עבור לתוכן
  • צור חשבון

Ilan Shapira

אדמין
 צפה בפרופיל  צפה בפעילות האחרונה

  • הודעות פעילות

    1,056

  • הצטרפות

  • ביקר לאחרונה

  • ימי נצחון

    150

 סוג תוכן 

Blog Entries שנפתחו על-ידי Ilan Shapira

  1. Ilan Shapira
    לא, לא מדובר בהדבקה חוזרת של מגיפת הקורונה אלא בלולאות פלסמה שנוצרות במקרים רבים אחרי solar flare - התפרצות חזקה מאזורים פעילים.
    לולאות אלה ניתן לראות כפילמנט כהה כאשר הן קורות מעל פני השטח שפונים אלינו, או כלולאות על רקע השמיים כאשר האזור הפעיל שמייצר אותן נמצא על הקצה. את הלולאות שנוצרות באפשרות הראשונה קשה לראות על רקע פני השטח אבל כאשר הן קורות על הקצה, מדובר בתופעה מרהיבה במיוחד.
    בפרק הזה אראה לולאה שצילמתי במצפה שלי ובנוסף, על מנת לנסות להבין טוב יותר את התהליכים שקורים, אצרף סרטונים שנלקחו ב SDO - Solar Dynamic Observatory - מצפה שנמצא בחלל ומתעד את השמש במגוון אורכי גל ואזורים שונים באטמוספרת השמש.
    הלולאה כפי שצילמתי מהמצפה בשני חלקים - בחלק הראשון צילמתי את קצה השמש בחשיפה ארוכה יותר ורגישות גבוהה יותר והחלק השני של פני השטח. אפשר לצלם גם ביחד ולשחק בעריכה אבל ניסיתי את השיטה הזו בפעם הראשונה והתוצאה יצאה לא רע (חוץ מהחיבור בין שתי התמונות שעשיתי ברישול משהו).
    הלולאה היא שילוב של שדות מגנטיים חזקים ופלזמה שנעה על גביהם, בדיוק כמו ב prominences & filaments אבל כאן מתקבלת צורה מאוד סימטרית ואורך החיים של הללולאות האלה הוא קצר מאוד יחסית להתפרצויות אחרות. 20 דקות אחרי שצילמתי את הלולאה הזו חזרתי לאותו המקום אבל לולאה כבר לא הייתה שם.
    ניתן לראות יפה מאו את האזור הפעיל עם כתמי השמ ואת ההתפרצויות שבולטות מקצה השמש. מעל כולם ניתן לראות לולאה חיוורת.

    בסרטונים הבאים ניתן לעקוב אחר התפתחות האזור הפעיל במשך 48 שעות ובסוף כל סרטון רואים את שיא הפעילות. 
    ציינתי שלולאות כאלה נוצרות גם אחרי solar flares. כדי לראות התפרצויות כאלה צופים באורך גל AIA 0131  Å שמראה התפרצויות בקורונה (אטמוספרת השמש) בטמפרטורות גבוהות מאוד - 10 מיליון מעלות. שימו לב לפינה הימנית העליונה.
    בנוסף, ניתן ללמוד לא מעט באורך גל של AIA 0171  Å שמיועד בעיקר ללולאות קורונה בטמפרטורה של כמיליון מעלות ומציג אור הנפלט מאטומים של ברזל מיונן ומעבר ללולאות, מציג יפה אזורים על פני השטח שבהם השדות המגנטיים חזקים במיוחד - האזורים הבהירים. כאן ממש ניתן לראות את האזור מבעבע ואת הלולאה תופסת כוח וגודל.
    ומעבר להתפרצויות המגנטיות שניתן לראות בשני הסרטונים האחרונים, מעניין לראות גם מה קורה בחלקים העליונים של הכרומוספירה, שם ניתן לראות פילמנטים של חומר שמועף אל מעל השמש. סרטון זה מצולם באורך גל של AIA 0304  Å ובניגוד לצילומים של חובבים באורך גל של H-Alpha, מימן מיונן, כאן ניתן לראות בעיקר הליום
    לולאה נוספת שצילמתי בחודש מאי ממש לפני שהיא התפרקה כליל. כאן כבר מדובר באירוע עצום בגודלו, מעל 150 אלפי קילומטרים ואף יותר והיא תוצאה של CME - Coronal Mass Ejection, התפרצות עצומה שזרקה חומר לחלל וחלקו לא יחזור לשמש יותר אלא יתפזר ברחבי מערכת השמש.

    לקינוח, לטובת ההמחשה של גודל הלולאה, אותו הצילום עם כדור הארץ ששתלתי בתוך הלולאה 🙂. בחישוב גס מאוד אפשר להעריך שכדור הארץ נכנס כשלוש פעמים לתוך גובה הלולאה ואת זה ניתן לתרגם לכ 35-50 אלף קילומטרים!

    עוד יום מעניין על השמש ויש עוד לא מעט לשתף - בפוסטים הבאים
  2. Ilan Shapira
    ממשיך במעקב אחר מחזור פעילות השמש והפעם גם הצלחתי לצלם את אותו האזור במשך שלושה ימים רצופים (ותודה למערכת החינוך שסיפקה בקרים שקטים)
    מה שכן, מזג האוויר של הקיץ הזה הוא אחד המוזרים ביותר שאני זוכר, מעונן במשך היום, מעונן במשך הערב, בקיצור - מעונן. למרות זאת דווקא בבקרים, בדיוק אחרי שהילדים הלכו למסגרות, השמיים התבהרו לחצי שעה\שעה והצלחתי לגנוב כמה צילומים של השמש.
    בחזרה למעקב. יש רגיעה קלה בפעילות אבל היא עדיין גבוהה מהתחזית - וזה כבר נמשך כמעט שנתיים 🙂 

    למרות הכמות הקטנה של כתמי השמש ש 20 מהם נמצאים באזור פעיל אחד - AR3089, הסיכוי להתפרצויות סולאריות נשאר גבוה, בעיקר בזכות AR3089 שבו יש סיכוי של 80% להתפרצות ברמת C (הרמה השלישית), 30% להתפרצות ברמה M ו 5% להתפרצות ברמה X (הגבוהה ביותר). אזור פעיל זה כבר נמצא בדרך לצד המרוחק של השמש ואולי נפגוש אותו שוב אם הוא ישרוד וכאשר ישלים את הסיבוב.
    בינתיים, הצצה לפעילות בכרומוספירה העליונה בשלושת הימים הראשונים של השבוע, המון התפרצויות עצומות בשולי השמש וגם התפרצויות:
    בנוסף, גם שכבת הקורונה הייתה פעילה - בתיאום עם הכרומוספירה כמו שניתן לראות בסרטון הבא:
    הסרטון הופק מצילומים ציבוריים של NASA באמצעות https://helioviewer.org/
    בינתיים מהמזרח מגיחים אזורים חדשים ואחריהם הצלחתי לעקוב במשך שלושה ימים רצופים - חמישי, שישי ושבת ומה שהגיח משם הרשים יותר ממה שציפיתי לו.
    החלק הדרום מזרחי של השמש
    סיבוב השמש פילמנט שעקבתי אחריו הלך והתפתח למימדים עצומים.
    הצילום הראשון - 01/09/2022.
    הפילמנט נראה כמו נחש שמנסה לברוח מהשמש. מעליו ומתחתיו כתמי שמש חדשים שעדיין לא קיבלו שם רשמי.

    הצילום השני - 02/09/2022.
    כאן כתמי השמש מקבלים צורה ופרטים טובים יותר כאשר על העליון ניתן לראות כתמי משנה מסודרים בשורה וגם האזור הפעיל התחתון מראה המון סימני פעילות, כתמים ופילמנטים מרובים.
    הפילמנט הגדול כבר לא בולט מעל קצה השמש.

    הצילום השלישי - 03/09/2022.
    כאן הכתם הגדול העליון מראה הרבה יותר פרטים, כולל הפנומברה שלו וזרמים של פלזמה שמיוצאים מתוכו. כאן פתאום שמים לב שהפילמנט שהייתי בטוח שראינו את סופו ממש לא מסתיים וכל מה שהיה ביום הקודם מעל לקצה השמש הוא גם חלק מאותו הפילמנט העצום. שימו לב לכדור הארץ ששתלתי בתמונה לטובת קנה מידה. קוטר כדור הארץ הוא קצת פחות מ 13,000 קילומטרים. מכאן אפשר לעשות ניחוש מושכל לגבי האורך של המפלצת הזו - מאות אלפי קילומטרים והוא מגשר בין שני האזורים הפעילים - AR3092 & (העליון) AR3093 (התחתון)

    החלק המערבי של השמש
    אתחיל בתמונה של שדה רחב. ניתן לראות כמה מורכב האזור הפעיל AR3089 ואחד הדברים שעקבתי אחריהם הוא גשר הפלזמה שמעל הכתם הראשי. ממש לקראת הקצה אזור פעיל נוסף (AR3086) שהיום כבר לא ניתן לצפייה מכדור הארץ.

    הצילום הראשון - 01/09/2022.

    הצילום השני - 02/09/2022.
    כאן ניתן לראות שאותו גשר פלזמה התרבה ועכשיו יש שניים מהם. הפעם ניתן גם לראות את כתם השמש שנמצא באזור הפעיל AR3086 כאשר הוא ממש על הקצה.

    הצילום השלישי - 03/09/2022.
    מהאזור הפעיל AR3068 לא נותר כמעט זכר אבל מה שניתן לראות ממש בקושי זה התפרצות דקה של פלזמה במקום שאליו הוא הגיע. גשרי האור מעל הכתם הגדול של AR3089 מתחילים להתמזג ומהזווית הזו כל הפילמנטים שבתוך האזור הפעיל הזה מקבלים מימד של עומק (או גובה) ויש לא מעט כאלה. גם מספר כתמי השמש באזור הזה מתמעטים וביום הזה נשארו "רק" 15 מהם. מה שמעניין כאן זה שיש כשישה כתמי שמש גדולים. זה מספר גבוה שכמוהו לא ראיתי הרבה

    Ellerman Bombs
    תופעה אחרונה שצילמתי מסביב לאזור AR3089 נקראת פצצות אלרמן או בשפת הקודש Ellerman bombs. אלה הנקודות הבהירות שניתן לראות בתמונה מסביב לכתמי השמש. ניתן לראות שהתמונה שונה מהאחרות ולא רק במובן של תמונת נגטיב - כאן יש הרבה פחות פרטיים בשכבת הכרומוספירה ויותר פרטים בשכבה התחתונה - הפוטוספירה. למרות שהשתמשתי בדיוק באותו הציוד, ההבדל המהותי הוא שעל מנת לצפות בכרומוספירה בצורה מיטבית יש צורך בכיוונון הפילטר. זה נעשה על ידי חימום בעזרת גוף חימום קטן. אותו החימום עוזר לשלוט במרווחים בין המשטחים השקופים למחצה ועל ידי כך, לשלוט באורך הגל שמגיע למצלמה. אל דאגה, את החום הפילטר מסנן באמצעות blocking filter שנמצא בחזיתו + פילטר נוסף בחזית הטלסקופ.
    התמונה הזו צולמה ללא חימום הפילטר, מה שמסיט את אורך הגל מהערך הרצוי של 656.281 וכך פוגם בנראות של הכרומוספירה וחושף את הפוטוספירה שנמצאת מתחתיה (השכבה שפולטת את אור השמש). את פצצות האלרמן כמעט לא ניתן לראות כאשר הפילטר פועל ומכוון היטב.

    ולמרות הכל, בהתבוננות מדוקדקת יותר, ניתן לראות חלק מאותן פצצות אלרמן גם כאשר הפילטר פועל, את הבולטת מהן סימנתי בתמונה.

    עוד שבוע מעניין של פעילות מאוד עניפה על השמש מסתיים ואני כבר סקרן לראות מה יביאו איתם האזורים הפעילים החדשים.
  3. Ilan Shapira
    השבוע רוב הבקרים היו מעוננים ועל כן לא צילמתי יותר מדי אבל יש, יש תמונות ויש לא מעט פעילות.
    מבחינת כתמי שמש, חלה ירידה במהלך השבוע למספרים של 44 כתמי שמש (להזכיר שלפני שבועיים היינו ב 120) אבל לקראת סוף השבוע המספרים חזרו לעלות ואף חצו את קו ה 90. אזורים חדשים כמו AR3088 גדלו למימדים גדולים בתקופה די קצרה ואף תועדו בו מספר התפרצויות ברמה C,כ 4 רק ביום שישי. רמות M ו X הן הרמות הגבוהות יותר.

    האזור הפעיל AR3085 המשיך במסע שלו לכיוון הצד המרוחק של השמש וסיפק תמונות לא רעות בכלל.
    סה"כ מחזור מספר 25 ממשיך ולמרות שהוא מחזור יחסית חלש לעומת המחזורים הקודמים, הוא עדיין מספק לנו לא מעט פעילות.
    כמה תמונות שצילמתי השבוע, לפני שהציוד במצפה פורק לצורך סידור מחדש.
    AR3085 מיום רביעי, ה 24 לאוגוסט
    רואים יפה מאוד את הפנומברה של כתמי השמש וזרמים של פלסמה שמועפים החוצה בכל הכיוונים. גם הפילמנט מעל הכתם שהוא למעשה קשת עצומה ובמקרה הזה גם מאוד גדולה - עשרות אלפי קילומטרים, פי כמה מכמה מקוטר כדור הארץ - נראה בבירור, גם בצבע "טבעי" יותר ולא בנגטיב הפרטים נראים טוב מאוד. שימו לב לכתם הקטן יותר, הוא מורכב מאוד, עם גשרי פלזמה שעוברים מעליו
    גם התפרצויות עצומות קיבלנו, והפעם בחלק הדרומי (התמונה סובבה ב 180 מעלות).
    למרות התמונה הלא מחמיאה, ההתפרצות נראית ממש כמו שני עצים גדולים ועל כל קצה השמש יש התפרצויות משנה רבות וניתן גם להבחין ב Spicules - לשונות קטנות של פלזמה
    האזור AR3088, שהקוטביות שלו הפוכה לרוב כתמי השמש (לפי עופר) גם הוא נתפס בעדשה. מכאן יצאו כארבע התפרצויות ביום שישי.
    ביום שישי קיבלתי התרעה מ @Yossi Zamir בזמן שהיה בדרכו לתצפית שיש התרעות להתפרצויות חזקות. ממש לפני שפירקתי את כל הציוד הספקתי לגנוב כמה תמונות בין העננים.
    אותו AR3088 נתפס שוב כאשר הוא רועש וגועש. נראה בתמונות שהוא לפחות לפני או אחרי זריקת פלזמה לחלל
    ובנגטיב
    האזור הפעיל AR3086, שוב אנו רואים את המבנה הנפוץ של כתם שמש גדול שמוביל אחריו כתמי משנה ופילמנטים שמתקשתים בין הכתמים
    ולבסוף, אותה ההתפרצות מיום רביעי כפי שנראתה ביום שישי, עוד דוגמא להתפרצות גדולה שנמשכת מספר ימים. מטושטש אך הוספתי את כדור הארץ לפי קנה מידה על מנת להדגיש את הגודל
    מקווה שהמצפה יחזור לפעילות בקרוב ושאשרוד את סוף החופש הגדול
  4. Ilan Shapira
    זה נראה שמאז שחזרתי לצלם את השמש אני מצליח לעשות את זה כמעט כל יום. והשמש?? ממשיכה לספק פעילות עניפה.
    אז מה נשתנה? את הסדרה הזו התחלתי ב 14 לאוגוסט וזה הגרף המעודכן שמראה שהמגמה למחזור ממשיכה להכות את התחזיות.

