי ישב בין הסקופ לבין ה dovetail התחתון וכולל כניסת חשמל שלא תוכל להזין גם את הפוקוסר כי הוא דורש 12V. הכבלים כולם קצרים אבל עם ספייר גם למהלך הארוך ביותר.

 

אני עוד צריך לחבר ולבדוק את הכל - רק היום הגיעו כל הכבלים - ואז נראה אם יש צורך בסיכוכים - תודה על הטיפ הזה

קישור לתוכן

אני רק שאלה:

הפילטר שמש עצמו, זה החלק האדום שבין הדיאגונל לבין העינית?

אם כן, איך זה מתמודד עם החום הרב? כלומר, העדשה הגדולה בטלסקופ מרכזת את כל קרני השמש באזור של הפילטר. איך הוא לא נשרף? יש לי עינית אחת שהפלסטיק שלה שצת נמס מזה שהשמש פגעה בה אחרי שנכנסה לטלסקופ (זה היה בלי פילטר, לטובת הקרנה על מסך)

קישור לתוכן
לפני 33 דקות ElPelado אמר:

אני רק שאלה:

הפילטר שמש עצמו, זה החלק האדום שבין הדיאגונל לבין העינית?

אם כן, איך זה מתמודד עם החום הרב? כלומר, העדשה הגדולה בטלסקופ מרכזת את כל קרני השמש באזור של הפילטר. איך הוא לא נשרף? יש לי עינית אחת שהפלסטיק שלה שצת נמס מזה שהשמש פגעה בה אחרי שנכנסה לטלסקופ (זה היה בלי פילטר, לטובת הקרנה על מסך)

שאלה מצויינת.

נכון, החלק האדום הוא הפילטר H-Alpha?

יש הסבר בפרק הראשון של הבלוג שמש כאן: 

 

אבל לתמצת את הסיפור - הפילטר הזה מתפקד גם כ blocking filter, מה שגורם לדחייה של כ 95% מהאנרגיה של השמש כבר בכניסה. אבל... כמו שאמרת, העדשה די גדולה מה שגורם לחום רב להתרכז במקום אחד. החל מטלסקופים של 80ממ ומעלה, נדרש פילטר נוסף - שממוקם לפני הפילטר ותפקידו לדחות אנרגיה והוא עוזר לפילטר הראשי להתמודד עם כל החום.

image.png.c99ee6b1cf2e3af3ca9e5b57fbba4496.png

 

image.png.03e246466ab2b5f32bb309ddcf36f181.png

 

זה לצילום:

image.png.31b3636f1be9bc3b6959d4f4e552a8b8.png

 

כדי לנצל את הפילטר הזה בצורה מיטבית, אני משתמש במאריך שבתמונה האחרונה גם לצפייה. זה מכניס את הפילטר יותר פנימה מנקודת הפוקוס וככה הוא מתמודד עם עיגול אור גדול יותר - יותר אור על יותר שטח.

השילוב הזה של הפילטרים מספיק טוב לטלסקופים בקוטר של עד 150ממ.

 

כשהמסת את העינית, השתמשת בפילטר כלשהו? 

קישור לתוכן
לפני 56 דקות ElPelado אמר:

אני רק שאלה:

הפילטר שמש עצמו, זה החלק האדום שבין הדיאגונל לבין העינית?

אם כן, איך זה מתמודד עם החום הרב? כלומר, העדשה הגדולה בטלסקופ מרכזת את כל קרני השמש באזור של הפילטר. איך הוא לא נשרף? יש לי עינית אחת שהפלסטיק שלה שצת נמס מזה שהשמש פגעה בה אחרי שנכנסה לטלסקופ (זה היה בלי פילטר, לטובת הקרנה על מסך)

עם איזה טלסקופ השתמשת להקרנה על המסך?

לעולם אסור לכוון טלסקופ לשמש ללא פילטר. לקחת סיכון כי אם בטעות מישהו היה עובר בקו הראייה, או סתם היית מכוון לעין בחוסר תשומת לב היית יכול לגרום לנזק בלי הפיך.

קישור לתוכן

תודה על ההסברים

אין צורך גם במסנן כלשהו בפתח של הטלסקופ אז?

 

הטלסקופ שלי מחזיר אור, 3 אינצ (76 ממ).

במקרה ההוא זה היה לכמה שניות, ללא פילטר כלל, והייתי לבד. אני מכיר את הסכנות. אני תמיד מסתכל עם פילטר מיילר שאני שם בפתח הטלסקופ. מה שסיפרתי היה רק ניסיון חד פעמי. והעדשה עצמה בסדר. רק בפלסטיק שמחזיק את אחת העדשות רואים אזור שטיפה כאילו נמס

קישור לתוכן

אוקי, מחזיר אור מחייב פילטר בחלק הקדמי כדי להגן על המראה המשנית. פילטר אחורי אינו מתאים לניוטוני או sct בדיוק בגלל זה.

בשובר אור האור עובר דרך העדשה, בלי לפגוע בה.

גם שובר אור בקוטר מעל 150ממ דורש הגנה קדמית כי הוא מרכז המון אנרגיה שהפילטר UV/IR לא יכול להתמודד איתה

קישור לתוכן
אורח
Add a comment...

×   הודבק כטקסט מיוחד.   הדבק כטקסט רגיל

  Only 75 emoji are allowed.

×   Your link has been automatically embedded.   Display as a link instead

×   התוכן הקודם שלך שוחזר .   נקה

×   You cannot paste images directly. Upload or insert images from URL.