    בתאריך ה 16 לאוגוסט מספר הכתמים כבר הגיע ל 119, רק להזכיר שלפי התחזית בשיא המחזור הצפי הוא ל 125 כתמים, לא רע בכלל.
    היום המספר כבר ירד ל 74 כתמי שמש אבל במשך השבוע נצפו לא רק כתמי שמש אלא גם התפרצויות סולאריות, במיוחד סביב האזור הפעיל AR3078 וחלקן תועדו על ידי עופר גבזו מהמצפה בגבעתיים:
    על מנת להדגיש את ההתפרצויות, השתמשתי באתר Helioviewer על מנת לייצר סרטון של השמש באורך גל AIA94 שמראה בעיקר אזורים חמים מאוד - באזור 5-5.5 מיליון מעלות ומשמש ללמוד התפרצויות סולריות (התפרצויות שפולטות המון אנרגיה וחום.
    בנוסף, יצרתי סרטון באורך גל של AIR304 שמשמש לצפייה בענני חומר דחוסים וקרים שנמצאים בחלקים העליונים של הכרומוספירה - Prominences and Filaments. בסרטון הזה ניתן לראות כמה חומר "עף באוויר" בהתפרצויות הללו
    הראות במהלך השבוע הייתה בינונית ומטה והתמונות בהתאם אבל בהחלט אפשר לראות לא מעט פרטים. על מנת לדעת מתי לצלם הוספתי למערכת Solar Seeing Monitor. המכשיר הזה מנטר בזמן אמת את תנאי הראות ומספק נתונים גם על הבהירות ועל הראות הממוצעת בדקה האחרונה. מאחר והתקנתי אותו רק לאחרונה, נותר לבדוק אותו גם כשהשמיים נקיים יותר מעננים.
    האזור הפעיל AR3081. אוגוסט 17
    כתם לא קטן עם פנומברה ברורה, גשר אור שחוצה את הכתם בחלקו העליון ופילמנט שנמתח לכתם המשנה (הם לרוב מגיעים בזוגות). אזור פעיל מאוד ברור ומוגדר
    AR3081, אוגוסט 19.האזור מתקרב לקצה השמש ורואים את השינויים הגדולים בצורתו
    AR3081, אוגוסט 20.שינויים משמעותיים באזור וכבר ניתן לראות גשר אור נוסף מעל הכתם
    נראה לא רע גם בצבע
    פורמה של השמש, כולל AR3081 החל מהקצה המערבי של השמש ועד למרכזה. רואים יפה את הפילמנטים משני צידי האזור הפעיל
     
    האזור הפעיל AR3078, אוגוסט 19.יום אחרי שהאזור "ירק" solar flares מרובים, הוא ממשיך להיות פעיל. ניתן לראות גם התפרצות נחשול על קצה השמש (Surge Prom)
    ובגרסאת הנגטיב
    AR3078 באוגוסט 20. רואים כמה קרוב הוא לקצה ואת כל הפעילות על האופק המערבי
    בתמונת הנגטיב רואים יפה מאוד כמה הפילמנטים שם גבוהים יותר מפני השטח - התמונה מקבלת הרגשה יותר תלת מימדית
    התפרצות נחשול נוספת, גדולה מאוד באוגוסט 19. התפרצויות כאלה קורות לא מעט אבל רובן קורות על רקע השטח ומאבדות את אפקט הנחשול. זה יפה לראות שלוש כאלה באותו היום בסמיכות אחת לשניה. חבל שאין חפיפה מספקת בין התמונות על מנת לחבר את שתיהן
    התמונה החביבה עלי היא דווקא של אזור פעיל "מינורי" ללא כתמים משמעותיים או אפילו שם שמצאתי. אני מאוד אוהב את התמונה הזו כי היא מראה שגם באזור רנדומלי ניתן לראות המון פעילות ובכלל האזור הזה נראה כמו שטיח\פרווה של חתול כתום (שאוהב לזניה??)
    התמונות צולמו מהמצפה הביתי שלי בעזרת ציוד יעודי לשמש - אסור בשום פנים ואופן לכוון טלסקופ ללא ציוד הגנה ייעודי אל השמש - עיוורון ונזק בלתי הפיך.
    לתמונות שמש נוספות - בקרו באלבום שלי בפליקר: https://flic.kr/s/aHsmTQxPS1
    ציוד:
    TS-Optics 125mm f/7.8
    Baader DERF 135mm
    Daystar Quark Chromosphere
    ZWO ASI174MM
    iOptron CEM120
  5. Ilan Shapira
    אז חזרתי לצפות ולצלם את השמש אחרי תקופה לא קצרה ואתמול ב 14/08/2022 בבוקר פתחתי את הגג במטרה לצלם מספק מצומצם של תמונות ולחזור לעיסוקי היום יום.
    לא בדקתי ברשת איזו פעילות מתרחשת על השמש, פשוט הדלקתי את המערכת ואחרי שהגעתי לפוקוס הבנתי שמספר מצומצם של תמונות לא יספיק... השמש רחשה וגעשה ובכל מקום שאליו כיוונתי את הטלסקופ היה משהו לראות!
    לפני התמונות, קצת רקע:
    השמש עובדת במחזורים של 11 שנים שבהם הקטבים מתחלפים. בשיא המחזור השמש נמצאת בפעילות מגנטית מאוד עניפה ומספר כתמי השמש גדול במיוחד. שיא המחזור הנוכחי צפוי להגיע ביולי 2025 ובו התחזית מדברת על כ 125 כתמי שמש. בגרף ניתן לראות את התחזית ואת הכמות האמיתית של כתמי השמש וכמו כן גם את מחזורי העבר בגרף התחתון. (נלקח מהאתר: swpc.noaa.gov)
    סה"כ המחזור מתנהל די בהתאם לתחזיות עם נטיה קלה ליותר פעילות בחלק מהזמן.

    על מנת לזהות את כתמי השמש בשמם, נכנסתי לאתר spaceweatherlive ומה שתפס את תשומת ליבי היה מספר כתמי השמש - 104 וזו ירידה של 12 מהיום הקודם. מכובד מאוד שלוש שנים לפני שיא המחזור להיות ממש קרובים למספרי השיא החזויים.

    הציוד שלי כרגע מאפשר לי לצלם בשדה מאוד צר אבל לספק פרטים לא מעטים. זו הסימולציה של השדה אותו אני מקבל עם שתי המצלמות איתן אני משתמש (הסימולטור זמין ב: astronomy.tools)

    לפני שנצלול לפעילות, למי שמעוניין להכיר את המושגים שמשמשים לתיאור פעילות השמש - הסבר מפורט בקישור הבא: מאפיינים בשכבת הכרומוספירה
    אחרי סריקה של השמש הדבר שהכי תפס את תשומת ליבי הייתה התפרצות די גדולה בחלק המערבי של השמש (התמונה סובבה 90% נגד כיוון השעון) - מעל האזור הפעיל AR3071.
    מעבר לגודל, ניתן לראות מעין שיערות על קצה השמש, אלה נקראות Spicules, סילוני פלזמה שנורים מעלה במהירויות של עד 110 קילומטרים בשניה, מגיעים לגבהים של 3000-10,000 קילומטרים ואורך החיים שלהם הוא כ 15 דקות.

    מצד שמאל של אותה ההתפרצות נמצאים האזורים הפעילים AR3074 ו AR3079. על מנת להכניס את הכל לאותה תמונה צילמתי פנורמה משישה פנלים:

    הפסים הכהים יותר הם גם התפרצויות רק שהם על רקע פני השטח והם נראים כהים יותר מכיוון שהחומר בהם קר מעט יותר מפני השטח הם נקראים Filaments. אם פילמנטים האלה ישרדו ויגיעו לקצה אם יראו יפה על רקע השמים כקשתות או מזרקות של פלזמה ויקבלו את השם Prominence - התפרצות על רקע השמיים.
    בנוסף לפילמנטים רואים לא מעט כתמי שמש. שניים יחסית גדולים ועוד לא מעט כתמים קטנים יותר. כתמים אלה הם אזורים של פעילות מגנטית חזקה מאוד שממש מונעת מחלק מהחום מלהגיע לפני השטח או שממש דוחפת את שכבת הכרומוספירה לצדדים. הטמפרטורה באזורים אלה נמוכה בכ 2000 מסביבתם ועל כן נראים כהים יותר.
    עיבודים שונים לאותה התמונה שמבליטים חלקים אחרים בה
    נגטיב:

    וצביעה מלאכותית:

     
    אזור ממש מעניין בצורה ובפילמנט גדול ומוגדש הוא AR3076:

    ובנגטיב:

    האזור הפעיל AR3081:

     

     
    וממש על הדרך צילמתי גם התפרצות בחלק המזרחי של השמש. התמונה לא להיט גדול אבל לא מתלוננים על התפרצויות 🙂

     
    יש עוד מספר תמונות שהספקתי לצלם אבל לא הצלחתי להגיע לעבד את כולן ושיתפתי את הטובות והמעניינות של אותו הבוקר. לא מתלונן שאחרי סינון ועיבוד של חלק מהחומרים יש כל כך הרבה מה להציג.
    הציוד:
    טלסקופ: TS-Optics 125mm f/7.8
    פילטר דוחה אנרגיה קדמי: Baader DERF 135mm
    פילטר מימן (h-alpha): Daystar Quark Chromosphere
    מצלמה: ZWO ASI183MM
  6. Ilan Shapira

    המצפה הביתי - עוד ירח וחזרה לשמש?

    על-ידי Ilan Shapira,


    מצפה ביתי
    אחרי מבצע בעזה ועננים שמנעו ממני לפתוח את המצפה - בכל זאת, רסיסים של כיפת ברזל זה לא כל כך בריא לציוד - חזרתי לפעילות.
    מכיוון שהירח עבר את 85% הארה, התמקדתי בו ודילגתי מעל המשך צילום ה Veil עד שהירח יתחיל לזרוח מאוחר יותר.
    הטלסקופ שמיועד לירח, ה C8 לא מחובר ומכיוון שאני לא רוצה, לפחות כרגע לשנות דברים במערכת, השתמשתי בשובר האור הגדול שתפקידו העיקרי הוא להיות מתאם בין הטלסקופ הקטן והחצובה. הגיע הזמן שהוא גם יעבוד קצת. לטלסקופ הזה חיברתי את המצלמה ZWO ASI183MM ופילטר IR-Pass שעוזר מאוד בהפחתת הפרעות אטמוספריות וצילמתי את הירח ב 85%.

    בשילוב הזה של הטלסקופ והמצלמה הירח לא נכנס כולו לפריים וחיברתי שתי תמונות. בקרוב אחבר את הרדוסר ואוכל לצלם פריים אחד. דורש איזון מחדש אבל זה ממש בקטנה.
    יומיים אחרי כן, בעשירי לאוגוסט, צילמתי שוב, הפעם הירח ב 97.5% הארה. תוך כדי, אני ממשיך לטפח את הדור הצעיר והבת הקטנה שלי הצטרפה וביקשה לשלוט במערכת ולטייל על הירח:

    והירח עצמו. אפשר לשים לב להמון פרטים בחלק הקטן שעדיין מוצל - השוליים השמאליים

    ובבוקר שאחרי - חזרה אל השמש! אחרי תקופה לא קצרה שבה לא צילמתי בכלל את השמש, הגיע הזמן לחזור. למרות שהציוד לצילום שמש מוסיף המון משקל ומוציא את כל המערכת מאיזון, לא איזנתי מחדש את הציוד. לצורך מספר קטן של צילומים (חצי שעה +-) החצובה תצליח להתמודד עם זה. מה שכן, אפילו לא חיברתי את המנוע לפוקוסר, מה שחייב אותי לפקס ידנית. לא אידיאלי כלל כי מרוב אור השמש היה לי מאוד קשה לראות מה קורה על המסך, זה עוד משהו שצריך לסדר לפני הפעם הבאה.
    אז למרות חוסר האיזון וחוסר הפוקוס, הצלחתי לתפוס שני כתמי שמש חמודים, פילמנטים וקצת התפרצויות.
    האזור הפעיל AR3074, נתחיל עם צבע מזוייף

    שחור לבן נגטיב

    שחור לבן

     
    האזור הפעיל AR3076

     

     
    והתפרצויות בחלק הצפוני של השמש. תמונה ממש לא בפוקוס אבל כללתי אותה כאן כי היא עדיין מספקת לא מעט פרטים

     
    אני אשקיע את הערב הקרוב לאיזון המערכת שניתן יהיה לצלם גם שמש וגם DSO בלי דאגה לאיזונים וכמובן - עם פוקוסר חשמלי... ואנסה להפטר מכל מני משקולות עקומות שעזרו לי באיזון הציר השלישי 🙂 
  7. Ilan Shapira
    בשבועות האחרונים לא יצא לי יותר מדי לכתוב כי הייתי עסוק במצפה אבל יש לא מעט מה לשתף.
    אז מה עשיתי?
    הכנות אחרונות על על מנת להכין את המצפה לצילום בצורה רצינית יותר וכמובן לא וויתרתי על EAA.
    מבחינת צילום, מכיוון שכרגע יש מטרות גדולות בשמיים - ערפיליות באזור הברבור, עברתי לצלם עם הטלסקופ הקטן - AT60ED מה שנותן שדה רחב הרבה יותר.
    הוספתי לו פלאטנר ולקח לי קצת זמן להגיע למרחק של 55ממ בין הפלאטנר לחיישן. אני עדיין חושד שאני ממש קרוב ל 55 אבל לא ממש מדוייק אבל אפשר לראות שיפור עצום (תודה ל @גידי גולן על זה) מיקמתי את הגיידר על מנת שיצביע בדיוק לאותו המקום כמו הטלסקופ צילום, כולל סיבוב השדה המתאים בשעה טובה סיימתי את המלחמה עם הפוקוסר האוטומטי. המסקנה מהמלחמה המיותרת הזו - לא לנסות קיצורי דרך, הם מאריכים את הדרך ויכולים לתסכל הורדתי PixInsight ו @Jonathan Elihis הסביר לי את השימוש הבסיסי ואני מחכה שיהיה לי מספיק דאטה על מנת להתחיל לעבד תמונה בצורה יותר רצינית ולא פחות חשוב, תהליך עבודה מאוד מסודר. כל ערב אני בודק איפוס לצפון ומתקן אם יש צורך ונותן ל PHD2 את הזמן לעשות קליברציה מחדש. גם פריימים של קליברציה - דארקים, פלאטים וכו נלקחים בהתאם לצורך. שיפור האיפוס לצפון בתחילת כל ערב

    פלאטים בסוף כל ערב

    כל הדברים האלה הופכים את הכל לקל וזורם הרבה יותר. גם ל EAA וגם לצילום.
    מעבר ל M16 שבה הייתה הפעם הראשונה לשילוב של ערוצי מימן חמצן וגופרית, הפרוייקט הבא הייתה ערפילית ה Veil, החלק המערבי. כאן כבר ניסיתי לעבוד בצורה מסודרת יותר והתוצאה אכן יצאה מעט מוצלחת יותר אבל מאוד בעייתית

    נתוני צילום:
    HA 7x600s Bin2
    O3 7x600 Bin2
    בעוד התמונה מכילה לא מעט פרטים, יש לא מעט בעיות. אחת זה הפוקוס האוטומטי שעדיין לא פעל כראוי. הבעיה הבאה הייתה השימוש ב Bin2, חיבור של פיקסלים לפיקסל אחד גדול. ההנחה שלי הייתה שזה עדיף על מנת להצליח לקבל פרטים דרך הפילטרים צרי הסרט, הנחה מוטעית שהתוצאה שלה היא המון רעש מיותר ורזולוציה פחותה. הפלאטים, במיוחד של המימן היו לא טובים בכלל. וכמובן - עיבוד, דבר שלא ממש עשיתי מעבר לקצת Stretch, יישור של הכוכבים ושילוב שני הערוצים לתמונה אחת. אני מניח שאפשר עוד לשפר לא מעט אבל את הלקחים האלה לקחתי לפרוייקט הבא. ל Veil עוד אחזור.
     
    בין לבין עשיתי לא מעט EAA, בעיקר בזמן שאני מחכה שמטרות הצילום שלי יעלו לגובה מספק.
    אני חייב להגיד שלמרות של EAA לא באמת חייבים חצובה משוונית ועקיבה טובה, אלה דברים שבזכותם התהליך הופך לקל הרבה הרבה יותר. במקרה שלי, בגלל שכבר יש לי פילטרים צרים שעל מנת לקבל משהו דרכם יש צורך בחשיפות ארוכות מעט יותר (3-4 דקות מינימום) אז לא הייתה לי ברירה. מה כן הרווחתי? יכולת לראות את האובייקט על המסך בצורה נהדרת אחרי חשיפה בודדת של מספר דקות.
    בשבוע האחרון ה EAA התמקד בערפיליות של מרכז שביל החלב - לגונה, ברבור וגם ערפילית צפון אמריקה בזנב קבוצת הברבור
    צפון אמריקה

    הפריימינג לא להיט, אני מפספס כאן את ערפילית השקנאי וחלקים לא קטנים מצפון אמריקה עצמה. בנוסף, התאורה מצד ימין למעלה היא מחלה ידועה של המצלמה שלי - Amp Glow. דבר שנפתר בשימוש בדארקים. עם כל זאת, לקבל את הדבר הנהדר הזה על המסך תוך מספר דקות זה כיף גדול. כאן הצילום הוא דרך פילטר HA בלבד.
    ערפילית הברבור (אומגה) - M17

    כאן הפריימינג המוזר מכוון על מנת לתפוס את M18 וקצת משדה הכוכבים העצום שמצד ימין ולמטה. סה"כ 4x240s דרך פילטר HA. כאן כבר הקפדתי על דארקים לפני שהתחלתי את ה live stack וה amp glow לא מורגש יותר.
    הלגונה

    חמישה פריימים של 240 שניות, שלושה של HA ועוד שניים של O3. כן, אפשר ב EAA לשלב בין אורכי הגל השונים ולקבל פרטים נוספים אבל התמונה נשארת בשחור לבן. ההבדלים בין הפריים הראשון לסטאק של חמישה פריימים הוא שמיים וארץ. זו תמונה שבעתיד בהחלט אנסה לצלם כמו שצריך.
    לסיכום
    המון לימוד עצמי, המון עזרה מאנשים כמו @גידי גולן, אופיר, ו @Jonathan Elihis וחלוקת התוצרים ותסכולים עם @Liron.na  בזמן אמת. הדרך הארוכה מתחילה להניב פירות ומספקת לי את היכולת לעשות אסטרונומיה גם מהבית.
    EAA היא עדיין הדרך הטובה והמהירה ביותר לקבל אובייקטים על המסך, הפילטרים עושים את העבודה שלהם והחצובה מתפקדת לא רע בכלל. צילום אסטרונומי הוא אכן מאתגר אבל זה אתגר מעניין ומספק מאוד. כל הדברים האלה משלימים את הצפייה הוויזואלית בצורה מצויינת.
  8. Ilan Shapira
    בימים האחרונים עולם האסטרונומיה עצר את נשימתו לקראת התמונות הראשונות של המצפה המתקדם ביותר שנשלח לחלל.
    הטלסקופ, רק נזכיר על קצה המזלג, הוא מצפה בעל מראה גדולה מאוד מצופה בזהב ומיועד לצפות באורכי גל של אינפרא אדום. למה דווקא אינפרא אדום? כדי לצפות באובייקטים מרוחקים שעד היום היו מחוץ להשג יד המדע. היקום כמו שהתגלה מתפשט וככל שאובייקט רחוק יותר הוא מתרחק במהירות גבוהה יותר, מה שמסיט את האור שמגיע ממנו לצד האדום של הספקטרום (אפקט דופלר). מכיוון שהשמש גם היא פולטת אורכי גל של אינפרא אדום וזה ממסך את האור החיוור שמגיע מגלקסיות מרוחקות, James Webb נשלח למרחק של 1.6 מיליון קילומטרים מכדור הארץ שם המראה שלו פונה הרחק מהשמש כדי לא "להסתנוור" ממנה. מה אמור הטלסקופ הזה לתת למדע? יכולת לראות רחוק יותר מכל מכשיר - לזמן הכי קרוב למפץ הגדול ששם היקום התחיל להאיר, לגלות הרכב אטמוספרי של כוכבי לכת במערכות שמש אחרות ולספק פרטים שלא נראו עד היום.
    המסע של James Webb לנקודת L2

    אחרי טיסה של חודש ותהליך ארוך של מספר חודשים בהם המראות יושרו והתקררו וכל המכשירים נבדקו NASA פרסמה את התמונות הראשונות. התמונות כוללות צביר גלקסיות, ערפילית שבה נוצרים כוכבים, ניתוח אטמוספרי של כוכב לכת מרוחק וערפילית פלנטרית. סה"כ מגוון של מטרות שונות שאמור להציג את יכולותיו של המכשיר המרשים הזה.
    NASA ייצרה הייפ די גדול ודיווחה שהמדענים בכו למראה התמונות ובזמן הפרסום שלהן אני בהחלט יכול להזדהות עם המשפט הזה - התמונות פשוט מדהימות בכל קנה מידה. מאז הפרסום אני מוצא את עצמי בוהה בתמונות האלה ומנסה לעכל כל חלק וחלק בהן.
    עכשיו, אחרי ימים של בהיה בתמונות התחזקה אצלי ההחלטה (הוויזואלית) מי מהתמונות היא המועדפת עלי 
    היכן ניתן לראות את התמונות ברזולוציה המלאה שלהן? בעמוד הפליקר הייעודי שנאסא פתחה.
    הפוסט נכתב מתוך נקודת המבט שלי - לרוב בתור צופה ולא מדען ומתייחס לתחושותי לגבי התמונות.
    אני ממליץ בחום להעמיק בדף של @Ella Shartiel - שערכה עבודת רקע ומחקר מקיפים: איך זה שכוכב
    אז מה ראינו עד היום?
    הרכב אטמוספרי של כוכב לכת מרוחק

    על פניו לא מרשים מבחינה וויזואלית או נראה כמו תהליך פוקוס אוטומטי לא תקין בצילום אבל הגרף הזה מציג יכולת מדהימה של הטלסקופ "להראות" ממה מורכבת שכבת האטמוספירה של כוכב לכת מרוחק. זה נעשה על ידי ניתוח האור שנפלט מהכוכב. אור זה כאשר הוא עובר דרך האטמוספרה של הכוכב נשבר על ידי החומרים המרכיבים אותה וכל חומר שובר את האור לאורך גל שונה.
    מה שמדהים בכל הסיפור הזה זה המרחק של הכוכב מאיתנו - 1150 שנות אור מאיתנו - והיכולת לזהות הרכב  אטמוספרי בפירוט שכזה.
    Carina Nebula בית יולדות לכוכבים

    בתמונה רק חלק ממלכת הדרום, ערפילית Carina שמביישת בגודלה את מלכת הצפון - ערפילית אוריון. ענן של גזים שמהם נוצרים כוכבים ועוצמתיים שהקרינה הנפלטת מהם מאירה את הענן הנהדר הזה ומפזרת את הענים שמסביבם.
    צביר הגלקסיות הקומפקטי Stephan's Quintet

    מדובר בתמונה לא פחות ממשוגעת שמאוד רצוי להוריד ולהתבונן בעיון רב ובזום על כל חלק מהאזור הזה. מעבר לגלקסיות המרכיבות את הצביר עצמו ניתן לראות עוד המון גלקסיות רחוקות הרבה יותר (ולחשוב שהצביר מרוחק מאיתנו "רק" 300 מיליון שנות אור)
    מותו של כוכב: ערפילית הטבעת הדרומית

    מדובר בכוכב שדומה לשמש שלנו שמת לפני אלפי שנים ומרוחק כ 2500 שנות אור מכדור הארץ. הכוכב שמ ופלט את כל החומר שבנה את הערפילית הוא דווקא הכוכב החיוור יותר מתוך צמד כוכבים והוא נמצא בשעה 8 מהכוכב המרכזי הבהיר. גודל הערפילית הוא 0.4 שנות אור בלבד והפירוט שמתקבל בתמונות הוא (שוב) חסר תקדים, מה שמביא אותי לתמונה החביבה עלי:

    במבט ראשון רואים שדפנות הערפילית שפונות אל הכוכבים מספקות פירוט עצום והתמונה היא תלת מימדית כאשר אנו מסתכלים כאילו אל תוך מנהרה של חומר מתערבל. כאשר עשיתי זום פנימה נשימתי פשוט נעתקה. זה מבט אל תוך כדור של גזים משתוללים אשר מוארים מבפנים על ידי הכוכבים שבפנים וניתן לראות ממש שכבות של גלי הדף שעיצבו את הערפילית. ממש מבינים את מבנה הערפילית ואת זה שאנו צופים דרך הקיר שפונה אלינו, רואים את הזוהר של הכוכבים ואת הקיר האחורי. הקירות שבצדדים מספקים את תחושת העומק המרהיבה הזו.
    כאשר מבינים מה רואים כאן, קשה שלא לחשוב שבעבר, כל החומר הזה שמפוזר על פני 0.4 שנות אור היה מרוכז בכוכב אחד בקוטר של כ 1.5 מיליון קילומטרים בלבד - זה 4.6 שניות אור! זה נתון שלמוח לוקח זמן לעכל.
    ההרגשה היא ממש כאילו טסים בחללית במעמקי הערפילית ועוד רגע ניתן להושיט יד ולגעת בדפנותיה. אמנם תמונת צביר הגלקסיות נותן המון פרטים על אובייקטים מרוחקים מאוד והגרף של ההרכב האטמוספרי של כוכב הלכת מראה יכולות אדירות של הטלסקופ אבל זו התמונה שלפחות לי נתנה את התחושה של טיסה בחלל ואת היכולת לדמיין את תנועת החומר הנדחף הרחק מהכוכב שפלט אותו.
    ההשקעה העצומה והציפיה המתוחה לתמונות הוכיחה את עצמה ולנו נותר להמשיך לצפות אל היקום דרך החלון החדש ש James Webb  פתח
  9. Ilan Shapira

    אני והשמש - פרק 4

    על-ידי Ilan Shapira,


    שמש
    עכשיו שהבעיות שמנעו ממני לצלם את השמש נפתרו, אני פותח את המערכת כמעט על בסיס יומי ומצלם חומר חדש.
    בהנחה ולחבר את הכל זה משהו יחסית פשוט - להזיז את החצובה החוצה, לחבר את הפילטרים ואת המצלמה, לחבר למצבר, לחמם את הפילטר ולאפס את החצובה - נכנסים לכל עניין הצילום עצמו.
    לפני שמחברים את הכל, רצוי כמו תמיד להתייעץ בתחזית ולוודא שלא אמורים להופיע עננים וכמובן לבדוק האם יש משהו מעניין על השמש. היא כרגע בשלב הרגוע בחיים שלה ויכולים להיות לא מעט מקרים שפשוט נראה שמש ללא שום אזורים מעניינים כמו כתמי שמש והתפרצויות אז חשוב מאוד לבדוק.
    אני משתמש ב SharpCap לצילום. המאפיינים העיקריים שאני משחק איתם הם החשיפה במילי שניות וב Gain שזה דומה ל ISO במצלמה. בנוסף יש את ההיסטוגרמה שמאוד מאוד חיונית לקבלת תמונה שפוייה.
    בינתיים, אני עדיין לא באמת יודע מה אומר כל חלק של ההיסטוגרמה - כל בוקר אני נשאב לתוך הצילום כי צריך גם להתחיל יום עבודה ובערב אני עורך את התמונות (או מצלם את הירח). אז זמן לעצור לשניה, לעכל את כל מה שלמדתי לא באמת היה לי. זה משהו שאני חייב לעשות ומהר כדי להוציא את המקסימום מכל המאמץ.
     התוכנות והתהליך על רגל אחת
    אז לצילום עצמו SharpCap
    שלב העיבוד - אני עדיין עושה כל מה שמתואר כאן בצורה די טכנית ומנסה להבין את ההשפעה של כל צעד וצעד בתהליך. אביא כאן תמונות כמעט מכל שלב, ללא הסברים על כל אפשרות - זה יגיע מאוחר יותר כשארגיש בנוח לעשות זאת.
    לסינון פריימים הטובים - PIPP (למרות שראיתי גם מדריכים שישר זורקים ל Stack גם בלי השלב הזה). ניתן לקבוע אזור שיהיה העוגן ואזור שחייב להופיע בכל הפריימים (כתם שמש, או התפרצות). התוכנה תסנן כל מה שלא עונה על הקריטריונים ויש גם קריטריון של כמה פריימים להשאיר בסה"כ. אני משתדל להישאר עם 70% מהפריימים בסוף השלב הזה

    לטובת Stacking: AutoStakkert. לתוכה מעלים את הסרטון המסונן והמסודר, קובעים גם כאן אזור עוגן לייצוב ומבצעים אנליזה של הפריימים. מקבלים גרף שמיצג את הפריימים לפי איכות, מה שעוזר בהחלטה בכמה פריימים להשתמש בסוף. ככל שהצילום היה טוב יותר (פוקוס, יציבות אטמוספרה, נתוני צילום נכונים), נוכל להשתמש ביותר פריימים


    לאחר שלב ה Stacking, עוברים לחידוד ראשוני של התוצר עד כה. עד לא מזמן השתמשתי ב Registax אבל אחרי מספר מדריכים שראיתי ברשת עברתי לחידוד ראשוני באמצעות imppg.
    בתמונה רואים חידוד יתר על מנת להמחיש כמה ניתן להוציא מתמונה שנראת חיוורת יחסית. בגדול אני משתמש בסליידרים משמאל: deconvolution & Unsharp בזמן שהחלק המסומן מתוח עד מאני מקבל תמונה יחסית רכה ואז מאפס את ההיסטוגרמה (מבטל את ה strech).

    מכאן אפשר לעבור לפוטושופ או גימפ. השתמשתי בגימפ ממש עד לאחרונה - הוא מכיל יכולות רבות מאוד של פוטושופ והוא חינמי ורוב האופציות שלו נמצאות בדיוק כמו בפוטושופ. הוא לא חף מבעיות - הוא נתקע לעיתים וחלק מאפשרויות נקראות או ממוקמות שונה מאשר בפוטושופ - מה שמקשה להסתמך על מדריכים שמציגים בפוטושופ (אפשרי אבל דורש הסתגלות והבנה של כל התכונות).
    כאן כבר יש משחק של חידוד עדין יותר במגוון טכניקות שאותן אני לומד (שלום כיתה א') ומנסה להבין מה עושה מה ואיך זה ישפיע על התוצאה הסופית.
    לפחות למדתי לצבוע את התמונה לכתום. אני עדיין לא סגור איזה כתום מתאים יותר והאם שחור לבן הוא לא האופציה הטובה יותר - עניין של טעם אבל שמרתי מספר אפשרויות וניתן להחליף בצורה מהירה או לפחות לצבוע את כולם באותו הצבע.
    תוצאות סופיות מהתהליך - עיבודים שונים:



     
    השמש + התפרצות. כאן יש לי גם צילום לא הכי טוב וגם עריכה מאתגרת מעט יותר - בעריכה הראשונה ההתפרצות מכילה יותר פרטים, באחרות פני השטח מודגשים יותר. צריך למצוא את האיזון.



    התהליך מרתק ומהנה מאוד, השמש היא גם אובייקט מאוד קרוב וגם דינמית מאוד ומספקת דברים חדשים בכל פעם. זה מאוד שונה משאר האובייקטים שמחוץ למערכת השמש שהם לרוב, לפחות בימי חיינו ישארו אותו הדבר ובגלל זה זה כיף גדול - אובייקט אחד, אין סוף דברים חדשים ושונים.
    בפעם הבאה, אצלול יותר לכל תהליך הצילום עצמו, מקווה לעשות סרטון של התהליך - מההקמה, כיול המערכת והצילום.
     
  10. Ilan Shapira
    אני כבר תקופה חושב על איך לתקוף את זיהום האור ולשפר את תוצרי ה EAA שלי. מכיוון שהמצלמה שלי היא מונוכרומטית, הלכתי על פילטרים SHO Narrow Band 3nm עם גלגל.
    מחקר והתייעצות עם חברים הביאו אותי לפילטרים של Optolong. חברה לא רעה בכלל ובמחיר יחסית סביר.

    הגלגל גם הגיע עם כל המתאמים הנחוצים לחיבור לטלסופ ולמצלמה ויש עוד מקום לארבעה פילטרים נוספים. עשיתי טעות וסימנתי על הפילטר את שמו (לא באמת...)
    ניסוי הכלים הראשון שעשיתי לפני כשבוע לא היה מוצלח במיוחד בעיקר בגלל בחירת מטרה שמקשה לראות את הייתרונות של הפילטרים האלה, הפעם חיכיתי שמרכז שביל החלב יגיע לגובה שמאפשר לצלם אותו והתחלתי את ניסוי הכלים על שתיים מהערפיליות המוכרות יותר שיש: Eagle Nebula, Lagoon Nebula.
    הניסוי כלל בעיקר חשיפה דרך פילטר ה HA אבל גם בדקתי מה מתקבל מהפילטרים האחרים בעיקר כדי לקבל הרגשה מה ההבדלים בזמני החשיפה בין פילטר לפילטר. מכיוון שנאלצתי להרכיב חלק מהדברים מחדש, האיזון לא היה מושלם ובשילוב עם תנאי יציבות לא הכי טובים העקיבה לא הייתה מושלמת בכלל. עדיין, גם בחשיפה unguided של 2 דקות קיבלתי תמונות נחמדות ועם מעט מריחות. הוספה של guiding כמובן שיפרה את המצב פלאים.
    התמונות צולמו עם חשיפות של 2-2.5 דקות עם gain = 66, נשמרו As seen on screen ובפורמט jpg - לא ממש מתאים לעריכה אבל לטובת EAA זה מושלם. את התמונות העברתי דרך Denoize כדי להפטר מחלק מהרעש ודי זהו.
    הציוד:
    טלסקופ - TS-Optics 125mm F/7.8
    מצלמה - ZWO ASI294MM Pro
    חצובה - CEM120
    טלסקופ עקיבה AT60 F/6
    מצלמת עקיבה: ZWO ASI174MM
    פילטרים Optolong SHO 3nm

    בעוד ניהול הכבלים לא אידיאלי, לפחות אין כבלים מתנדנדים שעלולים להתפס בכל מני מקומות כאשר החצובה זזה.
    Eagle Nebula - M16
    זו התמונה עם הכי הרבה זמן חשיפה מצטבר, בסביבות 19 דקות והיא כוללת 4 לכל אחד מהפילטרים O-III & S-II וכל השאר HA.
    סה"כ ממש הפתיע כמה פרטים מקבלים מהבית על הערפילית הזו וכמה ברורים יצאו עמודי הבריאה.

    Lagoon Nebula - M8
    כאן קצת התקמצנתי וצילמתי מעט פחות מעשר דקות ורק 2 דקות O-iii ו 2 דקות S-II

    כמה מסקנות - להשמיש את N.I.N.A (סרבה לעבוד בגלל ASCOM ישן - יטופל), לשפר את ה Polar Align, לאזן את החצובה מעט טוב יותר ולא לוותר על פוקוס טוב יותר בטלסקופ עקיבה ולהתחיל לעבוד עם פריימים של קליברציה, דבר שאני דוחה ללא סיבה אמיתית.
    אני יוצא מאוד מעודד מהערב הזה, גם מהבית ניתן לקבל המון פרטים על האובייקטים היפים האלה ועם עוד קצת עבודה אפשר להגיע לתוצאות לא רעות בכלל.
  11. Ilan Shapira
    אחרי שבשבוע שעבר תחזית מזג האוויר די סגרה לנו את המדבר ואנשים עלו לרמת הגולן השבוע קיבלנו שבוע נקי וצלול.
    ביום שלישי @Guydive זרק שהוא שוקל להגיע לדרום לתצפית ולשמחתי גורמים אחרים שיחקו לטובתי והחלטתי להצטרף.
    בפעם הקודמת הגעתי למדבר עם מראה ראשית מלוכלכת והיה לי זמן לשטוף רק את המראה המשנית (משפיע אפילו יותר). הפעם לא וויתרתי וביום שלישי בבוקר הוצאתי את המראה ונתתי לה שטיפה יסודית.

    לא רק המראה סבלה מהאבק הנוראי של תחילת האביב וכבר העברתי נקיון על שאר חלקי הטלסקופ
    לפני:

    אחרי:

    ביום שלמחרת אחרי שסיימתי עם הסידורים האחרים שנפלו עלי בבוקר העמסתי הכל במהירות שיא ובצהריים גיל הצטרף והעמיס את הטלסקופ והציוד שלו לרכב שלי ונסענו יחד דרומה - 35" של אופטיקה ברכב אחד.
    בדרך דרומה עוד הספקנו לעצור ולעזור לגיא עם תקלה קלילה ברכבו ועדיין הספקנו להגיע כשעה וחצי לפני השקיעה ולהקים את הציוד בנחת

    הפעם התצפית הייתה מצומצמת מאוד - חמישה טלסקופים בסה"כ ושישה אנשים. חוץ מאשר גיל וגיא, גם נוח ואשתו הצטרפו אלינו ומיכאל קון הצטרף ממש עם רדת החשיכה והשלים את המניין.
    נוח עם הטלסקופ הנהדר שלו מבית Teeter:

    אני עם הטלסקופ מוכנים ללילה

    ומבט על כל שדרת הטלסקופים (לפני שמיכאל הצטרף):

     

    אז בניגוד לתצפיות האחרונות שכללו עשרות אנשים הפעם באמת הייתה תצפית מאוד מאוד אינטימית ולשמחתנו השמיים שיתפו פעולה ועשרות כוכבים צצו להם עם רדת החשיכה.