  • Blog Entries

    • 2 comments
      הפוסט הזה כבר המון זמן נכתב אצלי בראש, והמשמעות של ההעלאה שלו לרשת היא כפולה: חזרתי ארצה, וקיבלתי טלסקופ 🙂
       
      תקציר הפרקים הקודמים
       
      בקיץ 2022 יצאתי להרפתקה כשהחלטתי להגדיל בקצת (טוב, ביותר מ-100%) את המפתח ולעבור לטלסקופ בהתאמה אישית בגודל של 20״ (50 ס״מ). אחרי מחקר, מחשבה והתלבטויות, בחרתי לעבוד עם מרקו גווידי, הלא הוא DocTelescope, מייצר טלסקופים ואסטרונום חובב מאיטליה. בעזרתו יכולתי לתכנן את הטלסקופ בדיוק למידותיי, והתכנון היה לספק אותו לקראת סוף קיץ 2023.
      במהלך התכנון עלתה השאלה האם הטלסקופ יהיה ידני לחלוטין, או היברידי - כלומר שניתן יהיה להפעיל אותו גם באופן ידני וגם באמצעות מנוע. התשובה לשאלה הייתה תלויה בסוג המנוע - לי היה מאוד חשוב להיות מסוגל לתפעל את הסקופ באופן ידני (גם כדי לתמוך בתצפיות ׳שומרות שבת׳, אבל בעיקר כי יש חדווה מיוחדת בשימוש ידני ובתצפית כמעט בלתי אמצעית) ולא רציתי שקיומו של מנוע יפחית מאיכות התנועה הידנית. בינתיים, בעולם האמיתי שוק הטלסקופים (הדובסונים) הממונעים עבר טלטלה, עם סגירה (זמנית) של StellarCat, היצרן המוביל של מערכות מינוע לדובסונים גדולים (הבעלות על החברה החליפה ידיים לפני זמן מה, וכיום ניתן שוב לרכוש את המערכת). הבעיה הגדולה (עבורי) הייתה שמערכות StellarCat עושות שימוש בכבל מתוח (Tension Cable) כדי להזיז את הטלסקופ בציר ה-Altitude, מה שהוביל לתחושבה פחות חלקה בשימוש ידני. הפתרון בא מכיוון חדש - השמועה הייתה שסרג׳ אנטונוב, היצרן של מערכת ה-Nexus DSC, עובד על תכנון של מערכת הנעה חדשה שתעשה שימוש במערכת מצמדים כדי לאפשר הנעה ידנית חלקה במקביל להנעה ממונעת. יצרתי קשר עם סרג׳ והתקווה הייתה שעד למועד שבו מרקו יתפנה לייצר את הטלסקופ שלי, המערכת החדשה כבר תהיה זמינה להתקנות.
      החודשים חלפו להם, ובאביב 2023 התקבלתי ללימודים לתואר שני בבוסטון, מה שהוביל להשהיית פרוייקט הטלסקופ לשנה, ולדחיית מועד האספקה לקיץ 2024. ההתפתחות הזו הייתה חיובית בכל הנוגע למנוע, כיוון שהליך הפיתוח ארך יותר זמן מהצפוי, אך בסופו של דבר אפשר היה להתקין את המנוע החדש על הטלסקופ שלי בזמן הייצור בסוף יולי 2024 🙂,  וכך ייתכן שהסקופ שלי הוא הראשון בעולם עם מערכת ה-Nexus StarDrive החדישה! מאחורי הקלעים, היו המון שיחות תיאום, תכנון ושאלות ותשובות במשולש בין-יבשתי של אוסטרליה (סרג׳), אירופה (מרקו) ואמריקה (אני), עד שבתחילת אוגוסט הטלסקופ יצא לדרך מאיטליה לישראל. אומר שהעבודה עם סרג׳ ומרקו הייתה מאוד מהנה, ושניהם אנשי מקצוע מעולים, וגם בני אדם מעניינים ומאוד שמחתי להכיר אותם. איזה כיף שאנחנו חיים בעולם שבו אדם פרטי יכול לרכוש לו טלסקופ 20״ שבשנת 1945 (השנה שבה התמונה שפתחה את הפוסט צולמה) היה נחלתם של מוסדות אקדמיים בלבד (מקור התמונה - ספר של הוצאת הרווארד על טלסקופים ואביזרים משנת 1945, שחבר נתן לי מתנה לרגל סיום התואר). 
      אז, בלי עוד הקדמות, אני שמח להציג בפניכם את הבחור החדש בשכונה:

       
      טוב, אחרי מעט ארגזים שנפתחו, וכמה שעות של פירוקים והרכבות, הצלחתי גם להרכיב אותו לראשונה, כך:

       
      רשמים ראשוניים
       
      האמת? הציפייה ותהליך התכנון והביצוע הארוכים רק העצימו את חוויית קבלת הטלסקופ והרכבתו בפעם הראשונה. ניכר מיד שכל החלקים איכותיים מאוד, ועשויים אך ורק מאלומיניום או מפלדת אל-חלד תעשייתית ברמה גבוהה. הטלסקופ מרגיש מאוד יציב, ואחרי מספר אימונים של פירוק והרכבה, אני יכול להרכיב אותו תוך פרק זמן של כעשרים דקות. מנגנון ההחזקה של המראה (ששוקלת כ-16 ק״ג) הוא יצירת אומנות בפני עצמו, ומורכב מ-6 משולשים שעל כל קודקוד שלהם נקודת תמיכה שמחלקת את המשקל בין כולם. במקביל, ההחזקה האנכית של המראה נעשית על ידי שני מנגנוני Whippletree מרשימים. בתחתית קופסת המראה מאוורר ThermalTake אימתני ושקט שעוזר בקירור המראה לקראת התצפית (מקבל חשמל במתח 12 וולט). 