    הערב התחיל כצפוי עם רוחות שדי הציקו אבל ניצלנו את הזמן הזה בשכיבה\ישיבה ובהייה בשמיים הנפלאים שלנו. ראינו די מהר שהראות והשקיפות בלילה הזה פשוט ברמה עם התצפיות הטובות ביותר שהיו לנו וכאשר הרוח נרגעה היציבות הייתה נהדרת. גם כוכבים בהירים נראו ממש pinpoint והתקווה לתצפית מיוחדת במינה התחילה להתגשם.
    גם שביל החלב מתחיל לעלות מוקדם יותר ואיתו אובייקטים מעניינים רבים.

    לא עבדתי על יותר מדי אובייקטים הלילה הזה אבל התעמקתי בכמה מהם בצורה מאוד עמוקה - בהגדלות נמוכות וגבוהות ועם ובלי פילטרים על מנת לראות את ההבדלים.
    התחלתי באחד האזורים האהובים עלי - coma Berenices. שם צפיתי ב M53 גלקסיית המחט וגלקסייה נוספת - NGC4559. גלקסיית המחט נראתה בצורה ברורה וחדה ביותר. שביל האבק, הגרעין שבולט מעט יותר לצד אחד פשוט נהדר. צפינו בה גם בהגדלה נמוכה\בינונית של X85 וגם בהגדלה של X225 התנאים אפשרו צפייה בהגדלות כאלה ללא שום בעיות והגלקסיה פשוט מילאה את העינית מקצה לקצה. מייד שיתפתי את נוח  שהתמקם קרוב אלי שיצפה גם בעצמו.
    M51
    משם עברתי ל M51. אובייקט שכבר צפיתי בו עשרות פעמים אבל הפעם חיכתה לי הפתעה מופלאה. גם בהגדלה נמוכה של 60 ניתן היה לראות את הזרועות והצורה הספירלית של המערבולת בצורה ברורה ביותר, את הגלקסיה השכנה והזרועה שמחברת בניהן. לא לחינם זה אחד האובייקטים הנצפים והמצולמים ביותר שיש. עברנו להגדלות של X85 ומשם קפצנו ל X225 והפרטים פשוט קפצו החוצה. זרועות ספיראליות עם הפרדה ברורה וכהה בינהן, אזורים של אבק מרוכז, הזרוע המחברת והחלק הכהה שמסתיר חלק מהגלקסיה הקטנה יותר גם נראו נהדר. זו אחת הפעמים הבודדות שממש ניתן היה לראות פרטים ומבנים בגלקסייה הקטנה.
    כששמעתי מנוח שיש לו עינית שתיתן לנו הגדלה של X300 שאלתי אם אפשר להשתמש בה ואכן, התנאים אפשרו את ההגדלה הזו ללא שום בעיה וכמות הפרטים השאירה אותנו עם לסתות פעורות.
    גלקסיות בווירגו
    נוח קרא לי לצפות בגלקסיות האנטנה - שתי גלקסיות שנמצאות בתהליך של התנגשות וניתן היה לראות ממש יפה את החיבור שלהן אבל שעדיין הן מצליחות לשמור על חלק מעצמאותן. משם גלשנו לתיאוריה שאולי שתי הגלקסיות האלה לא באמת נמצאות בהשפעה כבידתית אחת על השניה אלא ש M86 משפיעה עליהן. זה היה קצת מוזר כי המרחק בין האנטנה לבין M86 הוא די גדול. אחרי שלא הצלחנו להבין איך ואם זה יכול לקרות נוח, שהגיע מצוייד בספרות פתר את העניין - לא מדובר באנטנה אלא ב Eye Galaxies - שתי גלקסיות שנמצאות ב Markarian's chain והן אכן קרובות ל M87 שגם היא חלק מהשרשרת. מסתבר ש NGC4438 אכן מושפעת כבידתית מ M86 ועשינו מאמצים רבים על מנת לראות את ההבדלים בין שתי הגלקסיות. זה נראה יפה מאוד ש NGC4438 היא הגדולה יותר מבין השתיים, וצורתה לא סימטרית ומוארכת בגלל ההשפעה הכבידתית של M86.
    Eye Galaxies אכן משפיעות אחת על השניה והחוקרים משוכנעים שבעבר הרחוק הן הגיעו למרחק של 16,000 שנות אור בלבד אחת מהשניה מה שגרם ל NGC4435 לאבד חומר רב ובצפייה קפדנית ניתן היה לראות חלק מהחומר הזה בין הגלקסיות.
    שאר השרשרת Markarian's Chain הייתה נפלאה וניתן היה לראות לא מעט גלקסיות בשרשרת עצמה ומסביב.
    מרכז שביל החלב
    שביל החלב זרח בצורה מפוארת והביא איתו מספר עצום של צבירים מכל הסוגים - בעיקר כדוריים ואת ערפיליות הקיץ.

    אחד האובייקטים שבו התעמקתי מאוד הייתה ערפילית הלגונה - M8
    תמונה - מתוך Skysafari (בהגדלה בינונית\נמוכה ראו שדה רחב הרבה יותר)

    בזכות התנאים הנפלאים הצלחתי לראות אזורים בערפילית הזו שלא ראיתי בעבר. החלק הבהיר יותר (בחלק הימני של התמונה), הנהר השחור שעובר משמאלו והחלק השני עם הצביר הפתוח NGC6530. אפילו חלקים דקים של אבק כהה הצלחתי לראות וזה דבר שמעולם לא עשיתי. גם כאן עברתי להגדלה גבוהה ופשוט טיילתי על הערפילית. מה שיפה שהיא פשוט גדולה - יותר גדולה ממה שנראה במבט חטוף וגיא ציין זאת אחרי שהוא גם צפה בה - ראו חלקים רחוקים יותר מהמרכז ואפילו הצלחתי לראות כוכבים חיוורים במרכז ששימשו אותי בהבנה שאני ממש רואה את פס האבק הדק שם על חוף "הנהר השחור"

    Sagittarius Star Cloud
    "הענן" נראה יפה מאוד גם בעין בלתי מזויינת וברגע שצופים בו דרך הטלסקופ מקבלים שטיח צפוף של כוכבים שבתוכו ניתן לזהות צבירים וערפיליות. אובייקט חובה לתקופת הקיץ וכזה שכדאי מאוד לחזור ולצפות בו שוב ושוב על מנת להבין את העושר העצום של הפרטים והאובייקטים שהוא מכיל. מעט מתחת לענן, יש שלוש ערפיליות שמשום מה Skysafari קורא להן Bright Nebula רק שהן לא ממש בהירות ודי קשה להפריד אותן מרקע הכוכבים באזור אבל אחרי כמספר דקות של התעמקות מצאתי אותן מסודרות יפה וברגע שמבינים איפה הן מתחילים להבחין בערפיליות שלהן - שלושה אובייקטים בשדה אחד שזו הפעם הראשונה שאני מבחין בהם.
    הטריפיד
    גם הטריפיד נראתה נהדר. ה X שנוצר משבילי אבק כהה במרכז היה חד וברור - עם ובלי פילטר והפעם קלטתי כמה הערפילית גדולה ממה שהורגלתי לחשוב. אפשר היה לראות שלוחות של אבק בכל הכיוונים. צפיתי בה עם ובלי פילטר. בעוד הפילטר מדגיש את שבילי האבק בחלק האדום של הערפילית הוא מסתיר את החלק הכחול - שלרוב דורש ראות טובה ומפתח בינוני ומעלה. ללא הפילטר שני החלקים נראו בצורה ברורה מאוד וגם שלוחות האבק שמסביב. עוד אובייקט שאני ממליץ מאוד להתמקד בו עם הגדלות של 150 ומעלה אם אפשר ופשוט לראות את הפרטים קופצים החוצה לאט לאט ככל שמתעמקים בו.
    הנשר - M16
    כאן לקחתי על עצמי לנסות ולזהות את האזור בו נמצאים עמודי הבריאה. להפתעתי זה לא היה קל אבל ראו יפה מאוד את החלק הכהה יותר ממש עוטף חלקית את אחד משני הכוכבים הבהירים של הערפילית. לא הגעתי להגדלות ממש גבוהות וחבל אבל האזור היה ברור מאוד.
    Cygnus
    מאחר ושביל החלק למעלה זה אומר שהברבור על שלל האוביייקטים שבו מגיע לגובה של תצפית בשעה די סבירה.
    הצצתי בערפילית North America ונוח שגם התעמק בה אפילו מצא את הבית שלו בארה"ב. משם עברנו - איך לא - ל Veil. כאן כבר היה צורך לשבת טוב ולהתרכז. כל כך הרבה פרטים - גם בחלק המערבי, גם במזרחי וגם במרכז. המטאטא של המכשיפה נראה חד ושבילי האבק הכהה נראו כאילו ילד ללא חוש ציור מפותח מדי קישקש שם עם עיפרון. גם כאן נתתי לנוח להתרכז בערפילית. באמת אחת הפעמים הטובות ביותר שראיתי אותה.
    קינחנו עם גלקסיית אנדרומדה שאמנם הייתה נמוכה יחסית ועדיין סבלה מכיפת זיהום אור קטנה בצפון מזרח אבל היא מילאה את העינית ואי אפשר היה להתבלבל מה רואים.
    התמונה לא מוצלחת במיוחד אבל ניתן לראות את קסיופיאה ומצד ימין מריחה קלה - אנדרומדה

    לקראת הבוקר צדק מאדים ונוגה נתנו כניסה מרשימה. הטלסקופים כבר היו מקופלים ופשוט ישבתי בכיסא וצפיתי בעלייתם ודווקא את שבתאי פיספסתי:

    סיום הולם לתצפית פשוט מיוחדת במינה.
    לסיכום
    צפינו בלא מעט אובייקטים נוספים אבל גולת הכותרת באמת הייתה היכולת להתמקד באובייקטים גדולים ולראות אזורים פנימיים שלהם. לרוב אני עושה זאת עם אובייקט אחד או שניים אבל הפעם באמת הקדשתי לצפייה מעמיקה ובחלקים גדולים אפילו לא סימנתי אובייקטים. זו עוד אחת מהסיבות לסיכומים האלה - זה עושה סדר בראש.
    היה לי כבוד גדול להכיר את @Noam, ללמוד ממנו לא מעט וגם לצפות דרך הטלסקופ הנהדר שלו. ממה שאני יודע, Teeter הפסיק לייצר אותם או שעבר לייצור מאוד מאוד מצומצם - חבל.
    רשימה חלקית של אובייקטים
    Target Common Names Target Catalog Numbers Omega Nebula,Swan Nebula,Checkmark Nebula M 17,NGC 6618,LBN 60 Sagittarius Star Cloud,Delle Caustiche M 24,IC 4715,ESO 591-1   NGC 6514 Eyes Galaxies,Markarian's Chain NGC 4435,UGC 7575 Eyes Galaxies,Markarian's Chain NGC 4438,UGC 7574   NGC 4559   NGC 6590,IC 4700,LBN 43 Lagoon Nebula M 8,NGC 6523,LBN 25   NGC 6589,LBN 46 Hercules Cluster M 13,NGC 6205   NGC 5897   IC 1284,Gum 78,RCW 153
  12. Ilan Shapira
    כשזכיתי בפנסי לד חדשים בישוב חשבתי שצריך לחשוב מחדש על להעלות את המצפה לגג. במיוחד כאשר אחד הפנסים נמצא ממש מעל המצפה ומאיר אותו באור שמאפשר שיזוף.
    הבעיה נפטרה חלקית (כן, מלשון נפטר - מת, מה שעדיין לא קרה סופית) ואתמול היה נסיון ראשון מזה תקופה לראות משהו מעבר לשמש ולירח.
    גייסתי למשימה את שובר האור 125ממ שלי ואליו חיברתי את המצלמה ZWO ASI294MM שרכשתי בדיוק לצורך זה ויצאתי לבדוק שלא שכחתי איך לתפעל את הציוד.
    מרוב שבער בי הרצון לראות משהו, הזנחתי פריימים של קליברציה ולא טרחתי עם גיידיניג למרות שהטלסקופ והמצלמה לכך חוברו גם הם.
    ידעתי למה לצפות עם הציוד הזה אבל לדעת ולראות אלה שני דברים שונים לחלוטין.
    גלקסיית המחט וסביבתה (NGC4565)
    גלקסיה ספירלית במערכת הכוכבים coma Berenices בה צפיתי לא מעט פעמים וויזואלית מהמדבר וגם ב EAA. הפעם נראתה ממש טוב ובחלקה העליון (וגם בתחתון) ניתן לראות ממש את סיבוב שביל האבק אל הצד המרוחק של הגלקסיה. גם גלקסיות לויין ניתן לראות בתמונה - הגדולה מצד ימין - NGC4562 בבהירות 14.4 ומצד שמאל גלקסיות שהחיוורת שבהן, IC3571 בבהירות של 17.5! 

    תוצאת plate solve על התמונה מדגיש את הגלקסיות שמסביב

    נשאלתי על ידי @Ehud Spiegel כמה רחוקה הגלקסיה החיוורת ובבדיקה קצרה מתברר שהיא במרחק של רק 64 מיליון שנות אור. במונחי אסטרונומיה זה ממש בשכונה הקרובה. בהמשך נעבור לצביר גלקסיות שנמצא במרחק כללי של יותר מ 300 מיליון שנות אור ולמרות זאת, לא מעט גלקסיות שם בהירות יותר מאשר IC3571
    הסומבררו (M104)
    עוד גלקסיה נהדרת שמפנה את צידה אלינו

    כאן כבר התחלתי להצטער שלא השתמשתי בטלסקופ אחר בעל אורך מוקד ארוך יותר. התמונה היא קרופ די גדול כי הגלקסיה די קטנה אבל גם כאן רואים יפה את פס האבק שעובר לאורה של הגלקסיה כאשר הגרעין נמצא ממש מעליו (זוויתית בלבד). אחזור לאובייקט היפה הזה בפעם אחרת ואנסה לקבל פרטים טובים יותר אבל, למספר דקות בודדות התוצאה די מספקת.
    Black Eye Galaxy (M64)
    גלקסיה ספיראלית, גם היא באותה מערכת הכוכבים coma Berenices שמכילה את גלקסיית ה Needle ונמצאת 17 מיליון שנות אור מאיתנו.
    שמה נובע מהכתם השחור שנמתח במרכז, משמאל לגרעין הגלקסיה

    M53
    אם כבר נמצאים באזור Coma Berenices, אסור לפספס את הצביר הכדורי המרשים M53. התמונה הייתה יכולה להחתך מעט יותר אבל אני אוהב את ה context ששדה רחב יותר יכול לתת.
    הצביר התגלה בשנת 1775 על ידי Johann Elert Bode (כן, על שמו נקראת M81, bode Nebula). הוא ייחודי בכך שהוא נמצא בערך בערך באותו המרחק מכדור הארץ וממרכז הגלקסיה - כ 60,000-58,000 שנות אור.

    התליון של Markarian Chain, M86
     
    אי אפשר לדבר על גלקסיות בעונה הזו ולא להגיע לאזור Virgo שם ניתן לראות המון גלקסיות. בתמונה רואים את מה שאני קורא לו התליון של השרשרת - הקצה העגול של Markarian Chain - שרשרת ארוכה של גלקסיות שמתחילה במעגל הגלקסיות שבתמונה וממשיך (כלפי מטה) ומתעקל בשרשרת יפייפיה של גלקסיות.

    שתי הגלקסיות בחלק התחתון של התמונה - NGC4435 & NGC4438 נמצאות באינטראקציה כבידתית ונמצאות רק 100,000 שנות אור אחת מהשניה. אסטרונומים מעריכים שבעבר הרחוק הן היו במרחק של 16,000 שנות אור אחת מהשניה - קרוב מאוד במונחים של גלקסיות - וגל הכבידה שהקרבה הזו עוררה הפשיטה את הגלקסיות מכוכבים וגז. בעוד הגלקסיה הגדולה עוד שמרה מעט על הכוכבים והגז, הקטנה יותר איבדה המון חומר.

    Coma Cluster
    בחזרה ל Coma Berenices, קצת מתחת לגלקסיית המחט נמצא צביר גלקסיות עצום בשם Abell 1656. התמונה פחות תופסת את העין אבל היא הכי מעניינת שראיתי אתמול (אני מאוד אוהב צבירי גלקסיות)
    בצביר ישנן יותר מ 1000 גלקסיות שקוטלגו והוא מהווה חלק מהותי מצביר העל Coma Supercluster ביחד עם הצביר Abell 1367. הצביר נמצא במרחק של כ 321 מיליון שנות אור מאיתנו ומכיל שתי גלקסיות ענק אליפטיות - NGC4874 & NGC4889. הגלקסיה NGC4874 מוקפת בענן ענק של גז שמחומם על ידי אינטראקציה עם החור השחור העצום שלה. אסטרונומים גם מצאו סילון פלזמה באורך של כ 1700 שנות אור שנפלט ממרכז הגלקסיה, כנראה בגלל נפילת חומר אל תוך החור השחור.

    המון מהנקודות הלא ברורות בתמונה הן גלקסיות - עשרות מהן וחלקן מסומנות למטה (לדף המלא  https://nova.astrometry.net/user_images/5916250#annotated)

    כשאנחנו מדברים על צביר גלקסיות גדול, חשוב להבין מה זה גדול (זוויתית) במונחים אסטרונומים. כאן זה צילום של sky survey והמלבן הקטן מייצג את השדה בתמונה שלי 🙂.