       
      למעשה, החלק היחידי שבו נתקלתי בבעיית ייצור כלשהי היה בעמוד השירות (שעליו ממוקם מחזיק העיניות ומחזיק לבקר ה-Nexus): אחד מהחורים שאיתם העמוד מתחבר לטלסקופ היה מעט צר מדי, והייתי צריך לשייף אותו עם מקדח כדי שיוכל להיכנס למקום בקלות. חוץ מזה, פשוט מושלם. בחירה תכנונית אחת שקצת הפתיעה אותי הייתה של ברגי הקולימציה - הברגים שמתחת למראה הראשית בעלי ראש גדול ומאוד נוחים לסיבוב וכיוון, אך אלה של המראה המשנית (שלושה זוגות ברגים, כשבכל זוג בורג אחד מושך את המראה כלפי מעלה והשני כלפי מטה) הם בעלי ראש הקס (אלן), כך שנדרש כלי כדי לסובב אותם. כששאלתי את מרקו מדוע בחר דווקא בכאלה ברגים הוא הפתיע אותי ואמר שבניגוד למרבית הדובסונים, הטלסקופים שלו שומרים על קולימציה של המראה המשנית בין הרכבה להרכבה, ולכן אין צורך לבצע קולימציה לפני כל תצפית. הצהרה מעניינת, שאם היא נכונה היא לא פחות ממדהימה. בינתיים, לאחר שתי הרכבות מלאות עם המראה, הקולימטור שלי עדיין מראה קולימציה טובה מאוד. ומה קרה בשטח? על כך עוד מעט.

       
      מערכת ההנעה החדשה, Nexus StarDrive, היא עדיין בגדר נעלם. המנועים עצמם נראים איכותיים מאוד - מנועי NEMA-17 עם תיבת תמסורת הרמונית בכל אחד מהצירים, שאמורים להזיז את המערכת בקלות ובאופן חלק. הבעיה כרגע היא שאני עדיין מחכה לעדכון קושחה (Firmware) כדי להפעיל אותם, ובינתיים השימוש בסקופ הוא ידני בלבד (Push-To עם חיבור ל-Nexus באמצעות אנקודרים של 311,296 צעדים בכל אחד מהצירים). 
      אז אם אנחנו מדברים על הנעה ידנית - אגיד שהיא תענוג. הטלסקופ מרגיש מאוד מאוזן, ועם מערכת הקלאצ׳ים, אני יכול להגיע להנעה חלקה בכוח של אצבע או שתיים מבלי שהטלסקופ יאבד גובה או ימשיך לנוע אחרי שאני מפסיק להפעיל כוח. 
      בתמונה: ציר ה-Altitude של הטלסקופ, ולידו בורג הקלאצ׳ האדום

       
      אור ראשון
       
      ביום חמישי האחרון, מעט אחרי מולד הירח, לקחתי את החבוב (שעונה לשם היפריון, על שם הטיטן אבי השמש והירח) וירדתי לאור ראשון במדבר. הסקופ נכנס יפה לתוך הרכב, ואני מתאר שגם כאן, עם אימון והתרגלות אוכל גם להקטין את דריסת הרגל שלו באוטו, ולהעמיס אותו מהר יותר. הפעם לקח לי כחצי שעה להעמיס אותו (צריך להעמיס כל חלק בנפרד, אז זה קצת מעייף). בכל מקרה, גם במצב הנוכחי יכולתי לקחת איתי עוד מישהו במושב הנהג (למרות שהפעם זה היה רק אני והסקופ).

       
      עברו כ-14 חודשים מאז התצפית האחרונה של בארץ, וההתרגשות הייתה בשיאה מיד עם ההגעה לתחנת הביניים ליד עבדת. הגעתי לשטח והתחלתי להרכיב, חצי שעה לאחר מכן, הסקופ כבר היה מוכן:
       