    אם נלך עוד "קצת" אחורה נראה את שביל החלב והתמונה של צביר הגלקסיות במלבן המסומן

    סך הכל ערב פורה מאוד ומהנה מאוד של אסטרונומיה תחת פנסי לד.
    אחד משיאי הערב מבחינתי היה כאשר הרמתי את הראש למעלה וראיתי את העגלה הגדולה ממש מעלי בצורה מאוד מאוד ברורה (הסתרת פנס הרחוב עשתה פלאים) ופשוט נשכבתי על הגב במצפה ובהיתי בשמיים

     
  13. Ilan Shapira
    אחרי נסיון די עצוב לצלם את הירח ביום שישי האחרון, אתמול בערב (8/5) התחלתי לצלם ללא ציפיות מיוחדות. מזג האוויר נראה טוב והשקיפות הייתה מעל הממוצע והנתון המעניין והחמקמק יותר היה היציבות האטמוספרית.
    בהתחלה היציבות עשתה רושם של יציבות ממוצעת לחלוטין - לא רע בכלל - אבל עם התקדמות הערב, השוואת טמפרטורות הטלסקופ והתקררות האוויר התנאים הלכו והשתפרו עד מאוד וקיבלתי חלון של שעה מאוד יציבה.
    היו לי שתי מטרות בערב הזה: לנסות לשתף את התצפית ב youtube.
    המטרה השניה שלי הייתה סוף סוף להגיע להצעה של @Ehud Spiegel לצלם אזור קרוב לטרמינטור בהפרשים של שעה ולעקוב אחרי שינויי הצל. אבל תוכניות לחוד ומציאות לחוד. למרות שצילמתי ב 20:30 תמונה ראשונה של סביבת המכתש Walther בסביבות 21:30 תנאי הראות הגיעו לשיא וצילמתי כל מה שיכולתי וכמעט שכחתי את ה timelapse. נגיע אליו אחר כך.
    הצילום העיקרי של הערב הייתה מוזאיקה של כל הירח. צילמתי ארבעה פריימים באורך המוקד הטבעי של הטלסקופ (2000) עם הרזולוציה המלאה של המצלמה (5496x3672). מה שיצא אחרי החיבור היא תמונה בגודל של 6031x8306. 

    ניתן לראות יפה מאוד את המכתש Walther ובכלל כמות הפרטים בתמונה הזו ממש גבוהה.
    עכשיו נשאלת השאלה על איזה מיקי מאוס אני בכלל מדבר? אז קודם כל מי שאשם בסיפור הזה היא @Joe שמייד ציינה שהצורה מזכירה את מיקי מאוס ומאז זה פשוט נדבק 🙂 
    למי שלא איתר אותו אז הנה תקריב שלו נוטה מעט על צידו:

    ולמי שעדיין לא איתר אותו בתמונה הגדולה:

     
    בכלל האזור הזה יצא ממש חד וניתן להוציא ממנו המון המון תקריבים כמו זה של המכתשים Stofler and Maurolycus

    מה שאני ממש ממש אוהב בתמונות האלה הם המכתשונים הקטנים שניתן לראות פשוט בכל מקום. כושר הפרדה די מרשים.
    התמונות הרגישו לי איכותיות מהרגיל ומכיוון שצילמתי מופע די דומה בחודש שעבר החלטתי להשוות. ההבדלים הם סה"כ 4% הארה כך שהטרמינטור נמצא במקום די דומה וניתן להשוות בקלות. צד ימין - תמונה מהחודש הקודם, צד שמאל מאתמול בלילה. למרות ההבדלים בצללים אפשר לאמוד בקלות את החדות של התמונות. בעוד שבחודש שעבר צילמתי סרטונים ארוכים יותר, היציבות הייתה פחותה ועל כן גם החדות.

    כמובן שבשלב מסויים ראיתי עננים מטיילים להם על הפריים אבל מסתבר שזה היה ענן בודד שכנראה איבד את הלהקה שלו וחיפש אותה סביב הירח לכמה דקות. איך קראו לזה בקבוצה? ערפילית ירחית.
    חזרה לאנימציה של תנועת הצל
    אחרי שנזכרתי במטרה העיקרית שלי בסביבות 21:30, צילמתי תמונה נוספת של המכתש Walther וסביבתו ושוב שקעתי בנסיונות צילום אחרים  וזנחתי את המטרה (ריטלין לריכוז בפעם הבאה??)
    למרות שצולמו רק שתי תמונות בהפרש של שעה אחת, ההבדל בצללים מאוד מאוד מורגש כפי שניתן לראות באנימציה, ממש עד לחשיפת אזורים שהיו בחשיכה רק שעה לפני. לא ציפיתי לכזה הבדל וזה דוחף אותי לנסות שוב והפעם להגיע לתוצאה טובה הרבה יותר.

    ערב פורה מאוד במצפה וזה כשעדיין יש לי חומרים לעיבוד מהלילה הקודם ונשארו לא מעט מהערב.
  14. Ilan Shapira
    תצפית סוף אפריל יצאה לדרך אחרי בדיקה של התחזית שוב ושוב.
    התוכנית לצאת ביום שישי התקלקלה בגלל מזג האוויר והקדמנו לחמישי - היום היחיד שבו הייתה הפסקה מהאובך המעיק של האביב שהשנה החליט להמשיך וללכלך את הכל גם אחרי הפסח.
    לאתר הגיעו אסטרונומים חובבים רבים - צלמים וצופים מכל הארץ והייתה הרגשה של Star Party - המון טלסקופים המון אובייקטים שמיים נקיים וקריאות לצפות באובייקטים שנשמעו מכל עבר, אסטרונומים חדשים וותיקים ותצפית ראשונה להרבה אנשים אחרי שלושה חודשים של מזג אוויר סרבן.
    הפעם הוצאתי את הטלסקופ הגדול מהמחסן עם תקוות מועטות לצוד עוד גלקסיות ודבר הראשון שגיליתי שמזג האוויר עשה שמות בטלסקופ. למרות איטום קפדני, סופות האבק מצאו את הדרך והשאירו לי מראה משנית שלא מראה כלום 😞 

    במצב כזה אין מה לרדת דרומה כי פשוט לא נראה כלום. המראה הראשית נשארה במצב טוב יותר, לא להיט אבל שמיש לחלוטין. בבוקר התצפית העברתי שטיפה זריזה למראה במים מזוקקים וניקיתי חלק נכבד מהאבק עם כדורי צמר גפן בעדינות וקיבלתי מראה שמישה

    אחרי התלבטויות והתייעצות עם גיא, וויתרתי על שטיפה של המראה הראשית, תהליך שבכל מקרה לא ממש כדאי לבצע בבוקר של תצפית במיוחד כשהיא במצב סביר לגמרי, בשבוע הבא אכניס אותה למדיח הכלים 🙂 
    הגעתי לאתר כשעתיים לפני רדת החשיכה והיה המון זמן להקים את הציוד ברוגע, לדבר ולהנות מהאווירה המיוחדת של המדבר.
    בתצפית הזו, יגאל הביא בפעם הראשונה את הטלסקופ החדש שהגיע ממש בימים האחרונים - אח צעיר ל New Moon Telescope שלי, עם מראה ראשית של 18" F/4, מכשיר מרשים מבחוץ ומרשים מאוד במה שרואים דרכו.

    אפשר לראות שזו הפעם הראשונה שיגאל פותח את ניילונים מהמראה המשנית. הטלסקופ בנוי לפי הזמנה, מגיע עם הדור החדש ביותר של מיסבי גובה ניתנים להסרה, מוטות קרבון, חלק עליון משולב מתכת וקרבון, מגש לארבע עיניות ומשטח טאבלט מתכוונן, תענוג גדול.

    האח הקשיש יותר, כבר בן שנתיים וחצי שבשבוע הבא יעבור טיפול מקיף בהנחה שהאובך יסתיים.

    שמוליק ויהודה גם הם הגיעו עם הטלסקופ 16" בבניה עצמית של שמוליק ויהודה עם שובר אור מצויין בקוטר של 130ממ על חצובת Rowan AZ100 ששמוליק הוסיף לה מנועי עקיבה ו GOTO

    הכנות אחרונות לקראת החושך האסטרונומי

    למרות האובך בשאר הארץ, האתר היה נקי מאוד וכשהחשיך פתאום "קפצו" החוצה מאות כוכבים והתצפית החלה.
    התחלתי בקבוצת ליאו וחיפשתי גלקסיות באזור הזנב, יש שם מספר קבוצות שלא צפיתי בהן כשנה ורציתי מאוד לחזור ולמצוא אותן. בגלל האובך לא ניסיתי לצפות בדברים בבהירויות נמוכות אבל כל האזור מלא בהמון גלקסיות שעם מפתח גדול ממש לא בעיה למצוא.
    הקבוצה הזו הייתה הראשונה, שלוש גלקסיות בין הכוכבים Chertan ו Zosma. 

    במבט ראשון הגלקסיה הקטנה לא נראתה דרך העינית שדה רחב אבל כאשר עברתי להגדלה גבוהה יותר - 230 היא קפצה החוצה יפה מאוד. 
    השלישיה הבאה הייתה Leo Triplet, מעט מתחת לזנב האריה, אלה כבר גלקסיות גדולות ובהירות שנראו יפה יחד בשדה רחב והיה ממש כיף להגדיל ולראות בהן עוד ועוד פרטים, במיוחד בגלקסיית ההמבורגר, NGC3628 שם פס האבק שחוצה את הגלקסיה נראה בבירור.
    אחרי שיטוט בליאו הגיע @Michael Tzukran וקרא לי לראות את M51 דרך המשקפת הדובסונית שנבנתה על ידי יוסי חורי לפני אי אלו שנים. למרות שהמכשיר כבר ישן מאוד - עשרות שנים, המראות לא הכי נקיות והטלסקופ השמאלי לא מקולמץ בכלל ונותן תמונה חשוכה, יש משהו אחר בצפייה בשתי העיניים. זו צפייה נינוחה, ללא מאמץ שמספקת למוח ראיה טבעית לחלוטין שלא כמו טלסקופ רגיל שצופים דרכו עם עין אחת.
    והתמונה שמתקבלת פשוט מצויינת.
    מ M51 עברנו ל M13, הצביר הכדורי של הצפון וכאן התמונה הייתה טובה אף יותר. שטיח צפוף ועגול של כוכבים מופרדים בצורה יפה מאוד והצפייה בשתי העיניים איפשרה לראות פרטים הרבה מעבר למפתח של 10" בכל עין. תענוג.

    מיכאל שוקד על פרוייקט של בניית גרסה חדשה ומשופרת של המכשיר הזה ובהחלט יהיה מעניין לנסות אותו כאשר יהיה מוכן.
    חזרתי למקום שלי וכיוונתי ל M51. כבר בהגדלה נמוכה ניתן היה לראות משהו שונה - הגלקסיה הגדולה נראתה בפירוט רב מאוד, זרועות מסודרות בספירלה. בהגדלה כבר התגלו ממש מבנים בספיראלות ובהמשך . הדבר שפחות ראו הייתה הזרוע שמחברת בין הגלקסיות. עד היום, הזרוע המחברת נראתה טוב יותר מאשר הפרטים שבתוך הזרועות, מה שהדגיש את תנאי הראות הטובים אך מעט משונים ששררו באתר.
    האובייקטים הבאים היו צמד הגלקסיות M81 & 82. המרכז הפעיל של M82 נראה כמו שלא ראיתי אותו מעולם וב M81 ראיתי את הזרועות בפעם הראשונה. היה ממש מרשים. מסביב מצאתי גלקסיות נוספות, חיוורות יותר שאת אחת מהן - NGC2976 ראיתי בפעם הראשונה.

    בשלב הזה שמתי אוזניות עם פס קול שתמיד מתחבר לי עם המדבר - Pink Floyd Animals ועברתי להעיף מבט ב M101, גלקסיית השבשבת

    גם הגלקסיה הזו נחשפה בצורה שלא ראיתי עד היום (למעשה כבר לא צפיתי בה כשנתיים) וניתן היה להבחין בזרועות כולל בחלקים הכהים שביניהן. הגלקסיה מרוחקת מאיתנו כ 23 מיליון שנות אור, וכפי שניתן לראות מוקפת בתת אובייקטים שמסומנים בתמונה - ערפיליות. אני משער לפי התמונה והמרחקים (22 מיליון) שהערפיליות האלה הן חלק מהגלקסיה עצמה אבל עדיין לא מצאתי אישור לזה. זו הפעם הראשונה שממש נכנסתי לגלקסיה הזו בצורה כזו מפורטת ואשמח לעשות זאת שוב.
    באמצע הלילה שמענו פתאום צעקות התפעלות - @שחר רייש ראה את אומגה סנטאורי בפעם הראשונה ועודד את כולם לצפות בו. זה הצביר הכדורי המרשים ביותר שניתן לראות מכדור הארץ ולצערנו הוא אובייקט של חצי הכדור הדרומי שרק מגיח לזמן קצר ונמוך מאוד אבל כזה שאסור לפספס. בהגדלה של X88 הוא תפס חלק נכבד משדה הראיה ונראה שמישהו פיזר יהלומים על משטח שחור. לבקשת שחר שהגיע אלי לעמדה, עברנו להגדלה של 230. מכיוון שהצביר ממש נמוך והאופק היה מלוכלך מאובך המראה לא היה ממש מיטבי אבל כאשר אומגה ממלא את שדה הראיה וניתן להפריד בו כוכבים זה אחד המראות היפים ביותר בשמי הלילה.
    בשעה אחת שביל החלב נתן כניסה. הרמז הראשון הוא ראש העקרב ולאחר מכן רואים משהו שמזכיר ענן שמגיח מדרום מזרח. בגלל שהוא עולה מעל גבעה קטנה, זה נראה כאילו אנו עומדים על קצה של מצוק אדיר ושביל החלב הוא הנוף שנגלה אלינו מעבר לשפה. ממש הנוף של המסעדה שבקצה היקום. זה מראה שאני לא אשכח לעולם!
    שביל החלב מביא עימו מגוון רחב של אובייקטים ואני סיימתי את התצפית עם ה Veil. בתנאי הראות בלילה הזה ניתן היה לראות את הערפילית כאילו צויירה בעיפרון על רקע השמיים. נימים של אבק כהה בחלק המערבי שלה והחלק הרחב נראה חד וברור. גם החלק המרכזי שלא תמיד מסגיר את עצמו בלט ממש יפה וניתן ממש לשקוע בשיטוט בין כל חלקי הערפילית.
    כהרגלי, תכננתי ללכת לישון בסביבות 2-3 אבל מצאתי את עצמי יושב ובוהה בשביל החלב (סליחה על הצילום המטושטש והלא מחמיא) בשעה 04:00 לפנות בוקר.

    רשימת אובייקטים (חלקית הפעם)
     
    Target Name Target Catalog Numbers   NGC 6974 Eastern Veil Nebula NGC 6995,NGC 6992 Western Veil Nebula NGC 6960,C 34,LBN 191 Omega Centauri NGC 5139,C 80   M 66,NGC 3627 Needle Galaxy NGC 4565   NGC 3628   NGC 5462 Bode's Nebulae M 81   NGC 3628   NGC 3596 Coddington Nebula IC 2574   NGC 3608   NGC 2976   NGC 5461   NGC 4414   M 65,NGC 3623 Bode's Nebulae M 82,NGC 3034   NGC 5455 Hercules Cluster M 13,NGC 6205   NGC 5450,NGC 5447   NGC 3605   NGC 5449   NGC 3607   NGC 3077 Whirlpool Galaxy M 51, NGC5194   NGC 5191
  15. Ilan Shapira

    ירח מואר 44%

    על-ידי Ilan Shapira,


    צילום
    אתמול, שישי בערב הייתי פסימי לגמרי לגבי מצב השמיים עם כל האובך ששרר במהלך היום. לשמחתי @givoly שלח הודעה שהשמיים התנקו ומשם הדרך לנסות לצלם את הירח הייתה קצרה מאוד.
    דווקא לירח התנאים לא היו מתאימים במיוחד, היציבות הייתה די גרועה וקשה היה לקבל פוקוס אחיד לאורך זמן אבל חייבים לנסות, לא?
     
    הדבר הראשון שאותו ניסיתי היה לצלם פנורמה של כל הירח. את המופע הזה עדיין לא יצא לי לצלם בצורה מלאה וקפצתי על ההזדמנות. צילמתי ארבע סרטונים של 1000 פריימים ומהם ערמתי 200 לכל אחד וחיברתי בפוטושופ וזו התוצאה.

    הגרסה המוארת יותר

    צפון הירח
    כאן כבר ניסתי לעבוד עם יותר פריימים וצילמתי עשרה סרטונים של 1000 פריימים כל אחד ומתוכם ערמתי 1200 פריימים בתקווה לצוד את האיכותיים ביותר. בהשוואה זריזה נראה לי שהתמונה הזו מספקת יותר פרטים עם פחות רעש

    למרות הפרטים הלא מעטים, יש לאן לשאוף מבחינת יציבות האוויר (לא בשליטתי) ופוקוס טוב יותר. עדיין, ים הקור, או Mare Frigoris נראה יפה מאוד כולל "גלים" מבזלת ומכתשים רבים. גם האזור שמעליו עם כל המכתשים שנראים מהצד יצא לא רע. אהבתי במיוחד את המכתש בפינה הימנית העליונה - Endymion, מכתש בקוטר של 122 קילומטרים. מתחתיו, שני מכתשים שהגדול מביניהם נקרא Atlas והקטן יותר Hercules. בפינה השמאלית התחתונה אפשר לראות את המכתש Posidonius שבו ניתן לראות מערכת של Riles, מכתש פנימי ומספר גבעות.
    דרום\מרכז הירח

     
    מאפיין נוסף שגם @givoly צפה בו הוא Rima Ariadaeus, חריץ\עמק די ישר שנקרא על שם המכתש Ariadaeus שנמצא בקצהו הימני. אורך העמק כ 300 קילומטרים. תמונה זו לא צולמה בנפרד אלא זום פנימה על הפנורמה

     
    אז למרות הכל יצאו תמונות טובות עם כמות עצומה של פרטים ומאפיינים שאפשר לתאר עד השנה הבאה. מקווה לחזור לירח גם היום ולהתמקד במזרח ים הגשמים.
  16. Ilan Shapira
    אחרי תקופה של צילומים, הגיע הזמן קצת לעשות סדר - מה הם המאפיינים של שכבת הכרומוספירה בשמש ואיך לזהותם. 
    למרות שבמבט חטוף (ולא יותר מזה!) בעין ללא עזרים השמש נראית ככדור לבן\צהוב ללא שום מאפיינים, צפייה באמצעות פילטרים מתאימים חושפת עושר עצום של פרטים דינמיים מרהיבים ביופיים.
    השמש היא אובייקט מורכב שמתנהג בצורה שהמדע לא יכול להסביר עד הסוף - טמפרטורת שכבת הקורונה שגבוהה מפני השטח והבדלי מהירות הסיבוב בין קו המשווה לבין הקטבים שאחראית מצידה להמון מהדברים היפים שניתן לראות על פני השמש הם רק דוגמאות.
    כאן ארצה לשים את האצבע על המאפיינים הבולטים ביותר שניתן לראות עם טלסקופים ביתיים ופילטר מתאים. הפוסט מתמקד בשכבת הכרומוספירה, השכבה האמצעית מתוך שלוש השכבות המרכזיות של  אטמוספרת השמש. אחד מאורכי הגל החזקים ביותר של שכבה זו נקרא h-alpha, אורך גל שנפלט מאטומי מימן כאשר הם משנים רמת אנרגיה. אורך הגל הזה נמדד ב 656 ננומטר והוא נמצא בחלק האדום של הספקטרום - ממש בקצה הספקטרום הנראה. שכבה זו היא מאוד חיוורת ולא ניתן לראותה כי האור הנפלט מהשכבה שמתחתיה - הפוטוספירה - הוא הרבה יותר חזק והוא זה שמאיר את כדור הארץ. את השכבה הזו ניתן לראות יפה בזמן ליקוי חמה מלא. בזמן ליקוי מרכז השמש מוסתר על ידי הירח ומסביבו ניתן לראות שכבה דקה מאוד של אור אדום:

    התמונה נלקחה מתוך: https://scied.ucar.edu/learning-zone/sun-space-weather/solar-chromosphere
    על מנת לבטל את השפעות הפוטוספירה ולצפות בשכבה זו בלי לחכות לליקוי מלא משתמשים בפילטר יעודי שנקרא Fabry Parot Etalon. פילטר זה מכיל שכבות של מראות חצי שקופות במרחקים מדוייקים אחת מהשנייה שנותנות לחלק מהאור לברוח וחלקו מוחזר למראה שממול. כאשר משטחים אלה מיושרים כראוי ובמרחק מדוייק מאפשרים מעבר של h-alpha, או 656.3. פילטרים אלה לא פשוטים לייצור כאשר הבדלים מזעריים במרחקים בין המשטחים משנה את רוחב הגל שעובר ולכן גם המחיר המאוד יקר שלהם: יש פחת גדול בזמן הייצור ובקרת איכות מסובכת. על מנת להגיע לפילטרים במחיר סביר לצרכן הביתי, הם מגיעים עם שיטות שונות לשליטה מסויימת במרחקים בין המשטחים - אם על ידי לחץ אוויר (של חברת Lunt) או על ידי חימום חשמלי (של חברת Daystar). פילטרים ברמה מדעית שרוחב הגל שלהם ידוע מראש ובמדוייק יעלו אלפים רבים של דולרים. על מנת לא לסטות יותר מדי מהנושא, אעמיק בפילטרים האלה בפוסט אחר
    מאפיינים עיקריים בשכבת הכורומוספירה
    ממליץ להקליק על התמונה ולעשות זום. כמות הפרטים די גדולה.
    Spicules - סילוני פלזמה ברוחב של כמה מאות קילומטרים (כ 300) הנפלטים מהפוטוספרה אל הכרומוספירה במהירויות של כ 15 - 110 קילומטרים בשניה ונעלמים תוך מספר דקות. עדיין לא ברור מה גורם להם אבל חושדים שהם אחד הגורמים לזה שהחלק העליון של אטמוספרת השמש חם הרבה יותר מאשר פני השטח. ניתן לראות מאפיינים אלה גם על פני השטח וגם על רקע השמיים ממש קרוב לקצה השמש.
    Plage - אזורים בהירים יותר בכרומוספירה, דבר המרמז על חום רב יותר מהאזור הסובב אותם. הם ניתנים לצפייה לרוב מסביב לאזורים פעילים אבל יש לא מעטים מהם גם באזורים "שלווים" יותר.
    Solar Flare - התפרצות עזה של קרינה אלקטרומגנטית מהשמש. התפרצויות אלה מלווות (לא תמיד) בתופעה שנקראת CME - Coronal Mass Ejection שמתבטאות בחומר רב שנזרק מהשמש אל שכבת הקורונה (השכבה השלישית והחיצונית של השמש) ואף מעבר. התפרצויות כאלה שולחות רוח סולרית עזה למרחקים אדירים ואם הן פונות לכיוון כדור הארץ, רוח זו מגיעה אלינו ועלולה לשבש מכשירים אלקטרוניים ובעוצמה מתאימה גם להרוס אותם כמו שהיה באירוע קרינגטון שבו קווי טלגרף עלו באש ואף פגעו במפעילי טלגרף. לשמחתינו השדה המגנטי של כדור הארץ מגן מרובן וההתפוגגות של האנרגיה הזו נראית יפה מאוד כזוהר הצפוני. בתמונה התפרצות כזו נראית כאזור בוהק ושרוף לגמרי מרוב עוצמת האנרגיה
    Sunspots - כתמי שמש הם אזורים המופרעים משדות מגנטיים חזקים החוסמים מעט את מעבר האנרגיה אל שכבת הפוטוספירה. בזכות זה, אזורים אלה קרירים יותר בהשוואה לאזורים הסובבים אותם ונראים יפה מאוד גם על שכבת הפוטוספרה. לכתמי השמש שני חלקים עיקריים - אומברה (Unbra) הוא החלק הכהה יותר במרכז הכתם. למרות שהוא נראה שחור לחלוטין בהמון תמונות, ניתן לראות בו לפעמים גם מאפיינים פנימיים. והפנומברה (Penumbra) - אזור זה מהווה מעין מעטפת לכתמי השמש הגדולים ואפשר לדמיין אותו כצינורות הולכת אנרגיה שנהדפים ממרכז הכתם לצדדים על ידי אותם שדות מגנטיים. כתמי שמש נראים נהדר גם באמצעות פילטר h-alpha ופילטר אור לבן (שמראה את שכבת הפוטוספירה)
    Pores - נקבוביות אלה הן כתמי שמש קטנים יחסית ומאופיינים על ידי גודלם ועל ידי כך שאין להם Penumbra. בחלק מהמקרים הם מייצגים התחלה של כתמי שמש גדולים וניתן לאורך זמן לראות את התפתחותם ואפילו התאחדות של מספר נקבוביות לכתם גדול. הם גם נראים מלווים כתמי שמש באזורים פעילים
    Filament - פילמנטים הם קשתות של פלזמה שנשאות על גבי שדות מגנטיים היוצאים מהשמש ופונים לכיוונינו. לרוב הם במבנה של קשתות  - יוצאים מנקודה אחת וחוזרים לשמש בנקודה אחרת. פילמנטים נראים על פני השטח שפונים אלינו ונראים כהים יחסית לשטח שמתחתם ומסביבם. זאת בגלל שכאשר הפלזמה נזרקת למעלה היא מתקררת ולכן נראית כהה יותר. בתמונות ניתן לראות מגוון עצום של פילמנטים ובתמונה השמאלית התחתונה הם נראים בהירים יותר. זאת מכיוון שזו תמונת נגטיב.
    Prominences - התפרצויות שנראות יוצאות מקצה השמש ועל רקע השמיים שמסביב לשמש. התפרצויות אלה זהות לחלוטין למאפיין הקודם - Filament וההבדל היחיד הוא זווית הצפייה שלנו. בעוד ש Prominence נראות על רקע השמיים, ה Filaments נראים על רקע פני השטח. התפרצויות אלה יכולות להגיע לעשרות ואף למאות אלפי קילומטרים מפני השטח של השמש
    Filaprom - מאפיין זה הוא שילוב של השניים הקודמים - Prominence & Filament. מכיוון שמאפיינים אלה יכולים להגיע למימדים עצומים, ישנם לא מעט מצבים שבהם ניתן לראות חלק מההתפרצות על רקע השמיים וחלקה האחר על רקע השמש. דוגמא ניתן לראות יפה בתמונה השמאלית התחתונה.
    ישנם סוגים רבים של filaments & prominences והסוגים השונים ידרשו פרק נוסף כדי לא להאפיל על כל השאר 🙂 
    הזהרה - אסור בשום צורה להביט בשמש דרך טלסקופ ללא אמצעי הגנה מתאימים. גם בטלסקופ קטן מאוד הנזק לעין יהיה בלתי הפיך מהר מאוד.
    בפעם הבאה אנסה לסקור את המאפיינים בשכבת הפוטוספרה. 
  17. Ilan Shapira
    גלקסיות.
    אחרי שצפיתי בכמה מהגלקסיות הבהירות ביותר ב EAA מהבית, שמחתי שנפתח חלון של מזג אוויר סביר לתצפית במדבר בליל שני\שלישי ומיהרתי לפנות את הלו"ז כדי להנות מהשמיים.
    התנאים - אובך לא קל שאפילו את תחנת הכוח אשלים היה קשה לראות דרכו גם כאשר התקרבתי לאזור. לא ממש מעודד אבל הר הנגב נמצא גבוה ולרוב מעל האובך. גם הפעם השמיים הפכו כחולים ככל שהתקרבנו לאתר ולמרות שעד לגובה של כ 20 מעלות הכל היה מלוכלך, השמיים מעל הראש הבטיחו תצפית לא רעה. ואכן, כאשר החשיך כוכבים החלו לצוץ בהמוניהם והתחלנו לצפות. כבר מהתחלה ניתן היה לראות שהשמיים לא במיטבם. אובייקטים שאמורים היו להראות בצורה מאוד ברורה היו חיוורים מאוד ועמומים יותר מהרגיל וגלקסיות, אפילו בבהירות של 11-12 היו קשות מאוד לאיתור. מה שעוד ליווה אותנו לפחות עד חצות הייתה רוח מציקה שהצליחה להרעיד כמעט כל טלסקופ, כמעט. אחרי התקף לב קצר בגלל עננים שכיסו את השמיים השמיים התנקו והראות התשפרה פלאים. פתאום ניתן היה לאתר בקלות יחסית גם גלקסיות בבהירות 14. הגלקסיות הבהירות יותר הפכו לברורות הרבה יותר וסיפקו לא מעט פרטים. 
    קיצור תולדות הלילה
    מתארגנים ללילה
    עשרה אנשים בלילה אביך באמצע השבוע עם ירח ששוקע מאוחר זה מספר מכובד למדי

    הטלסקופ מקולמץ ומוכן לפעולה

    גיל מציץ דרך ה Obsession 15"

     
    שמוליק עם הטלסקופ 16" שהוא בנה בעצמו מסביב למראה של זמבוטו

     
    ניר מכין את הציוד, כולל טלפון עם האפליקציה AstroHopper הנהדרת שנכתבה על ידי @Artyom ומשמשת כמערכת push-to שעוזרת במציאת אובייקטים בשמיים. שמעתי את ניר מספר פעמים אומר תודה לארטיום במהלך הלילה.

    את הערב התחלנו עם שקיעת שמי החורף, עם הפליאדות, קבוצת שור, אוריון והכלב.
     הלילה החל כאשר הירח מלווה אותנו עד לשעה 22:00. למרות שהירח היה ממש קטן הוא הצליח למסך כמעט את כל השמיים ולא ממש סייע לראות עצמים חיוורים. מהרגע שהוא שקע לחלוטין, השמיים השתפרו מעט אבל האובך המשיך להציק ולהסתיר מטרות מעניינות. בשלב מסויים, החלו להגיע עננים מכיוון צפון מערב ולכסות את השמיים וחלק מהאנשים חשב לפרוש.
    @Jonathan Elihis צופה בטלסקופ שלי ומחפש גלקסיות בליאו על רקע שמיים 

    השמיים המשיכו להאפיר וקיבלנו אווירה של סוף העולם. מה שכן הרוח המציקה נרגעה מעט עם בוא העננות. רואים כמה האובך והעננות מגבירים את זיהום האור המגיע מכיוון צפון - מצפה רמון והבסיסית מסביב.

     
    לשמחתנו, אחרי שעה של הפסקה שאותה ניצלתי להקשיב לסוף הספר השני של ה Expanse תוך שאני יושב עם הראש למעלה ובוהה במה שנשאר מהשמיים, הגיע רוח ופשוט ניקתה את השמיים

    מאותו הרגע קיבלנו שמיים שהזכירו ימים טובים יותר. אז נכון, השמיים לא היו ברמה של חיפוש גלקסיות בבהירות של 16.7 אבל בהירות 14 נראו בקלות יחסית וציד הגלקסיות שלי החל. זה היה הזמן לעבור למצב עבודה ללא הסחות דעת ופשוט שמתי אוזניות על הראש, בחרתי בהופעה חיה של Led Zeppelin והתחלתי את התצפית.
    עברתי שוב ב coma berenices וקיבלתי מראה משופר של גלקסיית המחט, הצביר הכדורי M53 וגלקסיית הלוויתן והגלקסיות הנלוות אליה. ההבדלים בין מה שראיתי בתחילת הערב לבין מה שראיתי בחלק השני היו תהומיים. המחט פתאום "התארכה" לה פתאום בכמעט פי שתיים וסיפקה הרבה יותר פרטים.
    משם עברתי ל Leo, שם צפיתי בשתי שלשות של גלקסיות, אחת בבטן האריה והשניה, המפורסמת יותר, Leo Triplet, בזנבו. הרוח שניקתה את האובך והעננות עשתה עבודה לא רעה בכלל וכל הגלקסיות נראו בצורה מפורטת.
    כמובן שבתקופה כזו, שום תצפית לא שלמה ללא ה Markarian Chain, שרשרת גלקסיות גדולה מאוד שמתחילה במעין כדור של גלקסיות וממשיכה בסוג של שרשרת גלקסיות נהדרת שהולכת ומתעגלת. "על הדרך" בזמן השיטוט בשרשרת הזו אפילו מצאת מספר גלקסיות שעד היום לא ראיתי, או לא תיעדתי.
    את הלילה סגרתי בסביבות שלוש לפנות בוקר והספקתי לחזות בזריחתו של מרכז שביל החלב. בלילה כזה השביל מתעתע ונראה כמו ענן שמגיע מהמזרח אבל כאשר רואים את קבוצת עקרב לא נשאר מקום לספק. התחלנו את הערב עם שמי החורף וסיימנו עם שמי הקיץ. 

     
    אי אפשר לסיים עם המדבר ללא תמונה של פריחה באור יום

     
    רשימת האובייקטים הכמעט מלאה בהם צפיתי בלילה ההפכפך הזה:
    # Target Common Names Target Catalog Numbers 1   NGC 4627 2 Whale Galaxy,Herring Galaxy NGC 4631 3   NGC 4656 4 Sombrero Galaxy M 104,NGC 4594 5 Omega Centauri NGC 5139,C 80 6   NGC 3628 7   M 65,NGC 3623 8   M 66,NGC 3627 9   NGC 3389,NGC 3373 10   NGC 3384,NGC 3371 11   M 105,NGC 3379 12   M 96,NGC 3368 13 Whirlpool Galaxy,Lord Rosse's Nebula,Question Mark M 51,NGC 5194 14   M 53,NGC 5024 15   NGC 4627 16 Whale Galaxy,Herring Galaxy NGC 4631,C 32 17   NGC 4656 18   M 53,NGC 5024 19 Markarian's Chain NGC 4477 20   NGC 4468 21   NGC 5033 22   IC 4213 23   NGC 4479 24 Markarian's Chain NGC 4461 25   NGC 4388 26   NGC 5005 27 Markarian's Chain NGC 4473 28   IC 4182 29 Eyes Galaxies,Markarian's Chain NGC 4438 30   NGC 4387 31   NGC 4402 32 Markarian's Chain NGC 4458 33   NGC 4559,C 36 34 Markarian's Chain M 84,NGC 4374 35 Needle Galaxy NGC 4565,C 38 36   NGC 4474 37 Eyes Galaxies,Markarian's Chain NGC 4435 38   M 88,NGC 4501 39 Markarian's Chain M 86,NGC 4406 40   NGC 4459 41   NGC 5014
  18. Ilan Shapira
    אני כבר חודשיים מסתובב עם תחושת החמצה שלא יצא לי לנסות לצפות בגלקסיית המחט וגלקסיית הלווייתן מהמצפה ובשעה טובה קיבלתי ערב נקי.
    בפעם האחרונה שעשיתי EAA זה היה באמצעות הטלסקופ הקטן. אני זוכר שהצצתי בגלקסיית המחט אבל אורך המוקד הקטנטן של הטלסקופ השאיר המון מקום להגדלה. מה גם שלא עבדתי עם עקיבה טובה ולא באמת יכולתי לבצע חשיפות ארוכות מספיק.
    הפעם החלפתי לשובר האור הגדול יותר והטלסקופ הקטן עבר לעמדה של Guide Scope. זו הפעם הראשונה שאני מנסה לעבוד עם PHD2 לצורך עקיבה מדוייקת והייתי מאוד סקרן מה יהיו התוצאות.
    דבר ראשון, PHD2 היא תוכנה פשוטה. מחברים אליה את החצובה והמצלמה, דואגים לפוקוס ולזמן חשיפה שיראה כוכבים, בוחרים כוכב שאחריו התוכנה תעקוב ומתחילים. עד כאן הכל טוב. התחלתי עם חשיפות צנועות של 30 שניות (לא חוכמה) ולאט לאט עליתי עד לחשיפות של 2 דקות. מעבר לא ניסיתי ואת זה אשמור לפעם הבאה. אז נכון, בחלק מהפעמים אחרי מעבר בין אובייקטים שכחתי להפעיל את העקיבה מחדש וקיבלתי מריחות אבל כאן זה כבר הרגלי עבודה שצריך לסגל. דבר נוסף שלא עשיתי - פריימים של קליברציה. זה סופר חשוב ורואים יפה מאוד בתמונות את גרגר האבק העצום מצד ימין ובכלל חוסר אחידות של הפריים וגרגרי אבק נוספים מסביב. המצלמה פחות מתאימה לחשיפות ארוכות וכמות הרעש הבלתי נסבלת מורגשת מאוד. לזה כבר הוזמנה מצלמה נוספת אבל בינתיים הכנת פריימים של קליברציה גם צריכה להכנס לרשימת הדברים.
    התמקדתי בגלקסיות - The Needle, The Whale, BlackEye, M105 ועוד. בנוסף תפסתי צביר גלקסיות עצום - Abel 1367.
    התמונות צולמו עם חשיפות יחסית דומות - בין חמש לעשר חשיפות של דקה כאשר בצביר הגלקסיות הגדלתי לשתי דקות. gain = 20.
    גלקסיית המחט (NGC4565). גלקסייה ספיראלית שמפנה את צידה לכיוונינו וחושפת יפה מאוד פס אבק שסובב אותה ומסתיר את מרכז הגרעין. מצד ימין ניתן לראות גלקסיה נוספת, NGC4562 ומשמאל את IC3571.
    קצת על מרחקים - המחט רחוקה כ 39 מיליון שנות אור מאיתנו בעוד IC3571 מרוחקת כ 64 מיליון שנות אור. דווקא NGC4562 קרובה יותר מהמחט בכשלוש מיליון שנות אור אבל היא קטנה ממנה וחיוורת יותר. גלקסיית המחט היא אחת הגלקסיות היפות ביותר לצפייה בעין וניתן לראותה ממקום חשוך גם בעזרת טלסקופ צנוע יחסית.