       
      לאחר שהטלסקופ פיזית עמד, התחילה קצת התבחבשות - קודם כל, גיליתי שבניגוד לתרגולים בבית, התנועה בציר האזימוט לא חלקה, כי בורג הקלאצ׳ של הציר (שנמצא בתחתית הטלסקופ) נוגע במחצלת לפעמים. איזה מזל שניר היה בשטח, והביא לי שלוש חתיכות איפאה לשים מתחת לרגליות 🙂
      הבעיה הבאה הייתה באיפוס ה-Nexus, אבל נפתרה די מהר לאחר שנזכרתי שעשיתי לו אתחול להגדרות יצרן ולא קנפגתי אותו מחדש לעבוד עם האנקודרים שלו. ואז הגיעה שאלת הקולימציה - הצצה מהירה דרך העינית הראתה כוכבים בצורת שביטים, כך שהיה ברור שמשהו צריך להשתנות, השאלה מה? בדיקה עם הקולימטור הראתה שהמשנית מצביעה בדיוק למרכז הראשית (סחטיין מרקו!), כך שנשאר רק לכוון את הראשית, וזה היה פשוט וקל. הצצה נוספת דרך העינית - וראיתי שמיים מדהימים עם נקודות ברורות וחדות!
      בינתיים, שכבת העננים הדקה שהייתה בזמן השקיעה כבר נעלמה לה, ואפשר היה להתחיל לחפש מטרות. הגעתי לתצפית עם ציפיות בשמיים, והטלסקופ שבר את כולן:
      א. מכניקה - התנועה של הטלסקופ נהדרת. עם פראקור ועינית כבדה מאוד (Televue Ethos 21mm) הצלחתי להזיז את הטלסקופ בתנועות עדינות בשני הצירים, להחליף עינית ועדיין לשמור על המיקום שלו בלי בעיה. עם עיניות קלות משמעותית היה צורך לחזק מעט את הקלאצ׳ של ציר האזימוט, ועדיין הכל עבד נהדר. הדבר הראשון שהפריע לי קצת הוא מגש העיניות, שבו יש מקום לעינית 2״ אחת בלבד, וארבעה מקומות לעיניות 1.25״ - נראה לי שאצטרך לשנות את זה, ולהגדיל לפחות חור אחד אם לא שניים. הדבר השני הוא נוחות הצפייה בזניט - על מנת לעבוד עם מערכת ההנעה של ה-Nexus StarDrive, היה צורך להגביה את הטלסקופ באמצעות רגליות, כך שכעת בזניט העינית נמצאת בערך 2 ס״מ מעל לעין שלי, ואני צריך לעמוד על קצות האצבעות כדי לראות. זה לא נורא, כי לרוב לא צופים בדיוק בזניט או כמה מעלות לידו, אבל זה כן חבל, כי קיוויתי שאני לא אצטרך להתפשר ולהשתמש אפילו במדרגה קטנה כדי לצפות בטלסקופ, וכעת נראה שכן.  
      ב. נוחות עבודה עם נקסוס - הנקסוס היא כבר מערכת ותיקה ומוצלחת למדי, שתלויה בעיקר בדיוק האיפוס הראשוני. הפעם לא התאמצתי לאפס בצורה מאוד מדוייקת, ולכן גם תוצאות ה-Push To שלי היו בהתאם. מה שכן, הייתה עבודה נעימה עם SkySafari שהתחבר בקלות לנקסוס (אם כי פעם אחת באמצע הלילה התנתק וסירב להתחבר עד שכיביתי את ה-WiFi והדלקתי מחדש). יהיה מעניין מאוד לראות את שגרת העבודה עם מנוע עקיבה פעיל - נקווה שה-Firmware החדש יגיע אלי בקרוב ושאוכל לבדוק זאת.
      ג. אופטיקה - כאן הטלסקופ באמת זוהר. המראה הראשית של Optiques Fullum לא פחות ממרהיבה, ונדהמתי מחדש בכל אובייקט לראות עד כמה היא מדוייקת וכמה אור היא אוספת. השילוב שלה עם מראה משנית של Antares Optics בגודל 4.5״ ועם PV של 1/20 אורך גל (!) הביא לתוצאות מדהימות: צביר הרקולס (M13) הראה כל כך הרבה שמשות, ואפשר היה להבחין בבירור בשמשות הנפרדות בליבה, אפילו בהגדלה גבוהה (6 מ״מ, בערך פי 350) לא הרגשתי שיש ירידה בחדות. היה נחמד במיוחד לראות את ההבדלים בין כושר ההפרדה בדובסוני של ניר שעמד ליד ולהבין עד כמה פי 4 יכולת איסוף אור ואיכות אופטיקה עושים הבדל - כל מי שבא לראות השמיע אנחת פליאה 🙂. ערפילית הצעיף פשוט קפצה לתוך העין עם פילטר OIII, ואפשר היה אפילו לראות בקלות חלקים מערפילית צפון אמריקה. גם הלגונה והטריפיד נראו מצוין, אך מלכת הלילה הייתה, כמובן, ערפילית אוריון - כשהסתכלתי עליה דרך עינית 21 מ״מ, הרגשתי כאילו אני טובע בתוך מרק הערפל הסמיך שמסביב לטרפזיום (שכמובן אפשר היה להבחין בכוכבים הנפרדים שלו בקלות), וגיליתי פתאום שעברה חצי שעה ואני עדיין מסתכל דרך העינית. איזה כיף! לא התאפקתי, וצילמתי אותה עם הטלפון דרך העינית (לא התמונה הכי יפה, ועדיין).

      גם כוכבי הלכת היו יפהפיים, ואפשר היה להבחין ברצועות עננים בשבתאי ולראות פרטים משמעותיים על צדק (מה שכן, בגלל הבהירות שלהם, העדפתי לעבוד עם פילטר ND כדי לא להסתנוור). כמובן שאנדרומדה והגלקסיות הלווייניות נראו יפה מאוד, ולמרות שלא היה אפשר לראות את כל אנדרומדה בעינית, היה אפשר להבחין בשני שבילי אבק ברורים בה. ערפילית הטבעת וגלקסיית כדור השלג הכחול היו שתיהן יפהפהיות גם כן. בקיצור - הלילה הזה פתח את התיאבון לעוד הרבה תצפיות נהדרות עם החבר החדש.
       
      סיכום זמני
       
      אני מרגיש בר מזל שיכולתי לצאת למסע הזה לפני שנתיים, מסע שכמעט נגמר עכשיו (וייגמר לאחר קבלת העדכונים האחרונים למערכת ההנעה). נהניתי מאוד מהמסע עצמו - מלחלום על הטלסקופ, מלתכנן אותו, מליצור אותו יחד עם אנשי מקצוע נהדרים, וכמובן - מלקבל אותו ולהשתמש בו בפעם הראשונה. עכשיו, עם סיום המסע לחצי מטר, מתחיל מסע נוסף, שאני מקווה שיימשך הרבה מאוד הזמן - המסע עם החצי מטר. מחכה לעוד הרבה לילות תצפית איתו, ואיתכם.