    7 חשיפות של דקה
    גלקסיית הלוויתן (NGC4631)- גלקסיה ספיראלית שמציגה לנו את צידה וקיבלה את שמה בזכות צורתה שמזכירה מעט לוויתן במבט צד. מרחקה מאיתנו הוא רק 24 מיליון שנות אור וניתן לראות בה המון שבילי אבק. מעליה נמצאת הגלקסייה NGC4627, גלקסיה אליפטית קטנה במרחק של 31 מיליון שנות אור

    תשע חשיפות של דקה
     
    Black Eye Galaxy או בשמה הקליט M64, היא גלקסיה שמכילה ענן של גז בדיסקה הפנימית ושנראה היטב בתמונה. מכאן גם מגיע השם Black Eye. הגלקסיה יחסית קרובה אלינו, רק 14 מיליון שנות אור. ממש השכונה הקרובה.

    7 חשיפות של דקה
     
    צביר הגלקסיות Abel 1367 ולויין סורר. אם עד עכשיו ראינו גלקסיות קרובות ויחסית בודדות, כאן בשדה אפשר לספור עשרות. צביר זה נמצא מעט מחוץ לזנב האריה (קבוצת הכוכבים) ומכיל לפחות 70 גלקסיות משמעותיות. גם המרחקים כאן הם מעט אחרים - הצביר נמצא כ 300 מיליון קילומטרים מאיתנו והוא חלק מצביר העל coma cluster

    וקצת זום פנימה למרכז הצביר:
    חמש חשיפות של 2 דקות
    בתמונה ניתן לראות גלקסיה מוארכת, שמקבילה מעט לפס שיוצר הלויין. היא גלקסיה ספיראלית הנקראת NGC6697. היא נעה לכיוון מרכז הצביר במהירות של מספר מיליוני קילומטרים בשעה, מה שגורם למערבולות גז עצומות להדחס וליצור כוכבי ענק שתוך כעשר מיליון שנים מתפוצצים בסופרנובה. התפוצצות הכוכבים גורמת לחימום של גז ופליטה של קרינת X-ray שנראית כשובל דק שנמתח מהגלקסיה.
    מיקום הצביר:
    http://nova.astrometry.net/sky_plot/zoom1/4553160
    לקינוח - צביר כדורי - M53. כאן הטלסקופ קצת יצא מפוקוס אבל הצביר נראה לא רע עם לא מעט כוכבים מופרדים. הצביר מרוחק מאיתנו 58,000 שנות אור, קוטרו כ 220 שנות אור והוא מאיר בעוצמה של 200,000 שמשות!

    חמש חשיפות של דקה
    בשלב הבא אנסה לעבוד עם פילטר, להעלות את זמני החשיפה בהתאם ולהשתמש בפריימים של קליברציה כדי לקבל תמונות נעימות יותר לעין.
  19. Ilan Shapira
    יום שבת שימשי נחת עלינו ובבוקר יצאתי למצפה לנסות לצלם קצת ב H-Alpha ולצפות באור לבן בפוטוספרה (פני השטח של השמש).
    הרכבתי את הטלסקופ הקטן על ה SCT8, ואליו חיברתי את פילטר ה H-Alpha והמצלמה וה SCT8 קיבל פילטר אור לבן ועינית לצפיה.

     

    מייד היה ניתן לראות שתנאי האטמוספרה היו סבירים+, דבר שלא ראיתי כבר חודשים. המטרה הראשונה לצילום הייתה סרטון שמראה כשעה וחצי של פעילות על האזורים הפעילים AR2975 & AR2976. אזורים אלה די קרובים, בעלי כתמי שמש שאחד מהם גדול מאוד והשני די מורכב עם גשר של פלזמה שחוצה אותו. 

    ובגרסת הנגטיב + צבע ועריכה מאוד אגרסיבית. כאן ניתן לראות טוב יותר את הפילמנטים מסביב לכתמי השמש

     
    הסרטון
    הסרטון מייצג כ 1:20 שעות של פעילות השמש ומורכבים מכ 120 תמונות. כל תמונה מקורה בסרטון של 22 שניות ובין הסרטונים הפסקה של 18 שניות. מצאתי שהיחס הזה (או 20:20) נותן תוצאה טובה וחלקה יחסית. החיסרון הוא כמובן בכמות המידע - מדובר בכמעט 1TB של סרטונים - וה Stacking גם מצריך מחשב עם קצת כוח וזכרון כדי לסיים בזמן סביר. סה"כ הסרטון הוא באורך של כשלוש שניות וחוזר על עצמו ארבע פעמים התוצאות מצדיקות את המאמץ של המחשב. מומלץ לבחור את הגדרת האיכות הגבוהה ביותר.
    סרטון בשחור לבן
     
    הסרטון בנגטיב. כאן רואים יפה יותר את תנועת הפילמנטים. נראה שפוטושופ התקשתה קצת ליישר את התמונות בצורה מושלמת ולכן יש קפיצות.
     
    אור לבן
    בזמן הצילום צפיתי באור לבן דרך העינית בהגדלה של 142 ודי נפעמתי ממה שראיתי - חד, ברור ומלא פרטים. פעם ראשונה שפילטר אור לבן מספק לי כאלה מראות וכמובן הכתמים הגדולים עזרו מאוד. אחרי הסירטון ב h-Alpha העברתי את המצלמה אל ה SCT8 בכוונה לצלם את כתמי השמש על הפוטוספרה ברזולוציה גבוהה אם אצליח. השמש היא אובייקט לא קטן, קרוב וכמובן מאוד מואר. טלסקופ עם מפתח של 8" אמור בתנאים טובים לקבל תמונות ברזולוציה מאוד גבוהה. למרות שהשעה הייתה כבר צהריים והראות מעט הידרדרה ניסיתי את מזלי והופתעתי מאוד לטובה.

    זו הפעם הראשונה שאני ממש רואה את הגרנולריות, הגרעיניות של פני השטח, רשת של תאים מוליכי חום שנוצרים על ידי זרמי פלזמה שהחום דוחף מתוך שכבת הולכת החום החוצה על פני השטח. תאים אלה הם שאנו רואים הם הקצוות העליונים של זרמים אלה. תאים אלה דינמיים ומרכזם הבהיר יותר מייצג את האזור החם של זרם הפלזמה שעולה למעלה בעוד בשוליהם הכהים יותר נמצאת הפלזמה "שהתקררה" מעט וחוזרת אל תוך השמש. 
    מעבר לגרנולריות, הכתמים עצמם מספקים המון פרטייםי וממש רואים יפה את מבנה האומברה (החלק הכהה) והפנומברה החלק הבהיר יותר שמקיף את האומברה - שבו ניתן לראות יפה מעין שערות מעין מבנה של שערות. מסביב לכתמים ניתן לראות נקבוביות - כתמי שמש קטנים שלהם אין פנומברה

     
    סיכום לא רע ליום שבת אסטרונומי שכבר לא השאיר לי כוח לפתוח את המצפה בלילה
  20. Ilan Shapira

    דרום הירח המלא וקצת מהמערב

    על-ידי Ilan Shapira,


    מצפה ביתי
    הירח הוא מעין אובייקט מוזר בעולם חובבי האסטרונומיה. רובינו מתחילים בצפייה בירח אבל עד מהרה הירח מתגלה במאפיין פחות רצוי - הוא גורם לזיהום אור די חזק מה שממסך את שאר האובייקטים. כאילו שהוא מנסה לאמר "עזבו את כל השאר, תראו אותי". עם הזמן פותחו אמצעים שמאפשרים תצפית וצילום גם כאשר הירח בשיאו, פילטרים למיניהם, אבל כשהוא בשמיים קשה להתעלם ממנו - לטוב ולרע.
    אישית אני מאוד אוהב את הירח ויודע שיש בו עוד מאפיינים רבים שעדיין שלא גיליתי. יותר מזה, כל מאפיין נראה מעט שונה כאשר צופים או מצלמים אותו במופעים שונים של הירח - רכסי הרים אימתניים ומשוננים נראים שטוחים כאשר הם מוארים מלמעלה בניגוד לצורתם כאשר השמש מאירה אותם מהצד ואותו הדבר לשאר המאפיינים. דבר זה מוביל לא מעט חובבי ירח לצפות באזורים הקרובים לטרמינטור ולהתעלם מהאזורים המוארים. אין ספק שהתמונות דרמטיות הרבה יותר ליד הטרמינטור אבל באזורים מוארים מאוד ניתן לראות מאפיינים שבשלבים אחרים פחות בולטים.
    הפעם התמקדתי בכל האזור הדרומי של הירח המלא (99.6%) ולמרות שבקצה ניתן לראות עומק וצללים, דווקא אהבתי את האזורים הפנימיים יותר. בנוסף לדרום, הספקתי לצלם תמונה אחת של מערב הירח - אזור של מישורי לבה שהתקשתה ברובו אבל שמכיל בתוכו מספר מאפיינים יפים מאוד.
    לצערי היציבות בימים אלה שרובם מעוננים היא לא להיט גדול אבל התוצאות בהחלט משביעות רצון.
    דרום הירח
    תמונה זו היא תמונה פנורמית המורכבת מחמש תת תמונות. מה שנותן תמונה רחבה מאוד ובעלת רזולוציה גבוהה.
    נתחיל עם סרטון שמסכם את שלבי הצילום והעריכה (ממש בפינצטה) של אחת התמונות:
    התמונה המלאה של אזור הדרום היא בעלת רזולוציה של 8000 * 2500 פיקסלים. מומלץ לצפות במסך גדול ולעשות זום על אזורים שמעניינים אתכם.
    האתגרים בצילום האזורים המוארים בצורה מלאה היא חוסר בניגודיות. בשעה שאזורים שמוארים בזווית מספקים משחקי אור וצל, אזורים מוארים במלואם נראים שטוחים לגמרי.
    התמונות הבאות הן זום אל תוך הפנורמה ומייצגות חלק מזערי מהמאפיינים הקיימים בה.
    Mare Humorum:
     
    המכתש Schickard
     
    המכתש Tycho שפסי האבק שעפו מפגיעת המטאור שיצר אותו נמשכים למאות קילומטרים מסביבו
     
    המכתש Schulter שנראה יפה ליד קצה הירח עם מימד עומק והפסגה המרכזית שלו
     
    המכתש Letronne - מכתש שהתמלא בלבה וחלקו העליון כוסה לגמרי
     
    מערב הירח
    כאן צילמתי את אזור Aristarchus Plateau אזור מעט מוגבה מעל משטח הלבה שבליבו הוא יושב ומאופיין על ידי מכתש שאת שמה הוא נושא, מכתש לא גדול במיוחד - 40 קילומטרים קוטרו ועומקו 2.7 קילומטרים אבל עם זאת הוא המאפיין הגדול הבוהק ביותר על הירח. ניתן לראות יפה לראות את פיזור האבק מהפגיעה במחתש. משמאלו רואים עמק מתפתל - Schroter's Valley שמאוד מזכיר נחש ובתאורה הזו נראה כמו נחש מעוך משהו. חלקו הרחב נקרא ראש הקוברה על ידי חובבים. האזור אמנם שטוח מאוד יחסית לשאר האזורים בירח והמכתש מהווה מעין "אובייקט זר" אבל זו גם אחת הסיבות שאני מאוד אוהב לצלם\לצפות בו - הוא נותן תחושה של מרחבים שפחות קיימים באזורים אחרים.
     
    התמונות צולמו בעזרת טלסקופ SCT C8 ומצלמה ZWO ASI183MM
  21. Ilan Shapira
    במוצאי שבת ה 5 למרץ נפגשנו לתצפית קצרה באזור הרי המרכז.
    החורף הזה לא מסביר פנים לאסטרונומים, התחזית לא חיובית רוב הזמן ומשתנה על בסיס יומי. תצפיות במדבר מתבטלות כל חודש ואפילו מהבית ההזדמנויות לצפות בשמיים הן נדירות.
    אחרי ששוב התבטלה התצפית בנגב המשכנו לעקוב אחר התחזית ולשמחתינו קיבלנו חלון של כמה שעות עם שמיים נקיים. המקום שאליו רצינו להגיע במקור לא היה כל כך נגיש, במיוחד לא לנסיעה בחושך אז שינינו תוכניות ברגע האחרון.
    נפגשנו כעשרה צופים וצלמים עם מגוון רחב של טלסקופים שונים - שוברי אור קטנים וגדולים, טלסקופים קטדיופטריים טלסקופים דובסוניים ומשקפות. גם הפעם פגשנו אנשים בפעם הראשונה, גם חדשים בתחום וגם וותיקים שעד היום לא יצא לנו להפגש.

    הדבר שהכי נהנתי לצפות בו בערב הזה היה דווקא הירח. @nirzon מצא שכוכב אמור לעבור ממש ליד הירח וכוכב אחר אמור לחלוף אל מאחורי הירח מהצד הכהה שלו. מעבר לכוכבים האלה, הירח היה דקיק מאוד ומה שיפה היה לראות זה דווקא החלק הכהה שלו שעליו ניתן היה לראות ממש מכתשים ופרטים. דבר נוסף שהיה יפה לראות זה אזורים שנמצאים בחלק המוצל אבל גבוהים מספיק כדי לגעת באור השמש ולהראות כאילו הם צפים מעל ים שחור.
    את התמונה המפורטת ביותר של הירח סיפק "גולי" הטלסקופ של @Ehud Spiegel, Celestron 11", בתמונה בצד שמאל בעוד שבצד ימין אהוד השתמש בטלסקופ דומה בקוטר של 8" בתור פיינדר. הרזולוציה שמקבלים היא פשוט מטריפה.

    בניגוד לאהוד, אנשים אחרים כמו רוברט הגיעו עם טלסקופ בגודל שפוי, קל לפירוק והרכבה על חצובה משוונית (Wedge?) קלילה.

    גם טלסקופ דובסוני, שישה אינטש של @nirzon היה שם, וגם הוא סיפק מראות נפלאים של הירח

    מעבר לירח, צפינו בצבירים פתוחים כמו M35, הפליאדות (נהדרות בטלסקופים הקטנים שבהם רואים את כל הצביר), הינשוף ואפילו הצביר הכפול בפרסאוס שכבר שכחתי מתי בפעם האחרונה צפיתי בו נראה נהדר. מקומן של הגלקסיות לא נפקד והצלחתי לזהות את הגרעינים של M81 ו m82 והבנתי שאנשים זריזים מספיק הצליחו לראות את אנדרומדה לפני שהיא שקעה.
    כמובן שתצפית של חורף לעולם לא שלמה ללא ערפילית אוריון. הערפילית נראתה נהדר, החל מהטלסקופים הקטנים שהראו את כל החרב ואף ועבר ועד לטלסקופים הגדולים שבהם ניתן היה לראות פרטים לא רעים בענן הגז העצום ולהתמקד באזור הטרפזיום ולספור שם את הכוכבים שניתנים להפרדה.

    העננים הקדימו מאוד, מה שקיצר מעט את התצפית אבל המפגש עם חברי הקהילה והשמיים הנקיים שקיבלנו היו נהדרים.
    מעבר לצפייה, חלק מהאנשים הגיעו לצלם וראינו בלייב את ערפילית ראש הסוס מתהווה על המסך עם המון פרטים כבר אחרי מספר דקות - תענוג.