       
    • 1 comment
      לאחרונה במשך כמה לילות ניסיתי להשתמש ב-SCT שלי (5 אינטש של סלסטרון) לצורך צילום, הגעת למסקנה שפשוט אין טעם בזה. גם המספרים וגם התוצאות הראו לי שאני מקבל תמונות הרבה יותר איכותיות עם שובר האור (וויליאם אופטיקס 70מ"מ) - עם המצלמה שיש לי, SV705c של סבוני.
      אז סוף סוף נשברתי, וחזרתי לשובר האור. אתמול היה לילה יפה ובהיר - אבל מה, עם ירח שמאיר ב-87%. לא בדיוק תנאים אידאליים, אבל בכל זאת - גם לצלם את הירח זה תמיד כיף, וניסיתי להתרכז יותר על צבירים סגורים, שגם תחת אור ירח אפשר לקבל תוצאות יפות עליהם.
      אלו התוצאות שקיבלתי (אני די מרוצה):
      ראשון - הירח

       
      המטרה הראשונה שלי לערב (האמת - התמונה הכי פחות מוצלחת) - M109 - עדיף אותה לצלם בלי ירח

      גלקסיה נוספת, שתמיד כיף לצלם - M51

       
      ועכשיו לאוסף הצבירים הסגורים:
      M12

      M92

      וצביר הרקולס, M13 שתפסתי לידו גם גלקסיה במגניטודה 11.7, NGC6207

       
    • 2 comments
      כבר יותר מדי זמן שלא יצא לי לבלות לילה שלם בתצפית מדברית. מזג האוויר, אילוצים אישיים, ומגוון סיבות נוספות לא איפשרו לי להגיע לתצפיות כאלו שהתקיימו במולדי הירח הקודמים.
      אחרי שכבר תכננתי, והתכוננתי לנסוע לתצפית כזו ביום שישי האחרון, הגיעה שוב תחזית מזג אוויר בעייתית, ואיתה ההחלטה לדחות שוב את הנסיעה הארוכה (בין 3.5 ל-4 שעות מזכרון יעקב), בעוד שבוע.
      מולד הירח יצא הפעם בדיוק באמצע השבוע, אתמול, ב-7 במאי, מה שאיפשר לצאת לתצפית כזו בשני סופי שבוע רצופים. אבל שוב, ככל שהימים חלפו, התחיל להסתמן שבסוף השבוע הקרוב גם לא יהיו תנאים נאותים לתצפית, ולמעשה, היום הכמעט יחידי שיהיה אפשרי בו לתצפת נפל בדיוק על יום המולד, יום שלישי, באמצע השבוע.
      בנוסף לכך, @Neil Folberg הודיע שהוא מתכוון לצאת ליומיים שלושה של תצפיות במדבר, והזמין את כולם להצטרף אליו. כשאני יודע שלפחות נח יהיה איתי בתצפית, החלטתי שזה עכשיו או אף פעם, אירגנתי לעצמי יום חופש מעבודה, ואתמול, בשעה שלוש אחר הצהריים, יצאתי לדרך הארוכה דרומה.
      בכפר דניאל הצטרף אלי לאוטו טל עזרא, וגם @Ilan Shapira הודיע שיצליח להגיע, וככה, נפגשנו ארבעתנו בקמפינג המדברי בו תכננו להעביר את התצפית. זהו איננו המקום הרגיל בו אנו רגילים לערוך תצפיות, בשל החשש ממבקרים אחרים בקמפינג, שלא מקפידים על משמעת חושך, ויכולים לסנוור ולהפריע לתצפית. אם זאת, בגלל שמדובר על אמצע השבוע, הימרנו שלא יהיו יותר מדי הפרעות, וששווה לנסות מקום חדש (לפחות לחלק מאיתנו), שיש בו שירותים, מים זורמים ומחסה חלקי מהרוח המדברית הקרה.
      בתמונה - שלושה יחמורים שפגשנו בדרך לקמפינג

       
      בקמפינג עצמו, לשמחתנו היו רק שתי קבוצות קטנות של מבקרים, שהסברנו להם מה זו תצפית, כמה חשוב שלא לסנוור ולהדליק לידנו אורות, וכמובן שהזמנו אותם לבוא ולצפות דרך הטלסקופים שלנו. אני חייב לציין שלמרות הפרעות קלות פה ושם, הם התנהגו למופת ונהנו לקבל מאיתנו הסברים על השמיים, ולצפות דרך הציוד שלנו בשמיים.
      התארגנו בשתי נקודות סמוכות מאד זו לזו - נקודה אחת לציוד הצילום, שם אילן, טל ואני העמדנו ציוד צילום, ונקודה שנייה לתצפית ויזואלית, קרובה, אבל מספיק רחוקה שהאורות של ציוד הצילום לא יפריעו לנו שם. שם נח הרים את הדובסוני 10 אינטש הנהדר שלו, אני שמתי שם את הדובסוני 6 אינטש שלי על הפלטפורמה המשוונית, וגם שובר אור קטן של טל על חצובה ידנית עם המאונט של סבוני.
      קצת אחרי השקיעה, נכנסו פתאום שתי מכוניות למתחם, אבל החשש שלנו לקבוצה של מבקרים שיפריעו לתצפית מייד הופרכה, והפכה להפתעה משמחת, כשמואפק, הצלם מהגליל, יצא מאחת המכוניות, והתברר לנו שגם הם באו לצלם ולצפות בכוכבים. הם התמקמו סמוך אלינו באחד ממחסות הרוח של הקמפינג. לשמחתי, הם הביאו איתם גם סיסטאר אחד, וככה זכיתי לראות לראשונה את הפלא (או הצעצוע, תלוי מה אתם חושבים עליו) בפעולה.
      בתמונה - מחסה הרוח בו התמקם מואפק.