    בסוף הערב, עשינו בדיקה קצרה לראות איך הראש חצובה Rowan AZ100 וחצובת ה Berlebach מתמודדים עם ה Celestron 11. המטרה הייתה לראות האם הסט מצליח לסחוב את הכל ואת רמת שיכוך הזעזועים. בטלסקופים כאלה, בגלל אורך המוקד הארוך, כל רעידה מורגשת בעינית כך שפוקוס מחודש או הזזה ידנית יכולה להרעיד את התמונה למספר שניות. השיפור עם הסט הזה היה מאוד משמעותי והרעידות נרגעו ממש ממש מהר. מה גם שהזזה של הטלסקופ באמצעות מחושי ה Slow Motion לא גורמת לרעידות.
    בתמונה גם שובר האור וגם ה Celestron 11" יושבים יחד ללא שום בעיה.

    הייתה תצפית קצרה, מצויינת שהשאירה טעם לעוד.
    מקווה שניפגש כולם ואף יותר למרתון מסייה בתחילת החודש הבא
  22. Ilan Shapira
    אמנם הרבה לא יצא לי להשתמש במצפה מעבר מספר מצומצם של פעמים - ותודה למזג האוויר שמסדר לנו עננים אפילו ללא גשם - אבל לפחות אפשר להמשיך ולהתקדם לשלב הבא.
    יצאתי לפרוייקט הזה במטרה של צמצום ההתעסקות לפני ואחרי צפייה\צילום וכל עוד אפשר להשתמש רק בטלסקופ אחד ההתעסקות הזו חיה ובועטת. מלחתחילה רציתי שכל הטלסקופים הקטנים יותקנו יחד וכל מה שאצטרך זה לבחור באיזה מהם להשתמש בכל רגע נתון. לטובת זה חיפשתי פלטה שעליה אפשר להרכיב clamps לטלסקופים ושתאפשר לי מידה רבה של גמישות בכל הנוגע להתקנת ציוד נלווה נוסף - ניהול חשמל וכניסות USB נוספות, גיידר לשמש ועוד כיד הדמיון הטובה.
    הסט שבחרתי הוא מבית Primalucelab. לא זול במיוחד אבל ה dovetail מלא בחורים שאליהם ניתן לחבר ציוד נוסף וה Clamps שלהם נראים רובוסטיים במיוחד.

    השאלה היא, איך מחברים את זה לחצובה? התשובה היא פשוטה מצד אחד אבל שגוייה מצד אחר. התשובה הפשוטה - פשוט מחליקים את הפלטה לחצובה במקום הטלסקופ וכך ניתן לחבר שני טלסקופים בקלות.

    הבעיה - הטלסקופים יצביעו 90 מעלות מהכיוון המקורי. זו לא באמת בעיה, כל מה שצריך לעשות זה לכוון את הטלסקופים לפולריס ולעדכן את ה Home Position של החצובה. פשוט. אבל מה קורה אם רוצים לעבוד עם טלסקופ אחד? צריך להוציא את הכל ולכוון מחדש את ה Home Position. לא נורא אבל פחות פרקטי. מה גם שבחצובה הזו ציר ה Dec לא מסתובב 360 בחופשיות כי כל הכבלים עוברים מבפנים. iOptron הוסיפו מעצור שמונע את זה. אמנם ניתן לשחרר את המעצור הזה אבל כאן מסתכנים בפגיעה בחיווטים הפנימיים. מהתייעצות עם @Michael Tzukran המסקנה היא שפשוט עדיף עוד פלטה שמתחברת לחצובה ואת ה side by side לחבר ב 90 מעלות. ככה הטלסקופים ימשיכו להצביע לאותו המיקום בכל צורות השימוש.
    בינתיים, אם אין שמיים נקיים, ניסיתי להתקין את הכל גם ללא הפלטה הנוספת כדי להבין כמה מקום זה תופס והאם המשקולות שיש לי יספיקו כדי לאזן את הכל.

    השלב הבא - משקולות. קיבלתי עם החצובה שתי משקולות של 10 קילו כל אחת, מה שאמור לאזן את שלושת הטלסקופים די בקלות. עד היום משקולת אחת עשתה את העבודה בקלות אבל שני טלסקופים + כל מה שמסביב ידרשו קצת יותר.

    הכל מתאזן יפה חוץ מהציר השלישי שלא טרחתי לסדר כרגע והכל זז בצורה מאוד חלקה. זה קצת מלחיץ לראות את הכל זז מצד לצד אבל הכל עושה רושם מאוד יציב.
    אני מרוצה מה Clamps. הם מאוד מאסיבים כמו שציפיתי וניתן לחזק כל חלק בנפרד, רושם ראשוני לא רע בכלל.

    עכשיו נשאר לחכות לפלטה 90 מעלות, למצוא פתרון טוב שיספק מספיק חיבורי DATA וחשמל לכל הציוד ולהתקדם לשלב השלישי והחשוב ביותר - מערכת לפיזור עננים.
  23. Ilan Shapira

    מפגש צפייה ו EAA על בקבוק סיידר

    על-ידי Ilan Shapira,


    תצפית ביתית
    אתמול בערב השמיים היו נקיים לחלוטין ו @jonzm קפץ לביקור עם הציוד שלו וסיידר לחימום.
    יונתן בדיוק קיבל מאונט חדש, קומפקטי מאוד אבל בעל כושר נשיאה עצום. המאונט + החצובה הקלילה והשובר אור 102ממ מהווים מערכת grab and go ללא פשרות.
    התרשמתי מאוד מהיכולת של המאונט הזה לאזן את שובר האור גם בזמן החלפת עיניות כבדות והמראות דרך ה Astro Tech פשוט נפלאים. גם הירח וגם ערפילית אוריון סיפקו תמונה חדה שרק שוברי אור איכותיים יכולים לתת. תענוג אמיתי.

    @jonzm - מחכים לסקירה
    את הירח לא צילמתי אתמול אבל לקראת הסוף עברנו ל EAA והפעם ניסיתי את ה Astro Tech שלי - ה 60ממ.
    לקח לי המון זמן להגיע לפוקוס עד שיונתן רמז לי בעדינות שהעדשה עדיין מכוסה ויהיה קשה לראות משהו בצורה כזו. התחלנו עם ערפילית אוריון וקיבלנו גם אותה וגם רמזים לערפילית האיש הרץ, ראינו את הלהבה ואת ראש הסוס מבצבץ לו, את M46, M35, הרוזטה וכאתגר ניסינו את ערפילית קליפורניה. ההפתעה הייתה עצומה כשממש ניתן היה לראות את הערפילית זה היה בתור קוריוז ומסתבר שזה אכן ניתן לצפייה ב EAA מהבית.

    התמונות נשמרו As Seen ישירות מתוך Sharpcap ועברו מעט משחק של Highlights, Blacks & Shadows ומעט Dehaze. זה היה EAA נקי, בלי סטאק באפליקציות כמו DSS ובלי שום פריימים של קליברציה (הגיע הזמן להכין כאלה). כדי לסנן קצת את זיהום האור הוספנו פילטר - NPB שנועד לשימוש וויזואלי ולא מתאים כלל לצילום. הפילטר מעביר O-III, H-Alpha & H-Beta. מעבר להילות מסביב לכוכבים בהירים הפילטר די עזר להלחם בזיהום האור שמסביב - צילמנו מתחת לפנס רחוב.
    עוד דבר אחד שחסר - מסיכת בחטינוב לפוקוס וזה יהיה הדבר הבא שיוזמן. הפוקוס "לפי העין" היה אולי סביר אבל רחוק מאוד ממה שאני רוצה לראות.
    נתחיל באוריון. כאן גם תפסנו לווין - לא ממש חוכמה בימים אלה - ומצד ימין ניתן לראות את האיש הרץ שהתיישב לנוח בדיוק על כתם אבק שלא מוכן לרדת מהחיישן כבר תקופה.
    הטרפזיום שרוף והכוכבים הבהירים עטופים יפה בהילה די גדולה אבל כל השאר נהדר. פרטים כאלה לא ניתן לראות וויזואלית מהעיר

    נמשיך באותו האזור - ערפילית הלהבה + ראש הסוס + NGC 2023.
    המון רעש בתמונה אבל הסוס די הפתיע - לא ציפיתי לראות אותו בצורה כזו בכלל.

     
    ערפילית הרוזטה. את הצביר במרכז זיהינו די מהר ולאחר שניים שלושה פריימים הערפל שמסביב החל להתגלות ואיתו כמות לא מעטה של פרטים, כולל שבילי האבק הכהים בערפילית, כולל ה Y בחלק התחתון הימני

     
    M35 ו NGC2158, הפעם בשדה אחד:

     
    מכיוון שקבוצת הכוכבים ליאו כבר הייתה בגובה מספק, כיוונתי את הציוד ל M96.
    תמונה לא להיט גדול אבל M96 אכן נמצאת במרכז, M95 בחלק העליון מצד ימין ומצד שמאל במרכז אפשר לראות את M105, NGC3384 ואת NGC3389

     
    הקינוח של הערב הייתה אחד האובייקטים שאני מאוד אוהב - Needle Galaxy
    כאן הלחות כבר נתנה אותותיה ושמתי לב שאת המחמם לא הגדרתי על חימום גבוה יותר כמו שהיה צריך בתנאים כאלה. לא נגעתי בתמונה בשום צורה - היא מעבר לכל שיפור אבל הגלקסיה שם, על פס האבק הברור שלה, הצורה המוארכת והגרעין היחודי שלה.

     
    לקחים:
    1. להוריד את המכסה מהטלסקופ לפני השימוש!
    2. לבדוק שהחימום מספק על מנת להלחם בלחות
    3. 60ממ זה מפתיע מאוד ל EAA בשדה רחב
    4. להמשיך ולצפות בשמיים בכל הזדמנות שרק אפשר - יש המון מה לראות ומה ללמוד
    5. חברה טובה תמיד משפרת את החוויה
  24. Ilan Shapira
    הפוגה קלה מהעננות של העונה האפורה הזו נוצלה כדי להציץ מה יש לשמש להציע.
    התחלתי את היום בלחבר את הפילטר אור לבן לטלסקופ הקטן. עד היום התעצלתי לעשות זאת אבל כנראה כשלא צריך להתעסק עם ההקמה של הציוד כל פעם זה מפנה את הזמן לדברים אחרים.
    הכנתי שני קרטונים עם חורים בגודל של כמעט כל הפתח של מגן הלחות, שמתי את הפילטר ביניהם והדבקתי עם צלוטייפ. כדי להלביש את הסיפור הזה על הטלסקופ לקחתי את הספוג הרב שימושי שלי ויצרתי ממנו גליל שמתלבש בדיוק על מגן הלחות. את הכל חיברתי שוב עם צלוטייפ - לא ממש State of the Art אבל עושה את העבודה 🙂 
    השלב הבא - פילטר אור לבן ל SCT 8" כדי לקבל "קצת" יותר פרטים.
    הציוד:
    Astro Tech 60mm F/6 & ZWO ASI183MM
    TS-Optics 125mm F/7.8, Baader DERF 135mm, Daystar Quark Chromosphere & ZWO ASI174MM

    התמונה הראשונה הייתה של כל הדיסקה באור לבן כדי לקבל מושג מה מחכה לי. הפעם אפילו לא פתחתי את האתרים שמראים מה יש על השמש לפני שצילמתי.

    לא השתמשתי בשום בארלו ועל כן התמונה לא מכילה יותר מדי פרטים אבל אפשר לראות יפה את האזורים הפעילים: AR2936, 2938, 2939 & 2940 (המספרים מסודרים מימין לשמאל - 2936 הוא הימני ביותר). אחרי מבט מעמיק יותר אפשר לראות שעל הקצה המזרחי (שמאל) ישנו אזור פעיל נוסף שממש היום מתחיל לפנות לכיוון שלנו. האזור הזה עדיין לא קיבל מספר.
    השלב הבא היה לעבור ל h-alpha ולהתחיל להתמקד בכל אזור ואזור.
    נתחיל לפי סדר המספרים, AR2936 ו 2938 (אין לי מושג לאן הלך 2937, בטח אזור שנעלם במהלך השבוע)

    אזור מאוד גדול עם כתם גדול ופילמנט יפה מעליו. הכתם הקטן למטה שייך כבר ל 2938 שמתברר כאזור לא קטן בכלל וכדי לכלול אותו בתמונה צילמתי מוזאיקה של שני חלקים:

     
    וקצת בצבע. כאן רואים טוב יותר את ההתפרצויות על הקצה העליון. היה צריך לכלול אותן קצת יותר 😞 

    האזור AR2939:

    אזור פעיל עם מספר כתמים - אחד גדול ועוד כחמישה קטנים שאני מצליח לספור בתמונה. גם כאן יש פילמנט גדול שיוצר קשת מתחת לכתמים הקטנים. תמונה לא הכי מוצלחת אבל חושפת המון פעילות ופרטים.
    האזור הפעיל AR2940. התמונה מוצלחת יותר מהקודמות במספר עריכות שונות. אזור מעניין מאוד עם מספר רב של כתמים, פילמטנים ו Plage - אזורים בהירים וחמים יותר.

     

     

    עוד קצת מהאזור המעניין הזה, הפעם עם הקצה של השמש והתפרצות יפה שראיתי רק אחרי העריכה:

    לצערי לא הצלחתי לחבר את שתי התמונות יחד, או יותר נכון את שתי התמונות האלה והתמונה הבאה של AR2940 שמוצגת למטה:
    לבסוף, אזור פעיל חדש שרק מתחיל "לזרוח" ועדיין לא קיבל שם. הוא נמצא ממש ליד AR2940 וחבל שלא צילמתי מוזאיקה של שניהם יחד.

    כאן מעבר לכתם שאפשר לראות ממש קרוב לקצה, ניתן לראות פעילות נהדרת על הקצה ונראה שפעילות רבה בדרך אלינו.
    תמונה מסכמת עם אפקט של בר מצווה משנות ה80:

    סה"כ יבול לא רע של תמונות מהמון פעילות, חבל שלא יצרתי מוזאיקה של כל האזור המזרחי והקצה המבעבע אבל באמת שאין תלונות 🙂 
  25. Ilan Shapira

    מצפה ביתי - ניסוי ראשון ב EAA

    על-ידי Ilan Shapira,


    מצפה ביתי
    חוץ מהשליטה המרוחקת, המצפה מתפקד יפה מאוד. כבר צילמתי ממנו קצת ירח וכמה פעמים את השמש. מה שעדיין לא עשיתי זה נסיון של EAA.
    לפני שאני בכלל נכנס לסיפור הזה, יש דבר אחד שלא הספקתי לעשות מעולם - לעבוד עם plate solve. חצובות GOTO לא תמיד מביאות את האובייקט למרכז שדה הראיה, במיוחד לא עם המצלמה שלי והטלסקופ שאורך המוקד שלו הוא 1000ממ שנותנים שדה די צר. זה יכול להיות ממש ליד אבל לא תמיד בדיוק. בצורה כזו אי אפשר להתנהל מרחוק כי צריך להשתמש בפיינדר כדי לראות את המיקום ומהעיר זה לא תמיד אפשרי. פעמים אחרות האובייקט חיוור עד שלא רואים אותו כלל ואני לא רוצה "לבזבז" זמן של חשיפה ארוכה כדי להבין האם אני רואה אותו או לא.
    הדבר דורש שהחצובה תהיה מחוברת למחשב שעליו מריצים SharpCap או כל תוכנת לכידה אחרת. Sharpcap עובדת עם מספר תוכנות מהסוג הזה ומהדף שלהם בחרתי את האפשרות הראשונה: All Sky Plate Solver.
    אחרי ההתקנה התוכנה מבקשת מעט פרטים כמו אורכי מוקד ומצלמות שאיתן עובדים וזאת על מנת להוריד את האינדקסים הרלוונטיים. הזנתי את שלושת הטלסקופים שישמשו אותי במצפה ואת המצלמה שבה אשתמש והכל מוכן. על מנת לוודא ש Sharpcap אכן מזהה את התוכנה (אוטומטית) בחרתי בסימולטורים של חצובה ושל מצלמה כדי לקבל את כל האפשרויות.
    מה שאנחנו רוצים לראות זה את האפשרות הזו מתווספת:
    השימוש
    אחרי שהטלסקופ מפוקס (במקרה שלי היה אפשר פוקוס טוב יותר), אפשר להשתמש באפשרות הזו אפילו בזמן האיפוס. הכוכב הראשון היה סיריוס והוא היה מעט מחוץ לפריים, לחיצה על האפשרות הזו (Plate Solve and Sync) הביאה את סיריוס למרכז הפריים. לכוכב השני החצובה כבר הגיעה לבד.
    השקעתי בערב הזה את הזמן לבדוק כמה טוב האופציה הזו עובדת כי רק בעזרת היכולת הזו אני אוכל לעבוד בצורה מרוחקת. לא ממש השקעתי בתמונות אבל שמרתי כמה:
    הפליאדות, או יותר נכון הכוכב Merope שנמצא מעט מתחת לאמצע השדה. נתעלם מכתמי האבק העצומים שילוו את כל התמונות כאן, הופתעתי לראות שניתן לראות את הערפילית שמסביב לכוכבים, דבר שמשמח אותי מאוד ונוטע תקוות להמשך. גם Astronomy.net זיהתה את הערפילית - IC349
    הצביר הפתוח M46 עם הערפילית הפלנטרית שנמצאת בשדה:
    והצביר NGC2158, השכן הרחוק יותר של M35:
    אני חייב להתחיל לעבוד עם פריימים של קליברציה - flats & darks כדי לשפר את התמונות, למצוא את היחסים הנכונים יותר לכל אובייקט מבחינת חשיפה מול רגישות, להצטייד במסיכת בחטינוב לפוקוס שחסר לי מאוד ולסיים להשמיש את השליטה המרוחקת בחצובה. 
    נשים את כל זאת בצד, כבר עכשיו אני מקבל תצפית חצי וויזואלית עם פרטים שלא ניתן לראות בצפייה וויזואלית בלבד מהעיר.
    המצפה פתוח ומתפקד 🙂 
×
×
  • צור חדש...

Important Information

  I accept