       
      מאחר והגענו יחסית מאוחר, עם השקיעה, ניסינו כולנו להתארגן ולהקים את הציודים מהר. ככל שהלילה העמיק, התחלנו להבין שזכינו בלילה נפלא. ממש מהסרטים. השמיים הלכו והתמלאו בכוכבים, ממש עד לאופק. אפילו גרגר של אובך לא הורגש. בתחילת הערב נשבה לה רוח קלה, שהלכה ונחלשה עד שנעלמה לגמרי והשאירה אותנו רק עם קור המדבר, אליו היינו מוכנים טוב, עם ביגוד מתאים.
      בתחילת הערב, כיוונתי את ציוד הצילום הפשוט שלי, שובר אור קטן על חצובת אלט-אז, לעבר שלישיית לאו, ועוד לפני חושך אסטרונומי כבר יכולתי לראות בקלות בעינית את הצביר הכדורי היפה, M3, ואחרי חושך אסטרונומי, צפיתי גם ב-M51 ו-M101 - שתי הגלקסיות הנהדרות שליד יצול העגלה הגדולה. עם ה-6 אינטש שלי יכולתי לראות החיבור של שתי הגלקסיות של M51 והנלווה אליה. M101 נראתה יותר כמו כתם - היא יותר קשה לתצפית. בטח עם 6 אינטש. די מוקדם בערב, צביר הרקולס, M13, זרח, וצפיתי גם בצביר הנהדר הזה - אבל זה היה רק הקדמה לצביר הצבירים, הענק מקנטאור - אומגה.
      בשעה עשר וחצי, אומגה מקנטאור הגיע כבר קרוב לגובהו המירבי, קרוב ל-12 מעלות. 12 מעלות זהו גובה בעייתי מאד לתצפית. הרבה פעמים מספיק רק טיפונת אובך בשביל שלא יהיה ניתן לראות הרבה בגבהים כאלו.
      בלילה הזה, האופק היה צלול ונקי כמעט מגובה אפס. כולנו העברנו את ציוד הצילום והתצפית לעברו, ולעבר הגלקסיה הנהדרת שטיפה גבוהה ממנו, A מקנטאור, שגם היא קשה לצפיה בגובה מירבי של 16 מעלות.
      עד ללילה זה, יצא לי לראות את אומגה מקנטאור פעמיים או שלוש, אבל לא בתנאים טובים, ולא זכיתי באמת להתרשם ממנו. הפעם הזו היתה שונה. האפקט של צפייה בצביר הזה בעינית, וגם לצפות בו מופיע על על המסכים של ציוד הצילום היה מהמם. צפינו בו בכל אמצעי התצפית שהיו לנו, משובר האור הקטן ועד הדובסוני הגדול.
      בתמונה - אומגה מקנטאור - צילום שלי, בחשיפה מצטברת של 16 דקות.

      כפי שכתבתי, טיפה מעל אומגה, ניתן לצפות בגלקסיה היפה, A מקנטאור, שנראתה בפירוט רב ב-10 אינטש של נח, וגם ב-6 אינטש שלי היה ניתן להבחין בפס האבק המרשים שחוצה אותה.
      בתמונה - הגלקסיה A מקנטאור, בחשיפה מצטברת של 12.5 דקות.

       
      עם תום ההתרגשות הזו, החלטתי לעשות כמה צילומי אווירה עם הטלפון שלי.
      בתמונה - ציוד הצילום האיכותי של אילן, כשמעליו רואים את הראש של קבוצת עקרב. חדי העין יזהו שם את הצביר הכדורי M4.

      כשהסתכלתי בתמונה הזו, ראיתי משהו מוזר. ראיתי שם כמה עננים מוזרים משמאל לטלסקופ. לא הבנתי. הלילה בהיר לגמרי. איך נכנסו עננים לתוך התמונה. לקח לי כמה רגעים להבין שאני למעשה מתחיל לראות את שביל החלב מתחיל לזרוח... איזה כיף.
      יותר מאוחר, לאחר ששביל החלב זרח והופיע מולנו במלוא הדרו, ניצלתי את הדובסוני שלי על הפלטפורמה, בתור בסיס לצילום בחשיפה ארוכה של השביל עם הטלפון. כל צילום הוא של 30 שניות...
      הנה אני על רקע שביל החלב (כן - עמדתי 30 שניות ללא תנועה):

       
      וזהו משולש הקיץ, כששביל החלב עובר בתוכו. וגה למעלה, דנב משמאל, ואלטייר קצת נמוך יותר מימין.

       
      שאר הלילה עבר עלינו בנעימים, אני עברתי ממטרה אחת לשנייה, צפיתי בגלקסיות שונות, שלישיית לאו, שרשרת מרקריאן. ערפיליות שביל החלב היו נהדרות עם פילטר UHC. היה ניתן להבחין בפרטים עדינים בכל ערפילית וערפילית. נהניתי במיוחד מהלגונה, הטריפיד וערפילית הברבור. במשולש הקיץ צפיתי גם במשקולת וכמובן בטבעת, בהגדלה גבוהה. תנאי התצפית המעולים גרמו לכך שכל אובייקט שצפינו בו פשוט נראה מעולה בעינית - אפילו בערפילית הצעיף, למרות הגובה הנמוך שלה, היה ניתן להבחין בקלות עם פילטר O3 ב-6 אינטש.
      מפעם לפעם נח קרא לי להסתכל באובייקטים מופלאים ב-10 אינטש שלו, כמו גלקסיית המחט.
      בניגוד לאילן וטל, שהתמקדו במעט אובייקטים לצילום ממש, והשיגו תוצאות נהדרות עם זמני חשיפה ארוכים ביותר, אני השתמשתי בציוד הצילום שלי יותר ל-EAA, וככה הספקתי לעבור על מספר יחסית גבוה של אובייקטים. התנאים הטובים, והבורטל הנמוך, גרמו לכך שגם בעקיבת אלט-אז, חשיפות קצרות של 16 שניות לפריים, וזמני חשיפה שלא עולים על חצי שעה לכל היותר, קיבלתי תמונות יפות מאד. ניסיתי לצפות ויזואלית גם באותן מטרות שעליהן עשיתי EAA, וכך "להשוות". מצאתי את ההשוואה הזו מספקת ביותר. אחרי ש"ראיתי" ב-EAA אובייקט, ניסיתי להבחין דרך העינית באותם הפרטים שראיתי קודם בתמונה.
      להלן תוצאות הצילומים שלי:
      המשקולת - M27

      הטריפיד - M20

      הלגונה - M8

      שרשרת מרקריאן - פנורמה של שתי תוצאות EAA שונות

      שלישיית לאו

       
      בשעה שלוש לערך, נח קיפל את הציוד ועזב, וכולנו התכנסנו לתוך האוהלים לשינה קצרה, לפני הנהיגה הארוכה צפונה.
      מד הטמפרטורה שלי הראה פחות מ-7 מעלות ו-50 אחוזי לחות. לפנות בוקר הוא כבר דגדג את 6 המעלות. הרבה יותר קר מהתחזית שדיברה על מינימום של 12 מעלות.
      התעוררנו לזריחה יפה ונוף מדברי מהמם.

       
      אזור התצפית שלנו בבוקר

       
      בדרך חזרה, יצא לנו לראות עוברים מולנו שליוים (הציפורים), שני זאבים וצבי אחד. ממש ספארי.
      להגיד שהיה כיף זה אנדרסטיימנט.
      בפירוש אחת התצפיות הטובות שחוויתי.
    • 0 comments
      לאחר שהחצובה הרובוטית שלי התקלקלה, וגיליתי שהתיקון שלה או יקר מאד או לא פשוט בכלל, @Gal Golan פנה אלי עם הצעה אי אפשר היה לסרב לה.
      הוא מצא ביד 2 טלסקופ ישן של Meade LT 8, כמו בתמונה הזו:

      והציע לי לקחת את החצובה, ושהוא ייקח את הטלסקופ (אותו הוא מתכנן לעלות על חצובת AM5). המחיר היה כזה שבאמת אי אפשר היה לסרב להצעה הזו.
      יש רק בעיה קטנה - אם תביטו בתמונה, הטלסקופ הזה מגיע משודך לחצובה בצורה בלתי ניתנת להפרדה (בקלות).
      וככה הגיעה אלי בשבת האחרונה חצובה בלי דרך נורמלית להעלות עליה את הטלסקופים שלי. אז מה עושים? דבר ראשון, רק בשביל לבדוק שהיא תקינה ועובדת, חיברתי לה את ה-SCT הקטן שלי עם אזיקונים.

      האמת - הצלחתי לראות שהחצובה תקינה ככה ואפילו לעשות קצת EAA - אבל זה לא פתרון.
      הפתרון הוא כמובן להצמיד לחצובה מחבר דובטייל נורמלי. למזלי, גל גם נתן לי אחד כזה שלא היה לו שימוש עבורו.

      (מצטער על איכות התמונה. את זה צילמתי בשביל לשלוח למישהו שיראה מה זה. כשהטלסקופ עוד לא יצא מהאוטו שלי)
       
      את לוח המתכת הגדול שהחזיק את ה-SCT המקורי פירקתי.

      ונשארתי עם הציר של החצובה ו-3 ברגים...

       
      ועכשיו השאלה - איך מחברים את מחבר הדובטייל הזה, שיש לו 4 חורים ל-3 הברגים הללו?
      והתשובה - מתכננים ומדפיסים מתאם בתלת מימד.
      את התכנון עשיתי עם תוכנת Onshape החינמית שעובדת online. היא מומלצת ביותר, ויש לה גם הרבה מדריכים טובים ב-Youtube, שאני למדתי מהם.
      לאחר שני איטרציות ראשוניות, שנועדו רק לראות שמיקמתי את החורים של כל הברגים במיקום המדוייק, הגעתי לתכנון הבא:

      רואים כאן את שני הצדדים של המתאים. בגלל מיקומי הברגים נאלצתי למקם את ציר הסיבוב של החצובה לא בדיוק במרכז המתאם, אבל זה לא אמור להפריע.
      מי שמעוניין, יכול לראות את התכנון המלא כאן:
      https://cad.onshape.com/documents/2da0423542ebfeba1fd085fc/w/a9a94024425f6a7bbbd43369/e/d25b4b9abbbfd0bcb8bfc495?renderMode=0&uiState=65af73c1f7b0160ebed1d2b6
      הדפסתי את המתאם עם צפיפות גבוהה, ככה שיהיה מספיק חזק, וזה מה שקיבלתי
      מייד אחרי שההדפסה הסתיימה:

       
      הצד שמתחבר למחבר הדובטייל:

       
      הצד שמתחבר לציר החצובה (כרגיל יצא לי חור טיפה קטן מדי, ושייפתי אותו במקום להדפיס מחדש - בתכנון ששלחתי את הקישור אליו החור כבר מוגדל):

       
      אחרי החיבור לחצובה:

       
      ואחרי הרכבת המחבר על המתאם:

       
      ובסוף, סוף סוף, עם הטלסקופ WO שלי:

       
      ועכשיו - רק לחכות שהגשם והעננים יעברו...
    • 1 comment
      לפני כיומיים הגיע לידי הטלסקופ החדש (והרביעי) שלי, William Optics Zenithstar 70ED, שאותו קניתי יד שנייה, באדיבותו של @Guy, שויתר עליו, כנראה בגלל חוסר מקום בארון הטלסקופים שלו.
      וויליאם אופטיקס מייצרים את הדגם הזה כבר הרבה זמן, ובכל כמה שנים מוציאים מודל חדש שלו. נדמה לי ששלי הוא מודל 2009.
      מדובר על שובר אור איכותי, עם מפתח 70 מ"מ ואורך מוקד 420 מ"מ (F6), כאשר עדשות ה-ED שלו (כנראה FPL51, אני לא בטוח), מקטינות מאד את האברציה הכרומטית שכל שוברי האור נאבקים בה. פוקוסר ה-2 אינטש 2 מהירויות שלו הוא ממש תענוג.
      כבר ביום בו קיבלתי אותו, חיברתי לו זמנית עם אזיקון פיינדר נקודה אדומה (לא לדאוג - אסדר חיבור קבוע בהמשך), והעלתי אותו על חצובה פשוטה, להרגיש קצת את הטלסקופ ויזואלית. בין העננים הצלחתי לראות קצת את צדק, ועם עינית איכותית של 4.7 מ"מ (הגדלה X90) ראיתי יפה מאד את חגורות העננים שעליו. כפי שציפיתי, כמעט ללא אברציה כרומטית.
      אתמול, למרות התחזית לשמיים מעוננים, הערב התחיל בלי עננים. חיברתי את הטלסקופ לחצובה הרובוטית שלי, סלסטרון Nextstar SLT, ונראה לי שנולד כאן צמד מנצח.

       
      המצלמה שלי היא מצלמה פלנטרית איכותית SVBONY SV705C, עם חיישן של 8 מגה פיקסל, בגודל של בערך 11 על 6 מ"מ (2.9 מיקרון לפיקסל).
      את כל הצילומים ערכתי עם חשיפות של 16 שניות לפריים. במוד אלט-אז אפשר אולי למשוך קצת יותר, אבל לאור התוצאות, נראה לי שזה מספיק.
      האובייקט הראשון שכיוונתי אליו היתה ערפילית הכוכב הבוער - Flaming Star Nebula, IC405. מדובר גם על אובייקט קשה לתצפית, וגם היא עדיין היתה נמוכה למדי.
      זו התמונה שקיבלתי (כפי שהופיעה על המסך, ללא עיבוד נוסף), אחרי כמעט 14 דקות:

      רואים היטב את הסיבוב שנוצר בשל העקיבה במוד אלט-אז.
      מה שעוד ראיתי מייד זה שלא מבחינים בכלל בתופעות האברציה הכרומטית שמנפחת את הכוכבים בצילום דרך טלסקופ אכרומט רגיל.
      תופעה נוספת שרואים כאן, ובשאר התמונות, זו קומה קלה שמופיעה מצד ימין של התמונה. באמת לא נורא. מעניין שזה רק בצד אחד.
      מכאן עברתי לגלקסיה הנהדרת NGC 891, עליה השקעתי 12 דקות. כאן כבר התחלתי להנות יותר.

      ניתן לראות מצד שמאל שלה יפה גם את הגלקסיה NGC898, ויש עוד כמה גלקסיות בתמונה.
      בגלל שרציתי לראות באמת את איכות התמונה מבחינת איך הכוכבים יוצאים, הלכתי עכשיו לצביר הפתוח M38. עליו ישבתי כמעט 20 דקות.
      זו התמונה שלו כפי שקיבלתי אותה במסך בזמן התצפית:

      וזו אותה תמונה, אחרי עיבוד עם סיריל וגימפ

      משמאל ל-M38 זהו הצביר NGC1907.
      לאחר הפסקה של כשעה, בשל עננים, עברתי לגלקסיה נוספת, NGC 2403. אותה צילמתי לאורך קצת מעל ל-14 דקות:

      היא באמת אובייקט שראוי לצלם עם אורך מוקד גדול יותר (מה שכבר עשיתי עם ה-SCT שלי), אבל היא יפה גם ככה, עם כל הכוכבים מסביב.
      מה שבאמת עניין אותי היתה ערפילית ראש הסוס והלהבה, אבל גם בגלל העננים, וגם בגלל עץ שהסתיר לי אותה, עברתי זמנית לערפילית הרוזטה, C49.

      רק 8 דקות במצטבר (יותר בגלל איבוד פריימים בגלל העננים), אבל איזה יופי של פרטים עדינים אפשר לראות בערפילית הזו. היא כל כך גדולה, שהיא לא נכנסת לי ברוחב השדה שאני מקבל עם המצלמה והטלסקופ.
      ולקינוח, מה שחיכיתי לו כל הערב - ראש הסוס והלהבה. ככה זה נראה על המסך בזמן אמת אחרי 12 דקות (רציתי יותר, אבל העננים עצרו אותי)

      וככה אחרי עיבוד של קובץ ה-FITS עם סיריל וגימפ:

       
      אני ממש מרוצה מהטלסקופ הזה. אני חושב שזה הטלסקופ האיכותי ביותר שיש ברשותי. 
      אמשיך לחקור למה יש טיפה קומה דוקא בצד ימין. אולי בעתיד אקנה לו רדוסר ופלטנר, שיטפל בבעיה הזו, וגם יגדיל לי את רוחב השדה.
      אני מתכנן עוד לטפל בו יפה. נדפיס לו מסיכת בכרטינוב ייעודית (השתמשתי כאן במסיכה שהכנתי לאכרומט 70 מ"מ, שיושבת עליו ככה ככה). נסדר לו פילטר אור לבן לשמש. נתקין עליו פיינדר נקודה אדומה בצורה קבועה וטובה, ואולי גם נשיג לו איזה ראש חצובה נורמלי, לצורך תצפיות ויזואליות. לאט לאט. יש מה לעשות.
×
×
  • צור חדש...

Important Information